ביטוח נושאי משרה ברשויות המקומיות

להלן פסק דין בנושא ביטוח נושאי משרה ברשויות המקומיות:

פסק דין

1.     התובע (להלן- "ג’רוס"), הגיש תובענה נגד "הראל" חברה לביטוח בע"מ (להלן- "חברת הביטוח") על סך 117,397 ₪. ג’רוס היה סגן ראש עיריית שפרעם וממלא מקום ראש העירייה בשכר. חברת הביטוח ביטחה את ג’רוס במסגרת פוליסה לביטוח נושאי משרה ברשויות המקומיות. ג’רוס איבד את משרתו בנסיבות שיתוארו להלן. על מנת להשיב לעצמו את משרתו ושכרו הוא יזם שני הליכים משפטיים והיה משיב בהליך נוסף. לצורך כך הוציא 92,397 ₪ לתשלום שכר טרחת עורך דין וסכום נוסף כהוצאות. פנייתו לחברת הביטוח לממן את הוצאותיו המשפטיות נדחתה ומכאן התובענה.

הילוך-הדיון:
2.     לאחר הגשת כתבי הטענות הראשונים הגישה חברת הביטוח בקשה לסילוק התובענה על הסף בבש"א 15883/03 בגין היעדר עילה. הבקשה נדחתה על ידי כב' השופט סעב בהחלטה מיום 26.2.04. בקדם משפט שהתקיים ביום 23.9.04 ניתנה הוראה על הגשת תצהירי עדות ראשית ונקבע מועד להוכחות. ברם, ביום 2.11.04 הגישו הצדדים הסדר דיוני מוסכם, לפיו מקבלים הם את המלצת בית המשפט לניהול הדיון על דרך של הגשת סיכומים בכתב ללא צורך בשמיעת עדים או הגשת תצהירים. להסדר הדיוני האמור ניתן תוקף של החלטה.




הרקע העובדתי:
3.     החל מיום 17.2.99 כיהן ג’רוס כסגן ראש העיריה וממלא מקום בשכר לפי סעיף 14 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה- 1975. ג’רוס החל את כהונתו לאחר קיום סיבוב שני בבחירות לראשות מועצת העיר שהתקיימו ב- 7.2.99. ביום 7.8.00, איבד ג’רוס את משרתו כתוצאה ממהלכים מצד גורמים באופוזיציה במועצת העיר וביניהם מר רמזי אבו רחמה. כתוצאה, השתתף כעותר או משיב בשלושה הליכים משפטיים על מנת להשיב לעצמו את משרתו ושכרו. ג'רוס עתר בהמרצת פתיחה (חי') 73/01 לבית המשפט המחוזי בחיפה למתן צו הצהרתי ולביטול ההחלטה ושמירת שכרו והגיש בקשה למתן צו זמני במסגרת הליך זה. ביום 19.3.01, ניתנה החלטה על ידי כב' השופט ד' ביין לפיה נקבע כי החלטה מועצת העיר בדבר נטילת סמכויותיו הינה בטלה וחסרת תוקף. הדיון בחוקיות שלילת שכרו הושאר לשלב השני של ההליך. ביום 15.4.01, ניתן פסק דין שביטל את ההחלטה בדבר שלילת השכר. ההליך השני היה עתירה מינהלית שהוגשה על ידי מר אבו רחמה, עת"מ (חי') 500/02, בה ביקש לאכוף הסכם רוטציה שהיה בינו לבין ג’רוס ולהחליפו בתור ממלא מקום ראש העיר, למרות שאבו רחמה עבר לשורות האופוזיציה. ההליך השלישי היה במסגרת עתירה מינהלית שהוגשה על ידי ג’רוס, עת"מ (חי') 568/02, בה ביקש צו הצהרתי שיצהיר כי הסכם הרוטציה בטל וצו הקובע כי ימשיך לכהן כסגן ראש העיר. בית המשפט איחד את הדיון בשתי העתירות. פסק דין שניתן ביום 25.7.02 דחה את עתירתו של מר אבו רחמה והשאיר את מעמדו של ג’רוס על כנו. בגין הייצוג המשפטי בכל ההליכים שלעיל שילם ג’רוס לעורכי הדין שייצגוהו שכר טרחה בסך 92,397 ₪. ההוצאות הנטענות כללו את שכר הטרחה ששולם וכן סכום נוסף של כ- 25,000 ₪ עבור הוצאות שונות כגון נסיעות, ובסך הכל 117,397 ₪.

ביום 3.3.03, לאחר סיום ההליכים שתוארו לעיל, פנה ג'רוס באמצעות בא כוחו הנוכחי לחברת הביטוח וביקש שיפוי בגין הוצאותיו המשפטיות על פי פוליסת ביטוח נושאי משרה ברשויות מקומיות מס' 62600295/02. תקופת הביטוח של הפוליסה לעיל היתה לתאריכים 1.7.02-30.6.03 עם תחולה רטרואקטיבית ליום 1.7.92 (למעט הליכים פליליים שהוגשו לפני 1.7.02).

4.     בקשתו נדחתה על ידי נציגת חברת הביטוח, עו"ד אלכסנדרה אייזנשרייבר, במכתב מיום 20.3.03. הנימוק שניתן היה כי:
"מדובר בתביעה/עתירה מנהלית (בעלת אופי בג"צי) ומקורה בסכסוך פוליטי, אשר אינה מכוסה במסגרת פוליסת הביטוח... לפיכך ... אנו נאלצים לדחות את דרישתך להשבת הוצאות."
צוין בנוסף כי חברת הביטוח שומרת לעצמה את הזכות לטעון טענות נוספות (המכתב צורף כנספח ז' לכתב התביעה).

טענות הצדדים:
5.     ג'רוס טוען כי מטרת הפוליסה ותכליתה הינה לשמור על נושאי המשרה בעירית שפרעם מפני פגיעה במעמדם ותפקידיהם. הכיסוי על פי הפוליסה כולל גם כיסוי עבור הוצאות משפטיות שהוציא המבוטח על מנת לשמור על תפקידו במועצה. כיוון שהחלטת מועצת העיריה פגעה בו שלא כדין, הוא נאלץ לפנות באופן דחוף לעזרה משפטית על מנת לבטל את רוע הגזרה ולשקם את מעמדו. בעקבות ההליכים המשפטיים נשמרו מעמדו ושכרו. לגישת התובע, לא יכול להיות כל ספק שאילולא ההליכים שנקט היה מאבד את משרתו ושכרו. לדידו, ההצלחה בהליכים מהווה הוכחה ניצחת לנחיצותם ובסיס מוצק לדרוש החזר הוצאותיו המשפטיות מכוח הפוליסה וסעיף 27 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א- 1981. התובע הדגיש שבמכתב אשר דחה את דרישתו פירטה הנתבעת נימוק אחד בלבד, כי מדובר בסכסוך פוליטי, ולא פורטו בו הנימוקים האחרים שהופיעו לאחר מכן בכתב ההגנה.

6.     בכתב ההגנה של חברת הביטוח הוספו נימוקים על זה שניתן תחילה: ראשית, כי התובע לא הודיע לה על התביעות שהוגשו נגדו כפי שמתחייב על פי סעיף 4.2 לפוליסה. שנית, אי מתן הודעה לא אפשרה לנתבעת לפעול על פי סעיף 4.3 לפוליסה המקנה לה את האפשרות ליטול לידיה את ניהול ההליכים. שלישית, נטען כי התובע פנה לערכאות שאינן מכוסות על ידי הפוליסה. רביעית, הנתבעת טענה כי הכיסוי על פי הפוליסה מוגבל למקרים הספציפיים המפורטים בה בלבד ובנוסף, מוגבל אופן ההתנגדות באותם מקרים לפניה לאותם גורמים המפורטים שם. אחרון, טוענת חברת הביטוח כי דרישת התובע לכיסוי עבור שלושה מקרי ביטוח שונים אינה יכולה לעמוד וכי יש לסווג את כולם כמקרה ביטוח אחד בלבד. כתוצאה, לכל היותר מגיע לתובע החזר הוצאות בסכום המוגבל ל- 10,000$ בלבד עבור כל הוצאותיו בקשר למקרה הביטוח.


דיון:

7.     כפי שצויין לעיל, ביום 3.3.03, פנה ג’רוס לראשונה אל חברת הביטוח בדרישה לשלם לו סכומים שהוציא בקשר להליכים המשפטיים. ביום 20.3.03, השיבה עורכת דין מטעם חברת הביטוח כי בקשתו נדחית; צויין נימוק אחד בלבד- כי מדובר במאבק פוליטי שאינו מכוסה בפוליסה.

8.     בכתב ההגנה הועלו טעמים אחרים לדחייה אשר פורטו לעיל. כתוצאה, עולה שאלה מקדמית; האם מותר לחברת הביטוח לשנות את נימוקיה לדחיית דרישת מבוטח ולהוסיף נימוקים על אלה שפורטו במכתב הדחיה מטעמה?

9.     באשר לשאלה זו ניתנו הנחיות על ידי המפקחת על הביטוח מכוח סמכותה על פי סעיף 62(א) לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981. כזכור, סעיף זה הקנה למפקחת סמכות מפורשת להתערב ביחסים החוזיים שבין מבטחים למבוטחים, בין לעניין מקרה מסוים ובין בעניין כללי (בג"צ 7721/96 איגוד שמאי הביטוח ואח' נ' המפקחת על הביטוח ואח', פ"ד נה(3)625, בעמ' 641- 643; בג"צ 5064/03 לשכת סוכני הביטוח בישראל נ' המפקח על הביטוח, נבו בעמ' 7) דנג"צ 6127/00 המפקחת על הביטוח נ' ציון חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד נח(4) 937, 949-950).

10.     בהנחיה מיום 9.12.98 קבעה המפקחת על עסקי הביטוח כי:
"מבוטח … זכאי וצריך לקבל לידיו, בכתב, את מלוא עמדתה של חברת הביטוח בנוגע לכל עילות תביעתו. הסברים ארוכים ושונים שנמסרו לתובע, בשיחות טלפון רבות ארוכות ומנומקות ככל שיהיו, אינן משנות את העובדה שללא מסמך כתוב בו מוצגת עמדתה של המבטחת, התובע אינו יכול להתייעץ עם גורמים מקצועיים ולפיכך גם אינו יכול לכלכל את צעדיו"
...
"כאשר נדחית תביעתו של תובע, על המבטחת לפרט את כל נימוקי הדחיה לתביעתו בהזדמנות הראשונה שיש לה ואם לא עשתה כן לא תוכל המבטחת להעלות, במועד מאוחר יותר נימוק נוסף לדחיה, אותו יכלה לטעון בהזדמנות הראשונה".
(מובא בי' אליאס, דיני ביטוח כרך ב' (הוצ' בורסי) תשס"ב-2002 עמ' 945).

חוזר נוסף שהופץ ביום 29.5.2002 פירט מקרים בהם מותר להוסיף נימוקים על אלה שניתנו תחילה לדחיית דרישה להכיר במקרה ביטוח:
"ביום 9.12.98 ניתנה על ידי היחידה לפניות הציבור הכרעה עקרונית בנושא חובת המבטחת להודיע למבוטח את עמדתה בנושא תביעתו. על פי הכרעה זו, על המבטחת לפרט בפני התובע את כל נימוקי הדחיה לתביעתו בהזדמנות הראשונה שיש לה, ואם לא עשתה כן - לא תוכל להעלות נימוקים נוספים לדחיה במועד מאוחר יותר.
על פי ההכרעה העקרונית הנ"ל, חברת הביטוח רשאית להעלות נימוקים נוספים מעבר לנימוק שהובא לידיעת המבוטח בהזדמנות הראשונה, רק מקום בו מדובר בעובדות ו/או נסיבות שנוצרו לאחר אותו מועד או אם לא היה ביכולתה של חברת הביטוח לדעת עליהם, במועד בו דחתה את התביעה".
          (ראו: www:mof.gov.il/non/2001/pniyot )

11.     בפסיקת בתי המשפט הוכרו מספר יוצאים מן הכלל מחובת ההנמקה המפורטת: ראשית- וכפי שצויין על ידי המפקחת- מקרה בו מדובר בעובדה שנודעה למבטח לאחר שנדחתה דרישת המבוטח, כאשר המבטח לא יכול היה לדעת אודותיה קודם לכן; או, מקרה בו הגבלת היקף הדיון בהתאם להנחיית המפקחת תרחיב את מסגרת הכיסוי הביטוחי גם על סיכונים שמלכתחילה לא היו מבוטחים על פי חוזה הביטוח (ראו: ת"א (חי'), בש"א 12838/02 הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ נ' גידולי שדה נטופה אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (נבו, בעמ' 5). כמו כן, לא תמנע מחברת ביטוח להעלות טענת מרמה כנגד מבוטח בכתב טענות, גם אם לא נטענה במכתב הדחיה. זאת, כתוצאה מהחלת הכלל לפיו fraus omnia corrumpit - המירמה מבטלת את הכול (ראו: בר"ע (חי') 739/01 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' ד.א.ס.ל מרחבים חברה לעבודות עפר בע"מ (נבו, בעמ' 3); ע"א 3441/01, פלוני ואח' נ' פלונית ואח', תק-על 2004(1), 452 ,עמ' 458; ראו גם: בש"א (רשל"צ) 3825/04 אסולין נ' הפניקס, נבו).

12.     הנחיות המפקחת מבהירות כי בתחום זה שלב הגדרת היקף המחלוקות בין צדדים שונה מאשר בדין האזרחי הרגיל בו שלב הגשת כתבי הטענות מהווה שלב תיחום המחלוקת (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 270). בתחום דיני הביטוח מכתב הדחיה מחברת ביטוח למבוטח תוחם את גבולות המחלוקת בין הצדדים. הנחיות המפקחת נועדו לדעתי למלא שתי תכליות ספציפיות במסגרת התכליות הכלליות של הגנה על הצרכנים והגנה על היציבות הפיננסית של חברות הביטוח. תכלית ראשונה של ייעול היחסים בין חברות הביטוח לבין ציבור המבוטחים, כך שתינתן בידי ציבור המבוטחים ודאות ביחס לעמדת חברת הביטוח בסמוך לפניה אליה, ותכלית נוספת, עקיפה, של הפיכת ערכאות שיפוטיות לפורום של המוצא האחרון, שהפניה אליו נעשית לאחר שכל האפשרויות האחרות מוצו וכשלו. בהתאם לכך, בשונה מתחומים אחרים, היקף המחלוקת מוגדר עוד מחוץ לבית המשפט. חברת ביטוח אינה רשאית לירות יריית אזהרה לכיוון המבוטח במענה לפנייה לקיים חוזה ביטוח ולשמור את חימושה העיקרי לקרב ההבקעה המתנהל בשלב חילופי כתבי טענות במשפט.

מן הכלל אל הפרט:
13.     במקרה דנן, הזניחה חברת הביטוח את הנימוק שניתן במענה לפניית המבוטח ובחרה להשעין את כתב ההגנה וסיכומיה על טענות אחרות. הנחיות המפקחת בסוגיה דנן אינן מאפשרות מהלך מעין זה. הטענות הנוספות שהועלו על ידי חברת הביטוח אינן נכנסות בגדר החריגים שניתן להעלות בפעם הראשונה בכתבי טענות גם אם לא הודעו למבוטח במכתב הדחיה. ניתן היה להעלות בצורה מפורטת את יתר הנימוקים לדחית דרישת התובע קודם לפתיחת ההליכים. אין כאן טענה של מעשה מרמה כלפי חברת הביטוח, או דרישה להטיב עם מבוטח בנושא שהוחרג במפורש מהפוליסה. הטענות היו ידועות לחברת הביטוח, או לכל הפחות היתה ביכולתה לבררן בשלב מכתב הדחיה. מכתב הדחיה נכתב על ידי עורכת דין ממחלקת התביעות שיש להניח כי היתה מצויה ברזי המחלוקת בין הצדדים. אין צריך לומר כי לא ניתן לנקוט בדרך של שמירת טענות כפי שנעשה בתשובה שנשלחה לג'רוס.
מעבר לכך, העובדה שמדובר בכיסוי ביטוחי רטרואקטיבי משליכה על המקרה. המקרה של ג'רוס אירע בשנת 2000, כאשר הפוליסה הוצאה ביום 1.7.02 עם תחולה רטרואקטיבית ליום 1.7.92. ההסתייגות היחידה להחלה הרטרואקטיבית של הפוליסה מתייחסת להליכים פליליים לפני 1.7.02. עניין זה השפיע על יכולתו של ג'רוס למסור הודעה לחברת הביטוח מראש בעניינו.

14.     הוצאותיו המשפטיות של ג'רוס תועדו כדבעי במסמכים שצורפו לכתב התביעה. לעומת זאת, לא מצאתי תימוכין לטענותיו ביחס להוצאות הנלוות.
אשר על כן, תתקבל התביעה בחלקה. הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 92,397 ₪, פחות 6,000 ₪ שנפסקו לטובתו בהליכים ובסך הכל 86,397 ש"ח. הסכום ישא הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה. בנוסף, תשלם הנתבעת סך של 8,600 ₪ כשכ"ט עו"ד והוצאות בתוספת מע"מ.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הסדרת סמכות רשות מקומית

  2. חובת המכרזים רשות מקומית

  3. שיחות חינם רשויות מקומיות

  4. מימון בחירות ברשות מקומית

  5. הגשת תביעה בשם רשות מקומית

  6. פנסיה צוברת לראש רשות מקומית

  7. חוזה בכירים ברשויות המקומיות

  8. חוזה בלתי חוקי עם רשות מקומית

  9. משרד עורכי דין רשויות מקומיות

  10. רציפות זכויות פנסיה רשות מקומית

  11. עבירה פלילית של עובד רשות מקומית

  12. ביטוח נושאי משרה ברשויות המקומיות

  13. הצעת חוק ועדה במספר רשויות מקומיות

  14. נוהל למתן תמיכות של רשויות מקומיות

  15. חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות

  16. הפרדת מועדי הבחירות לרשויות המקומיות

  17. אישור נסיעות לחו"ל של ראש רשות מקומית

  18. תביעה כספית לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט

  19. פקודת הרשויות המקומיות (מס עסקים), 1945

  20. חוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל"ח-1978

  21. חוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-1965

  22. חיוב רשות מקומית למכור מגרש שלא בדרך של מכרז

  23. פטור ממכרז לחברות כלכליות של רשויות מקומיות

  24. חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), תשל"ו-1975

  25. חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת), תשי"ז-1956

  26. חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ"א-1961

  27. הסכם רציפות זכויות לפנסיה לעובדי הרשויות המקומיות

  28. צו מס הכנסה (פטור של רשויות מקומיות), תשט"ו-1955

  29. מבחנים בדבר רישום במוסד מוכר שמחוץ לרשות המקומית

  30. חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993

  31. תקנות הרשויות המקומיות (סדרי בחירות), תשכ''ה-1965

  32. חוק הרשויות המקומיות (מכרזים משותפים), תשל"ב-1972

  33. חוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים), התשמ"ח-1988

  34. תקנות הרשויות המקומיות (הכנת תקציבים), תשל''א-1971

  35. תקנות הרשויות המקומיות (מכרזים משותפים), תשל''ג-1973

  36. תקנות הרשויות המקומיות (הנהלת חשבונות), התשמ''ח-1988

  37. חוק ראש הרשות המקומית וסגניו (הצהרת הון), התשנ"ד-1993

  38. חוק הרשויות המקומיות (אגרת העברת מקרקעין), תשי"ט-1959

  39. חוק הרשויות המקומיות (הקניית רכוש ציבורי), תשי"ח-1958

  40. חוק הרשויות המקומיות (הגבלת הזכות להיבחר), תשכ"ד-1964

  41. תקנות התכנית להבראת כלכלת ישראל - איחוד רשויות מקומיות

  42. חוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה), התשנ"ה-1995

  43. חוק הרשויות המקומיות (יועצת לקידום מעמד האישה), התש"ס-2000

  44. חוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור), התשס"ח-2008

  45. תקנות הרשויות המקומיות (משמעת) (התאמת הוראות), תשל''ט-1979

  46. חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (התחלת כהונה), התשנ"ד-1994

  47. חוק הרשויות המקומיות (גימלאות לראש רשות וסגניו), תשל"ז-1977

  48. חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976

  49. חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים), התשמ"ז-1987

  50. "מגרש ריק" מכוח חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים)

  51. תקנות רמת הגולן (רשויות מקומיות) (הוראות מעבר), התשמ''ב-1981

  52. כללי הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (פריסת חובות), התשס"ח-2008

  53. תקנות הרשויות המקומיות (ניהול פנקסי זכויות במקרקעין), תשכ''ז-1967

  54. תקנות הרשויות המקומיות (תשלומים בעד ביקורת חשבונות), התשנ''ד-1994

  55. חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל"ה-1975

  56. תקנות הרשויות המקומיות (סדרי בחירות ראש רשות וסגניו), תשל''ו-1975

  57. חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית - סמכויות פקחים), התשס"ח-2008

  58. חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), תש"ם-1980

  59. תקנות הרשויות המקומיות (משמעת) (סדרי הדין של בתי הדין), תשל''ט-1979

  60. הנחיות הרשויות המקומיות (מימון הבחירות) (ניהול חשבונות), התשס"ח-2008

  61. תקנות התכנית להבראת כלכלת ישראל - סדרי בחירות ברשויות מקומיות מאוחדות

  62. הודעה בדבר כללים למניעת ניגוד ענינים של נבחרי הציבור ברשויות המקומיות

  63. צו הרשויות המקומיות (משמעת) (תחום האזור של בית דין אזורי), תשל"ט-1979

  64. תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), התשס''ז-2007

  65. תקנות הרשויות המקומיות (בחירות) (סדרי ערעורים לענין נספחים), תשכ''ה-1965

  66. חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (חיוב המדינה בסלילת רחובות), תשכ"ב-1962

  67. כללי מימון הבחירות ברשויות המקומיות (מינוי רואי חשבון ושכרם), התשנ"ג-1993

  68. תפיסת מגרש על פי הסמכות מכוח חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים)

  69. תקנות יסודות התקציב (המחאה או שעבוד של זכות בידי רשות מקומית), התשנ''א-1991

  70. תקנות הרשויות המקומיות (בחירות) (סדרי הגשת בקשות ועררים לנספח), תשכ''ט-1969

  71. תקנות הסדרת מקומות רחצה (הצבת שלטי איסור על-ידי רשויות מקומיות), תשכ''ה-1965

  72. תקנות הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה) (סדרי הדין בפני ועדת ערר), תשכ''ב-1962

  73. תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות בשנת 2000), התש''ס-2000

  74. תקנות הרשויות המקומיות (הקניית רכוש ציבורי) (סדרי הדין ודיני ראיות), תש''ך-1959

  75. תקנות הרשויות המקומיות (משמעת) (בית הדין - ניהולו, החזקתו והוצאות), התשס''ח-2008

  76. תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות בשנת 1999), התשנ''ט-1999

  77. תקנות הרשויות המקומיות (גימלאות לראש רשות וסגניו) (סדרי דין בערעור), התשמ''ג-1983

  78. תקנות הארכיונים (ביעור חומר ארכיוני במוסדות המדינה וברשויות המקומיות), התשמ''ו-1986

  79. תקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר), תשל''ז-1977

  80. תקנות הרשויות המקומיות (בחירות) (סדרי הגשת בקשות להיכלל ברשימות משלימות), תשכ''ה-1965

  81. אכרזת המסים (גביה) (ארנונה כללית ותשלומי חובה לרשויות המקומיות) (הוראת שעה), התש"ס-2000

  82. תקנות הרשויות המקומיות (אגרת העברת מקרקעין) (תשלום תוספת האגרה לממונה על המחוז), תשי''ט-1959

  83. צו הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) (קביעת שיעור ריבית אחר), התשס"ב-2001

  84. כללי הבחירות (דרכי תעמולה) (שידורי תעמולה ברדיו אזורי בבחירות לרשויות המקומיות), התשנ"ח-1998

  85. תקנות הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו) (סדרי קביעת גמלה, מתן הודעות, ביצוע והיוון), תשל''ט-1979

  86. כללי הבחירות (דרכי תעמולה) (הגשת בקשות, הקצאת זמן ותעריפים לשידורי תעמולה ברדיו אזורי בבחירות לרשויות המקומיות), התשנ"ח-1998

  87. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון