להלן פסק דין בנושא ביטוח הצפת מבנה: פסק דין יסודה של התביעה שלפניי באירוע הצפה , מיום 6.8.1999 , במבנה ברחוב חלוצי התעשיה 9 באלפי מנשה. תאור עובדות המקרה וטענות הצדדים: המבטחת, הכשרת הישוב -חברה לביטוח בע"מ (ולהלן:"התובעת 1") ביטחה את חברת כהן אור שיווק והפצה בע"מ (ולהלן:"תובעת 2")בפוליסת ביטוח למבנה ותכולה של המפעל ליצור אביזרי חשמל , סדינים חשמליים ומוצרי חשמל ביתיים אשר בבעלותה. המפעל נפרש על פני 3 קומות , כאשר בקומת המרתף ממוקמת מתפרה של חברת פינוקט בע"מ (ולהלן:"נתבעת מס' 1") . ביום האירוע נתגלה על ידי עובדי תובעת 2, כי קומת המרתף הוצפה במים עד לגובה רב. לטענת התביעה מקור המים היה במערכת הזנת המים לדוד קיטור המשמש את עמדת הגיהוץ במתפרה אשר הותקנו וחוברו למערכת המים במבנה , לשימושה של נתבעת מס' 1. עוד עלה מהבדיקה, כי החיבור של צינור הפלסטיק עם צינור הנחושת במערכת הזנת המים השתחררו, מים שטפו את הרצפה וזרמו לכיוון המחסן ושטח אולם האריגה. נזקיה של תובעת 1 מסתכמים בתשלום לתובעת 2 , בהתאם לפוליסה, סך של -.31,011 ₪ ותשלום בגין שכ"ט שמאי בסך 1895 ₪ . נזקיה של תובעת 2 , בניכוי הסכום ששולם לה על ידי המבטחת, עומד על סך של -.63,879 ₪. לגרסת התובעות הרי שהנתבעת אחראית ישירות לנזק שנגרם להן בגין האירוע שבנדון ועל כן עליהן לשלם להן הפיצוי במלואו. הנתבעות, בכתב הגנתן, טוענות כי נתבעת 1 נקטה בכל האמצעים הסבירים למנוע את הנזק ופעלו כפי שכל אדם סביר וזהיר היה נוהג בנסיבות. כמו-כן, טוענת נתבעת 2, כי התובעת מס' 2, בהיותה בעלת הנכס לא נקטה במידת הזהירות הנדרשת שאדם סביר ויכול היה וצריך היה לצפותן מראש. הנתבעות מיחסות לתובעת 2 רשלנות תורמת המגיעה כדי 100%, בעיקר בכך שלא דאגה ותיחזקה פתחי ניקוז. זאת ועוד. הנתבעות שלחו הודעת צד ג', לחברת א. וולף בע"מ סוכניות יבוא בע"מ (ולהלן:"צד ג'") כאשר לטענתה את אותו דוד קיטור רכשה נתבעת 1 מצד ג', וכאשר בחודש יולי 1999 נתגלה קלקול באחד הדוודים, מי שטיפלה בתיקונו היה צד ג', אשר ניתק את הדוד מחיבורו למערכת המים ובתום הטיפול חיברו חזרה. טענת הנתבעות/שולחות ההודעה כי ההצפה אירעה כתוצאה מניתוק החיבור שבוצע על ידי צד ג'. צד ג' טען כי אותו תיקון מדובר, בוצע כ-3 שבועות טרם קרות האירוע והתיקון כלל החלפת גוף חימום בדוד בלבד! אלו הן העובדות וטענות הצדדים בקליפת האגוז.המחלוקת בין הצדדים היא, בעיקרה, בשאלת האחריות. מטעם התובעות העידה גב' מתי בן בסט , ראש מדור תביעות רכוש-אלמנטרי אצל התובעת מס' 1. אשר נחקרה לגבי הפוליסה והסטוריית התביעות של המבוטח, הלא הוא תובע מס' 2. כמו כן נחקרה העדה לגבי חוות דעת השמאי, אשר על פיה, שולמו כספי הפוליסה למבוטח. בנוסף , העיד השמאי, אלישע גפן, אשר ערך את חוות דעתו מתאריך 6.8.1999, לגבי הנזקים בגין ההצפה והעד מוטי כהן, אשר הוא הבעלים של המבנה ותובעת מס' 2. מטעם הנתבעת העיד מר ניר שטנגר, הבעלים ומנהל המפעל של פינוקט- נתבעת מס' 1. כמו כן הוצגו שתי חוות דעת - אחת מטעם התובעת, על ידי השמאי אלישע גפן , ואחת מטעם הנתבעת , על ידי "סורדם " בע"מ- שמאי הביטוח עופר לוי. אשר לשאלת האחריות: כפי שניתן ללמוד מהעדויות שהוצגו בפני, הרי שהמקור להצפה היה במתפרה שבחזקתה של נתבעת מס' 1. חוות-הדעת של שמאי התובעת, מר גפן אלישע, מחברת אורי נס בע"מ, מעלה כי בהתאם לממצאים "מדובר בצינור עשוי נחושת שאליו חובר צינור פלסטי ושהחיבור ביניהם השתחרר מאחר ולא היה מחוזק כראוי, ברז המים שלא היה סגור איפשר את זרימת המים בחופשיות על הריצפה. נציין כי מדובר במערכת הזנת מים לדוד קיטור המשמש את עמדות הגיהוץ במתפרה ואלה וחוברו למערכת המים הקבועה של המבנה לשם שימוש המתפרה..."(עמ' 2 לחוות הדעת). אף בהתאם לחוות-דעת השמאי מטעם נתבעת 2, הרי שסיבת הנזק היא: "עפ"י ממצאים שראינו ועדויות שגבינו , הוברר כי צינור הגומי של דוד הקיטור ...התנתק מצנרת הנחושת המחוברת למגהץ הקיטור היות והקו היה נתון בלחץ מים, זרמו באופן חופשי על הריצפה, חלקם זרם מבעד למפתן דלת הכניסה ....". אף עד התביעה, מוטי כהן, הבעלים של תובעת 2 בתצהיר עדותו הראשית מעיד כי ראה שמקור המים במתפרה. כמו כן בעדותו (עמ' 33 לפרוטוקול) העיד כי סגר את ברז המים המוביל לנתבעת 1. הנה כי כן, מצאתי לטעמי כי התובעת הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת קרות ההצפה, ולא התרשמתי שיש מחלוקת בין הצדדים לענין עובדות האירוע. נתבעת 1 היתה מקור ההצפה לקומה כולה. מקורם של נזקי המים הוא בצינור שהתנתק מצנרת נחושת המחוברת למגהץ קיטור והיות וקו המים הנ"ל היה נתון בלחץ מים , הרי שהמים זרמו חופשי על הרצפה. מאחר ועסקינן בנזקי מים, עובר הנטל לשכמה של הנתבעת להוכיח כי לא התרשלה וכי פעלה כפי שמחזיקה סבירה היתה פועלת בנסיבות המקרה. לעניין זה הובא לעדות מנהל המפעל "פינוקט"- עד ההגנה. על נתבעת 1 , כמחזיקה במתפרה ומחזיקה בדוד קיטור המחובר לו צינור , מוטלת האחריות לתחזוקה תקינה ונאותה של המתפרה כולה על מכונותיה ומכשיריה ומגהציה, לצורך עניין זה. עם זאת ישנם שיפועים וקירות במרתף בו שכנה הנתבעת, אשר הוסיפו לגורם ההצפה , כאשר הרצפה במקום אחד יותר נמוכה מאזור אחר. טוענת הנתבעת כי רצפת המרתף נוצקה בשיפוע והיות שכך הרי שההצפה היתה מכרעת עוד יותר. בעדותו של מר אלישע גפן (עמ' 21 , שורה 3-4): "זרימת המים מנקודה אחת לשניה מוכיחה שהשטח אינו מאוזן באופן מוחלט ומן הסתם קיים שיפוע" לכך מתווספת טענת הנתבעת כי לא היו כל נקודות ניקוז ראויות ונקודת הניקוז הראויה נאטמה במכסה. טוענת הנתבעת כי כאשר היה צורך לנקז את מי ההצפה , הרימו את המכסה והמים התנקזו פנימה (עמ' 17 לפרוטוקול הדיון) . התובעת לעומת זאת טוענת כי זהו פתח ביוב ולא ניתן להשאירו פתוח . אולם , עם זאת, לא הוצגה בפניי כל ראיה ו/או כל חוות דעת לעניין פתחי הניקוז והשיפועים במרתף. לעניין פתחי הניקוז, הרי שתוכניות המבנה , המצויות בידי התובעת, יכלו להבהיר באופן ברור את מערכת הניקוז במרתף. דבר אשר נמנעה התובעת לצרף, מטעמיה שלה. עם זאת, נטל השכנוע מוטל על כתפיה של הנתבעת להראות כי אכן השיפועים במרתף היו לקויים. אולם הנתבעת נמנעה מלצרף כל חוות דעת מומחה לעניין שיפוע הרצפה במרתף ומקורות הניקוז- וחבל. לאור כל האמור מעלה הרי שלטעמי לא הוכיחה הנתבעת את טענותיה בדבר פתחי ניקוז ושיפועים, וראוי היה לטענות שכאלה שייתמכו בעדות מומחה -כגון מהנדס, שכן אלו הם עניין שבמומחיות. אינני יכולה לקבל טענת הנתבעת כי לא יכולה היתה לצפות את אירוע ההצפה. שכן היו במתפרה מס' דודי קיטור, המחוברים בצינורות מים בלחץ, דבר אשר כל מחזיק סביר צריך לצפות כי קיימת אפשרות לקרות אירוע נזק שכזה כמו כן, טענה נוספת הוסיפה הנתבעת, כי בין תובעת 2 והנתבעת 1 נחתם הסכם שכירות, אשר כלל בין היתר, שירותי שמירה במקום על ידי שומר מטעם המבוטח של התובעת. טוענת הנתבעת כי בהתאם לחוזה השכירות חויבה הנתבעת להשתתף בשכרו של השומר במקום, ששירותיו נשכרו על ידי מוטי כהן, עד תביעה 3. על-כן , גילוי מוקדם של האירוע על ידי השומר מטעם התובעת, היה בו כדי לצמצם את הנזק באופן משמעותי ואף למנוע את רובו. התובעת מתנגדת בסכומיה להרחבת חזית זו , ובדין יסודה! טענה זו לא בא זיכרה כלל וכלל בכתב ההגנה ובתצהיר עדותו הראשית של עד ההגנה ועל כן דינה של טענה זו להידחות. מכאן השאלה העומדת בפניי, הינה האם יש לחייב בנסיבות אלו את מבוטח התובעת ברשלנות תורמת אם לאו. לגרסת התובעת הרי שכל האחריות לנזקים רובצת לפתחה של הנתבעת המחזיקה במרתף. עם זאת לא ניתן להתעלם מכך כי הבעלים של המבנה כולו היא חברת אור כהן שיווק והפצה בע"מ, אשר חילקה את המרתף בבעלותה לשלושה אולמות , על ידי קירות גבס, כאשר המים זרמו גם תחתם . כמו כן, היעדרו של פתח ניקוז במרתף תרם אף הוא להיווצרות הנזקים הנטענים, שכן הפתח נאטם במכסה ביוב עשוי בטון , כאשר קיום של פתח רשת היה מאפשר ניקוז המים באופן חופשי. לפיכך סבורה אני שיש לחייב את התובע מס' 2 ברשלנות תורמת בשיעור של 50%. אחריות צד ג'-חברת וולף צד ג' חברת א. וולף בע"מ, היא החברה אשר התקינה את דוד הגיהוץ אצל הנתבעת 5 שנים לפני קרות האירוע, בכתובת שונה ממקום אירוע ההצפה. 3 שבועות טרם קרות האירוע טכנאי מטעמה החליף גוף חימום בלבד באחד הדוודים. חיבורי המים לא הותקנו על ידי צד ג' מלכתחילה. מסעיף 3 לתצהיר עדותו הראשית של ניר שטנגר (מנהל המפעל של פינוקט הנתבעת) ומעמוד 15-16 לפרוטוקול הדיון מתאריך 12.1.2006 , נמצאתי למדה כי צד ג' החליף את גוף החימום בלבד ולא הוא אשר ביצע את החיבור בצינור המדובר, שגרם להצפה במקרה דנן. העדר חוות דעת מומחה וכל ראיה עובדתית אחרת , הקושרת את צד ג' לכשל בצינור, על כן סבורתני כי יש לדחות את הודעת צד ג' נגד חברת א. וולף בע"מ. אשר לשאלת גובה הנזק הנזק אשר נתבע על ידי התובעות מתחלק לשניים: תביעתה של תובעת מס' 1 הינה תביעת שיבוב , הנסמכת על דו"ח שמאי מטעמה . בנוסף- תביעתה של תובעת 2 היא השתתפותה העצמית וייתרת הנזק אשר לא שולמה על ידי המבטחת-תובעת 1. בהתאם לחוו"ד השמאי מטעם התובעת הרי שבנזקים של המבוטחת היו בסך 94,890 ₪. מאחר שחלק מהמלאי הונח על הרצפה , בניגוד לתנאי הפוליסה , ובניכוי ההשתתפות העצמית, שילמה תובעת 1 למבוטחת סך של 31,011 ₪ . תובעת מס' 1- חברת הכשרת הישוב­ השמאי, אלישע גפן, עת/2 , העיד לגבי חוות דעתו מתאריך 4.10.99 בענין הנזק למכונות. מחוות דעתו ומחקירתו , ניתן היה ללמוד על המכונות והנזק שנגרם להן. הפיצוי ששולם למבוטח היה בגין נזק ל 4 מכונות בלבד. כמו-כן, לגבי הנזק לגלילי החוטים. השמאי גפן העיד כי חלק מהגלילים נרטבו ולא כולם- חלקם היו מונחים על משטח וחלקם צמודים לרצפה. הנזק היה ל- 18 גלילים ולא לכל מלאי המחסן (עמ' 23- 24 לפרוטוקול מתאריך 1.6.2005) . הסכום הנתבע בגין הגלילים הגיע לסך של -.43,200 ₪. על סמך חוות הדעת של הנתבעים, הרי שהסכום הוא , באומדן זהיר, סך של 21,600 ₪ . מהו אותו אומדן זהיר? אין כל הסבר או פירוט כיצד חישב סכום זה ועל כן איני יכולה לקבוע דבר על סמך מדד שכזה. במצב דברים זה הרי שאני מקבלת את קביעתו של שמאי התובעת. לאור כל האמור והמקובץ לעיל, ובהתאם לסעיף 62 לחוק חוזה ביטוח התשמ"א- 1981, לפיו אין לה לתובעת (החברה המבטחת) אלא את שהיה למבוטח ולאור העובדה כי ישנה רשלנות תורמת בגובה 50% למבוטח, הרי שאני מקבלת בחלקה את תביעתה של התובעת, והנתבעים ישלמו לתובעת מס' 1 סך של -.16,761.5 ₪ (שהם % 50 מהנזק הישיר לתובעת 1) מיום הגשת התביעה. תובעת מס' 2- אור כהן שיווק והפצה בע"מ רכיב המלאי- כפי שפירטתי מעלה, הרי שהנזק בהתאם לחוות דעת השמאי גפן, לענין חבילות הבד הארוג הוא 43,200 ₪ ולעניין החוטים האקריליים הוא 26,400 ₪ . לא הוצגה כל חוו"ד נגדית מבוססת דיה, על מנת לסתור הערכת רכיב זה. היות שנקבעה כבר על ידי העובדה כי לתובע % 50 רשלנות תורמת, הרי שהנתבעים ישלמו לתובעת 2 סך של -.23,675 ₪ בגין נזק למלאי (הנזק למלאי הוערך בסך 69,600 ₪. החברה המבטחת שילמה את הסך של 22,250, ועל כן היתרה שנותרה היא 47350 ₪. כמובן שמסכום זה יש להוריד 50% רשלנות תורמת של המבוטחת) מכונות-לענין חלקי החילוף , צירף מבוטח התובעת, מר מוטי כהן את חשבונית המס, אשר מהווה הוכחה לתשלום עבור חלקי החילוף אשר רכש עבור תיקון מכונות האריגה . טענות אלו, בעניין עלות חלקי החילוף, לא נסתרו ובגינן לא נחקר העד ועל כן אני מקבלת את טענות התובבעת2, בניכוי רשלנות תורמת בסך 50% מגובה העלות של חלקי החילוף, קרי סך של -.8,307.5 ₪ . השתתפות עצמית- הנתבעים ישלמו סך של 864.5 ₪ בגין מחצית ההשתתפות העצמית ששילמה תובעת 2. ענין אובדן רווחים לא מצאתי בסיס לחישוב אובדן הרווחים על ידי תובע מס' 2. חישוב סעיף אובדן הרווחים, מפורט ככל שיהיה, עליו להיתמך בדוחו"ת חשבונאיים, על ידי רואה-חשבון מוסמך, דיווחים לרשויות המס, על רווחים/הפסדים שהיו בעבר לתובע. ולא זאת!!! לא צורף כל תחשיב חשבונאי שיסביר ויצדיק סכום שכזה והבסיס לחישובו. סבורתני כי פרט לטענת התובע והערכת השמאי, אין לטענות בדבר אובדן הרווחים על מה שתיסמך, ועל כן אני דוחה טענות התובע ברכיב זה. לסיכום לאור כל האמור לעיל הרי שאני מקבלת את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבעות לשלם לתובעת מס' 1 סך של -.16761.5 ₪. הסכום מעלה ישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל. *הנתבעים ישלמו לתובעת מס' 2 סך של -.32,847 ₪ . הסכום מעלה ישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל. כמו כן ישאו הנתבעים בהוצאות התובעות ושכ"ט עו"ד בגובה 15% בצירוף מע"מ. נזקי מיםהצפהמבנהביטוח הצפה