ביטוח דירה שאינה תפוסה

הוגשה תביעה לתמלוגי ביטוח אותם תובע התובע בגין נזקי שיטפון בדירתו.

עיקר הגנתה של הנתבעת בכתב ההגנה שהוגש כנגד התביעה, הנו שהביטוח נועד לכסות דירה תפוסה, ואינו מכסה דירה שאינה תפוסה, וכי במועד הנזק דירתו של התובע לא היתה תפוסה.

להלן פסק דין בנושא ביטוח דירה לא תפוסה:

פסק דין

תביעה זו עניינה תמלוגי ביטוח אותם תובע התובע בגין נזקי שיטפון שנגרמו בדירתו המבוטחת , על פי פוליסה לביטוח דירה אצל הנתבעת 2 באמצעות סוכן הביטוח הנתבע 1 .

בכתב התביעה טוען התובע כי בתחילת נובמבר 99 פנה אל הנתבעת באמצעות הנתבע 1 בהצעה לבטח דירת מגורים הנמצאת בשלבי הקמה לתקופה מיום 11/11/99 ועד ליום 31/10/00.

עוד טוען התובע כי בפגישה ביום 10/11/99 שהתקיימה בין התובע לנתבע 1 מילא הנתבע את הפרטים הדרושים בחוזה הביטוח כדי להחתים את התובע על חוזה הביטוח ( ככל הנראה הכוונה להצעת הביטוח .ח.י.) . התובע טוען כי תוך כדי מילוי הפרטים נשאל התובע לגבי מצב הדירה אם היא תפוסה, ועל כך ענה באופן חד משמעי שאין הדירה תפוסה אך נמצאת בשלבי אבזור סופיים .

טוען התובע עוד כי ביום 11/11/99 נחתם חוזה הביטוח ונכנס לתוקפו. התובע צירף לכתב התביעה , את הצעת הביטוח שלטענתו מולאה בפגישה בינו לבין הנתבע 1 , סומנה נספח א' ואת הרשימה הכוללת את התנאים המיוחדים של פוליסת הביטוח בה מדובר סומנה נספח ב' .

נטען עוד כי ביום 1/1/00 נגרמו לדירה נזקי גשמים , בין היתר שקיעה של השביל המרוצף בחצר , וכן הצפת הקומה העליונה ומים חלחלו לקומה התחתונה ולמרתף וגרמו נזקים .

התובע פנה אל הנתבעת בבקשה לפצותו על הנזקים בהתאם לפוליסת הביטוח , אך זו , במכתבה מיום 29/10/00 דחתה את תביעתו מן הטעם ש " בעת אירוע הנזק הדירה לא היתה מיושבת , בניגוד לתאני הפוליסה , כי ביטוח הדירה נועד לבטח דירת מגורים דרך קבע, וכי בהצעת הביטוח , לא מסר התובע כי הדירה אינה תפוסה אלא נמצאת בשלבי הקמה .

עיקר הגנתה של הנתבעת בכתב ההגנה שהוגש כנגד התביעה , הנו אותה טענה שהעלתה הנתבעת 2 במכתב בו דחתה את דרישתו של התובע, קרי שהביטוח נועד לכסות דירה תפוסה , ואינו מכסה דירה שאינה תפוסה , וכי במועד הנזק דירתו של התובע לא היתה תפוסה .

למעשה אין התובע חולק על העובדה כי הדירה אותה בקש לבטח לא היתה תפוסה בעת אירוע הנזק, אך הוא טוען כי הוא הודיע במפורש לנתבע מספר 1 , כי הדירה אינה תפוסה , וכי אם הדבר לא נרשם בהצעת הביטוח הרי זה אך בגלל רשלנותו של הנתבע 1 שלא רשם זאת, אך מכל מקם הדבר מחייב את הנתבעת 2 בהיות הנתבע 1 סוכנה ושלוחה לצורך עריכת הביטוח .

השאלה המרכזית שבמחלוקת בין הצדדים היא האם אמר התובע לנתבע 1 כי הדירה אינה תפוסה בעת מילוי טופס הצעת הביטוח אם לאו .והאם גם אם הדירה לא היתה תפוסה בעת האירוע , עדיין יש כיסוי ביטוחי למקרה .

הצדדים הגישו עדויות ראשיות בתצהירם, אולם בהמשך לא התקיים הליך של שמיעת ראיות בתיק, ובעלי הדין הסמיכו את בית המשפט לתת פסק דין על סמך החומר הקיים בתיק, קרי תצהירי הצדדים, טופס הצעת הביטוח, פוליסת הביטוח שצורפה ע”י הנתבעת 2, וכן חומר בקשר לגובה הנזק.

הצעת הביטוח

הצעת הביטוח מולאה ביום 10/11/99 , והתובע מאשר כי הוא חתם עליה לאחר שמולאה במפגישה שהתקיימה בינו לבין הנתבע מספר 1 .

בהצעת הביטוח , מצוין המבוטח כ" ציציאן אריה ואילנית". התובע ואשתו .ותקופת הביטוח לתקופה שמיום 11/11/99 ועד 31/10/00 .

בפרק הביטוח הנדרש צוין " לפי תוכנית מורחבת כוללת ,וסומנה משבצת מול המלים" תכנית א' " .

לגבי הפרק " ביטוח מקיף " בנין" צוין " סכום ביטוח 600000 ₪. מול המלים האלה נרשם בכתב יד " בית פרטי בן 3 קומות"
בתת הסעיפים של פרק זה צוין " הבנין בנוי - בלוקים וביטון " גג-רעפים
זיקתו לבין - בעלים

בסעיף קטן ג' לפרק זה צוין " האם הבניין משמש למטרות אחרות פרט למגורים , התשובה שצוינה - לא.
ניתן לטעון , כי כאשר התובע נשאל,אם הבנין משמש למטרות אחרות פרט למגורים " והוא עונה בשלילה , ניתן לשמוע כי הבניין משמש למגורים, ואולם אין זו המשמעות היחידה של התשובה , ומאידך לאור האמור להלן בהמשך , יש להעדיף את הפרשנות שהיא לטובת התובע על כל מרכיביה

סעיף קטן ד, " האם הבנין במצב תקין . יש שתי משבצות , כן ולא. לא סומן דבר באף אחת משתי המשבצות
בסעיף קטן ה- נשאל המציע "הבניין נבנה בשנת



בסעיף קטן ו' נשאל המציע מתי שופץ לאחרונה - אין תשובה. .

יתר השאלות בפרק זה , כגון האם יש משכנתא על הבנין , כן- לא ,לטובת מי . וכן שאלה בדבר קיומו של מבנה נוסף לבנין המגורים לא נרשמה כל תשובה .

ראוי לציין, כי לשאלה ט' בפרק "ביטוח מקיף לבנין " רשומה בטופס ההצעה שאלה מודפסת " האם הדירה תהיה בלתי תפוסה ? לא- כן מיום


פרשנות פוליסת הביטוח ויתר מסמכי הביטוח

אין כל ספק כי הצעת הביטוח הינה טופס מודפס הנמצא ברשות סוכן הביטוח והיא נמסרת לו ע"י חברת הביטוח שמבקשים לעשות אצלה את הביטוח . טופס ההצעה נוסח ונמסר לסוכן ע"י הנתבעת 2 .

בענין פרשנותו של ממסך , כגון פוליסת ביטוח או מסמכים הנלווים אליה , כולל הצעת הביטוח , נקבעו הלכות אלו .

'נגד המנסח' - ראה, לדוגמה, ע"א 769/86 רובינשטיין נ. זמרן פ"ד מב (3) 581, 586 והאסמכתאות שם.

'נגד המבטח' - ראה, לדוגמה, ע"א 779/89 יעקב שלו נ. סלע חברה לביטוח פ"ד מ"ח (1) 221 וכן ע"א 631/83 המגן נ. מדינת הילדים פ"ד לט (4) 561, 572-573.

'נגד הצד החזק' - ע"א 4651/95 בני סעיד חמודה נ. מועצה מקומית עראבה פ"ד נ. (5) 81 (דברי כב' השופט טירקל).
[במאמר מוסגר נציין כי כלל זה, כוחו יפה במיוחד ביחסים בין חברות ביטוח למבוטחים, נוכח אופיו הצרכני של חוק חוזה ביטוח התשמ"א - 1981. ראה, לדוגמה, ע"א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ. ישר מנשה פ"ד מט (2) 749].
( - ) חוזי ביטוח, ככלל, הינם חוזים אחידים והכלל 'נגד המנסח' כוחו יפה עוד יותר מקום בו מדובר בחוזה אחיד. ראה, לדוגמה, ע"א 83/83 מדינת ישראל נ. אבידן פ"ד לט (1) 211.
עמד על כך השופט חשין בלשונו הציורית בע"א 3128/94 אגודה שיתופית בית הכנסת רמת גן נ. סהר חברה לביטוח בע"מ פ"ד נ (3)

"חוזי ביטוח הינם, ככלל, חוזים אחידים ....ניסוחם הוא בידי חברות הביטוח - שמא נאמר: בידי אנשי-המקצוע של חברות הביטוח - ובמהלך הדברים הרגיל אין למבוטחים כל השפעה על תוכנם. פלוני שיבקש לבטח עצמו כנגד סיכון זה או אחר, יונח חוזה ביטוח לפניו (על דרך הכלל - לאחר כריתתו של החוזה) וכך ייאמר לו: קח - או הנח. אם לא ייקח, ויניח - לא יקום ביטוח ופלוני יישא בסיכון בעצמו, ואילו אם יילך אצל מבטח אחר, יחזור ויישנה המחזה שהיה בחברת הביטוח הראשונה. אכן, חברת הביטוח והמבוטח-בכוח אין הם שווי-כוחות: זו מן הנפילים והוא מקטני-ארץ. וקטני-ארץ, חכמים מחוכמים ככל שיהיו, אין בכוחם לעמוד כנגד הנפילים. וזו הדרך לכריתתו של חוזה ביטוח. בתי-המשפט היו ערים מאז-ומקדם למיפגש זה בין מי-שאינם-שווים לעת כריתתו של חוזה ביטוח, ועל-כן עשו ככל-יכולתם לעיונן של כפות המאזניים לעת פירושו של החוזה..."

כאשר עקרונות משפטיים אלו כנגד עיני אגש לניתוח העובדות במקרה שלפני . אך לא לפני שאציין כי על פי סעיף 33 לחוק חוזה ביטוח


.33 שליחות לענין החוזה

(א) לענין המשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה הביטוח ולענין כריתת החוזה, יראו את סוכן הביטוח כשלוחו של המבטח, זולת אם פעל כשלוחו של המבוטח לפי דרישתו בכתב.

(ב) לענין חובת הגילוי בכריתת חוזה הביטוח, יראו את ידיעת סוכן הביטוח לגבי העובדות הנכונות של ענין מהותי כידיעת המבטח.

הנה כי כן , סוכן הביטוח הנתבע מספר 1 , הינו שלוחה של הנתבעת מספר 2 , וכל דבר שנודע לסוכן , או היה צריך לדעת כעולה ממכלול הנסיבות של הענין יחשב כידיעתה של הנתבעת המבטחת.

מן הכלל אל הפרט .

מתצהירו של התובע , שלא נסתר , עולה כי הוא ישב מול הנתבע מספר 1 , נשאל שאלות, השיב תשובות והנתבע 1 מילא את הפרטים . התובע מציין בתצהירו כי במהלך הריאון נשאל לגבי מצב הדירה , האם היא תפוסה , וכי על כך ענה באופן חד משמעי כי היא איננה תפוסה אך נמצאת בשלבי איבזור סופיים .

מאידך הנתבע מספר 1 טוען בתצהירו , סעיף 3 לתצהיר , כי " מר ציציאן לא ציין בפניו כי זהו מבנה שטרם נבנה בשלמותו וכי הדירה נמצאת בשלבי בניה ואינה מאוכלסת .

נשוב עתה אל הצעת הביטוח .

בהצעת הביטוח קיימות שאלות שונות בקשר למצב הדירה, אך בשאלת משנה ט' לפרק 2 , צוינה במפורש השאלה האם הדירה תהיה בלתי תפוסה . עם שתי אפשרויות תשובה , כן ולא . אך לאף אחת משתי האפשרויות לא נרשמה כל תשובה .

מה יש להסיק מכך .

אמרנו כי מסמך יש לפרש כנגד מנסחו וביחוד בהסכמי ביטוח , כאשר

"במקרה של אי-בהירות בפוליסת הביטוח יש להעדיף פירוש מצמצם של החריגים ותניות הפטור שבה, דהיינו פירוש המיטיב עם המבוטח ופועל לחובת המבטח..."

(ראה סעיף 3 לפסק דינו של כב' השופט י' טירקל בפרשת ע"א 2016/00 רוזנצוויג נ' רוזנבליט, דינים עליון, כרך סב, 301, אשר אושר לאחרונה בענין דנ"א 4979/02 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' רוזנצווייג (טרם פורסם - ניתן ביום 3.6.03); ע"א 6701/00 קאלש מרדכי חברה לבנין בע"מ נ' מרים, פ"ד נו(5) 799, 815; ע"א 631/83 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' מדינת הילדים בע"מ פ"ד לט(4) 561, 572-573;ע"א 497/73 צור נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מא(1) 729; ע"א 521/70 גרינפלד נ' הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ פ"ד כה(2) 309; ע"א 712/77, 711 כולי נ' פרודנשל חברה לביטוח בע"מ פ"ד לד(4) 757).
ראה לענין זה את ת"א (תל-אביב-יפו) 61066/03 - סלוצקי שלמה נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ . תק-של 2006(4), 30840 ,עמ' 30848.והפסיקה שצוטטה שם .

התובע טוען כי הודיע לנתבע 1 במפורש כי הדירה לא תפוסה . הנתבע 1 טוען כי התובע לא הודיע לו על כך .

יש אם כן לפנות אל הצעת הביטוח , באור כל העקרונות הפרשניים שצוינו לעיל, ולהיעזר בה לצורך מענה על השאלה איזו גרסה יש להעדיף .

אין מחלוקת כי הנתבע 1 הוא אשר מילא את הצעת הביטוח , כאשר הוא שואל את התובע שאלות וזה עונה . השאלה הכי רלוונטית לענייננו , אין עליה תשובה . המסקנה היחידה העולה מכך היא כי הנתבע 1 לא שאל את התובע את השאלה אם הדירה תהיה בלתי תפוסה במהלך תקופת הביטוח , ואם כן לאיזה תקופות זמן . הנתבע 1 , לא ציין תשובה לשאלות אלו בהצעת הביטוח שמילא, .

נשאלת השאלה , האם התובע היה אמור מיוזמתו שלו לציין את עובדת היות הדירה בלתי תפוסה , ושהיא בשלבי הקמה או בניה ?

אכן יכול להיות הגיון בטענה כי המצב הנורמלי של ביטוח דירה , וברוב המכריע הנורמה היא כי מבוטח מבקש ביטוח לגבי דירה קיימת ומאוכלסת , ובמיוחד כאשר בהצעת הביטוח נקוטות המלים " דירת מגורים " . במצב זה , מי שבא לרכוש ביטוח למצב מיוחד, ובתנאים מיוחדים של הנכס, : בלתי מאוכלס, עליו להודיע על כך לסוכן הביטוח. זאת כי סוכן הביטוח , פועל על סמך הנורמה הכללית הידועה , לפיה ביטוח דירה נעשה דרך כלל לדירות מגורים מאוכלסות., ומי שבא לרכוש ביטוח בתנאים מיוחדים של הדירה - בלתי מאוכלסת - עליו לציין זאת במפורש.

ואולם דרך פרשנות זו נסוגה מפני המצב בו בהצעת הביטוח שנוסחה ע"י הנתבעת , ומולאה על ידי הסוכן שלה הנתבע 1 , כאשר התפקידים היו כך שהנתבע 1 שואל והתובע עונה , וכאשר יש בהצעת הביטוח שאלה מיוחדת למצב זה , הרי משלא מולאה אותה משבצת בדבר היות הדירה תפוסה או פנויה , מעיד הדבר , או צריך להיות מובן כמעיד על כך, שאין הנתבעים מתעניינים בשאלה ובתשובה לה .

איני יכול לקבוע באופן חיובי האם התובע הודיע לנתבע 1 כי אכן הדירה בלתי תפוסה בשלבי בניה , וזה התעלם מן המידע ,, לגרסת התובע , או שהתובע לא הודיע לנתבע 1 מיוזמתו כי הדירה פנויה, כגרסת הנתבע 1 . די לי בכך כי הנתבעים , לא התענינו במצבה של הדירה , האם תפוסה היא או פנויה , בכך שלא בקשו תשובה לשאלות אלו בהצעת הביטוח , והשאירו את המשבצות לשאלות אלו לא ממולאות.

הנתבע 1 העביר את הצעת הביטוח לנתבעת 2 וזו הנפיקה פוליסת ביטוח , כאשר התשובה לשאלות אלו , ללא מענה , ולא התענינה בשאלה אם הדירה תפוסה או פנויה, ולא בקשה מן הנתבע 1 או התובע השלמת מידע , ולא ציינה לא בהצעת הביטוח , ולא בפוליסה גופא כי תנאי לכיסוי הביטוחי הוא כי הדירה תהיה תפוסה .

פניה אל סעיפי הפוליסה גופא , יאירו יותר את העיניים.

בפרק 2 , פרק משנה א' " ביטוח מקיף לבנין המגורים " למדים אנו כי מצוין שם הגדרה של "בנין מגורים " בהגדרה אין התייחסות לכך כי מבנה המגורים , חייב להיות מאוכלס לצורך הביטוח .

המקום היחיד בו יש התייחסות , להיות הדירה תפוסה כתנאי לקיומו של כיסוי ביטוח נמצא אך בסעיף ח' לאותו פרק , קרי "גניבה שוד או פריצה " שאז אין כיסוי אם מקרה הביטוח מתרחש כאשר הדירה אינה תפוסה .
כך שאין אמת בטענת הנתבעת כי הדירה לא הייתה תפוסה " בניגוד לתנאי הפוליסה "

התובע רשאי היה להסתמך על כך , וגם אם הוא לא מסר מיוזמתו לנתבע 1 כי הדירה לא תהיה תפוסה בחלק מן הזמן בתקופת הביטוח, הרי משהתעלמה הנתבעת 2 מכך שהשאלות בעניין בהצעת הביטוח לא נרשמו תשובות, הרי היא מוחזקת כמי שהנפיקה ביטוח לדירתו של התובע גם בזמן שאין היא תפוסה ..

לפיכך יש לקבוע כי הפוליסה שהנתבעת 2 הנפיקה , מכסה גם את מקרה הביטוח במקרה דנן, גם אם הדירה של התובע לא הייתה תפוסה בעת האירוע , שכן אין החרגה , לא בפוליסת הביטוח , ולא בהצעת הביטוח לנזק שנגרם בעת הדירה אינה תפוסה , מהכיסוי הביטוחי .

אינני רואה צורך לדון בטענותיהם האחרות של הצדדים בעניין הכיסוי הביטוחי .

לעניין הנזק.

בעניין הנזק, נמצא כי לאחר שהתובע פנה אל הנתבעת לצורך פיצויו על הנזקים בהתאם לפוליסה , זו שלחה שמאי מטעמה -משרד השמאים תבלין זלינגר, ואלה ערכו חוות דעת , לפיה קיימות ארבע שיטות חישוב הנזק. תביעת התובע על סך 19890 ₪ . הערכת כינון , קרי ביצוע בפועל של התיקונים שיש לבצע בדירה , סך של 15630 ₪ , הערכה ריאלית 13359 ₪ , ו"אפשרות שיפוי 5859 ₪ .

התובע צירף את חוות הדעת של ה"ה תבלין זלינגר , כראיה מטעמו , והתביעה מבוססת על אותה חוות דעת .

בהמשך צירף התובע לתיק בית המשפט, שלא במסגרת תצהיר העדות הראשית שלו חוות דעת של המהנדס חיים סבן, המעריך את הנזקים 19900 ₪ .

כאמור חוות דעת זו של המהנדס סבן, לא הוגשה כראיה , ונותנה לא נחקר עליה. מאחר והתובע צירף כראיה מטעמו לכתב התביעה את חוות הדעת מטעם שמאי הנתבעת, יש לקבלה כראיה על תוכנה, המחייבת את התובע כמי שצירף אותה כראיה על נזקיו לכתב התביעה , וכנגד הנתבעת , כמי שבקשה את חוות הדעת של תבלין זילינגר, וכמי שאלה עבדו עבורה ומטעמה .

השווי הריאלי של ביצוע התיקונים על פי חוות הדעת של תבלין זלינגר , הנו 13359 ₪ , וזהו למעשה הסכום המצוין כסכום הנזק בסעיף 10 לכתב התביעה .

לפיכך יש לקבוע כי נזקו של התובע הנו בסכום הנ"ל .

על כן אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע את הסכום של 13359 ₪ , בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, החל מיום הגשת התביעה 12/9/02ועד התשלום המלא בפועל, אגרת משפט ששולמה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל, וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מהסכומים הנ"ל , ומע"מ כדין בגינו .





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח כפל

  2. ביטוח חטיפה

  3. ביטוח ציורים

  4. ביטוח מבנה עסק

  5. ביטוח תיקון גג

  6. ביטוח נזקי מים

  7. ביטוח נזק בזדון

  8. הוכחת מקרה ביטוח

  9. חוב לביטוח דירה

  10. ערעור ביטוח חווה

  11. הונאת ביטוח רכוש

  12. מכתב דחיית ביטוח

  13. ביטוח נזקי ריסוס

  14. חשד להונאת ביטוח

  15. כפל ביטוח השתתפות

  16. ממתי מתחיל הביטוח ?

  17. תקופת אכשרה ביטוח

  18. ביטוח עבודת קטינים

  19. חלוקת אחריות ביטוח

  20. ביטוח סחורה בהעברה

  21. ביטוח מקיף בניינים

  22. אי מסירת הצעת ביטוח

  23. תאונה בהודו - ביטוח

  24. שכר מנתח ביטוח מגדל

  25. הסעה בשכר ללא ביטוח

  26. ביטוח תאונה בתאילנד

  27. ביטוח סחורות בהעברה

  28. תאונת פגע וברח ביטוח

  29. ביטוח תכשיטים בדירה

  30. הצעת חוק ביטוח ספקים

  31. תאונת צלילה - ביטוח

  32. חוזר המפקח על הביטוח

  33. אי שמירת מרחק - ביטוח

  34. תביעת ביטוח רעידת אדמה

  35. גביית יתר של דמי ביטוח

  36. ביטוח פגיעה בצינור מים

  37. ערעור חוב פרמיות ביטוח

  38. ביטוח דירה שאינה תפוסה

  39. ביטוח ימי - חסר במטענים

  40. הגבלת תקרת אחריות ביטוח

  41. אי תשלום דמי ביטוח דירה

  42. ערעור על התיישנות ביטוח

  43. סעיף 43 לחוק חוזה הביטוח

  44. ביטוח נזקי טבע מי גשמים

  45. דרישות מיגון ביטוח דירה

  46. הוספת טענות דחיית ביטוח

  47. הפעלת אזעקה כתנאי לביטוח

  48. ביטוח נזקים למטען בהובלה

  49. הקטנת הנזק בתביעות ביטוח

  50. ביטוח אחריות פגיעה מאחור

  51. סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח

  52. חשד בדבר אמיתות מקרה ביטוח

  53. התיישנות ביטוח נזקי צד ג

  54. ביטוח נזקים עקב סופת ברד

  55. התיישנות תביעת כפל ביטוח

  56. ביטוח נזקים שנגרמו בזדון

  57. התיישנות מיום מקרה הביטוח

  58. מקרה ביטוח - אי הגשת תביעה

  59. ביטוח ארגז דחס להובלת אשפה

  60. התיישנות ביטוח תאונות ילדים

  61. התיישנות תביעת ביטוח 3 שנים

  62. ביטוח הוצאות רפואיות בחו''ל

  63. שקרים של המבוטח בהצעת ביטוח

  64. התיישנות תביעות ביטוח אחריות

  65. חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981

  66. ביטוח ימי ותביעות - עורך דין

  67. הפרשות לקרן ביטוח פועלי בניין

  68. חלוקת אחריות ביטוח גורר ונגרר

  69. אישור העדר תביעות כתנאי לביטוח

  70. הכחשת שיחת טלפון עם חברת ביטוח

  71. הסתרה של עניין מהותי ע"י המבוטח

  72. ביטוח נזקי הובלה מישראל לארה''ב

  73. גביית יתר של תשלומי פרמיית ביטוח

  74. זכות הגישה לערכאות בתביעות ביטוח

  75. הוראות המפקח על הביטוח מכתב דחייה

  76. הסכמה להארכת התיישנות תביעת ביטוח

  77. המשך גביית פרמיה לאחר מקרה הביטוח

  78. קבלת תגמולי ביטוח גבוהים מסכום הנזק

  79. חובת אזהרה לגבי מועדי התיישנות ביטוח

  80. טענת מסירת גרסא שקרית עקב היעדר ביטוח

  81. סעיף 16 לחוק חוזה הביטוח קולקטיב פסיקה

  82. תקנות ביטוח נפגעי חיסון, התשנ''ג-1992

  83. המעמד המשפטי של הנחיות המפקח על הביטוח

  84. תחולת הנחיות המפקח על הביטוח בתיקי פלת''ד

  85. צו הפיקוח על עסקי ביטוח (פקדונות), התשמ"ב-1981

  86. תקנות מס הכנסה (ניכוי מעמלת-ביטוח), תשכ''ד-1964

  87. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (אגרות), התשמ''ד-1984

  88. צו מס הכנסה (קביעת עמלת-ביטוח כהכנסה), תשכ"ד-1963

  89. צו חוזה הביטוח (אי-תחולת הוראות החוק), התשמ"ד-1983

  90. חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) התשמ"א-1981

  91. הנטל להוכיח כי תגמולי הביטוח שולמו כדין ולא "בהתנדבות"

  92. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (סדרי דין בערעור), התשמ''ב-1981

  93. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (פרטי דין וחשבון), התשנ''ח-1998

  94. צו חוזה הביטוח (קביעת סוגי עסקאות עליהן לא יחול החוק), התשמ"ו-1986

  95. צו הפיקוח על עסקי ביטוח (תכניות ביטוח חדשות ושינוי תכניות), התשמ"ב-1981

  96. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (איסור גביית תוספת לדמי הביטוח), התשמ''ג-1983

  97. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח דירות ותכולתן), התשמ''ו-1986

  98. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאים בחוזי ביטוח), התשמ''ב-1981

  99. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (דירקטוריון וועדותיו), התשס''ז-2007

  100. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (דינים וחשבונות כספיים), התשס''ז-2007

  101. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (הפחתה של סכומי העיצום הכספי) התשס''ח-2007

  102. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (דרכי חישוב הפרשות לתביעות עתידיות בביטוח כללי), התשמ''ה-1984

  103. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאים בחוזי ביטוח), (הוראות לענין מצב רפואי קודם), התשס''ד-2004

  104. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון