אישור העדר תביעות כתנאי לביטוח

תביעת המערער נדחתה על ידי המשיבים, בטענה, כי לא בוצע ביטוח מקיף, מאחר שהמערער לא הציג אישור בדבר העדר תביעות, וכי הצגת מסמך כאמור, הייתה בגדר תנאי לכניסת הפוליסה לתוקף. להלן פסק דין בנושא אישור העדר תביעות כתנאי לביטוח: פסק - דין 1. הערעור הוא על פסק-דין של בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט רמזי חדיד), מיום 23/8/06 בת"א 1923/04, לפיו נדחתה תביעת המערער שהוגשה בסדר דין מהיר, לחייב את המשיבים, שהם סוכני ביטוח, בתשלום 20,000 ₪ בגין נזק נטען שנגרם לכלי רכבו, בתאונת דרכים שאירעה ביום 20/5/02. 2. אין חולק כי ביום 24/4/02 או בסמוך לאותו מועד פנה המערער למשיב מס' 2, העובד אצל המשיב מס' 1 והמשמש סוכן ביטוח והבעלים של משרד סוכנות לביטוח בכפר אעבלין, כדי לבטח את רכבו מסוג מזדה, בביטוח חובה ובביטוח מקיף. הרכב אכן בוטח בביטוח חובה. בנוגע לביטוח המקיף מסר המערער למשיבים באותו מועד שיקים על סך 4,542 ₪, לכיסוי מלוא סכום הפרמיה. על-פי עדות המערער, מסר האחרון חמישה או ששה שיקים על סך של 800 ₪ כל המחאה לפירעון במועדים דחויים, כאשר השיק הראשון היה אמור להיפרע ב- 2/6/02. 3. בעקבות התאונה שאירעה ביום 20/5/02 פנה המערער למשיבים וביקש להפעיל את הביטוח המקיף, כדי לכסות את הנזק שנגרם לרכבו. הנזק עמד על סכום של 11,447 ₪ שכלל תיקון הרכב והוצאות שמאי. המערער תבע סכום נוסף בגין ירידת ערך ואגרת תיקון הפוליסה - ביטוח חובה, שם נפלה טעות במספרו של הרכב המבוטח. בנוסף תבע פיצוי בגין בזבוז זמן ועוגמת נפש ובסך הכול 20,000 ₪, נכון ליום 12/1/2004. המערער אף פנה לשמאי להעריך את נזקיו. לגרסתו פנייתו לשמאי, נעשתה באמצעות המשיבים. האחרונים חולקים על כך. תביעת המערער נדחתה על ידי המשיבים, בטענה, כי לא בוצע ביטוח מקיף, מאחר שהמערער לא הציג אישור בדבר העדר תביעות, וכי הצגת מסמך כאמור, הייתה בגדר תנאי לכניסת הפוליסה לתוקף. 4. בסמוך לאחר אירוע התאונה, ביום 22/5/02, החזירו המשיבים למערער את השיקים שמסר לכיסוי עלות הפוליסה וכן הוחתם המערער על מסמך שהוצג בפנינו הנושא התאריך הנ"ל, ולפיו בוטלה הפוליסה והמערער אף חתם כי אין לו עוד תביעות בגין אותו ביטוח (להלן: מסמך ביטול הפוליסה). בשל חשיבותו של המסמך, נצטט האמור בו: "אל: מחלקת רכב - סיגל 22/5/02 מאת נג'יב חדאד: א.ג. הנדון: ביטול פוליסה מס': 181600360402 ע"ש: חורי שריף אני החתום מטה חורי שריף 3378847 מסכים לבטל את הביטוח מתחילתו עקב אי המצאת אישורים להעדר תביעות וגם כן לא יהוו בקשות או תביעות מתחילת הביטוח עד 22.5.02". המסמך נושא חתימות של המערער ושל המשיב. 5. בשאלה אם הוצג אישור העדר תביעות עמדו בפני בית משפט קמא גרסאות סותרות: המערער טען כי המציא למשיבים אישור כאמור באמצעות דודו של המשיב 2, בשם רחיב, מבלי שמסמך כזה הוצג, ואילו המשיבים טענו כי מסמך כזה שהיה תנאי לכניסת הפוליסה לתוקף לא הומצא, ולכן, אין כלל ביטוח מקיף והשיקים אף לא נפרעו. יתר על כן, בכתב ההגנה נטען, כי אי הצגת אישור בדבר העדר תביעות היה מעמיד את עלות הביטוח המקיף על סכום של 11,578 ₪, ומן הטעם האמור, גם נכון היה המערער לחתום על ביטול הפוליסה והתחייבות להעדר תביעות. המערער, לגרסת המשיבים, לא הסכים לשלם פרמיה בשיעור כזה. המשיבים הצביעו עוד על העובדה שבקשר לתאונה נוספת שאירעה למערער ביום 4/7/02 הודיע המערער כי מדובר בתביעה לנזקי גוף בלבד, דבר שיש בו כדי להעיד, שהמערער ידע שאין לו ביטוח מקיף. בית משפט קמא קבע, כי העדיף את גרסת המשיבים ודחה גרסת המערער כי המציא אישורים בדבר העדר תביעות למשיבים. כמו כן, לא קיבל בית משפט קמא את טענת המערער כי חתם על מסמך ביטול הפוליסה כמסמך ריק שתוכנו מולא על ידי המשיבים או על-ידי מי מטעמם. עוד קבע בית המשפט, כי בהעדר כול נימוק המבהיר מדוע חתם על מסמך זה, ובנוסף לאי דיוקים נוספים בעדות המערער, כמו לעניין להעדר קיומן של תאונות אחרות בשנת 2002, עובדה שנתגלתה כלא נכונה, והגשת התביעה רק בינואר 2004, הגיע בית המשפט למסקנה שאין לקבל גרסתו. בהסתמך על נימוקים אלה, נדחתה תביעתו. 6. בדיון בפנינו, הוגשו עיקרי טיעון מטעם המערער, ללא תיק מוצגים. המשיבים עצמם לא רק שלא הגישו כלל עיקרי טיעון, אלא, שבמועד הדיונים בערעור הובאה בפנינו בקשת ב"כ המשיבים לדחות את מועד הדיון בערעור (הבקשה בש"א 9425/08 נפתחה ביום 10/6/08, הועברה בפקס ב- 5/6/08). ב"כ המשיבים נימק בקשתו, במעבר למשרד אחר וכי נבצר ממנו להגיש עיקרי טיעון וכי בדעתו להגיש בקשה להוספת ראיה חדשה. במהלך הדיון הוגשה הבקשה לראיה נוספת. על אף שנטען כי הוגשה בקשה למזכירות וכי עיקרי הטיעון הוגשו, לא נמצאו אלה בתיק בית המשפט והמסמכים שהוצגו לנו היו ללא חותמת בית המשפט בסופו של דבר הגיעו עיקרי הטיעון לתיק ביהמ"ש לאחר סיום כתיבת פסק-הדין. על-פי תאריך משלוח הפקס נראה כי אלו נשלחו בפקס רק בבוקר המועד שנקבע לשמיעת הערעור. ביום 10/6/08 נפתח תיק בש"א 9495/08 - בקשה להבאת ראייה נוספת. התיק עצמו או מספר הבקשה לא היו בפני ההרכב במועד הדיון. תיק זה הובא ללשכת האב"ד רק ביום 12/6/08. אין באמור לשנות את התוצאה אליה הגענו. אופן ניהול כזה, מכביד על עבודתו של בית המשפט, גורם להארכת הדיון שלא לצורך ומחייב קריאה חוזרת ומלאה של כול תיק בית משפט השלום, על-ידי כל שופטי ההרכב. לפיכך, יש בדעתנו, ללא קשר לתוצאות הערעור, לחייב את בעלי הדין במקרה זה, בהוצאות לטובת אוצר המדינה. 7. בנוגע לערעור עצמו, עולות שאלות רבות, מאחר שגרסאות שני בעלי הדין מלוות בסתירות, ובכול מקרה לא ניתן לאשר את התוצאה אליה הגיעה הערכאה הדיונית. במקרה דנן עולה המסקנה, כי הייתה קיימת פוליסת ביטוח מקיף, שאם לא כן, לא היה צורך לבטלה. המסקנה האמורה אינה רק ממצא ברור העולה מן הראיות שהוצגו, אלא תואמת למדיניות נכונה של חוזה ביטוח. משנמסרו שיקים לצורך הוצאת פוליסה, צריך הכלל המנחה להיות כי קיים ביטוח, ונטל הראיה במקרה כזה צריך שיוטל על המבטח להוכיח כי בוטלה הפוליסה, ועוד קודם לאירוע התאונה. יתר על כן, המשיבים שטענו כי חוזה הביטוח היה בגדר חוזה על תנאי מתלה, לא הוכיחו טענתם. זאת ועוד, עולה מן הראיות שהיו בפני בית משפט קמא, כי המערער אכן מסר לידי המשיבים שני אישורים בדבר העדר תביעות. מסמכים אלה, שעל המשיבים היה להציגם, לא הוצגו בפני בית המשפט, על אף היותם מסמכים מהותיים, ומביקשו להגישם במועד מאוחר, נדחתה בקשתם. נוסיף עוד, שגם הנטל להוכיח כי פוליסת הביטוח המקיף בוטלה כדין, מוטלת הייתה על המשיבים, ולא כפי שסבר בית משפט קמא, ולכן, היה על המשיבים להוכיח את נסיבות עריכתו של המסמך. בנסיבות אלה, אין די בראיות כפי שהוצגו בפנינו כדי ליתן הכרעה בערעור, ואין מנוס מלהחזיר התיק להשלמת הבאת ראיות ולהשלמת טיעון, ככול שהדבר מתייחס לנושא זכות המשיבים לביטול חוזה הביטוח המקיף ב- 22/5/02. במסגרת מימוש זכות הביטול על בית המשפט לבדוק שלושה נושאים בלבד: הצגת שני האישורים בדבר העדר תביעות, ובהנחה שאין באישורים הנ"ל כדי למלא אחר הנדרש, אם ננקטו פעולות לביטול הפוליסה עובר לאותו מועד, ואם לאו, מה המסקנה המתבקשת בנוגע לזכות הביטול, וכן נסיבות החתמת המערער על מסמך ביטול הפוליסה. נבהיר מסקנותינו. 8. בנוגע לתוקפה של הפוליסה בדבר ביטוח מקיף - אין חולק כי במועד עריכתה נמסרו המחאות דחויות לתשלום מלוא התמורה. המערער על-פי עדותו שלא נסתרה מסר חמש או שש המחאות לסילוק מלוא הפרמיה. העובדה כי השיקים של המערער לא נפרעו, אינה יכולה לתמוך בגרסת המשיבים לקיומו של חוזה על תנאי מתלה, אשר טרם נכנס לתוקף, מאחר שמדובר היה בשיקים דחויים, שזמן פירעונו של השיק הראשון היה ב- 2 ביוני, כלומר, לאחר מועד אירוע התאונה. ועוד, גם על-פי גרסת המשיבים הייתה פוליסה קיימת, שאם לא כן לא היה מה לבטל, והמערער לא היה נדרש לחתום על מסמך ביטול הפוליסה. נוסיף כי אישור לכך ניתן גם בראיות שהוצגו מטעם המשיבים. במסגרת העדות של העד טוני עווד, עובד בסוכנות הביטוח, הודה האחרון כי הפוליסה נכנסה לתוקף "לפני חודש", המערער לא הביא אישור העדר תביעות והמשיב טען לא יכול להחזיק את הביטוח עבורו למשך חודש "ככה". פירושו של דבר שהייתה פוליסת ביטוח מקיף שנכנסה לתוקף ולא היה באי הצגת אישור העדר תביעות, כדי לעכב כניסתה לתוקף. המסקנה מן האמור היא, כי בעת אירוע התאונה הייתה פוליסה תקפה. טענת המשיבים בדבר אי קיומה של פוליסת ביטוח מקיף, דינה להידחות. כל פעולה נוספת שנעשתה על ידי המשיבים צריכה להיבחן כאקט של ביטול פוליסה תקפה, כאשר על בית משפט קמא היה לבחון אם עמדה להם הזכות לעשות כן, לאחר אירוע התאונה. 9. מבחינה משפטית ניתן לראות מערכת היחסים בין המערער למשיבים כמקימים חוזה על תנאי מפסיק או על דרך ההשוואה לתנאי מפסיק. החוזה נכנס לתוקף מיידי, עם מסירת מלוא התמורה. החוזה היה תקף כבר חודש ימים בעת קרות התאונה. כול הודעה או מזכר אחר לא הוצא למערער. בנסיבות אלה, ועל אף שאין מחלוקת כי המערער נדרש להמציא אישור בדבר העדר תביעות ניתן היה לראות בדרישה זו, לכול היותר, כתנאי שאי-קיומו יפסיק את תקפות הפוליסה, במיוחד כאשר היו בפני בית משפט השלום ראיות בדבר הסכמה להציג שני אישורים של העדר תביעות, שלו ושל אביו. חוזה שכזה הוא חוזה שלם מרגע כריתתו, אלא שהוא מותנה בתנאי - שמרגע קיומו מתבטל החוזה. התבטלות כזו של החוזה היא פרספקטיבית, קרי פועלת כלפי העתיד בלבד (גבריאלה שלו דיני חוזים - החלק הכללי (תשס"ה-2005) בעמ' 483 (להלן: שלו)). מבחינה ראייתית, שעה שמדובר בחוזה על תנאי מפסיק, הנטל על מי שרוצה לטעון לפקיעת חיוביו מהחוזה, להוכיח כי התנאי המפסיק נכנס לתוקף (שלו, בעמ' 475). בנסיבות אלה, תקפה הפוליסה מרגע הוצאתה ועד למועד בו הודע לתובע כי בשל אי עמידה בתנאי של המצאת אישור העדר תביעות על-שמו או על-שם אביו, מופסקת תחולת הפוליסה. 10. לפיכך, היה על הערכאה הדיונית לברר את זכות המשיבים לבטל את הפוליסה, ולעניין זה לברר אם אכן נשלחו אישורים בדבר העדר תביעות, מועד שליחתם ותוכנם ותגובת המשיבים להמצאתם, ככול שאלה הומצאו, וכן לבחון את נסיבות החתמת מסמך ביטול הפוליסה, מועד החתמת המערער וכאשר החזרת השיקים שמועדם טרם הגיע, אינה יכולה לשמש כול ראייה לתמיכת גרסת המשיבים. 11. המערער לא הכחיש כי המשיב עמד על הצגת אישור בדבר העדר תביעות, אך על-פי טענתו, הוצגו שני אישורים בדבר העדר תביעות. המערער העיד, כי המשיבים אף הסכימו כי יוצג אישור העדר תביעות על שם אביו, וכי פוליסת הביטוח תוצא על שם שניהם. עוד העיד כי המציא שני אישורים בדבר העדר תביעות: אחד ע"ש אביו ואחד על שמו, וכי עשה כן זמן קצר לאחר שנכרת הסכם הביטוח. למעשה, הייתה בפני בית משפט הודאה מטעם המשיבים כי אכן הומצאו להם אישורים, הגם שלטענתם לא היה בהם כדי למלא אחר התנאי. במהלך חקירתו הנגדית של המערער ביקש ב"כ המשיבים להציג בפני העד שני אישורים בדבר העדר תביעות שהומצאו לו על ידי המערער. בעצם הבאת הטענה יש משום הודאת בעל דין, כי אכן הומצאו מסמכים. ההתנגדות להצגתם באה דווקא מטעמו של המערער, באמצעות בא-כוחו, וזאת בשל אי הכללתם בגילוי המסמכים. בנסיבות אלה, ומבלי שנבחן תוכנם, לא ניתן היה להגיע למסקנה כי המערער לא הציג האישורים. על בית המשפט היה להתיר הגשתם ולבחון תוכנם, וכן לבדוק מה הפעולות בהן נקטו המשיבים עובר לאותו מועד. המסקנה מן האמור, היא שלפחות לכאורה המציא המערער מסמכים למשיבים שלטענתו היו אישורים בדבר העדר תביעות. המחלוקת בין הצדדים לא הייתה עוד לאי המצאתם, אלא לתוכנם של המסמכים, ובנסיבות אלה, כאשר מדובר בזכות ביטול חוזה ביטוח תקף, היה על בית המשפט להידרש לשאלה, מדוע לא נקטו המשיבים בהליך ביטולו של חוזה הביטוח בסמוך לאותו מועד. 12. בנוגע למועד ביטול הפוליסה, אין חולק כי הביטול נעשה לאחר התאונה. במהלך חקירת המשיבים, בתשובה לשאלה בחקירה חוזרת, הודו המשיבים כי הודיעו למערער כי אי הצגת אישור העדר תביעות הוא תנאי לקיומה של הפוליסה, רק לאחר התאונה ב- 22/5/02: "ש. מתי הסברת לתובע שאם אתה לא ממציא אישור העדר תביעות הפרמיה קופצת והוא לא הסכים לשלם את הפרמיה הגבוהה? ת. בתאריך 22/5/02 ש. אני שואל אותך, האם זה התאריך, מתי זה היה בפעם הראשונה?" כאשר התעוררה מחלוקת בין הצדדים בקשר לשאלה ולתשובה (עמ' 16), והמשיבים ביקשו "לתקן" התשובה שניתנה, קבע בית המשפט כי לא התרשם שהעד לא הבין השאלה. מכאן, שהתניית הפוליסה במסמך אישור העדר תביעות, על-פי גרסת המשיבים עצמם, לא עמדה כתנאי, אלא לאחר התאונה; ומכל מקום, הובא הדבר לידיעת המערער רק לאחר התאונה. 13. אמנם אנו ערים לעובדה שהמערער חתם על מסמך ביטול הפוליסה, מבלי שנתן הסבר מדוע הסכים לחתום על המסמך, ומדוע הסכים לביטול תחולתה של הפוליסה על אירוע התאונה, באופן רטרואקטיבי, ואולם העדר הסבר כזה, כאשר הנטל הראייתי מוטל על המשיבים, אינו צריך לכשעצמו לשמש לרעת המערער עד כדי דחיית תביעתו. 14. בטרם נורה על החזרת התיק להשלמת טיעון והבאת ראיות, בחנו אם ניתן לסיים את המחלוקת בערכאה זו, והגענו לכלל מסקנה, שלא ניתן לעשות כן, הן בהעדר הצגת המסמכים שהם למעשה אותם אישורים בדבר העדר תביעות שהמערער טען להצגתם, ותגובת המשיבים להצגתם, והן משום אי-הבהירות בנוגע לנסיבות החתמת המערער על מסמך ביטול הפוליסה. 15. לעניין הבקשה להגשת ראייה נוספת בערעור, מאחר שהבקשה להגשת ראייה נוספת הוגשה במהלך הדיון, מבלי שנפתח תיק ומבלי שצורף תצהיר, אנו מורים על דחיית הבקשה. התוצאה: 16. אשר על כן, אנו מורים על קבלת הערעור במובן זה שבמועד אירוע התאונה - 20/5/2002 הייתה למערער פוליסת ביטוח מקיף תקפה, ועל המערער לחזור ולשלם למשיבים את מלוא התמורה המשוערכת בגין פוליסה זו (4,542 ₪, נכון ליום 24/4/02), בכפוף לכך שבית משפט השלום ייבחן אם למשיבים עמדה זכות לביטולה של הפוליסה. לצורך זה - זכות המשיבים לביטול חוזה הביטוח המקיף ב- 22/5/02 - אנו מורים על החזרת התיק לבית משפט השלום להשלמת ראיות ולהשלמת טיעון, שבמסגרתם על בית משפט השלום לבדוק שלושה נושאים בלבד: הצגת שני האישורים בדבר העדר תביעות, ובהנחה שאין באישורים הנ"ל כדי למלא אחר הנדרש, אם ננקטו פעולות לביטול הפוליסה עובר לאותו מועד, ואם לאו, מה המסקנה המתבקשת בנוגע לזכות הביטול, וכן נסיבות החתמת המערער על מסמך ביטול הפוליסה. לאור התוצאה אלינו הגענו, ישא כל צד בהוצאותיו. הפיקדון אם הופקד, יוחזר למפקידו, באמצעות בא-כוחו. 17. אנו מחייבים את בעלי הדין לשלם הוצאות לטובת אוצר המדינה. כאמור, לא הוגש תיק מוצגים מטעם המערער, ומטעם המשיבים לא הוגשו כלל עיקרי טיעון, לא הוגש תיק מוצגים והוגשה בקשת להצגת ראייה נוספת במהלך הדיון בערעור. בשל הארכת הדיון, אנו מחייבים את בעלי הדין לשלם הוצאות לטובת אוצר המדינה, לפי הפירוט הבא: המערער ישלם סכום של 1,500 ₪ והמשיבים, ביחד ולחוד, ישלמו סכום של 3,000 ₪. הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 ימים מהיום.העדר תביעות