אחריות נהג אופנוע לתאונת דרכים

בית המשפט פסק כי הנתבע נהג את האופנוע במהירות שאינה מתאימה למקום האירוע בזמן האירוע, סמך על כך כי נתיבו פנוי , גילה את רכב התובעת רק ברגע האחרון, מבלי לתת הסבר מדוע, ומבלי שיטען כי היה עצם כלשהוא שהסתיר את רכב התובעת ממנו . הנתבע במקום בלימה , העדיף לנסות לעקוף את רכב התובעת משמאל, וזאת עשה בין היתר בגלל מהירותו שלא אפשרה לו עצירה מיידית בלי צורך לנסות לעקוף משמאל, רכב שנכנס לנתיבו משמאל.

להלן פסק דין בנושא אחריות נהג אופנוע לתאונת דרכים:

פסק דין

בפני תביעה לתשלום פיצויים על נזקים שנגרמו לרכבה של התובעת באירוע של תאונת דרכים.

התובעת טוענת בכתב התביעה שלה , כי-

" א- בתאריך 21/5/01 בשעה 15:00 לערך נהג דוד ליזרוביץ .... ברכב התובעת בשדרות רוקח בתל אביב , בנתיב הראשון משמאל , מתוך שלושה נתיבים

ב- נהג רכב התובעת נסע במהירות של 20 קמ"ש בשל עומס התנועה הכבד שהיה באותו יום באזור .
ג- לפתע הרגיש נהג רכב התובעת חבטה מאחור , שנגרמה מהתנגשות האופנוע ( של הנתבע .ח.י.) ברכב התובעת.

הנתבע הגיש כתב הגנה , ובו טען להגנתו לעניין האחריות לאירוע התאונה כי -

1-     בסמוך לגני התערוכה , במקום בו אירעה התאונה מהנתיב בו נסע נהג התובעת מותרת אך ורק פניה שמאלה
2-     נהג רכב התובעת אשר רצה להמשיך ולנסוע ישר בשדרות רוקח מצא את עצמו בנתיב בו מותרת אך ורק פניה שמאלה .
3-     אשר על כן באופן מפתיע ובחוסר זהירות סטה נהג רכב התובעת ימינה , חסם נתיב נסיעת האופנוע ולמרות כל ניסיונות המניעה של הנתבע אירעה התאונה .

השאלה המרכזית בדיון בתביעה שלפני הוא מידת אחריותו של הנתבע לאירוע התאונה .

אקדים ואומר כי בסיכומי הצדדים ביום 22/9/05 הודיעו הצדדים כי הם מסכימים כי הנסיעה מהנתיב השמאלי ביותר בו נסע עד התביעה מטעם התובעת,מותרת רק לפניה שמאלה .

עד התביעה , נהג רכב התובעת מר ליזרוביץ דוד , מסר הודעה על האירוע במשטרה, ביום 21/5/01 ובה הוא מוסר :

" בתנועה איטית בתוך שיירה קיבלתי מכה לתוך תא המטען,צד ימין ע"י אופנוע ..

נהגתי ברכב פרטי נסעתי בשדרות רוקח מזרח ,בנסיעה איטית בנתיב שמאלי ביותר , הרגשתי לפתע מכה בחלק האחורי ימני של רכבי. עצרתי במקום , יצאתי מהרכב והבחנתי ברוכב אופנוע שפגע ברכבי מאחור "
( ראה מוצג ת/3 )

בעדותו בפני שניתנה ביום 11/1/05 מוסר העד בעדותו הראשית:

" אני וחברה נסענו לתערוכת בניה , נסענו מדרום לצפון ירדנו מכביש איילון . המחשבה היתה להיכנס לחנייה קטנה ליד הקופות . ראיתי מחסום של המשטרה והמשכתי במסלול קדימה . אחרי המחסום הזה 20-30 מטר הכביש היה פקוק ולכן התקדמנו בעצלתיים מטרתי היתה להגיע לרמזור הרחוק של גני התערוכה לפנות שמאלה ולעשות פרסה ולהיכנס למקום החניה ..."

למעשה בהודעתו במשטרה ת/3 לא מסר עד התביעה כי הפניה שמאלה לחניה של גני התערוכה היתה חסומה, ע"י מחסום משטרתי ועל כן נאלץ העד להמשיך בנסיעה ישר במקום לפנות שמאלה .
על פי הודעתו ת/3 עד התביעה מציג תמונה של פגיעה מאחור קלאסית ברכבו, בלי להזכיר את העובדה כי הוא המשיך בנסיעה ישר מנתיב בו הנסיעה מותרת רק שמאלה.

הצדדים הגישו תמונות של מקום האירוע , ומהן ניתן ללמוד כפי שהצדדים הסכימו כי הנסיעה מהנתיב השמאלי ביותר בו נסע התובע מותרת רק שמאלה, אך ניתן ללמוד כמסתבר , גם , כי אין לנתיב השמאלי ביותר המשך תוואי אחרי הצומת, וכי למעשה הנתיב האמצעי מלפני הצומת, הופך להיות הנתיב השמאלי אחרי הצומת .

הנתבע אף הוא מסר הודעה במשטרה , ובה הוא מוסר כי :

" נסעתי בנתיב האמצעי מתוך שלושה נתיבים, רכב מספר 8563477 בצבע לבן נסע בנתיב השמאלי , הרכב הפעיל איתות ימינה באותו רגע ממש שבר גם ימינה , הבחין ברכב נוסף שנסע בנתיב האמצעי לפני ואז ניסה לעצור כשאני ראיתי שהוא פונה ימינה ניסיתי לעקוף אותו משמאל כי לא היתה לי ברירה הוא שבר לנתיב שלי ונעמד סטטית בנתיב השמאלי עם חריגה לאמצעי, ניסיתי לבלום בכל הכוח אך לא הספקתי ונכנסתי עם חזית האופנוע שלי בחלק ימני אחורי של הרכב..."

בעדותו בפני מוסר הנתבע:

"מצד שמאל הייתה שיירה לפניה שמאלה, מתוך השיירה הגיח רכב שתוך כדי איתות הוא סטה ימינה ברגע שראיתי שהוא סוטה ימינה ביני לבין הרכב שלפני לא היה לי הרבה מה לעשות , ניסיתי לעקוף משמאל , וראיתי כי אין לי אפשרות, פגעתי בו בחלק ימני אחורי . הוא הבחין ברכב לפני ונעמד שם הוא סטה ונעמד .."

למעשה הנתבע חוזר על גרסתו שמסר במשטרה, ולפיה :

א-     הוא נסע בנתיב האמצעי מתוך שלושה ?
ב-     הנתיב השמאלי ביותר מיועד לנסיעה שמלאה בלבד.
ג-     בנתיב השמאלי היו מספר רכבים רכבו של עד התביעה יצא מתוך השיירה כדי להיכנס ברווח שנוצר בין רכב הנתבע ורכב אחר שהיה לפני הנתבע.
ד-     עד התביעה יצא מהשיירה , חלקית, ועצר כאשר חלקו השמאלי בנתיב האמצעי

לאחר שעיינתי בהודעות הנהגים במשטרה, בעדותם בפני, ובתמונות של מקום האירוע ,הודעת באי כוח הצדדים מיום 22/9/05, מתקבלת אצלי תמונה כדלקמן של אירוע התאונה .

עד התביעה נהג את רכבו בנתיב השמאלי ביותר מתוך שלושה נתיבים ממערב למזח בשדרות רוקח, ומתקרב לצומת בו יש פניה שמאלה , מהנתיב השמאלי. אין מותרת נסיעה ישר מהנתיב השמאלי. עקב מחסום משטרתי אשר אסר פניה שמאלה, החליט עד התביעה להמשיך ישר ,ולכן חייב היה, תוך כדי נסיעה למצוא את עצמו בנתיב האמצעי, הוא הנתיב השמאלי ביותר לנסיעה ישר. עד התביעה ביצע תוך כדי כך מעבר מנתיב לנתיב, קרי מהנתיב השמאלי, אל הנתיב שמימינו. באותה עת התקרב הנתבע מאחור , כשהוא נוהג בנתיב האמצעי, אשר אחרי הצומת הופך להיות הנתיב השמאלי. הנתבע מבחין ברגע האחרון בתנועתו של העד התביעה, לא נותר לו לגרסתו הרבה מה לעשות, מנסה לעקוף מצד שמאל את רכב עד התביעה ואינו מספיק לעשות כן ומתנגש בחלק אחורי ימני של רכב התובעת.

על רקע תיאור זה העולה מוחמר הראיות, הגעתי לכלל מסקנה, כי עד התביעה התרשל בכך שניסה לעבור מנתיב לנתיב, כאשר זכות הקדימה בנתיב אליו הוא עובר הנה לרכבים הנעים באותו נתיב, כולל הנתבע . עד התביעה אומנם טוען, כי הוא עבר לגמרי לנתיב האמצעי בו נסע הנתבע והספיק לנסוע 20-30 מטר אחרי שהשתלב. הנתבע טוען כי עד התביעה סטה לתוך נתיבו ונעצר. על סמך תיאור המקום בתמונות הנזק, והגיונם של הדברים, אני קובע כי התאונה אירעה בסוף הצומת מבחינת כיוון נסיעת הנהגים, כי רק שם נעלם לגמרי הנתיב השמאלי ביותר או נכון המשך התוואי של הנתיב השמאלי ביותר, ומשם יש המשך רק לנתיב שהיה לפני הצומת אמצעי. בסוף הצומת, חייב היה עד התביעה לעבור לנתיב האמצעי, הבחין ברכב שהיה לפני הנתבע, וככל הנראה אכן בלם כגרסת הנתבע, כי אם היה ממשיך לנסוע באותה מהירות, לא היתה נגרמת התאונה כפי שנגרמה , ובה הועף גופו של הנתבע מעלה מעל רכב התובעת וצנח על הכביש .

אם כן האחריות הבסיסי למעשה של אירוע התאונה נופל על עד התביעה אשר עבר מנתיב המיועד לפנייה שמאלה בלבד , אל הנתיב הנוסע ישר.

עצם העובדה כי המשטרה סגרה את הכניסה שמאלה, ועל כן היה נאלץ להמשיך ישר , אין בה משום הגנה או הצדקה לכך כי הוא יעבור מנתיב לנתיב ללא תשומת לב מספקת ותוך קיפוח זכותם של אלה שנסעו אחריו בנתיב האמצעי.

יחד עם זאת, אני מקבל את גרסת התביעה כי היה מדובר בעומס תנועה עקב אירוע בגני התערוכה, ועובדה היא כי המשטרה אכן סגרה את הפניה שמאלה, וגם השעה בה אירעה התאונה מצביעה על שעת עומס. הנתבע נהג את האופנוע במהירות שאינה מתאימה למקום האירוע בזמן האירוע, סמך על כך כי נתיבו פנוי , גילה את רכב התובעת רק ברגע האחרון, מבלי לתת הסבר מדוע, ומבלי שיטען כי היה עצם כלשהוא שהסתיר את רכב התובעת ממנו . הנתבע במקום בלימה , העדיף לנסות לעקוף את רכב התובעת משמאל, וזאת עשה בין היתר בגלל מהירותו שלא אפשרה לו עצירה מיידית בלי צורך לנסות לעקוף משמאל, רכב שנכנס לנתיבו משמאל.

גם "מעופו" של הנתבע מעל גג רכבו של עד התביעה מצביע על מהירות גבוהה בה נסע לפני שנוצר המגע בין שנהי כלי הרכב .הנתבע מודה למעשה כי נהג ברכבו במהירות של 60%, וגם אם יש לי הסתייגות מהמהירות שהנתבע נוקט בה, הרי גם בנסיבות המקום והזמן, מדובר במהירות גבוהה יחסית לנסיבות.

בשוקלי את כל נסיבות התאונה, אני קובע כי עד התביעה נושא ב-70% מן האחריות לתאונה ואילו הנתבע רק ב-30% .

הנזק:

התובעת טענה בכתב כי נגרם לה זנק לפי ראשי נזק אלו

א- נזק עלפי הערכת שמאי      15023      ₪
ב- מע"מ      2554      ₪
ג- ירידת ערך      9000      ₪
ד-שכ"ט שמאי      545      ₪
ה- מע"מ על שכ"ט שמאי      93      ₪

התובעת גם תובעת הפרשי ריבית והצמדה על הסכומים עד ליום הגשת התביעה 3410 ₪ .

אתחיל עם ירידת הערך

א.     השמאי קובע , בחצי שורה בחוות הדעת, ובדרך אגב, כי " בעקבות נזקי התאונה נגרמה לרכב ירידת ערך בשיערו של 10% . " שהם 9000 ₪.
אין בפני חוות דעת נפרדת לקביעת ירידת הערך של הרכב. חוות הדעת עליה מסתמכת
התובעת נערכה ביום 4/6/2001 .
הלכה היא כי הנזק של ירידת ערכו של רכב בעקבות נזקים ותיקונים שעבר בעקבות התאונה, הנו נזק ערטילאי, שאינו מתממש ביום התאונה או מיד לאחר התיקון. ירידת ערך מסחרית של רכב, זהו נזק הנגרם אם נגרם לבלע רכב, רק בזמנן שהוא מבקש למכור את הרכב, שכן אין לדבר על הפחתה בערכו של הרכב שלא באה לידי ממימוש במועד המכירה, כדי לעמוד במדויק על הסכום אותו הפסיד בעל הרכב המוכר אותו, בגלל הפגיעה שהרכב נפגע .
כל עוד לא נמכר הרכב,למעשה לא התממש הנזק. אמת כי גם ללא מכירת הרכב, הרי שערכו התיאורטי פוחת, ויתכן כי אף תוחלת חייו מופחתת, אך אין בידי בית המשפט לאומד נתונים אלו , לא בעצמו ולא ע"י מומחים, שלא בשעת אמת. בעל רכב הממשיך להחזיק ברכבו, גם אחרי התאונה למעשה אינו מפסיד בפועל את הירידה בערכו, והוא אך צפוי כי ערכו של הרכב יופחת בעתיד בזמן מכירתו עקב התאונה .

למקרה ועד למועד מתן פסק הדין, לא בוצע מכירה בפועל של הרכב, ולא התממש הזנק, למעשה יאמוד בית המשפט את הזנק ביום מתן פסק הדין, כי בסופו של דבר ההליכים חייבם לבוא לידי סיום, ובית המשפט מעריך את הנזק בנכון ליום מתן פסק הדין.

התובעת כאמור הציגה לבית המשפט את חוות הדעת מיום 4/6/01. זאת ותו לא. לא הוצג הסכם מכירת הרכב שבאמצעותו תוכיח התובעת את הזנק הממשי שנגרם בפריט של "ירידת ערך" , וגם לא הציגה חוות דעת עכשווית לגבי שוויו של הרכב, נכון ליום מתן פסק הדין על מנת לגזור ממנה את אותם אחוזים שנקבעו בחוות הדעת.

אין בפני חוות דעת בדבר ירידת הערך, ואם כי בידיעתו השיפוטית של בית המשפט כי רכב הסופג פגיעות קשות בתאונה אכן ערכו יורד בשוק, אך אין בידי נתונים לגבי גורל הרכב, ואם הוא עדיין ברשות התובעת, או נמכר והזנק התממש .

אין לי ראיה , אפילו נסיבתית לפיה אקבע - ולו על דרך האומדנה- ירידת ערך לרכב, ואני דוחה את התביעה בפריט זה .


הנזק הישיר

כפי שציינתי לעיל, השמאי מטעם התובע קבע את הנזק הישיר לרכב בסכום של 15023 ₪ . באין התנגדות לחוות הדעת ובאין חוות דעת נגדית מצד הנתבע, אני מאשר את הסכום .

מע"מ על הזנק הממשי .

התובעת הנה מדינת ישראל , אשר שילמה את סכום התיקונים של הרכב בתוספת מע"מ . אותו מע"מ אמרו לחזור אל המדינה בדרך תשלום מס ערך מוסף ע"י ספק החלפים , ומוסך שביצע את התיקון, ואין מקום לחייב את הנתבע גם בתוספת מע"מ אשר ממילא חוזר אל התובעת ע"י העוסק.

לכן אני ודחה את דרישתה של התובעת בסעיף נזק של מע"מ על הוצאות התיקון .

מע"מ על שכ"ט השמאי

האמור בפסקה הקודמת אמור בעניין מע"מ על הוצאות התיקון, חל גם לענין המע"מ על חשבונית השמאי . אני דוחה תא התביעה בראש הזנק של מע"מ על שכ"ט השמאי .


שכ"ט השמאי.

נראה לי כסביר הסכום של 545 ₪ שכ"ט שמאי , ואני מאשר אותו?

סך כל נזקה של התובעת אותו אני מאשר - אם כן- הוא 15568 ₪ .

חלקו של הנתבע באחריות לתאונה 30% .

לפיכך אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת את הסכום של 4670 ₪ .
כן אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בשיעור של 15 % מהסכום הנ"ל ( ללא תוספת מע"מ).





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נזקי רכוש אופנוע

  2. שחרור אופנוע תפוס

  3. תקלות באופנוע משומש

  4. פגמים בייצור אופנוע

  5. התהפכות עם אופנוע ים

  6. תאונת אופנוע בטיול טבע

  7. ביטוח אופנוע ים

  8. תאונה עם אופנוע ים

  9. חוב פרמיה ביטוח אופנוע

  10. רעש טרקטורונים ואופנועים

  11. פגיעת אופנוע בדלת מכונית

  12. תאונת דרכים עם אופנוע חדש

  13. נסיעה עם אופנוע על המדרכה

  14. התקנת מערכת מיגון לאופנוע

  15. פיצוץ אופנוע - תאונת דרכים

  16. עורך דין תאונת אופנוע מומלץ

  17. פיקוח מפרק חברה על כונס נכסים

  18. אחריות נהג אופנוע לתאונת דרכים

  19. איסור נהיגה על אופנועי ים בחוף הים

  20. פציעה של נוסעת שהורכבה בתאונת אופנוע

  21. תאונה עם אופנוע של חבר שלקח את האופנוע לסיבוב

  22. תאונת דרכים: התובעת טוענת כי נהג האופנוע הגיע במפתיע מימין

  23. תאונת דרכים: בעת שרכב על אופנוע הגיע מימינו רכב לא ציית לתמרור "עצור"

  24. פוליסת הביטוח של האופנוע, כיסתה רק את נזקו של בעל האופנוע ולא נזקים של רוכב אחר

  25. טוען כי הנתבע עקף את האופנוע וחזר לנתיב הנסיעה מוקדם מדי ופגע באופנוע וגרם להתהפכותו

  26. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון