אחריות לנזקים עקב בור בכביש

הוגשה תביעת שיבוב ע"י חברת ביטוח לאחר ששילמה למבוטחה בגין נזק לרכב כתוצאה מבור בכביש.

להלן פסק דין בנושא אחריות לנזקים עקב בור בכביש:

פסק דין

תביעה זו עניינה תביעת שיבוב, שכן בהתאם לתנאי פוליסה שהוציאה התובעת, פיצתה היא את מבוטחה בגין נזק שנגרם לרכב המבוטח באירוע מיום 15.8.99 (להלן: האירוע), סכום של 43,680 ₪, כן נשאה בהוצאות שמאות בסך 400 ₪.

סכום זה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, עמד ביום הגשת התביעה, על סך 55,542 ₪.

יצוין מיד כי הצדדים אינם חלוקים על גובה הנזק אשר נגרם לרכב מבוטח התובעת באירוע, שכן הצדדים חלוקים אך בשאלת האחריות.

באשר לנסיבות האירוע, טוענת התובעת כי ביום האירוע, בסמוך לשעה 15:35 אחר הצהרים, נהגה הגב' רון ברכב המבוטח, בכביש במושב גינתון, המוביל לבית מגוריה.
"לפתע נפל הרכב לתוך בור אשר היה חפור לאורך הכביש, בלא כל סימני אזהרה ו/או תמרורים המתריעים על קיומן של עבודות במקום" (סע' 3 לכתב התביעה). כתוצאה מכך נגרמו לרכב הנזקים.

התובעת טוענת כי הנתבעים נושאים באחריות לפצותה על הנזקים שנגרמו באירוע, שכן נתבעת 2 הינה חברה קבלנית העוסקת בביצוע עבודות תשתית ופיתוח, ובמועדים הרלוונטיים לתביעה זו, ביצעה עבודות תשתית ופיתוח במושב גינתון לרבות בכביש בו אירע האירוע.

נתבעת 3 הינה מבטחת הנתבעת 2.

נתבע 4 - מושב גינתון, הינו מי שהזמין את עבודות הפיתוח מנתבעת 2.

בהתאם טוענת התובעת כי הנסיבות שגרמו לאירוע מתיישבות יותר עם המסקנה כי הנתבעים, או מי מהם, לא נקטו זהירות סבירה ולכן יחול הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו", ועל הנתבעים נטל הראיה להוכיח כי לא היתה רשלנות שיחויבו בגינה (סע 4 לכתב התביעה).

לחילופין, האירוע נגרם כתוצאה מרשלנותם ו/או חוסר זהירותם של הנתבעים או מי מעובדיהם ושלוחיהם, אשר לא דאגו לקיומו של כביש ונתיב תקין ופנוי, לא הציבו שלטי אזהרה המעידים על ביצוע עבודות במקום, לא דאגו לפיקוח על הנעשה בכביש, לא מנעו קיומו של מפגע בכביש, לא חסמו את קטע הכביש לתנועה ועוד (ראה סעיף 5 לכתב התביעה, על סעיפיו הקטנים).

בכתב הגנתן, טוענות נתבעות 2 ו-3, כי האירוע מוכחש על נסיבותיו ווכי האחריות לאירוע, ככל שהתרחש, סיבתו ברשלנותה או פזיזותה של הנהגת ברכב מבוטח התובעת.
בעניין זה הצטרפו נתבעות 2 ו-3 לטענות נתבעת 1 (ראה סעיף 6 לכתב הגנתן) - אשר התביעה נגדה נדחתה - אשר טענה בכתב הגנתה כי מבוטח התובעת, כתושב המקום, היה אמור לדעת על העבודות המבוצעות בכביש וכן כי הנהג ברכב היה צריך לראות את המפגע ולהימנע ממנו.
בין היתר, טוענות נתבעות 2 ו-3 כי הנהגת ברכב, למרות שידעה על עבודות בכביש, התעלמה או עצמה עיניה מכך, כי נהגה בחוסר זהירות וברשלנות בהתעלם מתנאי הדרך, כי נהגה במהירות מופרזת בנסיבות המקרה ותנאי הדרך, כי לא הבחינה במפגע במועד, כי לא נקטה אמצעי זהירות שנהג סביר ומיומן היה נוקט בנסיבות המקרה ותנאי הדרך (ראה סע' 12 לכתב ההגנה מטעם הנתבעת 1).

נתבע 4 טען בכתב הגנתו כי אין לו ידיעה על נסיבות האירוע ואולם על פי גרסת התובעת עצמה, נגרם האירוע כתוצאה מרשלנות מבוטחת התובעת, או כתוצאה מנהיגתה הפזיזה משלא התאימה נהיגתה לתנאי הכביש (סע' 5 לכתב ההגנה).

יצוין כי בנוסף על כתבי ההגנה הגיש נתבע 4 הודעת צד ג' כנגד נתבעות 2 ו-3 (כמבצע העבודה אשר אחראי על פי הסכם בין הצדדים לכל נזק שיגרם למזמין או צד ג' כלשהו).

נתבעת 3 הגישה הודעת צד ד' כנגד כלל חברה לביטוח בע"מ (מבטחת נתבע 4).

על מנת ללמוד על נסיבות האירוע, עיינתי היטב בתצהירי הגב' רון אריאלה (הנהגת) ובעלה מר רון יעקב (הבעלים של הרכב המבוטח), אשר הגיע למקום האירוע בסמוך לאחר התרחשותו.

מתצהירי ה"ה רון עולה כי הבור אליו מתייחס כתב התביעה, הינו למעשה "חפירה שנחפרה בכביש, בצמוד לפס האטה. שוליה של החפירה היו חתוכים וגובהם לא פחות מ-10 - 12 סמ' (ראה סע' 5 לתצהיר הגב' רון וסע' 3 לתצהיר מר רון).

מתמונות ת/1 ו-ת/2 אשר צולמו ע"י מר רון בסמוך לאחר האירוע ניתן לראות ולהתרשם מהבור/חפירה:
מדובר במפגע בקטע כביש בעומק כ-5 סמ' ורוחבו כמטר אחד, כאשר מהכיוון בו צולם ת/1 מתחיל המפגע כחצי מטר מהמדרכה השמאלית, ולמעלה ממטר לתוך אמצע הכביש, מהמדרכה הימנית.

לפני תחילת המפגע - כעולה מתמונה ת/1 - יש "במפר" (תלולית) ואולם מרכז התלולית והנקודה הגבוהה בה, נמצאת במרחק של כ- 2 מ' מהמקום בו מתחיל המפגע, כאשר ממרכז התלולית, יורד גובהה בהדרגה לכיוון המפגע.

אין מחלוקת כי בעת האירוע היו תנאי אור יום מלא (שעה 15:35, בחודש אוגוסט).

הגב' רון טוענת כי נסעה במקום במהירות של כ-40-35 קמ"ש, וכי לא הבחינה כלל בחפירה.

לטענתה לא הבחינה בחפירה, הן משום שלא היו סימני אזהרה או תיחום החפירה בסרט צהוב ו/או שילוט המרתיע על ביצוע העבודה בכביש, והן משום שהחפירה היתה בצמוד לפס האטה.

כאן המקום לציין כי לרכב נגרם נזק חמור, שכן נפגעו שתי קורות השלדה בחזית, נפגעו שתי דפנות פנימיות בתא המנוע, פחי החזית וכל מבנה החזית קרס כלפי מטה ופחים נלחצו ועוותו (ראה עמ' 2 בחוות דעת ברודט, תאור הנזקים). באירוע גם נפתחו כריות האוויר.

לאחר שבחנתי, שקלתי ואיזנתי את מכלול הנתונים והנסיבות בהתאם לחומר הראיות שהונח בפני, מצאתי כי הנהגת ברכב, הגב' רון, נושאת במירב האחריות לאירוע ולנזק שנגרם בו.

אם נלך לגרסת התובעת, בהתאם לתוואי הדרך, כביש בתוך מושב, בו "במפרים" (תלוליות) במרחקים קצרים יחסית אחד מהשני, כאשר אין מחלוקת כי הנהגת נהגה ברכב באור יום מלא, כאשר מדובר בחפירה שעומקה כ-3 - 5 סמ', אורכה כמטר אחד והיא נמשכת לרוחב כ-2/3 מהכביש, הרי שהנהגת ברכב נדרשת למהירות נמוכה, העולה מעצם תנאי הכביש הידועים לנהגת (כביש פנימי במושב ובו במפרים במרחקים קצרים אחד מהשני). בהתאם היתה אמורה, כנהגת סבירה, להבחין במפגע.

ואולם הנהגת, גב' רון טוענת כי כלל לא הבחינה במפגע בטרם הפגיעה ואירוע הנזק.

בחינת כלל הראיות הביאה אותי למסקנה כי האירוע ארע בנסיבות הבאות:
הגב' רון נהגה ברכב, במהירות מופרזת לתנאי הדרך, כאשר ההתייחסות לתנאי הדרך הינה כביש פנימי במושב, משובש למדי (כפי שעולה מהתמונות ת/2, בו תיקוני אספלט רבים, מכסי בורות ניקוז בולטים, "במפרים" וכיוצ'ב), במהירות מופרזת, הגבוהה לתנאי הדרך המסויימת, כאשר אינה שמה ליבה לתנאי הדרך, בכללם המפגע, שמצד אחד מתפרש על פני שטח לא מבוטל (מספר מטרים רבועים) ומן הצד השני, עומקו לא יותר מ-5 סמ'.

בשל המהירות הגבוהה לא ירד הרכב במתינות מה"במפר" (התלולית) אלא "נחת" כשגחונו/חזיתו נחבט בקרקע, ובמקרה זה, לרוע המזל, נחת הרכב על שולי החפירה/המפגע. לולא נסע הרכב במהירות גבוהה כאמור, היה יורד במתינות מהתלולית והמפגש עם שולי החפירה/המפגע לא היה גורם לנזק.

כאמור, גב' רון מודה כי לא הבחינה במפגע מבעוד מועד, למרות שלא היה כל פגם בתנאי הראות מבחינה אובייקטיבית (מבחינת שעת היום ותנאי מזג האוויר).

הגב' רון סתרה עצמה בנוגע למהירות נסיעתה, שכן בתצהירה טענה כי נסעה במהירות 40-35 קמ"ש, בעדותה טענה כי נסעה במהירות נמוכה יותר, כ-30 קמ"ש.

גם תאור המפגע השתנה, שכן בכתב התביעה תואר כ"בור", בתצהיר דובר על "חפירה" בעומק של לא פחות מ-10- 12 סמ' (שיועדה להנחת צנרת ביוב), בהודעה לשמאי תואר המפגע כבור לזיפות בעומק 8-7 סמ' ואילו בחקירתה ציינה גב' רון כי כלל לא בדקה את עומק המפגע.

גם באשר לשאר נתוני המפגע, שיש להם חשיבות ע"מ לקבוע עניין הקושי להבחין במפגע, נתגלו סתירות בגרסת עדי התובעת, שכן בתצהירה ציינה הנהגת כי המפגע היה צמוד לפס האטה ולא ניתן היה להבחין בו, במיוחד שלא היה כל סימון או שילוט שיצביע על המפגע, ואולם בהודעתה לשמאי נרשם כי מדובר במפגע לכל רוחב הכביש ובאורך של כ-3 מ'.

בעדותה השיבה הגב' רון (משנשאלה על נתוני המפגע) כי המפגע היה באורך של רכב בערך.

אם נתעלם מהסתירות השונות ונתייחס לנתוני המפגע עצמו, הרי שהעובדה שהגב' רון לא הבחינה במפגע ששטחו - לדבריה שלה - מגיע למספר מטרים רבועים - מצביעה על נהיגה במהירות גבוהה ואי שימת לב לדרך אשר לפניה.

נהיגה זו ברכב ע"י גב' רון מצביעה על רשלנות גבוהה מצד הנהגת.

ואולם התובעת גם לא הצליחה להוכיח את רשלנות הנתבעים או מי מהם.

התובעת מבססת את רשלנות הנתבעים בכך כי לא הוצב שילוט, או סימון, או כל סימני התראה על קיומו של המפגע.

ואולם, נציגי הנתבעים (מפי מר חמודה אבו אל אסל) טוענים כי הוצב סימון במקום (בכניסה לכביש, כ-20 מ' לפני "הבמפר" וליד החפירה). דהיינו, לגרסת התובעת, המבוססת על דברי הנהגת ובעלה של הנהגת, יש גרסה נגדית, סותרת.

על התובעת - כידוע - מוטל הנטל להוכיח את רשלנות הנתבעים.

לחיזוק גרסתה, הגישה התובעת תמונות (ת/1 ו - ת/2) מהן עלינו להסיק כי לא הוצב שילוט או סימון או התראה על המפגע במקום.

ואולם, מהתמונות לא ניתן להתרשם באיזה מועד צולמו ומאיזו זוית צילום.

מכאן שלא ניתן, מעצם עיון בתמונות, להוכיח אי קיום שילוט או סימון במקום, כנטען ע"י נציגי הנתבעים.

זאת ועוד, לדברי הגב' רון, היו שכנים אשר יכולים היו להעיד, הן לעניין המפגע והן לעניין אי הצבת שילוט או סימון או כל אמצעי התראה אחר. ואולם עדים נטראליים אלו לא הובאו לעדות, גם לא נגבתה מהם כל הודעה. הימנעות זו מהבאת ראיה מהותית, פועלת, כידוע, לחובת הנמנע.

בסופו של יום, לאחר שקילת חומר הראיות ואיזונו ולאחר בחינת מאזן ההסתברויות, מצאתי כי הנהגת ברכב מבוטח התובעת, נושאת באחריות המירבית לאירוע התאונה ולנזק, מחד גיסא, ומאידך גיסא, כשלה התובעת להוכיח את אחריות הנתבעים.

לפיכך, אני דוחה את התביעה.

בהתאם אני מוחקת את ההודעות שנשלחו לצדדים ג' ו-ד'.

התובעת תישא בהוצאות נתבעות 2 ו-3 בסך 1,500 ₪ + מע"מ.

התובעת תישא בהוצאות נתבע 4 בסך 1,500 ₪ + מע"מ.

כן תישא התובעת בהוצאות עדי הנתבעים, בהתאם לקבוע בפרוטוקול הדיון.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נפילה לבור בכביש

  2. כתמי צבע על הכביש

  3. עתירה לסגירת כביש

  4. פגיעה במחסום כביש

  5. נפילה לתעלה בכביש

  6. בור בכביש בגלל גשם

  7. סיכון חיי אדם בכביש

  8. התנגשות במחסום בכביש

  9. תאונת דרכים בכביש 22

  10. הצעת חוק כביש מספר 45

  11. עורכי דין כביש 6

  12. אדמת מושע קרובה לכביש

  13. הצעת חוק כביש מספר 80

  14. נפילה במהלך חציית כביש

  15. הצעת חוק כבישים עוקפים

  16. החלקה על כתם שמן בכביש 1

  17. פגיעה בעץ בנסיעה בכביש

  18. תאונה בגלל אבן על הכביש

  19. נזק לרכב בגלל בור בכביש

  20. חסימת כבישים תל אביב מחאה

  21. סגירת כבישים בשבתות ובחגים

  22. תאונה בחזרה לכביש מהשוליים

  23. אחריות לנזקים עקב בור בכביש

  24. תאונה בכביש 4 תל אביב אשדוד

  25. נזקים לכביש עקב נסיעת טנקים

  26. תאונה בגלל כתם שמן על הכביש

  27. תאונת דרכים עם רכב מטאטא כביש

  28. תאונת דרכים בגלל עבודות בכביש

  29. תאונה עם רכב חונה בשולי הכביש

  30. תאונת דרכים בכביש תל אביב חיפה

  31. חסימת גישה לעסק עקב עבודות בכביש

  32. הדלקת אורות ברכב חונה בצידי הכביש

  33. השפעות שליליות של כביש חוצה ישראל

  34. צו כביש ארצי לישראל (החלת החוק על מקרקעין מסויימים), התשס"ח-2007

  35. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון