תביעה לפירוק שיתוף בחלקה

להלן החלטה בנושא תביעה לפירוק שיתוף בחלקה:

החלטה

כללי:

עסקינן בתביעה לפירוק שיתוף אשר הוגשה ביום 30.11.99.
התובעת הינה בעלים של חלק מחלקה 149 (11) בגוש 7070, במגרש המצוי ברחוב המעפילים 86 חולון.
יחד עימה שותפים במושע בחלקה, הנתבעים 1-8.

כמפורט בכתב התביעה, היו בין הצדדים הליכים משפטיים בעבר.
התובעת ובעלה המנוח, ביקשו לשפץ את דירתם כאשר התגוררו במקום, דבר שזכה להתנגדות נמרצת של הנתבעים או מי מהם.
על פי הנטען בכתב התביעה, הדבר נעשה במגמה לנשל את התובעת ובעלה מדירתם ולהשתלט על המגרש. ראו סעיף 5 לכתב התביעה.
סופם של ההליכים המשפטיים שהתקיימו בעבר, היה כי התובעת ובעלה עזבו את ביתם, ונאלצו לעבור לדירה אחרת. ראו סעיפים 10 ו- 11 לכתב התביעה.
לעומתם, משפחות שרצגי וקפיה, נשארו להתגורר בנכס.

הזכויות של התובעת מול עיריית חולון, הוגדרו בבג"צ 2852/90.
התובעת הופנתה שם להגיש תביעת פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה, ועל נזקיה בעין. אכן הוגשה תביעה בת.א. 108684/97 ת"א.

כבוד השופט ד"ר קובי ורדי פסק לטובתה פיצויים על נזקיה שלא לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה, לרבות שכר דירה ראוי והוצאות שהוציאה לקבלן הבניין.
בית המשפט הפנה את התובעת להגיש הליכי פירוק שיתוף או מכירת הנכס בהקדם, כדי למקסם את זכויותיה. זוהי התביעה הנוכחית.

הליכי פירוק השיתוף:

בישיבת יום 21/05/00 בפני חברתי, כב' השופטת ינון, הסכימו הצדדים, עו"ד קטן שייצג אז את התובעת, עו"ד גב' בראונשטיין מטעם הנתבעים 1-2 ועו"ד קריצמן מטעם הנתבעים 3-5 על פירוק השיתוף במקרקעין נשוא התביעה הנוכחית. מאז שקט התיק עד שהתעורר ביום 01/07/01 בפני כב' השופטת ינון, אז מונו שלושת הפרקליטים ככונסי נכסים. מסתבר כי הליכי הכינוס לא עלו יפה. התיק התעורר לחיים שוב בשנת 2005. הנתבעים 3-5 שוב לא היו מיוצגים, הנתבעת 2 החליפה ייצוג והיא מיוצגת עתה ע"י עו"ד אלי וילנר.

חודשו הליכי הכינוס, לצורך ביצוע פירוק השיתוף. מנגנון זה של פירוק שיתוף הותווה עוד על ידי ביהמ"ש העליון בשבתו כבג"ץ, הומלץ על ידי כב' השופט ד"ר ורדי בשבתו כבימ"ש השלום בתביעת הפיצוי לנזקים, והוסכם על ידי הצדדים עצמם מיד בפתח ההליך.

אכן, כאשר שלוש משפחות הן בעלים במשותף של נכס מקרקעין ורק שתיים מהן מפיקות ממנו הנאה ומתגוררות בו בפועל, לא ניתן לזנוח את זכויות המשפחה השלישית, בענייננו זוהי התובעת, עד בלי די. יש לפרק את השיתוף.

בביצוע פירוק השיתוף התעוררה שאלת הדיירות המוגנת.

קבעתי כי הנתבעות 2-3, שתי גברות קשישות המתגוררות בנכס מקדמת דנא, נהנות מדיירות מוגנת עד אחרית ימיהן. ברם, בני הדור הבא, היורשים הפוטנציאליים והקיימים, אינם נהנים מדיירות מוגנת. הבהרתי שהעובדה שבתה של גב' שרצגי שירן, ששמה בישראל זהבה - נחמה שרצגי, מתגוררת עמה, אינה מקנה לה זכות לדיירות מוגנת וכי במלאות ימיה של אמה, הנתבעת 2, לא תקום לה זכות כזו.

גב' זהבה - נחמה שרצגי מופיעה לכל הדיונים כמעט, נוטלת בהם חלק פעיל והיא מודעת להחלטה זו. בר"ע שהגישה הנתבעת 2 על ההחלטה נמחקה בהמלצת ערכאת הערעור. גב' זהבה - נחמה שרצגי, מצידה, לא הגישה כל ערעור, הגם שתוצאות ההחלטה הובאו לידיעתה והן נהירות לה.

עם חידוש הליכי פירוק השיתוף, בשנת 2005, קם הצורך להחליף את עו"ד בראונשטיין וקריצמן, שייצגו בשעתם חלק מהנתבעים ופרשו. כיוון שעו"ד וילנר נכנס בנעלי עו"ד בראונשטיין, באופן טבעי, מונה הוא ככונס נוסף, יחד עם עו"ד קטן.

הסתבר כי המינוי המשותף לא היה לתועלת לקידום התיק, ולמעשה גרם לעיכובו. אמנם, האינטרס הטבעי של הנתבעים אינו לפעול למען פירוק השיתוף, אולם כונס נכסים הוא קצין ביהמ"ש, על כל המשתמע מכך. אני מפנה בהקשר זה לסידרה של החלטות שניתנו על ידי בימים 21/03/06, 13/09/06, 03/10/06, 09/11/06.

מאחר שנוכחותו של עו"ד וילנר ככונס נכסים יחד עם עו"ד קטן גרמה לעיכוב ההליכים, לא נותרה ברירה אלא לשחררו מתפקידו.

מצב ההליכים:

מבלי להכביר מילים על שפע הבקשות וחילופי הדברים בין הפרקליטים בתיק עד כה, תמונת המצב העדכנית היא כדלקמן:

עו"ד קטן הוא כונס נכסים יחיד בתיק.

חוות דעת המומחה יעקובי, שמונה על ידי ביהמ"ש, נמצאה כבלתי מתאימה לנסיבות והומרה בחוות דעת השמאית נורית פוטוק. זאת בהחלטתי מיום 03/10/06.

קוימה התמחרות בין מציעים שונים במשרד הכונס ביום 07/12/06. בהתמחרות זכה מר יואב ינאי, בנה של הנתבעת 2, השוהה בבולגריה, שיוצג על ידי עו"ד וילנר באמצעות ייפוי כוח.

מונחת בפניי בקשה לביטול זכייתו של מר ינאי והכרזה על קבוצת משתתפים אחרת כזוכים במכרז.

עוד יש להכריע בשאלה, כמה זכאי כל אחד מהצדדים לקבל מתמורת המכירה, לפי מפתח נכס פנוי ותפוס.

בד בבד עם זכייתו של מר ינאי במכרז, הוגשו בקשות לפינוי פסולת והשתת העלויות על התובעת, יחד עם חיובה של התובעת ליתן הסכמה ועמדה בבקשה לבניית מדרגות בנכס של השכן.

לכל אלה נלוות טענות קשות על מערכת יחסים עכורה בין הפרקליטים וטענות באשר להיעדר הפקדת ערובה מטעם הכונס.

יש להכריע בבקשות, על דרך של מתן הוראות לצדדים לצורך קידום הכינוס.

אבחן את הסוגיות אחת לאחת.

זהות כונס הנכסים:

אינני מקבלת את הטענות האישיות הקשות שהוטחו בעו"ד קטן.

בעוד התיק מונח בלשכתי לקראת מתן החלטה, הוכנסה בקשה חדשה ובה טענות שונות ומגוונות, כולל התייחסות אישית בלתי ראויה. תפקידו של ביהמ"ש הוא לפקח על הליכי הכינוס ולא לעסוק בקטנות. צר לי כי הפרקליטים נסחפו למערכת יחסים עכורה מתוך גוננות יתר כלפי מרשיהם. אולם, אין בכך כדי לגרוע מניקיון כפיו של עו"ד קטן, הפועל כ"קצין ביהמ"ש" בנאמנות ובמסירות, למען האינטרס המוצהר של שני הצדדים לקידום פירוק השיתוף. בפועל, ייתכן כי האינטרס הוא של מרשתו בלבד, שכן היא הנפגעת היחידה מהמצב. שתי המשפחות האחרות מחזיקות בנכס והיא סולקה ממנו.

אולם, אינני שוקלת מהו האינטרס המניע את הצדדים. די לי בכך שבפניי תביעה מוצדקת לפירוק שיתוף ויש לפעול למען קידומה.
לא שוכנעתי כי מינויו של עו"ד וילנר ככונס נוסף, הועיל לקידום הזה. להיפך.
לעומת זאת, מינויו של עו"ד קטן מועיל ביותר והוא נעשה תוך שמירה על האינטרסים של כל הצדדים. רדיפה אישית אחר עו"ד קטן, והטחת טענות בו אינן מצדיקות סילוקו מתפקיד הכונס, תוך הטלת דופי אישי בו.
אינני בטוחה כלל ועיקר, שכונס אחר יעשה מלאכה טובה יותר ולא יזכה לאותן קיתונות של רותחין.
זאת ועוד, כפי שציינתי כבר בהחלטתי מיום 21/03/06, עלויות הנכס אינן מצדיקות מינוי כונס חיצוני נוסף, שיגרע עוד ועוד מהתמורה שיניב הנכס לצדדים.

אינני רואה לנכון לפטר את עו"ד קטן ממלאכת הכינוס. אין לראות בעין יפה את ההתקפות האישיות עליו. חובתו של עו"ד, גם אם הוא מייצג בעל דין שכנגד, לרסן עצמו ולעזור לביהמ"ש לעשות משפט. במקרה זה, העזרה תהא בהחשת הליכי פירוק השיתוף, שעל נחיצותם הצביע אפילו ביהמ"ש העליון, בשבתו כבג"צ בעניינה של התובעת דכאן, עוד ביום 21/10/90.

על פי החריג לתקנה 387 ג' לתסד"א, התשמ"ד - 1984, אני מאשרת את המשך מינויו של עו"ד קטן ככונס נכסים. מינויו הוא לתועלת ההליך ולהגשמת מטרתו.

אשר לטענה כי עו"ד קטן לא הפקיד ערבות אישית, בניגוד להוראות בתקנה 387 ב' לתסד"א התשמ"ד - 1984, אציין כי המינוי של עו"ד קטן ככונס נכסים נעשה בהסכמה בדיון הראשון בפני כב' השופטת ינון, עת מונו יתר פרקליטיהם של הצדדים ככונסים במשותף. גם בשלב בו מונה עו" וילנר ככונס משותף, לא עלתה טענה במישור זה. עם זאת, התחייבות כאמור נחוצה עפ"י דין. במידה ולא הופקדה עד היום, יש להפקיד התחייבות עצמית עד לגובה הסך של 250,000$, שהוא הערכת שוויו הכולל של הנכס על פי חוות דעת השמאי.


חוות דעת השמאי:

חוות הדעת השמאית המחייבת בתיק זה היא חוות דעת השמאית נורית פוטוק, כמבואר בהחלטה מיום 03/10/06.

השמאי יעקובי, שהגיש חוות הדעת קודם לכן, לא דק פורתא בזכויות הצדדים, וחוות דעתו לא נמצאה, איפוא, מתאימה לנסיבות.

למרבה הפתיעה, הנתבעת 2, אשר ניתנו לה כל ההזדמנויות להגיב ולהתייחס לחוות דעת השמאית פוטוק, שקטה על שמריה, לא עשתה דבר. והנה, בינואר 2007, כאילו לא היו דברים מעולם, כאילו לא ניתנו החלטות ולא קודם הליך הכינוס, הוגשה מטעמה בקשה לקבלת חוות דעת חדשה מטעמה, של השמאי סידאווי. הנתבעת 2 אף לא המתינה לאישור ביהמ"ש ונטלה לעצמה את החירות לצרף את חוות הדעת של השמאי סידאווי לבקשתה, כאילו התקבלה ואושרה.

אינני רואה דופי בחוות הדעת של השמאית נורית פוטוק, שהוזמנה על ידי כונס הנכסים ואושרה על ידי בימ"ש זה בהחלטתו מיום 03/10/06. לא ברור מדוע סבורה הנתבעת 2 שהחלטות ביהמ"ש הן אווריריות ופרוצות לכל רוח. תגובות לא מוגשות במועד או לא מוגשות בכלל, מאושרת חוות דעת השמאית פוטוק, החודשים נוקפים, הליכים מתנהלים בהתאם להחלטות שניתנו, ובכל זאת, כאילו לא היו דברים מעולם, מבקשת הנתבעת 2 להתעלם מחוות הדעת השמאית ומכתירה לעצמה שמאי חדש, ללא כל ביסוס.

הליכי כינוס הנכסים אמורים להתנהל לפי סדר, ולא בקצב של צעד אחד קדימה ושניים לאחור. חוות הדעת של השמאית פוטוק אושרה, אין למצוא בה דופי. היא שרירה ומחייבת ואינני רואה סיבה להחליפה בחוות הדעת של השמאי סידאווי.
אני קובעת, איפוא, פעם נוספת, כי חוות הדעת של השמאית פוטוק שרירה ומחייבת וכי חוות הדעת של השמאי סידאווי נטולת משקל בתיק זה.

תמורת המכירה:

מכאן, יש לבחון שאלות שהתעוררו, והן:

כמה זכאי כל אחד מהבעלים של הנכס לקבל תמורת חלקו?

האם יש לשום את תמורת חלקן של משפחות שרצגי וקפיה כתפוסות או כפנויות?

האם הפיצוי שקיבלה התובעת, בעקבות פסק דינו של כב' השופט ד"ר ורדי בתיק אזרחי (תל אביב) 108684/97, משליך על תמורת חלקה בהליכי פירוק השיתוף?

כפי שקבעתי כבר בעבר, אני חוזרת ומציינת כי הנתבעת 2, גב' שרצגי (ינאי) שירן, היא דיירת מוגנת. הנתבעת 3, גב' קפיה, היא דיירת מוגנת. צאצאיהן של אותן דיירות אינם נהנים מזכות דיירות מוגנת ואחרי אריכות ימים ושנים של שתי הדיירות דנן, תפקע זכות זו.

אינני מקבלת את העמדה של גב' זהבה - נחמה שרצגי, שהובאה בפניי בעקיפין בדיון האחרון מיום 4/2/07, כי החלטה זו אינה מחייבת אותה וכי היא שומרת על זכות לתבוע בעתיד דיירות מוגנת, במועד ובמקום שייראו לה.
החלטה זו הובאה לידיעתה כמי שנכחה בכל הדיונים בתיק זה מכבר. מאחר שבחרה להחשות, אין לקבל כל רמזים או אמירות מטעמה לשינוי מצב משפטי זה.

בעת המכר לצד ג', נמכר חלקן של הנתבעות 2-3 כתפוס על ידי שתי הדיירות הקשישות.
חלקה של גב' סלרי, התובעת, הוא פנוי ואת ערכו יש לשום כפנוי.

אינני מקבלת את הפרשנות החדישה שהוצעה בשבועות האחרונים על ידי עו"ד וילנר, כבא כוח הנתבעת 2, לפיה קיבלה הגב' סלרי, התובעת, פיצוי כספי על ידי כב' השופט ד"ר ורדי בתיק אזרחי (תל אביב) 108684/97, על חלקה במקרקעין, ולפיכך, למעשה, גם אותה יש לראות כדיירת מוגנת.

תיזה זו מופרכת בעיניי, ואף חוות דעת השמאי סידאווי, שהתבססה עליה, אינה תואמת לחלוטין את הנסיבות. כל המעיין בפסק דינו של השופט ד"ר ורדי, רואה שמדובר בפיצוי על נזקים בעין שנגרמו לתובעת ולבעלה המנוח, מר שלמה סלרי, משום שנושלו ממגוריהם מאז שנות ה- 80' של המאה הקודמת, בעידודן הפעיל של משפחות שרצגי וקפיה. זהו פיצוי על נזקים בעין ולא הקניית זכויות דיירות מוגנת. כב' השופט ד"ר ורדי אף המליץ, כאמור, לנקוט בהליכי פירוק שיתוף.
צר כי חלק זה בפסק דינו לא הופנם כדבעי. הפרשנות המאוחרת שמבקשים לצקת לפסק דינו של כב' השופט ד"ר ורדי שונה לחלוטין מהמצב החוקי והמשפטי. פרשנות זו נועדה לפצות על נזקי עבר עד ליום הגשת התביעה ב- 1997. היא אינה נותנת גמול לתובעת על 10 השנים האחרונות, בהן שהתה מחוץ לנכס בעת משפחות שרצגי וקפיה מתגוררות בו. אין בכך כדי להוות תחליף לדיירות המוגנת ממנה נהנות משפחות שרצגי וקפיה. העובדה שגב' סלרי פוצתה קמעה על נזקי עברה אינה מצדיקה גריעה מזכויותיה היום.

אשר על כן, יש לדחות את הפרשנות כאילו הפיצוי שנפסק בתיק אזרחי (תל אביב) 108684/97 שקול כנגד דיירות מוגנת ואינו אך פיצוי על נזקי עבר נקודתיים.

אני שבה ומאשררת את הקביעות שנעשו בתיק זה כבר בעבר, לפיהן מתוך התמורה הכוללת של הנכס תקבלנה משפחות שרצגי וקפיה את חלקן כתפוסות ואילו גב' סלרי תקבל את חלקה כפנוי. זהו המצב לאשורו ובהתאם יש לחלק את התמורה.

הבקשה לפינוי פסולת:

ככל שהליכי פירוק השיתוף מתקדמים, מתרבות הבקשות הנוגעות לנכס ולניהולו, כדוגמת בקשה שהגישה הנתבעת 2 גם בשם יואב ינאי, הרוכש הפוטנציאלי, בנה, והוכתרה כ"בקשה דחופה למתן הוראות בעניין המדרגות ופינוי הפסולת".

אתייחס כעת לנושא פינוי הפסולת.

כאילו לא עמד חלקה של גב' סלרי בשיממונו כ- 20 שנה, מוגשת בקשה דחופה זו לצוות עליה לפנות, על חשבונה, פסולת מתוך חלקה.

האם יש פסולת במקום? מיהו שהטיל את הפסולת לשם ב- 20 השנים האחרונות? מדוע חייבת דווקא היא לפנות פסולת זו? מדוע על חשבונה? ומהי הדחיפות שהביאה להגשת בקשה זו ערב דיון?

התשובות לשאלות אלה אינן ברורות כלל ועיקר. הבקשה לא נתמכה בתצהיר ודומה כי שיקולים זרים הדריכו את המגישים אותה. לא הייתי מרחיקה לכת עד כדי ניסיון לראות בבקשה משום תקיעת מקל בגלגלי הכינוס, אולם, ללא ספק, אין המדובר בבקשה דחופה שיש להטריד בה את ביהמ"ש ואת כונס הנכסים. מעמדו של יואב ינאי כרוכש עדיין לא אושר ועל כן - הצטרפותו לבקשה אינה במקומה.

בקשה זו רק מדגישה את הצורך בהחשת הליכי הכינוס, וניתוק הקשר הגורדי בין כל הצדדים בתיק זה. עניינית, היא אינה מצדיקה דיון ואינני רואה להידרש אליה.



הבקשה לבניית מדרגות:

גם בקשה זו, שהוגשה ערב הדיון על ידי הנתבעת 2 בשיתוף עם בנה, הרוכש הפוטנציאלי, מר יואב ינאי, מחזיקה בחסר. רב הנסתר בה על הנגלה.

מיהו מר יהודה פנחס? מתי ביקש להרוס מדרגות? מתי קם הצורך לבניית מדרגות? מהם ההליכים שנוהלו מול עיריית חולון בעניין זה? על ידי מי נוהלו אותם הליכים מול עיריית חולון? מהי עמדת עיריית חולון בנושא? האם הריסת המדרגות ובנייתן מחדש לא תשנה את הסטאטוס קוו בחלקה?

כל הנתונים הללו חסרים בבקשה. קולו של פנחס יהודה לא נשמע אלא דרך המסננת המגמתית של הנתבעת 2. אף עמדתה העצמאית של עיריית חולון לא הוצגה.

לא ברור לי מקור הסמכות של בימ"ש השלום דכאן, הדן בהליכי פירוק שיתוף בנכס, בין שלושה שותפים ויורשיהם, ליתן הוראות הנוגעות לבניית מדרגות על חלק הנכס. סמכותי נוגעת לפירוק שיתוף, הא ותו לא. מהלכים כאלה ואחרים המנוהלים מול עיריית חולון או מול שכנים בחלקות סמוכות אינם באים בגדר סמכותי ולא ברור מדוע הופנתה בקשה זו אליי, במיוחד בעיתוי זה.

למיצוי סוגית המדרגות : אינני נדרשת כלל ועיקר לבקשה זו, שעובדותיה חסרות וסמכותי להידרש אליה אינה ברורה. השיקולים להגשתה, במיוחד בעיתוי זה, אף הם נעלמו ממני. עם זאת, לא ראיתי מקום להעמיק בכך, שכן אין לבקשה זו ולא כלום עם קידום הליכי הכינוס ופירוק השיתוף, שהם תכלית התובענה.

אני דוחה, איפוא, את הבקשה לבניית מדרגות, מחוסר פירוט ומחוסר סמכות.

הזכייה במכרז:

מכאן, יש להכריע בנושא החשוב והמהותי, והוא זהות הזוכה במכרז.

המכרז קוים ביום 07/12/06 במשרדו של עו"ד קטן, לא לפני שהוגשה בקשה לבטל את המכרז, ערב קודם לכן, בקשה שנדחתה בהחלטת כב' השופטת רונית פינצ'וק - אלט מיום 06/12/06. הבקשה נדחתה באופן ברור והניסיון של הנתבעת 2 לטעון כי נדחתה באופן זמני עד להחלטה אחרת, נטולת כל אחיזה.
בפועל ברור כי תכליתה של הבקשה, הייתה להכשיל את המכרז שנועד להתקיים ביום 07/12/06, והנה - מכרז זה קם ונהיה.

במכרז השתתף מר יואב ינאי, בנה של הנתבעת 2, מצד אחד ושותפות סלהוב - לוי - שוורץ מצד שני.

השותפות הגיעה עד לסכום של 250,000$, התואם את חוות הדעת של השמאית פוטוק. מר ינאי הציע יותר, סכום של 251,000$, וכך הפך לזוכה.

מפרוטוקול ההתמחרות שהוגש לעיוני, עולה כי באותו מעמד השתתף עו"ד וילנר בהתמחרות, אך לא הודיע בשם מי, ורק בשלב מאוחר יותר, ולאחר רוב פניות של הכונס, הודיע ביום 13/12/06, כי השתתף בהתמחרות בשמו של מר יואב ינאי.

מר יואב ינאי עדיין לא חתם על חוזה המכר שהועבר אליו ביום 17/12/06.

אף על פי שמר יואב ינאי לא הוכרז כרוכש פורמאלית, כבר הוגשו מטעמו הבקשות לעיל לפינוי פסולת ולהתקנת מדרגות.

כונס הנכסים ביקש לבטל את זכייתו של מר יואב ינאי בהתמחרות, ולהעדיף על פניה את השותפות סלהוב - לוי - שוורץ. לכך התנגד עו"ד וילנר, בכובעו כמיצגו של יואב ינאי.

מלכתחילה, סברתי כי רכישת הנכס על ידי בן משפחה, מר יואב ינאי, היא מבורכת ורצויה, מה גם שבן משפחה זה הציע מחיר גבוה יותר ב- 1,000$ מהערכת השמאית פוטוק ומהצעתה של השותפות.

אולם, קמעא קמעא, מתחוור כי זכייתו של מר יואב ינאי בהתמחרות, אינה לתועלת הליכי פירוק השיתוף ואף לא לתועלת כל הצדדים המעורבים.

ראשית, רוכש אובייקטיבי ונטול פניות כבר היה משתף פעולה עם הכונס וחותם על חוזה הרכישה. דבר זה לא נעשה בענייננו על אף שחלפו למעלה מחודשיים ממועד קיום ההתמחרות.

שנית, המכירה והליכי פירוק השיתוף נועדו לסיים בשלום ובשלווה, את הסכסוך הקשה בין הצדדים. במקום זאת מתברר, כי כניסתו של מר יואב ינאי לתמונה אינה גודעת את הסכסוך, אלא אף מעמיקה אותו. כך למשל הבקשות בנושא המדרגות והפסולת, בקשות מחרחרות ריב שאין להם מקום וללא ספק - לא היו מוגשות על ידי רוכש אובייקטיבי ונטול פניות.

שלישית, גם בנושא התמורה הועלו קשיים, כאשר לפתע פתאום התעוררה השגה על זכותה של גב' סלרי, שאינה מתגוררת במקום מאז שנות ה- 80' של המאה הקודמת, לקבל את תמורת חלקה כפנויה.
הרכישה על ידי מר יואב ינאי, לפיכך, לא תרבה טובה עם הליכי פירוק השיתוף. הגם שהצעתו הייתה הגבוהה ביותר, היא אינה ההצעה הטובה ביותר. לכן, אני מבטלת את זכייתו של מר יואב ינאי במכרז.אני קובעת כי הזוכה תהא השותפות לוי - סלהוב - שוורץ תמורת הסך של 250,000$ (ארה"ב). חוזה מכר יוגש לעיוני.
סיכום:
מן המקובץ לעיל, אני קובעת כדלקמן:

·     עו"ד קטן יישאר ככונס נכסים יחיד.
·     במידה ולא הופקדה התחייבות כונס, יש להפקיד עד גובה סכום הנכס, תוך 30 יום מקבלת החלטה זו.
·     חוות דעת השמאי המחייבת היא, חוות דעת השמאית נורית פוטוק ויש לפעול לפיה.
אני דוחה את הבקשה המאוחרת לצרוף חוות דעת השמאי סידאווי.
·     תמורת הנכס תחולק באופן בו גב' סלרי תקבל את חלקה כ"פנוי" ואילו משפחות שרצגי וקפיה יקבלו את חלקן כ"תפוס".
·     הבקשה לפינוי פסולת נדחית בזה.
·     הבקשה בנושא המדרגות נדחית בזה.
·     המכר למר יואב ינאי בטל בזה.
·     הערובה הבנקאית שהפקיד מר יואב ינאי תישאר בשלב זה בידי הכונס.
הכונס יודיע תוך עשרה ימים מיום קבלת החלטה זו, האם יש לו דרישות לחילוט הערובה או חלקה. ההודעה תימסר עם עותק במישרין לעו"ד וילנר, ב"כ מר יואב ינאי, כדי שזה ימסור עמדתו תוך עשרה ימים מהמסירה.
·     אני קובעת, כי הזוכים בהתמחרות הינם שותפות סלהוב, לוי ושוורץ תמורת הסך של 250,000$ ארה"ב. כונס הנכסים יעביר חוזה מכר לשותפות תוך שבעה ימים מקבלת החלטה זו במשרדו.
·      אני מחייבת את המבקשת 2 בעלויות הבקשות בסך של 2,500 ₪ בצרוף מע"מ הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
·     כונס הנכסים יגיש דו"ח נוסף לעיוני בעוד 60 יום.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פירוק שיתוף במגרש

  2. פירוק שיתוף במושע

  3. פירוק שיתוף בין אחים

  4. פירוק שיתוף במקרקעין

  5. הפרת הסכם פירוק שיתוף

  6. פירוק שיתוף חלוקה בעין

  7. פירוק שיתוף בבית משותף

  8. אפשרות פירוק שיתוף בעין

  9. פירוק שיתוף בבית מגורים

  10. תביעת הבעל לפירוק שיתוף

  11. פירוק שיתוף בין בני זוג

  12. פירוק שיתוף דיירות מוגנת

  13. פירוק שיתוף בדירת מגורים

  14. תביעה לפירוק שיתוף בחלקה

  15. תשלומי איזון בפירוק שיתוף

  16. פירוק שיתוף בדירה בארה''ב

  17. תביעת פירוק שיתוף נגד הורה

  18. דוגמת כתב תביעה לפירוק שיתוף

  19. פירוק שתוף - רעיון האפקטיביות

  20. מדור חלופי במסגרת פירוק שיתוף

  21. עיכוב פירוק שיתוף בין בני זוג

  22. תביעת הבעל לפירוק שיתוף בדירה

  23. פירוק שיתוף בדירה עם צו עיקול

  24. פירוק שיתוף או רישום בית משותף

  25. ערעור על פירוק שיתוף ע''י מכירה

  26. פירוק שיתוף בדירת מגורים של אחים

  27. פירוק שיתוף במקרקעין בין בני זוג

  28. מחיקת תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין

  29. פירוק שיתוף על ידי עסקת קומבינציה

  30. פיצול חלקה לשתי יחידות רישום נפרדות

  31. החזר השקעה במקרקעין לאחר פירוק שיתוף

  32. פירוק שיתוף בין בני זוג - שיקולי צדק

  33. פירוק שיתוף בין בני זוג - סמכות שיפוט

  34. פירוק שיתוף במקרקעין מכירה בהוצאה לפועל

  35. פירוק שיתוף בין בני זוג ללא ייצוג עורך דין

  36. תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין מכוח סעיף 42 לחוק המקרקעין

  37. עיכוב תביעת פירוק שיתוף במקרקעין והוכחת חתימה על הסכם שיתוף

  38. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון