קניית 100% מהון המניות

להלן פסק דין בנושא קניית 100% מהון המניות:

פסק דין

1.     עניינה של התובענה בהסכם מיום 30.10.05 (להלן: "ההסכם"), שנערך בין המבקשים לבין המשיבים, מכוחו הוקנתה למבקשים הזכות לרכוש מהמשיבים 100% מהון המניות המונפק של המשיבה 1 (להלן: "החברה").

     ההסכם הותנה בתנאים מתלים, שלא התקיימו במלואם עד למועד שנקבע בהסכם.
     טענתם העיקרית של המבקשים היא כי המשיבים סיכלו את התקיימות התנאים המתלים, על מנת לסכל את מימוש ההסכם, ולכן יש לראות את ההסכם כשלם ותקף לכל דבר וענין, ולקבוע כי הודעת הביטול של המשיבים היא חסרת תוקף, והמשיבים חייבים לנקוט בכל הפעולות לשם התקיימות התנאים המתלים.

2.     במסגרת הדיון בבקשה לצו מניעה זמני, הגיעו הצדדים ביום 24.5.06 להסכמה לפיה לא יתקיימו חקירות של המצהירים, ופסק דין בתיק העיקרי יינתן על פי החומר שבתיק בית המשפט, לאחר שהצדדים יגישו השלמת טיעונים כתובה, אליה ניתן יהיה לצרף מסמכים.
     פסק דין זה ניתן, אם כן, לאור מכלול החומר שבתיק בית המשפט, ובכלל זה השלמות הטיעון שהוגשו על ידי הצדדים.
     יוער כי ביום 20.6.06 בקש ב"כ המשיב 7 להגיש את השלמת הטיעון מטעמו עד יום 13.7.06. למרות שבקשתו התקבלה, לא הוגשה כל הודעה מטעם המשיב 7, ולכן פסק דין זה ניתן בהעדר תגובתו.

3.     כעולה מטענות הצדדים, המחלוקת העיקרית ביניהם היא בשאלה האם (כגרסת המבקשים), המשיבים נמנעו מלקיים את התנאים המתלים שבהסכם, או (כגרסת המשיבים), המבקשים הם אלה שביקשו להאריך את תוקף ההסכם לאחר שפג תוקפו, משום שהתנאים המתלים לא התקיימו תוך המועד שנקבע לכך בהסכם, ולמשיבים לא היתה כל חובה להיעתר לבקשתם.
     מעבר לכך, קיימות מספר מחלוקות נוספות, ביחס למהותו של ההסכם (האם הוא הסכם אופציה אם לאו), ביחס לשאלה מתי תמה תקופת ההסכם (ביום 28.4.06 או ביום 30.4.06), וביחס לרקע להסכם.

רקע עובדתי
4.     לפני שנבחן את טענות הצדדים בשאלה העיקרית השנויה במחלוקת, נתאר בקצרה את הרקע העובדתי הרלוונטי.

     החברה היתה בבעלותם של המשיבים 3 ו-4, שהחזיקו בה באמצעות חברות שבשליטתם (משיבות 6-5). במהלך שנת 2005, נקלעה החברה לקשיים כספיים חמורים. היא פנתה למבקש 1 (להלן: "נץ") על מנת שייתן לה ייעוץ, וימצא לה משקיע.

5.     נץ יחד עם המבקש 2 (להלן: "כץ עוז") התקשרו ביום 18.5.05 בהסכם אופציה (להלן: "הסכם האופציה") עם המשיבים, מכוחו הוענקה למבקשים אופציה לרכוש את כל מניות החברה תמורת 2,330 ₪.
     ביום 1.9.05, נחתמה תוספת להסכם האופציה, מכוחה הוסכם כי המבקשים יפקידו עד יום 2.9.05 סך של 50,000 ₪ לחשבון החברה (סכום שיושב להם אם האופציה לא תמומש). כן הוסכם כי המשיבים ימשיכו לערוב אישית לחובות החברה, גם אם האופציה תמומש בסופו של דבר על ידי המבקשים.
6.     כאמור, ביום 30.10.05 נחתם ההסכם. המבקשים טוענים כי ההסכם נחתם לאור העובדה כי הם מימשו את האופציה. המשיבים טוענים כי ההסכם מהווה למעשה הארכה נוספת של תקופת האופציה, לתקופה של 180 יום - "תקופת ההשלמה". כך או אחרת, אין חולק כי ההסכם הותנה במספר תנאים מתלים, אשר פורטו בסעיף 5 להסכם.

     בס' 5.4 להסכם נקבע:
     "לא התמלאו התנאים המתלים עד מועד ההשלמה, לרבות מועד ההשלמה הנדחה האחרון, דהיינו עד חלוף מאה ושמונים (180) יום מיום חתימת הסכם זה, תבוטל העסקה נשוא הסכם זה, הנאמנים ישיבו למוכרים את המסמכים שבנאמנות כאמור בס' 5.1 לעיל, המשקיפים יתפטרו מתפקידם ולא תהא למי מהצדדים כל תביעה כלפי משנהו, כפוף לאמור בס' 9 להלן (הוא הסעיף בו נקבע פיצוי מוסכם מראש, ר. ר.)".

7.     המבקשים טענו כי בתקופה מאז הסכם האופציה ועד תום תקופת ההשלמה, הם השקיעו זמן ומשאבים כלכליים לצורך הבראת החברה, פעולות שאף נשאו פירות, והביאו לשיפור במצבה הפיננסי של החברה.

8.     מנגד, טענו המשיבים כי נץ - שהיה אמור לשמש יועץ שלהם, התקשר איתם בהסכם חד צדדי, הסכם שהם מכנים אותו "הסכם כניעה". אף על פי כן, הם לא העלו כל טענה כנגד ההסכם, עשו את כל הנדרש מהם כדי למלא את התחייבויותיהם על פיו, אלא שלא הסכימו להאריך את "תקופת ההשלמה" מעבר למוסכם - או כהגדרתם - לא הסכימו להאריך את תקופת האופציה שניתנה למבקשים מעבר להארכות שניתנו על ידיהם בעבר.

     שני תנאים מתלים לא התקיימו עד תום "תקופת ההשלמה" שנקבעה בהסכם: קבלת אישור מרכז ההשקעות וקבלת אישור הבנק להסכם.

טענות המבקשים
9.     המבקשים טוענים, כאמור, כי המשיבים הכשילו במתכוון את קיום התנאים המתלים לשם התחמקות פסולה מההסכם.

     כך, ביחס לאישור מרכז ההשקעות, המשיבים שלחו פקס למרכז ההשקעות ביום 30.4.06 בשעה 06:57 בבוקר, בו התבקש מרכז ההשקעות לבטל את הבקשה לקבלת אישור לשינוי הבעלות בחברה. זאת, כדי למנוע אישור של מרכז ההשקעות ביום 30.4.06, דבר שהיה מהווה "תקלה" מבחינתם של המשיבים.

המבקשים טוענים כי הטיפול בקבלת האישור של מרכז ההשקעות היה צריך להיעשות על ידי המשיבים ולא על ידי המבקשים. זאת משום שהחברה היא בעלת הדברים של מרכז ההשקעות, המשיבים אף הכירו באחריות החברה לקבל את האישור, והחברה שלחה לכן מכתב למרכז ההשקעות ביום 10.4.06 (נספח ל"ז להמרצת הפתיחה). בנוסף, המשיב 4 בקי בהדברות עם מרכז ההשקעות, כמי שמשמש יועץ לחברות הנזקקות לשירותי מרכז ההשקעות. לו היה רוצה - הוא היה דואג לקבלת האישור במועד.

10.     באשר לאישור הבנק - טוענים המבקשים כי הבנק נתן את הסכמתו להעברת 100% מהון המניות בחברה למבקשים, אלא שהוא דרש כי המשיבים 3-4 יחתמו כערבים להבטחת חובות החברה, המוגבלת לחובות הקיימים ביום העברת המניות. המבקשים טוענים כי המשיבים חתמו על הערבות בסוף אפריל 2006, ומכאן שהתקיימו התנאים לקבלת אישור הבנק. הראיה לכך היא כי ביום 18.5.06 (לאחר תום תקופת ההשלמה ולאחר הגשת התביעה לבית המשפט), אישור הבנק אכן התקבל.

המבקשים טוענים כי בהתאם לס' 3.21 להסכם, החובה להשיג את אישור הבנק חלה על המשיבים ולא על המבקשים.

11.     ביחס לטענת המשיבים לפיה אישור הבנק לא ניתן שכן המבקשים לא החליטו עד לאחר פקיעת האופציה מי יהיו בעלי המניות החדשים של החברה, ולכן מנעו אפשרות של קבלת הסכמת הבנק - משיבים המבקשים כי לו ידעו כי המשיבים "טומנים להם פח" בטענה הטכנית הזו, הם היו ממלאים מייד את פרטיהם על אישור הבנק (נספח ח/1 לתגובת המשיבים), ואז היה אישור הבנק ניתן כבר ביום 26.4.06.

המבקשים טוענים עוד, כי ניתן לראות את הבנק כמי שנתן את האישור שלו עוד טרם ליום 30.4.06, שכן המסמך ח/1 הנ"ל מיום 26.4.06, מהווה אינדיקציה ברורה לאישור לפחות מבחינת יחסי המשיבים והמבקשים. עוד נטען כי הקלות בה הושג האישור בסופו של דבר מעידה על כך שהמשיבים מילאו את כל הדרוש מהם לצורך קבלת האישור (דבר שהמבקשים לא ידעו ב"זמן אמת"), ומכאן שהנושא של אישור הבנק הוא חסר כל מהות, טכני לחלוטין ואינו משרת כל אינטרס לגיטימי של המשיבים.

טענות המשיבים
12.     המשיבים טוענים, כאמור, כי ההסכם היה הסכם אופציה. מימוש האופציה צריך היה להיעשות בדרך שהתוו לכך הצדדים בהסכם שביניהם. בעניינו, לצורך מימושה של האופציה, נדרשה הסכמה של הבנק - ולא הסכמה עקרונית. בהסכם נקבעה הדרך למימוש האופציה - התכנסות במשרד עו"ד גולדפרב, ולא הודעה באמצעות אי מייל בדבר כוונה לממש.

המשיבים חוזרים ומציינים, כי תקופת ההשלמה הסתיימה על פי מניין 180 הימים ביום 28.4.06, שהיה יום ו' בשבוע, כאשר לא היתה מניעה להשלים את ההסכם ביום זה.
     מכתבו של המשיב 3, ממנו עולה לכאורה כי הוא מציין שמועד ההשלמה הוא ביום 30.4.06 - הוא מכתב שתוכנו הוכתב למשיב 3 במלואו על יד המבקש 2.

     לטענת המשיבים, במועד בו הסתיימה תקופת ההשלמה, לא היתה הסכמה של הבנק, ומכתב ההסכמה של הבנק מיום 18.5.06, אין די בו. החברה לה ניתנה ההסכמה על ידי הבנק - הוקמה רק ביום 17.5.06.

     המשיבים כופרים בטענה לפיה הם ניסו להכשיל את ההסכם, ומתנגדים להגשתו של התצהיר הנוסף של מר מאיר תושב (תצהיר שצורף ל"השלמת הטיעון" מטעם המבקשים).

13.     המשיבים טוענים כי החובה להשיג את האישורים לא חלה עליהם. ההסכם קובע בנקודה זו בס' 5.3 כי הצדדים "ישתפו פעולה ביניהם ככל שהדבר יידרש לשם השגת ההסכמות והאישורים בהקדם..."
     על כל פנים, לטענת המשיבים, מי שהכשיל את קבלת אישור הבנק היו המבקשים, אשר הודיעו לבנק באמצעות באת כוחם כי טרם הוקמה החברה אשר לגביה היתה ההסכמה אמורה להינתן.

דיון
14.     אני סבורה כי המשיבים הוכיחו כי העובדה שהאישורים לא ניתנו, אינה כרוכה במחדל או מעשה מכוון שלהם.

אף שיתכן שהמשיבים לא היו מרוצים מההסכם כפי שהם התקשרו בו, אין למעשה טענה לפיה הם נמנעו מלבצע פעולה כלשהי שהיה עליהם לבצעה לצורך השלמת קבלת האישורים. נהפוך הוא - אף המבקשים מודים כי כל התנאים לצורך קבלת האישור מהבנק התקיימו (ר' למשל ס' 16 להשלמת הטיעון של המבקשים). כתוצאה מכך, יכלו המבקשים לקבל את האישור ללא כל קושי, לאחר שמסרו לבנק את פרטיה של בעלת המניות החדשה (חברת תעשיות המאה ה-22 בע"מ) - החברה שהוקמה על ידיהם לצורך כך, ושאין חולק כי פרטיה לא נמסרו על ידי המבקשים עד תום תקופת ההשלמה - לא לבנק ולא למשיבים.

15.     המצב העובדתי הוא אם כן כזה - הבנק נתן את הסכמתו העקרונית להסכם והעברת המניות, כאשר כל שנדרש הוא הודעה של המבקשים על זהותה של בעלת המניות החדשה - הודעה שלא נמסרה על ידי המבקשים לפני תום תקופת ההשלמה.

נשאלת השאלה האם בנסיבות אלה, היה על המשיבים להמתין פרק זמן נוסף מעבר לתום תקופת ההשלמה, והאם סירובם להמתין פרק זמן נוסף, ועמידתם על כך שההסכם יבוטל, מהווים התנהגות שלא בתום לב, שאין לתת לה תוקף.

     ס' 28לחוק החוזים קובע:
     "א. היה חוזה מותנה בתנאי מתלה וצד אחד מנע את קיום התנאי, אין הוא זכאי להסתמך על אי קיומו...
     ג. הוראות סעיף זה לא יחולו... אם מנע הצד את קיום התנאי או גרם לאי קיומו שלא בזדון ושלא ברשלנות".

     ס' 29 לחוק החוזים קובע:
     "היה חוזה מותנה בתנאי והתנאי לא נתקיים תוך התקופה שנקבעה לכך, ובאין תקופה כזאת - תוך זמן סביר מכריתת החוזה, הרי אם היה זה תנאי מתלה - מתבטל החוזה, ואם תנאי מפסיק - מתבטלת ההתנאה".

16.     מאחר שאין מחלוקת בין הצדדים כי ההסכם היה מותנה בתנאים מתלים, ואין למעשה מחלוקת כי לפחות שניים מתנאים המתלים לא התקיימו עד תום המועד החוזי שנקבע (וזאת בין אם המועד הוא 28.4.96 ובין אם הוא 30.4.96), הרי הנטל מוטל על המבקשים להוכיח כי המשיבים סיכלו את קיום התנאים באופן השולל מהמשיבים את הזכות להסתמך על אי קיומם ולטעון כי פג תוקפו של ההסכם.

     לאור הוראתו של ס' 28 לחוק החוזים שצוטטה לעיל, יהיה מקום לבחון האם המבקשים הוכיחו כי המשיבים מנעו את קיום התנאי. רק אם עובדה זו תוכח, יהיה מקום לבחון האם הוכיחו המשיבים כי מנעו את קיום התנאים שלא בזדון ושלא ברשלנות.

17.     כפי שהובהר לעיל, אני סבורה כי המבקשים לא עמדו בנטל שהוטל עליהם ולא הוכיחו כי המשיבים מנעו את קיומם של התנאים. כאמור, אני סבורה כי הוכח כי התנאי של אישור הבנק לא התקיים דווקא כתוצאה ממחדלם של המבקשים להודיע לבנק את זהות בעלי המניות החדשים בחברה. מחדל זה אינו קשור במשיבים אלא במבקשים בלבד.
     הראיה - כי כאשר המבקשים הודיעו לבנק על זהות החברה שתהיה בעלת המניות (ואין חולק כי הם עשו זאת לאחר תום "תקופת ההשלמה" - שהיא התקופה שנקבעה בהסכם לצורך התקיימות התנאים המתלים) - לא היתה כל מניעה כי הבנק יאשר את העברת המניות, והוא אכן אישר אותה.

     לכן, אני סבורה כי המשיבים לא הוכיחו כי התקיימות התנאים נמנעה כתוצאה ממעשיהם או מחדליהם של המשיבים. נותרת בעינה העובדה כי מדובר בחוזה שהיה מותנה בתנאי, והתנאי לא נתקיים תוך התקופה שנקבעה לכך. לכן, לאור הוראת ס' 29 לחוק החוזים שהובאה לעיל- התוצאה היא כי החוזה מתבטל.

18.     מסיכומי המשיבים עולה גם טענה לפיה המבקשים לא נהגו בתום לב כאשר עמדו על קבלת אישור פורמאלי של הבנק (ושל מרכז ההשקעות), ו"ניצלו" את העדרו של האישור הזה כדי להודיע על ביטול ההסכם.

     אינני סבורה כי יש לקבל את הטענה.
     
ראשית - על פי ההלכה הפסוקה, עמידה על זכות חוזית כשלעצמה אינה מהווה חוסר תום לב. כך נקבע למשל בע"א 158/80 מנחם שלום נ' מנחם מוטה, (פ"ד לו(4) 793, 812) כי:
"אבן הבוחן בכגון דא היא, אם עשה [צד לחוזה] מעשה כלשהו או נהג בדרך שיש בה משום העדר תום-לב, יהיה זה על-ידי תחבולה, הכשלה או פעולות כיוצא באלה. עמידה על זכות מפורשת המוסכמת בין הצדדים, ומה גם כאשר מדובר על זכות שאיננה חבויה בין השיטין או על פרשנות מלאכותית של מלה זו או אחרת בחוזה, אינה כשלעצמה בגדר פעולה נעדרת תום-לב".

19.     בענייננו, הצדדים קבעו ביניהם מסגרת זמנים במסגרתה היה על התנאים שנקבעו ביניהם - להתקיים. המבקשים לא הזדרזו להודיע לבנק על זהות החברה שתהיה בעלת המניות, ובהקשר זה אין להם להלין אלא על עצמם. כך או אחרת, הצדדים הם אלה שקבעו את כללי מערכת היחסים ביניהם, ועל בית המשפט לכבד את קביעותיהם ולאכוף אותן. אין כל מקום בנסיבות שהוכחו לקבוע כי למעשה מסגרת הזמן להתקיימות התנאים איננה כפי שהצדדים קבעו, אלא המשיבים היו מחויבים למסגרת זמן אחרת.

20.     המבקשים טענו כי המשיבים "ניצלו" את הפעולות הרבות שהמבקשים ביצעו בחברה במשך כל תקופת הביניים מאז הסכם האופציה ועד להודעת הביטול שנמסרה על ידי המשיבים. המבקשים טענו כי בתקופה זו הם פעלו רבות לצורך שיפור מצבה של החברה, פעולות שנשאו פירות, והם השקיעו זמן ומשאבים לצורך כך.

     לענין זה יש לציין קודם כל כי המניע של המשיבים בכך שהם לא הסכימו להאריך את תקופת ההשלמה מעבר לקבוע בהסכם - אינו הופך את סירובם לבלתי לגיטימי. לכן, אין מקום לדון ולהתייחס לטענות המשיבים לפיהן הם לא הסכימו להארכת המועד משום שההסכם היה הסכם חד צדדי שבמסגרתו לא ניתנו להם כל זכויות, והמבקשים לא לקחו על עצמם כל סיכון.

21.     ככל שהמבקשים סבורים כי במהלך תקופת הביניים, הם שיפרו באופן כזה או אחר את מצב החברה, יתכן כי עומדת להם תביעה בעילה של עשיית עושר ולא במשפט (אינני מוצאת לנכון לחוות דעה כלשהי בהקשר זה), אך ודאי שהתנהלותם של המבקשים במהלך תקופת הביניים, איננה מקנה להם כשלעצמה זכות להארכת התקופה לקיום התנאים המתלים מעבר למה שהוסכם בהסכם.

22.     להשלמת הטיעון מטעמם, צרפו המבקשים תצהיר של מר מאיר תושב.
על פי התצהיר, התכוון מר תושב להשקיע יחד עם המבקשים בחברה (המשיבה 1), באמצעות חברה שתוקם על ידיהם במשותף לצורך כך. המצהיר הצהיר כי במהלך ביקור במפעל חברה, פנה אליו מר אמיר מונק שידוע לו כי הוא עובד בחברה ומשמש יד ימינו של מר דוב שור, וניסה להניא אותו מלהתקשר עם המבקשים. מר מונק אמר לו כי למבקשים יש אופציה שעומדת לפוג, וכי מוטב למצהיר להשקיע בחברה עם אחרים. מכאן מבקשים המבקשים להסיק כי המשיבים ניסו לטמון להם פח, להכשיל את המבקשים, להתחמק מההסכם ולגייס את המצהיר מר תושב אליהם.

     המשיבים צרפו להשלמת הטיעון מטעמם תצהיר של מר אמיר מונק, בו מכחיש מר מונק כי הוא ניסה להניא את מר תושב מלהתקשר עם המבקשים. לטענתו המצהיר מר תושב אכן התקשר עם המבקשים בהסכם לאחר שיחתם.

23.     לאור העובדה שהמצהירים לא נחקרו על תצהיריהם, אינני סבורה כי ניתן לקבוע על סמך שני התצהירים מסקנה עובדתית לפיה המשיבים התכוונו כבר במועד הנדון (10.4.06), להכשיל את ההסכם ביניהם לבין המבקשים.
על כל פנים, כפי שצוין כבר לעיל, המשיבים לא עשו דבר כדי להכשיל את ההסכם, למבקשים היו כל הכלים כדי להביא את ההסכם לסיום בהתאם למועדים שנקבעו בהסכם, והעובדה שהמבקשים לא השלימו את ההסכם במועד, אינה קשורה לכן למעשה או כוונה כאלה או אחרים של המשיבים - אלא למבקשים, שאין להם להלין בענין זה אלא על עצמם.

24.     לכן, אני דוחה את התביעה.
     המבקשים ישאו בהוצאות המשיבים 1-6 ובשכ"ט עורכי דינם בסך 20,000 ₪ + מע"מ.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. צו הקצאת מניות

  2. צו העברת מניות

  3. כתב העברת מניות

  4. מכירת מניות בחסר

  5. הסכם רכישת מניות

  6. עיכוב בשחרור מניות

  7. מס במכירת מניות עובד

  8. הכרה בבעל מניות כעובד

  9. הצהרה על בעלות במניות

  10. קניית 100% מהון המניות

  11. פיצוי על אי רישום מניות

  12. העברת מניות ברשם החברות

  13. בקשה לרכישת מניות עצמית

  14. בקשה להכריח למכור מניות

  15. אופציות על מניות לעובדים

  16. שינוי אחריות בעלי המניות

  17. סכסוך בין אחים בעלי מניות

  18. סחטנות המיעוט - בעלי מניות

  19. תביעה אישית נגד בעל מניות

  20. עסקת מכר מניות - החזר כספי

  21. שווי עסקה סוגי מניות שונים

  22. הצהרה על מפרט הצעת רכש למניות

  23. עילת תביעה אישית - בעלי מניות

  24. אחריות בעל מניות לליקויי בניה

  25. פגמים בכריתת חוזה להעברת מניות

  26. זכות סירוב ראשונה לרכישת מניות

  27. התנגדות למכירת חלק ממניות החברה

  28. תביעה נגד בעל מניות בחברה בפירוק

  29. קיפוח בעל מניות בחתימה על מסמכים

  30. סכסוך בין קבלנים על בעלות במניות

  31. חיוב בעל מניות להשקיע כספים בחברה

  32. הסכם לרכישת מניות טעות בכדאיות העסקה

  33. תביעת בנק נגד בעל מניות שחתם על ערבות

  34. צו הפיטורין בענין הוצאות הון מניות, 1943

  35. תביעה לקבלת בעלות על מניות שהוחזקו בנאמנות

  36. פסק דין הצהרתי זכאות לסעדים וזכויות של בעל מניות

  37. חוק היטל על הזמנת יתר בהנפקת מניות, התשמ"ג-1982

  38. תביעה למתן סעד הערכה של שווי מניות שהוצע בהצעת רכש

  39. צו החברות (הודעה לבעלי-מניות מתנגדים), תשט"ו-1955

  40. האם בעת כריתת הסכם המניות לא התקיימו יחסים מיוחדים ?

  41. חוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ"ד-1993

  42. תקנות מס הכנסה (ניכוי מהתמורה במכירת מניות), תשכ''ד-1964

  43. כללי מס הכנסה (הקלות מס בהקצאת מניות לעובדים), התשס"ג-2003

  44. טענה כי בשל מעשיהם ירד באופן דרסטי ערך המניות המוחזקות בידי הציבור

  45. תקנות החברות (הוכחת בעלות במניה לצורך הצבעה באסיפה הכללית), התש''ס-2000

  46. תקנות מס הכנסה (קביעת אגרה בעד בקשת אישור העברת נכסים והחלפת מניות), התשס''ג-2003

  47. הוראת המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה) (מינוי ועדות אחרות ותקופת כהונתן), התשס"ו-2005

  48. הוראת המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה) (מינוי ועדות אחרות ותקופת כהונתן), התשס"ג-2003

  49. הוראות המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה) (מינוי ועדות אחרות ותקופת כהונתן), התשס"ט-2009

  50. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון