קיפוח המיעוט בחברה

קיפוח המיעוט בחברה הוא בעיקרו מצב של חלוקת משאבים בלתי הוגנת במתחם יחסי בעלי השליטה בחברה ובעלי מניות מיעוט בה. נגישותם של בעלי רוב המניות לעמדות כח, העולה על זו של המיעוט והרצון למנוע שכח זה יופעל בצורה פוגענית, הביאו לטווית רשת הוראות "אתית" בחוק ובפסיקה על מנת לרסנו.

בעל מניות השליטה הוא בעל הכח בחברה, הוא שולט בנכסי זולתו. כח זה מקורו במניות השליטה המעניקות לו כוח הצבעה באסיפה הכללית של בעלי מניות ובמינוי מנהלים, על כן מטיל הדין על בעל הכח חובת אמון כדי למנוע את ניצולו של ה"כח לרעה".

הקיפוח פנים רבות לו, לעיתים מתוחכמות ולעיתים גבוליות ועל סף הרציונל העסקי. רבות עמלו מלומדים ובתי משפט על הגדרת המונח "קיפוח", בנסיון לתת בסיס תיאורטי לשכל הישר ולתחושת ההוגנות העומדים מאחורי הסעיף.

מגמת הפסיקה היא להגמיש קריטריונים ואמות מידה בעת שבוחנים את נסיבותיו של כל מקרה ומקרה על מנת לקבוע קיומו או אי קיומו של קיפוח. הדגש לפי מגמה זו מושם יותר על תוצאות הקיפוח כלפי המקופח ופחות על התנהגות בעלי הרוב המקפח.

עילת הקיפוח היא עילה שעניינה אופן הניהול הפנימי והארגון של החברה והשפעתו על בעלי המניות בה. עניינה ביקורת על הפעלת כח השליטה של הרוב כלפי המיעוט, היא עשויה לקום במקום שבו מתקבלות בחברה החלטות או נעשות פעולות הפוגעות בזכויותיהם המקוריות של חלק מחבריה.

מצב בו בעלי המניות בחברה מתעשרים בצורה בלתי הוגנת על חשבון בעלי מניות אחרים עשוי להקים לאחרונים עילה לתביעה בגין קיפוח.

להלן פסק דין בנושא קיפוח המיעוט בחברה:

פסק דין

1.     המבקש שהינו בעל כ-30% ממניות המשיבה 1 (להלן: "החברה") מלין על קיפוחו ע"י המשיבים 2-4 אשר להם יחדיו כ-70% מהון המניות.
בתובענה שבפני עותר הוא לסעדים הצהרתיים בדבר בטלות החלטות שהתקבלו באסיפת דירקטוריון החברה ביום 26.2.89 בדבר זכויות החתימה בחברה וכך גם החלטות הנוגעות לתנאי שכרו והעסקתו של המשיב 2 בחברה (להלן: "המשיב").
עוד עותר המבקש לשורה של סעדים הצהרתיים וחיובים כספיים שיהיה בהם לתקן או להסיר את הקיפוח כבעל מניות מיעוט בחברה, ו/או לחייב את המשיבים לרכוש את חלקו במניות החברה לפי שווי שנקבע ע"י מומחה או "איש מקצוע נייטרלי".

עתירתו והסעדים המבוקשים על ידו מתבססים על הוראת סעיף 191 לחוק החברות לפיה:

"191.א: התנהל ענין מענייניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי ביהמ"ש לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו ענייני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה, כפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה.

ב. הורה בית המשפט, כאמור בסעיף קטן (א) יובאו בתקנות החברה ובהחלטותיה השינויים המתחייבים מכך, כפי שיקבע בית המשפט ויראו שינויים אלה כאילו נתקבלו כדין בידי החברה; עותק מן ההחלטה תישלח לרשם החברות, ואם החברה היא חברה ציבורית - לרשות לניירות ערך.

2.     בטרם אבחן הנסיבות והעובדות עליהן מבסס המבקש את תביעתו וטענתו כי קופח ע"י בעלי מניות הרוב בחברה, יש לבחון מהו קיפוח בראי הפסיקה ואימתי יתערב בית המשפט בהחלטות החברה על מנת להסירו.

נקבע בע.א. 2699/92 בכר - תעשיות מזון מטוסים (פד"י נ'(1) 238) בהתייחסו למונח קיפוח בסעיף 235 לפקודת החברות אשר בוטל עם כניסתו לתוקף של חוק החברות וסעיף 191 שבו בכלל זה:

"הקיפוח פנים רבות לו, לעיתים מתוחכמות ולעיתים גבוליות ועל סף הרציונל העסקי. רבות עמלו מלומדים ובתי משפט על הגדרת המונח "קיפוח", בנסיון לתת בסיס תיאורטי לשכל הישר ולתחושת ההוגנות העומדים מאחורי הסעיף.

קיפוח המיעוט בחברה הוא בעיקרו מצב של חלוקת משאבים בלתי הוגנת במתחם יחסי בעלי השליטה בחברה ובעלי מניות מיעוט בה. נגישותם של בעלי רוב המניות לעמדות כח, העולה על זו של המיעוט והרצון למנוע שכח זה יופעל בצורה פוגענית, הביאו לטווית רשת הוראות "אתית" בחוק ובפסיקה על מנת לרסנו: בעל מניות השליטה הוא בעל הכח בחברה, הוא שולט בנכסי זולתו. כח זה מקורו במניות השליטה המעניקות לו כוח הצבעה באסיפה הכללית של בעלי מניות ובמינוי מנהלים... על כן מטיל הדין על בעל הכח חובת אמון כדי למנוע את ניצולו של ה"כח לרעה".
(ע.א. 817/79 קוסוי- בנק פויכטונגר - פד"י ל"ח (3) 253).

מגמת הפסיקה דהיום היא להגמיש קריטריונים ואמות מידה בעת שבוחנים את נסיבותיו של כל מקרה ומקרה על מנת לקבוע קיומו או אי קיומו של קיפוח. הדגש לפי מגמה זו מושם יותר על תוצאות הקיפוח כלפי המקופח ופחות על התנהגות בעלי הרוב המקפח.
(ראה פרשת בכר הנ"ל וע.א. 275/89 דוידסון - אורנשטיין פד"י מו (1) 125).

עוד נקבע בפסיקה כי:

"עילת הקיפוח היא עילה שעניינה אופן הניהול הפנימי והארגון של החברה והשפעתו על בעלי המניות בה. עניינה ביקורת על הפעלת כח השליטה של הרוב כלפי המיעוט... היא עשויה לקום במקום שבו מתקבלות בחברה החלטות או נעשות פעולות הפוגעות בזכויותיהם המקוריות של חלק מחבריה".
(ע.א. 3051/98 דרין נ' חב' השקעות דיסקונט בע"מ - פד"י נט(1) 773).

ועוד:

"מצב בו בעלי המניות בחברה מתעשרים בצורה בלתי הוגנת על חשבון בעלי מניות אחרים עשוי להקים לאחרונים עילה לתביעה בגין קיפוח".
(ע.א. 9014/03 - גרינפלד - לסר) (לא פורסם).

3.      יש לבחון עתה האם התשתית העובדתית שהונחה בפני מצביעה אכן, על קיפוחו של בעל מניות המיעוט במשיבה, היינו קיפוח של המבקש, ע"י בעלי מניות הרוב, היינו המשיבים 2-4, כמשמעותו של מונח זה בדין (ס' 191 לחוק החברות) ובפסיקה.
המבקש מחזיק כאמור כ- 30% ממניות החברה העוסקת בפתוח ושיווק פתרונות טכסטיל טכנולוגי.
מכח החזקתם ברב מניות החברה נהלו המשיבים את הפעילות היום יומית של החברה. על רקע זה ועל רקע מחלוקות באשר לשכר הראוי (או דמי הנהול) לו זכאי המבקש ששימש כמנהל ייצור ותפעול בחברה והמשיב 2 ששימש כמנכ"ל החברה קיבל המבקש הודעה מהמשיב 2 - המנכ"ל (ב - 17.1.08) כי הוא פוטר מתפקידו ואת תפקידו יטול המנכ"ל. כחודש לאחר מכן החליט דירקטוריון החברה במהלך ישיבה, בה לא נטל חלק המבקש (לטענתו משום שלא הוזמן), לשנות את זכויות החתימה בחשבון החברה בבנק, באופן שחתימת המבקשת לשם חיוב חשבון החברה לא נדרשה עוד.
הדירקטוריון החליט כי בשתי חתימות, זו של המנכ"ל המשיב 2 וזו של מנהלת השיווק של החברה, שהיא אשתו של המשיב 2, לחייב את החברה.
המבקש מחה כמובן על החלטה זו אשר נשלה אותו, למעשה, לחלוטין מניהול ענייניה של החברה.
     
בעקבות זאת התקיימה ישיבת דירקטוריון נוספת ביום 26.2.08 אליה זומן המבקש. בדיון שהתקיים במהלך הישיבה באשר לזכויות החתימה בשם החברה בחשבון שלה, שהתנהל בבנק הפועלים, הוחלט כך לפי הרשום בפרוטוקול (שצורף כנספח ט' לתובענה), כי חתימתם של שניים מתוך שלושת בעלי המניות (המבקש והמשיבים 2 ו - 3) בתוספת חותמת החברה יחייבו את החברה. המבקש התנגד לקבלת החלטה זו. משכך סרב לחתום על הפרוטוקול בו נרשמה ההחלטה.
ניסיונות הצדדים להגיע להסדר כלשהוא בעקבות המחלוקת שהתגלעה לא עלו יפה
ומכאן עתירתו של המבקש בפני, אותה הוא מבסס, כאמור, על הוראת ס' 191 לחוק החברות.



4.     המבקש מעלה שורה של עובדות וטענות המצביעות לדעתו על קיפוחו על ידי בעלי
רב המניות בחברה. כך הפקעת זכות הפיקוח והשליטה בחברה באמצעות שלילת זכות החתימה שהייתה לו לשם חיוב החברה (יחד עם חתימה נוספת) וכך פיטוריו מתפקידו כמנהל ייצור על פי החלטת הרב במועצת המנהלים, פטורין ששללו ממנו קבלת שכר במועד עליו הוסכם (במשך כ - 3 שנים קודם לכן לא קיבל שכר כמוסכם על מנת לאפשר לחברה להתבסס בשוק). אף העובדה שבעוד שהמשיבים 2 ו - 3 משכו את השקעותיהם הכספיות הראשוניות בחברה, מכח החלטתם כבעלי רוב המניות, הרי שהשקעותיו הוא, שהתבטאו בעבודה ויידע שטרם לחברה בשנים הראשונות, ללא קבלת כל תמורה (כמוסכם) נותרו בחברה ללא כל יכולת לממשן לאחר שפוטר מתפקידו ועל אף היותו בעלים של 30% מהון המניות של החברה. אף עובדה זו מצביעה, לטענתו, על קפוח. אף את זכותו לקבל דיודנדים בעתיד הוא יאבד, שהרי בעלי השליטה בחברה ידאגו לתעל את רווחי החברה והכנסותיה באופן שלא יחולקו דיוידנדים לבעלי המניות.
המבקש מצביע על ההחלטה מיום 26.2.08 ששללה ממנו למעשה ובפועל את כל זכויות החתימה שלו, בשם החברה וטוען כי היא אינה חוקית משום שהתקבלה במהלך דירקטוריון שהיה אמור לדון בהחלפת שינוי או זכויות החתימה בבנק בלבד ולא בשינוי כלל זכויות החתימה בשם החברה.

5.     בחינת טענותיו של המבקש והסדריהם של המשיבים, לרבות אלה שפורטו במהלך עדויותיהם, אינה מצביעות על התנהלות "מקפחת" של רוב בעלי המניות, היינו של המשיבים 2 ו - 3 כלפי המבקש המחזיק, כאמור, ב- 30% ממניות החברה, כזו המצדיקה את התערבותו של ביהמ"ש לשם הסרת הקיפוח מכוח הסמכות המוקנית לו לפי ס' 191 לחוק החברות.
ההחלטות שהתקבלו על ידי רוב בעלי המניות, היינו המשיבים, פגעו, אומנם, בזכויותיו או באינטרסים של המבקש, אך אלה התקבלו במסגרת סמכויות הניהול של בעלי רוב המניות ובעלי השליטה בחברה. לא השתכנעתי כי החלטותיהם, לרבות ההחלטה לפטר את המבקש מתפקידו, כמנהל הייצור או התפעול ושלילת זכותו לחתום בשם החברה, נבעו ממניעים "קיפוחיים" כלפי המבקש, אלא מתוך כוונה לקדם את פעילות החברה ולייעל אותה, ולנוכח הלקויים בניהול, שהתגלו אצל המבקש לפי דברי המשיב 2.
א.     א. השינוי בזכויות החתימה של החברה נעשה על יסוד ס' 117 לתקנון
המתיר לחברה:
"החברה רשאית בהחלטה שהתקבלה בדירקטוריון לקבוע מורשי חתימה ו/או לסווג קבוצות מורשי חתימה, הכל כפי שיקבע על ידה מעת לעת".

סעיף זה, שהיה ידוע מן הסתם למבקש, כאחד ממייסדי החברה, מצביע על אפשרות וסמכות מועצת מנהלי החברה לשנות את הסדרי החתימה בחברה. בעיניינים ונושאים שונים בין אם באופן כללי ובין אם לנושאים ועיניינים ספציפיים (כמו זכות חתימה בבנקים).
השינוי שנעשה בזכויות החתימה, אף אם הוא פוגע במבקש, ואכן הוא פוגע, אינו יכול להחשב כ"קיפוחו" לפי פק' החברות. אין התקנון מגביל את זכותה של החברה לשנות זכויות חתימה באופן שקבוצת בעלי מניות מסויימת לא תיפגע או תישאר תמיד כבעלת זכויות חתימה של החברה. למבקש אף לא הוקנו זכויות מיוחדות מכוח החזקתו ב - 30% ממניות החברה. מכוח החזקתו בחלק ממניות החברה ומכוח היותו כפוף להוראות סעיף 117 הנ"ל, אמור היה המבקש לדעת, ואף לצפות אפשרות, שבעלי רוב המניות רשאים לשנות את זכויות החתימה. בהעדר נסיבות אשר יצביעו על כך, לא שוכנעתי כי השינוי במקרה זה נעשה מתוך "שיקולים קיפוחיים" כלפי המבקש.

התערבותו של בית המשפט בהחלטות מועצת המנהלים וביטול השינוי בזכויות החתימה, במקרה זה, תשלול מרוב בעלי המניות בחברה את זכויותיו לנהל את החברה ולהכריע במחלוקות המתגלעות מפעם לפעם בינו לבין בעלי מניות המיעוט. בהתערבות כזו ובהעדר נסיבות המצביעות על קיפוח של ממש, תהיה משום כפיית רצונו של המיעוט על הרוב. לא לתכלית כזו חוקק סעיף 191 לחוק החברות ולא בנסיבות כאלה יתערב בית המשפט בהחלטות מועצת המנהלים של החברה.

ב.     אף את טענות המבקש, לפיה ההחלטה לשנות את החלטת החברה שהתקבלה שלא כדין - יש לדחות. העובדה שעל סדר היום של מועצת המנהלים עמד נושא שינוי זכויות החתימה בבנק הפועלים בלבד, אינה מצדיקה ביטול ההחלטה שהתקבלה, המתייחסת לשינוי כלל זכויות החתימה בשם החברה.
סעיף 100 לחוק החברות דורש, אומנם, פרוט סדר יום של ישיבת מועצת המנהלים, אלא שדרישה זאת היא לפרוט סביר ולא יותר מכך. המבקש ידע והבין, מן הסתם, כי מדובר בקבלת החלטות במועצת המנהלים שעניינן שינוי זכויות החתימה בשם החברה באופן כללי. שינוי זכויות בחשבון הבנק של החברה, שהוא בעל חשיבות ומשמעות רבה אם לא בעל החשיבות הרבה ביותר, מצביעה על כוונת החברה, או רוב חברי מועצת המנהלים, לשנות באופן כללי את זכויות החתימה בחברה.
יש לראות איפוא, את סדר היום שצויין בהזמנה כפרוט סביר של סדר היום כדרישת סעיף 100 (ב) לחוק החברות.

ג.     פיטורי המבקש והויתור על משכורתו
     
המבקש פוטר כ - 4 ימים לאחר שהוחלט במועצת המנהלים, בהסכמתו, לוותר על שכר עבודה וחובות אחרים שהגיעו לו ולשאר המנהלים ובעלי המניות עד אותו מועד (13.1.08) . עובדה זו מעוררת, אומנם, תמיהות, שמא מדובר במהלך מתוכנן שנועד לקפח או לפגוע במבקש, ואולם עיון נוסף בפרוטוקול הישיבה מיום 13.1.08 ובהסברי המשיב 2 במהלך עדותו בביהמ"ש, מלמד כי לא רק המבקש ויתר על שכרו. כך עשו אף המשיבים 2 ו - 3 שעבדו אף הם חינם אין כסף במשך מספר חודשים, בראשית דרכה של החברה וזאת על מנת לבסס את קיומה ולהבטיח את התפתחותה.
לציין כי המבקש לא השקיע מעולם כספים משלו בחברה, כפי שעשו המשיבים 2 ו - 3.
בנסיבות אלה אין לראות בהחלטת הויתור על השכר שהתקבלה על דעת כל בעלי המניות משום קיפוח.

ד.     את פיטוריו כמנהל הייצור או התפעול של החברה 4 ימים לאחר הישיבה מיום 13.1.08 הנ"ל מסביר המשיב 2 בחילוקי דעות שהתגלעו בין המבקשים למשיבים 2 ו - 3 ובאשר לאיכות עבודתו וכך מסביר המשיב 2 בתצהירו:
"20.     ... תפקידו של המבקש כמנהל תפעול של החברה, עת הוא משמש כקבלן מרכזי בה הוליד נגוד אינטרסים בכל פעולותיו של המבקש כנושא משרה בה. המבקש נהג בחומרי הגלם של החברה כבשלו ונהג ליטול חומרי גלם ממחסן החברה ללא דיווח וללא הזמנת הפעולה במערכת ניהול המלאי בחברה. זאת ועוד, המבקש ייצר בדים עבור החברה שלא על פי הצורך לא בהתאם לנוהלי החברה והוראות מלאי המינימום, וללא מעקב הזמנת רכש, אשר היה מתפקידו להפיק כמנהל תפעול וייצור.
21. לא רק שהמבקש ייצר בדים לחברה שלא לצורך, אלא שהמבקש יצר מלאי פגום אשר לא היה ניתן לעשות בו שימוש וגרם לחברה נזקים ישירים ועקיפים בסך מאות אלפי שקלים...
25. כאשר אני והמשיבה 3 הבנו כי מנהגיו ומעשיו של המבקש לא ישתנו, וכי הוא נשאר ספון בעמדתו אשר פוגעת בחברה פגיעה ממשית ובנוסף נדרשנו לממן יצור נוסף עקב מלאי פגום שייצר המבקש, החלטנו החלטה ניהולית כי לטובת החברה יש להעביר את המבקש מתפקידו כמנהל התפעול והייצור".
דברים אלה של המשיב 2 והסבריו מעל דוכן העדים לגבי הנסיעות שהניעוהו לפטר את המבקש מצביעים על חלוקי דעות מקצועיים שהתגלעו ביניהם ולא מתוך רצון או מניע לקפח את המבקש וזכויותיו בחברה.
זאת ועוד: המשיב 2 סיפר על כשלים בעבודת המבקש כמנהל התפעול ועל "אין סוף" תלונות של לקוחות בדבר יצור מקולקל שסופק ע"י החברה לרבו תתלונה של הצבא הטורקי שהחזיר להם ביגוד בשווי 9,000 דולר בשל היותו פגום (ראה עמ' 15 לפרוטוקול).
לציין, כי למבקש מפעל אריגה פרטי שאצלו ארגה החברה את הבדים, אשר מהם ייצר החברה את מוצריה.

נסיבות אלה אינן מצביעות, כאמור, על קפוח המבקש אלא על שימוש בכח הרוב שהיה למשיבים על מנת לנסות ולייעל את תפקודה של החברה. משנוכחו לדעת כי אופן עבודת המבקש בחברה כמנהל התפעול מזיקה לחברה רשאים היו להביא לפיטוריו של המבקש בין אם פעלו באופן ראוי ונכון ובין אם לאו אין לראות בפיטוריו אלה של המבקש בין אם פעלו באופן ראוי ונכון ובין אם לאו, אין לראות בפיטוריו אלה של המבקש בנסיבות שהוכחו משום "קיפוחו" מבחינה משפטית וכמשמעותו של מונח זה בסעיף 191 לחוק החברות.

ה.     אף העלאת משכורתו של המשיב 2 (מ- 12,500 ₪ לחודש ל- 15,000 ₪) לאחר שהמבקש פוטר אינה מצביעה על קפוחו של המבקש שכן לאחר פיטוריו נטל המשיב 2 לעצמו את פעילותו והיקף אחריותו של המבקש. מטעם זה העלאת שכר בשיעור כזה אינה מצביעה על קפוח או חלוקה בלתי שוויונית של כספי החברה בין בעלי מניותיה.

טענותיו לגבי הצורך באישור העלאת השכר ע"י האסיפה הכללית לפי סעיף 270(3) לחוק החברות - אשור שלא ניתן במקרה זה, ועל כן על המשיב 2 להשיב את הכספים שקיבל כתוצאה מהעלאת שכר זו לחברה, וטענות אלה אינן יכולות לסייע לו במקרה זה.
אומנם הדין (ס' 270(3) הנ"ל) מחייב במקרה כזה אישור האסיפה הכללית אך כיוון שרוב בעלי המניות הם המשיבים 2-3 ניתן לתקן פגם זה בכל עת לרבות באופן רטרואקטיבי. רצוי היה, אומנם, לאשר כנדרש את העלאת השכר אך אין באי האישור כדי לסייע למבקש בתובענה זו שעניינה הסרת הקיפוח.

טענה נוספת בפי המבקש בהקשר זה, לפיה המשיבים 2-3 עושים שימוש שלא כדין בכרטיס האשראי של החברה, באמצעותו הוציאו כספים מקופת החברה לשמושם הפרטי. טענה זו לא הוכחה כלל ועיקר. היינו, לא עלה בידי המבקש להראות כי המשיבים 2-3 הוציאו כספים מהחברה באמצעות כרטיס האשראי לצרכיהם הם. משכך, לא הוכח "קיפוחו" של המבקש - כבעל מניות המיעוט. כך לגבי הטענה כי המשיבים 2-3 לקחו עמם אדם נוסף לתערוכה שהתקיימה בחו"ל.
הסבריהם של המשיבים כי מדובר בדוגמן לא נסתרו. מכל מקום, גם עובדה זו אינה מצביעה על הוצאת כספים שלא כדין מהחברה, תוך כדי פגיעה בבעל מניות המעוט או קפוחו.

6.     סוף דבר:
לא עלה בידי המבקש להראות כי פעולות והחלטות החברה שהתקבלו ע"י בעלי מניות הרב, שהם המשיבים, מצביעות על קפוחו.
מדובר, למעשה, בפעולות והחלטות שהתקבלו על ידי רוב בעלי המניות כדין. אף אם חלק מהן פגעו במבקש, אין מדובר "בקיפוחו" במקרה זה. כבעל מניות מעוט בחברה, היה על המבקש לדעת ולצפות (ואכן כך היה) כי בסופו של דבר בעלי רב המניות רשאים לקבל החלטות, אשר לדעתם יועילו לחברה ולהתפתחותה, אף אם חלק מהן פוגע בו כבעלי מניות מעוט. מכאן ועד "קיפוחו" כמשמעותו של מנוח זה בחוק החברות רחוקה הדרך.

7.     בקשת המבקש נדחית.

8.     המבקש ישלם למשיבים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך -.10,000 ₪ בצרוף מע"מ.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תרומה של חברה

  2. ערעור מנהל חברה

  3. אחריות חברה משכנת

  4. עורך דין הקמת חברה

  5. עורך דין פתיחת חברה

  6. קיפוח המיעוט בחברה

  7. התחשבנות בין חברות

  8. הברחת נכסים של חברה

  9. סעיף 350 לחוק החברות

  10. תיקון 18 לחוק החברות

  11. סעיף 267 לחוק החברות

  12. תיקון 19 לחוק החברות

  13. סעיף 353 לחוק החברות

  14. תביעה נגד חברת גרירה

  15. ניהול חברה בדרך מקפחת

  16. תביעה נגד חברה מחוקה

  17. סעיף 353א לחוק החברות

  18. תביעה נגד חברת הובלות

  19. סעיף 374 לפקודת החברות

  20. הוכחת חדלות פרעון חברה

  21. סדר היום באסיפה הכללית

  22. ערעור מס של חברת בנייה

  23. תביעה נגד חברת קייטרינג

  24. תיקון מס' 3 לחוק החברות

  25. חוק החברות, התשנ"ט-1999

  26. זכויות שימוש בשם של חברה

  27. פטור מאגרה לחברה בגירעון

  28. פתיחת חברות קש - גזר דין

  29. זכות וטו של המיעוט בחברה

  30. תביעה נגד חברת בקרת איכות

  31. סעיף 207 לחוק החברות החדש

  32. הוראת מעבר למבקרים פנימיים

  33. תיקון בקשה לפי פקודת החברות

  34. חדלות פירעון של חברה ציבורית

  35. בקשה לא לקיים ישיבת דירקטוריון

  36. תביעת חברה נגד סוכן המכירות שלה

  37. חוק החברה לישראל בע"מ, תשכ"ט-1969

  38. תביעה אישית של עובד נגד מנכ''ל חברה

  39. תקנות החברות (אגרות), התשס''א-2001

  40. פקודת החברות (נוסח חדש), התשמ"ג-1983

  41. הקמת חברה חדשה תחת זו שהפכה חדלה פרעון

  42. תקנות החברות (חובת דיווח), התשנ''א-1990

  43. תביעה של חברת מענה אנושי לעסקים נגד לקוח

  44. תקנות החברות (אישור חלוקה), התשס''א-2001

  45. תביעה לפיצויים עבור הנזקים כתוצאה מקריסתה של החברה

  46. הסתרת העובדה שהחברה מצוייה בפועל במצב של חדלות פרעון

  47. תקנות החברות (הצבעה בכתב והודעות עמדה), התשס''ו-2005

  48. תקנות החברות (דיווח, פרטי רישום וטפסים), התש''ס-1999

  49. תקנות החברות (ענינים שאינם מהווים זיקה), התשס''ז-2006

  50. תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי ענין), התש''ס-2000

  51. צו החברות (הנהלת פנקסי-סניף במדינת ניו-יורק), תשי"ח-1957

  52. תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש''ס-2000

  53. תקנות החברות (שינוי החלטה שפורטה בהודעה על אסיפה כללית), התשס''ד-2004

  54. תקנות החברות (כהונת דירקטורים מקרב הציבור ביותר משתי חברות), התשמ''ח-1987

  55. תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים), התש''ע-2010

  56. תקנות החברות (הודעה ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית), התש''ס-2000

  57. תקנות החברות (גמול ליושב ראש דירקטוריון, לדירקטור ולחבר ועדת ביקורת בחברה לתועלת הציבור), התשס''ט-2009

  58. תקנות החברות (גמול ליושב ראש דירקטוריון בחברה לתועלת הציבור שמחזורה מעל 500 מיליון שקלים חדשים), התש''ע-2010

  59. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון