צירוף צד ג' להליך מימוש משכנתא

להלן פסק דין בנושא צירוף צד ג' להליך מימוש משכנתא:

פסק דין

א.     בפני בקשת רשות ערעור על החלטות ראש ההוצל"פ (כב' הרשם אמיר צכנוביץ) מיום 27.6.07 ומיום 15.7.07 בתיק הוצל"פ 0-07-20716-01, בגדרן נדחתה בקשת המערער להצטרף להליך כצד "נוגע בדבר" ומונה עו"ד רוסק, ככונס הנכסים, למימוש המשכנתא על דירה ברח' הגולן 11, חולון (להלן: "הדירה").

     ביום 10.3.08 החלטתי ליתן רשות ערעור ולדון בבקשת רשות הערעור כבערעור.

ב.     העובדות העיקריות הצריכות הן לענייננו, הן כדלקמן:
המערער והמשיבה הפורמאלית (להלן: "המשיבה"), היו בני זוג וחיו תחת קורת גג אחת משנת 1994. ביום 9.6.96 נולדה לצדדים בתם הקטינה.
ביום 22.7.96 עברו הצדדים להתגורר בדירה שנרכשה ונרשמה על שם המשיבה בלבד, על אף שהמערער השתתף, לטענתו, במימון רכישתה.
למימון הרכישה נטלה המשיבה מהמשיב (להלן: "המשיב" או "הבנק") הלוואה מובטחת במשכנתא והמערער חתם כערב להסכם ההלוואה.
ביום 17.8.99 עזבה המשיבה עם בתם הקטינה את הדירה ומאז מתנהלים בין הצדדים הליכים משפטיים בבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן.
ביום 17.10.99 הודיעה המשיבה לבנק כי אינה מסוגלת לעמוד עוד בהחזרי המשכנתא והיא מייפה את כוחו של הבנק לפעול בכל דרך, לרבות מכירת הדירה, לשם השבת הכספים.
ביום 29.3.00 הגיש הבנק תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המשיבה על סך 8,090 ₪ (אז' (ת"א) 37267/00).
ביום 21.6.00 שילם המערער לבנק סך של 20,751 ₪ לסגירת מלוא חוב הפיגורים, שכ"ט והוצאות בגין המשכנתא וזאת עד ליום 21.6.00, כולל התשלום בגין חודש יולי 2000. התשלום, כך נכתב, נעשה לפנים משורת הדין ומבלי להודות בחבותו לשלם ובחישוב שנעשה ע"י הבנק.
בין השנים 2000-2006 שילם המערער, שהמשיך להתגורר בדירה לבדו, את תשלומי המשכנתא. לטענת המערער שילם סכום של 205,000 ₪, בערכים נומינליים, וכן נשא בתשלומים השוטפים.
מאז חודש אוגוסט 2006 הפסיק המערער לשלם את תשלומי המשכנתא ונצבר חוב בסכום של 10,000₪, שכיום מגיע לסך של 20,000₪, על פי חישובי המשיב.
ביום 5.3.07 הגיש הבנק בקשה למימוש משכנתא, כנגד המשיבה.
ביום 21.3.07, כך עפ"י ראיה חדשה שהוגשה ע"י המערער, הסכימה המשיבה למימוש הדירה לשם גביית החוב, ובלבד שכל ההוצאות הכרוכות במימוש או בהליכים הננקטים בגין החוב, ישולמו אך ורק מתוך תמורת מכירת הדירה.

ביום 17.6.07 הגיש המערער לראש ההוצל"פ, בקשה להצטרף להליך מימוש המשכנתא כצד "נוגע בדבר" העלול להפגע מהליך המימוש וכן עתר לאפשר לו לטעון "בטרם ימונה כונס כנסים לדירה ו/או בטרם יוחל בהליך המימוש לגופו".

במקביל, ביום 21.6.07 הגיש המערער לבימ"ש שלום ראשל"צ תביעה כספית כנגד המשיבה בה עתר לחייבה בהחזר תשלומי המשכנתא אשר שילם המערער בגין הדירה (אז' 2991/07).
ביום 25.6.07 הגיש המערער תביעה לביהמ"ש המחוזי בת"א בה עתר כי יוצהר שהינו בעלים של מחצית מהזכויות בדירה וכי המשכנתא שנרשמה תחול רק על חלקה של המשיבה "באשר בעלות התובע במקרקעין נולדה לפני שקמה זכות הנתבע 2 לרישום המשכנתא" (אז' 2005/07).

ביום 27.6.07 ניתנה ע"י ראש ההוצל"פ החלטה, לפיה ניתן צו למימוש המשכנתא ועוד נקבע כי עפ"י הוראת הצו בענין דירה המשמשת למגורים, יעוכבו הליכי ביצוע המשכנתא כנגד ביצוע תשלומים כאמור בס' 81(ב)(1) לחוק ההוצל"פ, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצל"פ"). לצורך המימוש, מונה המשיב 2, עו"ד רוסק, ככונס נכסים (להלן: "כונס הנכסים").

     ביום 15.7.07 ניתנה החלטת ראש ההוצאה לפועל, בה נקבע כדלקמן:
"לאחר שעיינתי בבקשות צד ג' ובתגובת ב"כ הזוכה, אני דוחה את הבקשה לצירוף צד ג' כצד להליך מימוש המשכנתא מנימוקי תגובת ב"כ הזוכה.
אין בסמכותו של ראש ההוצל"פ לדון בטענות צד ג' בדבר זכאותו להרשם כבעלי מחצית מהזכויות בנכס ובעניין זה עליו לפנות לבימ"ש המוסמך."

     החלטות אלה, הן נשוא בקשת רשות הערעור שבפני.

ג.     המערער טוען, כי הדירה נשוא המימוש, היא דירתו היחידה, הוא השתתף במימון רכישתה והוא בעלים של 50% מהזכויות בה, למרות שהדירה רשומה על שם המשיבה בלבד. המערער אף פנה לביהמ"ש המוסמך להצהיר על בעלותו זו.
המערער טוען, כי הדירה נרכשה בסכום השווה ל 115,000$ ופדיון המכירה צפוי לעלות על היתרה הבלתי מסולקת העומדת, לטענת הבנק, על סך 130,000₪. המערער טוען, כי מימוש הדירה והעברת יתרת הסכום למשיבה, תשאיר אותו ללא קורת גג ובחסרון כיס בסך 260,000₪ אותם שילם בין השנים 2000-2006 בגין תשלומי המשכנתא.
המערער טוען, כי טעה ראש ההוצל"פ כשקבע כי אין בסמכותו לדון בטענות צד ג' בדבר זכאותו להרשם כבעלים של מחצית הזכויות בדירה. המערער כלל לא ביקש לדון בשאלת הבעלות ופנה בתביעה לסעד הצהרתי לביהמ"ש המוסמך.
עיקר נימוקי המערער מכוונים לעובדת היותו ערב לחוב המשכנתא. לטענת המערער, בהתאם לסעיף 7 לחוק הערבות, תשכ"ז - 1967 (להלן: "חוק הערבות"), עומדות למערער, כערב, כל טענות ההגנה העומדות למשיבה וכי קיים בין הבנק לבינו קשר חוזי, שאינו מנותק מהקשר החוזי שבין הבנק למשיבה. המערער טוען, כי טעה ראש ההוצל"פ כשלא אפשר לו להצטרף להליך ולטעון טענות העומדות לזכות החייבת כנגד החוב, לרבות הצגת ליקויים בתחשיבי הבנק באשר לגובה החוב. לטענת המערער סכום הפיגור, במועד פתיחת תיק ההוצל"פ וגם כיום, נמוך מסכום גביית היתר שגבה הבנק.
המערער טוען כי מסורה לראש ההוצל"פ הסמכות להורות על פתיחת דלתות לשכת ההוצל"פ בפני המערער כערב, לצרפו להליך ולאפשר לו לממש את זכותו לטעון 'טענת פרעתי' כנגד החוב מכוח תקנות 26 ו 27 לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם - 1979 (להלן: "תקנות ההוצל"פ"). לטענת המערער יש לאפשר לו לטעון את טענותיו ולהכריע בהן לגופן, בעיקר משמדובר במימוש דירת מגורים, לה שמור בדין מעמד מיוחד.
המערער טוען עוד, כי טעה ראש ההוצל"פ כשדחה את בקשתו להצטרף כצד להליך תוך הסתמכות על הנימוקים הלקוניים שפורטו בתגובת הזוכה.
בנוסף, טעה ראש ההוצל"פ כשמינה את כונס הנכסים, בטרם הכריע בבקשת המערער להצטרף להליך ובטרם שמע עמדתו לעניין זה. בכך, לטענת המערער, הביע ראש ההוצל"פ דעתו כי גמר אומר לדחות הבקשה, בטרם נדונה לגופה.
המערער טוען, כי על אף שהמשכנתא נפרעה במשך 11 שנים בסכום ריאלי העולה על 70% מסכום ההלוואה, הוגש שטר המשכנתא למימוש בגין חוב של 10,000₪, לאור הסכם שהושג בין המשיבה לבנק, לפינויו של המערער מהדירה.
     
ד.     מנגד טוען הבנק כי אין בחוק ההוצל"פ או בתקנות הוראה המתירה הצטרפות צד ג' לתיק מימוש כצד "הנוגע בדבר", זאת בשונה מזוכה, הרשאי עפ"י תקנה 28 להצטרף לבקשת ביצוע. גם המערער לא ציין בבקשתו לראש ההוצל"פ את ההוראה לפיה ניתן לצרפו כצד להליכים, ועל כן בדין נדחתה הבקשה.
     בנוסף, טוען הבנק, כי לאור קיום החוב והוראות שטר המשכנתא, לא היתה כל מניעה למינוי כונס הנכסים ולפיכך גם החלטה זו בדין ניתנה.
     לטענת הבנק, המערער מודה כי חדל מלשלם וההלוואה אינה נפרעת. אולם, דורש כי הבנק ימנע ממימוש הדירה המשועבדת לפירעון אותו חוב. יצויין לענין זה, כי בתביעתו לסעד הצהרתי עתר המערער להצהיר על בעלותו במחצית מהזכויות בדירה, אך עתר כי המשכנתא תחול רק על זכויות המשיבה.

ה.     המשיבה מצידה טוענת, כי מאז עזבה את הדירה, מממנת היא ממקורותיה קורת גג לילדתה ולה עצמה, בעוד המערער מתגורר לבדו בדירה מזה שבע שנים, מסרב לפנותה והליך זה הוא רק חלק ממסכת ההתשה אותה הוא מנהל כנגדה. המערער, עו"ד במקצועו ורשם בית הדין האזורי לעבודה לשעבר, שיצר ביוזמתו, ולא בשל חיסרון כיס, חוב פיגורים בתשלומי המשכנתא, יכול היה למנוע את מימוש הדירה ע"י הבנק ע"י תשלום סכום של 10,000 ₪ בלבד, אולם בוחר, בחוסר תום לב, לעכב את הליכי המימוש הננקטים כדין.
המשיבה טוענת, כי בהיותה בעלת הדירה זכותה לעשות בה כרצונה, לרבות מימושה לצורך פרעון המשכנתא ולמערער אין כל מעמד בעניין זה. עוד טוענת המשיבה, כי עצם תשלומי המשכנתא אין בהם כדי להקים למבקש עילה לצירופו להליך מימוש המשכנתא, תשלומים היכולים להקים למערער, לכל היותר, עילה חוזית או כספית כנגד המשיבה שתתברר ללא כל קשר למכירה.

ו.     דין הערעור להדחות.

בדיון שהתקיים בפני, טען המערער כי הוא חובש 'שלושה כובעים' כדבריו. דהיינו, המערער טוען לזכות טיעון הנובעת משלושה מקורות, זכותו ערב, זכותו כבעלים של מחצית הזכויות בדירה וזכותו כדייר בדירה הנושא בשנים האחרונות בתשלומי המשכנתא המוטלים על הדירה.

לא מצאתי כי יש בטענה מטענות המערער, כדי להוות עילה לצירופו של המערער כצד "הנוגע בדבר" להליך מימוש משכנתא - ואפרט.

טענה בדבר בעלות במחצית הזכויות בדירה -

בדין קבע ראש ההוצל"פ בהחלטתו, כי אין לראש ההוצל"פ סמכות לדון בטענת צד ג' בדבר זכויות בעלות בדירה, הממומשת בהליכי הוצל"פ. טענותיו של המערער בענין זה מן הראוי שיתבררו בערכאה המתאימה.

הדירה רשומה על שם המשיבה 2 והיא מוחזקת כבעליה. המשיבה 2 היא זו שנטלה משכנתא מהמשיב אשר תפרע לאחר מימוש הנכס. כל עוד לא ניתן פסק דין הקובע כי למערער זכויות בדירה, מוחזקת המשיבה הפורמאלית כבעלת מלוא הזכויות בה.





     דייר בדירה הנושא בתשלומי המשכנתא בין השנים 2000-2006 -

העובדה שהמערער הוא שנשא בתשלומי המשכנתא אינה מקנה למערער כל מעמד בהליכי מימוש הדירה, וההליך שעליו לנקוט בו הוא תביעה כספית כנגד המשיבה בגין הכספים ששילם עד כה. המערער אכן הגיש תביעה כספית המתבררת, בימים אלה, בבימ"ש שלום ראשל"צ.

יתרה מזו, הפסקת תשלומי המשכנתא ע"י המערער, היא היא שיצרה את החוב בגינו נפתח תיק ההוצל"פ, כך שניתן לומר כי, למעשה, המערער הוא שגרם, בפועל, למימוש הנכס.

גם בעובדה שהמערער מתגורר בדירה מזה מספר שנים וכי ההחלטה על מימוש הדירה, תותירו ללא קורת גג, אין כדי להקנות למערער זכות להצטרף כצד "הנוגע בדבר" להליך מימוש המשכנתא בתיק ההוצל"פ.
ראש ההוצאה לפועל, רשאי להורות על פינוי כל אדם הנמצא בנכס הממושכן, לרבות צדדים שלישיים שתפסו חזקה בנכס הממושכן ואין לצד השלישי, אף אם קיבל חזקה מהחייב בנכס הממושכן, כל הגנה מפני המימוש (ד' בר-אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, עמ' 580, מהדורה שישית, מאי 2008).

     ערבות -

המערער טוען כי מכוח חוק הערבות, טענות ההגנה העומדות למשיבה/ החייבת עומדות גם למערער/הערב. ואומנם סעיף 7 לחוק הערבות, קובע:
"כל טענה שיש לחייב כלפי הנושה בקשר לחיובו עומדת גם לערב"

סעיף 8 לחוק הערבות מוסיף וקובע כדלקמן:
"הערב והחייב אחראים כלפי הנושה יחד ולחוד, אולם אין הנושה רשאי לדרוש מן הערב מילוי ערבותו בלי שדרש תחילה מן החייב קיום חיובו, אלא באחת הנסיבות האלה: (1) הערב ויתר על הדרישה מן החייב; (2) ניתן נגד החייב צו קבלת נכסים או צו פירוק; (3) החייב מת או נמצא מחוץ לישראל או שמתן הדרישה כרוך בקשיים מיוחדים."

קרי, טענות ההגנה של החייב עומדות גם לערב, רק אם תחילה דרש הנושה מהחייב את קיום החיוב, אך החייב לא מילא את חיובו, ועל כן נדרש הערב למילוי ערבותו.
ואילו בענייננו, מבקשת החייבת לפרוע את חובה לנושה ע"י מימוש המשכנתא, והערב כלל לא נדרש לממש את ערבותו.

במצב דברים זה, בו החייבת עצמה אינה חולקת על גובה החוב ואופן מימושו, לא מצאתי מקום להקנות מעמד לערב, שכלל לא נדרש לשאת בתשלום החוב.

האינטרס היחיד האמור לעמוד לנגד עיניו של ערב, הוא כי החוב יפרע ע"י החייב, וכל עוד אינו נדרש לשאת בעצמו בתשלום, אין הערב יכול להתערב בענין אפילו מחוייבת החייבת בתשלום יתר, כן אין הערב יכול להביע דעתו בענין אופן ביצוע תשלום החוב על ידה.

לסיכום הדברים, המערער לא הצביע על כל הוראה מן הדין מכוחה יש להעתר לבקשתו להצטרף כצד "הנוגע בדבר" להליך מימוש המשכנתא.

ראוי לומר, כי נכונה טענת המערער, לפיה תקנות 26 ו 27 לתקנות ההוצאה לפועל, מקנות לראש ההוצל"פ סמכות, לפני קבלת החלטה, לשמוע טענות של "כל אדם שיש לו נגיעה בדבר" "אם היה סבור כי הדבר דרוש לבירור עובדה או להבהרת טענה" (ס' 26).

אולם, אין בין סמכות זו של ראש ההוצל"פ להזמין כל אדם הנוגע בדבר ולשמוע טענותיו, לבין בקשת המערער להצטרף כצד להליך, לרבות הגשת 'טענת פרעתי' כנגד הבנק, ולא כלום.
לא נראה, על פני הדברים, כי מעורבות המערער דרושה לניהול ההליך, או, מנגד, כי קמה למערער זכות מן הדין להצטרף כצד להליך.

גם טענת המערער כנגד ההחלטה בדבר מינויו של כונס הנכסים - דינה להדחות.

הבנק הגיש בקשה למימוש המשכנתא לפרעון חוב שהצטבר, לאחר שהמערער הפסיק לשאת בתשלומי המשכנתא מאז אוגוסט 2006. ראש ההוצל"פ, בהחלטתו, הורה על מתן צו למימוש המשכנתא ומינה כונס נכסים.

החלטה זו של ראש ההוצל"פ בדין ניתנה, שכן על פי סעיף 81 לחוק ההוצל"פ, שטר המשכנתא הוא בגדר מסמך שיש לבצעו כפסק דין, ובידוע הוא כי שיקול הדעת של ראש ההוצל"פ, בבואו לממש שטר משכנתא, מצומצם למדי והוא חייב לפעול בהתאם לתנאים הקבועים בחוק ובשטר המשכנתא. (כב' השופט ס' ג'ובראן בבר"ע (חי') 645/00 עומר שלבי נ' בנק עצמאות לישראל (לא פורסם, 1.3.01); בר"ע (ת"א) 2048/05 ברנס שלום נ' בנק המזרחי המאוחד (לא פורסם, 21.7.08); ד' בר-אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, עמ' 535, מהד' שישית, מאי 2008).

אין לקבל את בקשת המערער לצרפו כצד "נוגע בדבר" ולאפשר לו לטעון "בטרם ימונה כונס כנסים לדירה ו/או בטרם יוחל בהליך המימוש לגופו", משבקשה זו איננה מעוגנת בהוראות החוק, ואין בה כדי לחייב את ראש ההוצל"פ לצרף את המערער להליכים.

כמו כן, אין במינוי כונס הנכסים, בטרם מתן החלטה בבקשה לצירוף המערער כצד, כדי להעיד כי ראש ההוצל"פ גמר אומר לדחות את הבקשה, בטרם נדונה לגופה. ההחלטה בדבר מינוי הכונס, הניתנת לביטול בכל עת, מתבקשת מעצם מתן צו המימוש.

תוך בחינת טענות המערער אחת לאחת, סבורה אני כי אין כל הצדקה או עילה מן הדין לצרף את המערער להליך המתנהל בין הבנק והמשיבה הפורמאלית.

הליכי ההוצל"פ נועדו לביצוע פסקי דין, ובענייננו ממומשת משכנתא בגין דירת המשיבה ותו לא. כמפורט בפסק הדין אין מעמד למערער בהליכי המימוש, בין כמי הטוען לזכויות בדירה, בין כדייר בדירה אשר שילם תשלומי משכנתא ובין כערב.

ז.     סוף דבר - הערעור נדחה.
     
המערער ישלם למשיבה הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד בסכום של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ, שישולמו מתוך הערבון.
יתרת הערבון תושב למערער.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תגמולי ביטוח משכנתא

  2. עיכוב בגרירת משכנתא

  3. ביצוע משכנתא בשטחים

  4. תביעה לביטול משכנתא

  5. הקלה על פרעון משכנתא

  6. ערעור על מימוש משכנתא

  7. ביטול חתימה על משכנתא

  8. אימות חתימה שטר משכנתא

  9. סילוק משכנתא עקב פטירה

  10. שחרור משכנתא לטובת הבנק

  11. אי עמידה בתשלומי משכנתא

  12. תניית שיפוט בשטר משכנתא

  13. החלפת חברת ביטוח משכנתא

  14. ריבית גבוהה מדי במשכנתא

  15. נתבע שלא גרר את המשכנתא

  16. בקשה לביטול מימוש משכנתא

  17. טענת פרעתי במימוש משכנתא

  18. קיזוז חוב משכנתא ממזונות

  19. משכנתא כחלק מתשלום מזונות

  20. צו מניעה זמני מימוש משכנתא

  21. ביטול משכנתא של אישה קשישה

  22. אגרת הוצאה לפועל של משכנתא

  23. תביעת רשלנות - פרעון משכנתא

  24. חתימה על משכנתא עקב אי הבנה

  25. תביעה לרישום משכנתא על דירה

  26. הגנה על נוטלי משכנתאות לדיור

  27. הקבלן פשט רגל - מה עם המשכנתא

  28. פיצוי מוסכם על אי סילוק משכנתא

  29. פסק דין הצהרתי – ביטול משכנתא

  30. רשלנות בנק בהליכי מימוש משכנתא

  31. צירוף צד ג' להליך מימוש משכנתא

  32. נושה מובטח במשכנתא - חוב לעיריה

  33. תביעה להחזר מחצית תשלומי משכנתא

  34. חוק ערבות למשכנתאות, תשי"ב-1952

  35. הצעת חוק הגנה על נוטלי משכנתאות

  36. תקנות ערבות למשכנתאות, תשט''ו-1955

  37. אגרת הוצאה לפועל חוב משכנתא בפיגור

  38. הסכם שמטרתו למחזר הלוואת משכנתא קיימת

  39. תביעת בנק לאומי למשכנתאות נגד ערבים

  40. עיכוב מימוש משכנתא עד להחלטה בערעור

  41. הצעת חוק משכנתאות לזכאי משרד השיכון

  42. חוסר מודעות למהות התחייבות והשלכותיה

  43. אי עמידה בהסדר תשלומים - מימוש משכנתא

  44. פיצוי בשווי התמורה ממכירת דירה במשכנתא

  45. סיכול אפשרות לקבלת משכנתא בעסקת מכר דירה

  46. פקודת חוק המשכנתא (חברות מאושרות), 1940

  47. נקודות זיכוי למשכנתאות בגין לימודים אקדמיים

  48. סיוע בתשלום משכנתא לוותיקי מלחמת העולם השניה

  49. ויתור על יתרת החוב לאחר מכירת דירה - מימוש משכנתא

  50. היום שבו נולדה התביעה מקום בו מדובר בחוב מובטח במשכנתא או במשכון

  51. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון