להלן פסק דין בנושא צו העברת מניות: פסק דין רקע בסמוך לשנת 1999 חבר המבקש לאחיו, משיב 1 (להלן: "המשיב"), ורכש יחד עמו 8% מהון המניות המונפק והנפרע של משיבה 2 (להלן: "רייקול"). רכישת מניות רייקול בוצעה על ידי המשיב בשם חברת New Star Orient Inc. (להלן:"ניו סטאר"), ממנה קיבל המשיב יפוי כח לביצוע העסקה, באופן שניו סטאר רשומה כבעלת המניות שרכשו המבקש והמשיב (להלן: "מניות רייקול"). משהתגלע סכסוך בין המבקש למשיב בקשר עם אופן השימוש והחלוקה של התקבולים המגיעים לבעלי מניות רייקול ובכלל זה אי העברת תקבולים לחשבון בנק שלמבקש הייתה זכות חתימה בו ויועד לקבלת תקבולים ממניות רייקול, דרש המבקש מהמשיב שישיב לו את חלקו במניות רייקול. דרישה זו לא נענתה. בתובענה שלפני עותר המבקש להורות וליתן צווים כדלהלן: א. צו המחייב את המשיב לגרום להעביר לידי המבקש ועל שמו 50% ממניות רייקול. ב. צו המחייב את רייקול לרשום בספריה את העברת מחצית ממניותיה של ניו סטאר על שם המבקש. ג. צו המחייב את המשיבים להמציא לידי המבקש דין וחשבון מלא ומפורט, מאומת על ידי רואה חשבון באשר לכל התקבולים, מכל מין וסוג שהוא, אשר שולמו ו/או התקבלו אצל המשיב או אצל ניו סטאר מאת רייקול. טענות המבקש: א. המבקש רכש באמצעות המשיב 50% ממניות רייקול ואלה מוחזקות בנאמנות בידי המשיב באמצעות ניו סטאר שבשליטתו הבלעדית והמלאה. ב. עלפי המוסכם אמור היה המשיב להעביר את התקבולים שיתקבלו מכוח מניות רייקול שרכשו המבקש והמשיב לחשבון בבנק כללי לישראל בע"מ (להלן: "חשבון התקבולים"), אולם המשיב הפר את התחייבותו. ג. המשיב החייב בחובת נאמנות כלפי המבקש הפר את חובתו ליתן דין וחשבון על מניות רייקול והתקבולים שהתקבלו מכוחם. טענות המשיב: א. ניו סטאר הוקמה על ידי המשיב על פי בקשתו של מר בן ציון מילר (להלן: "מילר") כדי שזו תשמש אותו לעסקיו. עם הקמת ניו סטאר בשנת 1996 פתח מילר חשבון בנק הוא חשבון התקבולים. כבעל החשבון העניק מילר למבקש זכות חתימה בחשבון התקבולים. למשיב לא הייתה זכות חתימה בחשבון זה. ב. המשיב כופר בנאמנות הנטענת על ידי המבקש. לטענתו, שימש כעורך דינה של ניו סטאר לצורך רכישת מניות רייקול ותו לאו. ג. המשיב מודה בקבלת סך של 100,000$ כתקבולים מרייקול עבור ניו סטאר. בהתאם להוראתו של מילר להעביר מחצית מהסכום לחשבון התקבולים העביר 40,000$ לחשבון זה, וסכום של 10,000$ הותיר בידו לבדיקת העברות מרייקול וכיסוי חובות של ניו סטאר. ד. למשיב המשמש כעורך דינה של ניו סטאר אין סמכות להורות על העברת מניות רייקול למבקש. ועוד. העברת מניות רייקול למבקש עלולה להיות כרוכה בחיובי מס והמשיב אינו מעוניין לקבל אחריות על חיובים כאלה. ה. גם אם תתקבל גרסת המבקש, לפיה הוא זכאי להחזיק ב - 50% ממניות ניו סטאר, אין בכך כדי לבסס למבקש זכות לכפות על ניו סטאר להעביר אליו 50% ממניות רייקול. ו. העברת מניות רייקול שבידי ניו סטאר כפופה לזכות סירוב ראשונה הקבועה בסעיפים 24 ו - 25 לתקנון ההתאגדות של רייקול. ז. ניו סטאר מצויה בשלב של העדר כשרות משפטית על פי חוקי פנמה ועל כן לא ניתן לפעול להעברת מניות רייקול שבידיה. רייקול ביום 13.2.06 הגישה רייקול הודעה מוסכמת מטעמה ומטעם המבקש, לפי תקבל ותבצע כל פסק דין שיינתן בתובענה. דיון א. בחקירתו העיד המשיב (ע' 15 לפרוטוקול מיום 2.5.06): "ש.ת. נכון שהחברה היתה רק כלי לצורך ביצוע רכישת המניות. נכון שהכלי שימש את אחי ואותי בעסקה עם ריקול." עדות זו שבאה מפיו של המשיב, אשר ניסה במהלך חקירתו להתחמק ממסירת גרסה מלאה של האירועים הקשורים ברכישת מניות רייקול ואופן החזקתם על ידי ניו סטאר, מהווה ראיה חד משמעית, לפיה מחזיק המשיב במישרין ו/או בעקיפין בחלקו של המבקש במניות רייקול. ב. עוד העיד המשיב (ע' 16 לפרוטוקול): "ש. באשר לסעיף 20 לתצהירך - אתה מסכים שזה סכום לאחר ניכוי מס שניכו לכם בריקול. ת. נכון. הכסף הועבר לחשבון נאמנות של המשרד שהוא על השם שלי. ש. מי כתב לריקול להעביר את הכסף לחשבון ההוא ת. לא זוכר. לא תמיד זה בא מהמשרד שלי אבל הרבה פעמים. יש נציג בהנהלת ריקול המייצג את חברת ריקול הוא היה מודיע למשרד שלנו ואנחנו היינו מוצאים בקשות תשלום. ... ש.ת. נכון שלא קרה שאחי חתם על הוראת תשלום בשם ניו סטאר לריקול." לאור דברים אלה נחה דעתי כי המשיב שולט בהעברת התקבולים מרייקול וכי תקבולים שהתקבלו מרייקול הועברו לחשבונו האישי. ג. לנוכח האמור לעיל, אני קובע שהמשיב מחזיק במניות רייקול שרשומות על שם ניו סטאר ובכלל זה חלקו של המבקש במניות אלה. עוד אני קובע כי ככל שמדובר בעסקת רייקול המשיב שולט באופן קבלת התקבולים מרייקול, ולעניין זה אין נפקות למהות היחסים שבינו לבין ניו סטאר. ד. בע"א 817/79 אדוארד קוסוי ואח' נ' בנק י.ל. פויכטונגר בע"מ ואח', פ"ד לח (3), 253, בעמ' 277, נקבע: "... אך קיים חשש - וניסיון החיים מוכיח כי חשש זה מבוסס הוא - כי מי שבידו כוח ינצל אותו לרעה. הפיתוי לכך הוא רב. מכאן הצורך לגבש מערכת דינים, שיהא בה לרסן את הכוח, שכן "כוח ללא אחריות משול להפקרות" (א'פרוקצ'יה, "פירוק חברה לפי בקשת מיעוט בעלי המניות" משפטים ח (תשל"ח) 17 ,13). בעיה זו אינה מיוחדת למערכת היחסים הקיימת בין מנהל לבין חברה. יחסי כוח-כפיפות דומים קיימים במצבים נוספים, בין מתחום המשפט הפרטי (כגון, שלוח-שולח, אפוטרופוס-פסול-דין; נאמן- נהנה; יזם-חברה) ובין מתחום המשפט הציבורי (עובד הציבור - הרשות הציבורית)... ... המשפט מטיל על בעל הכוח חובת אמון, ובכך הוא מסייע "ליצור פיקוח ולהטיל ריסון על בעל הכח בהפעלתו של הכוח" (בג"צ 531/79 , בעמ' 570)... ... עקרון האמון הוא בעל תחולה רחבה. הוא חל בכל מקום שבו נתונים לאחד כוח ושליטה על זולתו (ראה L.S. SEALY, "THE DIRECTOR AS TRUSTEE" [1967] CAMB. L.J. 83). ... כל אלה מחייבים, כי בצד הכוח תעמוד אחריות, שכן כוח ללא אחריות סופו שרירות. ... חובת האמון היא חובה כללית, המוטלת על בעל הכוח. משמעותה של חובה זו היא, כי בעל הכוח חייב לפעול בתום-לב, בהגינות ולמען טובת הגשמת תפקידו... ... ... הלכות אלה משקפות את חובת האמון על זוויותיה השונות, אך אין הן ממצות אותה, שכן רשימת המצבים, בהם חלה החובה, אינה סגורה. החובה נועדה ליתן פתרון לבעיות החיים, המתעוררות חדשות לבקרים. אין היא קופאת על השמרים. העיקרון הכללי מניב כללי משנה, ועם התפתחות חיי המסחר נולדים כללי משנה חדשים, הבאים להבטיח את מגמותיו של עקרון היסוד." משקבעתי שבידיו של המבקש הופקד הכח לביצוע עסקת רייקול וקבלת התקבולים מכוחם, נראה כי נוצרו בין המבקש למשיב יחסי נאמנות כמשמעותם בסעיף 1 לחוק הנאמנות, תשל"ט - 1979, או יחסי שליחות כמשמעותם בסעיף 1 לחוק השליחות, תשכ"ה - 1965, או יחסי שותפות כהגדרתם בסעיף 1 לפקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה - 1975, בין כך ובין כך מהראיות עולה כי נוצר בין המבקש ואחיו קשר חוזי. גם אם לא התבררו כל העובדות הדרושות להכרעה באשר לטיבם המדויק של היחסים בין המבקש למשיב, די לי בכך ששוכנעתי שלאור המבנה המשפטי שיצר המשיב בעסקת רייקול, הכח והשליטה על מניות רייקול וממצא התקבולים מכוח עיסקת רייקול בידי המשיב בלבד, כדי להקים למשיב חובה לנהוג בתום לב ובהגינות ביחס לחלקו של המבקש במניות רייקול, כאמור בע"א 817/79 שלעיל, ראה גם בג"צ 59/80 שירותי תחבורה ציבוריים באר שבע בע"מ ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים ואח', פ"ד לה (1) 828, בע' 834. ה. האם הפר המשיב את החובה לנהוג בתום לב ובהגינות כלפי המבקש. נראה שהתשובה לכך חיובית. בחקירתו העיד המבקש (ע' 3 לפרוטוקול מיום 20.4.06): "ש. לאחר רכישת המניות לשם מה נפתח חשבון בבנק כללי לישראל על שם ניוסטאר? "ת. לשלושה צרכים שאחד מהם כדי לקבל כספים למשיבה 2. אני בעל זכות החתימה בחשבון הזה וגם אדם נוסף בשם בן ציון מילר, איש עסקים ידוע. מעולם לא נכנס לחשבון הזה כסף מהמשיבה 2. אחי אישר לבנק שאני ובן ציון מילר מוסמכים לחתום בחשבון הבנק הזה. חשבון הבנק הזה שימש לעוד נאמנויות. ש.ת. מעולם לא קיבלתי דיבידנדים מהחברה עד היום, אחי הוא זה שקיבל הכל לחשבונו האישי. לפני חודשיים שלח 40 אלף דולר והוא הפסיק באמצע." עדות זו של המבקש, שבחלקה נתמכה בתצהירו של המשיב (סעיף 21 לתצהיר המשיב), נאמנה עליי וממנה עולה שהתקבולים מכוח מניות רייקול אמורים היו להכנס לחשבון התקבולים. משהמשיב פעל להעביר את כספי התקבולים לחשבונו הוא (ע' 16 לפרוטוקול) ולא לחשבון התקבולים נמצא שפעל בניגוד לחובתו לנהוג בנאמנות ובתום לב בחלקו של המבקש במניות רייקל ובפירותיהם שהגיעו לידיו. ו. משהפר המשיב את חובתו כלפי המבקש זכאי המבקש לסעד שיימנע את הפרת זכויותיו לעתיד. לנוכח משבר האמון אליו נקלעו הצדדים, נראה שהעברת חלקו של המבקש במניות רייקל לידיו היא הדרך היחידה שיש בה כדי למנוע הפרה עתידית של זכויותיו של המבקש במניות אלה. ועוד. משאין חולק שלמבקש מחצית ממניות רייקול, אין למשיב כל אינטרס במניעת העברה זו. ז. לטענת המשיב, העברת חלקו של המבקש במניות רייקול כרוכה בנקיטת פעולות מצד ניו סטאר ובמצבה הנוכחי היא אינה יכולה לבצע פעולות אלה. כמו כן, טוען המשיב כי לו עצמו אין סמכות לפעול להעברת חלקו במניות. טעננות המבקש לעניין זה אינן נראות לי. בחקירתו הודה המבקש שניו סטאר שימשה ככלי בעסקת רייקול ותו לאו (ע' 15 לפרוטוקול מיום 2.5.06). יתר על כן, מעדותו עולה שהמשיב אינו נרתע מלבצע פעולות שלכאורה נעשות מכוחה של ניו סטאר גם ללא יפוי כח מצדה (ע' 17 לפרוטוקול מיום 2.5.06 , ש' 12 - 13). ח. לטענת המשיב, העברת חלקו של המבקש במניות רייקול תגרום לחיובי מס שיוטלו עליו (סעיף 6 לסיכומיו). טענה זו לא נתמכה בראיות ו/או אפילו בפירוט כלשהו ועל כן איני מקבלה. יתר על כן, אפילו היה ממש בטענה, אין למשיב אלא להלין על עצמו על הדרך בה בחר לבצע את עסקת רכישת מניות רייקול. ט. משהודה המשיב שקיבל כספים מרייקול ולא העביר את מלוא חלקו של המבקש בתקבולים לחשבון התקבולים, זכאי המבקש לקבל דין וחשבון על היקף התקבולים שהתקבלו מרייקול והשימוש שנעשה בהם. י. לנוכח הודעתה של רייקול לפיה תכבד כל פסק דין שיינתן, איני מוצא ממש בטענת המשיב, כאילו על פי תקנונה של רייקול לא ניתן להעביר למבקש את חלקו במניות רייקול. סוף דבר מהטעמים שפורטו לעיל החלטתי לקבל את התובענה ולהורות כדלהלן: א. הנני מורה למשיב 1 לגרום להעביר לאלתר לידי המבקש ועל שמו 50% מהון המניות המונפק והנפרע הרשום בספריה של רייקול גבישים בע"מ ואצל רשם החברות על שמה של New Star Inc . ב. הנני מחייב את המשיבים ביחד ולחוד להמציא לידי המבקש, תוך 21 יום מיום מתן פסק דין זה, דין וחשבון מלא ומפורט, מאומת על ידי רואה חשבון, באשר לכל התקבולים מכל סוג ומין שהוא אשר שולמו ו/או התקבלו אצל משיב 1 ו/או אצל New Star Inc מאת רייקול גבישים בע"מ. משיב 1 ישלם למבקש הוצאות התובענה, ושכ"ט עו"ד בסך -.50,000 ₪.דיני חברותמניותצווים