פירוק חברה סולבנטית

האם ניתן להורות על פירוק חברה סולבנטית (אשר יכולה לפרוע את חובותיה) ?

עילת פירוק חברה מטעמי צדק ויושר הינה עילת "סל" שבגדרה עשויים לבוא מקרים שונים המצדיקים את פירוקה של חברה.

על מנת שניתן יהיה להוביל לפירוק מטעמי צדק ויושר של חברה סולבנטית בשל חוסר פעילות של החברה יש להוכיח מבוי סתום בהנהלת החברה או כי חוסר הפעילות מייתר לחלוטין את החברה וסביר להניח כי יימשך גם בעתיד.

כאשר מוכח לבית המשפט שהחברה אינה פעילה באופן קבוע וכי בחיי המעשה נעלמה הישות המשפטית כליל מפני השטח, סלולה בפניו הדרך לשקול את המשך קיומה של החברה, על אף היותה סולבנטית.

באשר לאפשרות להורות על פירוקה של חברה סולבנטית מחמת העדר פעילות מטעמי צדק ויושר נפסק כי קיימים מצבים בהם הדין עצמו מורה על הפסקת פעילותה של חברה סולבנטית. כך למשל, מחיקה של חברה על-ידי רשם החברות בגין חוסר פעילות מתמשך.

ככל שנוכח בית המשפט כי החברה פסקה לפעול בחיי המעשה לתקופה ארוכה יותר, וכי קטנים הסיכויים כי מצב זה ישתנה, הרי כך יקל על בית המשפט לפרקה מטעמי צדק ויושר, אפילו הוכח בפניו כי מדובר בחברה שאינה חדלת-פירעון.

להלן החלטה בנושא פירוק חברה סולבנטית:

ה ח ל ט ה

הקדמה:

לפני בקשה למתן צו פירוק כנגד חברת מ.ג.י.ת בע"מ (להלן: "החברה"), אשר הוגשה על ידי המבקש, המחזיק בכ-1/3 מהון המניות בחברה, בהיותו - כך לטענתו - נושה ומשתתף של החברה.

החברה נשוא בקשת הפירוק הינה חברה מוגבלת במניות לפיתוח תוכנה ולהדרכת מחשבים, אשר 1/3 ממניותיה מוחזקות בידי המבקש, שעד ליום 31/8/08 שימש כמנכ"ל החברה וכמדריך תוכנה בקורסים שנערכו על ידה במימון משרד התמ"ת, ואילו 2/3 ממניותיה מוחזקות בידי חברת ישראל נטגייד בע"מ (להלן: "חברת נטגייד").

בקשת הפירוק נסמכת על העילות הבאות: חדלות פירעון - מכוח סעיפים 257(4) ו-258 לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1981 (להלן: "פקודת החברות"); הפסקת פעילותה של החברה - מכוח סעיף 257(2) לפקודת החברות; ופירוק מטעמי צדק ויושר - מכוח סעיף 257(5) לפקודת החברות, לנוכח התעלמות בעלת המניות העיקרית של החברה, חברת נטגייד, מקיומו של המבקש, ובמילים אחרות: לנוכח קיומו של סכסוך בין בעלי המניות בחברה.

החברה מצידה מתנגדת לבקשה הפירוק, ולחילופין, עתרה בטיעוניה בבקשה לדחות את מועד הדיון בבקשת הפירוק עד לבירור והכרעה בתביעה שהגישה כנגד המבקש בגין גניבה מהחברה וגרימת היזק בזדון לרכושה ולנכסיה.
טענות המבקש בבקשת הפירוק:

לטענת המבקש, יש להורות על פירוק החברה מחמת חדלות פירעון, לנוכח העובדה שבמסגרת החלטה שיפוטית מיום 12/1/06 שניתן בבית משפט השלום בקצרין, חויבה החברה בהוצאות המבקש בסך של 1,500 ₪ בצירוף מע"מ, אשר טרם שולמו נכון למועד הגשת הבקשה.

בנוסף, לטענת המבקש, בין הצדדים אין מחלוקת על כך שהחברה הפסיקה את עסקיה לתקופה העולה על שנה, ולמעשה, החל משלהי שנת 2005 הפסיקה את פעילותה, וגם מטעם זה מוצדק להורות על פירוקה. לשיטתו של המבקש, למעט הגשת התביעה הכספית כנגדו, אין לחברה כיום כל פעילות, עסקים או רכוש.

כמו כן, לטענת המבקש, הגשמת מטרותיה של החברה איננה אפשרית עוד לנוכח העובדה שבעלת המניות העיקרית, חברת נטגייד, מתעלמת מקיומו, ובכלל זה אינה מכנסת אסיפות כלליות ו/או איננה מזמנת אותו לאסיפות, מקבלת החלטות הנוגעות לרכושה של החברה ולעתידה מבלי לשתפו, וכן מחזיקה בידיה שלא כדין כספים של החברה בגין נזקים שנגרמו לה, לטענתה.

תגובת החברה - התנגדות לבקשת הפירוק:

החברה מתנגדת לבקשת הפירוק ומדגישה כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב קיצוני ותוך ניצול לרעה של הליכי בית משפט.

לטענת החברה, אותו חוב הנקוב בבקשה הפירוק, שהוא הבסיס לטענה בדבר היותה של החברה חדלת פירעון, עניינו הוצאות משפט בסך של 1,500 ₪ אשר הושתו עליה בדיון פלילי אשר נפתח ביוזמת החברה בשל חשד לביצוע עבירות של גניבה והיזק בזדון מצידו של המבקש כלפי רכוש החברה.

עוד מפנה החברה לכך שהגישה כנגד המבקש תביעה כספית בסך של 300,000 ₪, שעניינה גניבה מהחברה וגרימת היזק בזדון לרכושה ולנכסיה.

החברה אינה חולקת על כך שכעבור מספר חודשים מיום התפטרותו של המבקש מתפקידיו כמנכ"ל החברה וכמדריך תוכנה במסגרת קורסים במחשבים שנערכו במימון משרד התמ"ת, הפסיקה את פעילותה, ואולם מפרטת את נסיבות עזיבת המבקש וקריסתה של החברה.
בין היתר, טוענת החברה כי בד בבד עם התפטרותו מהחברה, פתח המבקש במסע נקם בחברה, גזל את רכושה וזרע הרס בציוד, ובכלל זה מחק עבודות של תלמידי המכללה ממחשביה של החברה, ניתק את שרתי המחשבים, פירק זיכרונות מחלק ממחשבי התלמידים והעבירם לרשותו ואף גנב ציוד מחשבים יקר ערך (מארז, מעבדים, לוח אם, זיכרונות, מחשב נייד, מקלדות, חומרה ועוד). כן נטען בתגובת החברה כי המבקש עשה שימוש ללא הרשאה בכרטיס האשראי של החברה לצרכים פרטיים, הודיע לספקיה השונים של החברה על הפסקת פעולתה וגזל מהחברה חומר פנימי וסודי. בנוסף, לטענת החברה, המבקש טרם שילם על מניותיו בחברה, כפי שהתחייב בהסכם לייסוד החברה, וכן משך מחשבון החברה כספים, שלא כדין, והכניס את חשבון החברה ליתרת חובה בגינה חויבה בריבית חריגה, כאשר לשיטתה, גם לנתונים אלה יש ליתן את המשקל המתחייב.

לטענת החברה, בתשובה למכתב התראה ששלחה למבקש, הודה למעשה המבקש במעשיו ואולם ניסה לתרצם בזכות עיכבון העומדת לו, לטענתו, בשל חובות של החברה כלפיו.

כן טוענת החברה כי בשל פעולותיו אלה של המבקש, שהביאו לקריסתה של החברה, החל מחודש אוגוסט החלו לחזור שיקים והתחייבויות של החברה, לראשונה מאז הקמתה, עד שחברת נטגייד, בעלת המניות העיקרית של החברה, נאלצה לכסות את החובות בעצמה, כדי לשמור על שמה הטוב.

לטענת החברה, בנסיבות אלה, הגשת בקשת הפירוק על ידי המבקש בגין חוב פעוט של 1,500 ₪ הינה בגדר עזות מצח וחוסר תום לב, תוך שימוש לרעה בהליכי משפט, ואין להיעתר לה.

לחילופין, לטענת החברה, יש לדחות את הדיון בבקשת הפירוק עד אשר יתברר גורלה של התביעה שהגישה נגד המבקש בשל הנסיבות וההתנהלות כמפורט לעיל. לטענת החברה הבקשה דנא הוגשה על ידי המבקש במטרה להיחלץ מאימת התביעה האמורה שהחברה מנהלת נגדו.

ההליכים המשפטיים שלאחר הגשת בקשת הפירוק:

לנוכח התנגדותה של החברה לבקשת הפירוק ובהמלצת בית המשפט, הגיעו הצדדים להסכמות הדיוניות הבאות: החברה תסלק את חובה כלפי המבקש על פי הסכום המעודכן של תיק ההוצאה לפועל שנפתח; החברה תשנה את כתובתה הרשומה מכתובתו של המשיב לכתובת אחרת ותודיע לרשם החברות על כתובתה החדשה; החברה תעביר לרשם החברות החלטה של דירקטוריון החברה לפיו המבקש אינו משמש יותר כבעל תפקיד כלשהו בחברה. עוד הוסכם כי הצדדים יקיימו ביניהם התמחרות שבמסגרתה יציע כל צד הצעה לרכישת המניות של הצד השני, והצד שיציע את ההצעה הגבוהה ביותר יהא זכאי לרכוש את המניות של הצד האחר. כן סיכמו הצדדים ביניהם כי יהיו רשאים לערב צדדי ג' בהליך ההתמחרות וכי במידה והליך ההתמחרות לא יצלח, כי אז תידון בקשת הפירוק. הסכמה דיונית זו קיבלה תוקף של החלטה שיפוטית.

במועד הדיון המקורי שנקבע לישיבת ההתמחרות, הודיע בא כוח החברה כי הוא מסכים להארכת המועד להגשת כתב ההגנה של המבקש לתביעה הכספית שהגישה כנגדו החברה בבית משפט השלום בנצרת, עד לסיום ההליכים בתיק הפירוק. בשל מחלוקות בין הצדדים ביחס למסמכי הנהלת חשבונות של החברה, נדחתה ישיבת ההתמחרות ונקבעה ליום 20/5/08.

בפתח הישיבה הנוספת שנקבעה לקיום ההתמחרות הודיע ב"כ החברה כי מרשתו מבקשת לחזור בה מההסכמה לקיום התמחרות. כך גם עולה מהודעה ובקשה שהגישה החברה לבית המשפט, אשר הונחה לפני רק לאחר הדיון. לטענת החברה, באם תסכים לקיום התמחרות, קיים סיכון כי במידה והמבקש ירכוש את חלקה של חברת נטגייד בחברה ויהפוך להיות בעל השליטה היחיד בחברה, יסכל את תביעת החברה כנגדו ובדרך זו יינצל מבירור התביעה. לשיטתה, נוכח חוסר תום הלב של המבקש והעובדה כי כלל לא שילם עבור מניותיו בחברה ובהתחשב בכך שהחברה קיימה את מלוא התחייבויותיה במסגרת ההסכמה הדיונית האמורה, אין עוד עילת פירוק כנגד החברה.

לטענת המבקש, הפעילות היחידה שלכאורה קיימת בחברה היא אותה תביעה כספית שהחברה החלה בניהולה נגדו, ולפיכך מן הראוי להורות על פירוק החברה ולחילופין, על קיום התמחרות כפי שהוסכם.

דיון והכרעה:

בפתח הדברים אבהיר כי אין בכוונתי לכפות על החברה לקיים התמחרות, כפי שהסכימה בישיבת 4/2/08, ולא נתבקשתי לעשות כן על ידי המבקש, ולפיכך, החלטה זו תעסוק בשאלת פירוקה של החברה, ובשאלה זו בלבד.

לאחר עיון במכלול החומר שהונח לפניי ושמיעת טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש מקום להורות על פירוק החברה, בתנאים שיפורטו בהמשך.


דחיית הטענה לחדלות פירעון לאור סילוק החוב על ידי החברה:

כאמור, בקשת הפירוק נסמכת בראש ובראשונה על הנימוק שעניינו חדלות פירעון של החברה, אשר מקורו בהוצאות שנפסקו לזכות המבקש אשר החברה טרם שילמה לידיו.

בהחלטת בית משפט השלום בקצרין בב"ש 843/05 מיום 12/1/06 הורתה כב' השופטת ברכה סמסון, לבקשת המבקש, על ביטול צו החיפוש והתפיסה שניתן במעמד צד אחד, וכן חייבה את החברה לשלם למבקש הוצאות ההליך בסך של 1,500 ₪ בצירוף מע"מ, בתוך 30 יום.

עם זאת, במסגרת הדיון שהתקיים לפני ביום 24/3/08 הודיע בא כוח החברה, כי בהתאם להסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים בישיבה הקודמת, אשר קיבלה תוקף של החלטה שיפוטית, שולם מלוא החוב של החברה כלפי המבקש בגין ההוצאות בהן חוייבה בהליך בפני כב' השופטת סמסון. בא כוח החברה אף הציג אסמכתא בדבר תשלום מלוא החוב של החברה בתיק ההוצאה לפועל.

בנסיבות אלה מתרוקן מתוכן נימוק המבקש בדבר היותה של החברה חדלת פירעון ואין זה מוצדק להורות על פירוק החברה מכוח סעיפים 257(4) ו- 258 לפקודת החברות.

פירוק מחמת הפסקת פעילותה של החברה:

אין מחלוקת בין הצדדים כי הסכסוכים בין בעלי המניות והתביעות ההדדיות אשר הוגשו על ידי המבקש והחברה - האחד כנגד משנהו - הביאו בסופו של יום לכך שפעילותה של החברה הופסקה.

החברה עצמה מודה מפורשות במסגרת התנגדותה לבקשת הפירוק כי הפסיקה את פעילותה העסקית מספר חודשים לאחר שהמבקש התפטר מכל תפקידיו בחברה ביום 31/8/05 (ראה סעיף 6 לתגובה). גם במסגרת הודעתה של החברה לפיה אינה מעוניינת להשתתף בהתמחרות, ציינה החברה בפה מלא כי אינה פעילה עוד (ראה סעיף 21 להודעה מיום 19/5/08).

המלומדת, ציפורה כהן, בספרה פירוק חברות (תש"ס-2000), בעמ' 96-100 (להלן: "ציפורה כהן"), מתייחסת לעילה של פירוק חברה מחמת הפסקת עסקים, ומציינת כי הפסקת עסקים משמעותה הפסקת פעילות להשגת מטרותיה של החברה.

לשיטתו של המבקש, הפעילות היחידה שלכאורה קיימת בחברה היא אותה תביעה כספית שהחברה החלה בניהולה כנגדו. בהקשר זה, בספרה של ציפורה כהן, מציינת המחברת כי חברה אינה נחשבת כמנהלת עסקים כאשר עיסוקה מצטמצם בניהול תביעה נגד צד שלישי (שם, עמ' 98).

אמנם במקרה שלפני, בתדפיס פרטי החברה שצורף לבקשה מצוין כי מטרות החברה הינן: "לעסוק בכל עיסוק חוקי", ובנסיבות אלה, לשיטתה של ציפורה כהן, די בכך שהחברה תעסוק בפעילות כלשהי כדי לשלול את תחולת עילת הפירוק הנדונה (שם, עמ' 99), ברם וודאי שאין הכוונה בכך למקרה בו החברה זונחת את כל עסקיה ומתמקדת אך בניהול הליך משפטי כנגד אחד מבעלי מניותיה כדי לספק דרישה זו, ובנסיבות כגון אלה, כאשר החברה הפסיקה את עסקיה למשך מספר שנים ונראה כי כוונתה לזנוח אותם לחלוטין (ובכל מקרה לא נטען לפני אחרת), דומה כי הדרך הנכונה היא להורות על פירוק החברה מחמת הפסקת פעילותה.

יש לציין כי על פי נספח "ג" לבקשת הפירוק (מכתב של רואי החשבון של החברה מיום 4/7/04), החברה מכרה את כל הציוד והריהוט שהיה ברשותה לחברת נטגייד בע"מ ביום 3/11/05, נתון המדבר בעד עצמו ומעיד אף הוא על הרצון לסיים את פעילותה העסקית של החברה לצמיתות.

עוד התרשמתי במהלך הדיונים לפניי כי המחלוקות בין בעלי המניות (המבקש וחב' נטגייד) הן מחלוקות תהומיות שאינן ברות גישור, וכי כל אחד מהצדדים מושך לכיוונו בהתאם למטענים האישיים שהוא נושא עימו, ללא קשר לטובת החברה, כך שקיום ניהול תקין כלשהו של החברה בהינתן מערכת יחסים מתוחה כזו בין בעלי מניות הוא בגדר משימה בלתי אפשרית.

בנסיבות המקרה הנדון, הואיל ולמעשה אין מחלוקת כי מאז התפטרותו של המבקש מתפקידיו בחברה בחודש אוגוסט 2005, חדלה החברה מכל פעילותה העסקית ומכרה את נכסיה, והואיל ונראה, על פניו, כי אין בכוונתה לשוב לפעילות עסקית אף בעתיד, אין מניעה להורות על פירוקה של החברה מכוח סעיף 257 <>(<>) לפקודת החברות.

כדי לאפשר התקיימותה של החברה והמשך "חייה", הוצע הליך ההתמחרות אשר לאחר שהיה מוסכם על בעלי הדין, חזרה בה החברה - ביום הדיון שנקבע לצורך זה, מהסכמתה האמורה.



פירוק מטעמי צדק ויושר:

מהנספחים שצורפו לכתבי הטענות של הצדדים עולה כי בין בעלי המניות בחברה - המבקש מחד גיסא וחברת נטגייד מאידך גיסא - מחלוקות וסכסוכים אשר הגיעו לכדי תביעות הדדיות בבתי המשפט השונים, ובכלל זה תביעה שהגיש המבקש כנגד החברה בבית הדין האזורי לעבודה בגין אי תשלום שכר והחזר הוצאות (תביעה שנמחקה ביוזמתו של המבקש), וכן תביעה שהגישה החברה כנגד המבקש על סך של 300,000 ₪ שעילותיה גניבה מהחברה וגרימת היזק בזדון לרכושה ולנכסיה, כפי שפורט לעיל.

על המחלוקת בין בעלי המניות של החברה ניתן ללמוד גם מנספח "ד" לבקשת הפירוק, העתק ממאזן שנת 2005 של החברה, אשר במסגרתו מציינים רואי החשבון של החברה כי בין בעלי המניות בחברה קיימים סכסוכים ותביעות הדדיות העלולים להשפיע על החברה.

כך גם עולה ממכתבי ההתראה השונים שהוחלפו בין הצדדים (נספחים "ו" ו-"ט" לתגובת החברה לבקשת הפירוק), מהתלונה שהגישה החברה כנגד המבקש למשטרת ישראל וממכתב ההתפטרות שהגיש המבקש לחברת נטגייד (נספח "ח" לתגובה).

די למעשה במחלוקת זו על מנת ללמד ולהבהיר באופן חד משמעי כי קיים אכן ????? <> ??? <> ???? <> ?????? <> אשר מנע את הפעלת החברה באופן סדיר.

עילת הפירוק מטעמי צדק ויושר הקבועה בסעיף 257(5) לפקודת החברות הינה עילת "סל" שבגדרה עשויים לבוא מקרים שונים המצדיקים את פירוקה של חברה.

על מנת שניתן יהיה להוביל לפירוק מטעמי צדק ויושר של חברה סולבנטית בשל חוסר פעילות של החברה יש להוכיח מבוי סתום בהנהלת החברה או כי חוסר הפעילות מייתר לחלוטין את החברה וסביר להניח כי יימשך גם בעתיד. ראה לעניין זה החלטתה של כב' השופטת אלשיך בעניין פש"ר (תל-אביב-יפו) 1698/00 דבורה אבינרי נ' אדירון, תק-מח 2003(2) 586 (2003). באותו עניין קבעה כב' השופטת אלשיך כי כאשר מוכח לבית המשפט שהחברה אינה פעילה באופן קבוע וכי "בחיי המעשה נעלמה הישות המשפטית כליל מפני השטח", סלולה בפניו הדרך לשקול את המשך קיומה של החברה, על אף היותה סולבנטית.

באשר לאפשרות להורות על פירוקה של חברה סולבנטית מחמת העדר פעילות מטעמי צדק ויושר ראה דבריה של כב' השופטת אלשיך בפש"ר (תל-אביב-יפו) 1816/00 גלריית גורדון נ' אמנות בע"מ, תק-מח 2001(3) 1634 (2001) (להלן: "פרשת גורדון"):

"קיימים מצבים בהם הדין עצמו מורה על הפסקת פעילותה של חברה סולבנטית. כך למשל, מאפשר סעיף 368 לפקודת החברות מחיקה של חברה על-ידי רשם החברות בגין חוסר פעילות מתמשך. דומה, כי ניתן להקיש מעניין זה אף לשימוש בעילת הפירוק של סעיף 257(5). ניתן לגרוס כי ככל שנוכח בית המשפט כי החברה פסקה לפעול בחיי המעשה לתקופה ארוכה יותר, וכי קטנים הסיכויים כי מצב זה ישתנה, הרי כך יקל על בית המשפט לפרקה מטעמי צדק ויושר, אפילו הוכח בפניו כי מדובר בחברה שאינה חדלת-פירעון".

במקרה שלפנינו, כפי שצוין לעיל, החברה למעשה הפסיקה את פעילותה העסקית לפני למעלה משנתיים ולא נטען כי קיימת כוונה לחדשה בעתיד. יתירה מכך, הסכסוכים והמחלוקת בין בעלי המניות אשר הובילו לשיתוק החברה ואשר כל הניסיונות להביאם לכדי סיום, לרבות בדרך של הליך התמחרות, עלו בתוהו, אף הם מובילים למסקנה כי יש להורות על פירוק מטעמי צדק ויושר, חרף ההסתייגויות שהביעו חלק מבתי המשפט משימוש נרחב בעילה זו (ראה למשל פש"ר (תל-אביב-יפו) 1260/00 משה בינדר נ' אם.אם.ווי, תק-מח 2002(2) 7593 (2002); וכן פרשת גורדון).

בנסיבותיו המיוחדות של המקרה שלפני, כאשר מחד גיסא החברה אינה מוכנה למכור את מניותיה למבקש מחשש פן זה יפעל כדי לנסות "להינצל" מבירורה של התביעה הכספית שהוגשה כנגדו על ידי החברה, ומאידך גיסא, אין כל דרך אחרת לכפות על החברה לרכוש את מניותיו של המבקש, ובהתחשב בסכסוכים שהתגלעו בין הצדדים, אשר הובילו לשיתוק החברה, וכן בהתחשב בכך שאין מחלוקת בדבר הפסקת פעילותה של החברה והעדר כוונה לחדשה בעתיד - נדמה כי סעד הפירוק הוא הסעד הנכון, ואין מנוס אלא להורות על פירוק החברה.

לא למיותר לציין כי מפרק החברה יהא מוסמך להמשיך בניהול התביעה כנגד המבקש, אשר החברה החלה בניהולו, לאחר שיקבל את רשות בית המשפט כנדרש.

סוף דבר:

משהתברר כי החברה מכרה את נכסיה ואינה פעילה מזה למעלה משנתיים לאור סכסוכים ומחלוקות בין בעלי המניות, ומשלא נטען, ולא נראה על פניו, כי בכוונת החברה לשוב לפעילות עסקית בעתיד, קמה העילה לפירוקה של החברה מכוח סעיפים 257 (2) ו-(5) ל?÷??? ?????? <>.

אי לכך, אני מורה על פירוק החברה על פי הוראות פקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1981, ובהתאם לכך אני מורה על עיכוב כל ההליכים המשפטיים המתנהלים נגד החברה ו/או שהחברה מנהלת נגד מאן דהוא.

אני ממנה את הכונ"ר כמפרק זמני של החברה.

על המפרק הזמני להגיש דו"ח אודות הליכי הפירוק הזמני בתוך 75 יום - ימי הפגרה יבואו במניין הימים.

לא למיותר לשוב ולהבהיר כי מפרק החברה יהא מוסמך להמשיך בניהול התביעה הכספית שהגישה החברה כנגד המבקש בבית משפט השלום בנצרת (ת.א. 7195/07), לאחר שיפנה לקבלת רשות בית המשפט של הפירוק כנדרש.

צו הפירוק ייכנס לתוקפו בתוך 30 יום מהיום, כאשר עד למועד הפירוק ניתנת לצדדים הזדמנות נוספת לחזור להליך ההתמחרות ולהציע הצעה לרכישת מניותיו של הצד האחר, ולחילופין, להסכים על מכירת מניותיהם לצדדים שלישיים, לפי המרבה במחיר, בתנאי שהצדדים ידאגו לעניין צדדי ג' לרכוש את החברה ו/או מניות מי מבעלי הדין.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פירוק חברת חוץ

  2. עיכוב פירוק חברה

  3. פירוק חברה משותפת

  4. ביטול פירוק מרצון

  5. תניית שימור בעלות

  6. פירוק חברה ממשלתית

  7. עבירות בפירוק חברה

  8. סמכות חקירה של מפרק

  9. הצהרת בעלות על עגורן

  10. בקשת החלפת מפרק חברה

  11. פירוק חברה סולבנטית

  12. פגם בהליך פירוק חברה

  13. פירוק חברה מטעמי צדק

  14. עורך דין פירוק חברות

  15. תביעה נגד חברה בפירוק

  16. בקשה למינוי מפרק זמני

  17. פירוק חברה זרה בישראל

  18. דחיית בקשה למינוי מפרק

  19. בקשה לאישור דו''ח מפרק

  20. החלטה בבקשת פירוק חברה

  21. זכות הקיזוז בפירוק חברה

  22. תיק פירוק שנסיבותיו חריגות

  23. המחאת חוב לפני פירוק חברה

  24. בקשת מפרק זמני למכירת רכב

  25. פירוק חברה לבקשת מס הכנסה

  26. תנאי שכר בתקופת פירוק חברה

  27. פירוק חברה בבית דין לעבודה

  28. גמלה לעובדים בגין פירוק חברה

  29. פירוק חברה עם מעט בעלי מניות

  30. דין קדימה בפירוק לרשויות המס

  31. פירוק חברה בגין הפסקת פעילות

  32. העברת כספים למנהל חברה בפירוק

  33. צו החברות (שיפוט בפירוק), 1929

  34. צו החברות (שיפוט בפירוק), 1940

  35. הקמת חברה אחרת לאחר פירוק חברה

  36. ביטול צו פירוק זמני במעמד צד אחד

  37. חסי עובד מעביד בהליכי פירוק חברה

  38. תקנות החברות (פירוק), התשמ''ז-1987

  39. חברה בפירוק - פטור מאגרת בית משפט

  40. ביטול חלוקת נכסי החברה בפירוק מרצון

  41. התנגדות לפירוק חברה על ידי בית משפט

  42. מגבלות על ניהול עסק אחרי פירוק חברה

  43. פירוק מרצון של החברה מטעמים עסקיים לגיטימיים

  44. זכויות עובדים בפירוק חברה לדמי הודעה מוקדמת

  45. תביעת מאפיה שנקלעה להליכי פירוק נגד מחלק מוצרי מאפה

  46. צו החברות (פירוק) (פקדון לכיסוי מסים והוצאות), התשמ"ה-1985

  47. תקנות מערכות תשלומים (הודעה על מתן צו פירוק), התשס''ט-2009

  48. תקנות מס הכנסה (הוראות לענין פירוקים מסוימים), התשס''ד-2004

  49. נטען כי החברה לא שילמה לתובע את המגיע לו וימים נכנסה להליך של פירוק מרצון

  50. היתר להגשת תביעה עצמאית נגד המנהל המיוחד שמונה בבמסגרת הליכי חדלות פירעון

  51. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון