סיבות לדחיית בקשה לפשיטת רגל

חייב אשר לא שיתף פעולה באופן מלא עם הכנ"ר (כונס הנכסים הרשמי) בכך שלא הציג מסמכים להם נדרש, לרבות דו"חות כספיים, לא גילה בחקירה או בדו"חות שהגיש לכנ"ר את כל נכסיו וחובותיו, נמנע מלהתייצב לחקירה, מסר גרסה כוזבת בדבר האופן בו הסתבך וכיוצא בזה, אינו מתנהל בתום לב בהליכי פשיטת הרגל.

חייב שהמשיך לצבור חובות, חי ברמת חיים גבוהה ופזרנית על חשבון הנושים, נמנע מלשלם את התשלומים העיתיים שהוטלו עליו על ידי בית המשפט במסגרת צו הכינוס, נמנע מלהתפרנס ומלהפעיל את כישוריו ויכולתו כדי להגדיל את הכנסותיו - ניצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל והתנהל בהם בחוסר תום לב.

להלן פסק דין בנושא סיבות לדחיית בקשה לפשיטת רגל:

פסק- דין

עובדות המקרה
1.     החייב, יליד 46', הגיש בקשה למתן צו לכינוס נכסיו ולהכרזתו פושט רגל (להלן: פוש"ר) בגין חובות מוצהרים בסך 4,423,136 ₪ ל- 13 נושים. ביום 30/1/07 ניתן צו לכינוס נכסי החייב ונפסק כי עליו לשלם לקופת הכינוס סך של 1,000 ₪ בחודש, סכום שהופחת לבקשתו לסך של 750 ₪ החל מיום 10/8/07.
לאחר מתן צו הכינוס הוגשו נגד החייב 10 תביעות חוב סך כולל של 3,657,845 ₪, מתוכם נתבעו 44,140 ₪ בדין קדימה על ידי מס הכנסה בתביעת חוב על סך 332,876 ₪.
לדברי החייב נפתחו נגדו 13 תיקי הוצל"פ, נערכו חקירות יכולת ונעשה איחוד תיקים. התקיימו שתי אסיפות נושים בעניינו, אחד הנושים התייצב, והחייב לא הציע כל הצעה להסדר חובותיו.
     
2.     בתצהיר התומך בבקשה מייחס החייב את הסתבכותו הכלכלית לכשלון עסקי של חברות אשר הקים. לגירסתו, החלה הסתבכותו הכלכלית בשנת 00', עת היתה בבעלותו חברה בשם "נ.ג. מוצרי השקייה בע"מ" (להלן: חברת נ.ג.). בחודש פברואר 00' "החברה הוגבלה" (כך הצהיר החייב בסעיף 5 לתצהירו), ומיד לאחר מכן פתח חברה חדשה בשם "ע.מ. שיווק מוצרי השקייה בע"מ" (להלן: חברת ע.מ.). החברה השנייה עבדה למרות הקשיים עד אשר "הוגבלה לגמרי", בחודש אוקטובר 00', עת פרצה האינתיפאדה והעסק שבק חיים. לדברי החייב, נקלע העסק לקשיים בשנת 00' מאחר שחוג הלקוחות הלך והצטמצם, במהלך השנים 00'-01' החלו לחזור שיקים, ובהעדר כיסוי עצר הבנק את מסגרת האשראי. החייב הוכרז כמוגבל באמצעים במרץ 01'.

החייב לא הצליח לממן את הוצאות המחייה של בני משפחתו וגם בגינם נכנס לחובות כבדים. כיום חיים החייב ואישתו בבית בנם ערן, לאחר שביתו של החייב וחנותו נמכרו על ידי הנושים, ואף עובד בעיסקו של הבן ערן "לבית ולגינה", ומשתכר 1,500 ₪ בחצי מישרה, עקב מצבו הבריאותי. אישתו, שהוכרזה חייבת מוגבלת באמצעים, לאחר שסיבך גם אותה בחובות, עובדת במספרה של הבן ומשתכרת 1,000 ₪ לחודש.

3.     הכנ"ר מתנגד לבקשת החייב להכריזו פוש"ר, על יסוד ממצאי החקירה של המנהל המיוחד, עו"ד יעקב זיסמן, אשר התרשם כי החייב לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי הסתבך בחובותיו בתום לב.

א. החייב לא המציא אסמכתאות לטענותיו כי ערב אישית לחברה שניהל, ובגין ערבות זו הוגבלו חשבונותיו בבנק איגוד ובבנק מרכנתיל.

ב. החייב מסר בחקירתו כי עסק ברכישת אביזרי השקייה לגינה באמצעות סוכנים לכ-150 חנויות של חומרי בניין ומשתלות, הן במגזר הערבי והן במגזר היהודי. לגירסתו, הפסיקו לקוחותיו במגזר הערבי לשלם באוקטובר 00' בעקבות האינתיפאדה, ושיקים רבים שנמסרו לו, בסכום כולל של 150,000 ₪ עד 200,000 ₪ חוללו. לדבריו, לא שמר את השיקים, לא פתח בהליכים כנגד החייבים, וכי ויתר על הסכום שהגיע לו מאחר שממילא לא היה מקבל אותו. החייב לא המציא אסמכתא כלשהי לגבי גירסתו.

ג. מחקירת החייב התברר כי הסתבכותו נבעה לשיטתו עוד בשנת 97', הוא לא ידע להסביר מדוע, "רק טען שאולי ההסתבכות נבעה מעבודה לא נכונה שלו ואולי, בגלל שחשד שנגנבה לו סחורה בשווי של כ-150,000 עד 200,000 ₪ על ידי הסוכנים". (עמ' 2 לסיכום החקירה של המנהל המיוחד). החייב טען שפיטר את שני הסוכנים לאחר שהתבררה לו הגניבה והמשיך לעבוד עם בנו, וכך שרד משנת 97' עד 00', תוך כדי עבודה באמצעות חברת נ.ג.. החייב מסר כי לא הגיש תלונה במשטרה בהעדר הוכחות, ואף למנהל המיוחד לא המציא אסמכתא כלשהי כדי לאשש גירסה זו.

לאחר הגבלת חשבונה של חברת נ.ג. בפברואר 00' בשני הבנקים, ובהעדר יכולת לפתוח חשבון באף בנק אחר, הקים החייב את חברת ע.מ., ועבד באמצעות חשבונה הפרטי של אישתו דבורה גרימברג. הוא החליף שיקים לספקים, וקיבל חזרה את השיקים של חברת נ.ג., בסכום כולל של בין 200,000-300,000 ₪. החייב לא המציא עותק מהשיקים או אסמכתא כלשהי לגירסתו זו ומסר "את השיקים של נ.ג.שהחלפתי זרקתי לפח". (שם).
בעקבות האינתיפאדה וחילול השיקים של הלקוחות מהמגזר הערבי, הוגבל גם חשבונה של אישתו.
החייב טען שבחודשים פברואר-אוקטובר 00' ביצע נכיון שיקים של לקוחות של החברה השנייה בבנק מרכנתיל. לדבריו, הוא סיכם עם מנהל הבנק ש-25% משווים יעברו לטובת החשבון של חברת נ.ג. ו-25% יהוו בטחון לפרעון השיקים, ואילו הוא קיבל רק 50% משווים. לדבריו הופקדו 25% נוספים בחשבון חברת נ.ג., לכיסוי יתרת החובה, וכך הפקיד סך של 70,000 ₪ לחודש בחשבונותיו במשך תקופה של 8 חודשים. החייב לא המציא אסמכתאות בנוגע להפקדות הנטענות.
     
ד. בחקירה התברר שלחייב יש חוב משנת 96' או 97' לבנק המזרחי בגין חשבון של חברת "גרימברג נוריאל בע"מ" (להלן: חברת נוריאל), שעסקה אף היא באותו תחום, ובגין חברה זו נותר חוב גם לחברה מחו"ל. הוא לא זכר אם החברה פורקה, אך טען כי ייתכן שבנק המזרחי ביקש את פירוקה. החייב מסר בחקירתו כי פתח וסגר את החברות הרבות בעצתו של רואה החשבון שלו, ולא ידע להסביר מדוע. לדבריו העביר רואה החשבון את הזכויות והחובות מחברה לחברה, אך לא הומצאה חשבונית מס בנוגע להעברות אלה.

לדבריו הוא סובל מיתר לחץ דם ומסוכרת, אך משנשאל אם נקבעה לו נכות השיב כי אין לו כוח לטפל בעניין זה, וממילא תילקח קיצבתו על ידי נושיו. בסופו של דבר הודה שאין לו כל נכות, ומסר כי הוא עובד אצל בנו בחנות פלסטיקה וחומרי ניקוי כנהג במשך 4 או 5 שעות ביום.

הכנ"ר והמנהל המיוחד התרשמו כי בהעדר אסמכתאות כלשהן להסתבכותו של החייב, לא ניתן לדעת מה עלה בגורל המלאי שהיה בחברות ומה נעשה בכסף שהתקבל ממכירתו. החייב נמנע מלהתפרנס בכבוד בחוסר תום לב, ומשכורתו אצל בנו נמוכה לעין ערוך מסכום שהיה משתכר לו עבד אצל צד ג'. בניגוד לטענתו שאין לו חובות במס הכנסה, הוגשה נגדו תביעת חוב משמעותית על ידי מס הכנסה.

4.     בדיון שהתקיים בעניינו של החייב, טען החייב כי הוא חולה, מקבל אינסולין ואין שחר לדבריו של המנהל המיוחד בסיכום החקירה.

בנק המזרחי תבע אותו בשנת 01', כשהיה מוגבל באמצעים בשל חוב שנוצר בשנת 96' עקב שיקים שניכה. הוא הגיע להסדר עם מנהל הבנק לשלם חובו בתשלומים של 5,000 ₪ לחודש, שילם 70,000 ₪ והפסיק לעבוד עם הבנק. השיקים עליהם עשה נכיון חזרו כעבור חצי שנה בערך בשנת 97' אך הוא לא ידע מכך עד שנת 01', כאשר עבד 4 שנים נוספות ללא בעיות.
באשר למלאי, "המלאי התמסמס" (עמ' 3 לפרוט', ש' 22). משנשאל מדוע לא הגיש תלונות במשטרה כנגד הסוכנים, הסביר כי לא היו לו הוכחות והדברים נודעו לו רק לאחר מכן דרך ספקים.

5.     החייב הגיב לתגובת הכנ"ר גם בכתב, בתצהיר שהגיש. הוא חזר על דבריו, והסביר כי לא הגיש אסמכתאות מאחר שהעלויות של דפי החשבון גבוהות ביותר ואין ידו משגת להמציאן. כך גם לגבי השיקים שהופקדו בבנקים.

המלאי בעסק עוקל על ידי הנושים, כפי שאישר רואה החשבון של החייב במכתב מיום 24.12.07. רואה החשבון אף ציין כי לחברות בהן היה החייב בעל מניות אין חבות במס, ובתיקו האישי של החייב נקבעה שומה לפי מיטב השפיטה. מנסיונו של רואה החשבון, לו הוגש מכתב השגה מנומק, היתה השומה מתבטלת, ולדעתו ניתן להגיש בקשה לביטול קנסות אשר תיענה בחיוב.

החלפת השיקים שלו בשיקים של אישתו מעידה על תום ליבו שהרי הדבר מצביע על רצונו לנסות ולהציל את העסק.

לטענת החייב, המנהל המיוחד לא הבין את גירסתו, שעה שמסר שההפקדות בסך 70,000 ₪ נעשו בשנת 97' כדי לכסות את חובה של חברת נוריאל שעמד בשנת 96' על סך 39,000 ₪ ולא לחברות אחרות.

באשר להכנסותיו של החייב בשנת 03', לחייב היתה הכנסה נמוכה ביותר כעולה מאישור של רואה החשבון המצורף על פי האמור בתצהיר.
     
6.     הכנ"ר הגיב לתגובת החייב, ועמד על התנגדותו לבקשת החייב.

בתגובתו נטען כי גירסת החייב בתצהירו, בחקירתו בפני המנהל המיוחד ובתגובתו, מבולבלת, חסרה ואינה עקבית, כעולה מפרוטוקול החקירה אשר צורף לתגובה. החייב מסר תחילה כי הסתבכותו החלה בשנת 00'. בחקירה התברר כי ההסתבכות החלה עוד בשנת 97', מסיבות שאינן ברורות. החייב לא התלונן ולא המציא כל אסמכתא לגבי גניבות של מוצריו.
החייב המציא תדפיסי בנק של בנק המזרחי לתקופה של עד 2/3/98 בלבד, כך שהאמור בסעיף 13 לתגובתו לעניין ההפקדות לבנק המזרחי במהלך שנת 00' אינו ברור, שהרי בחקירה טען כי ההפקדות היו לחשבון בבנק מרכנתיל וכי לא עבד עם בנק המזרחי בתקופה זו. גם עניין זה לא נכון.

ב"כ הכנ"ר ערה לכך כי הזמן שחלף ממועד הסתבכותו של החייב מקשה על המצאת אסמכתאות אך החייב חזר והבטיח בחקירתו כי ימציא אסמכתא לכל טענותיו. לאור הבלבול וחוסר העקביות בגירסתו ובהעדר אסמכתאות לא ניתן לקבל את גירסתו כלשונה וגם לא ניתן לקבוע כי החייב הרים את הנטל הנדרש להוכחת תום ליבו באופן הסתבכותו הכלכלית.

     דיון
7.     סעיף 18ה לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם - 1980 (להלן: הפקודה) קובע:

"(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל
ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:
(1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42;
(2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב,
במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב
יכול לפרוע את חובותיו;...".

להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות, האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר, והשניה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות. (ראה ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4), 197, 205-206; ע"א 92/76 בן ציון נ' מדינת ישראל, פ"ד לא(1), 164, 166; ע"א 4892/91 אשכנזי נ' הכנ"ר, פ"ד מח(1), 45, 55; ע"א 501/67 הכנ"ר נ' ולנסי ואח', פ"ד כב(1), 23, 28; וכן ראה א' פרוקצ'יה, פשיטת רגל על פי בקשת חייב, הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 272).

על רקע התכלית השנייה, מתן אפשרות לחייב לפתוח דף חדש בחייו, יש לבחון האם התנהגות החייב עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם מצדיקה הכרזתו פושט רגל. בהעדר תום לב בהתנהלות החייב בעת יצירת חובותיו ובהליכי פשיטת הרגל, אין הוא זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה. (שלמה לוין ואשר גרוניס, פשיטת רגל, מהדורה שנייה, עמ' 169; כן ראה ע"א 6416/01 הנ"ל, עמ' 205-206).
בית משפט הבוחן את נסיבות הסתבכותו הכלכלית של החייב ישקול, בין היתר, את האופן בו יצר חובותיו. האם נהג בתום לב כלפי נושיו בעת יצירתם או בחוסר אכפתיות תוך סיכון כספיהם; האם יצר חובות אגב מעשי מרמה והצגת מצגי שווא בפני נושיו, או מתוך כוונה לברוח מנושיו תוך הסתרת נכסיו או הברחתם (ראה ע"א 149/90 קלאר נ' הכנ"ר, פ"ד מה(3), 61); האם נגועה התנהגותו באי חוקיות והאם חובותיו הינם תוצאה ישירה של אי החוקיות (ראה ע"א 6416/01 בנבנישתי הנ"ל). עוד יבחן אם נמנע החייב מלעשות פעולות מינימליות כדי למנוע את התדרדרותו הכלכלית, לרבות עמידה על זכויות המגיעות לו. (ע"א 5178/92 אליהו נ' הכנ"ר, פ"ד מט(1) 435; ראה גם ע"א 4892/91 הנ"ל, בעמ' 58; פש"ר (חיפה) 513/03 קרן עמית ואח' נ' הכנ"ר, תק-מח 2004(3) 2871; פש"ר (חיפה) 71/03 עלי דקה נ' הכנ"ר, דינים- מחוזי לד(1) 281; פש"ר (חיפה) 178/03 זילברמן נ' הכנ"ר, תק-מח 2005(2), 7839).

     מן הכלל אל הפרט
8.     לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת מכלול הראיות שהוגשו לתיק, התרשמתי כי החייב לא עמד בנטל הרובץ עליו להוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב. הצטברות התמיהות העולות מחקירת החייב מביאה למסקנה כי החייב לא גילה לבית המשפט את כל הטעון גילוי.

א. גרסתו של החייב בתצהיר התומך בבקשתו פושט רגל אינה משקפת את הנסיבות האמיתיות של הסתבכותו. החייב מסר כי הסתבך בחובותיו בשנת 00', משהוגבלה חברת נ.ג., וכי לאחר הקמת החברה השניה פרצה האינתיפאדה אשר בגינה שבק עסקו לחלוטין. בחקירה התברר כי החייב היה מסובך עוד לפני כן, עוד בשנת 97', עת ניהל את חברת נוריאל, אותה לא הזכיר כלל בתצהירו, ובגינה נותר חייב כספים רבים לנושים בארץ ובחו"ל. משנשאל לנסיבות הסתבכותו בחברה זו, טען כי סוכניו גנבו ממנו ציוד, אך הוא לא היה מודע לכך, אלא שמע על הגניבות בדיעבד.
החייב מבקש מבית המשפט לקבל את גרסתו כי לא הבחין בכך שסוכניו גנבו ממנו סחורה בשווי של מאות אלפי ₪, ומשנודע לו על כך, הניח לענין ולא ניסה להשיג ראיות נגדם. מכל מקום, החייב לא נתן כל הסבר לכך שנמנע מלהזכיר את חברת נוריאל, אשר לא מן הנמנע כי בנק המזרחי ביקש את פירוקה, כי חברת נ.ג. היתה החברה השניה שהקים לאחר שנ.ג. כשלה, וכי לאחר קריסתה של זו הקים חברה שלישית, ע.נ.
החייב מסר כי מרגע שהקים את חברת ע.נ. ביצע נכיון שיקים ושילם חובותיה של חברת נ.ג., אך לא המציא מסמכים להוכחת גרסתו זו, בטענה של חסרון כיס, על אף שהיה מודע לכך כי בקשתו עלולה להדחות בהעדר אסמכתאות שיתמכו בה.

"מי שלא ממציא מסמכים שנדרש להמציאם, אינו נושא בנטל שמוטל עליו להוכיח את תום ליבו ביצירת חובותיו". (פש"ר 344/00 חלבי כרמי נ' הכנ"ר (לא פורסם)).

ב. פעמיים הפסיק החייב את פעילותו בחברה שהיתה בבעלותו ואשר נקלעה לקשיים, והקים חברה חדשה אשר עסקה באותו עניין, לכאורה על מנת לנצל את האישיות המשפטית הנפרדת של שתי החברות. מצבו העיסקי לא השתנה והקמת החברות הגדילה את מצבת חובותיו, תוך גרירת נושים נוספים לתוך מעגל חדלות הפרעון בה היה נתון.

"מי שמקים חברה ומסתבך בחובות כלכליים ולאחר מכן מקים חברה שניה העוסקת באותו תחום בדיוק וממשיך באמצעות החברה החדשה לצבור חובות, מעיד על עצמו כי התנהגותו חסרת תום לב והוא נוטה לסכן את מצבת חובותיו מתוך מודעות וכוונה תחילה, שאם לא כן, היה עליו להסיק את המסקנות המתבקשות מההסתבכות הכלכלית הראשונה ולא להמשיך עוד ולהגדיל את מצבת חובותיו באמצעות חברה חדשה". (פש"ר (חיפה) 260/00 יעקב אוחנה נ' הכנ"ר, (לא פורסם).

ג. אין ממש בטענתו של החייב כי החלפת השיקים של חברת נ.ג. בשיקים חדשים של חברת ע.נ. אשר פעלה מחשבונה של אשתו מצביעה על תום לבו. החייב לא נתן כל הסבר עסקי להקמת חברה חדשה שתפעל באותו תחום בו נכשלה נ.ג. לאחר שזו קרסה. החייב היה מודע למצבו העיסקי, ולכאורה לא היה לו כל בסיס להניח כי ע.נ. תוכל לפרוע את חובותיה. כל מטרתו היתה לדחוק את הקץ ולהמשיך לקבל סחורה מספקים אשר טרם קיבלו את תמורתה של הסחורה הקודמת שסיפקו. אין כל רבותא בגרירת אשתו למעגל החייבים, במקום לעצור, ולנסות להקטין את הנזק שגרם.

"מתן שיקים בידיעה כי לא יהיה להם כיסוי, לבד מהיותו עבירה פלילית, מהווה התנהגות חסרת תום לב שיש בה משום כוונה לרמות את מקבלי השיקים. זאת, משום שאלה עלולים לסבור כי ניתנת להם התחייבות ברת מימוש, כשאין הדבר כן. מי שכך נוהג - אינו ראוי להגנתו של בית המשפט ואין מקום לכך שבית המשפט יפרוש עליו את מטריית פשיטת הרגל, להגן עליו מפני נושיו". (פש"ר (חיפה) 60/01 עבד אלהאדי רנדה נ' הכנ"ר, תק-מח 2002(2), 1571, 1577; כן ראה פש"ר (חיפה) 405/00 זאהי נ' הכנ"ר, תק-מח 2002 (1), 8101; רע"א 9162/04 סורוצקין ואח' נ' בל"ל בע"מ ואח' , תק-על 2004(4), 1886, 1888; וע"א 6067/04 בדראן נ' הכנ"ר, תק-על 2006(4), 3567).

ד. גרסת החייב כי בשנת 00' החזיק בשיקים של לקוחות בסדר גודל של 150,000-200,000 ₪, וזרק אותם, מאחר שסבר שלא יקבל תמורתם ואין טעם לתבוע את מושכיהם אינה מפורטת, אינה נתמכת באסמכתאות, אינה סבירה ואינה משכנעת, בלשון המעטה. לענין המנעות מנקיטת הליכים נגד חייבים של החייב, מדובר במחדל אשר יש בו משום חוסר תום לב, שהרי נושיו של החייב זכאים לכך שאם עומדת לו עילת תביעה נגד אחר, עליו לפעול ולתבוע את המגיע לו, במלואו או חלקית, כדי להגדיל את הכנסותיו. (לענין זה ראה פש"ר (חיפה) 247/02 הרוש נ' הכנ"ר (לא פורסם)). אם סבר החייב כי מדובר בהליך יקר, היה עליו לבקש פטור מאגרה, בגין מצבו הכלכלי.

"אגרת משפט איננה מהווה מחסום בפניה הגשת תביעה שכן במקרים מתאימים פוטר בית המשפט את התובע מתשלום האגרה. החייב אף לא ניסה לבקש פטור מתשלום אגרה. לעניין שכר טרחה - מן המפורסמות הוא שיש עורכי דין המוכנים ליטול על עצמם טיפול בעניין משפטי כאשר שכרם ישולם מתוך הכספים שיגבו מן הנתבע. החייב לא עשה כל מאמץ למצוא עורך דין שיהיה מוכן לטפל בתביעותיו על פי הסדר שכזה... ואם תאמר כי בינתיים התיישנה זכות תביעתו של החייב, אף אני אשיבך כי גם עצם מחדלו של החייב לעשות מעשה במשך כל תקופת ההתיישנות, אף היא, כשלעצמה, מלמדת על חוסר תום לב ביצירת חובות. זאת משום שבמחדלו האמור מנע החייב מנושיו את האפשרות להנות מהכספים שניתן היה לגבות מן האנשים החבים כספים לחייב". (פש"ר (חיפה) 71/01 אחמד נ' הכנ"ר, תק-מח 2003(4), 3003).

ה. החייב מסר כי נהל ספריו כחוק ולא יצר חובות לרשויות המס. דא עקא שמס הכנסה הגיש נגדו באופן אישי תביעת חוב משמעותית, ולחייב אין הסבר לענין זה. על פי מכתב רואה החשבון שלו מדובר בשומה לפי מיטב השפיטה, ואין קושי לבטלה. משכך הוא הדבר, אין כל הסבר לכך שהחייב לא פעל לבטל את השומה שהוצאה לו, ולא הסדיר ענין זה עד היום. לגבי חובות לרשויות המס קבע כב' הש' ריבלין ברע"א 2292/02 מריסת פואז נ' הכנ"ר, (לא פורסם) ניתן ביום 16.4.02:

"הסתבכותו של המבקש נעוצה במידה רבה בהתנהגותו שלו שהתבטאה בהפרת חוק גסה - הימנעותו מלהגיש דוחות ומלשלם את התשלומים שהיה חייב בהם לרשויות המס". (שם, סעיף 4).

9.     התנהלותו של החייב במהלך התקופה בה ניתן צו לכינוס נכסיו מלמדת אף היא על חוסר תום לב. הפסיקה קבעה כי חייב אשר לא שיתף פעולה באופן מלא עם הכנ"ר בכך שלא הציג מסמכים להם נדרש, לרבות דו"חות כספיים, לא גילה בחקירה או בדו"חות שהגיש לכנ"ר את כל נכסיו וחובותיו, נמנע מלהתייצב לחקירה, מסר גרסה כוזבת בדבר האופן בו הסתבך וכיוצא בזה, אינו מתנהל בתום לב בהליכי פשיטת הרגל. כן נקבע כי חייב שהמשיך לצבור חובות, חי ברמת חיים גבוהה ופזרנית על חשבון הנושים, נמנע מלשלם את התשלומים העיתיים שהוטלו עליו על ידי בית המשפט במסגרת צו הכינוס, נמנע מלהתפרנס ומלהפעיל את כישוריו ויכולתו כדי להגדיל את הכנסותיו - ניצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל והתנהל בהם בחוסר תום לב. (ראה לעניין זה: ע"א 6416/01 הנ"ל, עמ' 205-206; ע"א 149/90 הנ"ל; ע"א 5178/92 הנ"ל; ע"א 4892/91 הנ"ל, בעמ' 58; פש"ר 513/03 הנ"ל; פש"ר 71/03 הנ"ל; כן ראה פש"ר (חיפה) 230/01 אגא עלי נ' הכנ"ר, תק-מח 2002(1), 419; פש"ר (נצ') 219/03 דאניאל נ' הכנ"ר, דינים- מחוזי לד(7), 709; פש"ר (חיפה) 343/00 איגר נ' הכנ"ר, דינים - מחוזי לג(7), 321).

א. כאמור לעיל, החייב מסר גרסאות בלתי עקביות לגבי האופן בו נוצרו חובותיו, לא המציא אסמכתאות לגבי גרסאותיו, ועל אף שההליך מתנהל לבקשת החייב מאז 06', עדיין רב הנסתר על הגלוי. משעומת עם גרסאותיו בחקירה, טען כי המנהל המיוחד לא הבין את דבריו, אך עד כה אין הסבר לכך שהחייב נמנע מלהזכיר את חובותיו בגין חברת נוריאל, ואף לא נתן הסבר לכל התמיהות שצוינו לעיל.
איני רואה להתעלם מכך שביתו וחנותו של החייב נמכרו על ידי נושיו, וכי החייב מתגורר אצל בנו ערן, אך לא ניתן להתעלם מהרושם כי החייב אינו מגלה את כל הטעון גילוי.

ב. החייב טען כי הוא אינו מסוגל לעבוד עקב נכות ממנה הוא סובל, ומשנשאל מדוע אינו פועל לקבל קצבת נכות, גילה דעתו כי אינו מעוניין לטרוח כדי להעשיר את קופת הכינוס. לאחר מכן הודה, כי למעשה אין לו כל נכות והוא עובד אצל בנו בחצי משרה כנהג, ומשתכר 1,500 ₪ לחודש שעה שאשתו עובדת אצל בנו כספרית ומשתכרת 1,000 ₪ לחודש. מדובר בחייב בעל כשורים וקשרים, ובחירתו לעבוד אצל בנו בשכר הנמוך מחצי שכר מינימום מצביעה על העדר מוטיבציה כל שהיא לשלם אפילו מקצת חובותיו לנושיו.

"אף אם מתברר כי אין החייב מפעיל את מלוא כישוריו ויכולתו להגדיל הכנסותיו, ייחשב הדבר כהתנהלות שלא בתום לב" (לוין וגרוניס בספרם הנ"ל, עמ' 109, וכן ראה ע"א 5178/98 הנ"ל).

יחד עם זאת, מתברר כי לחייב מקורות כספיים עליהם אין הוא מדווח. ביום 7/10/07 הודיע הכנ"ר כי החייב מפגר בתשלומים לקופת הכינוס, וצבר פיגורים בסכומים העולים על 4,250 ₪. משהובהר לחייב כי אם לא ישלם פיגוריו, יבוטל צו הכינוס, שילם את כל פיגוריו בחודש אוקטובר 07', מבלי ליתן כל הסבר למקורותיו. משכך, לא ברור מדוע לא הקדיש החייב חלק ממקורותיו הכספיים לריכוז האסתמכאות הנדרשות להוכחת תום לבו ביצירת חובותיו.

תמיהה זו מצטרפת לחוסר הבהירות הכללי בעניינו של החייב. לא נעלם מעיני כי ניתן ליתן הסברים שונים לפירכות שנתגלו, אך משחדל החייב לעשות כן, והעדיף שלא להביא בפני המנהל המיוחד את האסתמכתאות הנדרשות, לא מן הנמנע כי אלה לא יועילו לו.

10.     נוכח כל האמור לעיל, אני רואה לדחות את בקשת החייב להכריזו פושט רגל.

הצו לכינוס נכסי החייב, וכן ההגבלות שהושתו עליו, לרבות הצו לעיכוב יציאתו של החייב את הארץ, יבוטלו ביום 15/4/08 כדי לאפשר לנושיו לפעול נגדו בהליכי הוצאה לפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מה זה פשיטת רגל ?

  2. התנגדות לפשיטת רגל

  3. פסקי דין פשיטת רגל

  4. פשיטת רגל של מובטל

  5. פשיטת רגל בגלל סמים

  6. פשיטת רגל בגלל מרמה

  7. כשלון עסק פשיטת רגל

  8. חוב בהליך פשיטת רגל

  9. ביטול הליך פשיטת רגל

  10. דחיית בקשת פשיטת רגל

  11. בקשת חייב לפשיטת רגל

  12. פשיטת רגל של בני זוג

  13. ביטול הענקה בפשיטת רגל

  14. בקשה נוספת לפשיטת רגל

  15. פשיטת רגל - העדפת מרמה

  16. פשיטת רגל בגלל חוב לבנק

  17. סעיף 98 לפקודת פשיטת הרגל

  18. התנגדות להתראת פשיטת רגל

  19. חוב חצי מיליון פשיטת רגל

  20. העברת מקרקעין בפשיטת רגל

  21. פשיטת רגל בגלל ניהול כושל

  22. התנגדות הכנ''ר לפשיטת רגל

  23. סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל

  24. בקשה לשלוח התראת פשיטת רגל

  25. בקשת למתן הוראות בפשיטת רגל

  26. ביטול העברת דירה בפשיטת רגל

  27. סעיף 71 ב לפקודת פשיטת הרגל

  28. זכות הקיזוז בדיני פשיטת רגל

  29. ביטול החלטות נאמן בפשיטת רגל

  30. סיבות לדחיית בקשה לפשיטת רגל

  31. סעיף 71 (ב) לפקודת פשיטת רגל

  32. פשיטת רגל בשל כישלונות עסקיים

  33. מסירה כדין של התראת פשיטת רגל

  34. דוגמא להכרזה על חייב פושט רגל

  35. חתימה על ערבות לפני פשיטת רגל

  36. דחיית בקשה להכרזה על פשיטת רגל

  37. פשיטת רגל בגין ביטול היתר בניה

  38. התנגדות הכנ''ר לבקשת פשיטת רגל

  39. דוגמא לבקשה שהתקבלה לפשיטת רגל

  40. פשיטת רגל בגלל נסיבות משפחתיות

  41. תקנות פשיטת הרגל, התשמ''ה-1985

  42. פשיטת רגל בגלל מלחמת לבנון השניה

  43. הברחת נכסים של חייב בפשיטת רגל

  44. סתירת גרסת החייב בפשיטת רגל בחקירה

  45. פיצויים בגין הגשת בקשה לפשיטת רגל

  46. אי שיתוף פעולה עם חוקרים של הכנ''ר

  47. ניצול לרעה של הליכי משפט בפשיטת רגל

  48. אי שיתוף פעולה מצד החייב בפשיטת רגל

  49. ביטול הענקה של הורה לבנו בפשיטת רגל

  50. הארכת מועד להגשת תביעת חוב בפשיטת רגל

  51. תקנות פשיטת רגל (אגרות), התשמ''ה-1985

  52. פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"ם-1980

  53. תביעות שהוגשו על פי סעיף 128 לפשיטת רגל

  54. אי העברת מסמכים של חייב בהליך פשיטת רגל

  55. חוק לתיקון פקודת פשיטת הרגל, התשמ"ג-1983

  56. כמה אחוזים מקבל נאמן בפשיטת רגל בבית המגורים ?

  57. סעיף 18ה' לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם – 1980

  58. צו מס הכנסה (קביעת שכר עובדי פושט רגל או חברה בפירוק כהכנסה), תשל"ב-1971

  59. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון