מהי תביעה נגזרת


תביעה נגזרת היא תביעה שיכול בעל מניות להביא בפני בית המשפט בשמה ובמקומה של החברה עצמה, כך שבסופו של ההליך, יתגלגלו פירות התביעה אל כיסה של החברה, ולא לכיסו של בעל המניות.

תביעה נגזרת מוגדרת בחוק החברות כ"תובענה שהגיש תובע בשם חברה בשל עילת תביעה שלה", ולכן, על המבקש לתבוע בשם החברה בתביעה נגזרת מוטל הנטל להראות כי הופרה זכות של החברה וכי נתקיימו תנאים המצדיקים שהוא יריב את ריבה.

מה ההבדל בין תביעה נגזרת למכל התביעות "השלמות" והמקובלות?
בכל התביעות המקובלות מי שזכותו נלקחה או נפגעה בא ודורש את השבתה או תיקונה.
מה שאין כן בבעל מניות, הבא בתביעה נגזרת (ACTION DERIVATIVE), היינו, תביעה, הנגזרת מזכות התביעה של החברה.
במקרה כזה בעל המניות תובע בשם החברה, שהיא אישיות משפטית בפני עצמה, אף-על-פי שבעל המניות אינו מוסמך ולא נתבקש כל עיקר ליצג את החברה ולתבוע בשמה; ולא זו בלבד, את תביעתו מגיש בעל המניות בשם החברה נגד מנהלי החברה, המוסמכים לנהלה וליצגה.

כאשר התובע טוען שנתבע מסוים הפר זכות של החברה, עליו להראות את מקור הכוח לפיו הוא רשאי לתבוע את "פירעונה" של אותה זכות חרף אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה, שכן תביעתו מבוססת על עילה שכרגיל רק החברה יכולה להתבסס עליה, ועל כן, רק במקרים חריגים ניתן יהיה להגיש תביעה נגזרת.

להלן החלטה בנושא תביעה נגזרת:

החלטה

הקדמה:

לפני בקשה לאישור תביעה נגזרת, בהתאם להוראות סעיף 198 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות"), ביסודה עומדת תביעה חוזית-כספית של המבקשים כנגד המשיבים על סך של 5,604,381 ₪ בגין יתרת תשלום עבור פרויקטים יזמיים שהחברה ביצעה עבור המשיבים ובגין סכומים שנטלו המשיבים על פי הנטען מהחברה, שלא כדין.

כמו כן עותרים המבקשים במסגרת הבקשה שלפני לדחות את תשלום האגרה החלה על ההליך, בהתאם להוראות סעיף 199 לחוק החברות.

רקע כללי:

המבקש מס' 1 (להלן: "המבקש") הינו בעל המניות במבקשת מס' 2, חברת מפלס בניין ופיתוח (להלן: "מפלס בניין"), אשר עוסקת בעבודות בנייה ופיתוח והיא בעלת 50% ממניות חברת מפלס רם בנייה ופיתוח בע"מ (להלן: "החברה"), היא החברה שמבוקש כאן להגיש בשמה תביעה נגזרת כנ"ל.

המשיב מס' 1 (להלן: "המשיב") הינו בעל מניות ומנהל במשיבה מס' 2, חברת עוז והדר בנייה בע"מ (להלן: "עוז והדר") שהינה חברת ליזמות ובנייה ובבעלותה 50% ממניות החברה. המשיבה מס' 3, חברת NBA ENTERPRISES INC. (להלן: "NBA") הינה חב' ליזמות ובנייה ומחזיקה ב-50% ממניות עוז הדר.

פעילותה העסקית של החברה נולדה משותפות עסקית בין המבקש למשיב, במסגרתה שימשו השניים מנהלים בחברה ובעלים של החברה בחלקים שווים. החברה הוקמה לצורך ביצוע פרויקטים לבנייה בהיקף נרחב עבור לקוחות חיצוניים וכן על מנת לספק שירותי ניהול ובנייה לעוז והדר, אשר התחייבה מצידה להשיב לחברה את מלוא הוצאותיה.

טענות המבקשים:

לטענת המבקשים, בין הצדדים סוכם כי המבקש יעסוק בתחום ההנדסי-ביצועי, בעוד שהמשיב, המנהל את החברות היזמיות, יעסוק בתחום הפיננסי, לרבות ניהול המשרד, הנהלת החשבונות, שיווק ופרסום הפרויקטים. לצורך תפעול החברה נפתח חשבון בנק אליו היו אמורות עוז והדר וחברת NBA להפקיד את כל ההוצאות הכרוכות בהקמת הפרויקטים היזמיים בתוספת רווח קבלני.

לטענת המבקשים, החברה ביצעה עבור חברת עוז והדר וחברת NBA פרויקטים יזמיים שונים, עבורם נותרו שתי החברות האמורות חייבות לחברה סך של 5,453,381 ₪.

בנוסף, טוענים המבקשים כי במהלך החודשים 1/08 עד 8/08, השתמשו המשיבים בחשבון הבנק של החברה לצורך כיסוי הוצאותיהם, ואף העבירו ביום 17/3/08 סך של 95,000 ₪ מחשבון החברה לחשבון הבנק של עוז והדר, ללא אישור בכתב וללא חתימת המבקש, כנדרש בתנאי פתיחת החשבון.

לשיטתם המבקשים, החברה משותקת מזה תקופה ומצויה במבוי סתום, ולמעשה מסיבה זו אינה תובעת את המשיבים, אשר מסרבים לשתף פעולה בהקשר זה ואין כל אפשרות לקבל החלטות במסגרת החברה. המבקשים טוענים כי הודיעו למשיבים על כוונתם להגיש תביעה בגין הסכומים המגיעים לחברה, ברם המשיבים התעלמו מהודעותיהם וניתקו עימם קשר.

בנוסף, על פי הנטען, נאלצים המבקשים להוציא הוצאות גבוהות לצורך הגשת התביעה הנגזרת בשם החברה, בעוד המשיבים פועלים כנגד האינטרסים של החברה, כך שהתנהגות המשיבים מקפחת אותם וגורמת להם נזקים כיוון שהם אינם מקבלים את חלקם ברווחי החברה.

טענות המשיבים:

לטענת המשיבים, יש לדחות את הבקשה תוך חיוב המבקשים בהוצאות.

בראש ובראשונה טוענים המשיבים כי המבקשים אינם עומדים בתנאים המוקדמים הנדרשים לצורך הגשת תביעה נגזרת. בתוך כך טוענים כי המבקשים אינם פועלים לשם קידום אינטרסים של החברה כי אם אינטרסים אישיים שלהם, שאין בהם כדי להצמיח לחברה טובה כלשהי, על אחת כמה וכמה מקום בו החברה אינה פעילה מזה למעלה משנה (מתחילת 2008). כן טוענים כי המבקשים אף לא טרחו לפנות אליהם בפנייה מסודרת ומנומקת בכתב, תוך פירוט העובדות היוצרות לכאורה את עילת התביעה, וגם מטעם זה דין הבקשה להידחות.

כן מוסיפים המשיבים וטוענים כי יש לדחות את הבקשה גם מחמת העדר עילת תביעה. בהקשר זה, טוענים כי אין לתביעת המבקשים כנגדם על מה שתסמוך וכל מטרתה להפעיל עליהם לחץ לא הוגן, תוך שהמבקשים מסתמכים על מספרים וסכומים שגויים, מטעים, וחסרי כל היגיון כלכלי-עסקי. לטענת המשיבים, בטרם הוקמה השותפות העסקית, התחייב המבקש כי לחברה שתוקם לא תהיינה דרישות לקבל נתח מהרווחים, ככל שיהיו מהפרויקטים של עוז והדר, וכן סוכם כי החברה לא תיקח על עצמה כל סיכון בביצוע הפרויקטים של עוז והדר ולכן זו האחרונה תישא במלוא הוצאותיה של החברה, בין אם הפרויקט רווחי ובין אם לאו, אך לא מעבר לכך. כן מבהירים המשיבים כי עוז והדר השיבה לחברה את כל ההוצאות בגין השירותים שסיפקה לה החברה, ואף השיבה לה סכומים ביתר, אותם בכוונתה לדרוש בחזרה. עם זאת מדגישים המשיבים כי מלבד החזרת ההוצאות לחברה לא הוסכם כי החברה זכאית גם לרווח קבלני והחברה במשך ארבע שנות פעילות לא דרשה לקבל תשלום בגין רווח קבלני. יצוין כי המשיבים אינם כופרים בכך שמעת לעת משכו הצדדים מהחברה כספים בסכומים שונים, אך לטענתם הדבר נעשה על פי החלטת הצדדים ובאופן שווה ומאוזן.

לבסוף, טוענים המשיבים כי דין הבקשה להידחות גם מחמת חוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכי משפט מצד המבקשים.


אקדמת מילין אודות התביעה הנגזרת:

תביעה נגזרת היא תביעה שיכול בעל מניות להביא בפני בית המשפט בשמה ובמקומה של החברה עצמה, כך שבסופו של ההליך, יתגלגלו פירות התביעה אל כיסה של החברה, ולא לכיסו של בעל המניות (א. חביב-סגל, דיני חברות (2007), עמ' 676 (להלן: "חביב-סגל")).

תביעה נגזרת מוגדרת בחוק החברות כ"תובענה שהגיש תובע בשם חברה בשל עילת תביעה שלה", ולכן, על המבקש לתבוע בשם החברה בתביעה נגזרת מוטל הנטל להראות כי הופרה זכות של החברה וכי נתקיימו תנאים המצדיקים שהוא יריב את ריבה (פרופ' י' גרוס, חוק החברות החדש (מהדורה רביעית, 2007), עמ' 327 (להלן: "גרוס").

וכך נאמר על התביעה הנגזרת בע"א 52/79 שלמה סולימני נ' דוד בראונר ו-2 אח', פ"ד לה(3) 617 (1980) (להלן: "פרשת סולימני"):

"שהרי, מה נשתנתה התביעה הנגזרת מכל התביעות "השלמות" והמקובלות? שבכל התביעות המקובלות "בא בעל השור ועומד על שורו", ומי שזכותו נלקחה או נפגעה בא ודורש את השבתה או תיקונה. מה שאין כן בבעל מניות, הבא בתביעה נגזרת (ACTION DERIVATIVE), היינו, תביעה, הנגזרת מזכות התביעה של החברה. במקרה כזה בעל המניות תובע בשם החברה, שהיא אישיות משפטית בפני עצמה, אף-על-פי שבעל המניות אינו מוסמך ולא נתבקש כל עיקר ליצג את החברה ולתבוע בשמה; ולא זו בלבד, את תביעתו מגיש בעל המניות בשם החברה נגד מנהלי החברה, המוסמכים לנהלה וליצגה".

יושם אל לב כי כאשר התובע טוען שנתבע מסוים הפר זכות של החברה, עליו להראות את מקור הכוח לפיו הוא רשאי לתבוע את "פירעונה" של אותה זכות חרף אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה, שכן תביעתו מבוססת על עילה שכרגיל רק החברה יכולה להתבסס עליה, ועל כן, רק במקרים חריגים ניתן יהיה להגיש תביעה נגזרת (גרוס, בעמ' 327).

לדידי, בדרך כלל קיימת חפיפה מסוימת בין טובת החברה לטובת בעלי המניות, הרי רווח בחברה יתגלגל, בסופו של יום, לרווח של בעל המניות. לכן, לרוב, בעל מניות המבקש לתבוע בתביעה נגזרת לא יתקשה להראות שהתביעה, אם תאושר, תעשיר את קופת החברה, אך בכך לא סגי. לא די להראות כי התביעה עשויה להעשיר את קופת החברה, אלא עליו להראות שזו היא המטרה והתכלית של התביעה הנגזרת, להבדיל ממקרה בו העשרת קופת החברה אינה אלא אמצעי להשגת המטרה האמיתית שהיא העשרה אישית של בעל המניות. כשזוהי המטרה העיקרית של ההליך וכשהחברה אינה פעילה ואינה מתכוונת לחדש את פעילותה, כי אז ברור שהמנגנון של תביעה נגזרת אינו המנגנון הנכון.

מבחינה פרוצדוראלית קובע חוק החברות כי הזכאים להגיש תביעה נגזרת הינם בעל מניות או דירקטור בלבד (סעיף 194(א) לחוק); כמו כן, על התובע לפנות בדרישה מוקדמת בכתב לחברה כדי שזו תמצה את זכויותיה בדרך של הגשת תובענה (סעיף 194(ב) לחוק); בנוסף, תובע רשאי להגיש תביעה נגזרת רק באישור בית המשפט (סעיף 197 לחוק). מבחינה מהותית, יאשר בית המשפט הגשת תביעה נגזרת רק אם שוכנע כי לכאורה עילת התביעה וניהולה הן לטובת החברה וכי התובע אינו פועל בחוסר תום לב (סעיף 198(א) לחוק).

משסקרנו לעיל באופן כללי את מהותה של התביעה הנגזרת והתנאים המוקדמים שבהתקיימם תאושר תביעה כזו, נפנה עתה לבחון אם מתקיימים התנאים המוגדרים בחוק החברות לצורך הגשת תביעה נגזרת במקרה לפנינו, אם לאו.

העדר פנייה מוקדמת לחברה:

סעיף 194(ב) לחוק החברות קובע שעל תובע המעוניין להגיש תביעה נגזרת, מוטלת החובה לפנות בכתב לחברה בשמה הוא מבקש לתבוע, ולדרוש ממנה כי תמצה את זכויותיה ותגיש תביעה לבית המשפט המוסמך. סעיף 194(ג) לחוק החברות ממשיך וקובע כי דרישה כאמור תופנה ליושב ראש דירקטוריון החברה, ויפורטו בה העובדות היוצרות את עילת התביעה והנימוקים להגשתה.

דרישה זו נועדה למנוע מבית המשפט לדון בתביעה שאיננה בשלה להחלטה, וכן להעניק לדירקטוריון הזדמנות להחליט האם ברצונו לנקוט בסעדים שישללו את הצורך בתביעה, האם ברצונו להגיש את התביעה בשם החברה או שמא ברצונו לדון בעניין (סעיף 195(1) לחוק החברות; צ' כהן, בעלי מניות בחברה - זכויות תביעה ותרופות (התשנ"א-1990), בעמ' 494 (להלן: "כהן")).

במקרה שלפנינו, לא שיגרו המבקשים פניה בכתב אל החברה בדרישה למצות את זכויותיה כנגד המשיבים בגין יתרת חובם לה, כנטען על ידם.

עם זאת, כבר נקבע בפסיקה כי אין דרישת הפנייה המוקדמת לחברה חלה מקום בו מוגשת התביעה הנגזרת כנגד אלה השולטים בחברה.

ראה לעניין זה ע"א 215/91 אגתן בע"מ נ' לים בע"מ, פ"ד מח(2) 43 (1994):

"ההצדקה להגשת "תביעה נגזרת" נעוצה בכך שהאורגנים המוסמכים של החברה נמנעים מהגשת תביעה בשם החברה. מכאן נובע כי בעל המניות, המבקש להגיש תביעה נגזרת, חייב לפנות תחילה לדירקטוריון החברה, ולהמריצו להגיש את התביעה בשמה.
מאידך גיסא, כאשר התביעה מוגשת נגד אלה השולטים בחברה, אין טעם מעשי בפניה מקדמית אליהם כדי שיגישו את התביעה בשם החברה, שכן אדם קרוב אצל עצמו, ואין להניח כי הדירקטורים יגישו תביעה בשם החברה נגד עצמם. במקרה כזה רשאי התובע לוותר על פניה זו, אם כי עליו לציין בכתב התובענה את הנימוקים המצדיקים ויתור זה [צ' כהן בספרה הנזכר לעיל, שם בעמ' 495-494; ראה גם א' ברק במאמרו הנזכר לעיל, שם בעמ' 348-347, וכן בעמ' 501]".

אם כן, כאשר התביעה מוגשת נגד אלה השולטים בחברה, לכאורה אין טעם מעשי בפניה מקדמית אליהם כדי שיגישו את התביעה בשם החברה, שכן אין להניח כי הדירקטורים יגישו תביעה בשם החברה נגד עצמם (גרוס, בעמ' 334; כן ראה כהן, בעמ' 495).

לפיכך, הואיל ובמקרה דנא מחצית ממניות החברה מצויות בידי המשיבים, נראה כי הוויתור על הפניה המוקדמת לדירקטוריון החברה אינו שולל את זכותם של המבקשים לפנות בבקשה להגיש כנגד החברה תביעה נגזרת, ודי בכך שציינו בכתב התביעה את הטעמים שהצדיקו ויתור על פנייה לחברה מצדם כדי לספק את דרישות הפסיקה בהקשר זה.

תביעה לטובת החברה - כן או לא?

תביעה נגזרת מוגשת, כאמור, בשם החברה, בגין עילת תביעה של החברה ולמען טובת החברה, ולא למען טובתו האישית של בעל המניות המגיש את התביעה. זהו הכלל שיש ליישם בבוא בית המשפט לבחון אם לאשר תביעה נגזרת אם לאו.

בהתאם לכך נקבע בסעיף 198(א) לחוק החברות כי אחד התנאים לאישור הגשתה של תביעה נגזרת הוא שבית המשפט "שוכנע כי לכאורה התביעה וניהולה הן לטובת החברה", כלומר השיקול העיקרי מהגשת התביעה הנגזרת הוא טובתה של החברה שמבוקש לתבוע בשמה, ולא טובתו האישית של מי שמבקש לתבוע בשם החברה.

על מהותה של התביעה הנגזרת כותבת חביב-סגל בספרה הנ"ל בעמ' 685-686 כדלקמן:

"התביעה הנגזרת הינה תביעה שיכול בעל מניות, או דירקטור, להגיש בשמה של החברה. למרות שעל בעל המניות לצרף את החברה לתביעה כ"נתבעת פורמלית", הרי שלמעשה, החברה היא התובעת האמיתית בהליך. במידה שבית-המשפט מכריע לטובתו של התובע, הרי שהסעד מזכה את כיס העושר של החברה, ולא את כיס העושר הפרטי של בעל המניות אשר הגיש את התביעה. בעל המניות המגיש את התביעה נהנה, בעקיפין, מן הסעד שניתן לחברה, מאחר שעם פיצויה של החברה, עולה ערכה של זו לטובתם של בעלי מניותיה".

מהאמור לעיל עולה כי כאשר עילת התביעה היא של בעל המניות בחברה ולא של החברה עצמה, אין התביעה כשירה להתברר כתובענה נגזרת, כי אם כתביעה אישית של בעל המניות, בשמו הוא בלבד, או בשמו ובשם בעלי מניות אחרים, לאמור - תביעה יצוגית.

על האבחנה בין התביעה הנגזרת, התביעה הייצוגית והתביעה האישית של בעל המניות ראה דבריה של כב' השופטת שטרסברג-כהן בע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות, פ"ד נא(2) 312 (1997) כדלקמן:

"בתחום דיני החברות ניתן לסווג את התביעה לשתי קטגוריות: תביעה אישית ותביעה של החברה. התביעה האישית היא תביעה שמגיש בעל מניות בשמו, בגין פגיעה אישית בו. התביעה הייצוגית מייצגת אוסף של תביעות אישיות. זוהי תביעת בעל מניות בשמו הוא ובשמם של בעלי מניות אחרים כבעלי תביעות אישיות - בגין פגיעה בו ובהם. בעלי המניות האחרים אינם צד לתביעה ואינם נוטלים חלק בהליך".
ובהמשך דבריה שם:
"לבד מהתביעה האישית והייצוגית העומדת לבעל מניות, עומדת לחברה זכות תביעה מכוח היותה אישיות משפטית עצמאית הכשירה לתבוע ולהיתבע בשמה היא כאשר נגרמת פגיעה בה. כעקרון, אין החברים בה יכולים לתבוע בשמה אלא במקרים חריגים בהם רשאי חבר בחברה להפעיל את זכות התביעה של החברה על ידי תביעה נגזרת. תביעה זו שונה במהותה מהתביעה האישית ומהתביעה הייצוגית. היא מוגשת על ידי בעל מניות שלא בשמו ושלא בשל פגיעות אישיות בו ובבעלי מניות אחרים אלא בשם החברה הנפגעת".
אמנם אין זה מן הנמנע כי במקרה מסוים תעמוד לבעל מניות עילת תביעה אישית במקביל לעילת תביעה לחברה עצמה, אשר ניתן לממשה במסגרת של תביעה נגזרת, ברם ככלל, לא ניתן להגיש תביעה נגזרת בגין פגיעה שהיא בעיקרה פגיעה אישית בבעל המניות, ולא בחברה עצמה.

במקרה שלפני, דרישת המבקשים במסגרת התביעה לקבל סכומים המגיעים על פי הנטען לחברה, עבור פרויקטים שבוצעו עבור המשיבים ועבור צדדים שלישיים ובגין סכומים שהוצאו על פי הנטען מחשבון החברה שלא כדין, מטרתה לקדם אינטרס אישי של המבקשים: להגדיל את רווחי החברה, כדי שיגדל חלקם באותם רווחים.

הסעד הנטען רלוונטי למבקשים בלבד, שכן החברה עצמה אינה פעילה כבר למעלה משנה, ויתרה מכך: החברה למעשה משותקת והגיעה למבוי סתום כתוצאה מהמחלוקות בין בעלי המניות, כך שכלל לא עומדת על הפרק אפשרות (או רצון מצד בעלי המניות) להמשיך את פעילותה, ועל כן, אין משמעות לתביעה שמטרתה להגדיל מסת הנכסים של החברה, מלבד המשמעות הכלכלית לבעלי המניות עצמם, אשר יקבלו לידיהם את הכספים שייגבו עבור החברה (השווה ת"א (תל-אביב-יפו) 43658/03 שרפשטיין מיכאל ואח' נ' עו"ד אור חן, תק-של 2006(3) 7425 (2006)).

יושם אל לב כי המבקשים בטיעוניהם כלל אינם מתייחסים לעניין הטובה שתצמח לחברה כתוצאה מהגשת התביעה הנגזרת בשמה. המבקשים אף דואגים להדגיש, במסגרת טיעוניהם, כי זכותם לקבל את חלקם ברווחי החברה מקורה בכך שהמשיבים ניצלו לצרכיהם את יכולותיו המקצועיות של המבקש ואת הידע והמוניטין של מפלס בניין, כך שהמבקשים בעצמם מעניקים לדרישתם נופך "אישי" ואינדיבידואלי.

כאמור, במקרה דנא, הצדדים מסכימים שהחברה הגיעה לסוף דרכה מאז תחילת שנת 2008, כך שהחברה אינה פעילה עוד ולא תהיה פעילה בעתיד, כך לפי דברי הצדדים, גם בכתבי טענותיהם וגם בדבריהם בעל פה בדיון הלא פורמאלי שהתקיים לפניי. בנסיבות אלה שומה על בית המשפט ליתן את המשקל המתחייב לעובדת היות החברה לא פעילה וליתן את המשמעות המתחייבת להליך התביעה, על רקע היעדר הפעילות של החברה.

במקרה כאמור, ברור כי בעל מניות הפועל להעשרת הקופה של החברה, אין כוונתו טובת החברה - שכאמור אינה פעילה עוד, אלא מטרתו ותכליתו היא קופתו האישית, משום שבאמצעות העשרת קופת החברה הוא יעשיר את כיסו. יוצא שהמטרה העיקרית של המבקש היא העשרת כיסוי הפרטי ואילו העשרת קופת החברה היא רק הדרך או האמצעי להשגת המטרה העיקרית האמורה.

אינני נכנס לשאלה אם דרך פעולה כאמור יש בה משום חוסר תום לב או שימוש לרעה בהליך משפטי, אך ברור שבדרך הפעולה כאמור המטרה העיקרית היא טובתו האישית של בעל המניות ואילו טובת החברה היא "מטרה משנית" שחייבים לעבור דרכה כדי להשיג את המטרה העיקרית, ולא לכך נועד מנגנון התביעה הנגזרת.

אשר על כל האמור לעיל, ובהתחשב בהתרשמותי כי התביעה דנא מיועדת לשרת בעיקר את האינטרסים האישיים של המבקשים - ובתוך כך רצונם להעשיר את קופת החברה כדי שיגדל, בסופו של יום, חלקם היחסי בתור בעלי מניות ולא כדי שתמומש טובת החברה - סבורני כי תביעה נגזרת איננה המתכונת המתאימה לברר את טענות המבקשים ואין מקום לנהל את התובענה כתביעה נגזרת, וזאת מבלי להיכנס לשאלת קיומה של עילת תביעה ולבחינת תום לבו של המבקש בהגשת הבקשה.

בשולי הדברים אוסיף כי עניינם של המבקשים יכול לבוא על פתרונו באמצעות שימוש במנגנון פירוק החברה (ובכלל זאת עילות הפירוק הקבועות בסעיפים 257(2) ו-257(5) לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983), אשר במסגרתו ניתן יהא למנות בעלי מקצוע אשר יפעלו תחת פיקוח מלא והדוק של בית המשפט, לצורך בחינת טענות המבקשים.

לסיכום, הואיל וקבעתי כי תביעה נגזרת איננה הסעד ההולם את טענות המבקשים הנוגעות בעיקרן לפגיעה בהם כבעלי מניות ולא לפגיעה בחברה, דין הבקשה להידחות, וכך אני מורה.

סוף דבר:

אשר על כל האמור לעיל, הבקשה לאישור תביעה נגזרת נדחית והמשך הדיון בתיק מתייתר. פסק דין בתובענה יינתן היום בהתאם להחלטתי זו.

ממילא אין מקום עוד לצו העיקול שניתן ביום 30/12/08 ואני מורה על ביטולו. כפועל יוצא, אני מורה למזכירות לסגור את בש"א 705/09 שעניינה בקשה לביטול צו העיקול שניתן במעמד צד אחד.

המבקשים ישאו בהוצאות בקשה זו ושכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ, אשר ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד תשלומם בפועל.



רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון