התחייבות אישית לפרעון חוב חברה

התובעת מבססת את התביעה בעיקר על הטענה, כי הנתבע 2 התחייב באופן אישי לפרוע את החוב הקיים.

לטענת התובעת, אי פירעון החוב הותיר את מנהלי התובעת בתחושה של בגידה, אדם שהכירו כישר ואמין ואשר לא עמד בהתחייבותו המפורשת כלפיהם.

השאלה הראשונה השנויה במחלוקת היא, האם קיים חוב.
השאלה השנייה היא, האם הנתבע 2 נטל על עצמו, באופן אישי, את ההתחייבות לפירעון החוב. קרי, האם הנתבע 2 הפך את עצמו לערב לפירעון החוב, מבחינה משפטית אובייקטיבית.

להלן פסק דין בנושא התחייבות אישית לפרעון חוב חברה:

פסק דין

רקע עובדתי

1.     ביום 14.4.05, הגישה חברת ריכרד קאופמן-קולור כימי בע"מ (להלן: "התובעת") כתב תביעה בסדר דין מהיר נגד חברת חותם המשי בע"מ (להלן: "הנתבעת 1") ונגד מר יעקב טרוזמן (להלן: "הנתבע 2") בסך 17,383 ₪.

2.     הנתבעת 1, חברה שעסקה בהדפסות משי. הנתבע 2, בעלים של 10% ממניות הנתבעת 1ומנהל משותף של הנתבעת 1.

3.     בשנת 2004 נקלעה הנתבעת 1 לקשיים כלכליים.
באמצעות מנהליה, ניהלה הנתבעת 1 מאבק הישרדות בניסיון להשתקם כלכלית, אך בחודש נובמבר 2004, או בסמוך לכך, נסגר מפעלה של הנתבעת 1 ולטענת התובעת, שבעה שיקים שמסרה הנתבעת 1 להבטחת חובה, לא נפרעו ואף הנתבע 2 שהתחייב באחריות אישית לפירעון החוב, לא פרע אותו.

לטענת הנתבעים, השיקים נמסרו כביטחון ולא לתשלום החוב. הנתבע 2 לא התחייב בהתחייבות אישית וכל התחייבויותיו במסגרת תפקידו כמנהל במפעלי הנתבעת 1, שהיא חברה בע"מ ואין לחייבו באופן אישי. גם כרטסת הנהלת החשבונות שהוצגה אינה אמינה, שכן גם רו"ח שהעיד מטעם התובעת, אישר שהשיקים לא מופיעים בכרטסת הנהלת החשבונות. כל התשלומים תמורת הסחורה שולמו לתובעת במזומן ואי העקביות בעדויותיהם של נציגי התובעת מדברת בעד עצמה.

4.     מעדויות הצדדים עולה, כי קשרי המסחר בין הנתבע 2 ובין מנהלי התובעת, משך שנים ארוכות     העמיקו קשרי ידידות ואמון, שהביאו לסבלנותם של מר טרוזמן מטעם התובעת וכל נציג מטעמה, כאשר נקלעה הנתבעת 1 לקשיים וביקשה לאפשר לה להיחלץ מהקשיים הכלכליים שנקלעה אליהם.

     לדברי גב' גרינברג, מר טרוזמן שוחח איתה בקשר לחוב נשוא התביעה ואמר לה:

"אתם מכירים אותי כבר שנים רבות ואתם יודעים שאני לא
אתקע אתכם...אני אחראי לכך שתקבלו את המגיע לכם".

     ואולם, כאשר נתבקש מר טרוזמן להעלות את האמור בעל פה בהתחייבות אישית בכתב, סירב.

5.     מהעדויות שהובאו בפני עולה, כי על אף שהייתה התובעת מודעת לקשיים הכלכליים של הנתבעת 1, היא נענתה בחיוב לבקשתו של הנתבע 2 והחל מחודש יוני 2004 המשיכה לספק סחורה לנתבעים כנגד תשלומים במזומן עבור הסחורה ועל אף החוב הקיים.

     הנתבע 2 מסר לתובעת מספר המחאות, שלוש חוללו על ידי הבנק מסיבה אכ"מ והרביעית בשל בעיה בעריכתה. בהודעת הנתבע 2 לתובעת, בנובמבר 2004, כי מונה כונס נכסים לנתבעת 1 ואין ביכולתם לפרוע את יתרת החוב, ראתה התובעת סתימת הגולל על התחייבויותיו האישיות, לכאורה, של הנתבע 2.

6.     ידוע הדבר לכול, כי ההתנהלות העסקית, במקרים רבים, היא ללא רחם כלפי הזולת ובשאיפת כל חברה לממש כל הזדמנות להשאת רווחים מקסימאליים, לטובת החברה ככלל ולמנהלי ו/או בעלי המניות בפרט. על כך קיים מאבק סוציאלי המהווה נושא לדיון בהיבטים אידיאולוגיים ופילוסופיים, של כלל השוק ושיטת הקפיטליזם כנגד כל גישה כללית אחרת, לרבות ניהול עסקים בהפסדים ותקוות התאוששות ושגשוג כלכלית לאחר השקעת מאמצים.

     לעומת זאת, קיימת הגישה החברתית. כאשר מדובר בעסק בו הצדדים לעסקה מכירים שנים רבות, שורר אמון ביניהם והתחייבות של כל אחד מהם נושאת עמה ערך מיוחד.
כך, היה המצב בענייננו.

דיון

7.     התובעת מבססת את התביעה בעיקר על הטענה, כי הנתבע 2 התחייב באופן אישי לפרוע את החוב הקיים.

     לטענת התובעת, אי פירעון החוב הותיר את מנהלי התובעת בתחושה של בגידה, אדם שהכירו כישר ואמין ואשר לא עמד בהתחייבותו המפורשת כלפיהם.

8.     השאלה הראשונה השנויה במחלוקת היא, האם קיים חוב.
השאלה השנייה היא, האם הנתבע 2 נטל על עצמו, באופן אישי, את ההתחייבות לפירעון החוב. קרי, האם הנתבע 2 הפך את עצמו לערב לפירעון החוב, מבחינה משפטית אובייקטיבית.

9.     מעיון במסמכים ומבדיקה בכרטסת שהנפיקה התובעת מתברר, כי גובה החוב עמד על 17,383.80 ₪ ביום 15.11.04. מועדי פירעון ההמחאות (ת/1 - ת/2) היו ביום 10.7.04, 20.7.04, שיק נוסף ליום 20.7.04 והאחרון ליום 2.8.04. השיקים הרשומים היו נקובים בסכומים מסוימים ששניים מהם אף כוללים אגורות ולא בסכומים עגולים.

     טענתו של הנתבע 2, כי ההמחאות ניתנו לביטחון בלבד, אינה יכולה לעמוד לו, כיוון שהיא טענה בעל-פה כנגד מסמך בכתב. עמדה זו אינה מגובה ברישום על גבי ההמחאות. אין כיתוב "לביטחון בלבד" ואין הסכם כלשהו שהועלה על הנייר.

     טענה כנגד מסמך בכתב, עולה במקרה זה גם נגד טענת ההתחייבות האישית שטוענת התובעת ושתידון להלן.

10.     אף אם היה מדובר בהמחאות לצרכי ביטחון, (דבר שלא הוכח) הרי שכאן מתמלא תנאי ביטחון. כלומר, אי פירעון יתרת חוב באמצעים אחרים, וניתן לפרוע את המחאות הביטחון הנטענות.

     מר טרוזמן לא הביא כל ראיה שמלוא החוב שולם. הוא צירף פתקים המצביעים על תשלומים שונים. אולם, הזיקה בין הפתקים (ב/2 -ב/8 לנספחים המצורפים לתצהירו של מר טרוזמן) ובין הכתוב בכרטסת התובעת (נספח לתצהירו של מר קאופמן) קלושה.

11.     דבר ידוע הוא, כי בטענת "פרעתי" עובר נטל הראיה ומונח לפתחו של הטוען לה. בענייננו, חישוב אותן אסמכתאות שצירף הנתבע 2 ועליהן חתומה התובעת, אינו מתקרב לסכומים עליהם נמסרו השיקים ולא ניתן ליצור את ההקשר אותו מבקש הנתבע 2 למצוא.

מה גם, שלא ניתן כל הסבר המניח את הדעת לסכומים בין הטענה, כי השיקים לא נמסרו כתמורת הסחורה ובין הסכומים המפורטים בשיקים עד לכדי 40 אגורות.

כמו כן, אין הסבר מדוע בחודשים יולי - אוגוסט 2004, מסר הנתבע 2 המחאות ביטחון לכאורה, כאשר הסכומים שנמסרו מופיעים בכרטסת התובעת (לדוגמא פתק מיום 8.8.04 על סך של 1,600 ₪ מופיע ברישום מיום 9.8.04).

12.     בהעדר אסמכתא לחיזוק טענתו של הנתבע 2, בעניין המחאות דינה להדחות.

     כרטסת הנהלת החשבונות של התובעת על המסמכים הרלוונטיים שבה, הובאו לבית המשפט. הנתבע 2 אף נחקר עליהם. אולם, הדפים לא הוגשו כראיה.

     הנתבע 2 הוא "המוציא מחברו" לענייננו, וכלל ידוע הוא, כי "המוציא מחברו עליו הראיה" (י' קדמי על הראיות חלק שלישי, תשס"ד - 2003, עמוד 1505 ואילך).
משלא השכיל הנתבע 2 להפריך את אמינות הכרטסת והאמצעים הראויים, דין טענותיו להידחות.

13.      אשר על כן, בעניין גובה החוב אני קובע, שהנתבעת 1 חייבת לתובעת סך של 17,383.80
₪.

התחייבות אישית

14.     לטענת התובעת, התחייב הנתבע 2 באחריות אישית לפירעון החוב של הנתבעת 1 כלפי התובעת.

קיומה של חובת הנתבע 2 לשאת בחוב אשר נפסק כנגד הנתבעת 1 נבחנת במספר רבדים. יודגש, כי המבחן בענייננו הוא סובייקטיבי לפי שיש לבחון את מערכת היחסים, שהייתה בין מנהלי התובעת לנתבע 2. מהעדויות שהובאו בפני עולה, שהתרשמותם ו/או מסקנותיהם למשמעות המלל של הנתבע 2 אינה יסוד לקביעה משפטית.

מבחן האדם הסביר מעלה, כי לאור הכרות ארוכת שנים בין הצדדים בענייננו, היטשטשה ההבחנה שבין הנתבעת 1 כחברה בע"מ ובין הנתבע 2,בעל אישיות משפטית נפרדת, מולו התנהלו באופן רציף ומשך תקופה ארוכה העסקים עם התובעת וניתן לקבל את הטענה , כי מנהלי התובעת קיבלו את התחייבויותיו של הנתבע 2 לפירעון החוב הנותר לתשלום של הנתבעת 1.

15.     מנגד, ניתן לומר, כי ככל שנבחנת ההסתמכות הסובייקטיבית של מנהלי התובעת, ייבחן גם היסוד הנפשי המרכיב סובייקטיבי, של הנתבע 1, שהנו מרכיב מרכזי לקביעת קיום התחייבותו האישית.

יצוין, שמסקנתו של מר קאופמן כי הנתבע 1 התחייב אישית, הנה מסקנה סובייקטיבית, שנבחנה במבחן האדם הסביר לעיל. מבחן שקיבל תימוכין בעדותה של הגב' גרינברג כאמור, שהנתבע 1 השתמש בביטויים כגון: "אני אחראי שתקבלו את המגיע לכם" ונפקותם ברורה.

     בחינת ההתחייבות האישית מבחינה משפטית או מוסרית כאשר מדובר במנהל של הנתבעת 1 לפירעון חובותיה תיעשה במספר מישורים:

     א.     תום הלב של הנתבע 2.
בהתאם למתחייב מסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג - 1973 (ראה עוד ג' שלו דיני חוזים תשס"ה - 2005, עמוד 90 ואילך).

     ב.      האם התובעת פעלה לרעתה בהסתמך על האמירה כאשר העניין ידוע לנתבע 2.
כפי שיובהר להלן, כך לא הדברים בענייננו.

ג.     התנהגות הנתבע 2 לאחר האמירה לרבות סירובו להעלות על הכתב התחייבות אישית כפי שנתבקש על ידי גב' גרינברג דהיינו, התנהגותו של הנתבע 2.

16.     ראשית, האם התובעת הסתמכה על אמירת הנתבע 2 ופעלה בהתאם לכך לרעתה? התשובה לכך היא שלילית.

     למעשה, השיחה בין הצדדים הביאה להמשך אספקת הסחורה כנגד תשלומים במזומן וכך הגיע החוב ביולי 2004 לשיא של 25,325.40 ₪, לפי כרטסת התובעת. זאת אומרת כאשר הנתבע 2 התחייב לשלם במזומן עבור הסחורה כנגד החוב, אין כל אסמכתא לכך שעמד במלוא המוסכם בין הצדדים ויתרת החוב הצטברה לכ-8,000 ₪ תוך 4 חודשים.

מהעדויות שהובאו בפני, לא ניתן לקבוע שהתובעת פעלה לרעה בהסתמך על אמירתו של הנתבע 2.

17.     לעניין הגדרת המילה "אחריות" או "אחראי" והאם מדובר באחריות אישית, הדבר עלה כבר בתנ"ך, בדו שיח בין הקב"ה ובין קין:


"ויאמר השם אל קין איה הבל אחיך לא ידעתי השומר אחי אנוכי" (בראשית, פרק ד' פסוק ט).


לעומת קין, נטל על עצמו אברהם אבינו אחריות לגורלם של אנשי סדום ועמורה כאשר שימש כסנגור ציבורי ראשון בעסקת הטיעון עם בורא עולם (בראשית פרק י"ח פסוקים כ"ג - ל"ג).

ברוח המשפט העברי, כמקור ראוי לפרשנות ממורשת ישראל, הכיצד תפורש אמירתו של הנתבע 2: "אני אחראי לכך שתקבלו את המגיע לכם". (ההדגשה הוספה).

18.     המילה "אחריות" / "אחראי" ניתנת למספר הגדרות:

א.     חשוב יכול להשפיע על אחרים או בלעז Reponsible (ראה רב וינבך - לאודן מילון דו -לשוני אוניברסיטת תל אביב 1993).

ב.      לעומת זאת, אם ניעזר במילה בלועזית Guarantee אז התרגום הנו ערב או
ערבות.

מאחר ולשון המשפט והעסקי גם מבוססת על השפה האנגלית המונחים הנ"ל יכולים לחדד את הבנתנו.

19.      אם נבחן את המילים הנרדפות ל"אחראי":

     נושא באחריות , ערב , אפוטרופוס, ממונה, מנהל, מפקח, משגיח, נגיד, נציג, ערבן פקיד (ראה: אבני און מילה במילה, אוצר מילים הנרדפות, ניגוד ושדות סמנטיים [תזאורוס של השפה העברית] 2000).

     אמנם המילה ערב מופיעה כמילה נרדפת, אולם ניתן להבין ממכלול המילים שמדובר מי שיגרום להתנהגות אחר. זה ניתן להבין בבדיקת שדות סמנטיים אשר ביניהן "אדון לגורלו", אדם מועד לעולם אחריות פלילית, עירבון, ערבות, פוקד, עוון אבות על בניו, קול מצפון, שעבוד, תפקיד.
     
מאוצר המילים בשפתנו הקדושה קיים מבחר של פרשנויות מקבלת אחריות לגרימת התנהגות אחרת, להקשבה לקול מצפון עד למתן עירבון. זווית הראיה למבחן המילים חייבת להיות זו מצד המבטא מר טרוזמן. זה כל עוד פעל בתום לב.


20.     אם נבחן את המילה אחראי / אחריות אנו חוזרים לפרשנות של גרימת התנהגות של אחר כגון: אין אני אחראי לרמאים (על יסוד מסכת דמאי, ג, ה [סדר זרעים] תלמוד הירושלמי). לא ניתן לקחת אחריות למעשי אנשים לא ישרים לעומת מקבל עליו אחריות (על יסוד מסכת כתובות נו: [תלמוד בבלי]) לקוח על עצמו להיות אחראי שהדבר יסודר דבר שיעשה בעצמו בעניין הכתוב (ראה: בני און לשון ראשון - מילון ניבים ומכתמים על יסוד המקורות - איתאב בית הוצאה לאור בע"מ - 2000).

21.     לאחר שקראתי את כתבי הטענות ונספחיהם ולאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, הגעתי למסקנה, שהתובעת וכל מי מטעמה ואף הנתבע 2, פעלו כל אחד בתום לב.

כל צד הבין את האמור עם לבו ולא עם אוזנו. מר קאופמן הבין שמדובר בהתחייבות אישית. גב' גרינברג ציטטה אותו כנותן אחריות. הנתבע 2 בעצמו אינו זוכר מה נאמר. הנתבע 2 בטוח בדבר אחד, שנזהר מלהיכנס להתחייבות אישית.

     נראה, כי המבחן היחיד, האובייקטיבי לבחינת אמת הכוונות בסתר לבו של הנתבע 2 הנה בקשת גב' גרינברג לעריכת מסמך כתוב וחתום להנצחת האמור על ידי הנתבע 2.

למעשה בקשה זו מבהירה שלא הסתפקה במלל, עקב אי בהירות האמור, וניתן להבינה לאור ריבוי הדרכים לפרש את המילה אחראי /אחריות.

     סירובו של הנתבע 2 לחתום על מסמך התחייבות אישית מחזק את טענתו שלא נטל על עצמו אחריות אישית, אלא אחריות לעשות את המרב והמיטב להמשך פעילותה של החברה כדי שתצא מהקשיים הכלכליים ולא תקרוס כליל, כפי שמצופה ממנהל בחברה, על עניין זה, עמד בית המשפט העליון גם בע"א 9183/99 בני פניגשטיין נ' חברת חברי המהפך, פסקי דין נח(4) 693, 702:

     "בבחינת חובת הזהירות האישית של מנהל...יש לייחס חשיבות בין היתר, לעקרון ההפרדה בין אישיותה המשפטית של החברה לבין אישיותם המשפטית של נושאי המשרה בה. הפרדה זו מספקת צורך כלכלי - חברתי בכך, שהיא מאפשרת לצדדים לבחור ולהגדיר במדויק את האישיות המשפטית שעמה הם מבקשים להתקשר ובכך ליצור חוזים יעילים יותר מבחינה כלכלית".
     
     הפרדה זו תיעשה בכפוף לכך, שהמנהל, כאורגן בתאגיד התנהל באופן שאינו רשלני וכי כל פעולותיו נעשה לשם הבראת החברה בניסיון לצאת מהקשיים הכלכליים ולעמוד בהתחייבויותיה הכספיות. כך נקבע, בע"א 461/95 מתתיהו נ' שטיל יהודית, פ"ד נא (4) 769:

     "...נקודת המוצא לעניין קיומה של אחריות נזיקית כזו היא, כי עצם מעמדו של מנהל כאורגן בתאגיד אינו מטיל עליו באופן אוטומטי אחריות אישית בנזיקין...עם זאת, אין למנהל חסינות מאחריות נזיקית בגין פעולות שעשה בכהונתו כמנהל..."

     בענייננו, לא מצאתי חוסר תום לב מכוון בהתנהגותו של הנתבע 2, ואף לא רשלנות בהתנהלותו, כאשר נראה, כי פעל בתקווה לעמוד בהתחייבויות הכלכליות שנטלה החברה על כתפיה, תקווה שנגוזה.

     אף אם בתחילת הדרך קם ניצוץ של התחייבות אישית במלל שלו אזי התחרט מהר מאוד והנתבע 2 אף הבהיר זאת, כאשר סירב לחתום על מסמך כתוב. משלא קיבלה התובעת התחייבות כתובה כאמור והייתה מודע למשמעות הדבר, עמדה בפניה האפשרות להתנתק מהנתבעים ולפנות לערכאות לגביית החוב, דבר שלא נעשה.

סיכום

22.     לאור האמור לעיל, לא נחה דעתי, שהתובעת הוכיחה במידה הדרושה קיום התחייבות אישית מצד מר הנתבע 2 לפרוע את יתרת החוב של נתבעת 1 לתובעת.

נכון הדבר שנכשל בקבלת אחריות לגרימת התשלום על ידי הנתבעת 1 אולם אין די בכך, כדי לחייבו באופן אישי.

23.      התובענה כנגד התובעת מס' 1 מתקבלת במלואה והנני מחייב את הנתבעת מס' 1 לשלם לתובעת סך של 17,383 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 16.11.04 ועד לתשלום המלא בפועל. הסך בחוב המעודכן כן ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התובענה עד התשלום בפועל.

24.     התובענה נגד נתבע 2 - נדחית.

     בנסיבות העניין, הנני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חובות בעל דירה

  2. חיוב בחוב הפסוק

  3. חוב אגרת תיעול

  4. אישור יתרת חוב

  5. חובות חברה מחוקה

  6. התיישנות חוב מים

  7. חוב שירותי תברואה

  8. מחילת חובות ספקים

  9. תביעת חוב מהעיזבון

  10. תביעת חוב על סחורה

  11. חוב בגין שירותי הובלה

  12. ניכוי חובות מסופקים

  13. תביעת חוב דמי ביגוד

  14. מועד להגשת הוכחת חוב

  15. חובות כספיים של הבעל

  16. הפסקת שירותי ריטיינר

  17. עורך דין חובות אבודים

  18. מועד בירור תביעת חוב

  19. איחור בהגשת תביעת חוב

  20. הגשת תביעת חוב באיחור

  21. תביעה לפרעון יתרת חוב

  22. פטור נשים משירות חובה

  23. תביעת חוב על ציוד טכני

  24. פדיון אגרות חוב ישנות

  25. תביעה לתשלום חוב קצוב

  26. עורכי דין להסדר חובות

  27. תביעת חוב בפירוק מרצון

  28. עורך דין לענייני חובות

  29. יתרות חוב בגין אספקת מים

  30. גביית חובות ע"י עורך דין

  31. גביית חוב למגן דוד אדום

  32. תביעות חוב של רשויות המס

  33. תביעה על חוב של חברה שקרסה

  34. חוב כספי בגין שירותי רט''ן

  35. הכרה בחוב אבוד והוצאות פחת

  36. הפרת חובה חקוקה חוזר מנכ"ל

  37. מכתב דרישה לתשלום חוב דוגמא

  38. האם מותר לקזז חוב בצ'ק פתוח

  39. חוב לחברת הניהול בדין קדימה

  40. חוב חברת אם לחברת בת בפירוק

  41. חוב של מיליון ש''ח על סחורה

  42. תביעה בבית משפט או תביעת חוב

  43. חוב אישי של מנהל חברה בפירוק

  44. תביעה אישית על יתרת חוב חברה

  45. ציון נקודות חובה על הודעת קנס

  46. תביעה בגין חוב עבור רכישת סחורה

  47. טעמים מיוחדים להגשת תביעת חוב

  48. התחייבות אישית לפרעון חוב חברה

  49. הגשת תביעת חוב באיחור של 5 שנים

  50. תביעה לחייב השתתפות בחובות חברה

  51. תביעה לפסק דין המצהיר על היקף החוב

  52. הוכחת חוב ללא תעודות משלוח חתומות

  53. מימוש חוב מובטח מול מימוש חוב "רגיל"

  54. איחור של מספר שבועות בהגשת תביעת חוב

  55. תביעה על חוב בבית משפט לענייני משפחה

  56. הודאה והדחה - מודה בקיום החוב טוענת להנחה

  57. בקשה להורות למנהל המיוחד לדון בתביעת חוב

  58. ערעור על החלטת בעל תפקיד לבדיקת תביעת חוב

  59. מצג כוזב בדבר יכולתה של החברה לפרוע חובותיה

  60. תביעה לתשלום יתרת חוב בגין שירותי עיצוב ומיתוג

  61. טרם נקיטת צעדים לגביית החוב יש לשלוח דרישה נוספת

  62. מבטחים עתרה לחיובו של המלון בתשלום חוב דמי גמולים

  63. טענה כי לא פעל לגביית החוב שנים רבות נבעה מרצונו לאפשר למשיב להתאושש

  64. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון