העלמת מיסים פשיטת רגל

בית המשפט פסק כי החייב הציג עצמו כאדם שכשל בעסקיו עקב חוסר נסיון וביקש הזדמנות לפתוח דף חדש.

מתברר כי החייב לא התכוון לשלם חלק מחובותיו מלכתחילה, ונהג בחוסר תום לב בהליכי הוצאה לפועל ובהליך בקשה להכרזה על פשיטת רגל, תוך מתן מידע חלקי בלבד לחוקר הכנ"ר.

אין זה המקרה בו מדובר בחייב שלומיאל או חסר מזל אשר יצר חובותיו ברשלנות אך בתום לב, ואשר יש לאפשר לו לשמוט חובותיו ולפתוח דף חדש.

מדובר בהתנהגות שיטתית של מצגי שווא והעלמת מסים, אשר בעטייה כלל לא ברור מהי יכולתו הכלכלית של החייב.

להלן פסק דין בנושא העלמת מיסים פשיטת רגל:

פסק - דין

עובדות המקרה
1.     החייב, יליד 78', הגיש בקשה למתן צו לכינוס נכסיו ולהכרזתו פושט רגל (להלן: פוש"ר) בגין חובות מוצהרים בסך 231,287 ₪ ל- 17 נושים.

ביום 10.6.07 ניתן צו לכינוס נכסי החייב ונפסק כי עליו לשלם לקופת הכינוס סך של 200 ₪ בחודש החל מיום 20.6.07 וזאת למשך 3 חודשים וסך של 500 ₪ החל מיום 1.10.07. בהמשך, בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 11.2.08, הופחת התשלום החודשי לסך 200 ₪ למשך 3 חודשים וסך של 500 ₪ בתום שלושת החודשים.

לאחר מתן צו הכינוס ופרסומו, הוגשו נגד החייב 8 תביעות חוב סך כולל של 83,891 ₪, מתוכם נתבעו 1,045 ₪ בדין קדימה על ידי עיריית חיפה.
לדברי החייב, נפתחו נגדו 17 תיקי הוצל"פ, נערכה לו חקירת יכולת אחת ותיקיו לא אוחדו. התקיימו שתי אסיפות נושים בעניינו, אך איש מהנושים לא התייצב לאסיפות אלה, והחייב אשר התייצב, לא הציע הצעה להסדר חובותיו.
     
2.     בתצהיר התומך בבקשה פירט החייב את נסיבות הסתבכותו הכלכלית.
א. החייב מיחס את הסתבכותו הכלכלית לעסק- בית קפה בקרית אתא, שניהל ביחד עם שותף בשם מאיר שטרית (להלן: שטרית). השניים שכרו חנות דו מפלסית, שיפצו אותה בכספי חסכונות שהיו להם, לרבות מענק צבאי שקיבל החייב. לאחר כארבעה חודשים החל העסק לצבור חובות, לא היה להם כסף לשלם עבור סחורה ודמי שכירות, הם לא הצליחו למכור את המקום ונאלצו לסגור את העסק. יחד עם זאת, מסר החייב כי נושיו לא פנו אליו מאז שנת 00', ולמיטב ידיעתו לא הוגשו נגדו תביעות.

ב. לאחר סגירתו של בית הקפה פתח החייב ביחד עם שטרית עסק לעבודות שיפוצים, אשר נכשל גם הוא. היו תקופות בהן לא היתה עבודה, והיו עבודות בהן לא שולמה לו התמורה, מאחר שנטען שסיפק דבר שונה ממה שהוזמן ולכן נאלץ החייב לעבוד במקביל, במשך שנתיים כמלווה של נכי צה"ל בחברת "תגבור". החייב מסר כי לא סגר את תיק המע"מ מאחר שקיווה לשקם את העסק אך בשנת 05' כאשר הבין שאין סיכוי לכך, סגר את תיק המע"מ.

ג. חובו ל"אבני גזית בע"מ" נוצר מכיוון שהלקוח טען שהזמין שיש אדום עם כוכבים מוזהבים והחייב סיפק לו שיש אדום עם כוכבים מוכספים. החוב ל"כפירי גת" נוצר כאשר לקח על עצמו עבודה בסכום נמוך מידי, מאחר שלא העריך נכון את עלותה. החוב לחיים שמעון נוצר כאשר עשה לו עבודת שיפוץ בביתו, סיום השיפוץ התעכב בשל עיכוב באספקת המטבח שהיה באחריותו של שמעון. כאשר הגיע המטבח, החייב לא יכול היה להגיע, שמעון הציב לו אולטימטום שלא עמד בו, תבע אותו וקיבל פסק דין בהעדרו על סך 50,000 ₪, על יסוד חוו"ד של שמאי.
החוב ל"קרדו" נוצר עקב נישואיו, מאחר שחשב שהמתנות יכסו את השקעות החתונה.
החוב ל"מ.א.ל.מ" ול"ד.ש. קרמיקה בע"מ" נוצר כאשר ביצע לסלון כלות שיפוצים בתמורה למתן שרות לו ולאשתו, אך הפסיד כסף בחתונה ולא יכול לשלם את התשלום האחרון.

החייב ביקש לצרף נושה נוסף, אשר הגיש המחאות לביצוע. לטענתו מסר לנושה "אלומיניום אבו מאהר בע"מ", שני שיקים לבטחון בלבד, בגין עבודות אלומיניום. כאשר סיים הנושה את עבודתו, שילם לו החייב סכום השיקים, והנושה הבטיח להחזירם, אך לא עשה כן.

ד. חלק אחר מחובותיו נוצר בתקופה שהיה רווק, כאשר היה מפרנס היחיד של בני משפחתו, בעת שאביו ריצה מאסרים ואימו היתה חולת לב.
החייב עצמו ריצה מאסר במשך ארבעה חודשים בעבודות שרות בגין הרשעתו בעבירות תעבורה, והוא מקווה למצוא עבודה בהמשך.

3.     הכנ"ר מתנגד לבקשת החייב להכריזו פוש"ר, בטענה כי החייב לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי הסתבך בחובותיו בתום לב.

א. החייב לא הגיש במועד דוחות למס הכנסה על הכנסה שנתית עבור השנים 00'- 02', הוגשו נגדו שני כתבי אישום, הוא הורשע ונדון למאסר על תנאי ולקנס.

ב. מתדפיסי מע"מ עולה כי העסק של עבודות השיפוץ, אותו ניהל החייב הפסיק פעילותו החל משנת 04', ואולם מחקירת החייב וכן מכתב תביעה שהוגש נגדו ע"י אחד מנושיו בתיק אז' 3169/05 בבימ"ש השלום בקריות, התברר כי החייב המשיך לעבוד בעבודות שיפוצים גם במהלך שנת 2005.

ג. גם החוב לנושה "כפיר גת בע"מ" נוצר בשנת 05', בעקבות רכישת סחורה לצורך שיפוץ בית בחיפה. משנדרש החייב להמציא חשבונית מס בגין ביצוע עבודות שיפוץ אלה מסר כי "אין לו את החשבונית".

ד. ממצאי החקירה מגלים כי החייב המציא דיווחים חלקיים בקשר לשני העסקים אותם ניהל, וכן כי ניהל אותם במקביל, מבלי לדווח על כך למס הכנסה.

ה. בין השנים 99'- 01' קיבל החייב 8 דוחות משטרה אותם לא שילם, ועליהם לא דיווח לכנ"ר.

ו. החייב לא המציא לכנ"ר את כל המסמכים המפורטים בדו"ח חקירה אשר צורף לחוות הדעת, ושיתף פעולה עם הכנ"ר באופן חלקי בלבד.

ז. החייב צבר פגורים בסך 1,800 ₪ לחובת קופת הכינוס, ואינו ממצה את פוטנציאל ההשתכרות שלו.

4.     בדיון שהתקיים בעניינו ביקש החייב להגיב בכתב וציין כי הוא אינו מפגר בתשלומים לקופת הפש"ר.

ב"כ החייב טען כי החייב הורשע רק פעם אחת, וכל זאת בשל בעיות עם מנהל החשבונות שלו. לדבריו החייב הפעיל את עסקיו בזה אחר זה ולא במקביל. הוא אישר כי החייב מעד, לאחר שסגר את תיק העוסק מורשה שלו והפך להיות שכיר, קיבל שתי עבודות מזדמנות נוספות. החייב עצמו הסביר כי ניסה להרוויח, כי עבד כל החיים שלו, כיום הוא נשוי ואב, ובגלל עבודות השרות נכנס למעגל האבטלה.

5.     החייב הגיב גם בכתב, וטען כי נכון להיום אינו מפגר בתשלומיו והוא משלם 500 ₪ לחודש.
סך תביעות החוב בתיק עומד על 80,000 ₪, והחייב ציין כי אימו הסכימה ללוות עבורו סך של 20,000 ₪ בנוסף לכספים שהצטברו בקופת הכינוס.
לדבריו, הוא גדל בעיירת פיתוח, בן בכור למשפחה מרובת ילדים, אב נרקומן שריצה תקופות מאסר רבות, אם חולת לב שעברה ניתוח לב פתוח, בבית ובשכונה קשים לקיום ולהשרדות.

לאחר שחרורו מהצבא בשנת 98', לקח יוזמה ופתח עסק עצמאי בלא כל נסיון מוקדם ואלה חובות שנוצרו בתום לב עקב כשלונו העיסקי. מאז התבגר החייב, נישא, זנח את רעיון העסק והוא עובד כשכיר.

באשר לחובו למס הכנסה, החייב שילם למנהל החשבונות עבור הגשת דוחות, אך רק כאשר קיבל מכתבים ממס הכנסה התברר לו כי מנהל החשבונות לא הגיש דוחות גם לנישומים אחרים ונאסר. בלית ברירה פנה החייב לבעל מקצוע אחר אשר תיקן את המעוות. גם ביהמ"ש בהליך הפלילי ציין כי החייב הסיר את המחדלים בטרם גזר הדין. היום אין לחייב חובות למס הכנסה, למע"מ ובקרוב יסתיים ההסדר גם עם הביטוח הלאומי.

6.     הכנ"ר עומד על התנגדותו, לאחר שחוקר מטעמו בחן את תגובת החייב וערך תסקיר באשר לממצאים העולים ממנה.
     א. ראשית התברר כי החייב מפגר בתשלומים לקופת הכינוס וסך פגוריו עומד על 2,200 ₪.

ב. לעניין תום ליבו של החייב, הפנה חוקר הכנ"ר לטענותיו של הנושה האחרון ברשימת החובות של החייב - מר חיים שמעון, חוקר במשטרה. לדבריו קיבל ממנו החייב את מלוא הסכום עבור שיפוצים שהזמין ממנו בביתו בקרית אתא, בית אשר רכש בשנת 05'. ברגע שקיבל החייב את מלוא התשלום, הוא "ברח". שמעון תבע את החייב, מסר לו את כתב התביעה אישית, החייב קרע אותו לנגד עיניו ואמר לו "אני שם פס עליך ועל המדינה, גם ככה אי אפשר לעשות לי כלום".
החייב לא התיצב לדיון, לא כיבד את פסק הדין שניתן נגדו ולא שילם לו דבר. שמעון נאלץ להזמין קבלן אחר על מנת שישלים את העבודות.
עוד סיפר שמעון לחוקר הכנ"ר כי אביו עקב אחרי החייב וגילה שהוא נוסע ברכב אשר לא שייך לו. הוא עיקל את הרכב, אך הרכב טרם נמכר מאחר שהינו ישן.
במעקבים שעשה גילה כי החייב ממשיך לעבוד בשיפוצים ולקבל כספים מבלי להוציא חשבוניות. גם הוא לא קיבל חשבוניות כנגד הסכומים ששילם לחייב.

שמעון מסר לחוקר הכנ"ר שתי כתובות בהן עבד החייב בשנת 06'. שני המזמינים הודו כי שילמו ישירות לחייב מבלי לקבל ממנו חשבוניות מס, וכך העיקול שהוטל על כספי התמורה נותר ללא מימוש.

ג. מכל האמור לעיל, לא זאת בלבד שאין שינוי במסקנות הכנ"ר אלא שהמידע החדש מחזק אותן, החייב המשיך וממשיך לעבוד מבלי לדווח על הכנסותיו ונהג בחוסר תום לב ביצירת החובות.

דיון
7.      סעיף 18ה' לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם - 1980 (להלן: הפקודה) קובע:

"(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:
(1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42;
(2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;...".

הליכי פשיטת הרגל נועדו לאפשר כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך המיטבית, וכן ליתן לחייב שמזלו לא שפר עליו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו הזדמנות לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר. (ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4), 197, 205-206; ע"א 4892/91 אשכנזי נ' הכנ"ר, פ"ד מח(1), 45, 55; ע"א 501/67 הכנ"ר נ' ולנסי ואח', פ"ד כב(1), 23, 28; וכן ראו א' פרוקצ'יה, פשיטת רגל על פי בקשת חייב, הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 272). יחד עם זאת, יש לבחון האם זכאי החייב להגנת הפקודה, דהיינו, האם התנהגותו עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם אינה מלמדת על חוסר תום לב. (לוין וגרוניס, פשיטת רגל, מהד' שנייה, עמ' 169).

הנטל להוכיח כי לא הסתבך בחובותיו בחוסר תום לב מוטל על החייב. בית המשפט בודק האם סיכן החייב את כספי הנושים בחוסר אכפתיות, במעשי מרמה, במצגי שווא; האם הסתיר נכסיו מנושיו או הבריחם (ע"א 149/90 קלאר נ' הכנ"ר, פ"ד מה(3), 61); האם נגועה התנהגותו באי חוקיות והאם חובותיו הינם תוצאה ישירה של אי החוקיות (ע"א 6416/01 הנ"ל, שם); עוד בוחן בית המשפט כיצד פעל החייב כדי למנוע התדרדרותו הכלכלית, אם בכלל. (ע"א 5178/92 אליהו נ' הכנ"ר, פ"ד מט(1) 435; ראו גם ע"א 4892/91 הנ"ל, בעמ' 58; פש"ר (חי') 513/03 קרן עמית ואח' נ' הכנ"ר, תק-מח 2004(3) 2871; פש"ר (חי') 71/03 עלי דקה נ' הכנ"ר, דינים- מחוזי לד(1) 281; פש"ר (חי') 178/03 זילברמן נ' הכנ"ר, תק-מח 2005(2), 7839; פש"ר (חי') 343/00 איגר נ' הכנ"ר, דינים - מחוזי לג(7), 321).

     מן הכלל אל הפרט
8.     בנסיבות העניין, התרשמתי כי החייב לא עמד בנטל הרובץ עליו להוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב.

א. החייב לא הגיש דוחות לרשויות המס לגבי העסקים שנהל, ובגין מחדלו זה הוגש נגדו כתב אישום, הוא הורשע ודינו נגזר. (לענין זה ראו פש"ר 577/01 סבורנו ארמונד נ' הכנ"ר, (לא פורסם); פש"ר (חי') 230/01 אגא עלי נ' הכנ"ר, תק-מח 2002(1), 419).

החייב ייחס את האשמה בגין אי הגשת הדוחות למנהל החשבונות שלו, אך התברר כי מנהגו של החייב שלא לשתף את רשויות המס בהכנסותיו הוא עקבי. החייב סגר את תיק העוסק מורשה שלו ב- 04', אך המשיך לעבוד כעצמאי, כשהוא מקבל כספים, אינו מוציא חשבוניות ואינו משלם את המס המגיע מהכספים שהוא מקבל.
החייב טען בחקירתו כי מדובר בשתי עבודות מזדמנות שקיבל בשנת 05', בעת שעבד כשכיר, אך מדבריו של הנושה שמעון עולה כי החייב המשיך במנהגו זה גם בשנת 06'.

"... הליך פשיטת הרגל לא נועד לשמש "מקלט" לחייבי מס אשר נמנעו מלמלא חובותיהם להגשת דו"חות ותשלומי מס". (פש"ר (חי') 85/03 טבה משה נ' הכנ"ר, תק-מח 2004(1), 2978, 2980).

יתר על כן, מתברר כי הכנסתו של החייב היתה גבוהה מזו עליה דיווח, ולא ברור מדוע לא הצליח לשלם את חובותיו לנושיו. מתברר כי בעת שהחייב הודיע לראש ההוצל"פ כי הוא אינו מסוגל לשלם לנושיו סכום העולה על 100 ₪ לחודש, היו לו הכנסות נוספות, אותן העלים. סביר להניח כי לו היה מידע זה בפני ראש ההוצל"פ לא היה מפנה את החייב להליך פשיטת הרגל אלא קובע לו סכום חודשי ראלי לתשלום בהליכי ההוצאה לפועל שננקטו נגדו. החייב הציג מצג שווא בדבר הכנסתו ויכולתו, והתנהלות זו היא חסרת תום לב בעליל.

רק עקשותו של הנושה שמעון, אשר החליט כנראה, שלא ללכת שולל אחר מצגו של החייב, הביאה לגילוי הכנסתו הנוספת של החייב, וכן לעובדה שהחייב משתמש באופן קבוע ברכב שאינו רשום על שמו, רכב אשר עוקל ונתפס על ידי הנושה.
"בית המשפט יימנע מלהעתר לבקשת חייב אם נהג מתוך כוונה לברוח מנושיו תוך הסתרת נכסיו והצגת מצגי שוא בפניהם (ע"א 149/90, קלאר נ. כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מה (3), 61)." (פש"ר 513/03 הנ"ל, עמ' 2874

ברע"א 2292/02 מריסת פואז נ' הכנ"ר, (לא פורסם) ניתן ביום 16.4.02 קבע כב' סגן הנשיאה, הש' ריבלין:

"הסתבכותו של המבקש נעוצה במידה רבה בהתנהגותו שלו שהתבטאה בהפרת חוק גסה - הימנעותו מלהגיש דוחות ומלשלם את התשלומים שהיה חייב בהם לרשויות המס". (ראה סעיף 4).

ב. מדברי הנושה לחוקר הכנ"ר עולה כי אין מדובר בחייב אשר איתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו, אלא באדם שאינו מתכוון לשלמם, ומתעלם מההליכים הננקטים נגדו. התנהגות זו, אשר בצידה חוסר אכפתיות ואדישות ליצירת חובות, אינה יכולה להחשב כהתנהגות תמת לב.

ג. החייב לא המציא לחוקר הכנ"ר את כל המסמכים להם נדרש, ושיתף פעולה באופן חלקי בלבד. לענין זה נקבע:

"מי שלא ממציא מסמכים שנדרש להמציאם, אינו נושא בנטל שמוטל עליו להוכיח את תום ליבו ביצירת חובותיו". (פש"ר 344/00 חלבי כרמי נ' הכנ"ר (לא פורסם)).

ד. החייב, אשר היה שקוע בחובות יצר חובות נוספים לצרכיו, כמפורט על ידו, בעת שהכניס עצמו למחוייבויות שאינן חיוניות לצורך מסיבת נישואיו, חובות שלא נוצרו בתום לב.

"מי שחייב כספים, והוא אינו מסוגל להחזיר את חובותיו לנושיו, אל יוציא כספים לרגל אירועים משפחתיים כגון חתונה או הולדת ילד. מי שחייב כספים לנושיו ואין ידו משגת לשלמם, אל ייצור לעצמו התחייבויות חדשות". (פש"ר (חי') 578/00 ביטון נ' הכנ"ר, תק-מח 2002(4), 3032 ,עמ' 3035. הדברים נאמרו ביחס לחייבים בהליך פש"ר, אך הם יפים גם לענייננו).
ה. מעיון ברשימת חובותיו של החייב עולה כי החייב המשיך לצבור חובות גם לאחר שסגר את תיק העוסק מורשה שלו, תוך מתן המחאות לגורמים שונים.
     
"מתן שיקים בידיעה כי לא יהיה להם כיסוי, לבד מהיותו עבירה פלילית, מהווה התנהגות חסרת תום לב שיש בה משום כוונה לרמות את מקבלי השיקים. זאת, משום שאלה עלולים לסבור כי ניתנת להם התחייבות ברת מימוש, כשאין הדבר כן. מי שכך נוהג - אינו ראוי להגנתו של בית המשפט ואין מקום לכך שבית המשפט יפרוש עליו את מטריית פשיטת הרגל, להגן עליו מפני נושיו". (פש"ר (חי') 60/01 עבד אלהאדי רנדה נ' הכנ"ר, תק-מח 2002(2), 1571, 1577; כן ראו פש"ר (חי') 405/00 זאהי נ' הכנ"ר, תק-מח 2002 (1), 8101; ע"א 6067/04 בדראן נ' הכנ"ר, תק-על 2006(4), 3567).

ו. לחייב חוב של 30,000 ₪ כתוצאה מאי תשלום של קנסות שהוטלו עליו על ידי בית המשפט. בנוסף לכך, צבר החייב חוב בסך 25,000 ₪, כתוצאה מאי תשלום קנסות הנובעים מעבירות תעבורה שביצע. מדובר בחובות שנוצרו בחוסר תום לב, והתנהלות זו מצביעה על חוסר אכפתיות של החייב ליצור חובות מכל הבא ליד.

"עצם ההרשעה בפלילים אינה שוללת את האפשרות להכריז על החייב פושט רגל. ואולם חוב שנוצר כתוצאה מביצוע העבירות אינו יכול להיחשב כחוב שנוצר בתום לב". (פש"ר (חי') 376/01 מזרחי נ' הכנ"ר (לא פורסם)).

9.     התנהלותו של החייב בהליך פשיטת הרגל
חייב נדרש לשתף פעולה באופן מלא עם הכנ"ר, למלא אחר חובת הגילוי המוטלת עליו, להגיש דוחות הכנסות והוצאות במועד, להציג מסמכים להם נדרש, ולחשוף בחקירתו וכן בדוחותיו את כל נכסיו והכנסותיו, וכן את כל חובותיו והוצאותיו. חייב שאינו מתייצב לחקירה או מוסר גרסה כוזבת, אינו מתנהל בתום לב בהליכי פשיטת הרגל. חייב שאינו משלם את התשלומים החודשיים כסדרם, ממשיך לצבור חובות, נמנע מלהשתלב במעגל העבודה, חי ברמת חיים שאינה תואמת את מצבו הכלכלי, ייחשב כמי שמנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל והתנהל בהם בחוסר תום לב. (ראו פסקי הדין לעיל, וכן פש"ר (חי') 230/01 אגא עלי נ' הכנ"ר, תק-מח 2002(1), 419; פש"ר (נצ') 219/03 דאניאל נ' הכנ"ר, דינים- מחוזי לד(7), 709).

התנהלות החייב מאז ניתן צו לכינוס נכסיו אינה מצביעה על תום לב.
א. החייב פיגר בתשלומיו לקופת הכינוס ונצבר חוב פיגורים בסך 2,200 ₪, זאת לאחר שהחייב היה מודע לכך, ואף הודיע כי לפי חישוביו הוא אינו חייב דבר.

התשלום החודשי אינו נטל שהחייב הפונה להליכי פשיטת הרגל נושא בו כרע הכרחי, כדי לקבל הפטר בסופו של יום. הוא משקף את נכונותו של החייב, אשר נקלע בתום לב לחובות, להתפרק מנכסיו ומהכנסותיו ולשלם לפחות מקצת חובותיו לנושיו, כמיטב יכולתו, על בסיס כלל הכנסותיו.

לענין זה ראו פש"ר 425/99 <> ביטון נינט נ' הכונ"ר (לא פורסם), ניתן ביום 12.1.03:

"סבורני כי חייב שאינו משלם את התשלומים שהושתו עליו ע"י בית המשפט כסדרם ובמועדם מנצל לרעה את הליך פשיטת הרגל... כאשר חייב אינו מקפיד על ביצוע תשלומים כאמור, הרי הוא מביע זלזול בצווי בית המשפט...". (שם; וראו גם פש"ר 294/01 עומר נ' הכנ"ר (לא פורסם)).

ב. החייב הציג עצמו כאדם שכשל בעסקיו עקב חוסר נסיון וביקש הזדמנות לפתוח דף חדש. מתברר כי החייב לא התכוון לשלם חלק מחובותיו מלכתחילה, ונהג בחוסר תום לב בהליכי הוצאה לפועל ובהליך זה, תוך מתן מידע חלקי בלבד לחוקר הכנ"ר. אין זה המקרה בו מדובר בחייב שלומיאל או חסר מזל אשר יצר חובותיו ברשלנות אך בתום לב, ואשר יש לאפשר לו לשמוט חובותיו ולפתוח דף חדש. מדובר בהתנהגות שיטתית של מצגי שווא והעלמת מסים, אשר בעטייה כלל לא ברור מהי יכולתו הכלכלית של החייב.

בנסיבות הענין משלא הציע החייב כל הסדר לנושיו, למעט הבטחות ערטילאיות כי אמו תעזור לו בעתיד, אין מקום להעתר לבקשתו.

10.     נוכח כל האמור לעיל, אני רואה לדחות את בקשת החייב להכריזו פושט רגל.

הצו לכינוס נכסי החייב מבוטל בזה, וכן ההגבלות שהושתו עליו, לרבות הצו לעיכוב יציאתו של החייב את הארץ.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. זיכוי בעבירות מס

  2. עבירות מס חמורות

  3. עבירות מס בישראל

  4. גזר דין בעבירות מס

  5. עונש מאסר בעבירות מס

  6. ביטול הרשעה בעבירות מס

  7. העלמת מיסים פשיטת רגל

  8. עבירות מס של חברת בניה

  9. פשיטת רגל עקב עבירות מס

  10. עבירות מס של רואה חשבון

  11. ערעור המדינה בעבירות מס

  12. שיקולי ענישה בעבירות מס

  13. עבירות מס סטודנט למשפטים

  14. עבירות מס חמורות - ערעור

  15. ערעור על עונש בעבירות מס

  16. ערעור על הרשעה בעבירות מס

  17. ערעור על גזר דין העלמת מס

  18. ערעור על גזר דין בעבירות מס

  19. ערעור על מאסר בפועל בעבירות מס

  20. ערעור על חומרת העונש בעבירות מס

  21. עבירות מס - ערעור על חומרת העונש

  22. בקשה לבטל את כתב האישום בעבירות מס

  23. דחיית בקשת נוהל גילוי מרצון בעבירות מס

  24. הקלה בעונש על עבירות מס בשל נסיבות אישיות

  25. אחריות מנהל לעבירות מס - סעיף 119 לחוק מע''מ

  26. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון