המחאת חוב לפני פירוק חברה

האם יש לראות בהמחאת חוב לחייב של חברה לפני פירוקה, הנעשית לצורכי קיזוז, כפעולה שנעשתה בחוסר תום לב ?

שהשאלה המרכזית הדורשת הכרעה במקרה דנא הינה אם מוקנית למשרד התמ"ת באמצעות מה"ט, הזכות לקזז סכומים אשר לטענתם שולמו ביתר למכללה בשנים שקדמו להגשת בקשת ?????÷ <> ומתן צו הפירוק, בשים לב לכך שהודעות הקיזוז עצמן נמסרו למכללה עובר למועד הגשת בקשת הפירוק.

להלן החלטה בנושא המחאת חוב לפני פירוק חברה:

החלטה

הקדמה:

לפני בקשה למתן הוראות שהגישה המנהלת המיוחדת (אשר שימשה תחילה כמפרקת זמנית) של עמותת מכללת הצפון - מרכז לחינוך והכשרה מקצועית (להלן: "המכללה"), רו"ח איריס שטרק (להלן: "המנהלת המיוחדת"), במסגרתה עותרת להורות למשרד התעשייה המסחר והתעסוקה (להלן: "התמ"ת"), באמצעות המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ומדע (להלן: "מה"ט"), לשלם לקופת הפירוק סך של כ-693,000 ₪ עבור תשלומים שהיו אמורים להיות מועברים למכללה על ידי מה"ט בגין התקופה שקדמה לקריסת המכללה, בגין תקצוב שהמכללה זכאית לו, לטענתה, מהתמ"ת.

כן עותרת המנהלת המיוחדת למספר סעדים נוספים, אשר לנוכח העובדה כי המכללה אינה פעילה עוד, אין להם עוד רלוונטיות, כגון: עתירתה לחייב את התמ"ת, באמצעות מה"ט, להמשיך לשלם למכללה תשלומים עתידיים האמורים להיות משולמים על ידו בגין פעילות המכללה; וכן עתירתה להורות לאגף להכשרה מקצועית להשלים את הליך מתן אישור פיקוח מקצועי לשנת 2008 למקצועות התחבורה. שני סעדים אלה, כאמור, אין בהם עוד צורך לנוכח הפסקת פעילות המכללה.

אקדים ואבהיר בראשית דבריי, כי אין בכוונתי להכריע בשאלת גובה החוב הנטען של מה"ט כלפי המכללה, נושא אותו יבחן מומחה שימונה מטעם בית המשפט לצורך כך, ככל שהצדדים לא ישכילו להגיע להסכמה בנדון דא, והחלטה זו תכריע בשאלה המשפטית אם בדין שלח מה"ט הודעת קיזוז למכללה ביחס לחוב, אם לאו.

העובדות העולות מן הבקשה וטענות המנהלת המיוחדת:

ביום 13/3/08 מינה בית המשפט את רו"ח איריס שטרק כמפרקת זמנית למכללה, לפי בקשה שיזם רשם העמותות, ולאחר מכן שונה מעמדה למנהלת מיוחדת.

במסגרת בדיקות שערכה המנהלת המיוחדת, התברר לה - לטענתה - כי בתקופה קודם כניסת המכללה להליכי פירוק זמני, היה מה"ט אמור להעביר לידי המכללה סכומים שונים, כחלק מתמיכתו בפעילות המכללה.

ביום 26/3/08 שלחה המנהלת המיוחדת למה"ט מכתב בו דרשה כי יעביר למכללה סך של כ-693,000 ₪, המורכב מתשלום שוטף לחודשים 12/07 עד 3/08, השתתפות בכספי מלחמה, פתוח והצטיידות לשנת תשס"ז, וכן דיפלומות לשנת תשס"ז (חיילים משוחררים).

דא עקא שביום 27/2/08 שלח מה"ט למכללה מכתב ובו ציין כי על פי החישובים לגמר חשבון שבידיו לשנים תשס"ה, תשס"ו ותשס"ז, מצויה המכללה ביתרת חובה כלפיו בסך של 498,743 ₪, סכום אותו בכוונתו לקזז מחשבונה השוטף של המכללה.

המנהלת המיוחדת מצידה הבהירה במסגרת מכתב שהפנתה למה"ט ביום 26/3/08, בין היתר, כי המכללה חולקת על חישוב גמר החשבון שנעשה על ידי מה"ט, וכן כפרה בזכותו של מה"ט לקזז סכומים כלשהם מהסכומים המגיעים למכללה, בייחוד לנוכח כניסת האחרונה להליכי פירוק זמני.

להשלמת התמונה יצוין כי בקשת הפירוק כנגד המכללה הוגשה על ידי רשם העמותות עוד ביום 12/3/08 וצו הפירוק כנגד המכללה ניתן ביום 25/6/08.

ביחס לשאלת הקיזוז, היא השאלה הרלוונטית, כאמור, טוענת המנהלת המיוחדת כי כפי שעולה מתגובת משרד התמ"ת בעצמו, כבר במהלך שנת 2006 התעורר חשש מצד מה"ט לאיתנותה הפיננסית של המכללה. בנוסף, ככל הנראה, במהלך התקופה שקדמה להגשת בקשת הפירוק על ידי רשם העמותות, קיים מה"ט קשר עם הגורמים הרלוונטיים ברשם העמותות, ובתוך כך קיבל מידע אודות הכוונה להגיש בקשה לפירוק המכללה, וזאת כחודש לפחות בטרם הוגשה בקשת הפירוק.

לטענת המנהלת המיוחדת, בנסיבות אלה, מתקבל הרושם כי בעת שנשלחו הודעות הקיזוז על ידי מה"ט, ידע האחרון, זה מכבר, על הכוונה לנקוט בהליכי פירוק כנגד המכללה, דבר שזרז את שיגור הודעות הקיזוז.

כן טוענת המנהלת המיוחדת כי על אף שעוד בשנת 2006 התעורר חשד באשר לאיתנותה הכלכלית של המכללה ותקינות התנהלותה, בחר מה"ט לשבת בחיבוק ידיים משך תקופה ארוכה, ורק בשלב בו ידע על כוונת רשם העמותות להגיש את בקשת הפירוק כנגד המכללה שלח את הודעות הקיזוז, בניגוד לחובת תום הלב המוגברת החלה עליו בהיותו זרוע שלטונית, כל זאת בניסיון להשיג יתרון יחסי למול יתר נושיה של המכללה, לרבות הסטודנטים אליהם הוא מחוייב.

על כן, סבורה המנהלת המיוחדת כי יש לראות בהודעות הקיזוז ששלח מה"ט למכללה כמבוטלות ולהורות למה"ט לשלם את יתרת חובו למכללה.

תגובת משרד התמ"ת:

משרד התמ"ת טוען כי במהלך חודש 2/08, עובר להגשת הבקשה לפירוק, שלח למכללה הודעות קיזוז, בשל תקצוב יתר בשנים קודמות, נתון שהתברר במסגרת הליך של גמר חשבון לשנות הלימודים תשס"ג עד תשס"ז. כן מבהיר משרד התמ"ת כי הקיזוז הינו מתשלומי תקצוב שלא שולמו למכללה בחודשים 12/07 עד 2/08.

במסגרת תגובתו, מבהיר משרד התמ"ת כי התקציב למכללות השונות ניתן על ידי מה"ט בהתאם לנוהליו המשתנים מעת לעת ובהתאם למסגרת התקציבית העומדת לרשותו לעניין זה, וכן בכפוף לקבלת אישור ניהול תקין מרשם העמותות.

מתגובת משרד התמ"ת עולה כי זכאותה של המכללה לקבל תקצוב לשנת הלימודים תשס"ח מעוגנת בהסכם שנכרת בין מה"ט למכללה (להלן: "ההסכם"), המפנה גם לנוהלי מה"ט הרלוונטיים, ובכלל זאת נוהל 54-4-05 הנוגע לתקצוב המכללות, הקובע בסעיף 9.3 את זכותו העקרונית של מה"ט לקבל לידיו חזרה מהמוסד המתוקצב כל סכום עודף ששילם, וכן קובע בסעיף 11 את זכותו של מה"ט לבצע קיזוז מהתשלומים שהוא מעביר למוסד המתוקצב.

על פי תגובת משרד התמ"ת, התקציב המאושר למכללות על ידי מה"ט מועבר כמקדמות חודשיות המספקות למכללות תזרים שוטף, לצורך התנהלותן במהלך השנה. גובה המקדמות בתחילת שנת הלימודים נקבע בהתאם לנתונים של שנת הלימודים הקודמת, ולאחר שהמוסד המתוקצב מעביר דיווח ביחס למספר הסטודנטים בפועל, מתעדכן גובה המקדמות בהתאם לדיווח. כמו כן, באופן עקרוני, בהתאם להסכם ולנוהלי מה"ט, בסיום שנת הלימודים אמור להיקבע גובה התקצוב הסופי של כל מכללה ומכללה, וזאת בהתאם לדיווחים מלאים של המכללות באשר למספר הסטודנטים שניגשו לבחינות הפנימיות וציוני הסטודנטים בבחינות אלו.

בתגובת משרד התמ"ת נטען כי בשנים האחרונות לא ביצע מה"ט הליך של גמר חשבון בתום כל שנת לימודים, ועל כן, פעל מה"ט בשנתיים האחרונות לבצע הליך של גמר חשבון מסודר לשנות הלימודים תשס"ג עד תשס"ז לכל המכללות המתוקצבות על ידו.

זאת ועוד, ביחס למכללה דנא, לגביה התעורר במהלך שנת 2006 חשד באשר לאיתנותה הפיננסית ולתקינות התנהלותה, יזם מה"ט בדיקת רואה חשבון, ממנה עלה כי התנהלותה אכן אינה תקינה ואיתנותה הכלכלית מוטלת בספק. אי לכך, במקביל לתוכנית הבראה לה התחייבה המכללה, פעל מה"ט לעריכת ביקורת חשבונאית לצורך הליכי גמר חשבון לשנים תשס"ג עד תשס"ז עבור המכללה.

לטענת התמ"ת, הליך הביקורת וגמר החשבון למכללה לשנים תשס"ג עד תשס"ז הסתיים בחודש 1/08 ובעקבותיו שוגרו למכללה מכתבים על גמר החשבון לשנים אלו (מכתב מיום 20/2/08 ומכתב נוסף מיום 27/2/08) ובהם הודיע מה"ט למכללה על כוונתו לקזז את חובותיה כלפיו, בגין תשלומי היתר המגיעים לה על פי נוהלי התקצוב.

כן עולה מתגובת משרד התמ"ת כי הואיל ובתחילת שנת 2008, לא יכולה היתה המכללה להציג אישור ניהול תקין מרשם העמותות, לא הועברו לה תשלומים בסך של 328,000 ₪, ורק לאחר הגשת בקשה לפירוק המכללה על ידי רשם העמותות, ניתן לה אישור זמני על ניהול תקין. על פי הנטען, מה"ט לא העביר כספים למכללה גם לאחר קבלת האישור בשל הודעות הקיזוז ולנוכח העובדה שלמיטב ידיעת מה"ט, לא התקיימו לימודים במכללה כסדרם החל מחודש 3/08, ומשכך, אין המכללה זכאית לקבלת תקצוב.

בנושא זכות הקיזוז, טוען משרד התמ"ת כי עומדת למה"ט זכות קיזוז של הסכומים ששולמו ביתר למכללה על פי ההסכמים בין מה"ט למכללה, עד למתן צו הפירוק, וכן זכות קיזוז המעוגנת בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים").

בנוסף, על פי הנטען, היות ומה"ט כרשות של המדינה מחויב לשמור על כספי הציבור, הרי משפעל בהקדם האפשרי לערוך גמר חשבון לשנות הלימודים הקודמות ולהוציא הודעות קיזוז למכללה כשהתברר לו מצבה הרעוע של המכללה מבחינה כספית, הוא פעל כראוי וכדין.

לעניין טענות המנהלת המיוחדת בשאלת גובה החוב, טוען משרד התמ"ת כי הנתונים עליהם נסמכת המנהלת המיוחדת בבקשה לא נבדקו כראוי ואינם מדויקים. עם זאת, שאלת גובה החוב, כאמור, לא תוכרע במסגרת החלטה זו, כי אם בהמשך, לאחר שתימסר חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט שימונה לצורך בחינת גובה החוב, ככל שיודיעו הצדדים שבעניין זה לא צלחו ניסיונותיהם להגיע לסכומים מוסכמים.

השאלה שבמחלוקת:

יוצא אפוא שהשאלה המרכזית הדורשת הכרעה במקרה דנא הינה אם מוקנית למשרד התמ"ת באמצעות מה"ט, הזכות לקזז סכומים אשר לטענתם שולמו ביתר למכללה בשנים שקדמו להגשת בקשת ?????÷ <> ומתן צו הפירוק, בשים לב לכך שהודעות הקיזוז עצמן נמסרו למכללה עובר למועד הגשת בקשת הפירוק.

דיון והכרעה:

אקדים אחרית לראשית ואבהיר כי לדידי, אין מניעה לקזז את הסכומים ששילם מה"ט ביתר מהסכום העומד לתשלום כיום, ולא נפל כל דופי במשלוח הודעות הקיזוז לידי המכללה במועד בו נשלחו, אף אם היה זה, מבחינה כרונולוגית, בסמוך למועד הגשת הבקשה לפירוק המכללה ולאחר שמה"ט כבר היה מודע לקשייה הפיננסיים של המכללה.

בראש ובראשונה יצוין כי מכוח ההסכמים שנכרתו בין הצדדים, בד בבד עם החובה שהוטלה על מה"ט לתקצב את המכללה, בתנאים מסוימים, הוטלה על המכללה חובה נגדית להשיב למה"ט, באופן מיידי, כל סכום עודף שתקבל. בנוסף, מכוח אותם הסכמים, עומדת לכאורה למה"ט כיום זכות חוזית לקזז את הסכומים ששילם ביתר מהתשלומים "העתידיים" שהיה עליו לשלם למכללה ושכיום המנהלת המיוחדת עותרת לקבלם כסכום חד פעמי.

לעניין הסכמתם החוזית של הצדדים - המכללה מחד גיסא והתמ"ת או מה"ט מאידך גיסא - ראו למשל הסכם מיום 5/6/07 בין משרד התמ"ת לבין המכללה (אשר בכותרתו נרשם "נספח ד' מוסף 5"), שם הוסכם בסעיף 8.1.3 כי מה"ט רשאי לבצע עדכון של המסגרת התקציבית במידה והמכללה קיבלה סכומים העולים על הסך אשר צפוי שייקבע במסגרת גמר חשבון, על סמך דיווח מחודש ביחס למספר הלומדים בפועל ונתונים נוספים אותם ידרוש, ובתוך כך רשאי הוא לקבוע אם יש מקום להמשך תשלום מקדמות ומה יהיה שיעורן. כן ראו סעיף 9.3 לאותו הסכם, בו נקבע כי המכללה מתחייבת להחזיר למשרד התמ"ת מיד כל סכום עודף שתקבל מהמשרד; ובסעיף 11 לאותו הסכם נרשם כי המכללה מסכימה ומצהירה כי משרד התמ"ת יהא רשאי לקזז מהתמורה שעל המשרד לשלם לה. כן ראו לעניין זכות הקיזוז של משרד התמ"ת בסעיף 16 ל"כתב הצהרה והתחייבות מהדורה 1/04", בסעיפים 15.4, 15.6 ו-16 ל"כתב הצהרה והתחייבות מהדורה 2/05" ובסעיפים 16.3, 16.4 ו-17 ל"כתב הצהרה והתחייבות מהדורה 2/06".

אגב, לא היתה כל מניעה כי מה"ט יבחן, גם במהלך שנת הלימודים, את מידת איתנותה הכלכלית של המכללה, כפי שהוסכם למשל בסעיף 7 ל"כתב הצהרה והתחייבות לצורך הכרה מהדורה 03/07" ובסעיף 4 ל"כתב הצהרה והתחייבות מהדורה 1/04".

יוצא אפוא כי בהינתן ההוראה המטילה על המכללה התחייבות להשיב למשרד התמ"ת באופן מיידי כל סכום עודף שתקבל מהמשרד, קיימות למעשה חובות הדדיות של המכללה ושל משרד התמ"ת, ובתוך כך חובה חוזית של משרד התמ"ת לתקצב את המכללה (בתנאים מסוימים), ומנגד, חובה חוזית של המכללה להשיב למשרד התמ"ת סכומים ששולמו לה ביתר. בנסיבות אלה, אין מניעה עקרונית להורות על קיזוזם של הסכומים - אלה מול אלה, היינו קיזוז הסכומים ששילם מה"ט ביתר למכללה מהסכומים שיועדו לתקצוב המכללה במהלך השנים.

אשר על כן, ככלל, מקום בו מוסד מתוקצב מקבל את תקציבו בתשלומים על פי נתוני העבר, כאשר בדיעבד מסתבר שנתוני האמת שונים באופן ששולם לו ביתר, כשבהסכמים שבין הגוף המתקצב למוסד המתוקצב הוסכמה תניית קיזוז, יהא הגוף המתקצב רשאי לקזז תשלומי היתר מהתשלומים השוטפים ואין באקט זה, כשלעצמו, משום חוסר תום לב. לשון אחרת, הסכום ששולם ביתר ייחשב כתשלום ששולם לגוף המתוקצב על חשבון התקצוב בגין חודשים מאוחרים יותר ויקוזז בהתאם מהתשלומים השוטפים העתידיים. המדובר בפעולה משפטית כללית אחת, אך מתמשכת ומתחלקת לחוליות (תרצה לומר "עסקה אחת"), כאשר הקיזוז והתשלומים השוטפים הם חוליות באותה שרשרת שמהווה אות "עסקה". לא מדובר כאן בשני חובות שרגליהם נעוצות בשתי עסקאות שונות ונפרדות, אלא בחיובים הדדיים קצובים בגין אותו אקט משפטי מתמשך - אותה עסקה.

אי לכך לא נותר אלא לבחון האם כדין הופעלה זכות הקיזוז העומדת למה"ט, או שמא לאו? במילים אחרות: האם מתקיימים טעמים בגינם יש לשלול את זכות הקיזוז של מה"ט, ובכלל זאת, שימוש פסול במידע שהגיע אליה בדבר הכוונה להגיש בקשת פירוק, קודם משלוח הודעות הקיזוז?

בטרם אבחן שאלה זו לגופה, אציין כי על פי הפסיקה, הואיל וזכות הקיזוז עמדה למה"ט לפני פירוק המכללה, אין היא נשללת ממנו עם פירוקה (השווה ע"א 4548/91 משקי עמק הירדן אגודה מרכזית חקלאית נ' הספקה חברה מרכזית לחקלאים, פ"ד נג(4) 8 (1999) (להלן: "הספקה")). יתירה מכך, הואיל ומה"ט הפעיל את זכות הקיזוז לפני תחילת הפירוק, החוב שיעמוד לדיון הוא החוב האמיתי לאחר הקיזוז (ראו צ' כהן, פירוק חברות (ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, תש"ס-2000), עמ' 677)).

באשר לשאלת תום הלב של מה"ט במשלוח הודעות הקיזוז, ואף שעל פי הנטען ידע מה"ט זה מכבר על כך שהמכללה נקלעה לקשיים (ואף נטען כי ידע על הכוונה להגיש בקשה לפירוק המכללה), לא מצאתי במקרה שלפני כל פגם במשלוח הודעות הקיזוז דווקא במועד בו נשלחו, הגם שהיה זה זמן קצר עובר לפירוק המכללה.

לטעמי, כעיקרון, אין פסול בניסיונות של נושה להציל את כספו על ידי משלוח הודעות קיזוז מקום בו חייב מסוים נקלע לקשיים, ואף מקום בו קיים חשש כי ייכנס להליכי פירוק, בבחינת "הקדמת תרופה למכה" וכחלק ממהלך שנועד לנסות ולהבטיח את כספו של הנושה במידת האפשר.

בעניין הספקה הנ"ל נידונה, בין היתר, השאלה האם יש לראות בהמחאת חוב לחייב של חברה לפני פירוקה, הנעשית לצורכי קיזוז, כפעולה שנעשתה בחוסר תום לב, וכב' השופט ש' לוין השיב על כך בשלילה בקובעו:

"להבדיל מהמצב בארצות אחרות אין קיימת בארץ כל הוראת דין המונעת רכישת חובות על מנת שאלה יוכלו לשמש בעתיד נשוא לטענת קיזוז... בספרות הובעה הדעה שנטיית בתי המשפט בישראל להימנע מלעשות שימוש בסוגיה שלפנינו בדוקטרינת תום הלב מקורה בשני טעמים: הרצון להימנע מלפגוע על דרך של פסיקה בחופש החוזים, והתחושה שקיימת מידה של לגיטימיות בניסיונות של נושים להציל את כספם על ידי רכישת חובות כאשר החייב נקלע לקשיים כלכליים... לדעתי קיימת סיבה שלישית המונעת שימוש בדוקטרינת תום הלב בסוגיה שלפנינו והיא שמדובר בנושא מורכב שראוי מטיבו להסדר בדרך של חקיקה".

בהמשך, עמד כב' השופט לוין על השאלות שעשויות להתעורר בסוגייה זו בהקשר של שימוש בדוקטרינת תום הלב כדלקמן:

"לפי אילו קריטריונים יקבע בית המשפט את התקופה שמעבר לה המחאת החוב כבר תהיה פסולה? ומה טיבה של הידיעה שתידרש, אם בכלל, מחייבו של החייב על מצבו של זה האחרון, שדי יהיה בה כדי להפגיע את ההמחאה בחוסר תום לב? האם עצם כוונת הממחה והנמחה להקדים תרופה לאפשרות הפרוספקטיבית של פשיטת הרגל, די בה כדי לפסול את ההמחאה, ללא כל מגבלה של זמן ושל ידיעה (דבר שאינו קיים באף אחת מהשיטות המשפטיות אותן הזכרנו)?".


וראה לעניין זה גם דבריה של כב' השופטת דורנר ברע"א 3849/99 האלונים ייצור בלוקים נ' טש"ת חברה קבלנית לבניין, פ"ד נו(1) 361 (2001) כדלקמן:

"ככלל, זכותם של הצדדים לקבוע כי חיוביהם יקוימו בדרך של קיזוז, עומדת בעינה גם כאשר עלולה עסקה זו להוביל לידי גריעה ממאסת הנכסים של חברה חדלת פירעון".

במקרה דנא, נמסרו למכללה הודעות הקיזוז טרם הגשת בקשת הפירוק, מכוח הסמכות שהוקנתה למה"ט מפורשות בהסכמים בין הצדדים - סמכות אותה ביקשו הצדדים להגדיר ולבסס ביחסים החוזיים ביניהם על אף הזכות הסטטוטורית שעמדה לרשותם בחוק החוזים - ולא מצאתי חוסר תום לב או טעם נפגם במשלוח הודעות הקיזוז במועד בו נשלחו כחלק מניסיון מה"ט לשפר את מצבו ולצמצם את נזקיו אל מול המכללה.

יושם אל לב כי לא חלף זמן רב מדי בין המועד בו נודע למה"ט על התשלומים ששולמו לכאורה למכללה ביתר (לטענת משרד התמ"ת, הליך הביקורת וגמר החשבון למכללה לשנים תשס"ג עד תשס"ז הסתיים רק בחודש 1/08) לבין המועד בו נשלחו למכללה הודעות הקיזוז (הודעות הקיזוז למכללה נשלחו במסגרת מכתבים מיום 20/2/08 ומיום 27/2/08). על כן, שונה המקרה הנדון מהמקרה אליו מפנה המנהלת המיוחדת בפש"ר (תל-אביב-יפו) 1526/06 רו"ח אודי עוזרי נ' משרד החינוך ואח', תק-מח 2006(3) 3526 (2006), שם ציינה כב' השופטת אלשיך כי על אף שהצטברו בידי המדינה חשדות בדבר התנהלות שלא כדין מצד ההנהלה, ישבה היא במשך תקופה ניכרת ב"חיבוק ידיים" ולא עשתה דבר, מלבד העלאה מאוחרת של טענת קיזוז, מה גם שבית המשפט שם ציין שמדובר - עד לאותו שלב - בטענה כללית ולא מפורטת דיה. אי לכך, במקרה דנא לא הועלתה טענת הקיזוז באיחור או תוך שיהוי, ונוסף לכך, הטענה מנומקת וברורה, כך שאין למנוע ממה"ט העלאת טענת הקיזוז, אשר כאמור, התגבשה בטרם ניתן צו הפירוק.

סוף דבר:

אשר על כן, אני קובע כי בדין מסר מה"ט למכללה הודעות קיזוז עובר למתן צו הפירוק, ואין כל מניעה כי הסכומים ששולמו ביתר על ידי מה"ט, ככל ששולמו, יקוזזו מהחוב של מה"ט למכללה, באם יוכח כי קיים חוב כאמור.

לצורך בחינת שאלת גובה החוב ושאלת גובה הסכום שמה"ט רשאי לקזזו מן החוב, אני סבור כי מן הראוי להורות על מינוי מומחה מטעם בית המשפט, ולצורך כך, אני מורה לצדדים להודיע, בתוך 7 ימים מהיום, אם ניתן להגיע להסכמה בדבר זהות המומחה שימונה, או שמא זהותו של המומחה תיקבע על ידי בית המשפט.

אני קובע את התיק לעיוני ליום 3/5/09.

בשלב זה, אינני עושה צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פירוק חברת חוץ

  2. עיכוב פירוק חברה

  3. פירוק חברה משותפת

  4. ביטול פירוק מרצון

  5. תניית שימור בעלות

  6. פירוק חברה ממשלתית

  7. עבירות בפירוק חברה

  8. סמכות חקירה של מפרק

  9. הצהרת בעלות על עגורן

  10. בקשת החלפת מפרק חברה

  11. פירוק חברה סולבנטית

  12. פגם בהליך פירוק חברה

  13. פירוק חברה מטעמי צדק

  14. עורך דין פירוק חברות

  15. תביעה נגד חברה בפירוק

  16. בקשה למינוי מפרק זמני

  17. פירוק חברה זרה בישראל

  18. דחיית בקשה למינוי מפרק

  19. בקשה לאישור דו''ח מפרק

  20. החלטה בבקשת פירוק חברה

  21. זכות הקיזוז בפירוק חברה

  22. תיק פירוק שנסיבותיו חריגות

  23. המחאת חוב לפני פירוק חברה

  24. בקשת מפרק זמני למכירת רכב

  25. פירוק חברה לבקשת מס הכנסה

  26. תנאי שכר בתקופת פירוק חברה

  27. פירוק חברה בבית דין לעבודה

  28. גמלה לעובדים בגין פירוק חברה

  29. פירוק חברה עם מעט בעלי מניות

  30. דין קדימה בפירוק לרשויות המס

  31. פירוק חברה בגין הפסקת פעילות

  32. העברת כספים למנהל חברה בפירוק

  33. צו החברות (שיפוט בפירוק), 1929

  34. צו החברות (שיפוט בפירוק), 1940

  35. הקמת חברה אחרת לאחר פירוק חברה

  36. ביטול צו פירוק זמני במעמד צד אחד

  37. חסי עובד מעביד בהליכי פירוק חברה

  38. תקנות החברות (פירוק), התשמ''ז-1987

  39. חברה בפירוק - פטור מאגרת בית משפט

  40. ביטול חלוקת נכסי החברה בפירוק מרצון

  41. התנגדות לפירוק חברה על ידי בית משפט

  42. מגבלות על ניהול עסק אחרי פירוק חברה

  43. פירוק מרצון של החברה מטעמים עסקיים לגיטימיים

  44. זכויות עובדים בפירוק חברה לדמי הודעה מוקדמת

  45. תביעת מאפיה שנקלעה להליכי פירוק נגד מחלק מוצרי מאפה

  46. צו החברות (פירוק) (פקדון לכיסוי מסים והוצאות), התשמ"ה-1985

  47. תקנות מערכות תשלומים (הודעה על מתן צו פירוק), התשס''ט-2009

  48. תקנות מס הכנסה (הוראות לענין פירוקים מסוימים), התשס''ד-2004

  49. נטען כי החברה לא שילמה לתובע את המגיע לו וימים נכנסה להליך של פירוק מרצון

  50. היתר להגשת תביעה עצמאית נגד המנהל המיוחד שמונה בבמסגרת הליכי חדלות פירעון

  51. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון