הנתבע הכחיש לחלוטין את חתימתו על כתבי הערבות וטען, כי מעולם לא התבקש לערוב לחובותיה של החברה. להלן פסק דין בנושא הכחשת חתימה על ערבות: פסק דין 1. התובעת (להלן: "תנופה") הגישה ביום 26/12/2001 תביעה על סך 380,105 ₪ נגד חברה בשם טל שופ מדיה בע"מ (להלן: "טל שופ"), נגד שלומי עמר ונגד הנתבע 3 (להלן: "עו"ד עזורה"). באשר לנתבע 3 - התביעה היא על סך של 250,000 ₪ בלבד. 2. טל-שופ נכנסה להליכי פירוק ושלומי עמר בהליכי פשיטת רגל ולפיכך ההליכים נגדם עוכבו. הדיון שבפני התנהל רק באשר לתביעה נגד עורך דין עזורה. 3. תמצית טענות התובעת: א) תנופה עסקה בין היתר בהפקת חוברת פרסום למחזיקי כרטיס אשראי ופרסום מודעות. ב) במהלך החודשים יוני עד נובמבר 2001 הזמינה טל שופ מתנופה שירותי פרסום והתחייבה לשלם בגינם סך של 380,105 ₪. בניגוד להתחייבות לא שילמה טל-שופ את חובה למרות שקיבלה את מלוא השירות שהוזמן. ג) התובעת טענה, כי עורך דין עזורה חתם כלפי תנופה על מספר כתבי ערבות בהתייחס לחוב של טל שופ. כתב התחייבות ראשון נושא תאריך 26/12/2000 והיה תקף עד ליום 26/12/2001 (להלן: "הערבות הראשונה"). כתב התחייבות השני נושא תאריך 26/12/2000 אשר תקף אף הוא לשישה חודשים מיום החתימה על ההתחייבות (להלן: "הערבות השניה"). כתב התחייבות שלישי הנושא תאריך 30/4/2001 אשר תקף עד ליום 26/12/2001 (להלן: "כתב הערבות השלישי"). כתב התחייבות רביעי הנושא תאריך 15/8/2001 עד לסכום של 250,000 ₪ אשר מוגבל לשנה מיום החתימה ונכתב בכתב יד כי הוא מבטל כל ערבות אחרת שנחתמה (להלן: "כתב הערבות הרביעי"). ד) מאחר ורק כתב הערבות הרביעי תקף, ביקשה התובעת לחייב את עורך דין עזורה בתשלום יתרת החוב מכוח ערבותו למרות שהתביעה הוגשה על סך של 380,105 ₪. ה) לאחר שמונה גרפולוג מומחה מטעם בית משפט והגיש חוות דעתו, תוקן כתב התביעה באופן שנוספה עילה ולפיה טענה תנופה, כי עו"ד עזורה יצר מצג כלפי התובעת שלפיו הוא חתום על כתבי הערבות והתובעת הסתמכה על המצג הזה. 4. תמצית טענות הנתבע 3 - עו"ד עזורה: א) עו"ד עזורה הכחיש לחלוטין את חתימתו על מי מכתבי הערבות וטען, כי מעולם לא התבקש לערוב לחובותיה של טל שופ וממילא לא ערב לחובותיה גם כלפי תנופה, וכן לא יצר מצג כלשהו באשר לערבויות כלפי תנופה. ב) עוד טען עו"ד עזורה, כי למרות שאין לו ידיעה באשר למערכת היחסים בין תנופה וטל שופ, גם מהמסמכים שצורפו לכתב התביעה ניתן לראות, כי החוב הנטען לא קיים. 5. חוות דעת גרפולוג: ביום 12/1/2003 התקיימה ישיבת קדם משפט בפני כב' השופטת רונן, במסגרתה נכתב בפרוטוקול מפי ב"כ הצדדים: "מקובל עלינו שימונה מומחה מטעם ביהמ"ש לבחינת החתימה וכתבי היד על גבי כתבי הערבות על מנת לברר האם מדובר בחתימה ובכתב יד של הנתבע 3". כב' השופטת רונן מינתה כמומחה מטעם בית משפט את מר אמנון בצלאלי, על מנת שיבחן את כתב היד והחתימות על גבי הערבויות. המומחה מטעם בית המשפט מר בצלאלי, הגיש חוות דעת ביום 23/7/2003, ומסקנתו היתה, כי הוא לא מצא זהות בין כתבי היד וחתימות הערב במקור לגבי כתבי הערבות הראשון והשני והרביעי, ולגבי כתב הערבות השלישי ציין, כי אין באפשרותו להגיע למסקנה והוסיף הערה לפיה הוא לא מצא התאמה בין יתר כתבי היד שבהעתק צילומי או פקס שבכתבי ההתחייבות הללו ובין דוגמאות חתימה שהוא קיבל על שם מוני עזורה. ב"כ הצדדים שלחו שאלות הבהרה למר בצלאלי, והוא השיב תשובות לשאלות. 6. לאחר עיון בטענות הצדדים ובסיכומיהם, הגעתי למסקנה ולפיה דין התביעה להדחות מהנימוקים כדלקמן: א) האם חתם עורך דין עזורה על כתבי הערבות? (1) עו"ד עזורה טען לאורך כל הדרך, כי הוא לא התבקש על ידי מי מטעם תנופה או מישהו אחר לחתום על כתבי ערבות וכי הוא לא חתם על אותם כתבי ערבות ולא ידע על קיומם, עד שזה נודע לו, סמוך להגשת התביעה בעקבות מכתבים שנשלחו על ידי ב"כ התובעת. עדותו לא נסתרה והותירה רושם אמין ביותר. במהלך החקירה הנגדית הציג ב"כ התובעת בפני עו"ד עזורה מסמכים שונים עליהם מופיעות לכאורה חתימותיו של עו"ד עזורה (ת/14 עד ת/20). כאשר השיב עו"ד עזורה בתשובה אם אלו חתימותיו, הוסתרו כל הפרטים האחרים אשר הופיעו במסמכים למעט חתימתו, והוא היה צריך לאמר אם זו חתימתו או לא. עו"ד עזורה דייק בכל תשובותיו וכל המסמכים שהוא אישר כי חתם עליהם, הם אכן מסמכים בחתימתו ואין חולק על כך. באשר לכתבי הערבות שהוצגו בפניו בדרך זו, הוא שלל לחלוטין את העובדה, כי הוא חתם עליהם, וביחס למסמך אחד שהוא אמר שרק ב- 95% הוא מאשר שזו חתימתו (ת/20) אין ספק שזו חתימתו ואלו דוגמאות חתימה שהוא חתם עליהם בפני המומחה מטעם בית המשפט. (2) חוות דעתו של המומחה היא ברורה לחלוטין, וודאי בוודאי לגבי הערבות הרביעית נשוא התביעה. המומחה הגיע למסקנה ולפיה, אין על כתבי הערבות את חתימתו של עו"ד עזורה, ולא מצאתי כל פגם בחוות הדעת, המצדיק שלא לפסוק בענין זה, בהתאם למסקנה שהגיע אליה המומחה מטעם בית המשפט. בית משפט מקבל חוות דעת מומחה מטעמו, אלא אם כן, קיימת סיבה בולטת לעין מדוע לא לעשות כן. ראה לענין זה ע"א 293/88 יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי ואח' תק - על כרך 90 (2) 532 וכן, ע"א 2934/94 סולל בונה בע"מ נ' איתן תק - על 96 (2) 481. ב"כ התובעת בסיכומיו טען, כי לא היתה הסכמה לכך, שחוות דעת המומחה תהיה בגדר "עדות יחידה" ולפיכך, בימ"ש לא מחויב להכריע רק על סמך חוות הדעת, אלא חוות הדעת היא רק חלק ממכלול העדויות והראיות בתיק. (3) גם אם טענה זו היא נכונה, הרי שבנסיבות המקרה דנן, אין כל מקום להגיע למסקנה אחרת מהמסקנה, אליה הגיע המומחה מטעם ביהמ"ש. חוות דעתו, היא חוות דעת המומחה היחידה המצויה בתיק, ולא מצאתי בה כל פגם, אשר מוביל לפסלותה. מה עוד, שיתר הראיות בתיק - תומכות אף הן במסקנתו של המומחה, ולפיה לא עו"ד עזורה הוא שחתם על כתב הערבות נשוא התביעה. (4) מר יעקובוביץ - מנכ"ל תנופה, לא ראה את עו"ד עזורה חותם על כתבי הערבות, ובתצהירו ועדותו פירט, כיצד התקבלו בתנופה הערבויות השונות. הערבות הרביעית - שהיא הערבות נשוא התביעה, התקבלה במשרדי תנופה ביום 15/8/2001 באמצעות שגר פקס שהגיע ממשרדי טל-שופ (סעיף י"ח לתצהירו ונספח ה/4). (5) הגב' קרן משה אשר הגישה תצהיר אף היא מטעם תנופה, ציינה כי היא פעלה בהתאם להוראות שנתן לה שלומי עמר (עמוד 22 שורה 12 לפרוטוקול), וכאשר היא ציינה בסעיף 8 לתצהירה, שמוני עזורה התנגד להגדלת סכום הערבות, היא הבהירה, כי את זה היא יודעת ממה ששלומי עמר אמר לה ושלומי עמר גם אמר לה, שעזורה הוא שותף בחברה (עמוד 22 שורות 16 - 18 ועמוד 24 שורות 11 - 12 לפרוטוקול). הגב' קרן משה אישרה, כי היא לא ביקשה לדבר עם עו"ד עזורה ולא התקשרה למשרד עו"ד עזורה והיא רק ביקשה משלומי עמר שהוא ידבר עם עו"ד עזורה (עמוד 23 שורות 8 - 10 לפרוטוקול). מעדותה עלה נחרצות, כי היא לא דיברה עם עו"ד עזורה והיא גם לא זכרה כמה פעמים לטענתה היא ביקשה לדבר איתו וסורבה (עמוד 25 שורות 2 - 3 לפרוטוקול). (6) הגב' רונית גוזלי, אשר היתה מזכירה בתנופה טענה, כי היא היתה מעורבת בהחתמת הערבות השלישית בלבד, וכי כל התקשורת לגבי הערבויות, היתה עם שלומי עמר בלבד (עמוד 25 שורות 22 - 23 לפרוטוקול). היא גם לא יכלה לדעת מידיעה אישית, שעו"ד עזורה הוא זה שביקש למחוק בכתב הערבות את מה שנמחק (עמוד 26 שורות 9 - 11 לפרוטוקול), וטענה כי היא התקשרה למשרד עו"ד עזורה אבל לא יכלה לזכור מה שמה של המזכירה שהיא דיברה עימה, וממילא, עו"ד עזורה לא יכל בהעדר פרטים לוודא עם מי ממשרדו, אם אכן היו שיחות כאלה שמוכחשות על ידי עו"ד עזורה. לסיכומה של עדותה אמרה הגב' גוזלי: "אני שלחתי אך ורק לשלומי עמר, ודיברתי עם שלומי עמר, וראיתי שזה לא מגיע, אז התקשרתי פעם או פעמיים למשרדו של מוני עזורה, והוא לא דיבר איתי מעולם". (עמוד 28 שורות 3 - 4 לפרוטוקול). (7) הגב' רחל בירנבאום - עוזרת הפקה אצל התובעת העידה אף היא והיתה מעורבת רק בעריכת הערבות הרביעית - הערבות היחידה שהיתה תקפה נכון להגשת התביעה - גם לגרסת התובעת. הגב' בירנבאום העידה, כי את הערבות היא קיבלה מחברת טל שופ ורק את צילום תעודת הזהות של מוני עזורה, היא קיבלה ממשרד עו"ד עזורה (עמוד 29 שורות 14 - 15 לפרוטוקול). גם הגב' בירנבאום לא יכלה לזכור, עם מי היא דיברה ממשרדו של עו"ד עזורה בחדרה והיא לא יכלה לצרף אסמכתא לכך, שהיא שלחה את הערבות גם לעו"ד עזורה (עמוד 30 שורות 10 - 11 לפרוטוקול). כלומר, כל העדים מטעם תנופה לא ראו את עו"ד עזורה חותם על כתבי הערבות ולא שוחחו איתו לפני שחתם לכאורה לטענתם על כתבי הערבות. (8) בנסיבות אלו, המסקנה ברורה, ולפיה התובעת לא הוכיחה, כי עו"ד עזורה חתם על כתבי הערבות. ב) האם עו"ד עזורה הציג מצג בפני תנופה ולפיו הוא חתם על כתבי ערבות? התשובה לשאלה זו שלילית לחלוטין. (1) איש מטעם התובעת לא שוחח באופן אישי עם עו"ד עזורה עובר לחתימה על כתבי הערבות, ואיש לא שמע ממנו כי הוא חותם על כתבי הערבות. איש לא ניהל איתו משא ומתן באשר לתוספות שהוספו לכתבי הערבות או שנמחקו מכתבי הערבות וכל המשא ומתן היה דרך שלומי עמר - מנהלה של טל שופ. (2) שלומי עמר אמנם זומן להעיד מטעם התובעת וטען, כי הוא שלח את כתבי הערבות למשרדו של עו"ד עזורה בחדרה ודאג לכך שכתבי הערבות יוחזרו לתנופה. כאשר נשאל בחקירתו הנגדית: "ש. עורך דין עזורה טוען בלהט שאף אחד מכתבי הערבות האלה לא נושא את חתימתו, ומעולם לא נחתמו על ידו, וכל ההסתייגויות זה לא נעשה על ידו או על ידי מי מטעמו, מה יש לך להגיד על זה. ת. לא יודע מה להגיד". (עמ' 41 שורות 6 - 8 לפרוטוקול). (3) עדותו הותירה רושם לא אמין, וממילא בתור "המוציא והמביא" בענין הערבויות, ובתור מי שעמד מול תנופה וניהל איתה את המשא ומתן והבטיח לה, כי הוא ימציא כתבי ערבות, אינני מאמינה לו שהוא לא ידע של מי כתב היד על כתבי הערבות (עמוד 40 לפרוטוקול) והוא לא טען בפה מלא וגם לא בחצי פה, כי עו"ד עזורה משקר,כאשר הוא אומר שלא חתם על כתבי הערבות, אלא אמר,שהוא לא זייף את חתימתו של עו"ד עזורה (עמוד 41 שורות 10 - 11 לפרוטוקול). (4) העובדה שעו"ד עזורה שקל בפרק זמן מסוים אם להכנס כמשקיע בטל שופ וזאת לאור היכרותו עם שלומי עמר, אין בה כדי להוביל למסקנה המבקשת על ידי התובעת, ולפיה עו"ד עזורה יצר מצג שהוא ערב לחובותיה של טל שופ. עו"ד עזורה הצהיר והעיד, כי בקיץ 2001 שאל אותו שלומי עמר אם הוא מעונין להכנס כמשקיע בחברה. הוא הציב תנאים לכניסה כמשקיע ובהסכמתו של שלומי עמר, הוא שלח כלכלן כנציג מטעמו בשם מר מנחם רזניק על מנת שיבדוק את ספרי הנהלת החשבונות של החברה. אחיו - גיא עזורה שבאותה תקופה למד ראיית חשבון ועבד בטל שופ כסטודנט עזר לו ובדיקת מר רזניק העלתה, כי טל שופ מצויה בקשיים ונדרשת השקעה גבוהה והוא דרש משלומי עמר כי ציוד וסחורות ישועבדו לטובתו. בסופו של דבר, שעבוד כזה לא נעשה והוא לא הסכים להכנס כמשקיע בטל-שופ. מר רזניק העיד אף הוא, וגרסתו לא נסתרה כלל ועיקר, ובסופו של דבר, עו"ד עזורה לא נכנס בשום שלב להיות משקיע בטל-שופ או שותף בטל-שופ והוא לא הציג עצמו בפני תנופה כי יש לו ענין כלשהו בחברת טל-שופ. יצוין, כי עו"ד עזורה לא מכחיש כמובן שהוא היה עו"ד של טל שופ ושל שלומי עמר. כמו כן, לא מכחיש שאחיו של שלומי עמר עבד במשרדו והם אף הוציאו ספר משותף בנושא "גביית כספים מחייבים" (ת/13), אך עובדות, אלו לא הופכות את עו"ד עזורה לשותף בחברת טל-שופ או בכל עסק אחר של שלומי עמר וממילא, לא הופך אותו ערב לחובותיה של מי שהיתה הלקוחה שלו, חברת טל-שופ. ג) באשר לתעודת הזהות: (1) אין חולק על כך, שכחודשיים לאחר החתימה על כתב הערבות הרביעי, הגיע באמצעות פקס למשרדם של תנופה ממשרד עו"ד עזורה, תצלום של תעודת זהות של עו"ד עזורה עליו מופיעה גם חתימתו של עו"ד עזורה. טענה זו לא נטענה בכתבי הטענות על ידי התובעת ועו"ד עזורה גם לא ידע על כך, וכאשר הוזכר ענין זה במסגרת ההליכים המקדמיים, התייחס לכך עו"ד עזורה, ואישר, כי זה תצלום תעודת הזהות שלו, אך לא היה ידוע לו כיצד הגיע אותה תעודת זהות ממשרדם של תנופה ומה נאמר למזכירותיו, שגרם לכך, שמי מהן שלחה את תצלום תעודת הזהות למשרדי תנופה. עו"ד עזורה ציין בחקירתו הנגדית, כי יש במשרדו תיק ובו תצלומי תעודת הזהות שלו בצירוף החתימה וזאת כיון, שיש צורך בכך לצרכים שונים של המשרד (עמוד 57 שורות 5 - 9 לפרוטוקול) ולטענתו, ככל הנראה, נשלח תצלום תעודת הזהות לתנופה בעקבות אמתלה שקרית שנאמרה למי ממזכירותיו. עוד הוסיף עו"ד עזורה, כי תצלום של תעודת הזהות בצירוף חתימתו מופיע גם ברשם המשכונות ותנופה צירפה לתיק מסמכים מרשם המשכונות (ראה לדוגמה; ת/17, ת/16, ת/15) וגם משם הם יכלו לקבל את תצלום תעודת הזהות. (2) מכל מקום, התובעת לא הוכיחה כנדרש, כי תעודת הזהות נשלחה בהקשר של כתב ערבות כלשהו ולא הוכיחה כי מי ששלח את תעודת הזהות ידע שמשייכים אותה לערבות נטענת כלשהיא. ולפיכך, גם דין טענה זו להדחות. ד) לסיכום: בנסיבות אלו, בהם הגעתי למסקנה חד משמעית ולפיה התובעת לא הוכיחה כל עילת תביעה אישית נגד עו"ד עזורה, ממילא אין מקום להכנס לטענות שנטענו באשר לסכום התביעה. עו"ד עזורה אומנם התייחס בתצהירו ובכתב ההגנה לטענות נגד סכום התביעה, וזאת כדבריו למען הסר ספק ולשם הזהירות, שכן, הוא טען, ואני מאמינה לו, כי למרות שלא היתה לו ידיעה אישית באשר להתקשרות בין תנופה וטל שופ, אזי מהמסמכים עצמם שצורפו לכתב התביעה הוא יכל למצוא פגמים בסכום התביעה וזאת הוא ציין בכתב ההגנה ובתצהיר. ואכן ניתן לראות שסעיפים 38 עד 58 לתצהירו מסתמכים על המסמכים שצירפה התובעת ולא על ידיעה אישית כלשהי באשר לאותם עסקאות שבין תנופה וטל שופ. 7. לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין התביעה להדחות. ב) התובעת תשא בהוצאות הנתבע 3 ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 30,000 ₪ + מע"מ. הוכחת חתימהמסמכיםערבות