הטעיה בזהות הזוכה במכרז

טענתה העיקרית של התובעת היא כי השותפות היא זו שזכתה במכרז אולם החברה הטעתה את התובעת והציגה עצמה כמי שזכתה במכרז וחתמה עם התובעת על הסכם קבלן משנה.

להלן פסק דין בנושא הטעיה בזהות הזוכה במכרז:

פסק דין

  1.      התובעת הינה חברה בע"מ הרשומה בישראל ועסקה בזמנים הרלוונטיים לתביעה בעבודות עפר ופיתוח. הנתבעת 1 (להלן: "החברה"), הינה חברה בע"מ שעסקה בזמנים הרלוונטיים לתביעה בעבודות עפר ופיתוח. החברה פורקה ביום 16.1.03 בעקבות הידרדרות מצבה הכלכלי. הנתבעת 2 (להלן: "ווד-לנד") הינה חברה בע"מ הקשורה לחברה. הנתבעים 3 ו-4 (להלן ביחד: "משה ויואב" או "האחים לזר") הם בעלי המניות בחברה (מחצית כל אחד) ומנהליה וכן מנהלים בווד-לנד שמניותיה מוחזקות על ידי החברה ועל ידי הנתבע 4 (להלן: "יואב"). נתבעת 5 היא שותפות כללית רשומה שהון מניותיה מוחזק ב- 90% על ידי החברה והיתרה על ידי ה"ה אהרון בסעוד (להלן: "השותפות"). הנתבעת 6 הינה חברה בע"מ הפועלת בישראל והמארגנת, מבצעת ומפקחת מטעם הרשויות המקומיות על מכרזים ופרויקטים (להלן: "המשכ"ל"). הנתבע 7, הינו כונס הנכסים של חברת לזר, אשר עסק בכינוס נכסי החברה ונמחק מהתובענה בשלביה הראשונים.
  2.      הרקע לתביעה זו הוא שפיקוד העורף הקצה תקציבים לרשויות המקומיות בצפון למימון וסלילת כבישי ביטחון מסביב לישובים באזור הגבול הצפוני, וזאת בסמוך לנסיגת צה"ל מלבנון. המועצות ביקשו באמצעות משכ"ל להוציא מכרז לביצוע העבודות. במכרז זכתה השותפות.
  3.      הנתבע 3 (להלן: "משה") פנה למר גיא ירמק, שהוא מנהל התובעת (להלן: "ירמק") וביקש כי התובעת תבצע, כקבלן משנה, עבודות עפר ופיתוח באזור גבול הצפון במסגרת המכרז שפורסם על ידי המשכ"ל. בין התובעת לחברה נחתם ביום 24.5.01 הסכם קבלן משנה לביצוע עבודות עפר ופיתוח (להלן: "ההסכם"). על פי ההסכם, התובעת צריכה הייתה לבצע עבודות פיתוח ועפר במושבים זרעית, מרגליות, כפר יובל וישובים אחרים וכן עבודות באזור המרכז עבור עיריית ת"א. התשלום לתובעת היה בשיקים דחויים המשוכים על חשבון החברה, אשר נפרעו בחלקם. אולם, מאז חודש אוגוסט 2001 השיקים לא כובדו והוחזרו עם הערה "א.כ.מ." ולאחר מכן עם הערה "חשבון מוגבל". התובעת הפסיקה את ביצוע העבודות במהלך חודש אוגוסט 2001.
  4.      לאחר הפסקת העבודה נפגשו האחים לזר עם התובעת. לטענת התובעת, במהלך הפגישה סוכם כי התובעת תמשיך בביצוע העבודות והאחים לזר יהיו אחראים לכך שתקבל את כל המגיע לה. באותו מעמד נערך הסכם לפיו העבירו הנתבעים רכב אשר היה בבעלות ווד-לנד לתובעת וזאת כתשלום על חשבון המגיע לתובעת. שווי הרכב הועמד על 37,000 ₪. לטענת התובעת הסכם הרכב נעשה ביום 5.9.01 וצורף כנספח ז' לתצהיר התובעת. לטענת התובעת למרות ההסכם נספח ז' התובעת לא הצליחה להעביר בעלות על הרכב בגלל עיקול או שעבוד שהיה על הרכב. התובעת טוענת כי הנתבעים גרמו במעשיהם לתובעת להמשיך בביצוע העבודות מתוך הבטחה ואמונה כי הם ידאגו לפרוע את החוב לתובעת. הנתבעים משכו שיקים מחשבונות בנק נוספים מלבד החשבון של בנק לאומי שהוגבל ומסרו לתובעת שיקים נוספים משוכים על בנק המזרחי ובנק הפועלים.
  5.      התובעת הגישה תביעה לבית המשפט השלום בנהריה ביום 30.10.01 בגין 5 שיקים של החברה, משוכים על בנק לאומי לישראל בע"מ, אשר לא כובדו ולא נפרעו. השיקים הם: שיק מספר 7499 בסך 42,558.75 ₪ זמן פירעון 24.8.01; שיק מספר 7384 בסך 49,284.92 ₪ זמן פירעון 30.8.01; שיק מספר 7501 בסך 42,558.75 ₪ זמן פירעון 21.9.01; שיק מספר 7543 בסך 40,643 ₪ זמן פירעון 30.9.01 ו - שיק מספר 7600 בסך 38,332.89 ₪ זמן פירעון 19.10.01. סכום השיקים שלא כובדו מגיע לסך של 213,378.31 ₪. כמו כן הגישה התובעת את התביעה בגין הרכב אשר הועבר לרשותה ולבעלותה על פי ההסכם ואשר לא ניתן היה להעבירו ושוויו עומד על סך 37,000 ₪.
  6.      לאחר הגשת התביעה הגישה החברה בקשה להקפאת הליכים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. במסגרת הבקשה להקפאת ההליכים טענה החברה כי יש להיעתר לבקשתה כדי לאפשר לחברה להשלים עבודות שלקחה על עצמה ובמיוחד הפרויקטים מול משכ"ל. אולם בפועל העבודות לא בוצעו, משום שהכונס הודיע, שאין ביכולתו לבצע את אותן עבודות.
  7.      הדיון בתיק הועבר לבית משפט השלום בתל אביב ובמסגרת ההוכחות שמעתי את מר ירמק, מנהל התובעת, מר יואב לזר ומר שטיינר העד מטעם משכ"ל.


טענות הצדדים
8.     טענתה העיקרית של התובעת היא כי השותפות היא זו שזכתה במכרז אולם החברה הטעתה את התובעת והציגה עצמה כמי שזכתה במכרז וחתמה עם התובעת על הסכם קבלן משנה. התובעת טוענת כי נודע לה כי השותפות היא זו שזכתה במכרז מול משכ"ל רק כאשר ביקשה לעכב כספים המגיעים לחברה אצל משכ"ל ובתגובה קיבלה, לטענתה, בהפתעה את תגובת משכ"ל ולפיה "אין לה כל התקשרות מכל מין וסוג שהוא עם המבקשת, וכי הקבלן שזכה במכרז וממנו הזמינו הרשויות המזמינות את העבודות המפורטות בבקשה, הינו לזר נוי ופיתוח שותפות רשומה מספר 0175460-54 ולא המשיבה 1".
9.     לטענת התובעת, משכ"ל ניהלה את כל ענייני ההתקשרות, לרבות התחשבנויות ותשלומים, מול החברה ולא עם השותפות, אשר לטענתה היא זו שזכתה במכרז. התובעת טוענת עוד כי הנתבעים פנו לבית המשפט עם בקשה לעיכוב הליכים נגד החברה בנימוק שיש לאפשר לה להשלים את התחייבויותיה, למרות שידעו כי לחברה אין כל קשר למכרז. עוד היא טוענת כי לו ידעה מלכתחילה כי הזוכה במכרז הינה השותפות ולא החברה לא הייתה מסכימה לבצע עבורה את העבודה מאחר ובבדיקה ראשונית ניתן לגלות כי השותפות אינה פעילה כלל ומהווה רק כיסוי לפעולות הנתבעים.
10.     התובעת טוענת כי בשל הצגת הדברים כפי שהוצגה על ידי כל הנתבעים נוצר מצג שווא כי החברה ולא השותפות היא הזוכה במכרז נגרם לה נזק השווה לתמורה המגיעה לה בגין ביצוע העבודה וזאת בתוספת הוצאות משפטיות, עוגמת נפש ונזקים נוספים.
11.     משה, יואב והשותפות התגוננו כנגד התביעה. החברה בפרוק ולא הגישה כתב הגנה. לטענת הנתבעים הנ"ל השותפות התקשרה עם משכ"ל כשלוחתה של החברה. לטענתם החברה הייתה בעלת הזכויות והחובות בהתקשרות הנ"ל וכל ההתחשבנויות עם משכ"ל נעשו מולה בלבד. הנתבעים טוענים עוד כי התובעת הפרה את ההסכם עם החברה, נטשה את אתרי ביצוע העבודה בעיצומן של העבודות וגרמה לחברה נזקים כבדים. לטענתם גם החלק שאותו ביצעה התובעת היה לקוי ולא אושר על ידי מזמיני העבודה.
12.     משה, יואב והשותפות אינם מכחישים כי בניסיון לפרוע את החובות גרמה החברה לכך שווד-לנד תעביר לתובעת בעלות על אחד מכלי הרכב הרשומים בבעלותה. כמו כן החברה משכה שיקים חליפים על חשבונותיה בבנק הפועלים בע"מ ובנק המזרחי בע"מ, שנועדו להחליף את השיקים, שלא כובדו על ידי בנק לאומי לישראל בע"מ. הנתבעים גם מודים כי מספר ימים לאחר מסירת כלי הרכב לתובעת התברר, כי הוטל עליו עיקול על ידי המוסד לביטוח לאומי, עובדה שלטענתם לא הייתה ידועה להם קודם לכן. לטענתם העיקול הוסר על ידי ווד-לנד והודעה על ביטול העיקול נשלחה לתובעת וכן השעבוד שהיה על הרכב לטובת חברת ביטוח מגדל הוסר. לראיה צורפו לתצהירו של יואב את רישיון הרכב, נספח ט'. הנתבעים טוענים כי זכויות הבעלות ברכב עברו אל התובעת והיא אף מחזיקה בו באופן פיזי ובכל זאת ממשיכה לתבוע את ערכו.
13.     לטענת הנתבעים השותפות השתתפה בהליכי המכרז כשלוחתה של החברה באופן גלוי לעין כל, כאשר עובדה זו לא הוסתרה מעולם ולא הוצנעה. לטענתם, התובעת ידעה על כך והיא זו שביקשה לחתום על ההסכם מול החברה ישירות ולא עם השותפות. לטענת הנתבעות, התובעת שימשה במשך מספר חודשים כקבלן משנה של חברה קבלנית בשם הנדלמן, אשר הועסקה קודם לכן כקבלן משנה של החברה. עוד מציינים הנתבעים כי חוזה ההזמנה על נספחיו צורף להסכם שנחתם בין התובעת והחברה ולכן הוצג בפניה כי השותפות היא הזוכה במכרז. הנתבעים טוענים עוד כי לא הטעו את התובעת ואין לאחים לזר כל אחריות אישית כלפי התובעת. הם אינם חתומים על ערבות אישית כלפיה ויש הפרדה בין האישיות המשפטית של כל אחד מן הנתבעים.
14.     משכ"ל טענה בסיכומיה כי התובעת ומשכ"ל עצמה נפלו קורבן למעשה "עוקץ" של הנתבעים 5-1 או מי מטעמם. לטענת משכ"ל התנהגותם של האחים לזר במסגרת עירוב הישויות המשפטיות שיצרו לעצמם, החברה והשותפות, הייתה לא ראויה, חסרת תום לב, רשלנית ואף גרמה נזקים למשכ"ל.
15.     משכ"ל צירפה לסיכומיה פסק דין מיום 30.11.06 שניתן בבית משפט השלום בתל-אביב על ידי כבוד השופטת אביגיל כהן, ובה תבעה משכ"ל את השותפות וכן את האחים לזר ואחרים. השופטת כהן, קיבלה את התביעה כנגד השותפות בגין הפרת הסכם ביצוע העבודות ואף חייבה את משה ויואב באופן אישי תוך הרמת מסך והטלת אחריות אישית עליהם.

דיון והכרעה
האחים לזר והשותפות
16.     אין מחלוקת בין הצדדים לגבי העובדות הבאות: משכ"ל פרסמה מכרז לביצוע עבודות בגבול הצפון. לחברה לא היה סיווג קבלני מתאים המזכה אותה להשתתף במכרז. לשותפות, ששותפיה היו החברה ושותף נוסף, היה סיווג כזה בשל השותף הנוסף, ולכן היא ניגשה למכרז וזכתה בו בפרק "הדרכים". למרות זאת, בהסכם עם התובעת התקשרה החברה ולא השותפות. בהסכם נכתב במבוא כי החברה "קיבלה לביצוע העבודה מאת משכ"ל על פי חוזה מס'...". כלומר בהסכם הציגה החברה עצמה כמי שזכתה במכרז ומכח זה היא חתמה על הסכם עם התובעת לביצוע העבודות. לעניין זה איני מקבלת את טענת החברה כי הציגה את המכרז כנספח להסכם בפני התובעת ובכך יצאה ידי חובתה. נהפוך הוא החברה הטעתה את התובעת בהצהירה בפתח ההסכם, שהיא זו שזכתה במכרז, כאשר הצהרה זו היא הבסיס לכל ההסכם בין הצדדים, ולא בכדי היא מופיעה מייד בתחילת הצהרות הצדדים להסכם.
17.     כאשר נשאל יואב בחקירתו הנגדית על העירוב בין החברה לשותפות בהסכם עם התובעת אמר את הדברים הבאים המוכיחים את יחסו הבלתי ראוי לנושא הישויות המשפטיות השונות: "מבחינתנו זה אותו גוף, לא היה פה דברים שונים הכל התנהל יחד באמצעות החברה...." (עמוד 23 שורה 14). לאחר מכן המשיך והבהיר כי לא ראה חשיבות בהפרדה בין האישיות המשפטית של החברה לזו של השותפות ואף לא להפרדה בינו (יואב) לבין החברה והוא אף אישר כי מבחינתו הוא, החברה והשותפות זה אותו גוף, כאשר "הכל התנהל מבחינת הנהלת חשבונות אצל החברה" (עמוד 23 שורות 16 עד 23). יואב חזר ואישר את הדברים גם בדבריו בחקירה הנגדית בהמשך (עמוד 33 שורות 23 עד 27).
18.     מכאן עולה כי לא יכולה להיות מחלוקת, וכך אני קובעת, כי האחים לזר ניהלו את החברה והשותפות תוך שהם מערבבים בין הישויות המשפטיות השונות (החברה והשותפות) והם אף לא ראו חשיבות בהפרדה בינם כמנהלים ובעלי מניות לבין החברה והשותפות.
19.     איני מקבלת את טענות האחים לזר כי לא הטעו את התובעת לחשוב כי החברה היא שזכתה במכרז ולא השותפות. נתתי אמון בעדותו של ירמק כי לא ראה את ההסכם בין משכ"ל לשותפות ולכן לא הייתה כל הסכמה מצידו לעירוב שכזה. האחים לזר גם לא הציגו את הנספח להסכם, אשר לטענתם מר ירמק חתם עליו.
20.     בנוסף, השיקים שלא כובדו על ידי הבנק נמסרו על ידי האחים לזר לתובעת לאחר שזו החלה לעבוד בעבור החברה ובשלב שבו ידעה החברה וידעו בעלי מניותיה כי החברה לא תוכל לפרוע את השיקים. הדבר עולה מדו"ח כונס הנכסים שהוגש לבית המשפט המחוזי בתיק כינוס החברה שבו מצוין כי כבר בשנת 2000 הייתה החברה בהפסד כספי ניכר, וחובותיה לבנק לאומי, הבנק שעליו נמשכו השיקים, גדלו באופן ניכר.
21.     אני מוצאת כי יש לחייב את השותפות ואת האחים לזר בשל אי פירעון השיקים וזאת מן הנימוקים המפורטים להלן.
22.     מבחינה משפטית בהיות האחים לזר מנהלים ובעלי מניות של החברה ניתן לחייבם בחובות בדרך של הרמת מסך או בדרך של חיוב אישי. על פי דיני החברות הרמת המסך נעשית רק במקרים חריגים וכאשר מבקש הרמת המסך מוכיח כי האורגן עשה שימוש שאינו ראוי במסך ההתאגדות, באופן החורג מניהול עסקים רגיל, מתוך חוסר הגינות, ופגיעה בעקרונות היושר וחוש הצדק. חיוב אישי נעשה כאשר ניתן להוכיח כי הנתבעים פעלו בתרמית על פי סעיף 56 לפקודת הנזיקין, בחוסר תוך לב על פי סעיף 12 ו- 39 לחוק החוזים (חלק כללי) או בהטעיה על פי סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי).
23.     לטעמי במקרה זה העילה המרכזית לחיוב האחים לזר היא הרמת המסך. יואב הודה בפני בית המשפט כי לא ייחס כל חשיבות לאישיות המשפטית הנפרדת של החברה, של השותפות ושל האחים עצמם וכי נהל את עסקיו בצורה שמערבבת את הנכסים, ההתחייבויות והזכויות של הגופים השונים. הוא אף הודה שלא ראה חשיבות בהפניית שימת הלב של התובעת לכך שהיא אינה חותמת עם האישיות המשפטית שזכתה במכרז, אלא עם אישיות משפטית אחרת.
24.     ערוב זה בין החברה לשותפות הביא להטעיית התובעת וגרם לה נזק ממשי במועד שבו השיקים חזרו והתובעת ביקשה לבצע פעולות עיקול או עיכבון של כספים אצל המשכ"ל והתברר לה שהחברה שנתנה לה שיקים אינה מופיעה כבעלת דברה של המשכ"ל, אלא רק השותפות, ולכן אין באפשרותה להיפרע דרך המשכ"ל.
25.     לכן אני מוצאת כי מדובר בנסיבות חמורות שבהם הטעייה ועירוב האישיות המשפטית של החברה והשותפות גרמו לנזק של ממש לתובעת ולכן יש להטיל חבות מכח הרמת מסך על האחים לזר.
26.     השותפות גם היא חייבת משום שאת העבודה שביצעה התובעת היא בצעה במסגרת ההסכם עליו חתמה השותפות עם המשכ"ל ולכן העבודה נעשתה בעבורה. בנוסף השותפות חייבת מכח ערוב הנכסים, ההתחייבויות והזכויות שעשו האחים לזר לחברה ולשותפות.

המשכ"ל
27.     אני מוצאת כי דין התביעה נגד משכ"ל להידחות. לא יכולה להיות מחלוקת כי התובעת חתמה על ההסכם עם השותפות בלא כל קשר למשכ"ל ולמשכ"ל לא היה כל קשר להטעיה שהטעו האחים לזר את התובעת בעת חתימת החוזה עימה. משכ"ל והתובעת אף לא היו בקשר כלשהו עד שהשיקים של החברה, שנמסרו לתובעת לפירעון חזרו, ומשכ"ל כלל לא ידעה על קיומה של התובעת עד למועד בו פנתה התובעת וניסתה לעכב כספים של החברה אצל משכ"ל. למשכ"ל גם אין כל קשר לשיקים שניתנו על ידי החברה לתובעת. מכאן שמשכ"ל לא יכלה לבצע כל פעולה שיש בה כדי להטעות את התובעת עובר לחתימתה על ההסכם עם החברה ואף עובר לקבלת השיקים על ידי החברה.
28.     איני מקבלת את עדות מר ירמק, כי מאן דהוא מהפיקוח של משכ"ל אמר לו שמדובר בחברה דווקא ולא בשותפות (עמוד 8 שורות 24 עד 28). טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם כתבי הטענות והתצהירים של מר ירמק והיא אף מהווה "עדות כבושה", שכידוע ערכה מועט, אלא אם כן מצליח העד להסביר ולשכנע מדוע כבשה בליבו עד יום העדות. יתר על כן לא הובאה כל עדות לתמוך בגרסה זו, שהועלתה לראשונה בדיון. מכאן שאיני מקבלת את עדותו של מר ירמק בנושא זה.
29.     התובעת טוענת כי מכתב שנשלח על ידי בא כח משכ"ל ביום 5.12.01 לכונס הנכסים ובו נכתב כי החברה (ולא השותפות) היא שזכתה במכרז, מהווה ראייה המעמידה בספק את גירסת משכ"ל. איני מקבלת עמדה זו של התובעת. מדובר בטעות סופר כפי שהעיד על כך מר שטיינר וכפי שהדבר עולה ברורות מכל המסמכים שצורפו לתצהירו של מר שטיינר ואשר יפורטו להלן. החוזה שנחתם ביום 3.5.00 היה בין משכ"ל לשותפות (נספח "א" לתצהיר שטיינר); הזמנות עבודה היו לשותפות (נספח "ב" לתצהיר שטיינר); צווי התחלת עבודה היו לשותפות (נספח "ג" לתצהיר שטיינר); חשבונות הפרופורמה לתשלום על ידי משכ"ל, הוצאו על ידי השותפות (נספח ו" לתצהיר שטיינר); תגובת משכ"ל לבקשה למתן הוראות בתיק הכינוס בבית המשפט המחוזי - סעיף 10- מפרטת את השותפות כחתומה על החוזה (נספח ט1 לתצהיר ירמק). גם פרטי חשבון הבנק שאליו העבירה משכ"ל את הכספים הינו חשבון בנק של השותפות (נ/2 ו- נ/3 ונספח י"ב לחוזה משכ"ל- השותפות). לעניין זה גם העיד יואב כי החשבונות פרופורמה הוצאו על ידי השותפות והיא אף קיבלה את הכסף (עמוד 34 שורות 14 עד 20).
30.     התובעת טוענת עוד כי חשבוניות המס הוצאו על ידי החברה ובכך יש ראייה להטעייתם על ידי משכ"ל. איני רואה כיצד חשבוניות מס שכלל לא היו בידיעתה של התובעת עד למועד כינוס הנכסים ואף לאחר מכן גרמו להטעיית התובעת במהלך ההתקשרות עם החברה ובזמן מתן השיקים. אשר לחשבונות המס הרי אין הן מאיינות את העובדה שמשכ"ל העבירה את הכסף לחשבון השותפות ולא לחשבון החברה ואת העובדה שהשותפות היא הזוכה במכרז.
31.     אשר לפעולות שביצעה משכ"ל לאחר הכינוס, טוענת התובעת כי משכ"ל יצרה מצג בפני בת המשפט כי החברה היא שזכתה במכרז ובכך מנעה את האפשרות של השלמת העבודה במועד והצלת כספי התובעת. גם טענה זו אין בידי לקבל. משכ"ל הבהירה כי השותפות היא שזכתה במכרז, אולם השותף הכללי בשותפות הייתה החברה שנקלעה לכינוס ולכן כונס הנכסים של החברה מונה, על פי החלטת בית המשפט המחוזי בת"א, לפעול גם בשם השותפות (נספח ז לתצהיר שטיינר). לאחר הקפאת ההליכים פעלה משכ"ל בשיתוף פעולה עם כונס הנכסים, שהוסמך על ידי בית המשפט לייצג אף את השותפות ואפשרה לשותפות הזדמנות נוספת לנסות להשלים את העבודות, אפשרות אשר לא צלחה (סעיף 15 לתצהיר שטיינר ונספח ט1 לתצהיר ירמק). ככל שנדרש היה להעביר כספים לאחר הכינוס העבירה משכ"ל את הכספים לשותפות או לכונס שייצג את השותפות מכח החלטת בית המשפט (סעיף 17 לתצהיר שטיינר). סופו של דבר שההתקשרות עם השותפות בוטלה ביום 20.12.01 וביצוע העבודות נמסר לקבלן אחר.
32.     בתחילת סיכומיה התובעת מוסיפה וטוענת כנגד משכ"ל לעניין תהליך גילוי המסמכים, שנתקיים בין הצדדים, כאשר היא טוענת שבלתי סביר כי למשכ"ל אין מסמכים והעתקים של מסמכים נוספים, שאותם דרשה ממנה. תהליך גילוי המסמכים הסתיים במהלך קדמי המשפט בפני כבוד השופטת גרוסמן, אשר קיבלה את עמדת משכ"ל כי כל המסמכים הקיימים ברשותה גולו. לא מצאתי עילה לקבוע אחרת או כי התובעת הוכיחה חוסר הגינות מצידה של משכ"ל בנושא זה.

הנזק שנגרם לתובעת
33.     הנזק שנגרם לתובעת הוא כערכם של השיקים שלא נפרעו. לא קיבלתי את עדות יואב כי שלמו על חשבון החוב בשיקים אחרים שנפרעו, כיוון שלא הובאה לי כל הוכחה לכך ואילו התובעת היא המחזיקה בשיקים והחזקה שמסרה תמורה בגינם ולא נפרעה - עומדת לה.
34.     אשר למכונית שנמסרה לתובעת ולטענתה היא לא הצליחה להעביר בה בעלות. לא השתכנעתי כי עדיין קיימים קשיים להעברת הבעלות ברכב. לכן אני מפחיתה מסכומי השיקים את ערך הרכב, כפי שנקבע בין הצדדים, דהיינו סך של 37,000 ₪ (ראו נספח ז לתצהיר ירמק).

סיכום
35.     הנתבעים 3 4 ו- 5 ישלמו לתובעת יחד ולחוד סכום של 176,378 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מספטמבר 2001 ועד למועד התשלום בפועל.
36.     התביעה כנגד נתבעת 6 נדחית.
37.     הנתבעים 3 4 ו- 5 ישלמו יחד ולחוד הוצאות לתובעת בסך של 4,000 וכן שכר טרחת עורכי דין בסך של 15,000 ש"ח בצירוף מע"מ.
38.     התובעת תשלם לנתבעת 6 הוצאות בסך של 1,000 ₪ וכן שכר טרחת עורכי דין בסך של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ.
39.     כל הסכומים שנקבעו לתשלום ישולמו בתוך 14 יום מיום המצאת פסק הדין.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הטעיה בשימוש בשם

  2. הטעיית רוכשי דירה

  3. הטעיה במצב של הרכב

  4. ביטול מכרז עקב הטעייה

  5. הטעיה בקניית רכב משומש

  6. הטעיה בזהות הזוכה במכרז

  7. הטעיה בקניית מגרש לבניה

  8. הטעייה של בוחרים בבחירות

  9. הטעיה צרכנית - אחוזי שומן

  10. הטעייה תעריפי שיחה לחו''ל

  11. הטעיית בית המשפט ע"י עורך דין

  12. הטעיה לגבי המצב התכנוני של הנכס

  13. הטעיה במו''מ לכריתת פוליסת ביטוח

  14. דומיינים דומים - הטעיה בשם דומיין

  15. תביעה כנגד מושב בגין הטעיה בגודל קרקע

  16. תביעה ייצוגית: הטעיה בפרסום טיול באיטליה

  17. נטען להטעיית לקוחות כי המפתח המיוצר על ידה איננו ניתן לשכפול

  18. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון