בקשה לביטול מכר בכינוס נכסים

במסגרת השיקולים בבקשה לביטול מכר בהליכי כינוס, אשר אושר ע"י ראש ההוצל"פ, על ראש ההוצאה לפועל ליתן משקל של ממש לזכויותיו של מי שזכה בהתמחרות. לאינטרס זה שני פנים. האחד - הגנה על הקונה הספציפי, אשר שילם ממיטב כספו והשני - הגנה על האינטרס הציבורי, המחייב עידוד קונים פוטנציאליים להשתתף במכירות נכסים בהוצל"פ. להלן פסק דין בנושא בקשה לביטול מכר בכינוס נכסים: פסק דין בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל בחיפה (כבוד הרשמת מרב קלמפנר-נבון), מיום 9.4.08, בתיק הוצל"פ מס' 4-05-05749-02 (להלן: "תיק ההוצל"פ"), לפיה נדחתה בקשת המבקשים (הם החייבים בתיק ההוצל"פ), לפדות נכס מקרקעין, הידוע כחלקה 41 בגוש 17514 (להלן: "הנכס"), אשר לשם מימושו נפתח תיק ההוצל"פ. החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. העובדות: 1. ביום 9.3.05 מונה ב"כ המשיב, עו"ד ריבנוביץ (להלן: "הכונס"), ככונס נכסים למימוש הנכס, שהינו קרקע פנויה וריקה. על פי חוו"ד שמאי מטעם הכונס, שווי הנכס, למכירה במימוש מהיר, הוא 1,600,000 ₪, ממנו יש להפחית עד 20% למימוש מהיר. ביום 20.2.08 נחתם בין הכונס לצד ג' (להלן: "הרוכשים"), הסכם מכר, המותנה באישור ראש ההוצאה לפועל. באותו יום - 20.2.08 - שלח הכונס מכתב לחייבים, בו הוא מודיע להם על חתימת ההסכם ועל זכותם לפדות את הנכס בתוך 10 ימים, בתשלום מזומן בתמורה לסך של 1,280,000 ₪. כחודש ימים לאחר מכן, ביום 19.3.08 הגיש הכונס בקשה לראש ההוצאה לפועל, לאישור המכר לרוכשים. 2. באותו יום - 19.3.08 שלח ב"כ החייבים מכתב לכונס, בו מציעים החייבים לפדות את הנכס בתמורה לסך של 950,000 ₪ בלבד, וזאת בשל טענתם, לפיה מס השבח החל על העסקה עם הרוכשים הינו בסך של כ- 430,000 ₪. ביום 22.3.08 ניתנה החלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל, המאשרת את מכירת הנכס לרוכשים. במהלך השבוע שלאחר אישור המכר, שילמו הרוכשים את כל התמורה. מכתב תשובה מטעם הכונס, למכתב ב"כ החייבים מיום 19.3.08, נשלח רק ביום 23.3.08 ובו מודיע הכונס, כי ההצעה אינה מקובלת עליו וכי, "בין לבין", אושר המכר לרוכשים. 3. ביום 30.3.08, שמונה ימים לאחר אישור המכר ע"י ראש ההוצאה לפועל, התקבלה במשרדו של הכונס הודעת בא כוחם של החייבים, לפיה מופקד בידו סך של 1,280,000 ₪, לשם פדיון הנכס ע"י החייבים. באותו יום - 30.3.08, הגיש הכונס הודעה לראש ההוצאה לפועל, על רצונם של החייבים לפדות את הנכס. ביום 31.3.08 הגישו החייבים לראש ההוצאה לפועל, בקשה דחופה לאישור פדיון הנכס ע"י הבעלים ולביטול המכירה לרוכשים. החלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל: 4. ביום 9.4.08 ניתנה החלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל, מושא דיון זה, לפיה נדחתה בקשת החייבים לביטול המכר. בהתחשב בכך שהבקשה הוגשה לאחר אישור המכר ולאחר תשלום מלוא התמורה ע"י הרוכשים, העדיפה כבוד ראש ההוצאה לפועל את אינטרס ההסתמכות של הרוכשים ונתנה משקל מכריע לאינטרס של סופיות הליכי המכירה בהוצאה לפועל ולאינטרס של עידוד בטחון הציבור בהליכי מכר מסוג זה. עוד ציינה כבוד ראש ההוצאה לפועל, כי לחייבים ניתנו הזדמנויות רבות לפדות את הנכס, אותן הן לא ניצלו וכעת - אחרו את המועד. תמצית טענות החייבים: 5. טענתם העיקרית של החייבים הינה, כי לא ניתנה להם הזדמנות לפדות את הנכס. לטענתם, למעט החייב מס' 4 (להלן: "נור"), איש מהם לא קיבל הודעה מהכונס בדבר זכותו לפדות את הנכס ובפנית הכונס לחייב מס' 4, בה נרשמו שמות שאר החייבים, נפקד שמו של החייב 1 (להלן: "ג'ורג'"). 6. לטענתם, הם פנו לעו"ד טימור ממשרד הכונס, ביום 19.3.08 והודיעו על רצונם לפדות את הנכס וסוכם בין הצדדים, שהחייבים יבדקו מהו סכום המס המוטל על העסקה ויגישו הצעה אטרקטיבית, שתעשיר את קופת הכינוס. עוד טוענים הם, כי סוכם בשיחה זו, שעד מתן תשובתם לא יימשכו הליכי המכירה לרוכשים, אולם הכונס התעלם מסיכום זה ושלח להם ביום 23.3.08 תגובה, לפיה לא ניתן לשלם סכום תמורה נמוך מההצעה וממילא המכירה כבר אושרה ע"י ראש ההוצאה לפועל. 7. החייבים טוענים, שבא כוחם התקשר אל עו"ד טימור, ביום 27.3.08 (חמישה ימים לאחר אישור המכר ע"י כבוד ראש ההוצאה לפועל) וכי סוכם ביניהם כי ניתנת לחייבים שהות להודיע על הפקדת מלוא התמורה בידי בא כוחם עד יום 31.3.08 וכי אם יעשו כך, תינתן להם הזדמנות לפדות את הנכס, בטרם ישלמו הרוכשים את התמורה. החייבים קובלים על כך, שדברים אלה לא מצאו ביטוי בהודעת הכונס לראש ההוצאה לפועל, מיום 30.3.08. לטענתם, מהווה הדבר פגם חמור בהליכי הכינוס. 8. כן טוענים החייבים, כי חוו"ד השמאי, שהוצאה לצורך המכירה, נמוכה, משמעותית מחוו"ד השמאי, מטעם הבנק, אשר ניתנה בעת שנלקחה ההלוואה וכן, כי הם נדרשו לשלם עבור הנכס סך של 1,280,000 ₪, למרות שסכום החוב עמד על סך של 1,080,000 ₪ בלבד, עובדה אשר, לטענתם, הוסתרה מהם. 9. עוד טוענים הם, כי ראש ההוצאה לפועל אישר את המכירה למרות שלא הוגשו לו כל המסמכים הנדרשים וביניהם, ההודעה לחייבים על זכותם לפדות את הכנס, פרוטוקול ההתמחרות וההצעות אשר הוגשו לכונס ודו"ח מטעם הכונס. ב"כ החייבים מפנה לכך שרק ביום 25.3.08, לאחר שאושר המכר לרוכשים, ניתנה החלטת ראש ההוצאה לפועל המורה לכונס להגיש דו"ח ולצרף את פרוטוקול ההתמחרות וההצעות אשר הוגשו במסגרתה, ואלה הוגשו ביום 30.3.08. תמצית טענות הכונס: 10. ב"כ הכונס טוען, כי רק בשל טעות נשמט שמו של ג'ורג' מהמכתב שנשלח אל החייבים ובו הודעה על זכותם לפדיון הנכס. לטענתו, פגם זה אינו משמעותי, שכן ב"כ החייבים פנה אל הכונס בשם כל החייבים וניהל עימו מו"מ בשם כולם, כך שברי שגם ג'ורג' ידע על זכותו לפדות את הנכס. 11. הכונס מכחיש את טענות החייבים בנוגע לתוכן שיחות הטלפון שהתנהלו ביניהם לבין עו"ד טימור. לתגובת הכונס צורף תצהיר מטעם עו"ד טימור ובו נטען, כי סוכם בשיחת הטלפון בינו לבין ב"כ החייבים, כי ניתנת לחייבים אורכה לפדיון הנכס עד יום 17.3.08 וכי לאחר שהחייבים לא הודיעו, עד מועד זה, כי ברצונם לפדות את הנכס, הוגשה, ביום 19.3.08, בקשה לאישור המכר לרוכשים. לטענת עו"ד טימור בתצהירו, כי פניית ב"כ החייבים אליו, בהצעה לפדיון הנכס, נעשתה רק לאחר הגשת הבקשה לאישור המכר. מוסיף עו"ד טימור ומבהיר, בתצהירו, כי כאשר פנה אליו ב"כ המבקשים (לאחר אישור המכר), הבהיר לו, כי אם החייבים יפקידו את כל סכום התמורה, בנאמנות, יפנה הכונס אל ראש ההוצאה לפועל בבקשה למתן הוראות, בהתחשב בכך שהמכר כבר אושר. לטענתו, מעולם לא סוכם שהכונס לא ינקוט פעולות למימוש הנכס. עמדת הרוכשים: 12. הרוכשים מתנגדים לביטול המכירה. לטענתם, ככל שנפלו פגמים בהליך המכירה מדובר בפגמים טכניים, אשר רופאו בהתנהגות החייבים. עוד טוענים הם, כי משזכו בהתמחרות ונחתם עמם חוזה המכר, לא היו החייבים רשאים להתמהמה בהצעתם לפדיון ומשלא פנו במועד, איבדו זכותם, מה גם שבין לבין הם שילמו את התמורה, במלואה. הרוכשים מציינים, שהם שברו תכנית חסכון על מנת לשלם את התמורה והשקיעו ממון בגיוס הסכום הנדרש. 13. ב"כ הרוכשים הטיל ספק בדבר הימצאות מלוא התמורה בידי ב"כ החייבים. דיון: 14. אומר, תחילה, כי אינני סבורה שיש ליתן משקל כלשהו לעובדה ששמו של ג'ורג' נשמט ממכתב ההודעה על זכות הפדיון. במכתביו של ב"כ החייבים אל הכונס נרשם, במפורש, כי הוא פונה בשם משפחת ערטול "הבעלים של הנכס" וברי שגם ג'ורג' כלול בכך. גם בדיון בפניי אישר ב"כ החייבים, כי ההצעה מיום 19.3.08 הוגשה בשם כל החייבים, דהיינו - גם בשמו של ג'ורג'. בנסיבות אלה, בהן היתה כל משפחת ערטול (כולל ג'ורג'), מיוצגת, נרפא הפגם אשר בהשמטת שמו של ג'ורג' מהמכתב ויש אף חוסר תום לב בהעלאת טענה זו ע"י החייבים. 15. גרסת עו"ד טימור, בתצהירו, לפיה סוכם, כי המועד האחרון לפדיון הנכס הוא 17.3.08, נתמכת באמור במכתבו של נור ערטול אל הכונס, שנשלח למשרד הכונס ביום 11.3.08, בו הוא מבקש "לקבוע ישיבה ביום שני בשעות הערב בתאריך 17.3.08 ע"מ לשלם את הסכום המוסכם לשחרור הקרקע שבנדון". אין חולק שלמרות האמור במכתב זה, לא הגיעו החייבים למשרדו של הכונס ע"מ לשלם את התמורה (כמוסכם) ותחת זאת שלחו אליו, יומיים לאחר מכן (ביום 19.3.08), מכתב, בו הם מציעים לפדות את הנכס, אולם לא במלוא התמורה, אלא בתמורה לסך של 950,000 ₪ בלבד, לאור טענתם, לפיה מס השבח החל על העסקה עם הרוכשים הינו בסך של כ- 430,000 ₪. לא אוכל לקבל את טענת החייבים, לפיה הכונס הבטיח להם שאם סכום המכירה יופקד, במלואו, יבוטל המכר. בשלב בו התנהלה השיחה דנן, כבר אושר המכר ע"י ראש ההוצאה לפועל. מאחר ששיקול הדעת לביטול המכירה מצוי כולו בידי ראש ההוצאה לפועל, אשר חייב ליתן משקל של ממש לזכותם של הרוכשים, שהמכירה להם כבר אושרה, ממילא לא יכול היה הכונס להבטיח זאת, כפי שוודאי ידוע גם לב"כ החייבים. 16. לענין סכום המכר אומר, כי טענת החייבים כנגד חוו"ד השמאי נטענה בעלמא, ללא כל ביסוס מתאים וללא שהונחה על ידם תשתית, אשר יש בה להביא לביטול המכר בשל תמורה בלתי מספקת. גם בטענת החייבים, לפיה הוסתר מהם סכום החוב בתיק ההוצל"פ, לא מצאתי ממש. מדובר באינפורמציה הנמצאת בשליטת החייבים, בדיוק כפי שהיא נמצא בשליטת הבנק, כך שכל צד יכול לבדוק בכל עת, מהי יתרת החוב בתיק. 17. לגוף הענין - במסגרת השיקולים בבקשה לביטול מכר בהליכי כינוס, אשר אושר ע"י ראש ההוצל"פ, על ראש ההוצאה לפועל ליתן משקל של ממש לזכויותיו של מי שזכה בהתמחרות. לאינטרס זה שני פנים. האחד - הגנה על הקונה הספציפי, אשר שילם ממיטב כספו והשני - הגנה על האינטרס הציבורי, המחייב עידוד קונים פוטנציאליים להשתתף במכירות נכסים בהוצל"פ - ע"א 2000/01 - בן בסט דוד נ' רהב עין דר, עו"ד נאמנה בפשט"ר על נכסי דוד והדסה בן בסט . פ"ד נט(1), 481; רע"א 4891/04 - שמואל וינקלר נ' בנק הפועלים בע"מ ואח' . פ"ד נח(6), 721; דוד בר-אופיר - הוצאה לפועל הליכים והלכות מהדורה שישית (2007) עמ' 578(ו)(1). "החשש הוא, שאם לא יהיה סוף להליכי ההתמחרות ולאחר שנסתיימו הליכי המכירה יבוא מציע חדש ובכך יפתח מחדש את ההתמחרות, אז יירתעו מציעים פוטנציאליים ולא ישתתפו בהליכי ההתמחרות ובסופו של דבר יסבלו מכך החייבים או מי שחפצים לפרק השיתוף במקרקעין" - ע"א (מחוזי-ירושלים) 9093/07 - שער העיר ירושלים בע"מ נ' קופלה ג'וליאן (רות) ואח' (2008). 18. באיזון בין זכויות הצדדים ב"משולש" שבין חייב - זוכה - מציע שהצעתו אושרה, יש, כמובן, ליתן משקל גם לזכותו הקניינית של החייב ברכושו, זכות הבאה לידי ביטוי במתן הזדמנות לחייב לפדות את הנכס. עוד יש ליתן משקל לזכות הנושה ל"השאת רווחים", ע"י קבלת התמורה הגבוהה ביותר עבור הנכס. עם זאת, אישור סופי להליכי ההתמחרות מהווה, במידה רבה, נקודת "אל חזור". אין מדובר ב"סגירה הרמטית" של כל אפשרות חזרה, אולם פתיחה מחדש של הליכי המכירה תיעשה רק במקרים מיוחדים ויוצאים מן הכלל - ע"א 551/71 אמסטרדמר נ' מוסקוביץ, פ"ד כו(1) 793, עמוד 797 (1972). נקודת האיזון בין הזכויות והאיטרסים השונים שונה ממקרה למקרה. אין דירת מגורים כנכס עסקי. אין חייב אשר המתין עד לאחר אישור העסקה ע"י ראש ההוצאה לפועל, כחייב אשר ביקש לממש זכותו עובר לאשור וכיוצ"ב. בענייננו יש לזכור, בין היתר, שמדובר בנכס מקרקעין פנוי ולא בדירת מגורים 19. לענין נקודת ה"אל חזור", ראוי להפנות אל דברי כבוד השופט שמגר (כתוארו אז) בע"א 640/77 (לא פורסם), בהקשר למכירה בהליכי פירוק, המובאים בר"ע 338/83 חפציבה חברה לבנין עבודות פיתוח בע"מ נ' המפרקים של ככר לוינסקי בע"מ - בפירוק, פ"ד מא(3) 449, עמוד 457 (1984): "אין ללמוד מן הדברים המובאים לעיל כאילו יש לראות את מכירתו של הנכס על-ידי המפרק, לעולם, בגדר סוף פסוק שאין אחריו ולא כלום. יש נסיבות בהן יהיה בית המשפט נכון להתערב כדי לפתוח את המכירה מחדש ... אולם כדי שבית המשפט יונע לעשות כן חייבות להתקיים נסיבות מיוחדות." (ההדגשה אינה במקור). כן ראו: ע"א 509/00 לוי נ' עו"ד נאמן בפשיטת רגל לנכסי יצחק בילו, פ"ד נה(5) 410, (2001); רע"א 4891/04 וינקלר נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נח(6) 721 (2004). 20. סבורה אני, כי במקרה דנן לא מתקיימות נסיבות מיוחדות שכאלה וכי אין כל הצדקה להתערב בשיקול דעתה של כבוד ראש ההוצאה לפועל. הליכי מימוש המשכנתא נמשכו שנים רבות (החל משנת 2002) ובכל התקופה הזו לא שילמו החייבים את חובם ולא ביקשו לפדות את הנכס וכך נהגו גם כאשר מציעים הגישו הצעותיהם. 21. גם אם היו פגמים בהליכי המכירה, אין בכך כדי להביא, אוטומטית, לביטול המכר (בר"ע 2056/05 גינות לאה ואח' נ' בנק מזרחי בע"מ), מה גם שאין מדובר בפגמים אשר פגעו, מהותית, בזכויותיהם של החייבים ואף ניתן לראות את החייבים כמי שויתרו על פגמים אלה, משהציעו לפדות את הנכס, ללא שהתריעו על הפגמים להם הם טוענים כיום. 22. יודגש שהצעתם של החייבים לפדיון הנכס הוגשה באיחור, לאחר שעבר המועד שנקצב להם בהודעת הכונס ולאחר שכבר הוגשה בקשה לראש ההוצאה לפועל לאישור המכר, וגם אז הצעת החייבים לא היתה בסכום ההצעה אשר הציעו הרוכשים, אלא בסכום מופחת, בטענה כי ההפחתה הינה כשיעור מס השבח המוטל על העסקה עם הרוכשים. החייבים אף לא הראו כי, אכן, גובה המס הוא כנטען על ידם. אין חולק על זכות הקנין אשר יש לחייבים בנכס, אולם יש ליתן גם משקל של ממש לזכותם של מציעים, אשר זכו בהתמחרות ואשר המקדמה ע"ח הצעתם מופקדת בידי הכונס, לסיום הליכי אישור המכירה בהקדם, מה גם שהרוכשים דנן השלימו את תשלום מלוא התמורה, במהלך השבוע שלאחר אישור המכר ואילו הפקדת מלוא סכום ההצעה ע"י החייבים נעשתה, גם לפי טענתם, שמונה ימים לאחר אישור המכר. במאמר מוסגר יצויין, כי עוד טרם ניתנה החלטת ראש ההוצאה לפעל, נשוא דיון זה, ביקש הכונס (ביום 4.8.08) מב"כ החייבים להעביר אליו תדפיס בנק, המראה, כי, אמנם, מופקד אצלו סכום התמורה, אולם לא נענה. יש עוד להוסיף, כי לאחר שב"כ הרוכשים הביע (במהלך הדיון בפניי), ספק בשאלה אם הכספים אכן מופקדים כיום בידי ב"כ החייבים אמר ב"כ החייבים, כי הכספים אינם בידיו. לדבריו, החייבים לקחו הלוואה חוץ-בנקאית, כדי להפקיד אצלו את הפקדון, אולם לאחר שראש ההוצאה לפועל דחתה את בקשתם לבטל את המכירה לרוכשים, הם החזירו את ההלוואה. לטענתו, אם יתקבל הערעור, יוכלו מרשיו לקבל, שוב, הלוואה. יש לדרוש מהחייבים שיקפידו על עמידה בלוח הזמנים, אשר נקבע למימוש זכותם לפדות את הנכס, שאם לא כן עלולים הם לאבד את זכותם לפדותו. 23. סופו של דבר - אני דוחה את הערעור. המבקשים ישלמו הוצאות הערעור בסך 6,000 ₪ (3,000 ₪ לבנק ו- 3,000 ₪ לרוכשים), בתוספת מע"מ כחוק. הפקדון, ככל שהופקד, יועבר לב"כ הבנק ולב"כ הרוכשים, בחלקים שווים, ע"ח ההוצאות שנפסקו.כינוס נכסים