בזבזנות של חייב בהוצאה לפועל

האם בזבזנות של חייב בהוצאה לפועל מהווה עילה לדחיית בקשתו להכרזה על פשיטת רגל ?

בית המשפט לא שוכנע כי החייב יצר חובותיו בתום לב.

בית המשפט אשר בחן את האופן בו נוצר חובו הגדול, מיד לאחר הקמת החברה על ידו, קבע ממצאים קשים לגביו ולגבי בני משפחתו, עמם המשיך לעבוד, גם לאחר שהחברה נקלעה לקשיים, בעסק החדש שנרשם על שם דודו.

החייב לא התרשם מכשלונו העסקי וחי בפזרנות על חשבון נושיו, כשהוא מחליף רכבים בקצב בלתי סביר.

להלן פסק דין בנושא בזבזנות של חייב בהוצאה לפועל:

פסק-דין

עובדות המקרה
1.     החייב, יליד 74', הגיש בקשה למתן צו לכינוס נכסיו ולהכרזתו פושט רגל (להלן: פוש"ר) בגין חובות מוצהרים בסך 511,474 ₪ ל- 6 נושים. ביום 11/4/07 ניתן צו לכינוס נכסי החייב ונפסק כי עליו לשלם לקופת הכינוס סך של 500 ₪ בחודש.

נגד החייב הוגשו 3 תביעות חוב בסך כולל של 207,796 ₪, מתוכם נתבע בדין קדימה סך של 5,143 ₪ על ידי מיסוי מקרקעין מתוך תביעת חוב בסך 13,044 ₪, וכן סך של 1,587 ₪ על ידי המוסד לביטוח לאומי מתוך תביעת חוב בסך כולל של 6,591 ₪.

לדברי החייב נפתחו נגדו 7 תיקי הוצל"פ, נערכה לו חקירת יכולת ותיקיו אוחדו. התקיימו שתי אסיפות נושים בעניינו בהן נרשמה נוכחות מטעם משרדו של ב"כ הנושה בנק דיסקונט, החייב לא התייצב לשתי אסיפות אלה ולא הציע לנושיו הצעה להסדר חובותיו.
     
2.     בתצהיר התומך בבקשה פירט החייב את נסיבות הסתבכותו הכלכלית.
א. בשנת 97' הקים החייב חברה בשם א.ע באולינג הגליל בע"מ (להלן: החברה), אשר ניהלה עסק של באולינג, וזאת על פי הצעתו של אביו. בתחילה ניהל אביו את החברה, והחייב, אשר היה אחרי שירות צבאי וחסר נסיון, לא היה מעורב בניהולה, ועבד בה כשכיר. רק בשנת 99' החל לבצע תפקיד ניהולי בעסק, השקיע מאמצים רבים לקידומו, אך על אף מאמציו, העסק לא הצליח, בין השאר עקב המצב במשק. העסק פעל עד לשנת 01' וזאת עד לסגירת האולם בו מוקם העסק מסיבות מבניות.

ב. בשנת 97' נעשה שימוש לרעה בכרטיס האשראי של החייב, ללא ידיעתו ו/או הסכמתו בסכום של כ- 100,000 ₪. החייב נתבע על ידי הבנק הבינלאומי הראשון, ומחשבונו קוזזה תוכנית חסכון על סך 30,000 ₪.
3.     הכנ"ר מתנגד לבקשת החייב להכריזו פוש"ר, בטענה כי החייב לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי הסתבך בחובותיו בתום לב.
א. החברה הוקמה ביום 23/12/97, והמשיכה בהפעלת מועדון הבאולינג שפעל קודם לכן במסגרת חברה בשם "באולינג כרמיאל בע"מ", אשר הוקמה על ידי הוריו של החייב בשנת 91' והחייב נרשם בה כדירקטור בשנת 93'. לדברי החייב החברה שכרה מבעל האולם את כל הציוד של העסק ולאחר סגירתו הוחזר הציוד למשכיר.
החייב לא המציא דו"חות כספיים של החברה אותה ניהל, ולא עמד בנטל הנדרש להוכחת גרסתו כי חובותיו נבעו מכשלון עסקי וכי נהג בתום לב בעת יצירתם.

ב. החייב לא שיתף פעולה עם הכנ"ר ולא המציא את המסמכים אשר התבקש להמציא, ובעשותו כן מנע מהכנ"ר להתחקות אחר נסיבות היווצרות החובות, תום ליבו של החייב ומצבו הכלכלי האמיתי.

ג. בנק דיסקונט סניף כרמיאל הגיש כנגד החייב תביעת חוב על סך כולל של 188,161 ₪ -כאשר סך של 79,799 ₪ נדרשו בגין יתרת חוב עו"ש בחשבונו הפרטי של החייב, וסך של 13,136 ₪ בגין יתרת חוב בחשבון החברה. הבנק תבע גם את הורי החייב. בחקירתו מסר החייב כי חלק מחובו לבנק נובע מהלוואה שנטל לרכישת רכבים, אשר מומשו.

ד. מחקירה שערך הכנ"ר, אשר בדק את נתוני משרד הרישוי, עולה כי בין השנים 03'-91' החליף החייב 17 רכבים, אשר 13 מתוכם שועבדו, אך כיום אף לא אחד מרכבים אלו רשום על שמו. עוד ציין כי רוב כלי הרכב נקנו לאחר שהחייב יצר את חובו הגדול לבנק הבינאומי הראשון, כפי שיפורט להלן, מבלי ליתן הסבר מספק להתנהלות זו, והדבר מטיל צל כבד על מידת תום לבו. כזכור, לטענת החייב, חובו לבנק נובע בחלקו בגין הלוואה שנטל לרכישת הרכבים הנ"ל.

ה. החייב הצהיר על חוב לספק "מקור התבלין בע"מ". בחקירה מסר החייב כי מדובר בחוב לספק של מסעדה שניהל אביו על שמו של דודו. המסעדה פעלה בשנים 03'-02', החייב עבד בה כשכיר ונתן שיקים לספק מחשבונו מבנק דיסקונט.

ו. החייב לא המציא דו"חות מבוקרים של החברה. בתצהירו מסר כי נשפט בגין אי דיווח לרשויות המס, הורשע ונקנס בסך של 10,000 ₪, אותו שילם, אך לא המציא העתקים מכתב האישום ומפסק הדין. על פי תדפיסי מע"מ שבחן הכנ"ר, לחברה יתרת חוב למע"מ על סך 508,000 ₪ נכון לחודש 2/07.
ז. החייב הצהיר כי חובו לבנק הבינלאומי הראשון בסניף כרמיאל נבע כתוצאה משימוש לרעה שנעשה בכרטיס האשראי על ידי צד שלישי בלתי ידוע בין הימים 5/10/97-1. טענה זו נדחתה בבית משפט השלום בחיפה, אשר דן בתביעה שהוגשה כנגד החייב על ידי הבנק במסגרת ת.א. 5397/98. בפסק הדין הנ"ל נקבע בין היתר:"גם נסיונו להציג את עצמו כבעל הכנסה צנועה ממשכורת כעובד אולם באולינג, אינה מתיישבת עם התנהגות תמימה. בחקירתו הנגדית הוברר כי בפועל מקום עבודתו, הבאולינג של כרמיאל שייך לאביו, וכי החשבון שימש למעשה להפקדת מזומנים שלא נרשמו בספרי החשבונות של העסק" (סעיף 69 לפסק הדין). משנדחתה טענתו העיקרית של החייב בדבר אופן היווצרות חובו לבנק הבינלאומי הראשון, מעידים הממצאים והמסקנות המפורטים בפסק דין זה, על מידת תום לבו של החייב.

ח. ביום 30/5/04 מכרו החייב ואשתו את דירתם ברח' חטיבת עציוני בכרמיאל תמורת 635,000 ₪, וביום 12/8/04 רכשו דירה אחרת בכרמיאל, תמורת סך 544,080 ₪. החייב מסר כי ההפרש שימש להקטנת המשכנתא. החייב לא הצהיר על חובו למיסוי מקרקעין שמקורו באי תשלום מס שבח לשנת 04', בגינו הוגשה תביעת חוב על סך 13,044 ₪.

ט. החייב מסר בחקירה, כי הגיע ברכב של אמו מסוג מזדה 3 שנת 06', וכי על שם אמו רשומים רכבים נוספים: רנו קליאו שנת ייצור 95' וחיפושית אספנות שנת ייצור 77'. עוד סיפר כי הוריו רכשו עבורו טלויזיה פלזמה 37 אינץ' חודש לאחר שניתן צו הכינוס נגדו.

י. החייב לא המציא אסמכתא לכך ששלח הודעות לנושיו אודות צו הכינוס שניתן נגדו, ואינו ממציא דו"חות חודשיים על הכנסות והוצאות. החייב מסתיר את יכולת ההשתכרות האמיתית שלו, ואינו מספק נתונים בדבר מקורות פרנסתו.
בנתונים אלה, מתנגד הכנ"ר לבקשת החייב להכריזו פושט רגל.

4.     בדיון שהתקיים בעניינו לא התייצבו החייב ובא כוחו, על אף שבקשתם לדחייה נדחתה. מכל מקום, החייב ובא כוחו ביקשו להגיב על חוות הדעת בכתב. לפנים משורת הדין, על אף שהדיון לא נדחה, ניתנה לחייב אפשרות להגיב לחוות הדעת בכתב והוא עשה כן.

5.     בתגובתו ציין כי הוא סבור שהכנ"ר טעה בשיקול דעתו בכל הנוגע להכרזתו פושט רגל, מאחר שהוא עומד על גירסתו שחובותיו, אשר נוצרו לפני שנים רבות, נוצרו בתום לב.
א. החייב חזר וטען כי העסק התנהל בפועל ע"י אביו, בעל הניסיון, אשר ניהל מועדון באולינג משנת 91', ואילו לחייב, אשר באותה עת סיים צבא, לא היתה שליטה על הנעשה. כל המשפחה היתה תלויה באב, אשר פעל רבות במשך השנים ודאג להבטחתה של רמת חיים נאותה לבני המשפחה. החייב לא הצליח לאתר דוחות כספיים של העסק, אך עצם העובדה כי במהלך השנים שחלפו מאז הפסקת הפעילות של העסק לא נוצרו חובות חדשים, מלמדת על קשר ישיר בין החובות לבין העסק. החייב נדרש להמציא שורה של מסמכים, המציא את כל שניתן, אך חלקם לא אותר.

החייב אף לא קיבל זימון לאסיפת הנושים, ולכן לא התייצב לאסיפה.

ב. שוב חזר החייב על טענתו כי האירוע המרכזי אשר גרם להדרדרותו של החייב היה שימוש בכרטיס אשראי שלו ללא ידיעתו וללא הסכמתו, מעשה שגרם לחיוב חשבונו האישי ונטילת חסכונותיו.

באשר לרכבים הנטענים ע"י הכנ"ר, מדובר ברכבים שהיו שייכים להורי החייב, על אף שנרשמו על שמו.

ג. החייב טוען כי הוא אינו מסוגל לשלם את חובותיו, לא הסתבך בחוסר תום לב, לא עשה מעשה פשיטת רגל אסור לפני מתן צו הכינוס או לאחריו, לא זלזל בנושיו, ואיש מנושי החייב אינו מתנגד לבקשתו.

6.     הכנ"ר עומד על התנגדותו לבקשת החייב, בטענה שבתגובת החייב אין כל עובדה חדשה או טענה חדשה אשר לא הועלו קודם ואין בה כדי לשנות את עמדתו.
למשל, אין בתגובת החייב מענה מספק ל-17 הרכבים שהחליף בתקופה של 12 שנים. טענתו כי הרכבים היו שייכים להוריו אינה מגובה באסמכתא כלשהי, ואף אינה מסבירה את הצורך בתחלופה של מספר כה גדול של רכבים.
החייב לא פעל להגשת דוחות על הכנסותיו והוצאותיו על אף שעניין זה הוזכר כבר בחוות דעת מחודש פברואר 08'.
­
דיון
7.      סעיף 18ה לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם - 1980 (להלן: הפקודה) קובע:

"(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל
ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:
(1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42;
(2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב,
במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב
יכול לפרוע את חובותיו;...".
הליכי פשיטת הרגל נועדו ליתן לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו הזדמנות לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר, וכן לאפשר כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך היעילה ביותר. (ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4), 197, 205-206; ע"א 4892/91 אשכנזי נ' הכנ"ר, פ"ד מח(1), 45, 55; ע"א 501/67 הכנ"ר נ' ולנסי ואח', פ"ד כב(1), 23, 28; וכן ראה א' פרוקצ'יה, פשיטת רגל על פי בקשת חייב, הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 272).

עם זאת, אין מדובר בסעד הניתן לכל דכפין. יש לבחון האם זכאי החייב להגנת הפקודה, דהיינו, האם התנהגותו עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם אינה מלמדת על חוסר תום לב. (לוין וגרוניס, פשיטת רגל, מהד' שנייה, עמ' 169).

הנטל להוכיח כי לא הסתבך בחובותיו בחוסר תום לב מוטל על החייב. בית המשפט בודק האם סיכן החייב את כספי הנושים בחוסר אכפתיות, במעשי מרמה, במצגי שווא; האם הסתיר נכסיו מנושיו או הבריחם (ע"א 149/90 קלאר נ' הכנ"ר, פ"ד מה(3), 61); האם נגועה התנהגותו באי חוקיות והאם חובותיו הינם תוצאה ישירה של אי החוקיות (ע"א 6416/01 בנבנישתי הנ"ל); עוד בוחן בית המשפט כיצד פעל החייב כדי למנוע התדרדרותו הכלכלית, אם בכלל. (ע"א 5178/92 אליהו נ' הכנ"ר, פ"ד מט(1) 435; ראו גם ע"א 4892/91 הנ"ל, בעמ' 58; פש"ר (חי') 513/03 קרן עמית ואח' נ' הכנ"ר, תק-מח 2004(3) 2871; פש"ר (חי') 71/03 עלי דקה נ' הכנ"ר, דינים- מחוזי לד(1) 281; פש"ר (חי') 178/03 זילברמן נ' הכנ"ר, תק-מח 2005(2), 7839; פש"ר (חי') 343/00 איגר נ' הכנ"ר, דינים - מחוזי לג(7), 321).

     מן הכלל אל הפרט
8.     לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת מכלול הראיות שהוגשו לתיק, לא שוכנעתי כי החייב עמד בנטל הרובץ עליו להוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב.

א. גרסת החייב כי חובו לבנק הבינלאומי הראשון בסניף כרמיאל נבע כתוצאה משימוש לרעה שנעשה בכרטיס האשראי על ידי צד שלישי בלתי ידוע בין הימים 5/10/97-1, נדחתה מכל וכל בבית משפט השלום בחיפה בת.א. 5397/98, ולענין זה ראה הציטוט מפסק הדין בתגובת הכנ"ר דלעיל. החייב ממשיך לטעון טענות, לגביהן נקבעו ממצאים עובדתיים סותרים, אשר התייחסו במפורש לתום לבו, ודינן להדחות.
הליך פשיטת הרגל לא נועד לאפשר לחייבים אשר ניהלו הליכים ממושכים בבתי משפט וטענותיהם נדחו, לנסות להתחמק מחובותיהם, לאחר שניתן נגדם פסק דין בערכאה אחרת, תוך העלאת טענות דומות, כאילו לא נקבעו בענין ממצאים עובדתיים.

ב. הכנ"ר ציין כי החייב לא המציא מסמכים להם נדרש, ובכך מנע מהכנ"ר לברר את הנסיבות בהן נוצרו החובות. לעניין אי המצאת מסמכים נקבע:

"מי שלא ממציא מסמכים שנדרש להמציאם, אינו נושא בנטל שמוטל עליו להוכיח את תום ליבו ביצירת חובותיו". (פש"ר 344/00 חלבי כרמי נ' הכנ"ר (לא פורסם); כן ראו פש"ר 424/05, פרץ נגד הכנ"ר, תק-מח 2006(2), 8251).

החייב לא המציא לכנ"ר דוחות כספיים של החברה אשר בבעלותו ובניהולו, מבלי לתת הסבר למחדל זה, וזאת לאחר שהורשע בגין אי דיווח לרשויות המס, הורשע ודינו נגזר.

"... בדרך כלל כאשר נישום נמנע מהגשת דו"חות במועד הדבר מעלה חשד שמא ברצונו להסתיר הכנסות ולהמנע מתשלום מס אמת. יתירה מזו, עיכוב רב בהגשת הדו"חות לשלטונות המס מונע מהשלטונות לבצע מעקב ראוי על הדיווחים ומונע מהם בירור ההכנסות האמיתיות של הנישום. לפיכך, יש חומרה רבה בביצוע עבירות המס.
גם כאשר בודקים את התנהגות חייב המבקש צו להכרזתו כפושט רגל יש ליתן ביטוי למחדליו כלפי שלטונות המס. אי הגשת הדו"חות מעלה חשדות כבדים שהחייב לא הצהיר גם בפני בית המשפט של פשיטת הרגל, על מלוא הכנסותיו ונכסיו. זאת ועוד הליך פשיטת הרגל לא נועד לשמש "מקלט" לחייבי מס אשר נמנעו מלמלא חובותיהם להגשת דו"חות ותשלומי מס". (פש"ר (חי') 85/03 טבה משה נ' הכנ"ר, תק-מח 2004(1), 2978 ,עמ' 2980).

הכנ"ר בחן ומצא כי לחייב חוב למע"מ בהיקף העולה על חצי מליון ₪. על כגון דא נאמר:

"בתי המשפט פסקו, כי חוב המוצהר בין השאר כתוצאה מעבירות מס, הוא חוב שנוצר בחוסר תום לב. כאשר חוב נוצר עקב ביצוע עבירה פלילית, לא יכול המבקש לטעון כי חוב זה נוצר בתום לב. בנסיבות אלו, לא יהא מקום להכריזו פושט רגל בעתיד, וזאת אף אם ישלם תשלומים חודשיים... וכיוצ"ב. בהתאם אין גם טעם לקיים את ההליך". (תיק פש"ר (חי') 116/02 עלי חברמה נ' הכונ"ר (לא פורסם)).

חייב שאינו מגיש דוחות ואינו מגיש ראיות אחרות להוכחת הנסיבות בהן הסתבך, לא יוכל לשכנע כי נקלע לחובות בתום לב. ( פש"ר (חי') 192/03 כנפי נ' הכנ"ר, תק-מח, 2005 (1), 3555, 3557).

"הסתבכותו של המבקש נעוצה במידה רבה בהתנהגותו שלו שהתבטאה בהפרת חוק גסה - הימנעותו מלהגיש דוחות ומלשלם את התשלומים שהיה חייב בהם לרשויות המס". (רע"א 2292/02 מריסת פואז נ' הכנ"ר, (לא פורסם) ניתן ביום 16.4.02).

בעת שהיה מסובך בחובות, החליף החייב דירה, נותר עם סכום כסף, אך לא שילם את מס השבח בו חויב ללא הסבר. אין צריך לומר כי אין מדובר בחוב שנוצר בחוסר תום לב.

ג. החייב החליף 17 רכבים לאחר שיצר את חובו הגדול לבנק הבינלאומי הראשון, רובם תוך לקיחת הלוואות, בעת שהיה מסובך בחובות. החייב מסר כי הרכבים היו שייכים להוריו ורק נרשמו על שמו. החייב לא הסביר מדוע נרשמו רכבים של הוריו על שמו, ואין די באמרתו כדי לבסס את דבריו. בהעדר הסבר, נראה כי החייב פיזר כספים שלא היו לו למותרות, בעודו משאיר את נושיו בפני שוקת שבורה. יצירת התחייבויות חדשות, בעת שאדם חייב כספים, ואינו מסוגל להחזיר את חובותיו, היא התנהגות חסרת תום לב, בעיקר כאשר אין מדובר בצרכים בסיסיים כגון מזון או תרופות. (השוו פש"ר (חי') 578/00 ביטון נ' הכנ"ר, תק-מח 2002(4), 3032, 3035).

ד. בעודו מסובך בחובות, משך החייב שיק ללא כיסוי ומסרו לספק של מסעדה שניהל אביו על שם דודו, ואשר החייב עצמו עבד בה. החייב לא נתן כל הסבר לכך שמשך שיק לעסק אותו לא ניהל, ואף לא מדוע ניהל אביו את עסקו על שם דודו. רב הנסתר על הגלוי בהתנהלות החייב ובני משפחתו, והחייב לא הרים את הנטל להוכחת תום ליבו.

"מתן שיקים בידיעה כי לא יהיה להם כיסוי, לבד מהיותו עבירה פלילית, מהווה התנהגות חסרת תום לב שיש בה משום כוונה לרמות את מקבלי השיקים. זאת, משום שאלה עלולים לסבור כי ניתנת להם התחייבות ברת מימוש, כשאין הדבר כן. מי שכך נוהג - אינו ראוי להגנתו של בית המשפט ואין מקום לכך שבית המשפט יפרוש עליו את מטריית פשיטת הרגל, להגן עליו מפני נושיו". (פש"ר (חי') 60/01 עבד אלהאדי רנדה נ' הכנ"ר, תק-מח 2002(2), 1571, 1577; פש"ר (חי') 405/00 זאהי נ' הכנ"ר, תק-מח 2002 (1), 8101, 1886, 1888; ע"א 6067/04 בדראן נ' הכנ"ר, תק-על 2006(4), 3567).

9.     התנהלותו של החייב בהליך פשיטת הרגל.
חייב נדרש לשתף פעולה באופן מלא עם הכנ"ר, למלא אחר חובת הגילוי המוטלת עליו, להגיש דוחות הכנסות והוצאות במועד, להציג מסמכים להם נדרש, ולחשוף בחקירתו וכן בדוחותיו את כל נכסיו והכנסותיו, וכן את כל חובותיו והוצאותיו. חייב שאינו מתייצב לחקירה או מוסר גרסה כוזבת, אינו מתנהל בתום לב בהליכי פשיטת הרגל. חייב שאינו משלם את התשלומים החודשיים כסדרם, ממשיך לצבור חובות, נמנע מלהשתלב במעגל העבודה, חי ברמת חיים שאינה תואמת את מצבו הכלכלי, ייחשב כמי שמנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל והתנהל בהם בחוסר תום לב. (ראו פסקי הדין לעיל, וכן פש"ר (חי') 230/01 אגא עלי נ' הכנ"ר, תק-מח 2002(1), 419; פש"ר (נצ') 219/03 דאניאל נ' הכנ"ר, דינים- מחוזי לד(7), 709).

התנהלות החייב מאז ניתן צו לכינוס נכסיו אינה מצביעה על תום לב.
     
החייב לא הגיש דוחות הכנסות והוצאות בניגוד לאמור בצו הכינוס, לא הגיש אסמכתא על משלוח הודעות בדבר מתן צו הכינוס לנושיו ולא שיתף פעולה עם הכנ"ר. הגשת דוחות אינה חיוב טכני, אשר ניתן לוותר עליו בהליך הפש"ר. הוא נועד לאפשר לכנ"ר להתחקות אחר רמת החיים האמיתית שהחייב מנהל. בנסיבותיו של ענין זה, מקום שהחייב מסר בחקירתו כי הוריו, עמם היה שותף בניהול עסקיהם, מחזיקים ב-3 רכבים, ביניהם רכב אספנות, ורכשו עבורו טלויזיה "פלזמה 37 אינטש", כחודש לאחר שניתן צו הכינוס נגדו, יש חשיבות רבה לבדיקת הכנסותיו והוצאותיו של החייב. אין צריך לומר שהתנהגות זו אינה מתיישבת עם דרישת תום הלב. (ראה פש"ר 294/01 עומר נ' הכנ"ר (לא פורסם)).

10.     לסיכום, לא שוכנעתי כי החייב יצר חובותיו בתום לב. בית המשפט אשר בחן את האופן בו נוצר חובו הגדול, מיד לאחר הקמת החברה על ידו, קבע ממצאים קשים לגביו ולגבי בני משפחתו, עמם המשיך לעבוד, גם לאחר שהחברה נקלעה לקשיים, בעסק החדש שנרשם על שם דודו. החייב לא התרשם מכשלונו העסקי וחי בפזרנות על חשבון נושיו, כשהוא מחליף רכבים בקצב בלתי סביר. טוב היה עושה החייב לו ביקש מהוריו עזרה בתשלום חובותיו במקום רכבים וטלויזיה יקרה. (ראו לעניין זה פש"ר (חי') 470/01 ציפרוט נ' הכנ"ר (לא פורסם); (פש"ר (חי') 268/04 סבג נ' הכנ"ר, תק- מח 2005 (3), 3577).
התנהלות זו מצביעה על העדר רצונו של החייב לשלם ולו מקצת חובותיו לנושיו, ואינה מצביעה על תום לב.

11.     נוכח כל האמור לעיל, אני רואה לדחות את בקשת החייב להכריזו פושט רגל.

הצו לכינוס נכסי החייב מבוטל בזה, וכן ההגבלות שהושתו עליו, לרבות הצו לעיכוב יציאתו של החייב את הארץ.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק ההוצאה לפועל

  2. התראה הוצאה לפועל

  3. התנגדות להוצאה לפועל

  4. חוב עתידי בהוצאה לפועל

  5. גביית יתר בהוצאה לפועל

  6. תקנת השוק בהוצאה לפועל

  7. הקטנת קרן בהוצאה לפועל

  8. הפחתת צו חיוב בתשלומים

  9. מכסת חלב - הוצאה לפועל

  10. סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל

  11. סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל

  12. ערעור בזכות בהוצאה לפועל

  13. סעיף 28 לחוק ההוצאה לפועל

  14. סעיף 7 ג לחוק ההוצאה לפועל

  15. סעיף 44 לחוק ההוצאה לפועל

  16. ערעור על דחיית טענת פרעתי

  17. סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל

  18. סעיף 47 לחוק ההוצאה לפועל

  19. סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל

  20. אגרת צילום תיק הוצאה לפועל

  21. מימוש פסק דין בהוצאה לפועל

  22. הגדרת ''זוכה'' בהוצאה לפועל

  23. סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל

  24. מחיקת מסירת האזהרה בהוצל''פ

  25. תקנה 106 לתקנות ההוצאה לפועל

  26. סעיף 34(ב) לחוק ההוצאה לפועל

  27. בזבזנות של חייב בהוצאה לפועל

  28. ביטול מכירת נכס בהוצאה לפועל

  29. בקשה להפסקת הליכי הוצאה לפועל

  30. ערעור על סגירת תיק ההוצאה לפועל

  31. תקנה 119 (ה) לתקנות ההוצאה לפועל

  32. תקנות ההוצאה לפועל, תש''ם-1979

  33. עיכוב החלטה של ראש ההוצאה לפועל

  34. ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל

  35. חריגה מסמכות של ראש ההוצאה לפועל

  36. הודעה על סיום הליכים בהוצאה לפועל

  37. סמכות ראש ההוצאה לפועל בטענת פרעתי

  38. ביטול צירוף חייב נוסף בתיק הוצל''פ

  39. תביעה בגין אי סגירת תיק הוצאה לפועל

  40. תביעה על סכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל

  41. חיוב קרוב משפחה של חייב בהוצאה לפועל

  42. ערעור בזכות על החלטת רשם ההוצאה לפועל

  43. אי ידיעה על קיומו של תיק הוצאה לפועל

  44. ביטול הצעה בהליכי מימוש בהוצאה לפועל

  45. סגירת תיק ההוצאה לפועל בגלל פטירת הזוכה

  46. ערעור שהתקבל על החלטת ראש ההוצאה לפועל

  47. ערעור בגלגול שני על החלטת רשם ההוצל''פ

  48. סמכות ראש ההוצאה לפועל לאחר מתן פסק דין

  49. החלטת השם ללא תגובה של הזוכים בתיק ההוצל"פ

  50. ביטול אישור מכירה על ידי ראש ההוצאה לפועל

  51. הסכם שירותים משפטיים לגביית כספים בהוצל''פ

  52. פיצויים בגין הוצאות פתיחת תיק הוצאה לפועל

  53. מעצר שווא בהוצל''פ שגרם להחמרת בעיה רפואית

  54. ערעור על החלטת רשם לפיה סירב לפתוח תיק הוצל"פ

  55. בקשה לרשם ההוצאה לפועל לשנות את שם הזוכה בתיק

  56. רשם ההוצל"פ אינו מוסמך להוסיף או להחסיר לפס"ד

  57. סמכות ראש ההוצאה לפועל לבדוק נכונות פסק דין

  58. טענה כי התשלום החודשי אשר הוא גבוה ביחס להכנסות

  59. ערעור על החלטה ראש ההוצאה לפועל בענייני משפחה

  60. פתיחת תיק הוצאה לפועל בגין פסק דין שניתן בארה"ב

  61. תקנות ההוצאה לפועל (אגרה מיוחדת), התשנ''ה-1995

  62. בקשה להאריך את מועד פדיון הנכס בתיק ההוצאה לפועל

  63. התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל

  64. צו ההוצאה לפועל (הפעלת מערכת מיכון),תשל"ח-1978

  65. דחיית הודעת התנגדות מטעם צד ג' בלשכת ההוצאה לפועל

  66. פתיחת תיק הוצאה לפועל למרות הסכמה לשלם את מלוא החוב

  67. ערעור על החלטה במסגרתה נתקבלה באופן חלקי טענת פרעתי

  68. ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל שדחה בקשת סגירת תיק

  69. סעיף 84 לחוק ההוצאה לפועל, מתיר לחייב לפתוח לעצמו תיק

  70. תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), תשכ''ח-1968

  71. צו ההוצאה לפועל (סדרי פעולה בלשכה ממוכנת), תשל"ח-1978

  72. תקנות הוצאה לפועל של פסקי-דין נגד המדינה, תשל''ז-1976

  73. סמכות רשם הוצאה לפועל לשנות החלטה של רשם בלשכה בעיר אחרת

  74. לטענת המערערים, בקשתם בטענת "פרעתי" מעולם לא נדונה לגופה

  75. צירוף חייב בתיק הוצל"פ - הגשת תביעה אישית (עצמאית ונפרדת)

  76. טענה כי תיק ההוצאה לפועל לא היה צריך להיפתח במועד בו נפתח

  77. תקנות ההוצאה לפועל(גניזת תיקים) (הוראת שעה), התשנ''ו-1996

  78. ערעור על החלטת רשמת הוצל"פ לביטול מועד הפינוי של דירת מגורים

  79. האם חובה לזמן לחקירה לפני מתן צו חיוב בתשלומים בהוצאה לפועל ?

  80. ערעור על החלטת רשם על אישור מכר המקרקעין נשוא תיק ההוצאה לפועל

  81. צו ההוצאה לפועל (שימוש בטפסים נוספים בלשכה ממוכנת), התש"ן-1989

  82. פקיעת רישיון בגין אי תשלום אגרה או מחמת מגבלה לפי חוק ההוצאה לפועל

  83. תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות), התשמ''א-1981

  84. תקנות ההוצאה לפועל (גניזת תיקים וביעורם) (הוראת שעה), התש''ע-2010

  85. טעם שרשמת ההוצל"פ לא בחנה את מצבו הכלכלי, ולא התחשבה אף במצבו הרפואי

  86. תקנות ההוצאה לפועל (סילוק פרטים ממערכת המיכון) (הוראת שעה), התשמ''ח-1988

  87. תקנות ההוצאה לפועל (העברת פרטים ממערכת המיכון) (הוראת שעה), התשנ''ב-1992

  88. צו ההוצאה לפועל (הליכים שיינקטו על ידי הלשכה לבקשת הזוכה בלבד), התשס"א-2001

  89. תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ''א-1991

  90. בערעור על החלטת רשם ההוצל"פ רשאי ביהמ"ש של ערכאת הערעור להדרש לטענות עובדתיות חדשות

  91. התניית ביטול ההגבלה על החידוש רישיון נהיגה בתיק ההוצאה לפועל בהפקדת מחצית סכום החוב

  92. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון