אישור הסדר נושים למנהלי חברה

להלן החלטה בנושא אישור הסדר נושים למנהלי חברה:

החלטה

1.     בפני בקשה לאשר הסדר נושים למנהלי החברה, אריה גרשון ועופר גרשון (להלן:"מנהלי החברה") בגין ערבויות אישיות, במסגרת הסדר נושים שאושר לחב' אריה את עופר בניה והשקעות (97) בע"מ (להלן:"החברה").

בקשה זו הוגשה ביום 30.8.04 ונדונה במסגרת בקשה להסדר נושים של החברה, הסדר שאושר על ידי.

ההצעה שהוצעה מלכתחילה לשחרור מנהלי החברה היתה כדלקמן:
מנהלי החברה ישלמו לנושים להם ערבות אישית סכום של 13.3 מליון ₪. סך של 5.3 מליון ₪ ישולם לבנק הפועלים, שהינו נושה מובטח, בעל ערבות אישית וסך של 6 מליון ₪ ישולם ליתר נושי החברה בעלי ערבות אישית. כמו כן ניתנה הסכמה כי המטוס, האופנוע, ושתי מכוניות מסוג מרצדס הינם רכוש החברה ולא של בעלי המניות. הוצע גם סכום נוסף של 2 מליון ₪ שישולם על ידי ההורים של מנהלי החברה, עקיבא ובן ציון גרשון, כדי שתינתן להם האפשרות להשתתף בקבוצה הזוכה בחברה.

בהצבעת הנושים שנערכה לאישור הסדר הנושים של החברה, אושר ברוב הנדרש, גם הסדר הנושים של בעלי הערבויות האישיות אשר תמכו במתן הפטר למנהלי החברה בגין ערבותם האישית תמורת התשלום של 6 מליון ₪.

2.     בדיון שהתקיים בפני ביום 2.9.04 נשמעו על ידי חלק מהנושים טענות מאד קשות כנגד פעילותם של מנהלי החברה, לגבי דרך ואופן ניהול החברה, משכך קבעתי כי אשקול הבקשה לאחר קבלת דו"ח הנאמן בהתייחס לפעולות שבוצעו בחברה.

הדיון נקבע ליום 23.11.04, בתקווה שעד אז יונח בפני ביהמ"ש דו"ח הנאמן. בסופו של יום, מפאת היקף החומר הרב שעמד לבדיקה, דו"ח הנאמן הוגש ביום 20.12.04 ודיון בענין התקיים ביום 26.12.04.
הנאמן ביצע עבודת חקירה יסודית ומורכבת, תוך חקירת אנשים שיכלו לשפוך אור על הטענות שנשמעו והגיש דו"ח מקיף ומפורט לגבי התנהלות החברה.

הנאמן מציין בדו"ח שהגיש, כי מנהלי החברה ניהלו את החברה באופן כושל ולא מקצועי וכי "בחברה נעשו פעולות לא תקינות ומעשים שחלקם הינם חמורים ביותר (בלשון המעטה) וחלקם אף הינם ככל הנראה, עבירה פלילית (כגון: כלונסאות הדמה, אי הפקדת כספים בחשבונות הליווי). אם וככל שיוכח שהיו בידיעת הבעלים, דבר המוכחש על ידם". הנאמן מציין כי לגבי מרבית הפעולות לא הוכח בוודאות הגורם שנתן ההנחיה וגורמים שונים בחברה הטילו האחריות אלה על אלה. מוסיף הנאמן כי עובדי החברה ביצעו פעולות לא תקינות על מנת למנוע את קריסת החברה. הגם שיתכן שחלק מהפעולות נעשו מתוך רשלנות. "למרות זאת יוצא הנאמן מהנחה (שנובעת הרבה מתוך תחושה והתרשמות) כי מנהלי החברה ובעליה ידעו, לכל הפחות על מעשים אלו שנעשו ביוזמתם ו/או בידיעתם, ככל הנראה מתוך מטרה להציל את החברה - מפעל חייהם" (סעיף 201 לדו"ח).

מנגד מציין הנאמן כי פעולות אלה לא בוצעו לשם הוצאת כספים מהחברה וכי כל הכספים שמקורם במעשים הנ"ל נשארו בחברה לשם מימון פעילותה (למעט מקרה אחד). המנהלים גם השקיעו כספים רבים שהיו ברשותם, לרבות כספי הוריהם, בנסיון להציל את החברה (סעיף 202 לדו"ח).

3.     חלק קטן מהנושים בעלי ערבות אישית, בהסתמך, בין היתר, על דו"ח הנאמן, התנגדו להסדר. לאחר דיון ממצה דחיתי למתן החלטה, מתוך כוונה ליתן החלטה בתוך ימים ספורים. טרם יבשה הדיו והיה סיפק בידי ליתן ההחלטה כבר למחרת היום, 27.12.04, הגיש מר רפי כהן, מחברת אבי ורפי עבודות עפר וסלילה בע"מ הודעה לביהמ"ש, בה פירט האשמות חמורות ביותר כנגד עופר גרשון, וטען כי בידו קלטת בה נשמע עופר גרשון מציע להעלות עבורו את סכום החוב בצורה משמעותית אצל הנאמן, בתמורה להסכמתו להסדר הנושים.

הייתי מצפה שענין כה חמור יובא לידיעת הנאמן, שעה שחקר את פעולות החברה או יועלה בבית המשפט במהלך הדיון כשניתנה לו הזדמנות לומר את דברו, אך משסברתי שהענין חמור, הוריתי לנאמן לקבל לידיו הקלטת, לערוך תמלול ולהגישו לביהמ"ש. לצערי לא צלח בידי הנאמן לקבל הקלטת מידיו של מר רפי כהן, למרות פניותיו הרבות אליו, עד כי נזקק להתערבות ביהמ"ש. בשלב מסויים נאמר לנאמן על ידי רפי כהן, כי הקלטת הועברה ביום 24.1.05 למשרד חקירות פרטי לתמלול ועקב פריצה שאירעה שם נגנבה קלטת זו בלבד. תלונה הוגשה למשטרה רק ביום 31.1.05.

לאחר התערבות ביהמ"ש קיבל הנאמן לידיו העתק קלטת שלא ניתנת לפענוח (תגובתו מיום 24.2.05, בש"א 4939/04). לאור פניה נוספת הועבר אליו עותק ברור הרבה יותר (לא ברור מדוע מלכתחילה לא ניתן לעשות כן). בקלטת זו לא ניתן לשמוע את אשר יוחס לעופר גרשון בכתב. לא רק זאת, מתנהלת שם שיחה עם אחד בשם יוסי וחלקו של עופר גרשון בשיחה זו הוא מזערי ביותר המסתכם במילים ספורות.

עוד הוגשו השגות מטעם א.א.הנאור בע"מ, א.א. סוכנויות גז בע"מ ואלי אטרקצ'י אשר דווקא תמכו תחילה בהסדר הנושים. למרות שהיה להם יומם בביהמ"ש בחרו לשוב ולפנות שוב בהשגות שונות. הנאמן על פי הוראות ביהמ"ש נאלץ לבדוק שוב ושוב טענות שונות של הנושים, למרות שכבר קודם לכן ניתנו להם כל האפשרויות להגיש השגותיהם לנאמן ולטעון טענותיהם בביהמ"ש. הם עשו הכל כדי לדחות הקץ ולמנוע מתן החלטה, תוך שהם גורמים להוצאות מיותרות כמו הקלטות שנאלץ הנאמן לבדוק.

4.     בעקבות ההסתייגויות הנוספות ולאור דו"ח הנאמן ובהתחשב בעובדה שנשמעה טענה לפיה היתה בעייתיות בהצבעת הנושים משלא היה ברור שנושא זה עומד על הפרק להצבעה וגם ההצעה לא היתה ברורה, הוריתי לכנס מחדש את אסיפת הנושים על מנת שתיערך הצבעה חוזרת. קבעתי שבאסיפה זו תוצג ההצעה המפורטת. הנאמן כינס אסיפת נושים, אלא שלצערי מנהלי החברה לא העמידו הצעה מגובשת ומובנית אלא קטעי הצעה ונראה לי שהעמימות שיצרו אינה מקרית.

בהצעה שהעביר ב"כ המנהלים הפעם התבקש הסדר למנהלי החברה בגין ערבויות אישיות תמורת תשלום של 6 מליון ₪ במשך חמש שנים, כאשר התשלום הראשון יבוצע תוך 6 חודשים מהיום שפסה"ד יהפך לחלוט. במהלך ההצבעה עלתה שאלת הבטחונות להסדר כמפורט בדו"ח הנאמן, שכן הנושא לא הוסדר קודם לכן. הוצע שהורי המנהלים יעמידו סך 3 מליון ₪ כבטחונות מתוך הבטוחות שהפקידו לטובת הנושים בפרוייקטים של החברה, כשהבטוחות ישוחררו בתום ביצוע הפרוייקטים ולאחר שהחברה תשלם לבנקים את הכספים שקיבלה בגין הפרוייקטים. את הבטוחה ניתן יהיה לממש רק עם שיחרור הבטחונות בתום ביצוע הפרוייקטים והבטוחה תקטן פרי פסו עם ביצוע ההסדר, דהיינו לאחר כל תשלום לנושים.

בהסדר תמכו 64% מהנוכחים שסכום הערבות האישית שלהם עמד על 84% מסכום הנשיה (להלן:"רוב הנושים").

5.     ההצעה לשחרר המנהלים מחבויות נוספות כלפי החברה תמורת תשלום נוסף של שני מליון ₪ על ידי הוריהם לא נדונה לאור הודעת ב"כ המנהלים שההצעה אינה רלוונטית יותר. ביום 20.4.05, הונחה על שולחני הודעת הנאמן לפיה הורי המנהלים מוכנים לתרום סכום נוסף של שני מליון ₪ אך בתנאי שמנהלי החברה יקבלו הפטר כללי מכלל הנושים מכל עילת תביעה שהיא. איני מקבלת דרך התנהלות זו. הוריתי במפורש שההצעות המוצעות יובאו בפני הנושים לאור הטענות בדבר הבעייתיות בהצבעה ובהצעה עצמה. בעייתיות שבאה לידי ביטוי גם בדיון עצמו, כאשר מחד דובר על תשלום זה כדי שתינתן דריסת רגל להורים בחברה, מנגד דובר על הפטר שאינו כולל הפטר בגין תרמית, כך שלא ברור מה למעשה עמד על הפרק להצבעה והאם כלל הנושים כשהצביעו, היו מודעים שמדובר בהפטר מוחלט. ב"כ המבקשים הודיע מפורשות שהצעה זו אינה אקטואלית ואינה לדיון. משפט אינו משחק ולא ניתן "לשחק" הלוך חזור עם הצעות שמוצעות. אם ברצון המנהלים לקבל הפטר כללי ורחב, השיקולים לענין זה שונים מאלה המפורטים בהחלטה זו, שכן אחד השיקולים שגרמו לי להעתר לבקשה זו העובדה שלא נחסמת דרכם של נושים בגין עילות תביעה אחרות, היה ואלה קיימות. הצעה זו המוצעת היום של הפטר כללי למנהלי החברה תמורת תשלום נוסף של שני מליון ₪ ככזו, לא עלתה לדיון מפורש ומפורט בפני הנושים ועל הצעה זו לידון במסגרת הראויה לה ולא במסגרת זו.

6.     השאלה שבפני, איפוא, היא אם לאשר ההסדר הפוטר את מנהלי החברה מערבותם האישית, אם לאו. המתנגדים טענו כל שרק ניתן לטעון. ההסדר אינו מגובש ואינו מכיל את כל שנדרש. לא ניתן הסבר מספק לגבי הבטחונות, לא נשמר עקרון השוויוניות. הבטחונות שהוצעו אינם מספקים ותלויים בתנאים שונים של צדדים שלישיים הקשורים עם בנק, וצדדים שלישיים אלה לא נתנו הסכמתם. איש גם לא ראה את ההסכם עם הבנק ומה תנאיו ואם אפשר להשתמש בכספי הבנק לבטחונות המוצעים, משכך לא מדובר בהסדר אלא באוסף של עמדות כשהעקרונות אינם ברורים. יש העדפת בנק הפועלים על יתר הנושים בעלי הערבות האישית. עוד נטען כי בדיון אחר דובר על בטחונות מההורים ממקורותיהם בשיעור של 4 מליון ₪ והיום מציעים 3 מליון ₪ המשועבדים לבנק מזרחי, וכי למנהלים נכסים רבים שניתן יהיה לגלותם במסגרת חקירות בהליכי פשיטת רגל ועל המנהלים לפנות להליכי פשיטת רגל או הצעת הסדר לפי סעיף 19א' לפקודת פשיטת הרגל.

7.     בטרם אדון לגוף הענין אעיר שאיני מקבלת את טענת ב"כ המנהלים שאין כל משמעות לערבות האישית בסכומים שניתנו בתיק זה. אדם צריך להיות אחראי למעשיו וגם לערבויות הנחתמות על ידו ולו למען יציבות חיי המסחר. ערבות אישית נועדה באותם מקרים כשספקים אינם מוכנים להסתפק בחבות החברה, אלא דורשים ערבות אישית של מנהליה, מתוך מחשבה שיהא בכך בטחון היה והחברה תקלע לקשיים. יש מהות ומשמעות לחתימה זו ומנהל החותם ערבות אישית חייב לשאת בתוצאות ולא חשוב גובה סכום עליו חתם. אם אין באפשרותו לשלם סכומים אלה אל יקח על עצמו התחייבויות ולא יכניס אחרים לסחרור של כשל כלכלי שיתכן ולא היו סוחרים עימו כלל אלמלא הערבות האישית.

8.     לאחר הדיון, הונחה על שולחני הודעת הנאמן לפיה מנהלי החברה יעמידו לרשות הסדר הנושים של בעלי הערבויות האישיות סכום נוסף של 5,000 ₪ לחודש שישולם מדי רבעון במשך חמש שנים, דהיינו סכום נוסף של 300,000 ש"ח. תרומה נוספת זו של מנהלי החברה ברוכה היא ובמקומה. אמנם בסכום נמוך ממה שהייתי מצפה אך יש בה כדי להביע הצהרת כוונות של המנהלים.

9.     אומר שההחלטה בתיק זה קשה והתלבטתי לא מעט. הנושים שמתנגדים להסדר, התנגדותם אינה בפן העקרוני, אלא בפן הכספי משסבורים הם שאם ביהמ"ש ידחה הבקשה תבוא הצעה גבוהה יותר וכל מטרתם לצמצמם את הנזק שנגרם להם. מדובר באנשים אשר כתוצאה ממעשי החברה נקלעו אף הם לסחרור עסקי שספק אם יצלח בידם לצאת ממנו ותחושתם "שתמות נפשי עם פלישתים", משחיים הם בהרגשה שמנהלי החברה מסתירים נכסים ובסופו של יום יותרו עם רכוש בעוד שהנושים יצאו בנזיד עדשים.

הסכום של 6.3 מליון ₪ (לאור ההצעה המשופרת מיום 20.4.05) באופן אבסולוטי אינו סכום מבוטל כלל, אך כשמדובר בחובות עם ערבות אישית בסדר גודל של כ-60 מליון ₪, כשכל נושה יקבל כ-10% מנשייתו הרי שמדובר בסכום מזערי בהתייחס להיקף החובות. חלק מהנושים שמתנגדים, עזרו לחברה במצוקתה כמו אבי ורפי עבודות עפר וסלילה בע"מ שקנו ברזל עבור החברה בשיקים שלהם וסיפקו אותו על מנת לאפשר לחברה להמשיך לפעול והיום ניצבים הם מול שוקת שבורה. מבינה אני הכעס והרוגז המפעפע מנושים אלה שלא מוכנים למחול על חובם בתשלום מזערי של 10%, אך מנגד הרוב הגדול של הנושים בחר לתמוך בהסדר המוצע מתוך מחשבה שעדיף לקבל 10% מהחוב מאשר לא לקבל כלום.

מחד גיסא, מעשי המנהלים כמפורט בדו"ח חמורים לכאורה, וההצעה המוצעת מקוממת אף היא, שכן בנק הפועלים אמור לקבל 5.3 מליון ₪, על מנת שישחרר הנכסים המשועבדים לו, כדי שאלה ימומשו על ידי מנהלי החברה ולא על ידי הבנק ובכך תמוקסם התמורה שניתן לקבל עבורם וישמשו לתשלום להסדר הנושים המוצע. החוב לבנק הוא בשיעור של כ-15.5 מליון ₪, בעוד החוב לנושים בעלי ערבות אישית הוא כ-60 מליון ₪, ומשכך אין כל פרופורציה בהצעה זו, במיוחד כשבנק הפועלים מקבל את מלוא חובו. מאידך גיסא, שואלת אני עצמי עד היכן תגיע הפטרונות של ביהמ"ש. 84% מבעלי זכות הנשיה הצביעו בעד ההסדר. ההסדר נראה להם ראוי גם בפן העסקי, הסדר זה שפוטר המנהלים מערבות אישית שומר על זכות הנושים לתבוע המנהלים בעילות אחרות אם אלה קיימות, כך שגם לכאורה לא קיימת התנגשות במסר הציבורי "שלא יהא חוטא נשכר", שכן המנהלים יופטרו רק בגין ערבותם האישית אך לא בגין עילות תביעה אחרות ואין בהסדר זה כדי להשפיע על עילת תביעה בגין ניהול במירמה, היה וקמה עילה שכזו.

רוב ניכר של הנושים להם ערבות אישית הסכימו לוותר על ערבותם תמורת התשלום המוצע, כאשר הסכמה זו באה לידי ביטוי בשתי אסיפות נפרדות במרחק של זמן וכאשר עמדו לנגד עיניהם מעשי המנהלים. הדינמיקה של הסכמה זו ברורה לי, הנושים מתעלמים ממעשי המנהלים ומנסים להציל את המעט שרק ניתן. ההתנגדות כאמור, אינה בפן העקרוני אלא בפן הכספי שאם יוצע סכום גבוה יותר תנתן הסכמה, לא שקיים פסול בכך ואך טבעי הדבר בנסיבות הקיימות.

כאשר הנושים מצביעים בעד ההסדר המוצע רואים הם את טובתם לנגד עיניהם וקשה בנסיבות אלה לקבוע שהחלטתם פסולה ובית המשפט ישקול שיקוליהם טוב מהם, גם בפן העסקי כשהסיכון רובץ לפתחם ומשמעותו שיתכן מצב שהם לא יקבלו כל תוספת. תוספת נשיה של כ-10 אחוז לכל נושה, גם אם אינה גבוהה, אינה סכום של מה בכך.

לו שוכנעתי שלחייבים יכולת כלכלית נוספת באופן משמעותי לא הייתי מאשרת הצעה זו. יתכן וצודקים המתנגדים הטוענים שלמנהלים יכולת כספית נוספת, אך מדובר בספקולציות, השערות ורכילויות למיניהם, שלא ניתן לבסס עליהם ממצא, במיוחד שהיה זמן לכל המתנגדים עד עתה לערוך כל חקירה שרצו. אם נכסים אלה קיימים, ניתן ליתן לכך פתרון במסגרת ההסדר המוצע וכך גם יעשה.

השיקול היחיד שהוא נר לרגלי הוא טובת הנושים שמנסים ולו במעט לצמצמם נזקיהם ולהציל ולו במעט מכספם. אינטרס זה משמעותו - אם כי לא בלב קל - אישור ההסדר המשופר המוצע לנושים בעלי ערבות אישית, שכן לא ניתן לצפות מה יקרה בעתיד ועדיף הבטחון בסכום נמוך יותר מאשר חוסר הוודאות בסכום גבוה יותר, במיוחד שרוב הנושים הביעו הסכמתם להסדר. תפקידו של ביהמ"ש ליתן סעד לנושים השרויים במצוקה כלכלית ומנסים ולו במעט להציל את שניתן. לו שוכנעתי שבהליכי פשיטת רגל יזכו נושים אלה לשעור נשיה גבוה יותר, לא הייתי מהססת לדחות הבקשה, אך לשם כך יש צורך בוודאות כלשהי וזו אינה קיימת.

10.     סוף דבר, אני מאשרת ההסדר המוצע על ידי מנהלי החברה בגין ערבויותיהם האישיות לחברה בלבד, כפי שיפורט בהמשך. לצערי, למרות הוראותי לא ניתנה הצעה סדורה לפיכך קובעת אני התנאים בהתבסס בעקרון של הצעתם על מנהלי החברה.

א.     מנהלי החברה ישלמו לנושים בעלי ערבות אישית לחובות החברה, באמצעות הנאמן, סך של 6.3 מליון ₪ לתקופה של 5 שנים כדלקמן:
חמישה תשלומים רצופים של 1,200,000 ₪ אחת לשנה. התשלום הראשון ישולם לא יאוחר מיום 18.10.05 והתשלומים הבאים ישולמו בהתאמה לא יאוחר מיום 18.10.06, 18.10.07, 18.10.08, 18.10.09.

5,000 ₪ מדי חודש אשר ישולמו מדי רבעון במשך חמש שנים החל מיום 1.10.05 ואילך.

הסכומים הנ"ל ישאו הפרשי הצמדה מיום ההצעה, 29.7.04 ועד התשלום בפועל.

ב.     היה ויוגש ערעור יופקדו הסכומים בנאמנות בידיו של רו"ח שלמה נס, אשר לא יחלק אותו לנושים עד למתן פסק דין סופי בערעור.

ג.     היה וסכום כלשהו לא ישולם במועד, יהא בכך הפרת ההסדר. ההסדר יבוטל. הסכומים ששולמו ישארו בידי הנושים והנושים יהיו רשאים לפעול כנגד המנהלים גם בגין הערבות האישית. איחור של 7 ימים בתשלום לא יהווה הפרת ההסדר.

ד.     אם יתברר בעתיד שלמבקשים נכסים נוספים שלא באו לידי פירוט בתצהיריהם {תצהיר של שני המבקשים מיום 4.4.04 שהוגש לבית המשפט ביום 8.4.04, תצהירו של עופר גרשון מיום 13.5.04, שהוגש לביהמ"ש ביום 16.5.04 ותצהירו של אריה גרשון מיום 16.5.04 שהוגש לביהמ"ש בו ביום, המצויים בתיק העיקרי ומצורפים כחלק בלתי נפרד להחלטה זו (מסומנים בשמי)}, יבוטל ההסדר, והנושים יהיו רשאים לפעול כנגד מנהלי החברה גם בגין ערבותם האישית, כאשר הכספים ששולמו ישארו בידי הנושים.

ה.     הבטחונות שהוצעו על ידי המבקשים הינם בטחונות תיאורתיים בלבד, אינם מוגדרים ואינם ברורים שכן תלויים הם בצדדים רבים אחרים. תנאי לאישור ההסדר הגשת בטחונות ברורים לביהמ"ש ממקורות עצמאיים שאינם תלויים בהתחייבות כלפי צד ג' ובטחונות אלה לא יפחתו מ-4 מליון ₪ כפי שהוצע על ידי המנהלים בישיבה מיום 26.12.04.

ו.     ללא בטחונות ראויים, להנחת דעתו של ביהמ"ש, לא יאושר ההסדר.

ז.     הבטחונות המוצעים יוגשו לביהמ"ש, לנאמן ולכונ"ר לא יאוחר מיום 2.5.05. הנאמן והכונ"ר יגיבו לגביהם לא יאוחר מיום 8.5.05 והתיק יובא בפני למתן החלטה ביום 9.5.05.

ח.     תקופת ההסדר לא תלקח בחשבון לענין ההתיישנות, במידה ויתעורר צורך בעתיד בהגשת תביעות כנגד מנהלי החברה, היה ולא יעמדו בהסדר.

ט.     שחרור סופי למנהלים ינתן רק עם תום ביצוע ההסדר.

10.     עם אישורו הסופי של ההסדר, ימחקו הבקשות שהוגשו להכרזתם של המבקשים כפושטי רגל בתיק פש"ר 5167/04 ופש"ר 5168/04. עיכוב ההליכים שניתן בתיקים אלה יבוטל.

11.     שקלתי לחייב בהוצאות לטובת הנאמן את רפי את אבי ואת א.א. הנאור בע"מ בגין דרך פעולותם והתנהלותם בתיק שהאריכה ההליכים לשמם, אך בהתחשב במצוקה הכלכלית אליה נקלעו כתוצאה ממעשי החברה ולמרות העומס המיותר שהוטל על הנאמן, העושה עבודתו נאמנה בצורה יסודית ומעמיקה, לא אעשה כן.

עוד בשולי הדברים, היום הונחה על שולחני הודעה של חברת איטומית בע"מ אשר הודיעה כי תמכה בהצעת ההסדר אך לאחר עיון בפרוטוקול הדיון מיום 17.4.05, חזרה בה. לא מצאתי להתייחס להודעה זו, משאין בה כדי להשפיע על ההסדר לאור החוב שאושר בסך 51,973 ₪ וגם לאור העובדה שההצבעה באסיפה היא מהותית.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול הסדר נושים

  2. הסדר נושים לא סביר

  3. אי הצטרפות להסדר נושים

  4. בקשה לאישור הסדר נושים

  5. אישור תוצאת אסיפת נושים

  6. ממתי מתחיל חוב ערב לנושה

  7. דחיית תשלומים בהסדר נושים

  8. הודעה לנושה על ביטול ערבות

  9. אישור הסדר חוב באסיפת נושים

  10. בקשת נושה מובטח למימוש ערובה

  11. אישור הסדר נושים למנהלי חברה

  12. פשיטת רגל במקום תשלום לנושים

  13. אחריות אישית בגין העדפת נושים

  14. עיקול משכורת - חלוקת כספים לנושים

  15. הצעת הסדר נושים למחזיקי אגרות חוב

  16. האם הסדר נושים גובר על דיני הערבות

  17. שינוי ישות משפטית כדי להתחמק מנושים

  18. חלוקת כספי נאמנות לנושים של חברה בפירוק

  19. ויתור הערב על חובת הדרישה של נושה מהחייב

  20. ביטול הסדר עם נושים מחוץ להליך פשיטת רגל

  21. בקשה להכרזה כפושט רגל על חובות ל - 20 נושים

  22. הסכמת המנהל המיוחד בפשיטת רגל מול התנגדות נושה

  23. בקשה לאישור הסדר נושים - סעיף 350 לחוק החברות

  24. עיכוב ביצוע חיוב לנושה בחיובים שלובים או מקבילים

  25. בקשת חייב להכריזו כפושט רגל והתנגדות נושים להכרזה

  26. שימוש במסך ההתאגדות לצורך קיפוח נושים והברחת נכסים

  27. סיוע לנושים אשר לא הצליחו לגבות חובם בהליכי הוצאה לפועל

  28. החייב נחקר ועוד קודם לכן המציא אסמכתאות על משלוח הודעות לנושים

  29. סעיף 50 לחוק החוזים - החייב רשאי לזקוף כל סכום שמשלם לנושה לחיובים בעת התשלום

  30. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון