אי תשלום עבור סחורה

להלן פסק דין בנושא אי תשלום עבור סחורה:

פסק דין

בפני תביעה כספי בסך סך 45,582 ₪, בגין אי תשלום עבור סחורה אשר סופקה על ידי חברת צינקל בע"מ לנתבעת.

רקע עובדתי

1.      נגד התובעת, חברת צינקל בע"מ, אשר עסקה ביצור ושיווק פרופילי אלומיניום לשוק המקומי ולייצוא, ניתן צו פירוק. התובע מונה כמפרקה וקיבל את אישור בית המשפט להעסיק את משרד עו"ד מיטלס לצורך גביית חובות לקוחותיה

לאחר תחילת הליכי הפרוק, נותרו בחצרי צינקל תבניות לייצור פרופילי אלומיניום (להלן: "הטבעים").

בהתאם להסכמות בין הצדדים, הנתבעת לקחה מחצרי צינקל טבעים.

טענות הצדדים

1.      טענות התובעת

א.      נציגי הנתבעת הגיעו לחצרי צינקל ובחרו את הטבעים המתאימים לצרכיה. בהתאם לבחירתה, סיפק לה רו"ח קמיל, כונס נכסים הזמני, 634 טבעים. 371 מהם יועדו לשוק המקומי ו- 263 יועדו ללקוחות בחו"ל.

סוכם, כי מחיר כל טבע לשוק המקומי יהיה 966 ₪ בצירוף מע"מ, שהוא כשליש מהמחיר הראלי.

בגין הטבעים המיועדים לחו"ל, הנתבעת לא חויבה, באישור בית המשפט, כיוון שהם היו חלק מהסכם תמלוגים בין הנתבעת לכונס לעניין מכירתם ללקוחות בחו"ל.

ב.      ביום 14.7.02, החזירה הנתבעת לחצרי צינקל 24 טבעים שהיו מיועדים לשוק המקומי ונותרה חייבת בגין 347 טבעים לשוק המקומי.
ביום 29.7.02 נטלה הנתבעת 16 טבעים נוספים המיועדים לשוק המקומי. וביום 31.7.02 החזירה 210 טבעים המיועדים לשוק המקומי, כך שנותרה חייבת בגין 153 טבעים לשוק המקומי.

ג.      ביום 18.7.02 שילמה הנתבעת סך 112,649 ₪, כולל מע"מ בעבור 101 טבעים וביום 29.7.02 שילמה סך 19,080 ₪ כולל מע"מ בעבור 17 טבעים נוספים.

הנתבעת נותרה חייבת לתובעת את תמורת 34 טבעים לשוק המקומי, בסך 39,896 ₪ אשא נכון ליום הגשת התביעה שווים 45,582 ₪.

ד.      רו"ח קמיל פנה אל הנתבעת בדרישת תשלום כבר ביום 4.11.02 ובסמוך לכך הודיעה הנתבעת כי ברצונה להחזיר את 34 הטבעים. כונס הנכסים והתובע סרבו לקבל חזרה את הטבעים, אשר נמסרו לנתבעת 4 חודשים קודם לכן, מתוך מלאי של צינקל אשר נמכר לנתבעת במחיר נמוך ולאחר שהנתבעת היא שבחרה את הטבעים מתוך המלאי שהיה מונח בחצרי צינקל.
בעוד שבסמוך למועד קניית הטבעים, הנתבעת החזירה 210 מהם. רק לאחר 4 חודשים, טענה הנתבעת לאי התאמת הטבעים נשוא התביעה.

התובע עותר לתשלום תמורת הטבעים.

2.      טענות הנתבעת

א.      משנכנסה צינקל להליכי כינוס היא פנתה אל הנתבעת בהצעה שתרכוש ממנה מלאי של טבעים.

טבע הינו תבנית מיוחדת הנעשית במיוחד על ידי פרמטרים ומפרט ספציפיים לייצור פרופילי אלומיניום מיוחדים ומותאם ללקוח ספציפי.
הטבעים הוצגו לנתבעת ללא קטלוג ושירטוט והיו מונחים בארגזים בערבוביה וללא רשימת תכולה.

ב.      בהתאם להסכם בין הצדדים, קליל רכשה את הטבעים בתנאי שהם יתאימו לצרכיה ויימצאו על ידה תקינים, ראויים ומתאימים. סוכם כי לשם הליך הבדיקה יינתן לנתבעת פרק זמן לבדיקה זו, אשר אינה עניין של מה בכך כשמדובר במאות טבעים מפוזרים בערבוביה וללא מספר קטלוגי או סידור אחר.

ג.      הליך הבדיקה והשוואת הטבעים לצרכי הלקוחות הספציפיים ארך זמן והסתבר, כי חלק מהטבעים אינם מתאימים לצרכי הנתבעת, חלקם פגומים וחלם לא תואם את המטרה לשמה הם נרכשו.

חלק מהטבעים הוחזרו לצינקל, לאחר כחודש, בצורה ממוינת ומקוטלגת עם רשימה מפורטת של הטבעים שהוחזרו ומספר קטלוגי.

ד.      לאחר כשלושה חודשים נוספים של עבודת מיון וקטלוג קשה, החזירה הנתבעת לצינקל 35 טבעים נוספים שלא התאימו לצרכיה וצינקל סירבה לקבלם. זאת למרות שכאשר, קודם לכן, הוחזרו מאות טבעים, צינקל לא התנגדה לקבלם חזרה.

טענת צינקל, כי שלושה חודשים אינו פרק זמן סביר לבדיקה, מיון וקטלוג של הטבעים, אינה עומדת במבחן ההיגיון.

ה.      לנתבעת הייתה שמורה הזכות לבדוק את הטבעים ולהחזירם במידה שלא יתאימו לצרכיה, כפי שהחזירה מאות טבעים קודם לכן. פרק זמן של שלושה חודשים הינו סביר ביותר. גם על פי ההסכם הותנה כי חלק מבדיקת התאמת הטבעים היה שהנתבעת תמצא לקוחות לטבעים אלה.

ו.      הנתבעת לא בחרה את הטבעים אלא קיבלה אותם מפוזרים בארגזים ללא מיון, קטלוג או סידור ולכן כחלק מההסכם, היה עליה למיינם.

3.      דיון

השאלה בה חלוקים הצדדים הינה, האם כחלק מהסכמות הצדדים, הייתה לנתבעת הזכות להחזיר טבעים לאחר בדיקתם.

לגרסת צינקל, מדובר בעסקת מכר של הטבעים או למצער עסקת השאלה אשר הפכה למכירה.

לגרסת הנתבעת מדובר במכר מותנה, בכפוף לצרכי הלקוח ולכן עמדה לה הזכות להחזיר את הטבעים אשר לא התאימו לצרכיה.
הנתבעת נסמכת בטענתה, שמדובר בעסקת מכר מותנה, בכך, שמאות טבעים אחרים הוחזרו לצינקל קודם לכן.

הצדדים חלוקים בנוגע ל- 35 טבעים מתוך רבים אחרים אשר נרכשו על ידי הנתבעת. חלק מהטבעים שנלקחו ע"י הנתבעת, הוחזרו כחודש לאחר שנלקחו.

א.      אין חולק כי כחודש לאחר שהנתבעת לקחה טבעים מחצרי צינקל, מאות מהם הוחזרו לצינקל, בהסכמתה והנתבעת לא חויבה בגינם.

35 הטבעים שבמחלוקת, נשוא תביעה זו, הוחזרו לצינקל, שלא הסכימה לקבלם, כשלושה חודשים לאחר שהוחזרו הטבעים האחרים וכארבעה חודשים לאחר שנלקחו מחצרי צינקל.

בין הצדדים לא נחתם הסכם בכתב וההסכמות ביניהם נעשו בעל פה.

ב.      שמשון מרון, המפרק הזמני הצהיר בפני, כי נציגי הנתבעת הגיעו לחצרי צינקל ובחרו את הטבעים מתוך אלפים שהיו מונחים בחצרי צינקל.

לגרסתו, את הטבעים נשוא התביעה, ביקשה הנתבעת להחזיר כארבעה חודשים לאחר מכן, כאשר לנתבעת עמדה הזכות להחזיר את הטבעים תוך זמן סביר וביקשה לעשות זאת מעבר לזמן הסביר.

ג.      בחקירתו הנגדית השיב מר מירון כי גם הוא וגם רו"ח קמיל ניהלו את מכירת הטבעים מול הנתבעת, כאשר את המגעים השוטפים ניהל רו"ח קמיל שמסר לו את הפרטים.

לגירסתו צינקל סיווגה את אספקת הטבעים כעסקת השאלה ההופכת למכירה. הוא פנה לבית המשפט כדי לאשר טכניקה של השאלה זמנית ולאחר מכן פנה לבית המשפט כדי לאשר את כל ההשאלות הזמניות למכירות סופיות. פעולה זו נעשתה כדי לא לפגוע ביצור של הלקוחות.

ד.      רו"ח מרון אישר שמדובר במוצרים ייחודיים ללקוחות ספציפיים, בודדים וטבעי שמוצר שמתאים ללקוח מסוים לא מתאים לאחר.

לגרסתו, זמן סביר להחזרת הטבעים הוא יום אחד עד שבועיים, אך לא מעבר לכך.
מר מירון השיב שלקוחות רבים ביקשו לרכוש את הטבעים אך צינקל העדיפה למכור אותם לנתבעת שרכשה את הטבעים בכמות גדולה.

ה.      מר רענן רוזנטל אשר עבד מטעם רו"ח קמיל הצהיר בפני כי הוא מכיר הנושא מידיעה אישית וכי בהתאם למוסכם בין הצדדים, נציגי הנתבעת הגיעו לחצר צינקל ובחרו את הטבעים שהתאימו לצרכיהם מתוך אלפים. בהתאם לבחירתה סופקו לנתבעת הטבעים.

ו.      במהלך התנהלות העסקים בין הצדדים החזירה הנתבעת, לאחר כחודש, מאות טבעים ולאחר שלושה חודשים נוספים, ביקשה להחזיר עוד 35 טבעים וסורבה.

לגרסתו, לטבעים יש מספר ופרופיל לו הם מתאימים ולכן, ניתן לאתר את הלקוחות להם מתאימים הטבעים, מה שמשמיט את טענת הנתבעת, שנחוצים לה מספר חודשים לבדיקתם.

בחקירתו הנגדית השיב, כי הוא זה שטיפל בנושא הטבעים מול הנתבעת וכי הגיעו מטעמה מספר אנשים שהסתמכו על רשימת לקוחות ושהו בחצר צינקל מספר ימים.
הטבעים היו ממוינים במספר קטלוגי רץ ואנשי הנתבעת עבדו ע"פ רשימה ובחרו את הטבעים החדשים ביותר. הוא אישר שהיו גם טבעים משומשים ולכן המחיר היה נמוך.

ז.      לגרסתו, העסקה סווגה כעסקת מכר והחשבוניות מספר 4-6 בהם מצוין שזה להשאלה בוטלו כיוון שמדובר בטעות. זאת, לאור העובדה שכונס נכסים או מפרק מוכרים סחורה במזומן ולא משאילים.

לגרסתו, היה על הנתבעת לשלם את תמורת הטבעים במזומן והוא היה מופתע שהוחזרו טבעים. מכיוון שהיה מדובר בסמוך לתקופת לקיחת הטבעים, הוא הסכים להחזרתם כיוון שעדיין ניתן היה למכור אותם.

ח.      מר אריה ריכטמן מנהל השיווק אצל הנתבעת הצהיר בפני, כי הטבעים מותאמים ללקוחות ספציפיים ולהם תכונות ייחודיות.
לגרסתו, צינקל הציגה מלאי של טבעים ללא קטלוג ושרטוטים, אשר היו מונחים בארגזים בערבוביה ללא רשימה והסכמה בין הצדדים הייתה שהנתבעת תרכוש את אלה שיתאימו לה לאחר בדיקה.

ט.      את 35 הטבעים שלחה הנתבעת לצינקל כבר ביום 20,02.02 והתובעת סירבה לקבלם.
מחיר הטבעים היה נמוך כיוון שהם היו משומשים ונמצאו בשימוש התובעת זמן רב טרם מכירתם.
לגרסתו, העובדה שלא נחתם הסכם בכתב, מצביעה על העובדה, שמדובר בעסקה שמותנית בצרכי הלקוח. עוד לטענתו, הנתבעת לא הייתה מתחייבת לרכוש כמות כה גדולה ללא בדיקה.

י.      בחקירתו הנגדית אישר מר ריכטמן, כי לא היה במקום בעת שאנשי הנתבעת באו לקחת את הטבעים. מכוון שמדובר במיון גס וראשוני, לא ניתן לדעת במקום איזה מהטבעים תקינים.
לטענתו רוב העסקה הייתה ליצוא והנתבעת הסכימה לקחת טבעים לשוק המקומי. לקח זמן לבדוק אותם מה עוד שמדובר בתקופה התנהלה עבודה שוטפת אצל הנתבעת והבדיקה נעשתה במקביל.

יא.      לגרסתו אין כל קשר בין דרישת המפרק לתשלום לבין החזרת הטבעים ומדובר בתקופה בה עסקה הנתבעת במיונם.
הוא שלל את טענת צינקל לפיה, כאשר הנתבעת רכשה את הטבעים, היא קיבלה לקוחות להם היו מותאמים הטבעים. עם זאת השיב שכאשר הטבע תקין והמחיר טוב יש יתרון.

יב.      נחה דעתי מגרסת הנתבעת ולפיה, צינקל קיבלה חזרה מהנתבעת, במועד סמוך למחלוקת מושא תביעה זו, טבעים שלא התאימו לה.

הנתבעת שילמה עבור הטבעים בחלקים ובמועדים שונים, כאשר במועדים מסוימים שילמה לצינקל רק עבור חלק מהטבעים שהיו ברשותה. עובדה זו מחזקת את גרסת הנתבעת ולפיה היא שילמה עבור הטבעים שנבדקו על ידה ואושרו כמתאימים לצרכיה.

מהתנהגותה זו של צינקל עולה, כי אכן הנתבעת שלמה את תמורת הטבעים, רק לאחר שהיא אישרה את רכישתם ואת התאמתם לצרכיה.

אני מקבלת את גרסת הנתבעת לפיה המחיר הנמוך יחסית של הטבעים, נבע, בין השאר, מהיות חלקם משומשים (עדותו של מר רוזנטל, מטעם התובעת, עמוד 4 שורה 5 לפרוטוקול)

יג.      נחה דעתי מגרסת הנתבעת, כי החזרת הטבעים הייתה בזמן סביר. צינקל הסכימה, שלושה חודשים קודם לכן לקבל חלק מהטבעים חזרה. שלושה חודשים הפרש, בכל מקרה, אינה תקופה קריטית אלא סבירה, כאשר מדובר בכמות גדולה של טבעים, אותם בקשה הנתבעת לבדוק הן מבחינת תקינותם ויכולת השימוש בהם והן מבחינת יכולת מכירתם ללקוחות, שלא היו לקוחותיה קודם לפירוקה של צינקל.

     עפ"י עדותו של רו"ח מירון, זמן סביר להחזרת הטבעים הוא בין יום לשבועיים. למרות זאת, אין מחלוקת שטבעים הוחזרו גם אחרי חודש, דהיינו, שזמן סביר אינו דבר מוגדר, אלא אמור לעמוד במבחן הסבירות.

אין כל הסכם בכתב ואין כל ראיה שניתן להחזיר את הטבעים לאחר חודש ולא ניתן להחזירם לאחר שלושה חודשים. לא מדובר בפער זמנים גדול ויש לקבל את גרסת הנתבעת לפיה, שלושה עד ארבעה חודשים, הם עדיין זמן סביר לבדיקת הטבעים, בחירת אלה שהנתבעת חפצה לרכוש אותם והחזרת אלה שלא.
יש לזכור, כי מדובר בכמות טבעים מועטה, 35, מתוך רבים שכן נרכשו על ידי הנתבעת. עובדה זו מרמזת, כי הנתבעת אכן ביצעה בדיקה להתאמת הטבעים לצרכיה ולא בחרה להחזירם ללא כל סיבה.

יד.     איני מקבלת את טענת ב"כ התובעת בסיכומי התשובה מטעמה, לפיה, עקב הדחיפות לחיסול המלאי ואופי המכר בכינוס הוא כזה, שאין להחזיר את הסחורה שנרכשה.
הגם שנכונה טענת ב"כ התבעת בסיכומי התשובה, כי סיכויי התובעת למכור את הטבעים פוחתת עם התקדמות חיסול החברה, עדיין יש לבדוק את אומד דעתם של הצדדים בעסקת הטבעים.

בין הצדדים היו הסכמות בעל פה ויש לבחון את אומד דעתם של הצדדים בהתאם להתנהגותם.

כאן המקום לציין, כי עדי התובעת לא ידעו להשיב לשאלה, האם הטבעים שהוחזרו, נמכרו לאחרים ע"י צינקל.

טו.     פרוש הסכם, צריך שיעשה בהתאם לכוונת הצדדים ושכוונת הצדדים לא ברורה צריך שייעשה על פי הפרוש של האדם הסביר.
על פי סעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג 1973, חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה, ובמידה שאינה משתמעת מתוך החוזה, מתוך הנסיבות, פרוש זה הוא קרוב ככל האפשר להגשמת רצון הצדדים. אומד דעתם של הצדדים, מבוסס על מבחן אובייקטיבי, כוונת הצדדים נבחנת על פי השתקפות חיצונות, ובוחנים את כוונת הצדדים כאנשים סבירים, בנסיבות העניין. (ע"א552/85 אגסי נ' חילו פד"י מא(1) 241, 245) התחקות אחר דעת הצדדים נעשית תוך התחשבות בין השאר בתוכן ההסכם והגיון העסקה ותכליתה, (בג"צ 846/93 ברק נ' ביה"ד לעבודה, תקדין עליון כרך 94(2) 2246).

הנסיבות החיצוניות אשר ניתנות להוכחה באמצעות ראיות בע"פ, הן המסגרת העובדתית שבה נכרת החוזה. ביניהן, ניתן למנות מסמכים, הצהרות בעל פה, התנהגות הצדדים לפני כריתת החוזה ולאחריה, מגעים קודמים בין הצדדים וכו'. (ע"א 554/83 אתא נ' זולוטוב פד"י מא(1) 282, 301-305.

הסכם, נבחן על פי פרשנות צודקת של כוונת הצדדים המשוערת, לעיתים אין הברור של אומד דעתם של הצדדים שקול כנגד התחקות אחר כוונתם האמיתית. ייתכן שלא היתה לצדדים כל התייחסות לשאלה שבמחלוקת ויתכן כי כוונתם האמיתית איננה באה לידי ביטוי חיצוני.
על כן מבחן אומד הדעות הוא מבחן אובייקטיבי שלפיו נבחנת כוונת הצדים על פי השתקפותה החיצונית.
ביהמ"ש בחפשו אחר אומד דעת הצדדים איננו בוחן כליות ולב אלא בודק את ביטוייה החיצוני של כוונת הצדדים.

המונח "אומד" הינו מבחן אובייקטיבי שפירושו מבחן של סבירות, דהיינו ביהמ"ש יבדוק אפוא את כוונת הצדדים כבני אדם סבירים בנסיבות העניין. יש מצבים שיוכח שצד אחד התכוון לאפשרות אחת וצד שני התכוון לאפשרות שניה. מבין שתי הכוונת הנוגדות תגבר אותה כוונה שנראית באורח אובייקטיבי ככוונתם המשותפת של שני הצדדים, שזוהי מטרת החוזה ותכליתו.
המבחן האובייקטיבי של אומד הדעת מגשים לעיתים את כוונתו של צד אחד על חשבון כוונתו של הצד האחר.

טז.      איני מקבלת את טענת ב"כ התובעת בסיכומיה, לפיה אין זה סביר לבדוק 35 טבעים במשך 4 חודשים. הרי לא מדובר בבדיקת 35 טבעים בלבד. גם לגרסת התובעת, הנתבעת לקחה לחצריה מאות טבעים והיה עליה בתקופת זמן זו לבדוק את כולם. מעדויות הנתבעת עולה, כי לאחר בדיקת מאות הטבעים אשר נלקחו מחצריה של צינקל, התברר כי 35 מהם לא מתאימים לנתבעת והיא ביקשה להחזירם, דהיינו שאין מדובר בבדיקת 35 טבעים, אלא במאות מהם.

יז.      איני מקבלת את טענת ב"כ התובעת בסיכומיה ולפיה, המחיר המוזל מקנה לנתבעת יתרון תחרותי, אלא שכגרסת הנתבעת, יש צורך שבנוסף למחיר הנמוך, הטבע יהיה תקין ויתאים לצורכי הלקוח, שהרי שני הצדדים מסכימים, כי טבע מיוצר עבור לקוח ספציפי וצריך שהוא יתאים לצרכיו. גם עפ"י עדותו של מר רוזנטל מטעם התובעת "הלקוח לא מעוניין לקנות את הטבע, הוא מעדיך לשלם עוד קצת עבור הפרופיל ולכלול את מחיר הטבע" (עמ' 5, שורות 11-12).

גם העובדה שבימים 18.7.02 ו-29.7.02 שילמה הנתבעת עבור חלק מהטבעים, אינה מצביעה על העובדה שלא היה צורך על הנתבעת לבדוק את שאר הטבעים.

יח.      לאור המפורט, איני מקבלת את טענות ב"כ התובעת בסיכומיה ולפיה תנאי מכללא בעסקת המכירה היה שהממכר הוא בתנאי AS IS כיוון שבפועל הוחזרו טבעים לאחר הנתבעת לקחה אותם לבחינת התאמתם לצרכיה.

יט.      מהמקובץ עולה, כי התובעת לא הצליחה להוכיח, כי לא היתה כוונה בעסקה שבין הצדדים, שהטבעים יבחנו ע"י הנתבעת והיא תרכוש את אלה שמתאימים לה ולצרכיה.
הנתבעת הוכיחה, כי ההסכם בין הצדדים, אשר היה בעל פה ואומד דעתם היה, שהנתבעת אספה כמות גדולה של מאות טבעים מחצרי צינקל ובחרה רק את אלה שמתאימים לה ועבורם שילמה.
כפועל יוצא מכך, הנתבעת החזירה, במועדים שונים, כמויות שונות של טבעים, שלא התאימו לצרכיה וכך, גם הטבעים מושא תביעה זו.
לאור המפורט לעיל, אני דוחה את תביעה.
התובעת רשאית ליטול את הטבעים מחצרי הנתבעת.
התובעת תשלם לנתבעת הוצאות שכר טרחת עו"ד בסך של 4,000 ₪ בצירוף מע"מ.



רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון