אי שיתוף פעולה מצד החייב בפשיטת רגל

בית המשפט ציין כי החייב לא הגיש דוחות הכנסות והוצאות בניגוד לאמור בצו הכינוס, ומנע מהכנ"ר לבחון את רמת החיים האמיתית אותה הוא מנהל, עניין משמעותי במיוחד נוכח העובדה כי הוא עובד אצל אחיו.

החייב לא שיתף פעולה עם הכנ"ר ולא המציא את המסמכים שנדרשו ממנו, אשר היו מהותיים לבחינתן של נסיבות הסתבכותו, כשהוא מתעלם מדרישות הכנ"ר לחלוטין. התעלמותו המוחלטת מדרישת הכנ"ר להמצאת המסמכים מצביעה על חוסר תום לבו

התנהגות זו אינה מתיישבת עם דרישת תום הלב.

להלן פסק דין בנושא אי שיתוף פעולה מצד החייב בפשיטת רגל:

פסק דין

עובדות המקרה
1.     החייב, יליד 72' הגיש בקשה למתן צו לכינוס נכסיו ולהכרזתו פושט רגל (להלן: פוש"ר) בגין חובות מוצהרים בסך 814,120 ₪ ל- 45 נושים. ביום 3/9/06 ניתן צו לכינוס נכסי החייב ונפסק כי עליו לשלם לקופת הכינוס סך של 500 ₪ בחודש.
לאחר מתן צו הכינוס ופרסומו, הוגשו נגד החייב 22 תביעות חוב בסך כולל של 1,005,517 ₪, מתוכם נתבעו 339,261 ₪ בדין קדימה על ידי מס הכנסה וביטוח לאומי.
לדברי החייב נפתחו נגדו 40 תיקי הוצל"פ, נערכה חקירת יכולת ונעשה איחוד תיקים. התקיימו שתי אסיפות נושים בעניינו, אך איש מהנושים לא התייצב לאסיפות אלה, והחייב אשר התייצב, לא הציע הצעה להסדר חובותיו.
     
2.     בתצהיר התומך בבקשה פירט החייב את נסיבות הסתבכותו הכלכלית.
א. החייב הצהיר כי בשנת 95' פתח תיק במס הכנסה והחל לעבוד כעצמאי בעבודות בניין. לדבריו, במהלך עבודתו החל העסק לצבור חובות כספיים בשל בעיות עם מספר מזמינים של עבודות. בשנים 97'-96' נקלע העסק לחובות כספיים בעקבות עבודות לא רווחיות שלקח על עצמו.
ב. בשנת 97' פתח חנות למכירת מוצרי חשמל בתקווה כי העסק החדש יוכל לפרוע חלק מחובותיו הרבים. גם העסק החדש לא צלח היות והוא לא יכול היה לנהל שני עסקים במקביל, ולכן לאחר 8 חודשים הוא נאלץ לסגור את החנות, כשהוא נותר חייב כספים רבים לספק מוצרי חשמל.
ג. החייב הוכרז מוגבל באמצעים בשנת 00', ובמקביל הוא סגר את העסק והחל לעבוד כשכיר. עבודתו של החייב כטפסן לא היתה קבועה ולכן לא יכול היה לעמוד בתשלום סך של 1,500 ₪ אשר נקבע בתיק האיחוד.
ד. לדבריו, נכנסת משכורתה של אישתו לחשבון הבנק של אחותה, והיא מעבירה אליהם את הכסף.
3.     בחוות דעת שהגיש הכנ"ר ביום 13/8/07, הודיע כי הוא מתנגד לבקשת החייב להכריזו פוש"ר, בטענה כי החייב לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי הסתבך בחובותיו בתום לב.

א. מחקירת החייב התברר כי גירסתו בנוגע להסתבכותו הכלכלית רצופה סתירות וחצאי אמיתות, ואינה אמינה על ב"כ הכנ"ר.
החייב מסר בחקירה כי בשנת 97' פתח חנות בעזרת אשראי שלקח מספקים, בעת שהיה כבר מסובך בחובות כספיים בגין עסק הבנייה וחשבונו בבנק כבר הוגבל. חנות זו נסגרה לדברי החייב כעבור 8 חודשים, תוך שהיא מותירה אחריה חובות כספיים. לאחר סגירתה חזר החייב לעבוד בתחום הבניין, ולדבריו המשיך לצבור חובות.

ב. בניגוד לדברי החייב בחקירתו, לפיהם מעולם לא היה בעל מניות בתאגיד, עולה כי ביום 23/9/98 הקים החייב ביחד עם אחיו, מוחמד ערבאסי את חברת "מ. בני חאלד ערבאסי בע"מ" (להלן: החברה). משנשאל לצורך מה הקימה, השיב כי העסק שלו נקלע לחובות כספיים וכי פתח את החברה בנסיון לשקם את העסק. לדבריו לא היה לחברה תיק במס הכנסה ולא היו לה חשבוניות. הוא לא פעל כלל בחברה משום שלא רצה לסבך את אחיו בחובות.

מעיון בתביעות החוב שהוגשו נגד החייב התברר כי לחברה שהקים נפתח חשבון בנק, אשר הוגבל לאחר שמספר ניכר של שיקים אשר החייב משך מחשבונה חולל באי פרעון. משנשאל החייב לגבי הסתירות בגירסתו השיב, כי אכן פתח חשבון בנק לחברה, אך החשבון נסגר ללא חוב.

ג. הקמת עסק נוסף לאחר שהעסק הקודם צבר חובות כבדים וחשבונו של החייב בבנק הוגבל, במטרה לקבל אשראי נוסף ולהגדיל את מצבת חובותיו, היא חסרת תום לב. ב"כ הכנ"ר אף התרשם כי החייב מנסה בחקירתו להסתיר את דרך הפעולה בה נקט.

ד. החייב לא המציא דו"חות כספיים לעסקים שניהל למרות שנדרש לעשות כן בחקירתו. הוא הודה כי הורשע בעבירות מס, וכי הוטל עליו קנס בסך של 120,000 ₪, אותו לא שילם. משנשאל מדוע לא דיווח על הרשעתו במסגרת בקשתו להכרזתו פוש"ר, השיב כי זכור לו שדיווח על כך. החייב העלים הכנסות מרשויות המס, כפי שהודה, ורשויות המס והמל"ל הגישו נגדו תביעות חוב בסך כולל של 607,918 ₪, כאשר דין הקדימה עומד על 339,261 ₪.
ה. החייב לא שיתף פעולה עם הכנ"ר ולא המציא את המסמכים שנדרשו ממנו, מסמכים המהותיים לבחינה נסיבות הסתבכותו. התעלמותו המוחלטת מדרישת הכנ"ר להמצאת המסמכים מצביעה על חוסר תום לבו. החייב התבקש להמציא אישורים על המצאת צו הכינוס לנושיו, אך לא עשה כן. כמו כן, לא המציא דו"חות חודשיים על הכנסות והוצאות כפי שחוייב.

ו. כנגד החייב נפתחו החל משנת 96' לא פחות מ-41 תיקי הוצל"פ. החייב לא הציע הצעת הסדר לנושיו.     

4.     ביום 8/10/07, לאחר שקיבל את חוות הדעת של הכנ"ר, הציע החייב הסדר לנושיו לפיו ישלם להם דיבידנד בשעור של 35% בתוך 3 שנים, ומעבידו עאדל ערבאסי יערוב לכך, מהתשלומים החודשיים המשולמים לחייב.
הכנ"ר דרש מהחייב בכתב לתקן את ההצעה ולשלם את הסכום המוצע על ידו בתוך 3 חודשים, אך החייב לא עשה כן עד עצם היום הזה.

5.     ביום 7/4/08 שלח ב"כ החייב הודעה דחופה ובה הודיע כי אחיו של החייב, מר עאדל ערבאסי, פנה לרואה חשבון כדי לטפל בבעיית החובות לרשויות המס ולהפחתתן, ורואה החשבון הודיע כי עד סוף מאי ניתן יהיה לסיים את כל הבעיות עם רשויות המס. לפיכך, ביקש החייב ארכה עד סוף מאי כדי להסדיר את חובו ולהציע הצעת הסדר לנושיו הרגילים.

בקשה זו נדחתה, לאחר שניתנו לחייב ארכות רבות להסדיר את חובותיו, ולא היה כל טעם לכך שפנה רק בחודש אפריל 08' לרואה חשבון.

6.     ביום 4/5/08 הודיע הכנ"ר כי הוא עומד על התנגדותו לבקשת החייב להכריזו פושט רגל.
     
החייב הפסיק לשלם את התשלומים החודשיים שהושתו עליו בצו הכינוס, ונכון ליום ההודעה פיגר ב-10 תשלומים בסך כולל של 5,000 ₪.
     
דיון
7.      סעיף 18ה לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם - 1980 (להלן: הפקודה), קובע:

"(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל
ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:
(1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42;
(2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב,
במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב
יכול לפרוע את חובותיו;...".

להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות, האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר, והשניה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות. (ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4), 197, 205-206; ע"א 92/76 בן ציון נ' מדינת ישראל, פ"ד לא(1), 164, 166; ע"א 4892/91 אשכנזי נ' הכנ"ר, פ"ד מח(1), 45, 55; ע"א 501/67 הכנ"ר נ' ולנסי ואח', פ"ד כב(1), 23, 28; וכן ראה א' פרוקצ'יה, פשיטת רגל על פי בקשת חייב, הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 272).

יש לבחון האם התנהגות החייב עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם מצדיקה הכרזתו פושט רגל, שכן בהעדר תום לב בהתנהלות החייב בעת יצירת חובותיו ובהליכי פשיטת הרגל, אין הוא זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה. (לוין וגרוניס, פשיטת רגל, מהד' שנייה, עמ' 169; כן ראו ע"א 6416/01 הנ"ל, עמ' 205-206).

החייב הוא הנושא בנטל להוכיח כי לא הסתבך בחובותיו בחוסר תום לב, ובית משפט בוחן את האופן בו יצר חובותיו, לרבות האם נהג בתום לב כלפי נושיו או סיכן כספיהם בחוסר אכפתיות; האם ביצע מעשי מרמה והציג מצגי שווא בפני נושיו בעת יצירת חובותיו; האם הסתיר נכסיו מנושיו או הבריחם? (ראה ע"א 149/90 קלאר נ' הכנ"ר, פ"ד מה(3), 61); האם נגועה התנהגותו באי חוקיות והאם חובותיו הינם תוצאה ישירה של אי החוקיות (ראה ע"א 6416/01 בנבנישתי הנ"ל); כן יבחן בית המשפט אם נמנע החייב מלעשות פעולות בסיסיות כדי למנוע את התדרדרותו הכלכלית, לרבות עמידה על זכויות המגיעות לו וכיו"ב. (ע"א 5178/92 אליהו נ' הכנ"ר, פ"ד מט(1) 435; ראו גם ע"א 4892/91 הנ"ל, בעמ' 58; פש"ר (חי') 513/03 עמית ואח' נ' הכנ"ר, תק-מח 2004(3) 2871; פש"ר (חי') 71/03 דקה נ' הכנ"ר, דינים-מחוזי לד(1) 281; פש"ר (חי') 178/03 זילברמן נ' הכנ"ר, תק-מח 2005(2), 7839; פש"ר (חיפה) 343/00 איגר נ' הכנ"ר, דינים-מחוזי לג(7), 321).

מן הכלל אל הפרט
8.     לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת מכלול הראיות שהוגשו לתיק, לא שוכנעתי כי החייב עמד בנטל הרובץ עליו להוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב.
א. החייב לא המציא דו"חות כספיים לעסקים שניהל למרות שנדרש לעשות כן בחקירתו.

".. העובדה שלא עלה בידי החייב להציג דו"חות כספיים מצביעה לכאורה כי לא ניהל דו"חות כספיים וספרים כחוק. שאם לא כן, לא היתה צריכה להיות בעיה ממשית להציג ספרים ודו"חות" (ראו פש"ר (חיפה) 230/01 אגא עלי נ' הכנ"ר, תק-מח 2002(1), 419; ראו גם פש"ר 577/01 סבורנו נ' הכנ"ר, (לא פורסם)).

אכן, לא בכל מקרה בו חייב אשר לא המציא דוחות כספיים עתיקי יומין, ימצא עצמו עומד בפני שוקת שבורה, רק עקב אי המצאת דוחות אלה וכל מקרה יבחן לגופו. (ראה רע"א 2282/03 גרינברג נ' הכנ"ר, פ"ד נח(2), 810), אולם חייב שאינו מגיש דוחות ואינו מגיש ראיות אחרות להוכחת הנסיבות בהן הסתבך, לא יוכל לשכנע כי נקלע לחובות בתום לב. ( פש"ר (חיפה) 192/03 כנפי נ' הכנ"ר, תק-מח, 2005 (1), 3555, 3557).

ב. במקרה דנן מצטרף המחדל לפעולות נוספות שביצע החייב, לרבות מעשים המהווים עבירות פליליות. החייב הורשע, כאמור, בעבירות מס, ולא שילם את הקנס שהוטל עליו בסך של 120,000 ₪, ללא כל הסבר. החייב העלים הכנסות מרשויות המס, כפי שהודה, ורשויות המס והמל"ל הגישו נגדו תביעות חוב בסך כולל של 607,918 ₪, כאשר דין הקדימה עומד על 339,261 ₪. בכגון דא נקבע:

"בתי המשפט פסקו, כי חוב המוצהר בין השאר כתוצאה מעבירות מס, הוא חוב שנוצר בחוסר תום לב. כאשר חוב נוצר עקב ביצוע עבירה פלילית, לא יכול המבקש לטעון כי חוב זה נוצר בתום לב.
בנסיבות אלו, לא יהא מקום להכריזו פושט רגל בעתיד, וזאת אף אם ישלם תשלומים חודשיים... וכיוצ"ב. בהתאם אין גם טעם לקיים את ההליך". (תיק פש"ר (חי') 116/02 עלי חברמה נ' הכונ"ר (לא פורסם); וראו גם פש"ר (חי') 376/01 מזרחי נ' הכנ"ר (לא פורסם)).

וכך קבע כב' הש' ריבלין ברע"א 2292/02 מריסת פואז נ' הכנ"ר, (לא פורסם), ניתן ביום 16.4.02 :

"הסתבכותו של המבקש נעוצה במידה רבה בהתנהגותו שלו שהתבטאה בהפרת חוק גסה - הימנעותו מלהגיש דוחות ומלשלם את התשלומים שהיה חייב בהם לרשויות המס". (ראה סעיף 4).
החייב לא מצא לנכון לטפל בענייניו משך שנים רבות, גם לאחר הגשת הבקשה להכריזו פושט רגל, ואף לאחר שקיבל את חוות דעתו של הכנ"ר. כאמור, רק לאחר 6 חודשים, סמוך לפני מתן פסק הדין, ביקש החייב לדחות את ההכרעה, כדי לנסות להגיע להסדר עם רשויות המס אשר דרשו ממנו סכומי עתק, כאשר דין הקדימה לבדו עומד על לא פחות מ- 339,261 ₪.

"גם כאשר בודקים את התנהגות חייב המבקש צו להכרזתו כפושט רגל יש ליתן ביטוי למחדליו כלפי שלטונות המס. אי הגשת הדו"חות מעלה חשדות כבדים שהחייב לא הצהיר גם בפני בית המשפט של פשיטת הרגל, על מלוא הכנסותיו ונכסיו. זאת ועוד הליך פשיטת הרגל לא נועד לשמש "מקלט" לחייבי מס אשר נמנעו מלמלא חובותיהם להגשת דו"חות ותשלומי מס". (פש"ר (חיפה) 85/03 - טבה משה נ' הכנ"ר, תק-מח 2004(1), 2978 ,עמ' 2980).

בנסיבות אלה לא ניתן שלא להתרשם כי בקשתו של החייב נועדה בעיקרה לקבל פטור מתשלום מיסים לקופת הציבור.

ג. החייב לא המציא מסמכים שנדרש להמציאם לכנ"ר ללא כל הסבר או הצדק, על אף שהיה מודע לחשיבותם לאחר המצאת חוות דעתו של הכנ"ר. בנסיבות אלה, לא נתמכה גרסת החייב לגבי החובות שנוצרו באסמכתאות כנדרש, ונמנעה מהכנ"ר, כמו גם מבית המשפט, האפשרות לקבל תמונה עדכנית מלאה ונכונה באשר לסיבות שהביאו להתדרדרותו הכלכלית. (פש"ר (חי') 340/04 שמש נ' הכנ"ר, תק-מח 2006(1), 2841).
     
"מי שלא ממציא מסמכים שנדרש להמציאם, אינו נושא בנטל שמוטל עליו להוכיח את תום ליבו ביצירת חובותיו". (פש"ר 344/00 חלבי כרמי נ' הכנ"ר (לא פורסם)).

ד. מעבר לעבירות המס שעבר במסגרת ניהול עסקיו, התברר כי בעת שהיה מסובך בחובות בגין עסקי הבנייה הכושלים לדבריו, פתח חנות בעזרת אשראי נוסף שלקח בעת שהיה כבר מסובך בחובות, וכל זאת תוך המשך עבודתו בתחום הבנין. בהמשך הקים ביחד עם אחיו חברה, על מנת לנצל את אישיותה המשפטית הנפרדת לאחר שעסקיו נקלעו לחובות. חברה זו כשלה אף היא וחשבונה הוגבל. האופן בו התבררו עובדות אלה לכנ"ר ייבחן בהמשך.

"מי שמקים חברה ומסתבך בחובות כלכליים ולאחר מכן מקים חברה שניה העוסקת באותו תחום בדיוק וממשיך באמצעות החברה החדשה לצבור חובות, מעיד על עצמו כי התנהגותו חסרת תום לב והוא נוטה לסכן את מצבת חובותיו מתוך מודעות וכוונה תחילה, שאם לא כן, היה עליו להסיק את המסקנות המתבקשות מההסתבכות הכלכלית הראשונה ולא להמשיך עוד ולהגדיל את מצבת חובותיו באמצעות חברה חדשה". (פש"ר (חי') 260/00 יעקב אוחנה נ' הכנ"ר, (לא פורסם).

9.     התנהלותו של החייב בהליך פשיטת הרגל.
התנהלות החייב במהלך התקופה בה ניתן צו לכינוס נכסיו מלמדת אף היא על חוסר תום לב. חייב נדרש לשתף פעולה באופן מלא עם הכנ"ר, ומשלא עשה כך, בכך שלא הציג מסמכים להם נדרש, לא גילה בחקירה או בדו"חות שהגיש לכנ"ר את כל נכסיו וחובותיו, או את כל הכנסותיו והוצאותיו, נמנע מלהתייצב לחקירה, מסר גרסה כוזבת בדבר האופן בו הסתבך וכיוצא בזה, אינו מתנהל בתום לב בהליכי פשיטת הרגל. כן נקבע כי חייב שהמשיך לצבור חובות, חי ברמת חיים שאינה תואמת את מצבו הכלכלי על חשבון נושיו, נמנע מלשלם את התשלומים החודשיים שהוטלו עליו במסגרת צו הכינוס, נמנע מלהשתלב במעגל העבודה, מהפעלת כישוריו ויכולתו כדי להגדיל את הכנסותיו ולשלם מקצת חובותיו לנושיו, ניצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל והתנהל בהם בחוסר תום לב. (ראה לעניין זה: ע"א 6416/01 הנ"ל, עמ' 205-206; ע"א 149/90 הנ"ל; ע"א 5178/92 הנ"ל; ע"א 4892/91 הנ"ל, בעמ' 58; פש"ר 513/03 הנ"ל; פש"ר 230/01 הנ"ל; פש"ר (נצ') 219/03 דאניאל נ' הכנ"ר, דינים- מחוזי לד(7), 709).

א. תום הלב הנדרש מחייבים היוזמים הליך פש"ר כולל בבסיסו דרישה לגילוי מלא של נסיבות ההסתבכות וכן כל מידע מהותי לגבי נסיבות חייו של החייב. החייב הפר את חובת הגילוי המוטלת עליו כדי לשכנע את בית המשפט כי חובותיו נוצרו בתום לב. מתברר כי החייב לא זאת בלבד שלא מצא לנכון למסור לכנ"ר נתונים אלמנטריים לגבי עסקיו, אלא שבחר למסור מידע שאינו אמיתי, בלשון המעטה. החייב מסר בחקירתו, כי מעולם לא היה בעל מניות בתאגיד, וזאת על אף שביום 23/9/98 הקים חברה ביחד עם אחיו מוחמד, עקב החובות שהיו תלויים ועומדים נגדו. גם לאחר שנחשף, לא הודה בפעילותו בחברה, ורק לאחר שמסר לו הכנ"ר כי ידוע לו שחשבון החברה הוגבל עקב שיקים רבים ללא כיסוי, אישר כי אכן פתח חשבון בנק לחברה, אך החשבון נסגר ללא חוב. מדובר בהתנהגות חסרת תום לב שנועדה להטעות את הכנ"ר ואת בית המשפט בדבר התנהלותו העסקית, וזאת מעבר להתנהגות עצמה.
בנוסף לכך, החייב לא ציין דבר הרשעתו בגין עבירות פליליות על חוקי המס במסגרת בקשתו להכרזתו פושט רגל, ולא ידווח על כך לכנ"ר. משנשאל לפשר ההשמטה, השיב כי
זכור לו שדיווח על כך. ניתן היה לייחס לזכותו של החייב כי מדובר בשיכחה מקרית, אך משנצטרפה השמטה זו להשמטות אחרות, נראה כי המחדל מכוון.

"השמטת פרטים מהותיים אשר החייב ידע היטב כי היו יכולים להשפיע על שיקולי הכנ"ר וביהמ"ש בדונם במתן צו כינוס או השמטת פרטים העשויים לרמז כי החייב מנסה להבריח נכסים, תחשב בדרך כלל לחוסר תום לב היורד לשורשו של עניין. חוסר תום לב מסוג זה לא רק שיכול להביא לדחיית בקשתו של חייב למתן צו כינוס, אלא עשויה, במקרים מתאימים, אף להביא לביטולו של צו כינוס אשר ניתן על סמך אותו מידע חסר שהועלם על ידי החייב ". (פש"ר (ת"א) 1851/00 בנק לאומי לישראל נ' אבי עייני, תק-מח 2001(3), 65535).

ב. בעת שנשלחה הודעת הכנ"ר פיגר החייב ב-10 תשלומים לקופת הכינוס ונצבר חוב פיגורים בסך 5,000 ₪. החייב עובד לכאורה אצל אחיו, כפי שהודיע במסגרת הצעת הפשרה שהגיש, ואחיו אף התכוון לערוב להסדר הפשרה. לכן, אין כל הסבר לכך שהחייב לא שילם את הסכום הנמוך שהוטל עליו במסגרת הליך הפש"ר אותו יזם בעצמו.

ג. החייב לא שיתף פעולה עם הכנ"ר ולא המציא את המסמכים שנדרשו ממנו, אשר היו מהותיים לבחינתן של נסיבות הסתבכותו, כשהוא מתעלם מדרישות הכנ"ר לחלוטין. התעלמותו המוחלטת מדרישת הכנ"ר להמצאת המסמכים מצביעה על חוסר תום לבו.
החייב התבקש להמציא אף אישורים על המצאת צו הכינוס לנושיו, אך לא עשה כן. חוסר שיתוף הפעולה אף מלמד על כך כי החייב אינו מעוניין לחשוף את המסמכים המבוקשים לעיני הכנ"ר וחזקה עליו כי לא היה בהם כדי להועיל לו.

לא למותר לציין כי הצעת ההסדר של החייב לנושיו, לפיה ישלם דיווידנד של 35% לנושיו בתשלומים שישולמו משך 3 שנים ממשכורתו, אינה סבירה. אם יכול החייב לשלם תשלומים גבוהים מאלה שהוא משלם היום לקופת הכינוס, דהיינו הכנסתו גבוהה יותר מהמוצהר, עליו לפעול להגדלת התשלום החודשי, ואם לאו - לא ברור מה מקורותיו הכספיים.

ד. החייב לא הגיש דוחות הכנסות והוצאות בניגוד לאמור בצו הכינוס, ומנע מהכנ"ר לבחון את רמת החיים האמיתית אותה הוא מנהל, עניין משמעותי במיוחד נוכח העובדה כי הוא עובד אצל אחיו. יצויין כי תמוה בעיניי שאחיו של החייב, המוכן לערוב להסדר נושים של החייב, משלם לו שכר חודשי הנמוך משכר מינימום.
אין צריך לומר שהתנהגות זו אינה מתיישבת עם דרישת תום הלב. למעשה, נהנה החייב מהגנת הפקודה, מבלי לקיים את חיוביה, תוך הבעת זלזול בהחלטות ביהמ"ש, וניצול שיטתי לרעה של הליך הפש"ר. יש לזכור כי הליך הפש"ר נועד לאפשר לחייבים לפתוח דף חדש בחייהם תוך איזון בין זכויותיהם לבין זכויות נושיהם, אך רק מקום שהחייבים משכנעים את בית המשפט בתום ליבם, ואף בכך כי בכוונתם "להתפשט כליל" בפני הכנ"ר, לאפשר מימוש נכסיהם ולשלם מקצת חובותיהם לנושיהם.

" בהליך בו מבקש החייב את הגנת החברה מפני נושיו אין חובה על ב"כ הכנ"ר "לרדוף" אחר החייב כדי שימציא מסמכים במועד וישלם תשלומים חודשיים במועד. עצם הצורך להגיע לבית משפט כדי לבקש מהחייב לבצע פעולות שהיה עליו חובה לבצען כדי לזכות בהגנת פקודת פשיטת הרגל די בו כדי להעיד על חוסר תום ליבו של החייב בהליכי פשיטת הרגל" (ראה פש"ר 294/01 עומר נ' הכנ"ר (לא פורסם)).

10.      נוכח הצטברות הגורמים המנויים לעיל, אני רואה לדחות את בקשת החייב להכריזו פושט רגל.

הצו לכינוס נכסי החייב מבוטל בזה, וכך גם כל ההגבלות שהושתו עליו, לרבות הצו לעיכוב יציאתו של החייב את הארץ.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מה זה פשיטת רגל ?

  2. התנגדות לפשיטת רגל

  3. פסקי דין פשיטת רגל

  4. פשיטת רגל של מובטל

  5. פשיטת רגל בגלל סמים

  6. פשיטת רגל בגלל מרמה

  7. כשלון עסק פשיטת רגל

  8. חוב בהליך פשיטת רגל

  9. ביטול הליך פשיטת רגל

  10. דחיית בקשת פשיטת רגל

  11. בקשת חייב לפשיטת רגל

  12. פשיטת רגל של בני זוג

  13. ביטול הענקה בפשיטת רגל

  14. בקשה נוספת לפשיטת רגל

  15. פשיטת רגל - העדפת מרמה

  16. פשיטת רגל בגלל חוב לבנק

  17. סעיף 98 לפקודת פשיטת הרגל

  18. התנגדות להתראת פשיטת רגל

  19. חוב חצי מיליון פשיטת רגל

  20. העברת מקרקעין בפשיטת רגל

  21. פשיטת רגל בגלל ניהול כושל

  22. התנגדות הכנ''ר לפשיטת רגל

  23. סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל

  24. בקשה לשלוח התראת פשיטת רגל

  25. בקשת למתן הוראות בפשיטת רגל

  26. ביטול העברת דירה בפשיטת רגל

  27. סעיף 71 ב לפקודת פשיטת הרגל

  28. זכות הקיזוז בדיני פשיטת רגל

  29. ביטול החלטות נאמן בפשיטת רגל

  30. סיבות לדחיית בקשה לפשיטת רגל

  31. סעיף 71 (ב) לפקודת פשיטת רגל

  32. פשיטת רגל בשל כישלונות עסקיים

  33. מסירה כדין של התראת פשיטת רגל

  34. דוגמא להכרזה על חייב פושט רגל

  35. חתימה על ערבות לפני פשיטת רגל

  36. דחיית בקשה להכרזה על פשיטת רגל

  37. פשיטת רגל בגין ביטול היתר בניה

  38. התנגדות הכנ''ר לבקשת פשיטת רגל

  39. דוגמא לבקשה שהתקבלה לפשיטת רגל

  40. פשיטת רגל בגלל נסיבות משפחתיות

  41. תקנות פשיטת הרגל, התשמ''ה-1985

  42. פשיטת רגל בגלל מלחמת לבנון השניה

  43. הברחת נכסים של חייב בפשיטת רגל

  44. סתירת גרסת החייב בפשיטת רגל בחקירה

  45. פיצויים בגין הגשת בקשה לפשיטת רגל

  46. אי שיתוף פעולה עם חוקרים של הכנ''ר

  47. ניצול לרעה של הליכי משפט בפשיטת רגל

  48. אי שיתוף פעולה מצד החייב בפשיטת רגל

  49. ביטול הענקה של הורה לבנו בפשיטת רגל

  50. הארכת מועד להגשת תביעת חוב בפשיטת רגל

  51. תקנות פשיטת רגל (אגרות), התשמ''ה-1985

  52. פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"ם-1980

  53. תביעות שהוגשו על פי סעיף 128 לפשיטת רגל

  54. אי העברת מסמכים של חייב בהליך פשיטת רגל

  55. חוק לתיקון פקודת פשיטת הרגל, התשמ"ג-1983

  56. כמה אחוזים מקבל נאמן בפשיטת רגל בבית המגורים ?

  57. סעיף 18ה' לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם – 1980

  58. צו מס הכנסה (קביעת שכר עובדי פושט רגל או חברה בפירוק כהכנסה), תשל"ב-1971

  59. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון