תנאי פרישת עובד איגוד ערים

להלן פסק דין בנושא תנאי פרישת עובד איגוד ערים:

פסק דין

השופט עמירם רבינוביץ

פתח דבר

1.     שתיים הן השאלות הניצבות לפתחנו בערעור זה : האחת, האם יש לכלול את התוספת שכונתה "תוספת איתורית" בשכר הקובע (להלן - השכר הקובע) לצורך חישוב הגימלה, פידיון ימי המחלה ומענק הפרישה להם זכאי המערער והשנייה, האם יש לכלול את מלוא התוספת שכונתה "תוספת קצין תורן" בשכר הקובע לצורך חישוב הגימלה של המערער. בית הדין האזורי השיב על שתי שאלות אלו בשלילה, ומכאן הערעור שבפנינו.

הרקע העובדתי

2.     המערער עבד במשיב (להלן - איגוד ערים) כמפקד תחנת יהוד משך 33 שנים, החל משנת 1968 ועד ליום 1.4.2001, מועד בו פרש פרישה מוקדמת לגימלאות במסגרת תוכנית הבראה. בעת פרישתו היה המערער בן 61 שנים. יצויין עוד, כי במסגרת עבודתו כיהן המערער, בין השאר, גם כחבר בוועד העובדים של איגוד הערים.

3.     על יחסי העבודה בין הצדדים חלות הוראות חוקת העבודה לעובדים ברשויות המקומיות (להלן - חוקת העבודה). לאור ההוראה הקבועה בסעיף 79 לחוקת העבודה, בעת פרישתו חלות על המערער ההוראות הקבועות בחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], תש"ל - 1970 (להלן - חוק שירות המדינה גמלאות).

4.     אין חולק, כי במסגרת עבודתו היה המערער זכאי מדי חודשו בחודשו לתשלום "תוספת איתורית" בשיעור 30 שעות נוספות ולתשלום "תוספת קצין תורן" בשיעור 20 שעות נוספות.

5.     ביום 28.3.2001 חתם המערער על הסכם פרישה מוקדמת (להלן - הסכם הפרישה), בו הוסכם כי המערער יהיה זכאי עם פרישתו לגימלה בשיעור 70%. עוד הוסכם כי השכר הקובע לצורך חישוב הגימלה יכלול את שכרו וכן "תוספות אחוזיות" בשיעור 153% וכי עם פרישתו יהיה המערער זכאי למענק פרישה השווה ל - 11 חודשי עבודה (תשעה חודשי הסתגלות ושני חודשי הודעה מוקדמת).

6.     אין חולק, כי תוספת האיתורית שהשתלמה למערער בתקופת עבודתו, לא נכללה בשכר הקובע לצורך חישוב הגימלה, פידיון ימי המחלה ומענק הפרישה להם היה זכאי המערער. אשר לתוספת "קצין תורן" - 40% מתוספת זו הובא בחשבון השכר הקובע לצורך חישוב הגימלה לה זכאי המערער, והיא הובאה בחשבון במלואה בשכר הקובע לצורך חישוב מענק הפרישה ופידיון ימי המחלה להם היה זכאי המערער.

7.     בחודש אוקטובר 2001, משדרישותיו לכלול את תוספת האיתורית ותוספת הקצין התורן וכן תוספות נוספות בשכר הקובע לצורך חישוב הגימלה נענו בשלילה, הגיש המערער את התביעה, מושא ערעור זה, לבית הדין האזורי בתל אביב (עב 7503/01 ; סגנית השופטת הראשית עליה פוגל).

פסק דינו של בית הדין האזורי

8.     בית הדין האזורי דחה את תביעת המערער. פסיקתו של בית הדין האזורי נומקה בנימוקים הבאים:

א.     תוספת האיתורית השתלמה רק לעובדים שנשאו איתורית ומטרתה הייתה לאפשר הזעקתו של העובד במידת הצורך. מחומר הראיות עולה עוד, כי עובד שלא נשא את מכשיר האיתורית בחודש כלשהוא לא היה זכאי לתשלום התוספת. בית הדין סבר כי סממנים אלה מעידים כי תשלום התוספת לא היה פיקציה, והיא נתנה עבור נכונותו של העובד להיענות לקריאה דחופה.

ב.     השאלה, מהו מעמדה של תוספת האיתורית שהשתלמה לעובדים, הייתה מושא לבוררות שהתקיימה בין הסתדרות הפקידים ואיגוד הערים. בפסק הבורר שניתן בהליך הבוררות (להלן - פסק הבורר) נפסק, כי תשלום תוספת האיתורית מותנה בנשיאת האיתורית. המערער קיבל את שנפסק בפסק הבורר.

ג.     מקור הזכות לפדיון ימי מחלה הוא חוזי. בהסכם הפרישה לא הוסכם כי פדיון ימי המחלה יכלול את תוספת האיתורית, ולכן אין חובה להורות על הכללת תוספת זו בחישוב פידיון ימי המחלה.

ד.     תוספת "קצין תורן" השתלמה לעובדים בכירים בכפוף לביצוע בפועל של שעות עבודה במכסה מסויימת. המערער, שעבד כמפקד תחנה, נדרש להיות תורן ושובץ בלוח התורנויות. משאלו הם פני הדברים, אין מקום לכלול את תוספת הקצין התורן בחישוב הגימלה לה זכאי המערער. על אף האמור לעיל, במסגרת המשא ומתן שנוהל עובר לפרישתו של המערער הסכים איגוד הערים לכלול 40% מתוספת הקצין התורן בחישוב בגימלה ואף כלל את התוספת במלואה בחישוב פידיון ימי המחלה ומענק הפרישה.

ה.     התביעה לכלול את החזר הוצאות הרכב בחישוב הגימלה דינה להידחות.

טענות הצדדים

9.     ערעור המערער כוון כנגד דחיית תביעתו להכללת תוספת האיתורית בחישוב מענק הפרישה, הגימלה ופידיון ימי המחלה להם הוא זכאי מכוח הסכם הפרישה. כן הוסב ערעורו של המערער על אי הכללת מלוא תוספת "קצין תורן" בחישוב הגימלה לה זכאי המערער. בהקשר זה טען המערער את הטענות הבאות:

א.     מחומר הראיות שהוצג בבית הדין האזורי עולה, כי תוספת האיתורית שולמה גם לעובדים שלא היו זמינים למקום העבודה וכי הענקתה בוצעה משיקולים כלכליים.

ב.     המערער, ששימש, כאמור, כמפקד תחנה היו שרוי בכוננות תמידית בשל תפקידו. אשר על כן, התוספת היוותה חלק משכרו הרגיל.

ג.     הבוררות בין הסתדרות הפקידים לאיגוד הערים נגעה לשאלה, האם רשאי איגוד הערים שלא להעניק תוספת איתורית לעובדים חדשים. משכך, האמור בפסק הבורר אינו נוגע למערער.

ד.     "תוספת קצין תורן" שולמה לעובדים במשמרת בוקר על מנת להשוות תנאיהם לתנאי עובדי המשמרות. עבודתו של המערער בימי ו' לא הייתה לשם ביצוע תורנויות אלא על מנת להשלים את מכסת השעות הנדרשת ממנו.

ה.     המערער הודיע לאיגוד הערים עובר החתימה על הסכם הפרישה כי הוא מתכוון לפנות לבית הדין לעבודה בתביעה להכללת התוספות.

10.     איגוד הערים תמך בפסק דינו של בית הדין האזורי, וטען את הטענות הבאות:

א.     המערער חתם על הסכם פרישה, במסגרתו הוענקו לו זכויות כספיות החורגות מהקבוע בחוק. הסכם הפרישה הוא בבחינת "עסקת חבילה" ואין להיעתר לבקשת המערער להוסיף זכויות כספיות נוספות מעבר לאלו שנקבעו בהסכם הפרישה.

ב.     תשלומה של תוספת האיתורית הותנה בתנאי - והוא נכונות העובד להיענות לקריאה במידת הצורך. אשר על כן, אין להביאה בחשבון בחישוב הגימלה, פידיון ימי המחלה ומענק הפרישה לו זכאי המערער.

ג.     תוספת קצין תורן משתלמת לכבאים קצינים עבור תורנות המתבצעת בימי שישי - מחוץ לשעות העבודה. בנסיבות אלה, אין לכלול אותה בחישוב בגמלה של המערער.

הכרעה

11.     על מנת להשיב על השאלות, האם זכאי המערער כי תוספת האיתורית תיכלל בחישוב מענק הפרישה, פידיון ימי המחלה והגימלה, והאם זכאי המערער, כי מלוא תוספת "הקצין התורן" תכלל בחישוב הגימלה, עלינו לבחון את המקור הנטען להכללת תוספות אלו בזכויות השונות להן זכאי המערער, הכל כפי שיפורט להלן :

תוספת איתורית

12.     כאמור, זכאותו של המערער לתשלום מענק הפרישה ופדיון ימי המחלה מקורה בהסכם הפרישה שנחתם בין הצדדים ביום 28.3.2001. בהסכם זה נכתב כי הבסיס לחישוב מענק הפרישה ופידיון ימי המחלה הוא "השכר המשולב + ת. כבאות + גמול השתלמות + התוספות האחוזיות בשיעור 153.07% + 20 ש.נ קצין תורן". תוספת האיתורית שהשתלמה למערער במהלך עבודתו לא הוזכרה בהסכם הפרישה.
     לא למותר לציין, כי תוספת האיתורית עצמה מקורה בהסכם (חוזר 1988), ואין היא נובעת ממקור כלשהו השייך למשפט העבודה המגן.

13.     סבורים, אנו כי לאור העובדה, שהזכות לתשלום מענק פרישה ופדיון ימי מחלה מקורה בחוזה - הוא הסכם הפרישה שנחתם בין הצדדים ולאור העובדה כי הזכות לתשלום תוספת איתורית מקורה אף הוא בהסכם, אין להיזקק לצורך בדיקת זכאותו של המערער להכללת תוספת האיתורית בשכר הקובע לצורך חישוב מענק הפרישה ופדיון ימי המחלה לשאלה, האם הייתה תוספת האיתורית חלק מהשכר הרגיל או בבחינת תוספת שהרי מקור הזכות הוא חוזי ובהסכם, רשאים הצדדים לקבוע את תנאי מתן הזכות, לרבות היקפה ותחומיה (ע"ע 1089/02 יוסף ברנע - "בזק" החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, עבודה וארצי, כרך לג(90), 48 וגם דעתי בע"ע 461/03 פאנוס אסחאק - עיריית רמלה, טרם פורסם, ניתן ביום 18.5.2005).

14.     אין בידינו לקבל את טענת המערער, לפיה לאור העובדה שהודיע עובר לחתימה על הסכם הפרישה, כי אינו שבע רצון מאי הכללת תוספת האיתורית בחישוב מענק הפרישה ופדיון ימי המחלה, אין מניעה מלהוסיף תשלומים נוספים על אלה שהוסכם עליהם בהסכם הפרישה.

15.     כפי שעולה מחומר הראיות, עובר לחתימה על הסכם הפרישה של המערער התנהל משא ומתן בין איגוד הערים להסתדרות העובדים הכללית החדשה ולוועד העובדים בדבר פרישה מוקדמת של עובדי איגוד הערים. בסופו של יום, הגיעו הצדדים ל"הסכם מסגרת בדבר פרישה מרצון", בו פורטו התנאים שיוענקו לעובדים הפורשים מרצונם מאיגוד הערים.

16.     לאחר החתימה על הסכם המסגרת התנהל משא ומתן פרטני עם כל עובד ועובד. המשא ומתן שנוהל עם המערער תואר על ידי דוד ינקוביץ, מנהל שירותי הכבאות באיגוד הערים בחקירתו הנגדית, כ"משא ומתן ארוך ומייגע". כפי שעולה מחקירתו הנגדית של המערער במהלך המשא ומתן הוחלפו מספר טיוטות בין הצדדים, ובסופו של דבר לאחר שהמערער לקח את הסכם הפרישה לביתו חתם עליו.

17.     מעיון בהסכם הפרישה עולה, כי התנאים שהוענקו למערער, עולים על אלו הקבועים בהסכם המסגרת, עליו חתמו כאמור איגוד הערים והסתדרות העובדים הכללית החדשה. כך לדוגמא, עובד בותקו ובגילו של המערער היה זכאי על פי הסכם המסגרת ל - 4-6 חודשי הסתגלות אולם בפועל קיבל המערער 9 חודשי הסתגלות. זאת ועוד. אף על פי שהמערער היה זכאי על פי ותקו ל-66% גמלה בפועל ניתנו לו 70% גמלה. כמו כן הועלה המערער עובר לפרישתו בשתי דרגות, וכן נכללו בשכר הקובע שלו תוספות שונות, לרבות 100% מתוספת קצין תורן בחישוב המענק ו-40% מתוספת זו בחישוב הגמלה.

18.     בנסיבות אלה, כאשר הסכם הפרישה אליו הגיעו הצדדים, ואשר עליו חתם המערער מעניקים למערער זכויות מעל ומעבר לזכויות להם היה זכאי אילולא חתם על הסכם הפרישה, אין להיעתר לדרישת המערער לכלול את תוספת האיתורית בשכר הקובע לצורך חישוב מענק הפרישה ופדיון ימי המחלה.

19.     אשר לזכאותו של המערער להכללת תוספת האיתורית בשכר הקובע לצורך חישוב הגימלה לה זכאי הוא - חוקת העבודה המהווה ההסכם הקיבוצי החל על הצדדים מאמצת את הוראות חוק שירות המדינה גימלאות. על פי הוראות חוק זה וחלק מהפסיקה שבאה בעקבותיו על מנת לבחון, האם תוספת כלשהיא כלולה בגימלה המשתלמת לעובד הפורש מעבודתו יש לבחון האם תשלום התוספת היה מותנה בתנאי (דב"ע לד/3-7 מדינת ישראל - ביטמן פד"ע ה', 421). אני, מאידך, סובר, כי כל תשלום קבוע בלתי משתנה המשולם לעובד עבור עבודתו הרגילה - לשכר יחשב ולא לתוספת. קבלת תוספת האיתורית ודאי מותנית בתנאים ומי שלא ממלא אחריהם לא יהיה זכאי לה, אך משנתמלאו התנאים לקבלתה היא חלק מהתמורה עבור העבודה הרגילה ולכן, לדידי אינה תוספת (ע"ע 300291/98 אליהו חבר ואח' - "בזק" החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, עבודה ועוד, עבודה ארצי, כרך לג(16), 39 וגם דעתו של השופט חשין בבג"צ 5572/92 יעקב זכאי ואח'- בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד מז(3), 602). כאמור, יש מי שסוברים, כי תשלום עבור תוספת איתורית תוספת הוא ויש מי שיסבור כמוני, כי שכר הוא. מכל מקום העמימות בנושא זה מצדיקה ליתן תוקף למוסכם בהסכם הפרישה המבוסס על משא ומתן בתום לב של קח ותן.

20.     במקרה הנוכחי, נעדרה תוספת האיתורית במפורש מן הרכיבים שנכללו בשכר הקובע לצורך חישוב הגמלה והמענק בעוד שרכיבים אחרים נכללו בשכר זה. העדרות זו היא מדברת ומלמדת על כך שלא הייתה הסכמה להכלילה בשכר הקובע. נשאלת השאלה, האם יש במקרה הנוכחי ליתן תוקף להוראות הסכם הפרישה או שמא עלינו לבחון את זכאותו של המערער להכללת תוספת האיתורית על פי המבחנים שאמצה הפסיקה בעניין זה כפי שפורטו לעיל. לאחר שבחנו את כלל חומר הראיות סבורים אנו כי יש ליתן תוקף להסכם הפרישה גם בעניין זה. כפי שנאמר לעיל, ידע המערער מהם התנאים המוצעים לו במסגרת הסכם הפרישה והחליט בכל זאת לפרוש לפרישה מוקדמת. בנסיבות אלו, כאשר מחד ידע המערער מהם התנאים המוצעים לו וכאשר תנאים אלו עלו על המגיע למערער על פי החוק והסכמי העבודה החלים עליו, לא תשמע טענתו שהועלתה לאחר פרישתו כי יש לכלול תוספת האיתורית בחישוב הגמלה (וראו לעניין זה : ע"ע 1084/04 שמעון מזרחי - איגוד ערים אזור דן (ביוב), טרם פורסם, ניתן ביום 11.7.2004). זאת ועוד. במקרה שלפנינו לא חל חוק שירות המדינה גימלאות באופן ישיר על המערער, אלא בעקיפין באמצעות חוקת העבודה. בנסיבות אלה, המבחנים שנקבעו בפסיקה באשר לפרשנות המנוח "משכורת קובעת " בחוק שירות המדינה גימלאות, כפי שפורטו לעיל אינם חלים אף הם במישרין בעניננו.

תוספת קצין תורן

21.     כפי שנכתב לעיל, תוספת הקצין התורן הובאה בחשבון לצורך חישוב מענק הפרישה ופידיון ימי המחלה להם היה זכאי המערער מכוח הוראות הסכם הפרישה. 40% מתוספת זו אף הובא בחשבון לצורך חישוב הגמלה המשתלמת למערער. משאלו הם פני הדברים, השאלה היחידה הנותרה להכרעתנו היא האם יש לכלול את מלוא התוספת בחישוב הגמלה.

22.     תוספת הקצין התורן גם היא נתנה כתמורה לעבודתו הרגילה של המערער שהיה נמצא בתורנות 24 שעות ביממה. ככזו, לשיטתי, היא שכר ולא תוספת. הדברים שנכתבו לעיל באשר לתוספת האיתורית חלים אף כאן. יחד עם זה, וכפי שצויין לעיל, משנכתב בהסכם הפרישה באופן מפורש כי בסיס השכר הקובע של המערער לצורך חישוב הגמלה לא יכלול את מלוא תוספת הקצין התורן שהשתלמה למערער אלא רק 40% מתוספת זו יש ליתן תוקף להסכמה זו. סבורים אנו כי כאשר קיבל המערער בהסכם הפרישה זכויות מעבר המגיע לו על פי החוק ועל פי הסכמי העבודה החלים עליו וכאשר נכתב בהסכם הפרישה באופן מפורש כי בחישוב הגמלה יובאו בחשבון רק 40% מתוספת הקצין התורן, אין לכלול את מלוא תוספת הקצין התורן בחישוב הגמלה לה זכאי המערער. משאלו הם פני הדברים, דין ערעור המערער בנושא זה להידחות.

סוף דבר

23.     לאור האמור לעיל, ערעור המערער נדחה. מאחר שהמערער הוא גמלאי, אין צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול הסכם פרישה

  2. קצבת פרישה מצה"ל

  3. היוון קצבת פרישה

  4. גיל פרישה מעבודה

  5. הגבלות לאחר פרישה

  6. החלפת מסלול פרישה

  7. פרישה מוקדמת מבזק

  8. פיטורים בגיל פרישה

  9. מענק פרישה לקצינים

  10. פרישה מוקדמת תנובה

  11. מענק פרישה מס הכנסה

  12. חוק גיל פרישה 2004

  13. תנאי פרישה מהמשטרה

  14. ביטול פרישה בגיל 67

  15. פיטורים אחרי גיל פרישה

  16. מענק פרישה לרופא מומחה

  17. תנאי פרישה לעובדי מע''צ

  18. גיל פרישה בשירות הכבאות

  19. הצעת חוק קצבת פרישה מצה"ל

  20. תנאי פרישת עובד איגוד ערים

  21. הפסקת עבודה שנה לפני פרישה

  22. הפסקת עבודה אחרי גיל פרישה

  23. זכאות לתוספת דרגה עם פרישה

  24. תביעה בגין הפרת הסכם פרישה

  25. תוקף ערבות לאחר פרישה מחברה

  26. פיטורי צמצום לפני גיל פרישה

  27. תנאי פרישה של עובד בבית ספר

  28. תנאי פרישה מהסוכנות היהודית

  29. פיטורי עובד עם הגיעו לגיל פרישה

  30. הגבלות על הענקת דרגת פרישה לעובד

  31. מועדי פרישה לפנסיית זקנה במבטחים

  32. פרישה ממפלגה והצטרפות למפלגה חדשה

  33. פרישה מוקדמת מרצון של עובד עירייה

  34. תשלום עבור שעות נוספות לאחר פרישה

  35. חזרה לעבודה עקב אי אישור הסכם פרישה

  36. תנאי הפרישה של עובדי רשויות מקומיות

  37. כפיית פרישה מוקדמת במסגרת הסכם קיבוצי

  38. תקופת צינון לאחר פרישה משירות המדינה

  39. פרישה מעבודה עקב תסמונת התעלה הקרפלית

  40. פרישה מוקדמת במסגרת תכנית הבראה אשר הנהיגה הכללית

  41. חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), תשכ"ט-1969

  42. פיטורים מכוח הסכם קיבוצי מבלי להחיל את תנאי פרישה

  43. מענק פרישה לפי חוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות

  44. תקנות הדיינים (פרישה לקיצבה וגימלאות), תשי''ט-1959

  45. בקשה לקבלת היתר לפי חוק שירות הציבור הגבלות לאחר פרישה

  46. תקנות הביטוח הלאומי (קביעת סוגים נוספים לפרישה), תשכ''ה-1965

  47. תקנות גיל פרישה שווה לעובדת ולעובד (מסירת הודעות), התשמ''ז-1987

  48. תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (איסור ייצוג), תשל''ו-1975

  49. תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (סדרי דין בועדה), תשל''א-1971

  50. הודעה על החלטת ממשלה בדבר מדיניות פרישה במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר

  51. תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תחולה על חיילים ושוטרים), תשל''ו-1976

  52. תקנות הנכים (תוספת מיוחדת עקב פרישה מוקדמת לנכה בתפקודי היציבה וההליכה), התשמ''ד-1984

  53. תקנות שירות המדינה (גימלאות) (החזרת הטבות פרישה על ידי זכאי לגימלה לפי החוק ולפי חוקי השיקום), תשכ''ט-1968

  54. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון