תופעת הלנת שכר במועצות הדתיות

בית הדין לעבודה ציין בפסיקתו כי הלנת השכר במועצות הדתיות היא תופעה חוזרת ונשנית, המתנוססת כדגל שחור והמהווה עבירה על לאו שבתורה, לאמור "לא תלין פעולת שכיר איתך עד בוקר" (ויקרא פרק י"ט, פסוק י"ג). בתוך כך, שמענו בצער את דבריה של הגב' ד', עובדת מועצה דתית, אשר אין ידה משגת לשלם עבור פרוצדורה רפואית שעליה לעבור.

בין הסיבות להלנת השכר במועצות הדתיות, ניתן לעמוד על אלה: שיטת תקצוב המועצות הדתיות כיום, בה לא ניתן משקל מספיק לגודל המועצה הדתית ולאופי האוכלוסייה אותה היא משרתת; חילוקי דעות עם הרשויות המקומיות על תקציבי המועצות הדתיות וחובות הרשויות למועצות הדתיות; העדר תוכניות הבראה, שיהא בהן כדי להתאים את התנהלות כל מועצה דתית לתקציבה כיום.

על פני הדברים, נראה כי התמהיל הפוליטי שבדרך מינוי ההרכבים שבראש חלק מהמועצות הדתיות, אינו מבטיח ניהולן על ידי גורמים מקצועיים. בעוד מקום בו עומד בראשות המועצה ממונה או מזכיר, ניהול המועצה ואפשרויות הפיקוח של הרשות הארצית לשירותי דת, הינם טובים יותר.


להלן החלטה בנושא תופעת הלנת שכר במועצות הדתיות:

החלטה

1.     ביום כ"ו אלול ה'תשס"ז (09.09.2007) התקיימה בפני ישיבת דיווח נוספת בהליך זה. ישיבה זו יוחדה לבחינת נתוני הלנת שכר העובדים ברשויות המקומיות ובמועצות הדתיות.

רשויות מקומיות

2.     הלנת השכר - מן הנתונים שהגישו הצדדים עובר לישיבת הדיווח עולה, כי לעת הזאת קיימת תופעה של הלנת שכר ב - 27 רשויות. אמנם, נתוני המדינה ונתוני ההסתדרות באשר לרשויות המלינות שכר ולמספר חודשי ההלנה לא תאמו במספר מקרים. עם זאת, מכלל הנתונים עולה, כי ב - 12 רשויות מקומיות קיים חוב שכר העולה על חודשיים וביתר הרשויות, קיים חוב שכר של בין חודש לחודשיים.
התרשמנו, כי אין מדובר בהלנת שכר בהיקפים אותם ידענו בעבר. בתוך כך, מספר רשויות, שהוגדרו בעבר כ"רשויות בעייתיות" ואשר הלינו את שכר העובדים חודשים רבים (ראמה, כפר כנא), אינן מופיעות ברשימת הרשויות מלינות השכר, ועל פי דברי עו"ד תקן, אף הסתייע בידי עובדי רשויות אלו להשיב את ההלוואות שקיבלו מקרן ההסתדרות. פועלן של רשויות אלה ראוי לציון ואנו תקווה כי הן יצאו לדרך חדשה.
באמור לעיל, אין כדי להפחית מחומרת תופעת ההלנה ומן הצורך לעקרה מן השורש.

3.     הצעדים בהם נוקט משרד הפנים בפיקוח על הרשויות המקומיות, בהבראתן, ובביעור תופעת הלנת השכר - מן הדיווחים עולה, כי משרד הפנים אינו שוקט על שמריו, וכי במסגרת הטיפול בהבראתן של הרשויות המלינות שכר ננקטו מגוון אמצעים, ובהם חיוב הרשות לחתום על תוכנית הבראה (ג'וליס); שדרוג תוכניות הבראה (אבו - סנאן, באקה - ג'ת, דבורייה, טובא - זנגריה, יאנוח - ג'ת, כפר מנדא, כפר קאסם, מגדל, עין מאהל, עיר הכרמל, פקיעין); מינוי ועדת חקירה (טובא - זנגריה, טורעאן, טירה); פיזור מועצת הרשות ולעיתים אף העברת ראש הרשות מתפקידו ומינוי ראש רשות ממונה (באקה - ג'ת, דבורייה, זמר, ירכא, כפר מנדא, מגדל, נחף).
מר פינצי ציין, כי בחלק מן הרשויות המקומיות המלינות את שכר עובדיהן בחודשיים האחרונים, ההלנה אינה נובעת מקושי תקציבי אמיתי לשלם השכר, אלא שרשויות אלה מנסות באמצעות התנהלות זו לקבל תקציבים נוספים מן השלטון המרכזי. בסוגיה זו, ציינו כבר בעבר, כי אנו סבורים שבקידום החלטת הממשלה מיום 25.03.2007, לפיה תורחב סמכותו של שר הפנים, כך שבמקרים בהם רשות מקומית הלינה את שכר רבע מעובדיה, משך חודשיים, תפוזר מועצת הרשות או יועבר ראש הרשות מתפקידו, יהא כדי לסייע בביעור התופעה.
ראוי לציון פועלם של שרי האוצר והפנים אשר אישרו וחתמו על טיוטת תקנות העיריות (כללים למינוי ועדה למילוי ראש הרשות המקומית והמועצה) (תיקון), התשס"ז - 2007 (להלן - התקנות), המעגנות את החלטת הממשלה. לפי שהבינונו, טיוטת התקנות מצוייה לעת הזו על שולחנה של ועדת הכספים בכנסת. יש לצפות שחברי הוועדה הנכבדים יתנו דעתם לתופעת הלנת השכר וייחסו את המשקל הראוי לאפשרות הממשית כי התקנות יביאו לצמצומה, וכי החלטת הוועדה תתקבל בהקדם.
המדינה הוסיפה ודיווחה, כי ביום 12.08.2007, התקבלה החלטת ממשלה נוספת, לפיה "...שר הפנים יהיה רשאי להורות לרשות מקומית לחדול דרך קבע או לתקופה, ממילוי תפקיד מתפקידיה (להלן - הרשות החדלה) ולהטיל את ביצועו על רשות מקומית אחרת (להלן - הרשות ממלאת התפקיד), אם ראה כי הרשות החדלה אינה ממלאת את התפקיד כראוי או שעלות מילוי התפקיד בידי אותה רשות, היא בלתי סבירה... לצורך מימון התפקיד ובסכום שאינו עולה על מימון התפקיד, יועברו לרשות ממלאת התפקיד ההקצבות המיועדות על פי דין למימון אותו תפקיד והאמורות להשתלם לרשות החדלה וכן המענק הכללי לאיזון שהוקצב לרשות החדלה, כולם או חלקם, ככל שהדבר נדרש למימון ביצוע התפקיד...". הצעה לתיקון לפקודת העיריות, בה תעוגן החלטת הממשלה לעיל, תעלה לדיון במסגרת הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה לשנת התקציב הבאה (להלן - הצעת חוק ההסדרים). אנו סבורים, כי גם בעיגון בחוק של החלטה זו, לרבות לעניין ההגבלות על עיקול הכספים המיועדים למילוי התפקיד על ידי הרשות ממלאת התפקיד, יהא כדי לסייע להקטין משמעותית את תופעת הלנת השכר ולתמרץ רשויות להתנהל באופן ראוי ובתקציב מאוזן.
      בעיות גביית הארנונה ואי-תשלום ארנונה על ידי תושבי המקום - מין הנתונים שבפנינו עולה, שבחלק ניכר מן הרשויות מלינות השכר, אחוזי הגבייה (ברוטו) נמוכים ביותר. בחלקן המדובר בשיעור הפחות מ - 20%. למדנו מפי מר פינצי, כי גובה מענק האיזון המשתלם לרשות מותנה בעמידת הרשות ביעדי גביית מיסים מוניציפליים, ובמיוחד ארנונה. יש לקוות כי התניה זו תתמרץ רשויות מקומיות להגביר את שיעור הגבייה, וכי אף בכך יהא להביא את הרשויות לניהול גביתן ותקציבן באופן אחראי.

4.     תופעות מדאיגות בחלק מן הרשויות המקומיות:
א. ברשות המקומית ירכא לא עלה בידי הוועדה הממונה להיכנס לתפקידה, בשל התנהלות אלימה ומאיימת של גורמים ברשות. המדובר בתופעה שאין להסכין עמה. לפי שהבינונו עניין זה בא אף בפני ועדת הפנים של הכנסת, ויש להניח שמשטרת ישראל תעשה לפתרונו בקרוב.
      אנו מקווים, כי עובדי הרשות אינם נוטלים חלק בסיכול כניסת הוועדה הממונה לתפקידה וכי הם שועים להנחיית ההסתדרות ומר ארנון בר דוד, יושב ראש הסתדרות המעו"ף, כפי שהובאה בפנינו בישיבת דיווח קודמת, לפיה אל לעובדים ליטול חלק במאבק המקומי שלעיתים מתעורר כנגד פיזור מועצת רשות או העברת ראש רשות מתפקידו.
     ב. אשר לרשות המקומית מג'אר, נמצאנו למדים כי הרשות מסרבת להוציא אל הפועל תוכנית הבראה אשר אושרה על ידי משרד הפנים וכי הרשות אינה עושה די להגדיל את אחוזי גביית המיסים המוניציפאליים, מחשש למהומות. חזקה על משרד הפנים, כי ימצא את הדרך לסייע בהבראת רשות זו, על מנת שיהא בידה לשלם שכר עובדיה.
     ג. ברשות המקומית ערערה שבנגב, המלינה את שכר עובדיה זה כ - 3 חודשים, עומד שיעור גביית המיסים המוניציפליים על 4%. בנוסף, מוטלים עיקולים כבדים על חשבונות הרשות ומשרד הפנים מסייע בימים אלה בהסדרת הסרתם.

יש לקוות שתופעות אלה ואחרות, יבואו על פתרונן בקרוב.


5.     רשויות מקומיות - דיווחים שעל הצדדים להגיש

     הדיווחים הבאים יוגשו עד ליום 07.10.2007, וידונו במידת הצורך בישיבת הדיווח הבאה שנועדה ליום 15.10.2007:

א.     באות כח המדינה יעדכנו את בית הדין על ההתקדמות באישור ופרסום התקנות, ויגישו את פרוטוקול הדיון או הדיונים בוועדת הכספים ואת החלטת הוועדה.
ב.     כן יוגש דיווח, האם החלטת הממשלה מיום 12.08.2007 לעניין "רשות חדלה" ו"רשות ממלאת תפקיד", עוגנה בהצעת חוק ההסדרים או בהצעת חוק אחרת.
ג.     נציגי המדינה יערכו בדיקה באשר לנתוני ההסתדרות לפיהם: ברשות נחף קיים חוב שכר לעובדי החינוך בגין חודשים אוקטובר ודצמבר 2006; באגוד ערים לכבאות אשקלון קיים חוב שכר של 3 חודשים. דיווח על תוצאות הבדיקה יוגש לבית הדין.
ד.     באי כח הצדדים יבחנו זה את נתוניו של זה, ברשויות בהם נתוני ההסתדרות והמדינה לעניין הלנת השכר כפי שהוגשו עובר לישיבת הדיווח אתמול, שונים. כמו כן יגישו הצדדים, לרבות מרכז השלטון המקומי, נתונים מעודכנים באשר להלנת השכר ברשויות המקומיות.
ה.     באי כח ההסתדרות יגישו רשימה של כלל הרשויות, אשר לעובדיהן נתנו הלוואות מקרן ההסתדרות. כן יציינו, באילו רשויות פרעו העובדים את ההלוואה, כולה או חלקה.

מועצות דתיות

6.     נתוני ההלנה שהוגשו על ידי המדינה עובר לישיבת הדיווח, הצביעו על הלנת שכר ב - 54 מועצות דתיות. הלנת השכר במועצות הדתיות היא תופעה חוזרת ונשנית, המתנוססת כדגל שחור והמהווה עבירה על לאו שבתורה, לאמור "לא תלין פעולת שכיר איתך עד בוקר" (ויקרא פרק י"ט, פסוק י"ג). בתוך כך, שמענו בצער את דבריה של הגב' ד', עובדת מועצה דתית, אשר אין ידה משגת לשלם עבור פרוצדורה רפואית שעליה לעבור.
בין הסיבות להלנת השכר במועצות הדתיות, ניתן לעמוד על אלה: שיטת תקצוב המועצות הדתיות כיום, בה לא ניתן משקל מספיק לגודל המועצה הדתית ולאופי האוכלוסייה אותה היא משרתת; חילוקי דעות עם הרשויות המקומיות על תקציבי המועצות הדתיות וחובות הרשויות למועצות הדתיות; העדר תוכניות הבראה, שיהא בהן כדי להתאים את התנהלות כל מועצה דתית לתקציבה כיום.
על פני הדברים, נראה כי התמהיל הפוליטי שבדרך מינוי ההרכבים שבראש חלק מהמועצות הדתיות, אינו מבטיח ניהולן על ידי גורמים מקצועיים. בעוד מקום בו עומד בראשות המועצה ממונה או מזכיר, ניהול המועצה ואפשרויות הפיקוח של הרשות הארצית לשירותי דת, הינם טובים יותר.

7.     לצד המכשלות והקשיים שצויינו לעיל, מצאנו לציין את מאמציה הכנים והעיקשים של הרשות הארצית לשירותי דת להילחם בתופעת הלנת השכר במועצות הדתיות ולהגביר הפיקוח על התנהלותן. משרד האוצר מסייע אף הוא בהעברת תקציבים, אף מעבר לחלקה של המדינה בתקצובן של המועצות הדתיות. בתוך כך העבירה הרשות בימים האחרונים 20 מליון שקלים, שעל פי מר שפיגלר, יהא בהם כדי לכסות את חובות השכר במועצות הדתיות. כן ציין מר שפיגלר, כי בימים האחרונים הוסרו עיקולי מס הכנסה מחשבון המועצות הדתיות אבן יהודה ולוד, ועל כן ניתן יהא להעביר אף להן תקציב וכי נעשה מאמץ להסיר את עיקול קרן ההשתלמות גלעד, הרובץ על חשבונה של המועצה הדתית גבעת זאב. עוד צויין כי בשיתוף עם משרד המשפטים, מבקשת הרשות לשירותי דת להנחות את הרשויות המקומיות, כי אין מניעה שהן תתקצבנה את המועצות הדתיות, אף מעבר ל - 60% מן התקציב, ככל שעולה הצורך בכך.
      אשר לניהול תקין של המועצות ציין מר שפיגלר, כך: המועצות הונחו להקפיד על יציאת לגמלאות של רבנים ועובדים בגיל פרישה; המועצות נדרשות לנהל רישום מדוייק ודווקני של ימי החופשה והמחלה של העובדים, כתנאי לזכאות לפדיונם; המועצות עוברות לשיטת עבודה המחייבת החתמת כרטיס נוכחות על ידי העובדים. לבסוף, צויין כי הרשות שוקדת לעת הזו על הגדרה מחודשת של תפקידי עובדי המועצות המקומיות. לדידנו, הגדרות תפקיד ותקינה ברורה, הינם תנאי בל יעבור בניהול גוף ציבורי.

8.     מר שפיגלר מצא לציין את התנהלותה הראויה של הסתדרות המעו"ף בכל הקשור למועצות הדתיות ועובדיהן. הוטעם, כי קיים שיתוף פעולה מצד ההסתדרות וכי נציגיה מעוניינים ביישום תוכניות ההבראה ונכונים ליתן כתף להתייעלות ולשיפור ההתנהלות של המועצות הדתיות. אנו מברכים על שיתוף פעולה זה ובטוחים, כי לאחר גיבוש מתווה לתוכניות הבראה במועצות הדתיות, ינהלו ההסתדרות והמדינה משא ומתן, על השלכות תוכניות ההבראה על העובדים, ככל שתהיינה השלכות כאמור.

אל אף האמור לעניין שיתוף הפעולה, ביקש מר שטרן להדגיש את העובדה כי נושא תוכניות ההבראה למועצות הדתיות מתעכב זה שלוש שנים וכי עובדי המועצות נאלצים להמתין לחגים, פעם אחר פעם, כדי שחוב השכר יפרע. מר שטרן ביקש שבית הדין יקצוב מועד לאישור המתווה לתוכניות ההבראה ולהוצאתן לפועל. עו"ד תקן, קרא למדינה לשקול התקנת תקנות בנוגע לפיזור הרכב מועצה דתית, שאינה משלמת את שכר עובדיה, בדומה לתקנות המונחות על שולחן ועדת הכספים בעניין הרשויות המקומיות. כיוון שחלק מן הנושאים שיש לקדם בעניינן של המועצות הדתיות, קשור בהליכי חקיקה, אין בידנו לעת הזאת לקצוב זמנים כמבוקש על ידי מר שטרן. עם זאת, אף אנו סבורים, כי בשלה העת שהרשויות, המחוקקת והמבצעת, ימצאו פתרונות בנוגע לתקצובן והבראתן של המועצות הדתיות ויוציאו אותם לפועל. נטעים, כי כל עוד הדבר לא נעשה, המדינה נושאת בנטל הכספי הנגזר מאי הסדרת עניינין של המועצות הדתיות. עובדה זו צריך שתהווה תמריץ לרשויות המדינה להביא הדברים על פתרונם.

9.     בהודעת המדינה מיום 29.04.2007, פורט מתווה כללי להפעלת תוכניות הבראה במועצות הדתיות. בשלב זה מצוייה המדינה עדיין בשלב הראשוני ביישומו. במסגרת זו, מונו ב - 60 מועצות דתיות רואי חשבון לבדיקת מצבן ונתוניהן של המועצות ולמיפוי חובותיהן והתחייבויותיהן. לדברי מר שפיגלר, המועצות הדתיות משתפות פעולה עם עבודת רואי החשבון. המדינה העריכה כי תהליך זה יארך חודשיים וחזקה עליה שתקפיד ששלב זה לא יארך מעבר לכך. עם קבלת הנתונים, אישור מתווה תוכנית ההבראה למועצות הדתיות, גיבוש תוכנית הבראה לכל מועצה ומינוי חשב מלווה, ניתן יהא לקדם משמעותית את הבראת המועצות. ערים אנו לכך, כי חלקים מן המתווה הכללי שהגישה המדינה, יש לעגן בהחלטות ממשלה ובחקיקה ותקנות. על משרד האוצר, הרשות הארצית לשרותי דת ומשרד המשפטים לעשות כל שלאל ידם לזרז את ההליכים האמורים. לדידנו, הגיעה העת לפעולה מקיפה והחלטית בעניין זה.

10.     בהתייחס לאמור לעיל, האירה הגב' צוק מאגף התקציבים באוצר את עיניינו, בעומדה על כך, כי ביום 12.08.2007 התקבלה החלטת ממשלה לעניין תוכניות ההבראה במועצות הדתיות. כן הטעימה הגב' צוק, כי בהצעת חוק ההסדרים, מבקשת הממשלה לעגן ארבעה עניינים הנוגעים למועצות הדתיות ותקציביהן, כדלקמן:
     א. שינוי שיטת תקצוב המועצות הדתיות כפי שנקבעה ב"בג"צ ראשון - לציון", באופן שחלקו של ה"תקציב הקבוע" במועצות דתיות קטנות יהא גדול באופן יחסי לחלקו של ה"תקציב הקבוע" במועצות דתיות גדולות; התקציב המשתנה בכל רשות, לא יחושב אך לפי מספר התושבים היהודים ברשות המקומית או במועצה האזורית, אותה משרתת המועצה הדתית, אלא גם בהתייחס לצביונה של הרשות, לאמור, תוך שקלול שיעור האוכלוסייה שומרת המצוות באותה רשות.
     ב. שינוי בשיטת קביעת התקציב השנתי של כל אחת מן המועצות הדתיות ובכלל זה קביעת הדרך לחלוקת התקציב בין הרשות הארצית לשרותי דת לרשות המקומית. זאת, על מנת שניתן יהא לקבוע תקציב סופי בזמן נתון ולמנוע את המחלוקות הנטושות פעמים רבות בין הרשות המקומית למועצה הדתית, באשר לתקציב המועצה הדתית. בתוך כך יקבע מנגנון, לפיו מקום בו רשות מקומית חדלה מהעברת חלקה בתקציב למועצה הדתית, יועבר התקציב מן השלטון המרכזי ויקוזז ממענקי האיזון של הרשות.
     ג. עיגון בחוק של מנגנון מינוי חשב מלווה למועצה דתית, בדומה לקבוע בפקודת העיריות. כאשר, כוונת הרשות הארצית לשירותי דת ומשרד האוצר, למנות את רואי החשבון, שמונו לעת הזאת לבדוק את נתוניהן של 60 מועצות דתיות, לחשבים מלווים מורשי חתימה שיוכלו ללוות יישום תוכניות הבראה.
     ד. איחוד מועצות דתיות במקביל לאיחוד רשויות מקומיות.

11. מועצות דתיות - דיווחים

הדיווחים הבאים יוגשו עד ליום 07.10.2007, אלא אם נקבע מועד אחר כמפורט להלן, וידונו במידת הצורך בישיבת הדיווח הבאה שנועדה ליום 15.10.2007:

א.     עד ליום 17.09.2007, יגישו הצדדים נתונים עדכניים באשר לתשלום השכר במועצות הדתיות, לאחר שהועברו 20 מליון השקלים על ידי הרשות הארצית לשרותי דת. הצדדים יהיו רשאים להגיב זה לנתוני זה, עד ליום 19.09.2007, בשעה 12:00.
ב.     באות כח המדינה ימציאו את החלטת הממשלה מיום 12.08.2007, לעניין תוכניות ההבראה במועצות הדתיות.
ג.     באות כח המדינה, יעדכנו את בית הדין, האם עוגנו בהצעת חוק ההסדרים העניינים עליהם עמדה הגב' צוק, כמפורט בסעיף 10 לעיל.
ד.     באות כח המדינה יעדכנו האם הושלם שלב איסוף וטיוב הנתונים על ידי 60 רואי החשבון שמונו למשימה זו. כן, יצויין האם מונו רואי חשבון נוספים. ככל שתחול התקדמות נוספת ביישום שלבי תוכנית המדינה להבראת המועצות הדתיות, לרבות באשר לאישור מתווה לתוכנית הבראה למועצות הדתיות, יוגש דיווח מתאים בנדון.

11.     המדינה תגיש עד ליום 07.10.2007, את הדיווחים עליהם הורינו בסעיף 5 להחלטה מיום 26.07.2007, כדלקמן:
א.     רשימה מסכמת של הנתונים המאומתים על ידי רואי החשבון ביחס לחובות כלל הרשויות לקרנות.
ב.     בהחלטה מיום 26.07.2007, צויין מפי נציגי משרד הפנים, כי ל - 55 רשויות בעלות חוב לקרנות אושרה תוכנית הבראה במסגרתה יוחד סעיף תקציב לפירעון קרן החוב המצטבר לקרנות; כן צויין, כי 36 רשויות נוספות מבעלות החוב לקרנות, אשר סך חובן המצטבר עומד על 200 מליון ש"ח, נמצאות בהליכים לאישור תוכנית הבראה על ידי משרד הפנים. לאור האמור, תגיש המדינה עדכון בדבר התקדמות אישור תוכניות ההבראה ב - 36 הרשויות שלעיל.
ג.     המדינה תדווח מה המתווה המוצע על ידה לפרעון חובות המועצות הדתיות לקרנות.
ד.     המדינה תמציא מסמך מסכם של כלל הסוגיות הכרוכות, על פי ציוותי העבודה, בפירעון החובות לקרנות והמצריכות פתרון משפטי או אחר. זאת, תוך פירוט הפתרונות המוצעים לסוגיות אלה והצעדים הננקטים לשם הוצאתם לפועל. בכלל זה, תיוחד התייחסות להבטחת זכויות העמיתים בקרנות.

11.          ישיבת הדיווח הבאה תתקיים, כפי שנקבע בהחלטה מיום 09.08.2007, ביום
15.10.2007 בשעה 12:00. בישיבה ידונו הדיווחים, עליהם הורנו בהחלטה
זו וכן, תידון, בהרחבה, סוגיית החובות לקרנות. לישיבה זו יתייצבו מטעם המדינה ומטעם ההסתדרות, בין השאר, בעלי התפקידים, אשר יוכלו לדווח, להגיב ולענות על שאלות בית הדין באשר לפתרונות המוצעים בסוגיית החובות לקרנות.
בא כוח מרכז השלטון המקומי ימציא העתק החלטה זו לרשויות המקומיות ראמה וכפר כנא.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון