תביעה לקבלת דמי אבטלה

סעיף 160 (א) לחוק ביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995 קובע כי דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל.

סעיף 163(א) קובע כי רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה.

להלן פסק דין בנושא תביעה לקבלת דמי אבטלה:

פסק דין

  1.      בפני תביעה לקבלת דמי אבטלה, לאחר שתביעת התובע למוסד לביטוח לאומי (להלן: המוסד), נדחתה.
  2.      הרקע לתביעה:

א.     א. התובע הגיש תביעה למוסד לקבלת דמי אבטלה ביום 19/1/06, לתאריך קובע 1/12/05. התובע התייצב כנדרש בשירות התעסוקה.
ב.     ב. אין חולק כי התובע עבד בחברת א.ס.י אדוונס סטרטג'יס ישראל בע"מ (להלן: החברה) החל מ - 4/04. החברה עסקה בשיקום ושיחזור תמונות, באמצעות האינטרנט.
ג.     ג. לתובע נערכה חקירה מטעם המוסד, שצורפה לתיק כנספח נ/1.

3. השאלה שבמחלוקת הינה:
האם המשיך התובע לעבוד בתקופת האבטלה הנטענת על ידו, והאם יש לראותו כעובד החברה באותה תקופה. בהתאם לכך - זכאות התובע לדמי אבטלה לתקופה זו.


4.     המקור הנורמטיבי:
סעיף 160 (א) לחוק ביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995 (להלן: החוק) קובע כי דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל.

סעיף 163(א) קובע כי :"רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה".

5.     דיון:
א.     א. לטענת הנתבע, התובע לא היה מובטל בתקופה עליה הצהיר, וכי אף יש בהתנהגותו זו משום חוסר תום לב. הנתבע מבסס את עיקר טענותיו על חקירת התובע על פיה השיב לחוקר המוסד כדלקמן:
"ש. מי מפעיל את האתר אינטרנט שאמרת לי
ת. אני מפעיל אותו
ש. כמה זמן אתה מפעיל אותו
ת.אני מפעיל אותו.
ש.אתה עדיין נמצא ועובד בחברת ASI
ת אני מנסה להיות איתה אבל היא לא עושה כסף, והחברה עדיין פעילה ובגלל
שהיא לא עושה כסף פניתי לביטוח לאומי".

ת. כלומר אתה ממשיך לעבוד ולתפקד במנהל החברה גם בזמן האבטלה, ולא עזבת את התפקיד הזה בכלל?
ת.נכון, מאותו זמן שנכנסתי לתפקיד ועד היום אני משמש כמנהל החברה, אבל לפני שהגשתי אבטלה היה נכנס כסף אבל מאז שהגשתי אבטלה היו רק כמה הכנסות קטנות.
ש. מה ימי העבודה ושעות העבודה נטו?
ת. אני עובד כל יום, ובתקופה האחרונה אני עובד כל יום שעה שעתיים, אך העבודה והשעות משתנות והם לא קבועים והם לפי צרכי העבודה, ובעבר כשהייתה יותר עבודה אז הייתי עובד יותר שעות, זה תלוי בהזמנות.
ש. מאיפה אתה מבצע את העבודה שלך?
ת. חצי אני מבצע מהבית שלי וחצי אני עובד במשרד בירושלים.
...
ש. באיזה תדירות אתה מגיע לחברה הזו כיום?
ת. אני נמצא שם 3-4 פעמים בשבוע ואני עובד שם 4-5 שעות כל פעם
ש. כמה זמן זה כבר נמשך כך
ת. זה כבר יותר מחצי שנה."
בהמשך החקירה, נאמר לו כי הוא תחת אזהרה, וכי הוא נחשד בזה שעבד בזמן שדיווח הכי הוא מובטל והתובע השיב:
ת. אני באמת עבדתי ואתה יודע מה, אני לא רוצה ממכם כלום, ואני לא מוכן לענות יותר ולא רוצה לדבר איתך יותר "(בשלב זה התובע קם ועוזב את החדר).

ב.     ב. לטענת התובע, דבריו לא נרשמו כפי שנאמרו על ידו, וכי כוונתו הייתה כי לאחר שפוטר, הלך לעבודה וישב שם מס' פעמים בשבוע, על מנת לחפש (לעצמו) פרוייקטים, שיוכל, אם ימצא, לעניין את המעסיק על מנת שיוכל להחזירו לעבודה, מאחר שבמצב הקיים לא היו לחברה פרוייקטים. לדבריו, חיפש, במקום העבודה (במחשב הנייד שלו, עם קו האינטרנט של העבודה שממילא היה קיים) עבודה אחרת, אך לא ביצע כל עבודה עבור החברה, לא קיבל הוראות ממנה ולא קיבל או היה אמור לקבל משכורת. לדבריו, במהלך החקירה, שהופנתה בסופו של דבר כלפיו בטענה כי הוא משקר, נאמר לו שהוא נחקר באזהרה - דבר זה הוציא אותו משלוותו. בשלב זה כשהטיח "אני לא רוצה ממכם כלום", לא התכוון לכך שמוותר על זכויותיו, אלא שהיה זה בעידנא דריתחא, בשל הטענות שנטענו כלפיו, שלא היו נכונות.
ג.     ג. בתיק זה לא הובא מר פוקס, המעביד, לעדות מטעם מי מהצדדים, על מנת לברר מה בדיוק עשה התובע במקום העבודה באותה תקופה, והאם פוטרבאמת. לעניין זה מקובל עלי, כפי שטען ב"כ התובע, כי הסיבה שלא הובא לעדות היתה כי הוא נמצא במרבית הזמן בחו"ל, וכי במעט שהוא נמצא בארץ יש קושי של ממש להביאו לעדות בבית הדין. מכל מקום מהעדויות עולה כי גם אשתו של התובע כבר לא עבדה שם כשפוטר, וגם עובדים אחרים פוטרו בסמוך לתובע, דבר שיש בו כדי לחזק את הטענה שבפועל, לא היו להם פרוייקטים פעילים, ועל כן פוטרו העובדים, ובכללם התובע.
ד.     ד. כאמור, התובע התייצב בשירות התעסוקה. על פי המסמך שצורף לתצהירו - אף היו לו בתקופה זו 3 הצעות בהן המעסיקים סברו שאינו מתאים. אין למעשה גם טענה כי בתקופה זו קיבל שכר. השאלה היא האם התייצבותו במקום העבודה בתקופה בה דרש דמי אבטלה היו לצרכי העבודה (גם אם לא קיבל תמורה), או שעשה כן אך ורק מטעמיו שלו, מבלי שיש לראות בכך משום "עבודה".
ה.     ה. לדברי התובע, האמינים עלי, היה לתובע צורך נפשי להגיע ל"עבודה" ולא להיות בבית עם המשפחה. לאחר שפוטר, לא יכול היה לשבת בבית, וגם רצה לשלוח קורות חיים - דבר שהיה לו קשה לעשות מהבית, עם הילדים, מה גם שחיפש פרוייקטים לעבודה - מיוזמתו, ומשיקוליו שלו, במטרה שאולי ימצא פרוייקטים שיעניינו את המעסיק שלו על מנת שיוכל לחזור לעבודה. מקובלת עלי עדותה של אשתו כי למעשה לא היה לה קשר עסקי עם החברה. לדבריה, בזמן שעבדה, הסכימה לחתום על צ'קים בחברה, וע"פ הערכתה, זו הסיבה בגינה נרשמה, משיקוליו של רואה החשבון, כמנהלת - אף כי לא הייתה מעולם מנהלת ולא בעלת תפקיד בכיר כלשהוא. מעדות אשת התובע ומעדותו שלהעד יעקב בנימין, ניתן ללמוד כי לא היתה לאשתו כל שליטה בחברה, וכי אין ברישומה כמנהלת בחברה (רישום שמשום מה לא בוטל אף לאחר שהפסיקה לעבוד) - כדי ללמד על אינטרסים שלה בחברה בה הפסיקה לעבוד.
ו.     ו. כאמור, הנתבע מסתמך בתביעה זו בעיקר על חקירת התובע, ואכן אין ספק שההודעה לחוקר, כפי שנרשמה, הינה בעייתית מבחינת התובע. במיוחד הדברים בעייתיים לאור הפסיקה הרואה בחקירתו הראשונית של נחקר, בזמן שלא היה מודע לזכויותיו, כחקירה בעלת משמעות ראייתית. אעפ"כ, ולאחר שמיעת כל העדויות מקובל עלי כי אף אם התובע השתמש בחקירתו במינוח "עבודה", ולמרות מה שנרשם ע"י החוקר, לא היתה כוונה מבחינתו ל"עבודה" במובן של יחסי עובד ומעביד, אלא במובן של הליכה למקום העבודה, גם אם לצרכים אחרים ולא לצרכי המעסיק, וגם אם קיווה כי בגלישותיו באינטרנט ימצא עבור המעסיק פרוייקטים נוספים שיכול לעניין את המעסיק, בתקווה כי יוחזר לעבוד. התובע העיד עוד כי התירו לו להמשיך ולעבוד על המחשב בחדר שהיה עדיין פנוי, ומשם אף שלח כ-50 קורות חיים למקומות שונים (כשלבסוף אכן מצא עבודה) גלש באינטרנט במטרה למצוא אינפורמציה על פרוייקטים אחרים, ואף שיחק במשחקי מחשב, השימוש שהותר לו בחדר הופסק כשבוע לפני שמצא עבודה אחרת. עדות זו אמינה עלי.
ז.     ז. כפי שניתן ללמוד מעדות התובע ואשתו, המעמד שלו כמובטל, בתוך הבית, היה קשה, והיה לו צורך נפשי לצאת למקום העבודה, כדי שלא להיכנס לדיכאון. מעדות אשתו, האמינה עלי, עולה עוד, כי בתקופה זו לא יצא ל"עבודה" בשעות העבודה שהיה רגיל להן, אלא נשאר לאכול ארוחת בוקר, אסף את הילדים אחרי הלימודים, עזר יותר בבית וכד', דבר המוסיף לעובדה שלא היתה לו מחוייבות כעובד.
כאמור התובע לא קיבל שכר, (ולא נטען שקיבל) ועל פניו אף לא קיבל הוראות עבודה ולא השתלב בעבודות מטעם המעסיק.
מכל האמור - ולמרות שהתובע אכן יצא למקום העבודה בו עבד בטרם פיטוריו - לא ניתן לראות בו עובד החברה בתקופה זו, ומאחר והתייצב כנדרש - יהיה זכאי לדמי אבטלה בגין התקופה הנטענת על דיו.

סוף דבר:
התביעה מתקבלת.
אין צו להוצאות

ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין ליד הצד המבקש לערער.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דמי אבטלה בזמן קורס

  2. תביעה לקבלת דמי אבטלה

  3. דמי אבטלה הכשרה מקצועית

  4. הגנה על זכויות המובטלים

  5. דמי אבטלה לעובד שהקים חברה

  6. דמי אבטלה אובדן כושר עבודה

  7. הצעת חוק דמי אבטלה לעצמאים

  8. תקופת אכשרה לקבלת דמי אבטלה

  9. מענק לזכאי לדמי אבטלה שעובד

  10. דמי אבטלה בגין הכשרה מקצועית

  11. דמי אבטלה עבודה אצל בן משפחה

  12. דמי אבטלה לעובדים במשרה חלקית

  13. תביעה לתשלום עבור 172 ימי אבטלה

  14. דמי אבטלה לעובד שהתפטר ביוזמתו

  15. דמי אבטלה בעל שליטה בחברת מעטים

  16. זכאות בעל שליטה בחברה לדמי אבטלה

  17. הגשת תביעת דמי אבטלה אחרי 12 חודשים

  18. התובע הגיש ביום 13.05.10 תביעה לנתבע לתשלום דמי אבטלה

  19. דחיית תביעה לתשלום דמי אבטלה בגין אי צבירת תקופת אכשרה

  20. תביעה לחייב את הנתבע לבטל את סכום החיוב בגין קבלת דמי אבטלה ביתר

  21. תקנות הביטוח הלאומי (תשלומים בהכשרה מקצועית לענין דמי אבטלה), התשנ''ח-1998

  22. תקנות הביטוח הלאומי (סוגי הכשרה מקצועית שבהם ישולמו דמי אבטלה בשיעור מלא), התשס''ט-2009

  23. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון