קנס מנהלי בגין העסקת עובדים זרים

להלן פסק דין בנושא קנס מנהלי בגין העסקת עובדים זרים:

פסק - דין

השופט רמי כהן

1.     בפנינו ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (השופטת דינה אפרתי; בש"א 7734/05), בה נדחתה בקשתה של ה.ל.י. חברה לניהול והשקעות בע"מ (להלן: "החברה") להארכת מועד להגשת בקשה להישפט, באשר להודעות על הטלת קנסות מנהליים קצובים שהוצאו על ידי מדינת ישראל-משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (להלן: "המדינה"), על פי הוראת סעיף 8(א) לחוק העבירות המינהליות, תשמ"ו-1985 (להלן: "חוק העבירות המינהליות").

רקע עובדתי ופסיקת בית הדין האזורי

2.     החברה הפעילה את מסעדת "צ'יינה טאון" בקניון "M הדרך". ביום 15.02.2005 הוצאו לחברה ארבע הודעות על הטלת קנס מינהלי קצוב (להלן: "הודעות הקנס") בגין העסקת שלושה עובדים זרים, ביום 25.01.2004, בניגוד להוראות שונות של חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), תשנ"א-1991 (כשמו במועד הרלוואנטי להליך שבפנינו).

ביום 04.02.2004 נשלח לחברה זימון לחקירה בעניינם של שלושת העובדים הזרים האמורים. לטענת החברה, כפי שפורטה בתשובתה לתגובת המדינה בבית-הדין האזורי, לזימון האמור צורפה רשימה ובה שמות שני עובדים זרים בלבד.
     נציין, כי ברשימה הנ"ל מפורטים פרטים אישיים הנוגעים לעובדים וכן פרטים הנוגעים לזהות המעסיק, לרבות שם העסק וכתובתו.

ביום 17.02.2005 קיבלה החברה את הודעות הקנס.

ביום 31.07.2005 הוצאה לחברה דרישה לתשלום חוב על-ידי המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות. בהמשך, פנה מנהל רשת המסעדות "צ'יינה טאון", מר אורי וכטל, למרכז לגביית קנסות, במכתב הנושא תאריך 17.08.2005, שזה לשונו:

"קיבלנו את דרישתכם לתשלום חוב, בגין העסקת 3 עובדים זרים ללא ביטוח.
כל עובדנו מועסקים עפ"י חוק וכמובן מבוטחים.
לפי הידוע לי הקנסות הנ"ל בוטלו ע"י עורך דיני, אך היות ואין רשימה שמית של עובדים וכן מיקום (באיזו עיר) אינני יכול לבדוק את העניין לעומק.
היות ואנו מעסיקים עשרות עובדים ברחבי הארץ, אבקש לקבל רשימת שמות לאילו עובדים מתייחסות דרישת התשלום".


ביום 12.09.2005, כשבעה חודשים לאחר שהגיעו לידיה הודעות הקנס, הגישה החברה לבית הדין האזורי "בקשה להארכת מועד להישפט". בבקשה ציינה החברה, כי אין בידיה מידע אודות העובדים נשוא הודעות הקנס וכי החברה פנתה למרכז לגביית קנסות אולם כל פניותיה לא נענו.
3.     בית הדין האזורי דחה, כאמור, את הבקשה להארכת מועד, וכך קבע:

"איני סבורה, כי בפניות המבקשת [החברה] למרכז לגביית קנסות יש כדי להוות טעם מיוחד או כי מתקיים טעם מיוחד אחר המצדיק היענות לבקשה, שהרי המבקשת יכלה מלכתחילה, ובמקביל, להגיש בקשה להישפט במועד הקבוע לכך בחוק.
זאת ועוד, המשיבה הודיעה בתגובתה, כי תבטל את הקנס אשר הוטל בגין העובד השלישי, אשר לא נכלל ברשימת העובדים לגביהם נשלח למבקשת זימון לחקירה".

על החלטה זו הערעור שלפנינו.

טיעוני הצדדים

4.     עיקר טענתו של ב"כ החברה הוא, כי המדינה לא צירפה להודעות הקנס את שמות העובדים הזרים שבגינם הוטלו הקנסות וכי פניותיה הרבות, בעל-פה ובכתב, למדינה בבקשה להמצאת שמות העובדים, לא נענו. ב"כ החברה הדגיש, כי החברה לא קיבלה את רשימת העובדים ועד לקבלת תגובת המדינה לבקשתה בבית-הדין האזורי, לא היה ידוע לה באלו עובדים מדובר. עוד נטען, כי אי הצדק מונצח שבעתיים, שכן בפועל אין כל בסיס להטלת קנס על החברה, אשר ביטחה את עובדיה, דאגה למקום מגורים נאות וחתמה עימם על הסכמי העסקה כנדרש.
ב"כ החברה ציין, כי בכל המקרים בהם מגיעות הודעות מסוג זה לחברה, קיימת התייחסות עניינית, מיידית ורצינית לעניין וכפי שנהגה החברה בעבר אף בעניין עובדים זרים.

ב"כ החברה הוסיף וטען, כי הודעת הקנס נשלחה למעלה משנה לאחר ביצוע העבירה הנטענת, בניגוד לסעיף 225א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב],

5.     ב"כ המדינה תמך בהחלטת בית הדין האזורי ובנימוקיה. לטענתו, העובדה כי מנהל החברה פנה לבירורים, כטענתו הנטענת בעלמא, אינה מעכבת את מועד הגשת הבקשה להישפט הקבוע בחוק והמופיע בצידה האחורי של הודעת הקנס.
עוד נטען כי יש ספק באשר לתחולת הוראות חוק סדר הדין הפלילי בענייננו ומכל מקום גם אם חולפת שנה ממועד ביצוע העבירה ישנם לכך חריגים.

דיון והכרעה

6.     חוק העבירות המינהליות מעמיד בפני אדם אשר הוטל עליו קנס מינהלי, בשל ביצוע עבירה שדינה קנס מינהלי (להלן גם "הנקנס"), מספר אפשרויות:

א.     לשלם את הקנס המינהלי, תוך 60 ימים לאחר המצאת ההודעה על הטלת הקנס (סעיף 16 לחוק העבירות המינהליות);

ב.     להגיש בקשה לביטול ההודעה על הטלת הקנס המינהלי, תוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההודעה (סעיף 8א לחוק העבירות המינהליות);

ג.     להודיע, בכתב, כי ברצונו להישפט על העבירה. הודעה כאמור תומצא תוך 30 ימים לאחר שהומצאה לו ההודעה על הטלת הקנס המינהלי (סעיף 8 (ג) לחוק העבירות המינהליות).

סעיף 13 לחוק העבירות המינהליות, כפי שתוקן בתיקון תשס"ג (ס"ח 1875, עמ' 76), קובע:

"(ב) בית המשפט רשאי, מנימוקים שיירשמו, לקיים את המשפט גם אם הודעת מקבל ההודעה לפי סעיפים 8 או 9 כי ברצונו להישפט ניתנה באיחור".


7.     לאחרונה, בעפ"א 14/05 (ארצי) סיוון תכשיטים בע"מ - מדינת ישראל (ניתן ביום 12.03.2006) (להלן: "עניין סיוון"), עמד בית-דין זה על היקפם ואופיים של השיקולים שעל בתי הדין לעבודה לשקול בבואם להחליט בבקשה להארכת מועד הקבוע בחוק עבירות מנהליות, להגשת בקשה להישפט על העבירה בגינה הוטל קנס מינהלי. קבענו, כי אמת המידה אשר ראוי כי תנחה את בתי הדין בבואם להכריע בבקשה להארכת מועד להגשת בקשה להישפט, היא זו של טעם מוצדק או סביר לאיחור. אמת מידה זו מגשימה את תכליתו של חוק העבירות המינהליות לקצר, לייעל ולפשט את ההליכים המשפטיים והיא מאפשרת ביקורת של גוף שיפוטי על ההחלטה המקצועית, וכך נפסק:

"קביעת אמת מידה נוקשה יתר על המידה, עלולה לחסום באופן גורף מידי ביקורת שיפוטית של גוף שיפוטי על ההחלטה המקצועית. למותר לציין, כי אין להסיק מהאמור כי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה להישפט תתקבל כדבר שבשגרה...
     ברור, כי יש ליתן משנה תוקף לשמירה על המועדים הנקובים בחוק. יחד עם זאת, הסמכות האמורה בענייננו עולה בקנה אחד עם המגמה, לפיה יש לאפשר מרחב מסויים של גמישות בנוגע להארכת המועדים הקבועים בחיקוקים שונים - גמישות אשר ראוי לעשות בה שימוש, במקרים המתאימים לכך בלבד. מגמה של חוסר גמישות עלולה לגרום לעיתים עוול קשה, בוודאי בנסיבות אישיות מיוחדות בהן האיחור נובע מגורמים אשר אינם בשליטת מגיש הבקשה (כגון: חולי, תאונה, שביתה וכדומה)".

     ובהמשך:

"במסגרת השיקולים שעל בית-הדין לשקול בבואו להחליט האם להאריך את המועד להגשת בקשה להישפט אם לאו, עליו לתת את הדעת על שיקולים מסוגים שונים, סובייקטיבים ואובייקטיבים. נקודת המוצא תהא תדיר, העובדה שהמחוקק מצא לנכון לתחום את המועד להגשת בקשה להישפט וקצב לכך 30 ימים בלבד; זאת בהתאם למטרות ולתכלית המונחות ביסוד חוק העבירות המינהליות - ומכאן:
יש לבחון את נסיבותיו האישיות של הנקנס, לרבות ביצוע עבירות קודמות, איתנותו הכלכלית, היקף ביצוע העבירה.
בחינת העבירה גופה: האם מדובר בחקיקת מגן; האם נפגעו זכויות או חירויות יסוד.
בחינת הסיבות בעטיין נגרם האיחור: האם המדובר בזלזול או בהתרשלות; האם מדובר בהתעלמות מהוראות חוק; האם מדובר במחלה, תאונה או מוגבלות אחרת שמנעה מהמבקש ידיעה או אפשרות לטפל בעניין.
בנוסף, יש לבחון את מידת האיחור בהגשת הבקשה וכן האם נפל פגם בהליך ההמצאה של המסמכים לידי הנקנס.

כללם של דברים: על-מנת להיעתר לבקשה להארכת המועד להגשת בקשה להישפט, על בית-הדין לדון בעניין על-פי כלל נסיבותיו המיוחדות ולהשתכנע כי קיימת סיבה סבירה - הצדק ראוי- להגשת הבקשה באיחור או כי קיים טעם אשר בגינו מוצדק לאפשר את הגשת הבקשה חרף האיחור בהגשתה. אין ספק, כי מדובר בטעמים בעלי משקל משמעותי, שהרי אין הכוונה כי ייפתח פתח בו כל דיכפין ייטה וייכנס. נשוב ונדגיש, 'מסלול המינהלי' הינו דרך המלך - בבחינת הכלל העולה מתכליתו של חוק העבירות המנהליות ואילו 'המסלול הפלילי' ומתן ארכה להגשת בקשה להישפט הינם בבחינת היוצא מן הכלל".

8.     לאחר בחינת נסיבות המקרה דנן ועל יסוד השיקולים הצריכים לעניין, הגענו למסקנה, כי אין להיעתר לבקשת החברה להאריך את המועד להגשת בקשה להישפט. אין בהתנהגותה של החברה טעם שהוא בבחינת סיבה סבירה או מוצדקת, להיעתר לבקשתה להאריך את המועד לשם הגשת בקשה להישפט.

טוען ב"כ החברה, כי החברה פנתה פעמים רבות בכתב ובעל-פה וביקשה לברר את שמות העובדים בגינם הוטלו הקנסות, שמות שלא היו ידועים לה. אין בידנו לקבל את טענות ב"כ החברה. טענות אלו מעלות תמיהות למכביר.

על החברה הוטלו קנסות מינהליים קצובים מכוח תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי-איסור העסקת עובדים זרים שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), תשנ"ב - 1992.

כאמור, העבירות הנטענות בגינן הוטלו הקנסות בוצעו לכאורה ביום 25.01.2004. פרק זמן קצר לאחר מכן, קיבלה החברה זימון לחקירה, בקשר לעבירות הנטענות. מתשובתה של החברה שהוגשה לבית-הדין האזורי, עולה כי לזימון הנ"ל צורפה רשימה שהתייחסה לשני עובדים זרים. עיון בזימון לחקירה וברשימת העובדים שצורפה לה מעלה, כי כבר בשלב זה ידעה החברה את כל הפרטים הדרושים לה לצורך בירור העניין ולשם הגשת בקשה להישפט, היה ותבכר לעשות כן, לרבות המועד והמקום בו בוצעה העבירה הנטענת וכן שמות שני עובדים ופרטיהם האישיים. לענייננו, אין נפקא מינה מספר העובדים, האם עסקינן בשני עובדים או בשלושה.

בהקשר זה נוסיף ונציין, כי המדינה הודיעה בתגובתה שהוגשה לבית-הדין האזורי, על מחיקת הקנס בגין העובד השלישי ואף בית-הדין האזורי קבע בהחלטתו כי הקנס בגין העובד השלישי יבוטל.

ביום 17.02.2005 הומצאו לחברה הודעות הקנס. ממועד זה מתחיל להימנות מניין 30 הימים שקצב המחוקק להגשת בקשה להישפט. נציין, כי על חלק מהודעות הקנס צויין באופן מפורש, כי "פניות יענו בכתב בלבד".

מר וכטל פנה רק ביום 17.8.2005 למרכז לגביית קנסות, לאמור: כששה חודשים לאחר שהומצאו לחברה הודעות הקנס פנתה החברה לגורם האמון על גביית הקנסות. פרט למכתב זה לא הונחה בפנינו כל אסמכתא לפניות נוספות שבוצעו על-ידי החברה, ודאי לא לגורמים הרלוואנטיים לבירור שמות העובדים -משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. יתר על כן, מכתב זה נשלח לאחר שהומצאה לחברה הדרישה לתשלום החוב. את הבקשה להארכת המועד להישפט הגישה החברה לבית הדין האזורי ביום 12.09.2005לאמור: כשבעה חודשים לאחר שהתקבלו אצלה הודעות הקנס.

9.     אין חולק, כי החברה איחרה את המועד הקבוע בחוק העבירות המינהליות. לא מצאנו צידוק סביר לשיהוי בהגשת הבקשה לבית הדין האזורי ולסתירות שהתגלעו בטיעוניה של החברה.

אין ספק כי החברה ידעה, ודאי במועד בו הומצאו לה הודעות הקנס, אודות פרטי האירוע: המועד והמקום בו בוצעה העבירה הנטענת וכן את פרטיהם של שנים משלושת העובדים הזרים נשוא הודעות הקנס. זאת ועוד, הודעות הקנס הטילו על החברה תשלום כולל בסך 75,000 ₪. במצב דברים זה ובשים לב לעובדה כי טיפול בענייני עובדים זרים ובבקשות כגון דא אינו זר עבורה, הדעת נותנת כי החברה היתה אמורה לפעול ולטפל בעניין במהירות וביעילות. תחת זאת, ישבה החברה באפס מעשה עד שהוצאה לה הדרישה לתשלום החוב וגם אז פנתה במכתב, שלאור האמור לעיל, תוכנו תמוה ביותר, למרכז לגביית קנסות ורק כחודש לאחר מכן טרחה להגיש את הבקשה לבית-הדין האזורי.

הנה כי כן, מהלך הדברים היה נתון לשליטתה של החברה והטעמים לאיחור נעוצים בה והם לא נבעו מכל סיבה חיצונית, שלא היתה בשליטתה (ראו: עפ"א (ארצי) 22/05 צבי פוזננסקי - מדינת ישראל (ניתן ביום 12.3.2006); עפ"א 11/06 (ארצי) רוני יצחק - מדינת ישראל (ניתן ביום 5.4.2006)).

10.     בתגובה שהגישה ב"כ המדינה בבית-הדין האזורי נאמר, כי מבדיקה שנערכה עולה כי החברה קיבלה את הודעות הקנס בצירוף רשימת העובדים. רשימת העובדים ובה פרטי שלושת העובדים בגינם הוטלו הקנסות צורפה לתגובה. כפי שקבענו לעיל, החברה ידעה במועד בו הומצאו לה הודעות הקנס את הפרטים הדרושים לה, כך שאין יסוד לטענתה שמידע זה לא היה בידיעתה.

11     בטרם סיום נתייחס לטענת ב"כ החברה, לפיה יש להחיל במקרה דנן את הוראת סעיף 225א לחוק סדר הדין הפלילי.

סעיף 225א הנ"ל עניינו מועדי המצאה בעבירות קנס, וזה לשונו בחלקו הנוגע לענייננו:

"עברה שנה מיום ביצוע עבירת קנס, לא יוגש עליה כתב אישום ולא יומצאו בענינה הזמנה לפי סעיף 222 או הודעת תשלום קנס לפי סעיף 228(ב)...".


עיקרו של חוק העבירות המינהליות הוא בהסבת הליכים פליליים להליכים מינהליים. הצורך ביצירתן של "עבירות מינהליות" ובצידן "קנסות מינהליים" משתית עצמו על כמה יסודות ובהם הקלה על מערכת התביעה ומערכת בתי המשפט. זאת ועוד, העבירה המינהלית גוררת קנס מינהלי והמדובר בהליכים המתנהלים שלא בפני בתי-הדין (ראו: בג"צ 5537/91 אפרתי נ' אוסטפלד, פ"ד מו (3) 501, 509 (1992)). נדגיש, אי תשלום קנס מינהלי אינו מעביר את העבירה ל"מסלול הפלילי".
     
יש לציין, כי חוק העבירות המינהליות ותקנות העבירות המינהליות, תשמ"ו - 1986 קובעים דרכים והליכים להטלת הקנס ולתשלומו. אין בחוק העבירות המינהליות או בתקנות שהותקנו מכוחו, הוראה שעניינה דומה להוראת סעיף 225א לחוק סדר הדין הפלילי.

לא זו אף זו: בית דין זה קבע, שסדרי הדין המופיעים בפרק ז' לחוק סדר הדין הפלילי והנוגעים לעבירות קנס, אינם חלים על עבירות מינהליות (עפ"א 1004/01 (ארצי) קשת היפרטוי שותפות מוגבלת בע"מ - מדינת ישראל, פד"ע לח 181, 190-191 (2002)).

12.     בעפ"א 12/05 (ארצי) איכרי ראש פינה - מדינת ישראל (ניתן ביום 10.5.2006), נדונה בקשה להארכת מועד להגשת בקשה להישפט, באשר לקנס מינהלי קצוב שהוטל בגין עבירה על הוראת חוק עובדים זרים. בעניין זה נשלחה הודעת הקנס לאחר כשנה ושמונה חודשים מהמועד בו נעברה העבירה. חברי השופט יגאל פליטמן סבר שעמידת המדינה בדקדקנות על המועדים הנקובים בחוק באשר להגשת בקשה להישפט, שעה שלמדינה לא אצה הדרך לנהל את ההליך בצורה יעילה ומהירה, אינה בבחינת התנהלות הולמת.
בענייננו, הודעות הקנס נשלחו כשנה לאחר המועד בו נעברה העבירה הנטענת וכחצי שנה לאחר מכן הוצאה לחברה דרישה לתשלום החוב על-ידי המרכז לגביית קנסות. בעניין איכרי השתהתה המדינה במתן תשובות שנדרשה לתיתן במסגרת בירור ההליך, זאת למרות תזכורות חוזרות ונשנות שנשלחו לפרקליטות מחוז ירושלים. בענייננו, ראוי היה שהתנהלות המדינה תהא יעילה ומהירה יותר.
סוף דבר

13.     לאור כל האמור, דין הערעור להידחות.
החברה תשלם למשיבה הוצאות משפט בסך 5,000 ש"ח, תוך 30 יום מיום שיומצא לה פסק-הדין.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הזדהות עובדים זרים

  2. שמירת כבוד עובד זר

  3. זכויות מטפלת הודית

  4. כליאת שווא של עובד זר

  5. הלוואות לעובדים זרים

  6. משכורת עובד זר בסיעוד

  7. העסקת עובד זר עורך דין

  8. עונש על העסקת עובד זר

  9. חוק העסקת עובדים זרים

  10. תפיסת עובד זר לא חוקי

  11. זכויות עובד זר תאילנדי

  12. כרטיס סים לעובדים זרים

  13. פטירת המעסיק של עובד זר

  14. זכויות מטפלת זרה לילדים

  15. עובדים זרים בחברה בפירוק

  16. עובד זר נשדד - מה העונש

  17. העסקת עובד זר ללא ביטוח

  18. זכויות עובד זר באתר בניה

  19. זכויות עובדת זרה סיעודית

  20. מי נחשב למעסיק של עובד זר

  21. תנאים הוגנים לעובדים זרים

  22. צו הרחקה מישראל - עובד זר

  23. העסקת עובדת זרה מאוקראינה

  24. היתר עבודה בבניין לעובד זר

  25. נישואים עם עובד זר לא חוקי

  26. זכויות עובדים זרים פיצויים

  27. העסקת עובד זר בניגוד להיתר

  28. עורך דין בתחום עובדים זרים

  29. משכורת עובדי סיעוד ממולדובה

  30. איך מאריכים ויזה לעובד זר ?

  31. ניכויים מותרים משכר עובד זר

  32. תאונת עבודה של עובד זר סיני

  33. קיזוז דמי כלכלה משכר עובד זר

  34. ניכוי משכר עובד זר על מגורים

  35. פיצויים לעובד זר שהוחזק במעצר

  36. חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991

  37. העסקה שלא כדין של עובדים זרים

  38. החלפת עורך דין בתיק תאונת דרכים

  39. זכויות עובד זר סיעודי פיליפיני

  40. פיצוי לעובד זר בגין כליאת שווא

  41. ביטול קנס על העסקת עובדים זרים

  42. קנס מנהלי בגין העסקת עובדים זרים

  43. גזר דין בעבירת העסקת עובדים זרים

  44. ערר על קנס בגין העסקת עובדים זרים

  45. ענישה למעסיקי עובדים זרים מהשטחים

  46. אי העמדת מגורים הולמים לעובדים זרים

  47. איסור על עובדים זרים להחליף מעסיק

  48. נוהל העסקת עובדים זרים בענף הבניין

  49. הארכת מועד להישפט העסקת עובדים זרים

  50. העסקת עובדים זרים ללא הסכם העסקה בכתב

  51. חיוב המדינה בתשלום דמי פיקדון של עובד זר

  52. קנס בגין העסקת עובדים זרים בבניה ללא היתר

  53. תקנות עובדים זרים (דמי היתר), התשס''ו-2006

  54. קנס בסך של 15,000 ש"ח בגין העסקת עובדים זרים

  55. אחריות פלילית של מנהל תאגיד על העסקת עובדים זרים

  56. הארכת רישיונות לעובד זר המועסק במתן טיפול סיעודי

  57. זכויות מהגרת עבודה מהפיליפינים שהועסקה כמטפלת סיעודית

  58. תקנות עובדים זרים (דיווח למדור התשלומים), התש''ס-2000

  59. כתב אישום יזום חלף קנס מנהלי בעבירות לפי חוק עובדים זרים

  60. תקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית), התשס''ד-2004

  61. תקנות עובדים זרים (פטורים למעסיקי מומחים זרים), התשס''ז-2007

  62. תקנות שירות התעסוקה (מסירת מידע לעובד זר בקשר לתיווך עבודה), התשס''ו-2006

  63. תקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה), התשס''ו-2006

  64. תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מגורים הולמים), התש''ס-2000

  65. תקנות עובדים זרים (מעבר של עובד זר בין מעבידים שהם קבלני כוח אדם בענף הבנין), התשס''ו-2006

  66. תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מסמכים נוספים), התש''ס-2000

  67. צו עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (סל שירותי בריאות לעובד), התשס"א-2001

  68. תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים), התש''ס-2000

  69. תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (שיעור ניכוי מהשכר בעד דמי ביטוח רפואי), התשס''ב-2001

  70. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון