קליטת ''עובד חדש'' בהסכם קיבוצי

בערעור שהגישה טענה המערערת כי לפי ההוראות הקבועות בהסכם 86 הושאלה המערערת לעבודה במתנ"ס. בתקופת עבודתה במתנ"ס הושעו יחסי העבודה בינה ובין העירייה ועם פיטוריה שבה המערערת להיות עובדת העירייה.

בנסיבות אלה, אין לראות במערערת "עובדת חדשה" שקליטתה אסורה על פי ההסכם הקיבוצי.

עולה שאלת היחס בין הוראה בהסכם קיבוצי השוללת קליטת עובדים חדשים במקום עבודה מסוים לבין הוראה בחוזה העבודה האישי של עובד המחייבת קליטתו באותו מקום עבודה.

להלן פסק דין בנושא קליטת ''עובד חדש'' בהסכם קיבוצי:

פסק דין

השופט עמירם רבינוביץ

1.     המערערת הועסקה אצל המשיבה (להלן - העירייה) כשבע שנים מאז 1979. בשנת 1986 הופסקה העסקתה אצל המשיבה והיא עברה לעבוד במתנ"ס קריית מלאכי (להלן - המתנ"ס). בהסכם שנחתם באותה השנה בין העירייה, המתנ"ס, ועד העובדים בעירייה ומועצת הפועלים הוסכם, כי המערערת ועובדים נוספים שהועברו למתנ"ס יחדלו להיות עובדי העירייה ויהיו לעובדי המתנ"ס. עוד הוסכם, כי אם תופסק העסקתם יהיו זכאים לחזור לעבוד בעירייה. בשנת 2004 הופסקה העסקתה של המערערת במתנ"ס. העירייה טענה כי אין לאכוף את הוראות ההסכם בנימוק שההסכם הקיבוצי שנחתם בשנת 2004 בינה לבין הסתדרות המעו"ף אינו מאפשר קליטת עובדים חדשים. השאלה העומדת לפתחנו בערעור זה, האם אכן איין ההסכם הקיבוצי את זכותה של המערערת לשוב לעבודתה.

הרקע העובדתי

2.     המערערת החלה לעבוד, כאמור, בעירייה בחודש אפריל 1979 כספרנית בהיקף משרה חלקי (50%).

3.     בשנת 1986 הועברה הפעלת הספריה העירונית מהעירייה למתנ"ס. על רקע זה, נחתם ביום 10.10.1986 הסכם בין העירייה לבין ועד העובדים ומועצת הפועלים (להלן - הסכם 86). מפאת חשיבותו של הסכם 86 לסוגיה שבמחלוקת בערעור זה נביא להלן את הסעיפים בהסכם זה הצריכים לפסיקת הדין :

"2.א.     מוסכם בזאת כי עובדי הספריה ששמותיהם מפורטים בנספח ג' (להלן: 'עובדי הספריה') יחדלו להיות עובדי המועצה [הכוונה לעירייה - ע.ר.] החל בתאריך 25.9.86 (להלן : 'היום הקובע'), וממועד זה ואילך יהיו עובדי החברה [המתנ"ס - ע.ר.] לכל דבר לענין, ויהיו כפופים מנהלית במישרין להנהלת החברה, ולמי שימונה על ידה למטרה זו.
3.ד     כל הסכם קיבוצי קיים ו/או שיחתם בעתיד, ויש בו השלכה על הספרנים המועסקים ברשויות המקומיות, יחול גם על עובדי הספריה.
4.ב     אם מכל סיבה שהיא, יבוטל הסכם זה ו/או אם אחד מעובדי הספריה יחדל לעבוד בספריה מכל סיבה שהיא (לרבות עקב צמצומים בהיקך כח האדם בספריה), יהיה/ו עובד/י הספריה הנ"ל, זכאי/ם לחזור לעבוד במועצה לאלתר, בתפקיד הולם. במקרה כאמור, מתחייבת המועצה להכיר בכל הזכויות שצברו עובדי הספריה בתקופת עבודתם בחברה".

4.     אין חולק, כי בהתאם להוראות הסכם 86 החלה המערערת לעבוד במתנ"ס החל משנת 1986. יוער, כי הן בתקופת עבודתה בעירייה והן בתקופת עבודתה במתנ"ס עבדה המערערת בספריה בשעות אחר הצהריים בלבד. בשעות הבוקר הועסקה המערערת על ידי משרד החינוך כגננת.

5.     ביום 1.5.2004 הודיע המתנ"ס למערערת כי העסקתה תסתיים ביום 1.6.2004. כעבור יומיים, ביום 3.5.2004 הודיעה המערערת למתנ"ס כי זה אינו מוסמך לפטרה, וכי הינה זכאית לחזור לעבודה בעירייה (מכתב המערערת למר רן ויצמן, ממלא מקום מנהל המתנ"ס - נספח ג' לסיכומי המערערת). מכתב דומה נשלח לראש העיר, מר מוטי מלכה. תנא דמסייע לעמדה זו מצאה המערערת בחוות דעתה של היועצת המשפטית של העירייה, עו"ד עידית יפת מיום 31.8.2003, העוסקת בפרשנות הסכם 86. בחוות הדעת כתבה היועצת המשפטית של העירייה, כי המערערת ועובדות נוספות שהעסקתן על ידי המתנ"ס נסתיימה, זכאיות לחזור לעבודה בעירייה, וכי על העירייה "לקבלם לעבודה בחזרה בתפקיד הולם".

6.     משלא נענתה דרישתה לשוב לעבודה בעירייה, כתבה המערערת ביום 1.6.2004 מכתב נוסף למנהל כוח האדם העיריייה ובו חזרה על בקשתה לשוב לעבודה בעירייה.

7.     ביום 6.6.2004 הודיעה העירייה למערערת כי היא מוכנה "לקיים את חלקה בהסכם המשולש". העירייה הציעה למערערת לעבוד כסייעת בגני העריייה בשעות הבוקר או בכל תפקיד אחר ההולם את כישוריה (ראה מכתבו של מר שלמה קינן, מנהל כוח האדם בעירייה למערערת - נספח ח' לסיכומי המערערת). המערערת לא קבלה הצעה זו, כיוון שבשעות הבוקר מצאה לעצמה עוד בתקופת העסקתה במתנ"ס עבודה כגננת במשרד החינוך. לאור האמור ומשעבודתה של המערערת כספרנית התבצעה בשעות אחר הצהריים בקשה המערערת מן העירייה לאתר לה תפקיד הכרוך בעבודה בשעות אחר הצהריים בלבד.

8.     ביום 13.6.2004 הודיעה עירייה למערערת כי מסגרת שעות העבודה בעירייה היא בין השעות 8:00 - 16:00, וכי אין באפשרותה למצוא למערערת תפקיד בשעות אחר הצהריים.

9.     ממועד זה ואילך התנהל בין הצדדים שיג ושיח ממושך באשר לאפשרויות הצבתה של המערערת לעבודה בשעות אחר הצהריים בעירייה. ביום 29.7.2004 התקיימה פגישה בין המערערת למנהל כוח האדם בעירייה. בפגישה הוצע למערערת לעבוד בצהרונים המופעלים על ידי העירייה בין השעות 13:00 - 15:30. המערערת קיבלה הצעה זו והחלה בסופו של יום לעבוד בצהרוני העירייה ביום 24.2.2005.

10.     במהלך המשא ומתן שנוהל בין הצדדים ביחס לשיבוצה של המערערת לעבודה בעירייה נחתם ביום 23.6.2004 הסכם קיבוצי מיוחד בין העירייה להסתדרות המעו"ף וועד העובדים בעירייה (להלן - ההסכם הקיבוצי). ההסכם הקיבוצי הוא תוצאה של תוכנית הבראה שאושרה לעירייה על ידי משרד הפנים. בתוכנית ההבראה התחייבה העירייה שלא לקלוט עובדים חדשים בכל דרך שהיא, אלא באישור אגף שכר וכ"א במשרד הפנים ומונה לה חשב מלווה. זאת ועוד. לצורך ביצוע תוכנית ההבראה נדרשה העירייה להביא לפרישתם של עד 57 עובדים בנוסף על 18 שסיימו עבודתם מאז חודש ינואר 2003. על מנת לעמוד בהתחייבויותיה חתמה, כאמור, העירייה, על ההסכם הקיבוצי הנזכר לעיל, שחלק מהוראותיו נביא להלן :

"3.     ההסכמים למינהם, ההסדרים, ההסכמות הנוהגים והנוהלים היו קיימים ערב חתימת הסכם זה ימשיכו לחול, לרבות זכויות עדיפות של עובדים ואין בהסכם זה כדי לגרוע מהם. הייתה סתירה בין הוראות הסכם זה לבין ההוראות הקיימות ערב החתימה על הסכם זה, יחולו הוראות הסכם זה לעניין המוסדר בו ולתקופה האמורה בו בלבד.
17.א.     העירייה מתחייבת בזאת שלא להגדיל את מצבת כח האדם במישרין או בעקיפין וכי היא לא תקלוט במקום עובדים שפרשו או פוטרו בהתאם לאמור בהסכם זה כל עובד אחר או אדם אחר. למען הסר ספק מתחייבת העיריה שלא לקלוט עובדים בכל תפקיד מוניציפאלי המבוצע באחריות העיריה.
36.     הסכם זה לא בא לגרוע מהוראות כל הסכם, הסדר, הסכמה, נוהג החלים על עובדי העיריה למעט אם צויין הדבר במפורש".

ההליכים בבית הדין האזורי

11.     ביום 10.3.2005 הגישה המערערת תביעה כנגד העירייה בבית הדין האזורי בבאר שבע (עב 1427/05 ; השופט אילן סופר ונציגי הציבור מר רוזנר ומר קלימי). בכתב התביעה נטען כי עם תחילת העסקתה של המערערת כגננת בצהרון ניסתה העירייה להחתים אותה על חוזה עבודה חדש, וכי חוזה העבודה עליו התבקשה המערערת לחתום מקפח את זכויותיה בכל הקשור לוותקה. לאור האמור, התבקש בית הדין לאכוף את ביצוע הסכם 86 באופן שיוצהר כי יש להכיר בוותקה של המערערת בעירייה מאז שנת 1979.

12.     בד בבד עם הגשת התביעה הגישה המערערת בקשה ליתן צו מניעה זמני, בה התבקש בית הדין להצהיר כי מתקיימים יחסי עובד ומעביד בין המערערת לעירייה החל מחודש אפריל 1979.

13.     בתגובה שהגישה לבקשה ליתן צו מניעה טענה העירייה לראשונה כי ההסכם הקיבוצי מאיין את זכותה של המערערת לשוב לעבודה בעירייה, וזאת לאור ההוראה הקבועה בו, לפיה לא תותר קליטת עובדים חדשים חלף אלה שפרשו מעבודתם בעירייה. ודוק. טענת העירייה במהלך הדיון בבית הדין האזורי הייתה אחת והיא כי הוראות ההסכם הקיבוצי, לפיהן לא תותר קליטת עובדים חדשים גוברות על הוראות הסכם 86. בשום שלב לא טענה העירייה, כי לפי הוראות ההסכם הקיבוצי חלה על העירייה החובה לפטר את המערערת.

14.     בדיון שהתקיים בבקשה לצו מניעה זמני החליט בית הדין האזורי, בהסכמת הצדדים, לאחד את הדיון בסעד הזמני עם הדיון בסעד העיקרי. עוד הוסכם כי השאלה העומדת להכרעת בית הדין היא : "האם ההסכם הקיבוצי המיוחד שנחתם ב - 23.6.2004 בעניין תוכנית הבראה מאיין את זכותה של המבקשת בהתאם להסכם מיום 10.10.86 ובמיוחד סעיף 4.ב לו הקובע כי 'עובדי הספריה במתנ"ס זכאים לחזור לעבודתם במשיבה עם הפסקת עבודתה בספריה".

15.     בפסק דינו החליט בית הדין האזורי לדחות את תביעת המערערת. פסיקת בית הדין האזורי נומקה בנימוקים הבאים :

א.     הסכם 86 נחתם לפני זמן רב עת לא הייתה שרויה העירייה בקשיים כלכליים. עובר לחתימה על ההסכם הקיבוצי ותוכנית ההבראה הייתה העירייה במשבר כלכלי מתמשך בגינו התבקשה העירייה להכין תוכנית הבראה ובעקבותיה נחתם ההסכם הקיבוצי.
ב.     חלוף הזמן ותוכנית ההבראה שינו את המצב הקיים בכל הנוגע לקליטת עובדים חדשים בעירייה. בנסיבות אלה, יהיה זה בלתי צודק לאכוף את הוראות הסכם 86.
ג.     לא ניתן למצוא למערערת תפקיד הולם בעירייה ובכל מקרה למערערת לא אצה הדרך בקבלת תפקיד.

טענות הצדדים בערעור

16.     בערעור שהגישה טענה המערערת בתמצית את הטענות הבאות : לפי ההוראות הקבועות בהסכם 86 הושאלה המערערת לעבודה במתנ"ס. בתקופת עבודתה במתנ"ס הושעו יחסי העבודה בינה ובין העירייה ועם פיטוריה שבה המערערת להיות עובדת העירייה. בנסיבות אלה, אין לראות במערערת "עובדת חדשה" שקליטתה אסורה על פי ההסכם הקיבוצי ; העירייה לא כפרה בזכותה של המערערת לחזור לעבודה גם לאחר החתימה על ההסכם הקיבוצי ; קיומו של ההסכם הקיבוצי כעילה לאי השבתה של המערערת לעבודה בעיריייה לא הוזכר כלל במהלך המשא והמתן הממושך שניהלו הצדדים. ההיפך הוא הנכון. העירייה שבה והצהירה כי בכוונתה לקיים את הוראות הסכם 86 ; סעיף 3 להסכם הקיבוצי קובע כי ההסכם הקיבוצי אינו גורע מכל זכות המוקנית לעובד על פי הסכמים שנחתמו עובר להסכם הקיבוצי, ולכן גם לפי הוראות ההסכם הקיבוצי מוקנית למערערת הזכות לשוב לעבודתה בעירייה.

17.     העירייה תמכה בפסק דינו של ביתה דין האזורי והסיפה וטענה טענות אלה : בית הדין האזורי דן בכל השאלות שהתעוררו במחלוקת ודחה את כל הסעדים שהתבקשו על ידי המערערת ; עבודתה של המערערת בשעות הבוקר אצל מעסיק אחר הפכה את מימוש הסכם 86 לבלתי אפשרי ; המערערת לא הייתה במעמד של "עובדת מושאלת" במשמעות שניתנה למונח זה על ידי פסיקת בתי הדין ; בנסיבות המקרה הנוכחי מן הראוי לקבוע כי ביצועו של הסכם 86 סוכל, ושכן בעת החתימה על הסכם 86 לא יכלה העירייה לדעת כי בחלוף 20 שנה תיקלע למשבר כלכלי, בגינו תישלל ממנה הזכות לקלוט עובדים חדשים. זאת ועוד. גם המערערת עצמה סיכלה קיום החוזה כאשר החלה לעבוד בשעות הבוקר אצל מעביד אחר; הסכם 86 הוא "חוזה רשות" ועל פי הלכה ההשתחררות רשאית ואף מחוייבת העירייה שלא לבצעו.

18.     להשלמת התמונה יצויין, כי לאחר שנשמע הערעור הגישה העירייה הודעה לבית הדין ממנה עולה כי החליט "לשם הזהירות" לפטר את המערערת ולשלם לה את פיצויי הפיטורים המגיעים לה.

הכרעה

19.     שאלת היחס בין הוראה בהסכם קיבוצי השוללת קליטת עובדים חדשים במקום עבודה מסויים לבין הוראה בחוזה העבודה האישי של עובד המחייבת קליטתו באותו מקום עבודה היא שאלה כבדת משקל, ואולם סבורים אנו כי במקרה שלפנינו שאלה זו אינה מתעוררת, שכן במקרה הנוכחי הוכח מעבר לכל ספק כי העירייה הסכימה גם לאחר שנחתם ההסכם הקיבוצי לפעול על פי הוראות הסכם 86 ואף קלטה, הלכה למעשה, את המערערת לשורותיה. הטענה בדבר אי יכולתה לאכוף את הסכם 86 בשל הוראות ההסכם הקיבוצי באה לאויר העולם רק לאחר פתיחת ההליך המשפטי וכאשר העירייה עצמה פעלה לפיו גם לאחר החתימה על ההסכם הקיבוצי והציבה את המערערת לעבודה.

20.     אכן כפי שעולה מחומר הראיות מאז פיטוריה של המערערת על ידי המתנ"ס בחודש מאי 2004 גילתה העירייה את דעתה באמצעות הגורמים השונים הפועלים בשמה כי יש לפעול על פי הוראות הסכם 86 המחייבות חזרתה של המערערת לאלתר לעבודה בעירייה. הויכוח בין הצדדים נטוש היה בשאלה מהו התפקיד שיש לייעד למערערת, בהתחשב בעובדה כי הועסקה בשעות הבוקר על ידי מעסיק אחר. גם לאחר החתימה על ההסכם הקיבוצי בחודש יוני 2004 המשיכו הצדדים באותו מתווה בו החלו לפעול, היינו איתור מקום עבודה ההולם את כישורי המערערת בעירייה. ואכן בחודש פברואר 2005, כשמונה חודשים לאחר החתימה על ההסכם הקיבוצי קלטה העירייה את המשיבה לשורותיה מבלי שנטענה כל טענה ביחס לאי יכולתה לאכוף את הוראות הסכם 86. רק בחודש מרץ 2005 לאחר הגשת התביעה על ידי המערערת טענה העירייה לראשונה כי אין לאכוף את הוראות הסכם 86 בשל ההסכם הקיבוצי. סבורים אנו, כי טענה זו שהועלתה בדיעבד ולאחר שהעירייה פעלה על פי הוראות הסכם 86 יש לדחות. לשיטתנו, לא ניתן כעת לאחר שהעירייה ביצעה את הוראות הסכם 86, כפי שהוראות הסכם זה מחיייבות ולא העלתה כל טענה ביחס לאי יכולתה לפעול על פיו לטעון כי הסכם זה אינה אכיף כלל ועיקר.
זאת ועוד. החזרת המערערת לעבודה בעירייה על פי הוראות הסכם 86 אינה שוללת מן העירייה את הזכות לפטרה ככל שיעלה הצורך בכך ובכפוף למערכת ההסכמים החלה על הצדדים והזכויות המוקנות למערערת בנושא הפיטורים על פי הסכמים אלה ועל פי כל דין. יוער, כי מהודעת העירייה עולה כי העירייה נקטה בפעולות לסיום העסקתה של המערערת, אך אין בפסיקת הדין בערעור זה כדי לחוות דיעה ביחס לפעולות אלה. אשר על כן ולאור האמור לעיל, ערעור המערערת מתקבל.
21.       טרם חתימה נוסיף כי הטענות שהעלתה העירייה בדבר אי מחוייבותה לפעול על פי הוראות הסכם 86 בשל סיכולו או לאור הלכת ההשתחררות דינן להידחות, זאת כאשר הוכח, כאמור, כי הלכה למעשה, פעלה העירייה על פי הוראות הסכם זה, שאכן מחייבות את העירייה להחזיר את המערערת לעבודה אצלה.

22.     נוסיף עוד, כי במועד פיטוריה של המערערת על ידי המתנ"ס - הוא המועד הקובע לבחינת חיוביה של העירייה - טרם נחתם ההסכם הקיבוצי, ולכן היה על העירייה לפעול במועד זה על פי הוראות הסכם 86. בנסיבות אלה, יש לדחות גם כל טענה ביחס לסתירה אפשרית בין הוראות הסכם 86 להוראות ההסכם הקיבוצי שטרם היה קיים במועד הקובע.

23.     קראתי את דברי חבר המותב, מר הלל דודאי, ואיני רואה את הדברים עין בעין איתו. ראשית, העובדות מוכיחות, כי העירייה עצמה מצאה מקום לשבץ את המערערת בעבודה חילופית למרות הטענה למצב הכלכלי הקשה שלה.
שנית, ואולי ראשית הסכמים יש לכבד אפילו הם כרוכים במאמץ. על בית הדין להדגיש את כיבודו של ערך זה.
שלישית, מצבה של המערערת לא היה טוב יותר מכל עובד עיריה. גם היא צפויה לפיטורים על פי ההסכם הקיבוצי שנכנס לתוקפו מעט לאחר פיטוריה מהמתנ"ס, אך לא היה קיים בעת פיטוריה מהמתנ"ס.

24.     לאור האמור, דין הערעור להתקבל. אנו מניחים כי עם מתן פסק הדין באו אל פתרונם חילוקי הדיעות בין הצדדים ביחס לוותקה של המערערת עם חזרתה לעבודה בעירייה, היינו - האם יש לחשב את שנות עבודתה במתנ"ס כשנות ותק בעירייה. נושא זה, כאמור, היה מושא תביעתה לבית הדין האזורי. ככל שנותרו חילוקי דיעות בעניין זה רשאית המערערת לשוב ולפנות לבית הדין האזורי על מנת שיכריע בשאלת הוותק.
הנשיא סטיב אדלר

הנני מצטרף לתוצאה אליה הגיע חברי השופט רבינוביץ, ואוסיף מספר הערות כדלקמן:

[1] מכוח ההסכם משנת 1986 היה על העירייה להחזיר את המערערת לעבודה בעירייה עם הפסקת עבודתה במתנ"ס. בעניין זה יש להזכיר את שצויין בפסק דינו של חברי, כי הפסקת העבודה חלה קודם לחתימת ההסכם הקיבוצי משנת 2004. לא זו אף זו, העירייה קלטה את המערערת בפועל לשורותיה וביום 24.2.2005 שבה המערערת לעבוד בעירייה.

[2] אשר לאפשרות שבידי העירייה לפטר המערערת, ככל שיעלה הצורך בכך ובכפוף לזכויות המערערת על פי ההסכמים החלים על העירייה ולדרישות הדין, יוטעם למען הסר ספק, כי הגשת התביעה לבית הדין האזורי, לא יכול שתהא עילה לפיטורי המערערת.

השופט יגאל פליטמן

אני מצטרף לפסק דינו של השופט רבינוביץ.

נציג עובדים, מר רן חרמש

אני מצטרף לפסק דינו של השופט עמירם רבינוביץ.


נציג מעבידים, מר הלל דודאי

אם תישמע דעתי הרי שיש לדחות את ערעורה של המערערת מהעילות הבאות:

  1.      פסק דינו של ביה"ד האזורי עומד היטב על כרעיו ואינני רואה כל סיבה לביטולו.
  2.      העובדה שהמערערת מועסקת במשרה מלאה כגננת אינה מאפשרת לקיים את הסכם 86 שלא יכול היה לחזות מצב בו העובד מועסק בשעות העבודה הרגילות אצל מעסיק אחר והעובד רוצה שישבצוהו בעבודה בשעות אחר הצהרים.
  3.      אין להתעלם מהעובדה שחל שינוי מהותי במצבה הכלכלי של העיריה, דבר שהביא לחתימה על הסכם ההבראה מ- 2004, מה שהביא לכך שהרבה מהשירותים שהעניקה העיריה לתושביה בוטלו ובעקבות זאת בוטלו משרות ופונקציות בתקן העיריה ולכן נוצר מצב בו עוד יותר קשה לעיריה להציע למערערת תפקיד הולם.
  4.      בשינוי מערכאות שיפוטיות אחרות לא יכול בית דין זה ליצור מצב בו "ייקוב הדין את ההר" ולהתעלם מהמציאות הכלכלית הקשה בו שרויה העיריה. יש לזכור כי תכנית ההבראה סוכמה לאחר שהעיריה היתה במצב בו היא לא היתה מסוגלת לשלם את שכר עובדיה והיא חוייבה על ידי הממשלה לחתום על הסכם זה כתנאי להקצאת תקציב לתשלום השכר לעובדיה. חיוב העיריה בהעסקת עובדים שהיא אינה זקוקה להם יחזיר את המצב לקדמותו ואם נתעלם מהמציאות נמצא עצמנו דנים שוב בתביעות עובדים וארגוני עובדים לתשלום שכר מולן.




סוף דבר

על דעת רוב חברי המותב כנגד דעתו החולקת של נציג המעבידים, מר הלל דודאי, הערעור מתקבל. העירייה תשלם למערערת שכר טרחת עורך דין בסך 7,000 ש"ח תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין. לא ישולם הסכום במועד האמור, ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום המצאת פסק הדין לעירייה ועד התשלום בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. בקשת צד בסכסוך קיבוצי

  2. הסכם קיבוצי בענף המלונאות

  3. הסכם קיבוצי בחינוך המשלים

  4. קידום עובדים בהסכם קיבוצי

  5. פרשנות הוראה בהסכם קיבוצי

  6. הפרת הסכם קיבוצי בענף הטייס

  7. הסכם קיבוצי כללי באולמי אירועים

  8. השלמת שעות נוספות בהסכם קיבוצי

  9. תביעה ייצוגית למרות הסכם קיבוצי

  10. קליטת ''עובד חדש'' בהסכם קיבוצי

  11. חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957

  12. השפעת הסכם קיבוצי על זכויות גמלאים

  13. הסכם קיבוצי שחל רק על חלק מהעובדים

  14. פירוש אחיד לכל העובדים בהסכם קיבוצי

  15. הסכם קיבוצי בענף הבניין - עובדים זרים

  16. תוספת שכר לפי הסכם קיבוצי בענף המלונאות

  17. הסכם קיבוצי בענף המתכת החשמל והאלקטרוניקה

  18. הסכם קיבוצי בענף המוסכים - פיצויי פיטורים

  19. תקנות הסכמים קיבוציים (רישום), תשי''ז-1957

  20. גמול הדרכה מכח ההסכם הקיבוצי עם הסתדרות המורים

  21. הסכם קיבוצי מיוחד למחלקת הפצה בידיעות אחרונות

  22. בקשת צד בסכסוך קיבוצי שהוגשה על ידי ארגון המורים

  23. הסכם קיבוצי אולמות וגני אירועים - זכויות מלצרים

  24. כללים וצווי הרחבה של הסכמים קיבוציים בענפים שונים

  25. תקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), תשכ''ט-1969

  26. השוואת תנאי העסקה למעמד מצילים ותיקים/דור א' על פי הסכם קיבוצי

  27. הסכם קיבוצי מיוחד בין מדינת ישראל לבין ארגון הרופאים עובדי המדינה

  28. תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום), תשל''ז-1977

  29. תקנות הסכמים קיבוציים (תשלום דמי טיפול ארגוני-מקצועי לארגון מעבידים), תשל''ז-1977

  30. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון