פיצויי פיטורים לשחקני כדורגל

להלן פסק דין בנושא פיצויי פיטורים לשחקני כדורגל:

פסק דין

הנשיא סטיב אדלר

בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר-שבע אשר דחה את תביעתו של המערער לתשלום פיצויי פיטורים בגין תקופת עבודתו רבת השנים כשחקן כדורגל מקצועי בשורות המשיבה (להלן - הפועל באר שבע).

המסכת העובדתית

[2] להלן יובאו עובדות המקרה הדרושות להכרעתנו בערעור, כפי העולה מפסק הדין קמא וכפי העולה מחומר הראיות:
מר שלמה אילוז (להלן - מר אילוז), יליד 13.4.1959, עבד שנים רבות כשחקן כדורגל מקצועי בשורות הפועל באר-שבע. מעמדו כעובד, לא היה שנוי במחלוקת. באתר האינטרנט של האגודה מצינו, כי: "שלמה אילוז הינו אחד מגדולי הבלמים של הפועל באר שבע בכל הזמנים". מר אילוז שימש כקפטן הקבוצה וזומן אף לשחק בנבחרת ישראל בכדורגל.
הפועל באר שבע, שהינה אגודת ספורט המאוגדת כעמותה, חתמה עם מר אילוז על חוזה עבודה אישי מידי עונה לתקופה קצובה של שנה, כאשר עונת הכדורגל הינה בת עשרה חודשים, החל באוגוסט וכלה במאי בשנה שלאחר מכן.
חוזה העבודה האחרון על פיו הועסק מר אילוז כשחקן כדורגל, היה לתקופה המתחילה ביום 1.6.1995 ומסתיימת ביום 31.5.1996. בסוף אותה עונה, הודיעו נציגי הפועל באר שבע למר אילוז, כי לאור גילו, לא יוכל להמשיך לשמש כ"שחקן הרכב", אלא כ"שחקן סגל" בלבד, קרי כ"שחקן ספסל". בעניין זה קבע בית הדין, כי "אין ספק, כי היוזמה להפסקת המשך העסקתו של התובע כשחקן הרכב או כשחקן במעמדו המקצועי המוכר בפועל באר שבע, היתה מטעם הנתבעת. אמנם לא נאמר לתובע מפורשות, כי תופסק עבודתו כשחקן אך זו הייתה הכוונה הנסתרת של הנתבעת תוך שמירה על כבודו ומעמדו של התובע מבלי רצון לפגוע בו". עם זאת, הוצעה למר אילוז משרת עוזר המאמן. ואכן, בעונה שלאחר מכן הוא הועסק כעוזר מאמן, כאשר הסכם העבודה היה לתקופה שמיום 1.8.1996 ועד יום 30.5.1997. בסיום תקופת העסקתו כעוזר מאמן לא חודש עוד הסכם העבודה בין הצדדים, ודרכיהם נפרדו.
על פי פסק הדין קמא, בחודש יולי 1996, עם סיום תפקידו כשחקן נערך לכבודו של מר אילוז על ידי המעסיקה משחק הוקרה, שכל הכנסותיו, סכום של 44,579 ש"ח לטענת מר אילוז, הועברו לידיו. יצויין כי בתצהיר מר יוסי אורה מנכ"ל המשיבה, צויין, כי משחק זה נערך ביום 7.4.1997 או בסמוך למועד זה.
לבסוף נציין, כי תביעת מר אילוז לפיצויי פיטורים בגין תקופת עבודתו כשחקן, הוגשה ביום 26.2.2002, בחלוף כחמש שנים ממועד סיום עבודתו בפועל באר שבע.

חילוקי הדעות בין בעלי הדין בעניין עובדות המקרה -

[3] בבית הדין קמא, נחלקו הצדדים באשר לעובדות הבאות:

א.     מועד תחילת עבודתו של מר אילוז, כאשר לטענתו היה זה ביום 1.8.1977 ולטענת הפועל באר שבע, תחילת העבודה היתה ביום 5.10.1981;
ב.     מועד סיום העבודה לצורך בחינת הזכאות לפיצויי פיטורים, כאשר לטענת מר אילוז, המועד הרלוונטי הוא יום ה - 31.5.1996, עת הופסקה עבודתו כשחקן. ואילו לטענת הפועל באר שבע המועד הרלוונטי, הינו מועד סיום העבודה כעוזר מאמן ביום 30.5.1997. מכאן, אף המחלוקת באשר לשכר הקובע לחישוב פיצויי הפיטורים;
ג.     לבסוף נחלקו הצדדים בשאלת נסיבות סיום יחסי העבודה, לאמור - מי אחראי לניתוק קשרי העבודה בסוף התקופה בה שימש העובד כעוזר מאמן, ובלשון אחרת - האם העובד פוטר או התפטר.

פסק דינו של בית הדין האזורי

[4]      בית הדין קמא, הגיע לכלל מסקנה, כי מר אילוז לא פוטר. לשיטת בית הדין, אף שהיוזמה להפסקת המשך העסקתו של מר אילוז כשחקן הרכב במעמדו המקצועי המוכר, היתה מטעם הפועל באר שבע, הרי ש"אין להסיק, כי הנתבעת הודיעה לתובע בהודעה חד משמעית, כי לא ישמש 'שחקן' אלא הודיעה לו חד משמעית כי לא ישמש 'שחקן הרכב'. אין בכך הודעת פיטורים מעבודתו של התובע כשחקן מקצועי. לא הוכח, כי לתובע היתה זכות קנויה לשמש כשחקן הרכב אך יחד עם זאת, אין ספק, כי התובע היה רשאי להתפטר בדין פיטורים אם היה מוצא לנכון. אולם, במקביל להודעה לתובע על שינוי מעמדו כשחקן פעיל בהרכב, הוצעה לו עבודה חלופית כעוזר מאמן והתובע הסכים לה". נפסק איפוא, כי משמר אילוז המשיך בעבודתו בהפועל באר שבע כעוזר מאמן, מבלי שחלה הפסקה בת למעלה משלושה חודשים בין סיום תקופת עבודתו כשחקן לבין תחילת תקופת עבודתו כעוזר מאמן, אין לומר שנותקו יחסי העבודה בין הצדדים עם סיום עבודתו כשחקן.
בית הדין לא הלך כברת דרך נוספת, ולא בחן האם נסיבות סיום העסקתו של מר אילוז בשנת 1997, מזכות אותו בפיצויי פיטורים. וכך פסק: "התובע בסיכום טענותיו אינו חולק על העובדה, כי העילה בגינה הוא תובע פיצויי פיטורים הינה פיטוריו או אי-חידוש חוזה העסקתו כשחקן כדורגל. התובע לא טען לעילה נוספת שממנה ניתן להסיק, כי הוא זכאי לפיצויי פיטורים ולו באופן חילופי ואין לפסוק בעילה שלא נטענה ולפיכך, אין גם כל בסיס משפטי לחישובים השונים החילופיים שפרט התובע בנספח לסיכום טענותיו. הכלל הוא, כי "עילת התביעה" הינה מסכת העובדות המעמידה את זכות התובע לקבל את הסעד המבוקש. העילה מתגבשת עם הגשת כתב התביעה. התובע בסיכום טענותיו מתייחס לטענות ההגנה של הנתבעת לפיה סיים את עבודתו כעוזר מאמן ב-30/5/97 וטוען, כי במועד זה התובע פוטר מעבודתו ודוחה את טענת הנתבעת כי התפטר. לטענתו, מעדותו של יוסי אורה המנכ"ל עולה, כי לא פנו לתובע בסיום תקופת עבודתו כעוזר מאמן לחדש את החוזה ואף אם רצה להמשיך ולעבוד הדבר לא ניתן לו אולם, למרות האמור לעיל, טוען, כי הסתפק בתביעתו לפיצויים עבור היותו שחקן וטען, כי המשך העסקתו כעוזר מאמן אינו פוגע בזכות זו. למרות האמור לעיל, בסיכום טענותיו תבע התובע פיצויי פיטורים על פי מספר חלופות אשר זיכרן לא בא בכתב התביעה. מדובר בחלופות שפורטו ב'נספח חישובים' ובחלקן נלקחה בחשבון תקופת עבודתו של התובע כ'עוזר מאמן' לצורך שיעור פיצויי הפיטורים תוך הבחנה בין תקופת עבודתו כשחקן ותקופת עבודתו כעוזר מאמן. הנתבעת ובצדק טענה בסיכום טענותיה, כי ניסיונו של התובע בסיכום טענותיו לכלול בחישוב פיצויי הפיטורים, ולו באופן חילופי גם את התקופה בה שימש כעוזר מאמן, היינו לעונת 96/97 אשר לא נתבעה כלל בתביעתו הינה בבחינת הרחבת חזית ולפיכך דינה להידחות... העיקרון הוא שתובע לא יזכה בסעד שלא עתר לו בתביעתו וכן לא יזכה לסעד מעבר לסעד שאותו ביקש בתביעתו. בנסיבות אלה, התובע לא היה זכאי לתבוע, ולו באופן חילופי סעדים שאינם נובעים מעילת תביעתו וללא ספק אינם נובעים באופן ישיר מהסעד שתבע בתביעתו אלא לכל היותר מטענות הנתבעת בכתב הגנתה באשר לאופן חישוב פיצויי הפיטורים אם אכן היתה מתקבלת גרסת התובע".
          על פסק דינו של בית הדין האזורי הגיש מר אילוז ערעור זה שבפנינו.

עיקר טענות הצדדים בערעור

[5] לטענת המערער, מר אילוז, היה מקום לקבוע שהוא פוטר ביום 31.05.06,
עם סיום תקופת עבודתו כשחקן. לשיטתו אף הפועל באר שבע הודתה כי זהו המועד הרלוונטי, משבסעיף 3.19 לכתב ההגנה, נקבה בתאריך האמור כמועד ניתוק יחסי העבודה בין הצדדים.

טענה אחרת שבפי מר אילוז מכוונת עצמה להוראת סעיף 9 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג - 1963 (להלן - חוק פיצויי פיטורים), לפיו:

     "(א) היה עובד מועבד על פי חוזה לתקופה קצובה והגיעה התקופה לקצה, רואים אותו לענין חוק זה כאילו פוטר, זולת אם הציע לו המעביד לחדש את החוזה; סירב העובד לחדש את החוזה - רואים אותו, לענין חוק זה כאילו התפטר.
     (ב) הצעת המעביד לחדש את החוזה כאמור בסעיף קטן (א) צריך שתימסר לעובד לפחות שלושה חדשים לפני תום תקופת החוזה".

לשיטת מר אילוז, הסכם העסקתו כשחקן היה חוזה לתקופה קצובה, ומשהפועל באר שבע לא הציעה להמשיך להעסיקו כשחקן, אף לא כעוזר מאמן, שלושה חודשים לפני סיום ההסכם, "ממילא קמה לו זכות לפיצויי פיטורין עוד בתום מועד תוקפו של החוזה...".
      בנוסף, שב מר אילוז בפנינו על טענתו, כי אין לראות בעבודתו כשחקן ובעבודתו כעוזר מאמן - תקופת עבודה אחת, בשל השוני המהותי בין המשרות. ולבסוף טען, כי מכל מקום היה על בית הדין קמא לדון בשאלה האם יש לראות בניתוק היחסים בין הצדדים בשנת 1997, משום פיטורים.
המשיבה, הפועל באר שבע, תמכה בעיקרו של דבר בפסק הדין קמא ומשכך לא מצאנו להרחיב בהרצאת טענותיה.

דיון והכרעה

[6] כבית הדין קמא, אף אנו סבורים, כי העסקתו של מר אילוז בשורות הפועל באר שבע לא הסתיימה עם תום תקופת שרותו כשחקן בהרכב. זאת, משמר אילוז המשיך בעבודתו במסגרת האגודה כעוזר מאמן, מבלי שחל נתק בן למעלה משלשה חודשים, בין שתי תקופות ההעסקה.
בעניין זה לא מצאנו ליתן משקל רב לאמור בסעיף 3.19 לכתב ההגנה באשר לניתוק היחסים בין הצדדים ביום 31.05.96. סעיף זה, עניינו אך בשיהוי שבהגשת התביעה, כאשר בסעיפים אחרים לכתב ההגנה צויינה מפורשות העובדה, כי יחסי העבודה נמשכו גם בעונת 1996 - 1997. משכך אין לראות באמור בסעיף 3.19 הודאת בעל דין.
כך גם לא מצאנו ממש בטענת מר אילוז, כי על פי סעיף 9 לחוק פיצויי פיטורים, משההצעה להמשך העסקה לא הופנתה אליו שלושה חודשים עובר לסיום הסכם ההעסקה לשנים 1995 - 1996, הרי שהמדובר בפיטורים המזכים בפיצויי פיטורים. משמר אילוז נענה להצעה להמשיך בעבודתו בשורות הפועל באר שבע כעוזר מאמן, אין לומר כי הוא פוטר.
יתכן, שבמקרה בו המעסיק מציע לעובד להמשיך בעבודתו ימים ספורים בלבד לפני סיום העסקתו בהסכם לתקופה קצובה, והעובד מסרב להצעה כיוון שבדלית ברירה התחייב כבר לעבוד במקום עבודה אחר, ימצא בית הדין את העובד זכאי לפיצויי פיטורים, בנסיבות העניין. אך אין זה המקרה שבפנינו, בו הוצע למר אילוז להמשיך לעבוד והוא בחר לעשות כן. בנסיבות אלו, אין עסקינן בפיטורים, וכך אף נפסק בעבר: "חוזה עבודה לתקופה קצובה פג אמנם בתום התקופה המוסכמת, אולם, משנעשה הסכם חדש... רואים את קיומם של יחסי עובד-מעביד כמקשה אחת לגבי שתי התקופות. כך, למשל, לא קמה זכאות לפיצויי פיטורים, מכוח סעיף 9 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, בגין התקופה שנסתיימה, ומאידך גיסא, משבא החוזה החדש לסיומו בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים - הזכאות היא לשתי התקופות גם יחד".      
לבסוף, אין אנו סבורים, כי בעניינו של מר אילוז מדובר בשתי תקופות העסקה נפרדות בשתי משרות שונות. אכן, פעמים רבות משנה עובד במרוצת תקופת העסקתו את אופי עבודתו, לעיתים בשל קידום, לעיתים בשל צרכי העבודה המשתנים ולעיתים רחוקות, כבמקרה דנן, בשל גילו של העובד. ככלל, אין לומר במקרים שכאלה, כי העובד פוטר מעבודתו והועסק שוב במשרה אחרת, אלא מדובר בתקופת העסקה אחת. פסקי הדין שהביא המערער, כדי לתמוך בטענתו, כי מדובר בשתי תקופות העסקה שונות, אינם מסייעים בידו, משאין הנדון בענייננו דומה לראייה שבאותם פסקי דין. כך, בעניין סברינסקי דובר בעבודה בשני מפעלים שונים של המדינה ובעניין גוטרמן דובר באופן חישוב פיצויי הפיטורים לכל תקופת העבודה, כאשר במהלכה חל שינוי יסודי בצורת ההעסקה.

[7]     עם זאת ובצד האמור לעיל, נבקש לעמוד על סוגייה אחת, בה אין אנו רואים עין בעין עם בית הדין קמא.
לדידנו, אילו נפסקו יחסי העבודה בין הצדדים, בתום העסקתו של מר אילוז כשחקן היה מקום לזכותו בפיצויי פיטורים. על פי מכלול העובדות שבפנינו, נציגי הפועל באר שבע הודיעו למר אילוז, כי שוב לא ישובץ כשחקן הרכב וכי לאור גילו הגיע זמנו לחדול מלשחק. עמדת בית הדין קמא, לפיה, מבלי שנאמר לעובד בלשון מפורשת כי הוא מפוטר, לא נתהוו פיטורים, אינה מקובלת עלינו בנסיבות העניין.
עם זאת, בהערתנו לעיל אין כדי לסייע למר אילוז בתביעתו לתשלום פיצויי פיטורים בשל הפסקת עבודתו כשחקן, משכאמור, הוא המשיך לעבוד בפועל באר שבע כעוזר מאמן.

[8] תקופת עבודתו של מר אילוז כעוזר מאמן לא נזכרה בכתב התביעה. בכתב ההגנה שהגישה, טענה הפועל באר שבע, כי השמטת עובדה זו עולה לכדי חוסר תום לב בניהול הליכי המשפט. תשובת מר אילוז לטענה זו היתה, כי הוא סבר ש"מדובר במשרה אחרת לחלוטין" כך שאין למנותה בנשימה אחת עם תקופת עבודתו כשחקן, אשר לשיטתו הסתיימה בפיטוריו.
למרות שתקופת עבודתו של מר אילוז כעוזר מאמן הושמטה מכתב התביעה, הרי שעניין זה, לרבות סוגיית סיבת הפסקת עבודתו כעוזר מאמן, מצא דרכו לזירת הדיון בבית הדין קמא עד מהרה, עם הגשת כתב ההגנה, בו צויין, כי "לתובע... הוצע תפקיד אחר של עוזר מאמן ואכן הוא המשיך בתפקיד זה עונת משחקים נוספת... בתום עונת 96/97 לאחר שבמהלך כל העונה החל התובע תהליך של חזרה בתשובה, הודיע התובע לנתבעת על רצונו להפסיק יחסיו עמה". התייחסות מפורשת לשאלה, מתי הסתיימה העסקת מר אילוז ובאילו נסיבות, מצאנו אף ברשימה המוסכמת של פלוגתאות ומוסכמת שהגישו הצדדים לבית הדין קמא ביום 19.05.03. וכך נוסחה הפלוגתא: "האם התובע פוטר, או התפטר ומתי ? מה היו נסיבות הפסקת עבודתו אצל הנתבעת ?".
כאמור לעיל, בית הדין ראה עצמו מנוע מלבחון את שאלת זכאות מר אילוז לפיצויי פיטורים בגין סיום יחסי העבודה עמו בתפקידו כעוזר מאמן בשנת 1997. זאת, מן הטעם, שמר אילוז לא עתר בכתב התביעה לסעד המבוסס על נסיבות סיום עבודתו כעוזר מאמן. אכן, היה מיטיב מר אילוז לעשות אילו ביקש לתקן את כתב תביעתו בעניין זה. עם זאת, משהסוגיה הועלתה בכתב ההגנה ביוזמת הפועל באר שבע ונוסחה כפלוגתא על ידי הצדדים, ומשלא דובר בהפתעת הצד שכנגד בשלב הסיכומים, סבורים אנו שהיה מקום לדון בשאלת נסיבות סיום העסקתו של מר אילוז בשנת 1997. מסקנתנו זו מתחזקת, לנוכח העובדה, כי סוגייה זו זכתה להתייחסות בשלב ההוכחות בבית הדין קמא. בתצהיר עדות ראשית מטעם הפועל באר שבע, הצהיר מר יוסי אורה, מנכ"ל האגודה, לעיצומה של המחלוקת בדבר נסיבות סיום העסקתו של מר אילוז בשנת 1997, כי "אני זוכר שהיו מחשבות להכשיר אותו מספר שנים כעוזר מאמן ואח"כ לקדמו שוב לתפקיד המאמן בקבוצה. אלא, שמסיבותיו... החליט התובע לפרוש מכדורגל בכלל... התובע לא פוטר מתפקידו כשחקן או מתפקידו כעוזר מאמן אלא החליט לפרוש". מר אילוז אף נחקר באשר לנסיבות סיום העסקתו בחקירתו הנגדית ותשובתו לפרוטוקול הדיון מיום 23.03.04, היתה: "דיברתי עם יוסי אורה לאחר שהייתי עוזר מאמן, בסוף אותה עונה... שאלתי מה קורה איתי. זה היה בפגרה בסוף עונה 96-97 שהייתי עוזר מאמן. קראתי בעיתונות שמינו את בני טבק בתור מאמן ופניתי ליוסי אורה ושאלתי מה קורה, בדרך כלל בפגרה מתקשר מנהל הקבוצה או המנכ"ל וקוראים לשחקן לבוא לחתום על הסכם, לא קראו לי, פניתי אליו ושאלתי מה קורה איתי והוא אמר שחתמו עם טבק את החוזה וזהו". לשאלת באת כח הפועל באר שבע: "זו היתה השיחה שלכם" ענה מר אילוז "כן. האחרונה". נמצאנו למדים, כי שאלת נסיבות סיום העסקת מר אילוז מצוייה היתה על "סדר יומו של ההליך", וכי הפועל באר שבע הייתה ערה לטענתו החלופית של מר אילוז באשר לפיטוריו בשנת 1997 ואף התמודדה עם טענה זו. כך למשל בתצהירו של מר אורה מיום 10.03.04 צויין "מייעוץ משפטי שקיבלתי נמסר לי כי במידה וזכאי התובע לפיצויי פיטורין הרי שיש לחשבם על פי שכרו בשנת עבודתו האחרונה בסך של 6,404 ₪. בעונת 96/97 נחתם הסכם בין התובע לבין הנתבעת לפיו שכרו הינו בסך של 3,000 ₪ נטו לחודש שהינם 6,404 ₪ ברוטו. לפיכך, במידה וזכאי התובע לפיצויי פיטורין חישוב פיצויי הפיטורין יעשה ע"פ שכרו האחרון כאמור...".

[9] משהגענו למסקנה, כי המועד המכריע לבחינת סיום יחסי עובד ומעביד, הינו
סיום העסקת מר אילוז כעוזר מאמן ביום 30.05.97 וכי היה ראוי שבית הדין קמא יכריע, האם סיום ההעסקה היה תוצאת פיטורים או התפטרות, אין מנוס, כי אם לבטל את פסק דינו של בית הדין האזורי ולהשיב אליו את הדיון.
בית הדין קמא ישלים את הדיון בתיק, באופן שייקבע את נסיבות סיום ההעסקה ואם יעלה הצורך יוסיף ויקבע את תקופת העסקתו של מר אילוז ואת שכרו הקובע לחישוב פיצויי הפיטורים על פי החוק, התקנות וההלכה הפסוקה.
נציין, כי באשר לנסיבות סיום ההעסקה הובאו כבר ראיות בפני בית הדין קמא כמצוין לעיל, אף כי אפשר שהיה על הצדדים לעשות מאמץ יתר לפרוס בפני בית הדין מסכת ראייתית רחבה ומקיפה יותר. לאור האמור, ישקול בית הדין אם לאפשר לצדדים להשלים ראיותיהם בעניינים הצריכים להכרעה ויקצוב לצדדים מועדים קצרים להגשת השלמת סיכומים בנושאים אלה. לאחר זאת, יעשה בית הדין את הנדרש למתן פסק דינו בהליך במועד קרוב.

לא מצאנו לעשות צו להוצאות בערעור, ובית הדין האזורי יביא הוצאות הליך זה בחשבון, בבואו לפסוק הוצאות במסגרת פסק דינו.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול בוררות כדורגל

  2. פציעה במשחק כדורגל

  3. פציעה בכדורגל ילדים

  4. שבר ביד במשחק כדורגל

  5. שחרור ממועדון כדורגל

  6. התפרעות אוהדי כדורגל

  7. פיצויים למאמן כדורגל

  8. זכויות בקבוצת כדורגל

  9. תביעה נגד קבוצת כדורגל

  10. תאונת כדורגל בבית ספר

  11. סיבוב ברך במשחק כדורגל

  12. עורכי דין כדורגל מומלץ

  13. מוות אחרי אימון כדורגל

  14. פיטורי מאמן כושר כדורגל

  15. הסכם סוכן שחקנים כדורגל

  16. פציעה במשחק כדורגל בצבא

  17. תאונת דרכים שוער כדורגל

  18. ביטול הפחתת נקודות ליגה

  19. ביטוח פציעת שחקן כדורגל

  20. פציעה בברך במשחק כדורגל

  21. לשון הרע נגד שופט כדורגל

  22. פציעת קרסול במשחק כדורגל

  23. תביעה נגד בית''ר ירושלים

  24. שבר ביד בגלל פגיעת כדורגל

  25. פציעת כדורגל - ביטוח לאומי

  26. פציעת כדורגל - ביטוח לאומי

  27. פרישת שחקן כדורגל בגלל פציעה

  28. תביעת נזיקין של שחקן כדורגל

  29. פיצויי פיטורים לשחקני כדורגל

  30. סיווג קבוצת כדורגל לצורכי מס

  31. פיצויי פיטורים שדרנית כדורגל

  32. זריקת אבן על ילד במשחק כדורגל

  33. הפקדת ערובה ע''י קבוצת כדורגל

  34. תאונת דרכים שחקן כדורגל מקצועי

  35. קרע ברצועה הצולבת לשחקן כדורגל

  36. פציעה קשה של אוהד במשחק כדורגל

  37. פציעה באשכים במהלך משחק כדורגל

  38. מי אחראי על פציעת שחקן כדורגל ?

  39. פיצוי מוסכם בחוזה עם שחקן כדורגל

  40. נפילה בחדר הלבשה של קבוצת כדורגל

  41. פציעת כדורגל בגלל תנאי מגרש גרועים

  42. מעמד שחקן כדורגל מושאל לקבוצה אחרת

  43. סירוב חברת הביטוח לשלם לשחקן כדורגל

  44. הקרנת משחקי כדורגל במקומות ציבוריים

  45. מוזיקה במשחקי כדורגל - זכויות יוצרים

  46. עבודות חפירה לצורך הכשרת מגרש כדורגל

  47. הכרה בפגיעת במשחק כדורגל כתאונת עבודה

  48. פציעת אוהד כדורגל התפרצות אוהדים למגרש

  49. תביעה בגין כרטיסים למשחק כדורגל למונדיאל

  50. פיצויי פיטורים על תקופת השאלת שחקן כדורגל

  51. פיצויים לשחקן כדורגל אשר נפצע במשחק אימון

  52. ביטוח שחקן כדורגל שנאלץ לפרוש עקב פציעה קשה

  53. סכסוך כספי בין שחקן לבין יו''ר מועדון כדורגל

  54. קיוסק ליד מגרש כדורגל - תשלום דמי שימוש ראויים

  55. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון