פיטורים של שוטר ותיק

להלן פסק דין בנושא פיטורים של שוטר ותיק:

פסק-דין     


השופט ע' פוגלמן:

     האם נפל פגם בהחלטת המשיבים להורות על פיטוריו של העותר ממשטרת ישראל? זו השאלה העומדת להכרעתנו.

רקע עובדתי

1.      העותר, בן 47, נשוי ואב לשלושה ילדים. בשנת 1986 התגייס העותר למשטרת ישראל. העותר החל את שירותו כלוחם וכטכנאי קשר במשמר הגבול. בסוף שנת 1992 הועבר העותר לשרת בבית המעצר קישון, בתחילה כמפעיל קשר, ובהמשך כזקיף. לקראת סוף שנת 2005, כאשר האחריות על בית המעצר הועברה לשירות בתי הסוהר, הוצב העותר מחדש כמוקדן במרכז הדיווח ("מוקד 100") של המחוז הצפוני. במהלך שנת 2006 הגיש העותר מספר תלונות למחלקה לחקירות שוטרים נגד מפקדיו. בתלונות נטען כי המפקדים ביחידתו הטרידו מינית שוטרות ששירתו במרכז הדיווח, ונתנו הכשר לזיוף דיווחי שעות עבודה של אותן שוטרות. המחלקה לחקירות שוטרים החליטה שלא לפתוח בחקירה בנוגע למרבית תלונותיו ואלו נסגרו (על ההחלטה באחד התיקים הוגש ערר, שעדיין תלוי ועומד). הטיפול בחלקן האחר של התלונות הועבר למחלקת המשמעת, שם הן נבדקו על ידי קצין בודק, בדרגת רב פקד, אשר אינו משרת ביחידה ואינו מכיר אישית את המעורבים. בגדרי בדיקה זו נגבו עדויות מהגורמים "הקשורים באופן ישיר ועקיף לתלונותיו של העותר מתוך מגמה להבין את הרקע לתלונותיו". מסקנותיו של הקצין הבודק היו כי אין במעשים המיוחסים כדי לבסס עבירה פלילית או משמעתית. עם זאת, בהמשך לאחת מן התלונות נמצא כי יש מקום לערוך רענון נהלים במרכז הדיווח, על מנת להבטיח מניעת חריגה מנורמות התנהגות המחייבות אנשי משטרה. העותר אף הגיש קובלנה לנציב קבילות שוטרים וסוהרים, במסגרתה טען, בין השאר, כי מפקדיו מתנכלים לו ומבקשים להביא לפיטוריו. בגדרי הליך בדיקתה של הקבילה נערכו עם העותר מספר שיחות הבהרה, וכן נתבקשו התייחסויות מצד מפקדיו. לאחר אלה, נמסר לעותר ביום 30.5.2007 כי קבילתו האמורה נדחתה אף היא.

במהלך שנות שירותו של העותר במשטרה נשקלה מספר פעמים האפשרות להפסיק את שירותו, בשל אי שביעות רצון מתפקודו, שביטויה בין השאר, בהערכות תקופתיות נמוכות שקיבל ממפקדיו. בראשית שנת 2007 שבו והועלו מצד מפקדיו של העותר טענות לתפקוד לקוי, וחלה ירידה בציונים שניתנו לו בגליון הערכה. לעותר הוכנה "תכנית הדרכה" אישית לשיפור תפקודו, אך כפי הנטען, תפקודו "הלך והדרדר", והוא היה אחראי לתקלות שונות בעבודתו. העותר תיעד שיחות שהתקבלו באופן לא ברור, טעה בדיווח על מיקומם של אירועים וגרם בכך להטעיה של השוטרים שנשלחו לטפל באירועים ואף נרדם תוך כדי פתיחת אירוע. להשקפת המשיבים תפקוד כזה גורם נזק רב למערכת המשטרתית ועלול לגרום לתוצאות "הרות אסון" ככל שמדובר בדיווח על אירוע בו קיימת סכנה לחיי אדם. בחודש יוני 2007 הוזמן העותר לראיון אזהרה ובו - לאחר שפורטו רשימת תקלות שנזקפו לחובתו - נמסר לעותר שניתנת לו הזדמנות אחרונה בכדי לשפר את תפקודו. בחלוף כחודשיים - בחודש אוגוסט 2007 - נערך לעותר ריאיון אזהרה נוסף בפני מפקד משל"ט צפון. ביום 6.9.07 כונסה בלשכת מפקד מחוז הצפון של המשטרה ועדת הערכה אשר המליצה על פיטורי העותר מחמת חוסר התאמה לשירות במשטרה. ביום 24.12.2007 נערך לעותר שימוע במחלקת המשמעת שבמטה הארצי (להלן: מחלקת המשמעת), שבו נכח גם בא-כוחו. בהמשך לכך, הורה ביום 21.1.08 ראש אגף משאבי אנוש במשטרה (להלן: ראש האגף) על פיטוריו של העותר. מכאן העתירה שלפנינו.

טענות הצדדים

3.     העותר טוען שפיטוריו מן המשטרה נעשו שלא כדין וכי יש להורות על בטלותם ועל החזרתו לשירות פעיל. לטענתו, ההחלטה לפטרו אינה סבירה, אינה מידתית, ונגועה בחוסר תום לב ובשיקולים זרים. בפרט טוען העותר, כי כתגובה לקבילות ולתלונות שהגיש, מפקדיו סילפו לרעה את גיליון הערכה שמילאו בעניינו ביום 28.8.07, וכי מפקדיו הפלו אותו לרעה מחמת היותו איש דתי. כן מדגיש העותר כי לאורך כל עשרים ואחת שנות שירותו במשטרה הוא ביצע את תפקידיו בנאמנות וללא בעיות משמעת כלשהן, כי פיטוריו יביאו לפגיעה כלכלית בו ובמשפחתו, וכי לא נעשה כל ניסיון לשבצו בתפקיד התואם את אופיו וכישוריו. העותר טוען עוד כי נפלו פגמים בהליך פיטוריו.

     עמדת המשיבים הינה כי דין העתירה להידחות, בהעדר עילה להתערב בהחלטה להורות על פיטוריו של העותר. ההחלטה לפטר את העותר היא עניינית וסבירה, ונתקבלה כמוצא אחרון, לאחר שלעותר ניתנו הזדמנויות לשפר את תפקודו, אך ללא הועיל. לעמדת המשיבים, אין בסיס לטענת העותר כי מפקדיו התנכלו לו בשל התלונות שהגיש. בהקשר זה נטען, כי כל הקבילות והתלונות נבחנו לעומק על ידי גורמים אובייקטיביים ונמצא כי אינן מוצדקות. עוד מציינים המשיבים כי העותר "אינו עוזב את המשטרה בידיים ריקות" וכי הוא יהיה זכאי לקצבה חודשית בשיעור של 51.33% ממשכורתו הקובעת, ולהטבות נוספות.

דיון והכרעה

4.     סעיף 10(2) לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: פקודת המשטרה) מסמיך את המפקח הכללי של משטרת ישראל לפטר שוטר "אם הוכח, להנחת-דעתו, שהשוטר מתרשל או בדרך כלל בלתי-יעיל במילוי תפקידיו או אינו מתאים מבחינה אחרת למלא תפקידיו" (סעיף 10(2) לפקודה). מכוח הוראת סעיף 7 לפקודת המשטרה הואצלה סמכות זו, ככל שהיא נוגעת לשוטר שאינו קצין, לראש האגף (השוו: בג"ץ 8156/06 ממן נ' המפקח הכללי של משטרת ישראל (לא פורסם, 14.1.2007) פסקה 8 (להלן: עניין ממן)). את הפעלתה של סמכות פיטורי שוטר מחמת אי התאמה, יש לבחון על רקע תפקידה של המשטרה. כפי שנפסק:

"המשטרה הינה מערכת המופקדת על שירות חיוני לציבור; ככזו היא אחראית לביצוע משימות נרחבות בעלות חשיבות עליונה לחברה; משימות אלה מחייבות התאמה מלאה של המשרתים במשטרה לביצוע תפקידם החל בדרגים הנמוכים ולאורך כל סולם התפקידים וכלה בהנהגה הבכירה. ההתאמה נדרשת הן ביכולת הביצוע של המשימות הן ברמה הערכית והמוסרית של השוטר, המשמש נציגה של מערכת אכיפת החוק. מכאן ששילובו של אדם בתפקיד במשטרה כשהוא אינו מתאים לכך עלול לפגוע קשות במערך הביצוע של המשטרה, כמו גם בתדמיתה בעיני הציבור כגוף הפועל על בסיס ערכי הגינות וטוהר מידות. לפיכך אינטרס ציבורי מן המעלה הראשונה הוא להבטיח קיומו של שירות משטרה תקין, יעיל והגון, אשר יישא במטלות הקשות המוטלות עליו ברמה הראויה (בג"ץ 671/04 גרין נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(5) 827, 833 (2005) (להלן: עניין גרין); כן השוו: בג"ץ 5844/07 כרמלי נ' ראש אגף משאבי אנוש (לא פורסם, 3.4.2008) פסקה 24 (להלן: עניין כרמלי)).

     מדברים אלה נגזר מתחם רחב של שיקול דעת למשטרה לקבוע את מידת התאמתו של שוטר למלא את תפקידו (עניין גרין, בעמ' 832). בצד האמור, וכפי שנפסק, החלטה על פיטורי שוטר צריכה להתקבל "בזהירות רבה, להיות מבוססת כדבעי ולהישמר למקרים בהם לא ניתן לנקוט בצעד שפגיעתו פחותה" (עניין ממן, פסקה 9). דברים אלה מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בפיטורי שוטר אשר שירת תקופה ארוכה וכאשר למהלך עלולות להיות השלכות חמורות עליו ועל משפחתו.

     על רקע דברים אלה נפנה לבחון את החלטה על פיטוריו של העותר. בחינה זו תעשה בהתאם לאמות המידה המקובלות לבחינת החלטותיה של רשות מינהלית "שעיקרם בכך כי [בית המשפט] לא יתערב בהחלטה אלא אם מצא כי התקבלה בחריגה מסמכות או תוך פגיעה בכללי הצדק הטבעי, או שהיא נגועה בשיקולים זרים או באי-סבירות קיצונית היורדת לשורשם של דברים" (עניין גרין, בעמ' 832 - 833; כן השוו: עניין ממן, פסקה 7; עניין כרמלי, פסקה 23).

6.     על רקע התשתית עליה עמדנו, נבחן תחילה את טענות העותר כנגד הליך הפיטורין עצמו. העותר טען כי השימוע נערך לאחר שהתקבלה ההחלטה בעניינו, ונעשה למראית עין בלבד. אין בידנו לקבל הטענה, אשר לא נתמכה בכל תשתית עובדתית קונקרטית. זאת ועוד. כפי שעולה מן החומר שהוצג לנו, ההליך להפסקת שירותו של העותר במשטרה נעשה בצורה מסודרת. לעותר נערכו מספר ראיונות בהם הוזהר כי אם לא ישפר את תפקודו יישקל המשך שירותו במשטרה. בהמשך לכך, נערכה ישיבה של ועדת ההערכה אשר בסיומה הוחלט להמליץ על פיטוריו של העותר מן המשטרה. בהמשך לאלה נערך לעותר השימוע, אשר לאחריו התקבלה ההחלטה על ידי ראש האגף. מדובר אפוא בתהליך קבלת החלטות סדור וראוי. העותר הוסיף וטען לפגם נוסף בהליך השימוע, שכן זה לא נערך על ידי ראש האגף, הוא הגורם המוסמך לקבל החלטה. גם בטענה זו אין ממש. דרכי השימוע הן מגוונות, ואין למצוא פגם בכך שהשימוע נערך על ידי גורם מטעמו של הגורם המוסמך לקבל החלטה, ובלבד שהונח בפניו דיווח אמין ומפורט על הטענות שהועלו (השוו: עניין ממן, פסקה 8; עניין אשכנזי, פסקה 3 לפסק דינה של השופטת א' חיות, ופסקה 8 לפסק דינו של השופט א' א' לוי). במקרה שלפנינו נערך השימוע על ידי עורכת דין (בדרגת פקד) ממחלקת המשמעת. בשימוע נכחו העותר ובא-כוחו וטענותיהם - כמו גם מהלך השימוע כולו - תועדו בפרוטוקול השימוע, אשר היה לפני ראש האגף בעת שקיבל החלטתו. אין אפוא למצוא פגם במתכונת עריכת השימוע.

8.     נמשיך ונבחן את החלטת המשיבים לגופה. עיון בגיליונות ההערכה שמילאו מפקדיו של העותר מלמד על חוסר הערכה נמשכת לתפקודו המקצועי, שביטויו בציונים שניתנו לו, שנעו, במרבית המקרים, בין "מתחת לבינוני" (או "חלש") לבין "בינוני". כפועל יוצא אף נשקלה האפשרות להפסיק את שירותו במשטרה, הן בשנת 1995, הן בשנת 2000. נדגיש, כי הערכות אלו ניתנו על ידי מפקדים שונים, ובעת שהעותר שירת במספר תפקידים, השונים זה מזה באופיים. ההערכות שניתנו לעותר משקפות את רמתו המקצועית במשך השנים, ומלמדות על כי לא חל שינוי ברמה המקצועית שהפגין. נוכח אלה, יקשה לקבל את טענת העותר כי לא היה מקום ליתן להערכות שניתנו לו משקל בהחלטה על פיטוריו, שכן מדובר בנתון שהוא רלוונטי להחלטה.

נוסיף ונבחן את טענת העותר כי פיטוריו הם פועל יוצא של התנכלות מצד מפקדיו, שביקשו לנקום בו על התלונות שהגיש. טענה זו התמקדה בגיליון ההערכה התקופתית של העותר מיום 28.8.07. נטען, כי בגדר הערכה זו ניתנו לעותר ציונים נמוכים במיוחד, והיא שהובילה למעשה לפיטוריו. אכן, לו היה נמצא שברקע הליך הפיטורים ניצב רצונם של מפקדיו של העותר לבוא עימו חשבון על התלונות שהגיש, היה בכך פגם היורד לשורשו של ההליך. עוד מקובל עלינו, כי טענה זו של העותר יכול הוא להוכיח באמצעות ראיות נסיבתיות (השוו בג"ץ 6840/01 פלצמן נ' ראש המטה הכללי - צבא ההגנה לישראל (לא פורסם, 10.10.05) פסקות 16 - 17 לפסק דינה של השופטת א' פרוקצ'יה (להלן: עניין פלצמן)). אין זה המצב במקרה שלפנינו. כפי שהובהר, הציונים שניתנו לעותר בהערכה מיום 28.8.07 - הגם שהיו נמוכים באופן יחסי - לא היו שונים באופן בולט מן הציונים שניתנו בהערכות קודמות. זאת ועוד. העותר הגיש את התלונות מטעמו במהלך שנת 2006. והנה, דווקא הערכה שמולאה לגביו ביום 1.12.06 כללה ציונים גבוהים יחסית. לאלה נוסיף, כי ההחלטה על הפסקת שירותו של העותר התקבלה על רקע מכלול נתונים, אשר גליון ההערכה מיום 28.8.07 הוא רק האחרון שבהם; וכפי שכבר הובהר, הפסקת שירותו נשקלה עוד בשנים 1995 ו-2000, פרק זמן ניכר לפני האירועים נשוא התלונות. נוכח האמור, לא ניתן לקבוע שבבסיס פיטורי העותר עמדו שיקולים פסולים שיסודם בתלונות שהגיש (השוו: עניין פלצמן, פסקות 17 - 18 לפסק הדין), גם בהנחה שנטל ההוכחה בעניין זה הועבר אל המשיבים.

9.     נמצא כי המשיבים הראו שבבסיס ההחלטה לסיים את שירותו של העותר עמדו שיקולים אובייקטיבים ועניינים. ההחלטה על פיטוריו של העותר נתקבלה על בסיס אי-התאמה מתמשכת לתפקיד, ואי עמידתו בנורמות התפקוד המצופות משוטר במשטרת ישראל. בצד האמור, היו המשיבים ערים לנסיבותיו האישיות של העותר ולהשלכות הכלכליות של ההחלטה לפטרו, ובעניין זה בוצע "תחקיר רווחה" על ידי קצינת רווחה, אשר הוצג בישיבת ההערכה. עם זאת, בסופו של יום, סברו המשיבים כי - בהתחשב בשיקולים האחרים ומשקלם - נתונים אלה אינם יכולים להטות את הכף נגד פיטוריו של העותר. נתנו דעתנו גם לטענה שהעלה העותר בדבר הפלייתו מחמת היותו אדם דתי. טענה זו הועלתה גם בקובלנה שהגיש העותר, ונדחתה, ואף אנו לא מצאנו בה ממש, משנטענה ללא ביסוס מספק. נוכח אלה, הגענו לכלל מסקנה כי אין מקום - בשים לב לגדר הביקורת השיפוטית עליו עמדנו - להתערב בהחלטת המשיבים להורות על פיטוריו של העותר. נוכח מגוון התפקידים שמילא העותר, הערכות להן זכה במשך השנים, וההזדמנויות אשר ניתנו לו לשנות ולשפר את תפקודו, אשר לא הניבו פרי, לא מצאנו עילה להתערבות בכך שלא הוחלט - בנסיבות שלפנינו - על העברתו לתפקיד אחר, תחת פיטוריו.

10.     אכן, וכפי שהודגש לעיל, פיטורי שוטר - ובמיוחד לאחר תקופת שירות כה ארוכה - הינה החלטה ששמורה למקרים חריגים. במקרה שלפנינו, עומדות לעותר תכונותיו הטובות ונאמנותו למשטרה, ואלו לא נעלמו מעיניי הגורמים השונים אשר היו מעורבים בפיטוריו. כך גם יש לזקוף לזכותו שירות נאמן - ללא עבירות משמעת - במשך למעלה מעשרים ואחת שנים. הדעת נותנת כי כישוריו ותכונותיו אלו הם שהביאו לכך שלמרות תפקודו הלא מספק הושאר העותר בשירות במשך זמן כה רב. עם זאת, לאחר שהצפייה כי תפקודו של העותר ישתפר לא התממשה, הוחלט על פיטוריו. על רקע מכלול הנתונים, שהובאו לפנינו בהרחבה ותמציתם פורטה לעיל, מסקנתנו היא כי ראש האגף שקל את מכלול הנתונים הצריכים לעניין (לרבות הקצבה לה זכאי העותר), והפועל היוצא של האיזון ביניהם, שהביא להחלטה נושא העתירה, אינו חורג ממתחם הסבירות. בנסיבות אלה, אין בידנו לומר כי קמה עילה להתערבותנו בהחלטת המשיבים.

11.     אשר על כן, אציע לחברי לדחות את העתירה ולבטל את צו הביניים שניתן. בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות.

                                                   ש ו פ ט

השופטת ע' ארבל:

     אני מסכימה.

                                                  ש ו פ ט ת

השופט ח' מלצר:

     אני מסכים.

                                                  ש ו פ ט.

     הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ע' פוגלמן.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הגדרת פיטורים

  2. פיטורים משפילים

  3. פיטורים פוליטיים

  4. עורך דין פיטורים

  5. פיטורים שלא כדין

  6. פיטורים מחמת מין

  7. פיטורים מטעמי גיל

  8. פיטורים בהעדר תקן

  9. התחרטות על פיטורים

  10. פיטורים בגלל איחורים

  11. פיטורים בהעדר תקנים

  12. פיטורים בהסכמה הדדית

  13. פיטורים ללא פיצויים

  14. פיטורים בהסכמה הדדית

  15. פיטורים לפני תום שנה

  16. עתירה לביטול פיטורים

  17. פיטורים של שוטר ותיק

  18. פיטורים אחרי 9 חודשים

  19. פיטורים משיקולים זרים

  20. פיטורים טיפולי פוריות

  21. פיטורים עקב הפרת נהלים

  22. פיטורים של גננת מבוגרת

  23. פיטורים בגלל הפרת אמון

  24. נטישת עבודה או פיטורים

  25. הפחתת שכר לפני פיטורים

  26. פיטורים עקב תפקוד לקוי

  27. פיטורים מהלשכה המשפטית

  28. פיטורים אחרי 11 חודשים

  29. פיטורים עקב מצב בריאותי

  30. מכתב פיטורים רטרואקטיבי

  31. פיטורים בגין מעשה פלילי

  32. פיטורים ללא סיבה אמיתית

  33. פיטורים עקב מחסור בעבודה

  34. פיטורים עקב זלזול בעבודה

  35. פיטורים משיקולים פוליטיים

  36. פיטורים בגלל חוסרים בקופה

  37. פיטורים טיפולי פוריות לגבר

  38. פיטורים בגין טיפולי פוריות

  39. פיטורים בגלל סיבות מקצועיות

  40. פיצוי בגין פיטורים מחמת גיל

  41. פיטורים בסמוך לסיום שנת עבודה

  42. פיטורים לאחר לידה עקב איחורים

  43. פיטורים בגלל שיקולים פוליטיים

  44. פיטורים עקב היעדרות מחמת מחלה

  45. טענת העובד על פיטורים בלי סיבה

  46. הצעת חוק איסור פיטורים בזמן מחלה

  47. פיטורים ללא פיצויים מכוח פסק דין

  48. פיטורים לאחר היעדרות בשל טיפולים

  49. זכאות לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין ?

  50. פיטורים עקב החתמת כרטיס נוכחות בעבודה

  51. פיטורים בטלפון - פיצוי בסך 20,000 ש''ח

  52. אי קבלת מכתב פיטורים לאחר שינוי מעסיקים

  53. מכתב הודעה על פיטורים שנשלח על ידי העובד

  54. פיטורים שלא כדין - ערעור על גובה הפיצויים

  55. פיטורים בעילה של מעילה באמון ומעילה בתפקיד

  56. פיטורים מעבודה פיזית בתנאים קשים במחסן קירור

  57. לטענת התובע ניתן לו מכתב פיטורים עקב צמצומים

  58. פיטורים של שוטר שעבד בעבודה נוספת ללא אישור

  59. נאמר לעובד ללכת הביתה, הודיע כי לא יעזוב ללא מכתב פיטורים

  60. פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בעת טיפולי פוריות ועקב הטיפולים

  61. טענת פיטורים בגלל סירוב לשתף פעולה עם מעשים פלילים של הטיית מכרז

  62. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון