פיטורים בהריון לפני חצי שנה

לטענת התובעת, היא פוטרה עקב הריונה ופיטוריה נועדו למעשה להמנע מליתן לה להשלים חצי שנת עבודה וליהנות מהגנת חוק עבודת נשים. מדובר בפיטורים המהווים הפליה אסורה על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. להלן פסק דין בנושא פיטורים בהריון לפני חצי שנה: פסק דין 1. זוהי תביעה לתשלום פיצוי בגין פיטורים עקב הריון. הצדדים הודיעו לבית הדין על הסדר דיוני לפיו, יסכמו טענותיהם בכתב ללא חקירת המצהירים ומבלי שאי חקירה תחשב כהודאה בדברי הצד שכנגד ובית הדין יכריע על סמך החומר שבתיק ובגבולות שבין דחיית התביעה ועד קבלתה בתקרת הסכום של 30,000 ₪ בלבד. רקע 2. הנתבעת עוסקת בין היתר במתן שירות לקוחות במענה טלפוני. התובעת התקבלה לעבודה כנותנת מענה טלפוני במוקד שירות הלקוחות של חברת מירס. התובעת התחילה עבודתה ביום 3.4.05 ועברה הכשרה בת חודש ימים. באמצע חודש יולי 2005 הודיעה התובעת לממונה עליה מר שרון אברהם, כי הינה בהריון. ביום 15.8.05 הודיע מר שרון לתובעת, כי בשל כך שניתקה שיחות ללקוחות היא מושעית ליומיים. ביום 17.8.05 שבה התובעת לעבודה ונמסר לה בעל פה לאחר הליך שימוע, כי הינה מפוטרת. בשלב מאוחר יותר נשלח לתובעת מכתב פיטורים. טענות הצדדים 3. לטענת התובעת, היא פוטרה עקב הריונה ופיטוריה נועדו למעשה להמנע מליתן לה להשלים חצי שנת עבודה וליהנות מהגנת חוק עבודת נשים. מדובר בפיטורים המהווים הפליה אסורה על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. עובדה היא, לגירסת התובעת, כי מספר ימים לאחר שהודיעה למנהלה על עובדת הריונה שאלה אותה מנהלת כח האדם כמה זמן היא עובדת בחברה. התובעת מכחישה את טענות הנתבעת, כי פיטוריה נבעו על רקע איכות בלתי מספקת בעבודתה. לטענתה היא נמדדה גם מבחינה כמותית וגם מבחינה איכותית וקיבלה ציונים לשבח. התובעת מכחישה, כי הזניחה טיפול בלקוחות וכי ניתקה שיחות ללקוחות. האזנות שנעשו לה היו מגמתיות ונועדו אך ורק להביא לפיטוריה. קודם לפיטוריה, לא נערכה לה שיחה במהלכה באו אליה בתלונות על ניתוקי שיחות. הנתבעת טוענת, כי היחיד שידע על הריונה של התובעת הינו מר שרון אברהם אשר שימש כראש צוות במוקד השירות של חברת מירס ואשר היה ממונה הישיר של התובעת. יתר המנהלים לא ידעו על עובדה זו. באשר לעילות הפיטורים, טוענת הנתבעת, כי התובעת זכתה להערכה לאור המדדים הכמותיים בהם היא עמדה אולם לא עמדה בסטנדרטים איכותיים אותם מציבה הנתבעת לעובדיה. אין כל קשר בין עובדת הריונה לבין פיטוריה של התובעת. מדובר בתלונות שהתקבלו מלקוחות אשר התלוננו על תיפקודה של התובעת ויחסה כלפיהם. מהאזנות שנעשו בשיחות התברר, כי השיחות נותקו לפתע בניגוד להוראות הנתבעת והתובעת לא חזרה אליהם והותירה אותם ללא טיפול הולם. מוסיפה הנתבעת וטוענת, כי טרם פיטוריה נערכו עימה לפחות שני משובים בקשר לתיפקודה ובמהלכם נדרשה לשפר תיפקודה. עוד טוענת הנתבעת, כי הואיל והתובעת עבדה פחות מחצי שנה, לא היתה מניעה בדין מלפטר אותה. דיון והכרעה 4. לטענת התובעת, היא סיפרה על עובדת הריונה בחודש יולי 2006 למר שרון. מוסיפה התובעת וטוענת, כי גם המנהלים האחרים ידעו על עובדה זו. להוכחת גירסה זו הוגש מטעם התובעת תצהירה של מר ג'ניפר ז’ורוב שעבדה בתקופה הרלוונטית עם התובעת. העדה מצהירה, כי התובעת הודיעה לה שהיא בהריון ואף ראתה, כי היא מקיאה תכופות. כל הצוות ידע, כי התובעת בהריון והותר לה לאחר עקב מצבה הרפואי. עד הנתבעת מר שרון מצהיר, כי במהלך חודש יולי 2005 סיפרה לו התובעת, כי הינה בהריון אך הוא לא סיפר דבר זה לממונים עליו. עדת הנתבעת גב' מיכל פלד ששימשה בתקופה הרלוונטית כמנהלת מוקד שירות לקוחות של חברת מירס מצהירה, כי מעולם לא הובאה לידיעתה, כי התובעת היתה בהריון בזמן עבודתה ובמועד פיטוריה ועל עובדת היותה של התובעת בהריון היא למדה בכתב התביעה בלבד. עד נוסף מטעם הנתבעת מר דרור ביטון המשמש כחשב שכר בנתבעת מצהיר, כי מעולם לא הובא לידיעתו, כי התובעת היתה בהריון בזמן עבודתה ובמועד פיטוריה. הדבר לא נמסר לו לא על ידי התובעת עצמה ולא על ידי כל גורם רלוונטי אחר. מנהלת כח אדם במוקד שירות הלקוחות במירס בתקופה הרלוונטית גב' גלית סקס מצהירה, כי מעולם לא הובאה לידיעתה כי התובעת היתה בהריון בזמן עבודתה ובמועד פיטוריה. גב' סקס מציינת כי לא זכורה לה שיחה עם התובעת במהלכה שאלה אותה כמה זמן היא עובדת במוקד. ממכלול התצהירים עולה, כי הטענה היחידה שהוכחה הינה, כי התובעת מסרה למר שרון בחודש יולי 2006 על הריונה. עדי הנתבעת כולם מצהירים, כי למעט מר שרון לא ידע איש מהם על עובדת ההריון. מגירסתה של התובעת כמו גם מתצהירה של העדה מטעמה, לא ניתן להגיע למסקנה, כי אכן מי מעובדי הנתבעת, למעט מר שרון, היה מודע לעובדת הריונה של התובעת. אנו קובעים איפוא, כי למעט מר שרון לא היה איש מעובדי הנתבעת מודע לעובדת הריונה של התובעת בעת עבודתה ובמועד פיטוריה. 5. באשר לעילות פיטוריה, מצביעה התובעת על כך, כי ניתנו לה הערכות טובות על עבודתה. התובעת צירפה לתצהירה דוחות בהם נכתבו על ידי הממונים הערכות חיוביות בנוסח "הגר - המשיכי כך יפה מאוד!", "הגר - כל הכבוד!", "מעולה!" וכיוצא באלו הערות. עדת התובעת גב' ז’ורוב מצהירה לענין זה, כי התובעת היתה אחת העובדות המצטיינות בצוות וקיבלה ממר שרון מכתבי הערכה על פועלה. מדובר בצעד נדיר ורק עובדים מצטיינים מקבלים אותם. כל העובדים קינאו בתובעת עקב השבחים שקיבלה ובעיקר בשל כך שהיתה עובדת חדשה. התובעת מעולם לא הושהתה במשמרות בהם עבדו יחד. בשיחות שניהל מר שרון הוצגה התובעת כמדד להצטיינות. מנגד מפרט מר שרון בתצהירו את עילות הפיטורים לגירסת הנתבעת: "9. ביחס לתיפקודה של התובעת כעובד, אפרט כדלקמן: התובעת זכתה להערכה שלי ושל יתר הממונים עליה, לאור מדדים כמותיים בהם עמדה. אולם, כפי אפרט בהרחבה בהמשך תצהירי זה, לא עמדה התובעת בסטנדרטים האיכותיים אותם מציבה הנתבעת לעובדיה. 10. באופן כללי, עובדי המוקד, נציגי השירות, היו מקבלים דו"ח פעילות ברמת הנציג, נספח ג' לתצהיר התובעת, בד"כ על בסיס יומי. דו"ח זה מודד אך ורק את התפוקות, כמות השיחות אותן קיבל הנציג והינו מופק על ידי המערכת הממוחשבת בקלות. 11. לעניין איכות השיחות, השירות ויכולתו המקצועית של הנציג, נערכות עמו שיחות משוב וחתך מקצועי המבוססות על סמך האזנה לשיחות. במידה והמשוב נערך על סמך שיחות מוקלטות, אזי דו"ח המשוב הינו ממוחשב. במידה והמשוב נערך על סמך האזנות לשיחות "אונליין", אזי, אני עורך את הדוח באופן ידני. באופן טבעי הואיל והאזנות לשיחות ומילוי טפסי משוב על סמך האזנה ל שיחות עורך זמן רב, שיחות משוב עם הנציג נערכות בתדירות של כל כמה שבועות או כאשר מתגלות בעיות ברמת הנציג, כפי שאירע עם התובעת. 12. כאחראי המקצועי הישיר של התובעת הוברר לי מעל לכל צל של ספק, כי אצל התובעת הכמות באה על חשבון איכות העבודה, וכי הפן המקצועי של עבודתה, דהיינו, יכולתה להיות שירותית על פי אמות המידה אותן מציבה הנתבעת, לוקה מאד בחסר. 13. ברצוני לציין ואדגיש, כי גם התובעת מציינת בסעיפים 4 ו-7 לתצהירה, כי הצטיינה "ביחס לתפוקה", כלומר, עמדה בצורה טובה ביעדים הכמותיים אשר הוגדרו על ידי הנתבעת. אולם בניגוד גמור לכל המוצהר על ידה, ביחס לאיכות עבודתה התובעת "זכתה" בד"כ למשובים שלילים וביקורת אשר הובילה לבסוף לפיטוריה. 14. על אף עמידתה של התובעת בפרמטרים כמותיים, נוכחתי לדעת באופן שאינו משתמע לשני פנים, כי קיימת בעיה באיכות השירות ובתפקודה של התובעת אל מול הלקוחות במענה הטלפוני. 15. קיבלתי באופן אישי מספר תלונות מלקוחות אשר התקשרו למועד, והתלוננו בדבר תפקוד התובעת ויחסה כלפיהם. לפיכך, האזנתי לשיחות עם לקוחות מהאזנה לשיחות נוכחתי לדעת כי במהלך שיחותיה של התובעת עם לקוחות "קשים", קרי אלו שניהלו עמה שיחות ארוכות ותובעניות, נותקו השיחות לפתע, אף על פי כן בניגוד להוראות המפורשות שקיבלו עובדי המוקד, התובעת לא חזרה מיד אל לקוחות אלו והותירה אותם למעשה ללא טיפול הולם. 16. ברצוני להדגיש, כי השיחות אשר נותקו היו תמיד שיחות "קשות" והתובעת לא חזרה ולו פעם אחת ללקוחות אלו על אף ההוראות הברורות בענין. עוד אציין, כי התובעת ידעה היטב הוראות וכללים אלו ואף אישרה זאת בשיחות המשוב אשר ערכתי לה, שיחות בהן הבטיחה שלא תחזור על טעויות אלו. גם בשימוע אשר נערך לתובעת היא אישרה שהיתה מודעת לנהלים ולהוראות ולא היה בידיה כל הסבר מדוע לא פעלה בהתאם. 17. טרם האירועים אשר הביאו לפיטורי התובעת, ערכתי עמה במרוצת עבודתה אצל הנתבעת לפחות שני משובים בקשר לתיפקודה וחזרתי ודרשתי ממנה לשפר תפקודה, כאשר הדגשתי בפניה את הדרישה שלא לנתק שיחות ללקוחות "קשים" ו/או בעייתיים". אף חזרתי והדגשתי בפני התובעת כי במידה ושיחה מתנתקת יש לחזור באופן מיידי ללקוח. כמו כן חזרתי בפניה על הדרישה האלמנטרית בדבר הצורך לשוחח בנעימות ובאדיבות עם הלקוחות וליתן להם את ההרגשה שיש מי שמטפל בבעיות אותן הם מעלים. העתקי משובים - שיחות אחראי מצ"ב מסומנים כנספח א' ומהווים חלק בלתי נפרד מתצהירי זה. 18. למען הדיוק אציין, כי בניגוד גמור לאמור בסעיפים 13 ו- 14 לתצהיר התובעת, המשוב לשיחה הוא עם ציון, כאשר "0" מהווה את הציון לשיחה לה האזנתי. זאת ועוד, ביום 27.6.05 נערך משוב ל-4 שיחות שונות להן האזנתי. ביום 5.7.05 נערך משוב ל-3 שיחות להן האזנתי. שורת הערה לא נמחקה אלא הודגשה במרקר כהה ולכן היתה בלתי קריאה. לתצהיר זה צורפו אותם דפי משוב ללא המחיקה, אשר "החמיאה" לתובעת. 19. כעולה מנספח א' לעיל, כל אשר פרטתי עד לשלב זה אירע לפני האירועים נשוא התביעה, קרי, טרם סיפרה לי התובעת על הריונה ובטרם האירועים אשר הובילו לפיטוריה. יחד עם זאת, בניגוד גמור לטענת התובעת, האירועים אירעו בשלב זו היא כבר היתה עובדת מנוסה יחסית ולא במועד סמוך לכניסתה לתפקיד. 20. על אף המשובים שהעברתי לתובעת היא לא השכילה ליישם את הערותיי על פי המתואר לעיל. 21. ביום 15.8.06 התקבלה תלונה שלישית באותו שבוע מלקוחות בדבר תפקודה של התובעת והיחס אותה העניקה להם. 22. עוד באותו היום לאחר קבלת התלונה כאמור ובטרם קראתי לתובעת לשיחה, האזנתי שוב בזמן אמת למספר שיחות אותן ערכה התובעת. על כן הדפי המשוב נכתבו בכתב יד כמוסבר בסעיף 11 לתצהיר. 23. שוב נוכחתי לדעת, בעקבות האזנות נוספות, כי התבועת אינה מישמת וממלאת אחר נהלים וההוראות, וכי אין כל שיפור בתפקודה המקצועי. 24. קראתי לתובעת לשיחה, וערכתי לה משוב נוסף לשיחות להן האזנתי. לאחר המשוב ובהתייעצות עם הממונה עליי, מסרתי לה כי הוחלט להשעות אותה מהעבודה ליומיים. 25. ברצוני לחזור ולהדגיש, כי בניגוד גמור לאופן חסר תום הלב בו מנוסח כתב התביעה ותצהיר עדותה של התובעת, לתובעת היתה ידועה הביקורת והטענות המופנות כלפיה, והשעייתה נעשתה לאחר שהיא הוזהרה לא אחתו על רקע מקצועי בלבד. העתק תלונות הלקוחות מצ"ב מסומן כנספחים ב' 1 - ב' 3 ומהווים חלק בלתי נפרד מתצהירי זה. העתק משוב האזנה, מיום 15.8.05 מצ"ב מסומן כנספח ג' ומהווה חלק בלתי נפרד מתצהירי זה. 26. בניגוד גמור למוצהר בסעיף 11 (השני) לתצהיר התובעת, שינוי המערכת הממוחשבת רק היטיב אם נציגי השירות ואפשר להם לעצור שיחות ביתר קלות לעומת המערכת הקודמת. אין לראות את המוצהר בענין זה על ידי התובעת, אלא כראשית הודיה כאשר היא לפתע מודה בניתוק השיחות, אולם מנסה בחוסר תום לב של ממש לתלות את האשם במערכת הממוחשבת. 27. זאת ועוד, האמור בסעיף 16 ו-17 לתצהיר התובעת אינו אמת. בנוגע לנספח ב' 2 כלל לא מדובר בתלונה לפיה התובעת ניתקה את הלקוחה, אלא בתלונה על כך שהתובעת לא טיפלה כראוי ובאופן מקצועי בתלונתה המקורית של הלקוחה, עד אשר הלקוחה נאלצה לפנות בשנית, לאחר שבועיים, וביקשה לשוחח עם מנהל". לתצהירו צירף מר שרון העתקי משובים שנערכו לתובעת בימים 27.6.05 ו-5.7.05 וכן תלונות של לקוחות מהימים 7.8.05 ו-15.8.05. בנוסף, צורף העתק משוב האזנה מיום 15.8.05. עדת הנתבעת גב' מיכל פלד שהיתה במועדים הרלוונטיים מנהלת מוקד שירות לקוחות של חברת מירס מצהירה, כי הוברר לה מעל כל צל של ספק שאצל התובעת הכמות באה על חשבון איכות העבודה וכי הפן המקצועי של עבודתה, היינו יכולתה להיות שירותית על פי אמות המידה אותן מציבה הנתבעת, לוקה מאוד בחסר. העדה מציינת, כי התקבלו תלונות מלקוחות באשר לתיפקודה של התובעת ויחסה כלפיהם. על אף שעיקר המידע המופיע בתצהירה של גב' פלד מקורו בדיווחים של מר שרון, מצהירה התובעת כי כמנהלת המוקד היא קיבלה דיווח שוטף לגבי תיפקוד כל עובדי המוקד ובעיקר במקרים החריגים בהם נדרשה התערבותה. היא היתה מודעת היטב לרמתה המקצועית של התובעת. 6. גירסתה העובדתית של הנתבעת באשר לעילות הפיטורים, לא נסתרה. לטענות הנתבעת באשר לאיכות תיפקודה של התובעת, אסמכתאות במסמכים שצורפו לתצהירו של מר שרון ושצויינו לעיל. מדובר הן בהאזנות שנעשו באופן יזום על ידי הנתבעת והן בתלונות של לקוחות. חלק ממסמכים אלו מועדם קודם למועד בו הודיעה התובעת על הריונה. ערים אנו לכך שהתובעת קיבלה הערכות חיוביות באשר לעבודתה, אך גירסת הנתבעת לפיה, מדובר בהערכות חיוביות באשר לכמות עבודתה להבדיל מאיכות עבודתה של התובעת, פורטה באופן משכנע בתצהיריהם של מר שרון ושל גב' פלד. כאמור, מחומר הראיות עולה, כי קיימות היו בעיות בתיפקודה של התובעת ובנוסף לא ידעו הגורמים המוסמכים בנתבעת על עובדת הריונה של התובעת וזאת למעט מר שרון. נתונים אלו מביאים אותנו למסקנה, כי התובעת עמדה בנטל להוכיח שפיטוריה לא היו על רקע הריונה. נוכח מסקנתנו זו, פטורים אנו מלהתייחס במפורט לטענה המשפטית של הנתבעת בדבר זכותה לפטר עובדת בהריון לפני תום ששה חודשים מתחילת עבודתה ורק נפנה לענין זה לע"ע 1353/02 אפלבויים נ' הולצמן פ"ד לט' 495. 7. טענה נוספת של התובעת הינה, כי במהלך חודש ההכשרה לא קיבלה את מלוא שכרה והיא זכאית להפרשי שכר מינימום בסך 1,340 ש"ח. מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של מר דרור ביטון חשב הנתבעת. על פי המפורט בתצהירו התובעת התקבלה כעובדת שעתית בשכר של 19 ש"ח לשעת עבודה. על פי תלושי השכר היא קיבלה אכן 19 ש"ח לכל שעת עבודה. הואיל והנתבעת נוהגת לשלם משכורות לעובדיה ב-1 לכל חודש והואיל ואין אפשרות טכנית לחשב לעובדים שעתיים את שכרם ולשלמו מייד ב-1 לחודש, קיים אצל הנתבעת הסדר לפיו, נוהגת היא לשלם בגין חודש העבודה הראשון מקדמה על חשבון השכר. לפיכך, העבירה הנתבעת לתובעת את הסך של 2,090 ש"ח על חשבון עבודתה בחודש אפריל 2005. גם לאחר שקיבלה את מלוא שכרה בגין חודש אפריל 2005 היא לא נדרשה להשיב את המקדמה אותה קיבלה אלא עם סיום עבודתה. עיקרם של נתונים אלה עולים גם מתלושי השכר שצירפה התובעת לתצהירה. אשר על כן נדחית גם טענה זו של התובעת. 8. התביעה נדחית. אין צו להוצאות.הריוןפיטורים בהריוןפיטורים