בית הדין לעבודה פסק כי פיטורי התובעת בעת היותה בהיריון, ללא קבלת היתר היא שיוצרת את החזקה כי הפיטורים הם בשל ההיריון. בנסיבות הללו ומשטענה הנתבעת טענת התפטרות שנדחתה, כך שממילא אין היא יכולה להצביע על סיבה שיש בה כדי להצדיק את הפיטורים - הרי שהמסקנה היא כי הפיטורים הם בשל ועקב ההיריון ולפיכך ניגוד להוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. להלן פסק דין בנושא פיטורי עובדת בהריון ללא קבלת היתר: פסק דין מבוא: 1. עניינו של פסק דין זה, תביעה שהגישה התובעת בחודש אוקטובר 2007. תביעה במסגרתה טענה התובעת, כי פוטרה בעת היותה בהיריון, בניגוד להוראות סעיף 9 לחוק עבודת נשים תשי"ד-1954 (להלן: "חוק עבודת נשים"), ותוך הפרת הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה תשמ"ח-1988 (להלן: "חוק שוויון הזדמנויות בעבודה"). 2. בתמצית טוענת התובעת כי הועסקה באותו מקום עבודה - מפעל לייצור בלוקים בקריית מלאכי - מיוני 2006 ועד לחודש ספטמבר 2007. 3. התובעת טוענת עוד, כי במהלך תקופת העבודה המצוינת לעיל, התחלפו פורמאלית המעבידים במקום העבודה. כך סיפרה התובעת כי בעת שהתקבלה לעבודתה, בחודש יוני 2006 פעל המקום תחת המסגרת של חברה בע"מ בשם "אמיר בלוקים שיווק (1995) בע"מ". התובעת הוסיפה כי בחודש מאי 2007 שונתה המעטפת המשפטית תחתיה פעל המפעל; ומאותו מועד והלאה, חודש מאי 2007, פועל המפעל במסגרת חברה בע"מ בשם "סאן בלוק בע"מ" - היא הנתבעת. התובעת טוענת עוד, כי על אף חילופי הבעלויות כביכול, הרי שבפועל מנוהל המפעל ונוהל על ידי מר סולימאן אלעוברה. 4. כתב התביעה טוען עוד כי לאחר שהסתיימה הפעילות במסגרת חב' "אמיר בלוקים שיווק (1995) בע"מ", התבקשה התובעת להמשיך בעבודתה על ידי מר אלעוברה, והדבר יצא לפועל, לכל המאוחר באמצע חודש יולי 2007. 5. על פי כתב התביעה סיפרה התובעת למר אלעוברה, בשיחה שהתקיימה בין השניים בספטמבר 2007 כי היא בהיריון; ובתגובה פוטרה לאלתר. ראה: סעיף 11 לכתב התביעה. 6. בעקבות הפיטורים הוגשה התביעה נשוא פסק דין זה. 7. בתביעה מבקשת התובעת שכר בגין העסקתה בחודש ספטמבר 2007; לפיצוי בגובה שכר העבודה לתקופה שמיום הפסקת העבודה בפועל (ה-16.9.07) ועד למועד הלידה (חודש אפריל 2008); פיצוי בגובה השכר לתקופת העבודה הסטטוטורית של 60 יום שלאחר חופשת הלידה; ודמי הודעה מוקדמת של חודש. כן מבקשת התובעת פיצויי פיטורים לתקופת העבודה המצטברת שמיום תחילת עבודתה בפועל ועד לתום תקופה של 60 יום שלאחר תום חופשת הלידה; ופיצויים לפי סעיף 10 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. 8. בתמצית טוענת הנתבעת כי בתביעה אין ממש. 9. בהקשר זה טוענת הנתבעת, כי הינה גוף משפטי מופרד מחב' "אמיר בלוקים שיווק (1995) בע"מ", אשר פעלה באותו מתחם עד חודש מאי 2007. הנתבעת טוענת עוד, כי מיום שהתחילה את פעילותה במקום - לא היה מר סלימאן אלעוברה מעורב בפעילות הנתבעת; ובפרט בהחלטות על העסקת ופיטורי עובדים, לרבות התובעת. 10. הנתבעת הוסיפה כי התובעת התפטרה מיוזמתה ולא הוכח כי הפיטורים המוכחשים הם על רקע היותה של התובעת בהיריון. ראה: סעיף 18 לסיכומי הנתבעת. 11. בשים לב למחלוקת בין הצדדים, את הדיון בטענות הצדדים מבקש אני לפתוח בשאלת תחולת סעיף 9 לחוק עבודת נשים ביחסים שבין הצדדים. בשלב שני, תידון טענת התובעת לפיטורים בניגוד להוראות חוק עבודת נשים ושוויון הזדמנויות בעבודה. לבסוף אתייחס לשאלת הסעדים הכספיים, ככל שאצטרך לכך. סוגיית תחולת חוק עבודת נשים ביחסים שבין הצדדים: 12. סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים קובע כדלקמן: "לא יפטר מעביד עובדת שהיא בהיריון בטרם יצאה לחופשת לידה, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה… הוראות סעיף קטן זה יחולו בין על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה שישה חודשים לפחות (הדגשה שלי-ט.מ.)" 13. יוצא מכאן כי ככל שימצא כי התובעת עבדה באותו מקום עבודה שישה חודשים לפחות, יש תחולה להוראת סעיף 9 לחוק עבודת נשים ביחסים שבין התובעת לנתבעת. הוראה אשר מחייבת את הנתבעת לקבל היתר לפיטורי התובעת בתקופת ההיריון; וזאת ללא קשר לשאלה אם חילופי המעבידים במקום העבודה הם חילופים למראית עין, כפי שטוענת התובעת, אם לאו. 14. אין חולק כי התובעת עבדה במפעל בקריית מלאכי עד ליום 1.6.07, הוא המועד המצוין במכתב הפיטורים המסומן ת/6 לכתב התביעה. 15. התובעת חזרה לעבודה באותו מקום עבודה, לכל המאוחר בתחילת יולי 2007. לטענת הנתבעת כעובדת חב' "אמיר בלוקים שיווק (1995) בע"מ", כך סיפר מנהל הנתבעת, מר מוחמד סמור אשר אישר בעדותו: "לפני שאורית עברה לסאן בלוק, היא עבדה לפחות חודש בשביל אמיר בלוקים בשביל לגבות כסף. סלימאן אמר לי שאורית בחורה טובה שאני אקח אותה לעבודה, אחרי שעבדה אצל סולימאן כחודש. סולימאן שילם לי 5,000 ש"ח כי היא עבדה על המחשב שלי וקיבלה אוטו ממני ואחרי חודש היא התחילה לעבוד בשבילי. יש לי קבלות על זה, אני יכול להציג." עמ' 29 לפרוטוקול מיום 31.8.08 שורות 24-27. 16. כמצוין לעיל, הועסקה התובעת על ידי הנתבעת, סאן בלוק, ישירות מאוגוסט 2007. ראה: תלוש שכר לאוגוסט 2007, המסומן נ/4. 17. כעובדת חב' סאן בלוק, עבדה הנתבעת כחודש ו-10 ימים, גם כאן מבקש אני להפנות לעדותו של מר מוחמד סמור, מנהל הנתבעת, והעד מטעמה: "ש. כמה זמן אורית עבדה בסאן בלוק? ת. חודש ו-10 ימים. תאריכים אני לא זוכר" עמ' 29 לפרוטוקול מיום 31.8.08 שורות 28-29. 18. עדות זו של מר סמור מצטרפת לעדות התובעת ולמסמכים שצירפה ובהם דוחות עבודה לימים 3.9.07, 4.9.07, 5.9.04, 6.9.07, 9.9.07 ו-10.9.07, מהם עולה כי התובעת עבדה בתחילת חודש ספטמבר 2007. 19. יוצא מכאן כי למעט הפסקה זמנית של כחודש, עבדה התובעת למעלה משנה, מחודש יוני 2006 ועד למחצית ספטמבר 2007, ברציפות באותו מקום עבודה. 20. אין בהפסקה הזמנית של כחודש, כדי לנתק את הרצף של העסקת התובעת באותו מקום עבודה. ראה: חוק פיצויי פיטורים תשכ"ג-1963, סעיף 2(9). בפרט הדבר כך, שעה שחזרה התובעת לעבוד לאחר תקופת הנתק, בשירותו ועבור חב' "אמיר בלוקים שיווק (1995) בע"מ" - כך לגרסתה של הנתבעת עצמה. 21. יוצא מכאן כי בשעה שנקלטה התובעת לעבוד בשירותה של הנתבעת, בתחילת חודש אוגוסט 2007, נקלטה התובעת כעובדת אשר השלימה תקופת עבודה של שישה חודשים באותו מקום עבודה, על כל הזכויות הנובעות מעובדה זו. במאמר מוסגר אבקש להוסיף, כי העובדה שבמקביל לעבודתה עבור חב' "אמיר בלוקים שיווק (1995) בע"מ" ביולי 2007 הגישה התובעת תביעה לדמי אבטלה שהתקבלה - אין כדי לשלול את העובדה שאיננה במחלוקת, כי בפועל עבדה התובעת במהלך חודש יולי 2007 ולפיכך סוגיית דמי האבטלה ששולמו לתובעת, היא עניין נפרד ביחסים בינה לבין הביטוח הלאומי. 22. משנמצא כי התובעת עבדה ברציפות למעלה מ-6 חודשים באותו מקום עבודה, נכון למועד סיום עבודתה - חלים ביחסים שבין הנתבעת לתובעת הוראות סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים המגבילה את זכותו של המעביד לפטר עובדת בעת היותה בהיריון. 23. לאור המסקנה אליה הגעתי, לפיה חלים ביחסים שבין הצדדים הוראות סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים משהועסקה התובעת ברציפות באותו מקום עבודה למעלה מ-6 חודשים, אין אני רואה מקום להידרש לטענת התובעת, לפיה יש לראות בחב' סאן בלוק בע"מ, כמעבידתה של התובעת לאורך כל תקופת העבודה. הטענה לפיטורים שלא כדין-פיטורים בניגוד לחוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה: 24. כאמור טוענת התובעת כי פוטרה במהלך שיחה שקיימה עם מר אלעוברה ב-16.9.07. לטענת הנתבעת התפטרה התובעת מיוזמתה. בהקשר זה טענה הנתבעת, כי התובעת נעלמה בתחילת חודש ספטמבר 2007 עד ליום 16.9.07 שאז שבה על מנת להשיב את הרכב שנמסר לרשותה לצורכי העבודה. 25. במחלוקת זו שבין הצדדים בשאלת הפיטורים/התפטרות - מעדיף אני את גרסת התובעת. 26. לעניין זה יש לציין, כי טענת הנתבעת לפיה התובעת זנחה את מקום העבודה כבר בראשית חודש ספטמבר 2007, נסתרה מאותם דוחות נוכחות שצירפה התובעת לתצהירה. כאן המקום לציין כי על אף והנתבעת טענה כי אין להסתמך על דוחות הנוכחות שהציגה התובעת, משאלה נערכו על ידה - לא פעלה הנתבעת להזים את אותם דוחות. לדוגמא בדרך של הבאת עד, אשר יסתור את טענת התובעת המופיעה באותם דוחות על פגישות עבודה שערכה בתאריכים המצוינים בדוחות. עובדה זו עומדת לנתבעת לרועץ, בפרט כאשר הטענה לפיה הדוחות אינם משקפים את עבודתה של התובעת בפועל, עומדת בסתירה לעדותו של מר סמור אשר סיפר כי התובעת עבדה בשירותה של הנתבעת חודש ו-10 ימים. דהיינו, כי בתחילת ספטמבר 2007 עדיין עבדה התובעת בשירות הנתבעת. 27. עוד יש לציין, גרסתה של התובעת לפיטורים מקבלת תמיכה בעדותה של הגב' זרי נינה, אשר סיפרה בעדותה כי ראתה את התובעת עולה לפגישה יחד עם מר סמור, אירית וסולימאן. בסיום אותה פגישה ירדה התובעת וסיפרה לעדה: "…היא אמרה לי שהיה לה נעים לעבוד איתי להתראות, שאלתי מה קרה היא אמרה שפיטרו אותה." עמ' 20 לפרוטוקול מיום 31.8.08, שורות 23-24. 28. מהאישור הרפואי שצירפה התובעת, נספח ת/1 לתצהירה, עולה כי במועד הפיטורים הייתה התובעת בהיריון. 29. אין חולק כי היתר לפיטורי עובדת בהיריון המתייחס לפיטורי התובעת, לא התבקש ולא ניתן. 30. מהמקובץ עולה אפוא, כי התובעת פוטרה בעת היותה בהיריון ללא קבלת היתר; בניגוד לאיסור הקבוע בחוק עבודת נשים, סעיף 9. 31. בעדותה סיפרה הגב' זרי נינה על ידיעתם של מנהלי הנתבעת את עובדת היותה של התובעת בהיריון. בהקשר זה נשאלה העדה וסיפרה: "ש. בסעיף 17 את אומרת שאילנית וסמור ידעו שאורית בהיריון וגם את ידעת? ת. אני ידעתי אחרי. ש. איך את ידעת שהם ידעו? ת. אני ואורית עבדנו אחת מול השניה והיו מקרים שהיינו בחיכוך בינינו ואז אמרו לי לא לקחת ללב כי היא במצב רגיש... ש. הם אמרו לך שהיא בהיריון? ת. לא. הם אמרו לי שהיא במצב רגיש ואחרי יומיים שלושה היא סיפרה לי שהיא בהיריון. אילנית והתובעת היו חברות טובות והיא גם סיפרה לי. ש. את מתארת לעצמך ת. לא מתארת לעצמי, אני יודעת. באותו יום אמרו לי ככה, אחר כך אילנית בוודאות סיפרה לי שהיא לא הייתה במצב טוב עם בעלה ואילנית סיפרה לי כמה מסכנה אורית שהיא במצב כזה עם בעלה והיא בהיריון. אני יודעת את הדברים האלה רק מאילנית." עמ' 19 לפרוטוקול מיום 31.8.08, שורה 28 עד עמ' 20 שורה 15. 32. עובדת פיטורי התובעת בעת היותה בהיריון, ללא קבלת היתר היא שיוצרת את החזקה כי הפיטורים הם בשל ההיריון. בנסיבות הללו ומשטענה הנתבעת טענת התפטרות שנדחתה, כך שממילא אין היא יכולה להצביע על סיבה שיש בה כדי להצדיק את הפיטורים - הרי שהמסקנה היא כי הפיטורים הם בשל ועקב ההיריון ולפיכך ניגוד להוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. ראה: ע"ע 627/06, אורלי מורי נ' מ.ד.פ. ילו בע"מ ואח'. שאלת הסעד הכספי: 33. הסעדים הכספיים להם זכאית התובעת הם נגזרת משכר העבודה. מתלוש השכר לחודש אוגוסט 2007 עולה, כי שכר העבודה ברוטו עמד על סך של 5,830 ש"ח. ראה: תלוש שכר חודש אוגוסט - נ/4 לתצהיר עד הנתבעת מר סמור. 34. במסגרת שכר העבודה אין להביא בחשבון את שווי השימוש ברכב ובמכשיר הטלפון הנייד, שהרי אלה הועמדו לרשות התובעת לצורכי עבודתה בתור אשת מכירות וגבייה. ראה: עדות התובעת, עמ' 3 לפרוטוקול מיום 26.6.08 שורות 18-19. שם מתייחסת התובעת לתפקיד אותו מילאה כעובדת הנתבעת. מכאן שהרכב ומכשיר הטלפון הנייד אינם בגדר הטבת שכר, אלא כלי עבודה לצורך מילוי התפקיד אותו ביצעה התובעת בשירות הנתבעת. אשר על כן, ככל שנתבע פיצוי בהתייחס לשווי השימוש ברכב ובטלפון הנייד - דין הטענה להידחות. 35. לענייננו. 36. משהתקבלה גרסת התובעת ולפיה הועסקה עד אמצע חודש ספטמבר 2007 ומשלא נטען כי שולם לתובעת שכר חודש ספטמבר 2007 - זכאית התובעת לשכר ספטמבר 2007 בסכום בסך של 2,915 ש"ח. 37. משנמצא כי פיטורי התובעת נעשו בניגוד לחוק עבודת נשים, זכאית התובעת לפיצוי בגובה שכר העבודה שנמנע ממנה לתקופה שעד הלידה, ושכר עבודה לתקופת העסקה הסטטוטורית של 60 יום שלאחר חופשת הלידה. 38. התובעת ילדה ביום 16.3.08 ומשכך היא זכאית לשכר עבודה בשיעור של 8 משכורות (6 חודשים לתקופה שעד הלידה וחודשיים שלאחריה) סה"כ סכום בסך של 46,640 ש"ח. 39. כן זכאית התובעת לפיצויי פיטורים עבור תקופת עבודה שתחילתה בחודש יוני 2006 והמסתיימת חודשיים לאחר תום חופשת הלידה, דהיינו ביום 16.8.08. מתקופה זו יש לנכות את התקופה בה לא עבדה התובעת, מיום 1.6.07 ועד ה-12.7.07 ומכאן שזכאית התובעת לפיצויי פיטורים לשנתיים, סה"כ סכום בסך של 11,660 ש"ח. 40. בנוסף זכאית התובעת לדמי הודעה מוקדמת של חודש, בסכום בסך של 5,830 ש"ח. 41. לאור העובדה כי פיטורי התובעת הם לצד היותם בניגוד לחוק עבודת נשים, הפרה של חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, זכאית התובעת לפיצוי ללא הוכחת נזק בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. 42. בהתחשב בתקופת העבודה הקצרה של התובעת בנתבעת, קצת למעלה מחודש, הריני מעמיד את שיעור הפיצוי על הפרת הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה על סכום בסך של 25,000 ש"ח. 43. לסכום שנפסק לתובעת כשכר עבודה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.10.07. לעניין זה יצוין כי לא נתבעו פיצויי הלנת שכר. 44. לפיצויים שנפסקו לתובעת בגין פיטוריה בניגוד להוראת סעיף 9 לחוק עבודת נשים והפיצוי שנפסק בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין. סוף דבר: 45. סוף דבר התביעה מתקבלת. הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: א. שכר עבודה בגין העסקת התובעת בחודש ספטמבר 2007 - בסך 2,915 ש"ח. ב. פיצוי בגין הפרת סעיף 9 לחוק עבודת נשים, הכולל פיצוי הפסדי שכר לתקופה שעד מועד הלידה ולתקופת העסקה הסטטוטורית שלאחר חופשת הלידה, פיצויי פיטורים להם הייתה זכאית התובעת אילו הועסקה עד תום תקופת העבודה הסטטוטורית ודמי הודעה מוקדמת בסכום כולל של - 64,130 ש"ח. ג. פיצויים בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה - בסך של 25,000 ש"ח. 46. כמצוין לעיל, לשכר העבודה שנפסק יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.10.07, לסכומי הפיצויי שנפסקו בגין הפרת הוראות חוק עבודת נשים וחוק הזדמנויות בעבודה, יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין. 47. משהתקבלה התביעה תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות בסך של 7,500 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום. 48. הערעור על פסק דין זה הוא בזכות. ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש.הריוןפיטורים בהריוןפיטורים