פדיון חופשה לעובד עם שכר לא קבוע

איך מחשבים פדיון חופשה לעובדים שהשכר שלהם לא קבוע אלא מבוסס על עמלות ?


העובדת טענה כנגד שיעור הסכום שפסק לה בית הדין האזורי לעבודה בגין פדיון חופשה כי את שיעור השכר היומי הממוצע לצורך חישוב פדיון החופשה שלו היא זכאית, יש לחשב על פי הוראתו של סעיף 10(ב)(2) לחוק חופשה שנתית.

עם זאת, לשיטתה, בהחלת סעיף חוק זה על עובד ששכרו מורכב מעמלות, יש לבצע את ההתאמות הנדרשות.

להלן פסק דין בנושא חישוב פדיון חופשה לעובד ששכרו מורכב מעמלות:

פסק דין

השופטת רונית רוזנפלד

1.     בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת סיגל דוידוב-מוטולה ונציג הציבור יוסף פרלמן; עב 1258/03) קיבל בחלקה את תביעת המשיבה כנגד המערערות, וחייב את המערערות יחד ולחוד בתשלום פיצוי למשיבה בשיעור של 132,860 ש"ח. בית הדין חייב את המערערות בתשלום הפיצוי, נוכח נזקים שגרמו למשיבה (להלן - מגוון) בפעילותן בארגון ארבעה כנסים רפואיים. על פי קביעת בית הדין, המערערת 1 (להלן - העובדת) החלה לטפל בארגון הכנסים עוד בהיותה עובדת מגוון.
בית הדין האזורי קיבל גם בחלקה את התביעה שכנגד אותה הגישה העובדת כנגד מגוון, וחייב את מגוון בתשלום הפרשי פדיון חופשה לעובדת, בשיעור של 20,375 ש"ח.
המערערות הגישו ערעורן לבית דין זה כנגד פסיקתו של בית הדין האזורי, על שני חלקיה. לפי המלצתנו, צמצמו המערערות את ערעורן, והעמידו אותו אך על קביעת בית הדין האזורי בקשר לחישוב פדיון החופשה כפי שנפסק לעובדת.

2.     העובדות הרלוונטיות לעניין שנותר בערעור, כפי שהן עולות מפסק דינו של בית הדין האזורי הן כדלקמן:

א.     מגוון הינה חברה לארגון אירועים וכנסים. העובדת עבדה במגוון כעובדת שכירה מיום 1.5.91 ועד ליום 15.7.02. שכרה של העובדת עמד על 6,000 ש"ח כשכר יסוד, ובנוסף שולמה לה עמלה בשיעור של 30% מסכום הרווח של החברה שהתקבל כתוצאה מאירועים שאורגנו על ידה.

ב.     בית הדין האזורי קיבל בפסק דינו את טענתה של העובדת, כי בתום תקופת עבודתה נותרו לזכותה 86.92 ימי חופשה בלתי מנוצלים.

ג.     לפי תלושי שכר שהוגשו לבית הדין האזורי, השכר היומי הממוצע של העובדת בתקופה שמיום 15.4.02 ועד ליום 15.7.02 עמד על 360.5 ש"ח.

המסגרת הנורמטיבית ופסק הדין של בית הדין האזורי

3. בבסיס הדיון עומדות הוראותיהם של סעיפים 10 ו-13 לחוק חופשה שנתית
התשי"א- 1951 , שבהם נקבע כך:

"10.     דמי חופשה.
(א)     (א) המעביד חייב לשלם לעובד בעד ימי החופשה דמי
חופשה בסכום השווה לשכרו הרגיל.
(ב) השכר הרגיל לעניין סעיף זה הוא -
(1) ...
(2)     לגבי עובד בשכר - שכר העבודה היומי הממוצע כפול במספר ימי החופשה; שכר העבודה היומי הממוצע הוא הסכום היוצא מחילוק שכר רבע השנה שקדמה לחופשה למספר תשעים. היו ברבע השנה כאמור חודשי עבודה לא מלאה, יחושב השכר היומי הממוצע לפי רבע השנה של העבודה המלאה ביותר שבשנים עשר החודשים שקדמו לחופשה, הכל לפי בחירת העובד.
(ג)     ...."(ההדגשות שלי ר.ר.)

"13. חדל עובד לעבוד לפני שניתנה לו החופשה המגיעה לו עד
ליום שבו חדל לעבוד, ישלם המעביד פדיון חופשה בסכום השווה לדמי החופשה שהיו משולמים לעובד אילו יצא לחופשה ביום שבו חדל לעבוד" (ההדגשה שלי ר.ר.).

4.     בפסק דינו קיבל בית הדין האזורי את טענתה של העובדת כי את פדיון החופשה יש לחשב לפי שכרה כולל עמלות שהייתה זכאית להם, "שכן אלו היוו חלק משכרה הרגיל עבור עבודתה הרגילה". בית הדין האזורי דחה את טענתה של העובדת לפיה, בבסיס חישוב השכר יש להביא בחשבון את שכר החודשים ינואר עד מרץ 2002. בית הדין קבע, על סמך הוראתו של ס' 10(ב)(2) לחוק חופשה שנתית התשי"א-1951 (להלן: חוק חופשה שנתית), כי יש לקחת בחשבון את שלושת החודשים האחרונים לעבודתה, שהם מיום 15.4.02 ועד יום 15.7.02. בהסתמך על השכר היומי הממוצע בשיעור של 360.5 ש"ח, כפי שעלה מתלושי השכר לתקופה הנ"ל, קבע בית הדין האזורי כי הסכום המגיע לעובדת בגין פדיון חופשה עומד על 31,335 ש"ח. משקיבלה סך של 10,960 ש"ח כפדיון חופשה עם סיום עבודתה, נקבע שהיתרה העומדת לזכותה הינה בסך 20,875 ש"ח.

הערעור

5. העובדת טוענת כנגד שיעור הסכום שפסק לה בית הדין האזורי בגין פדיון חופשה. העובדת אינה חולקת על כך כי את שיעור השכר היומי הממוצע לצורך חישוב פדיון החופשה שלו היא זכאית, יש לחשב על פי הוראתו של סעיף 10(ב)(2) לחוק חופשה שנתית. עם זאת, לשיטתה, בהחלת סעיף חוק זה על עובד ששכרו מורכב מעמלות, יש לבצע את ההתאמות הנדרשות. לטענת העובדת, את המונחים "חודשי עבודה לא מלאה" ו"רבע השנה של העבודה המלאה ביותר" מן הראוי לפרש בהתאם לשיעור השכר ששולם לעובד באותם חודשים, ולא בהתאם לעבודתו על פי יחידות זמן. לטענתה, הוראת סעיף 10(ב)(2) לחוק חופשה שנתית נוקטת בגישה שונה מזו שננקטה בתקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד-1964" (להלן - תקנות פיצויי פיטורים). לפי הנטען על ידה, "בעוד שלפי הוראת תקנה 9 בעניין פיצויי פיטורים יש לקחת בחשבון את השכר הממוצע ב-12 החודשים האחרונים, בחוק חופשה שנתית בחר המחוקק בגישה מהותית שונה - לא זו המשקפת את הממוצע אלא זו התרה את השכר הגבוה יותר והתחשיב המיטיב עם התובע". על כן לדבריה, לפי נתוני השתכרותה, יש לומר כי שכרה ברבע השנה שקדמה לסיום עבודתה היה בגדר "חודשי עבודה לא מלאה". וזאת נוכח העובדה שהוא לא שיקף את שכרה הגבוה באותה שנה. "רבע השנה של העבודה המלאה ביותר" כדרישת הסעיף בחוק הוא לטענת העובדת, רבע השנה בה שולם לה השכר הגבוה ביותר, הוא שכר חודשים ינואר עד מרץ 2002. לטענתה של העובדת, זכאית היא בהתאם לחישוב האמור לסך של 99,645.70 ש"ח פדיון חופשה.

5.     מגוון תומכת בקביעות שבפסק הדין שבערעור. לטענתה, יש לקחת בחשבון גם את העובדה שהעובדת זכתה מן ההפקר במספר ימי החופשה שנקבע כי נשארו עומדים לזכותה. זאת לאור העובדה שלא היה בידי מגוון יומן חופשות מסודר, וניצול ימי החופשה לא עודכן על ידי מגוון בתלושי השכר.

אשר לדעתנו
6. אין חולק, כי "השכר הרגיל" לעניין חישוב דמי החופשה לפי חוק חופשה שנתית כולל כל תמורה המשתלמת לעובד בעד שעות עבודתו הרגילות, לרבות בגין עמלות [עע 300048/98 עובדיה סימן - הסתור בעמ' (לא פורסם, 26.3.02)]. את פדיון החופשה שלו זכאית העובדת, יש לחשב לפי שכרה כולל עמלות, שכן אלו היוו חלק משכרה הרגיל עבור עבודה רגילה שביצעה. השאלה שבמחלוקת הינה בדבר דרך חישוב שכר העבודה היומי שיעמוד בבסיס תשלום דמי החופשה.
נקדים ונאמר כי פסיקתו של בית הדין האזורי הנסמכת על לשונו הברורה והמפורשת של הוראת סעיף 10(ב)(2) לחוק חופשה שנתית נכונה בעינינו, בהיותה מתיישבת עם לשון החוק כמו גם עם תכלית הוראותיו.
איננו מקבלים את גישתה של העובדת לפיה יש לערוך את חישוב השכר היומי בהסתמך על שכר רבע השנה הגבוה ביותר. לטעמנו, הפירוש שמבקשת העובדת לתת להוראתו של החוק, אינו עולה בקנה אחד עם לשונו הברורה והמפורשת, ואף לא עם תכליתו
אנו סבורים כי לא ניתן לקרוא את הביטויים "חודשי עבודה לא מלאה" וחודשי "עבודה מלאה ביותר", כפי שנמצא בהוראת החוק, כאילו כתוב במקומם "חודשי השתכרות גבוהה פחות" או "חודשי השתכרות גבוהה יותר". דעתנו היא, כי הביטויים "חודשי עבודה לא מלאה" ו"עבודה מלאה ביותר" מכוונים להיקף עבודתו של העובד במהלך רבע השנה שקדמה לימי חופשתו ולא להיקף השתכרותו.
בהנחיות המחוקק באשר לבסיס החישוב של דמי החופשה, כך שיבטאו ממוצע שכר של שלושה חודשים אחרונים בסמוך לפני יציאתו של העובד לחופשה באה לידי ביטוי התכלית שביסוד ההסדר שבחוק, שיוכל העובד לצאת לחופשה על מנת לאגור כוח, מבלי שיפסיד בשכרו [דב"ע מז 10 - 3 זכריה טרוסט - מדינת ישראל פד"ע יח' 442 בעמ' 448, עע 324/05 ריבה אצילדייב - עמישב שירותים בע"מ (לא פורסם, 27.3.05) להלן עניין אצ'ילדייב]. בהסתמכו על ההסדר שבחוק יוכל העובד לנפוש ולאגור כוחות, בהיות שכרו כפי שהיה ערב צאתו לחופשה מובטח לו. המחוקק מוסיף וקובע הוראות למקרה שעבודתו של העובד ערב יציאתו לחופשה לא הייתה בהיקף מלא. במקרה כזה ניתנת לו האפשרות לבחור בממוצע שכר של שלושה חודשים אחרים, בהם עבודתו הייתה בהיקף המלא ביותר. עם זאת, לא השכר הגבוה הוא התכלית. ניצול ימי החופשה הוא העומד לנגד עיני המחוקק, ובאופן שלא יצא העובד נפגע בשכרו עקב חופשתו. לא מצאנו בהוראת הסעיף כוונה לדאוג לעובד במובן זה שהשתכרותו תהיה גבוהה ביותר דווקא בימי חופשתו.
באשר לפדיון החופשה - הפדיון משולם לעובד בסכום השווה לדמי החופשה שהיו משתלמים לו אילו יצא לחופשה ביום בו חדל לעבוד. ויודגש, "פדיון חופשה הוא מושג שהחוק הולידו ואין הוא בא אלא בקשר לחופשה שנתית שהחוק מזכה בה" (ראו בעניין אצ'ילדייב שם בפסקה 11).

8. אכן, כטענת המערערות, בתקנות פיצויי פיטורים נמצא דרך חישוב אחרת לשכרו הקובע של "עובד בשכר" לעניין פיצויי פיטורים. על פי הוראת תקנה 9 לתקנות, מחושב "השכר הקובע" על פי ממוצע שכר של העובד בשנים עשר החודשים האחרונים להעסקתו.
     אין דומה תכלית ההסדר לעניין חופשה שנתית כפי שעמדנו עליו, לזו העומדת ביסוד הזכות לפיצויי פיטורים. בקשר לפיצויי פיטורים כבר נקבע, כי התכלית שבבסיס הזכות לפיצויי פיטורים היא "להעניק לעובד שסיים עבודתו רשת ביטחון לצורך קיום, לשם מציאת מקום עבודה חדש כמו גם להתארגנות במצב שנוצר" (ראו בפסק הדין של חברתי, השופטת ארד בע"ע 1267/02 אלנה זכריה - עזבון המנוחה ליזה קימלמן (לא פורסם, 31.12.06), וכן ראו עע 300274/96 צדקא - מדינת ישראל, גלי צה"ל בס' 21 לפסק הדין). מכאן גם קביעת השכר הממוצע המחושב לפי שנים עשר חודשים אחרונים לפי הוראת תקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים, כמבטא את שכרו האחרון של העובד, שיעמוד בבסיס חישוב פיצויי הפיטורים.

ומן הכלל אל הפרט
9. לפי התשתית העובדתית כפי שנפרשה לפני בית הדין האזורי העובדת עבדה בעבודה מלאה ברבע השנה האחרונה שבסמוך לפני סיום העסקתה. אף לא היו במהלך התקופה הזו כל אירועים מיוחדים בעטיים הייתה הפחתה בשכרה. אין אפוא הצדקה לחישוב דמי החופשה לפי הנוסחה כפי שמוצע על ידה. אשר על כן, ולאור כל האמור, תעמוד בעינה פסיקת בית הדין האזורי לפיה, על מגוון לשלם לעובדת יתרת פדיון חופשה בסך של 20,875 ש"ח.

סוף דבר
     ערעור המערערות על שני חלקיו נדחה.
המערערות רות צרויה ועידן חדש בתיירות בע"מ ישלמו ביחד ולחוד למשיבה מגוון אירועים בע"מ הוצאות שכ"ט עו"ד המשיבה בסכום של 7,500 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק.סכום זה ישולם בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא ישולם בתוך המועד האמור, יוסיף וישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שווי יום חופשה

  2. צבירת ימי חופשה

  3. הפחתת שעות חופשה

  4. התיישנות חופשה שנתית

  5. דמי חופשה נטל ההוכחה

  6. פדיון ימי חופשה שנמחקו

  7. ניצול יתר של ימי חופשה

  8. כמה ימי חופשה מותר לצבור

  9. הצעת חוק אורך חופשה שנתית

  10. פדיון ימי חופשה שלא נוצלו

  11. שכר לצורך חישוב דמי חופשה

  12. צבירת ימי חופשה לעובד יומי

  13. פדיון ימי חופשה לעובד מתפטר

  14. חוק חופשה שנתית, תשי"א-1951

  15. חופשה לצורך עלייה לרגל למכה

  16. השפעת הפחתת שכר על דמי חופשה

  17. התפטרות בגלל אי תשלום דמי חופשה

  18. פדיון חופשה לעובד עם שכר לא קבוע

  19. חופשה ללא תשלום (חל"ת) לאחר הלידה

  20. יום חופש להורים ביום תחילת הלימודים

  21. "היעלמות" ימי חופשה מהרישומים בתלושי השכר

  22. קיזוז מהמשכורת עקב ניצול יתר של ימי חופשה

  23. תשלום חופשה שנתית ללא קשר לניצול ימי חופשה

  24. תקנות חופשה שנתית (פנקס-חופשה), תשי''ז-1957

  25. תקנות חופשה שנתית (קרנות-חופשה), תשי''א-1951

  26. תקנות חופשה שנתית (חופשה מוארכת), תשכ''ד-1963

  27. העובד טען כי לא קיבל חופשה במשך כל תקופת עבודתו

  28. חובת ניהול פנקס חופשה - סעיף 26 לחוק חופשה שנתית

  29. תקנות חופשה שנתית (הצגת תמצית החוק), תשי''ט-1958

  30. פיטורים לאחר אי שיבוץ לעבודה לאחר חזרה מחופשה ללא תשלום

  31. תקנות חופשה שנתית (דרך אחרת לתשלום תמורת חופשה), תשל''א-1971

  32. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון