ערעור על החלטת נציב הכבאות


האם יש מקום להתערב בשיקול דעתו של נציב כבאות שלא להתיר השתתפותו של המערער בקורס קצינים ?

החלטת נציב כבאות, שלא לאפשר את יציאתו של המערער לקורס קצינים היא החלטה מנהלית. הלכה פסוקה היא כי בית הדין לעבודה אינו מחליף את שיקול דעתה של הרשות המנהלית בשיקול דעתו שלו.

להלן פסק דין בנושא ערעור על החלטת נציב הכבאות:

פסק דין

השופט עמירם רבינוביץ

1.     השאלה המתעוררת בערעור זה היא, האם נפל פגם בהחלטת המשיבים 1 - 3 (להלן - המשיבים) שלא לאפשר את יציאתו של המערער לקורס קציני כבאות. בית הדין האזורי השיב על שאלה זו בשלילה, ומכאן הערעור שבפנינו.

הרקע

2.     המערער משרת במערך הכבאות ברציפות מאז שנת 1993 ועד היום. בין השנים 1994 - 1997 שימש המערער כממלא מקום מפקד תחנת הכיבוי בגבעת זאב. היישוב גבעת זאב הינו רשות מקומית המשויכת למשיבה 4 - איגוד רשויות לכיבוי והצלה איו"ש ובקעת הירדן (להלן - איגוד רשויות איו"ש). איגוד רשויות איו"ש הוא מעסיקו של המערער, בעוד המשיבה 3 (להלן - נציבות כבאות) היא הרשות הממונה על כלל איגודי הרשויות לכיבוי ובכללן איגוד רשויות איו"ש.

3.     בשנת 1997 פורסם מכרז פנימי לתפקיד מפקד תחנת הכיבוי בגבעת זאב בתקן רשף משנה. המערער נבחר לתפקיד על ידי ועדת בוחנים ברוב קולות. אין חולק, כי נציג נציבות כבאות שנטל חלק בוועדה סבר כי אין למנות את המערער לתפקיד בשל "חוסר בתעודת יושר ואי המצאת מסמכים המעידים על השכלתו של משה [המערער - ע.ר.]".

4.     ביום 27.9.2000 החליט יו"ר איגוד רשויות איו"ש להעניק למערער דרגת רשף משנה. דרגה זו הוענקה למערער מבלי שעבר קורס קציני כבאות. לטענת המשיבים, הוענקה דרגה זו למערער שלא כדין ותוך חריגה מסמכות.

5.     ביום 3.10.200, כחמישה ימים לאחר הענקת הדרגה, פנה נציב כבאות והצלה דאז, מר משה ורדי, לאיגוד רשויות איו"ש ודרש לבטל את הדרגה שהוענקה למערער. זאת, כיוון שהמערער לא עמד בתנאי הסף הקבועים בתקנות שירותי כבאות (מינוי והעסקה של כבאים), תשכ"ט - 1969 (להלן - תקנות הכבאות). פנייה ברוח דומה נעשתה לאיגוד רשויות איו"ש ביום 22.10.2000.

6.      ביום 25.2.2003 פנה מר בני וינרמן, ממונה ארגון ובקרה בנציבות הכבאות במשרד הפנים ליו"ר איגוד רשויות איו"ש בדרישה כי האיגוד יפעל להסרת דרגתו של המערער. בסיפא של אותה פנייה נכתב כי : "במידה ודרגות הקצונה לא יוסרו לכבאים הנ"ל לא נוכל לקבל אותם כמדריכים או חניכים בבית הספר הארצי לכבאות".

7.     ביום 2.6.2004 שב ופנה המשיב 1 המכהן כנציב כבאות והצלה (להלן - נציב כבאות) ליו"ר איגוד רשויות איו"ש וביקש כי המערער יסיר את דרגת הקצונה שהוענקה לו מבלי שעמד בתנאים המזכים לה. בפנייתו הבהיר נציב כבאות כי : "מי שנושא דרגות שלא קיבלן כחוק, לא יכול להיות מועמד לקורס קצינים".

8.     בחודש ינואר 2005 אמור היה להיפתח קורס קציני כבאות בבית הספר לכבאות והצלה (פתיחתו של הקורס נדחתה לאחר מכן לחודש נובמבר 2005 ולבסוף ליום 19.2.2006). אחד מהתנאים לקבלה לקורס האמור היה גיל 43 ומטה. המערער ביקש להשתתף בקורס האמור ואולם בקשתו סורבה מן הטעם שהוא אינו עומד "בקריטריון הסף של גיל 43".

9.     משסורבה בקשתו להשתתף בקורס פנה המערער בעתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ 7079/05), בה טען כי על המשיבים לאפשר השתתפותו בקורס. בית המשפט העליון דחה את העתירה, כיוון ש"הסכסוך ביסודו הינו סכסוך עבודה שדינו להתברר בבית הדין לעבודה".

ההליכים בבית הדין האזורי

10.     לאור פסיקתו של בית המשפט העליון הגיש המערער ביום 2.10.2005 "בקשה למתן צו עשה/לא תעשה זמני". בבקשה נטען כי "סירובם של המשיבים פוגע בהשתלמותו המקצועית של המבקש ובאפשרות קידומו", וכי קריטריון הגיל שנקבע כתנאי סף לקבלה לקורס אינו סביר ודינו להיפסל. המערער הוסיף וטען, כי סירוב המשיבים לאפשר השתתפותו בקורס מן הטעם שקיבל דרגות קצונה שלא כדין, מהווה תירוץ בלבד לאי מתן אפשרות להשתתף בקורס, וכי קיימים מקרים נוספים בהם הוענקו דרגות קצונה מבלי שאותם עובדים יעברו קורס קצינים. לאור האמור, התבקש בית הדין האזורי "ליתן צו זמני כנגד המשיבים אשר ימנע מהם לפתוח את קורס קציני הכבאות שנועד להיפתח בחודש נובמבר 2005, זאת, אם לא יצורף המבקש לקורס הקצינים".

11.     בקשתו של המערער למתן צו מניעה זמני נדחתה בהחלטת בית הדין האזורי מיום 17.1.2006 בה נקבעו הדברים הבאים : הקביעה כי עובדים אשר גילם עולה על 43 שנה לא יוכלו לצאת לקורס קצינים דינה להיפסל משום פגיעה בעקרון השיוויון ; במקרה הנוכחי קיבל המערער את דרגות הקצונה שלא כדין ובניגוד לתקנות השונות בהן מעוגנים התנאים לקבלת דרגה כאמור. בנסיבות אלה לא נפל פגם בהחלטת המשיב 1 שלא לאשר יציאתו של המערער לקורס קצינים ; טענת המערער כי הופלה ביחס לכבאים אחרים שקיבלו דרגות קצונה שלא כדין ויצאו לקורס קצינים על אף האמור להידחות.

     להשלמת התמונה יצויין, כי המערער הגיש לבית דין זה בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי (ברע 154/06) והחלטה זו נדחתה ביום 15.2.2006.

12.     בפסק הדין בהליך העיקרי שב ודחה בית הדין האזורי את תביעת המערער, כשהוא קובע בתמצית, כי טענות המערער, לפיהן גם הממונה על המחוז וגם מפקד האיגוד העניקו למערער את דרגותיו נסתרו בעדויותיהם של השניים ולא הוכחו; כי מר מזרחי לא קיבל את אישור נציב כבאות והצלה להענקת הדרגות למערער כמתחייב מסעיף 4 לנוהל הענקת דרגות, וגם לא ביקש ממנו אשור לכך, ולכן גם מטעם זה אין כל תוקף להענקה זו; כי לא היה כל צורך מבצעי להעניק למערער דרגות קצונה, וכי יכול היה המערער לנהל את התחנה כשם שניהל אותה בטרם קבלת דרגות הקצונה; כי רשות שלטונית רשאית לשנות את מדיניותה, בעיקר אם מדיניותה הייתה שלא כדין, וכי ההחלטה לא לאפשר למערער לגשת לקורס קצינים היא סבירה.
לעומת זאת, קבע בית הדין האזורי כי תנאי הסף של גיל מכסימום (43) לקבלה לקורס קצינים מפלה ופוגע בעקרון השוויון.

     על פסק דינו של בית הדין האזורי הוגש הערעור שבפנינו.

טענות הצדדים בערעור

13.     טענותיו של המערער בערעור שהגיש היו אלה : בית הדין קמא היה שבוי בקביעות שקבע במסגרת ההליך הזמני, ואף שהובאו בפניו נתונים חדשים לא מצא לשנות החלטתו ; בית הדין האזורי טעה בהצגת התשתית העובדתית הרלוונטית לתביעה והתעלם מטענות המערער כפי שמצאו את ביטוין בסיכומיו; הנימוק היחידי, שהועלה על ידי המשיבים לדחיית בקשתו להשתתף בקורס קצינים בזמן הגשת המועמדות, היה עניין הגיל. רק במסגרת ההליכים שנוהלו בבית הדין האזורי הועלתה לראשונה הטענה, כי המערער מנוע מלהשתתף בקורס בשל נשיאת הדרגה שלא כדין ; מחומר הראיות, שהונח בפני בית הדין האזורי עלה, כי גם כבאים אחרים קיבלו דרגת קצונה, אף שלא עברו קורס קצינים, וחלקם אף השתתפו בקורס קצינים לאחר שהוענקו להם הדרגות האמורות. משאלו הם פני הדברים, ההחלטה שלא לאפשר למערער להשתתף בקורס הקצינים מהווה אפליה פסולה ; לא ניתן משקל מספיק בפסק דינו של בית הדין האזורי לעובדה, כי עמדתו של מעסיקו של המערער - איגוד רשויות איו"ש הייתה, כי הדרגות הוענקו למערער כדין ; בדברי החקיקה השונים העוסקים בתנאים להענקת דרגות קיימת לקונה, ולכן לא היה מקום לקבוע כי נפל פגם באופן הענקת הדרגה למערער ; סירוב המשיבים לאפשר למערער להשתתף בקורס הקצינים מקורו בסיבה אחת בלבד, והיא סכסוך בין נציבות הכבאות לאיגוד רשויות איו"ש.

14.     המשיבים תמכו בפסק דינו של בית הדין האזורי מטעמיו והוסיפו וטענו טענות אלה : החלטת נציב כבאות לא לאשר את יציאת המערער לקורס קציני כבאות התקבלה מתוקף סמכותו, והיא אף מתחייבת בנסיבות העניין; המערער עשה דין לעצמו והתעלם מההוראות שנתנו לו על ידי הגורמים המוסמכים להסיר את הדרגה שהוא עונד. בנסיבות אלה, אין לאפשר לו להשתתף בקורס הקצינים ; דרגות הקצונה הוענקו למערער שלא כדין על ידי יו"ר איגוד רשויות איו"ש ; טעה בית הדין האזורי עת פסל את קריטריון הגיל בקבלה לקורס קצינים. יצויין שטענה זו, לעניין מגבלת הגיל לכניסה לקורס קצינים הובאה על ידי המשיבים במסגרת סיכום טענותיהם בערעור שהגיש המערער, מבלי שהוגש ערעור על קביעה זו מטעם המשיבים, ולכן אין אנו מוצאים מקום להתייחס אליה, מה גם שעל פני הדברים קביעת בית הדין האזורי בנושא זה היא נכונה.

15.     כאן המקום להוסיף , כי איגוד רשויות איו"ש לא זומן כדין לדיון שהתקיים בערעור. במהלך הכנת פסק הדין נשלח פרוטוקול הדיון לאיגוד רשויות איו"ש, והוא התבקש להגיש עמדתו ביחס לסוגיות העולות בערעור. על אף האמור לעיל לא הגיש איגוד רשויות איו"ש, כל עמדה מטעמו.

הכרעה

16.     שלוש הן השאלות העומדות להכרעתנו בערעור זה : האחת, האם נפל פגם באופן הענקת דרגת הקצונה למערער, השנייה, ככל שנפל פגם באופן הענקת הדרגה, האם יש מקום להתערב בשיקול דעתו של נציב כבאות שלא להתיר השתתפותו של המערער בקורס קצינים בשל קבלת הדרגה שלא כדין, וסירובו להסיר את הדרגות למרות דרישות חוזרות ונשנות להסירן, והשלישית, האם הופלה המערער ביחס לכבאים אחרים שהוענקו להם שלא כדין דרגות קצונה, והשתתפותם בקורס קצינים לא נמנעה.
     נשיב על השאלות האמורות ראשונה ראשונה ואחרונה אחרונה.

הענקת דרגת הקצונה למערער

17.     לפי האמור בתוספת לתקנות הכבאות לקצין כיבוי משנה (דרגת הקצונה הנמוכה ביותר) ימונה מי ש"שירת לפחות שלוש שנים בתחנת כבאות; סיים קורס קצינים או עמד בבחינות לקצינים, הכל כפי שיקבע המפקח". אין חולק, כי המערער לא סיים קורס קצינים ולא עמד בבחינות לקצינים. לשאר דרגות הקצונה (והדרגה אליה מונה המערער - רשף משנה - בכללן) נדרש, כי המועמד ישרת "לפחות שנתיים בדרגת קצונה שהיא דרגה אחת נמוכה יותר מאשר הדרגה שאליה הוא מתבקש להתמנות, סיים קורסים והשתלמויות, הכל כפי שיקבע המפקח". משלא עמד המערער בתנאי הסף למינויו לקצין כיבוי משנה, קל וחומר כי לא ניתן היה למנותו לדרגה אליה מונה - רשף משנה.

18.     זו ואף זו. יש לדחות מכל וכל את טענתו של המערער, לפיה העובדה כי יו"ר איגוד רשויות איו"ש ומפקד האיגוד העניקו לו את הדרגות מכשירה את הענקתן. כפי שפורט לעיל, אין חולק, כי המערער לא עמד בתנאי הסף לקבלת דרגת קצונה כלשהיא. בנסיבות אלה, העובדה, כי הדרגים הרמים ביותר באיגוד רשויות איו"ש החליטו על הענקת הדרגה למערער אינה מכשירה הענקתה, כאשר אין חולק, כי המערער לא עמד בתנאי הסף הקבועים בתקנות הכבאות.
לא למותר לציין, כי בית הדין האזורי קבע, כי טענות המערער, לפיהן גם הממונה על המחוז וגם מפקד האיגוד העניקו למערער את דרגותיו נסתרו בעדויותיהם של השניים ולא הוכחו. עוד קבע בית הדין האזורי, כי מר מזרחי לא קיבל את אישור נציב כבאות והצלה להענקת הדרגות למערער כמתחייב מסעיף 4 לנוהל הענקת דרגות, וגם לא ביקש ממנו אשור לכך, ולכן גם מטעם זה אין כל תוקף להענקה זו.

ההחלטה שלא לאפשר יציאתו של המערער לקורס קצינים

19.     החלטת נציב כבאות, שלא לאפשר את יציאתו של המערער לקורס קצינים היא החלטה מנהלית. הלכה פסוקה היא מימים ימימה, כי בית דין זה אינו מחליף את שיקול דעתה של הרשות המנהלית בשיקול דעתו שלו. בעניין זה נפסק כי :

"שעה שבית דין זה בוחן את פעילותה של רשות מנהלית, עומד לנגד עינינו הכלל לפיו חזקה על הרשות כי היא פועלת כדין. בית הדין אינו מתערב בהחלטתה של רשות הפועלת בתחום ולמטרה שהוגדרו לה על-פי דין, אלא אם לא הביאה בחשבון את השיקולים הרלוואנטיים או שהביאה בחשבון שיקולים בלתי רלוואנטיים. בנוסף, בית הדין אינו מתערב בשיקולי הרשות ואין הוא ממיר את שיקוליה בשיקוליו שלו, כל עוד פועלת הרשות ושוקלת את החלטתה באופן ענייני, בתום לב, בסבירות ובמסגרת הסמכויות אשר הוענקו לה על-פי דין" (ע"ע (ארצי) 1238/01 ראמז לובאני - מדינת ישראל - נציבות שירות המדינה והנהלת בתי המשפט, ניתן ביום 18.3.2002 וראו לעניין זה גם : ע"ע (ארצי) בית ספר תיכון עירוני כל ישראל חברים בתל אביב יפו - יצחק צויזנר, פד"ע לו, 438, 2002).

20.     לאחר שבחנו כלל החומר המונח בפנינו, לא מצאנו כל פגם בהחלטת נציב כבאות המחייב את התערבותנו. בהקשר זה יש לדחות את טענת המערער, לפיו הנימוק שניתן לו, כי יציאתו לקורס קצינים לא תתאפשר בשל ענידת דרגות קצונה שלא כדין הינו נימוק שהוצג בפניו בדיעבד, ואינו הנימוק האמיתי לאי יציאתו לקורס קצינים. כפי שפרטנו לעיל, קורס הקצינים תוכנן לחודש ינואר 2005. כבר ביום 25.2.2003, היינו כשנתיים לפני המועד המתוכנן של הקורס, כתב מר בני וינרמן, ממונה ארגון ובקרה בנציבות הכבאות במשרד הפנים, כי ככל שלא יורדו דרגות הקצונה, לא יתקבל המערער כחניך בבית הספר הארצי לכבאות. יתרה מכך, ביום 2.6.2004 כתב נציב כבאות, כי הענקת הדרגות שלא כדין שוללת את האפשרות להציג מועמדות לקורס קצינים. עינינו הרואות, זמן רב לפני מועד פתיחת קורס הקצינים שבו והתריעו גורמים שונים, כי ענידת דרגת קצונה שלא כדין תביא לשלילת מועמדותו של המערער לקורס קצינים.

21.     עוד יש לציין, כי במהלך הדיון בבית הדין האזורי אישר המערער במילותיו שלו, כי הודע לו שענידת הדרגות תשלול את מועמדותו לקורס קצינים. ואלה הדברים שאמר המערער : "ואז בא הנציב והכניס את כולם לשיחה ואמר שהדרגות שאתם עונדים אני מתנגד להם, אם היה לי סמכות בחוק הייתי מוריד לכם זאת, אני מבקש להוריד את הדרגות ואנחנו נשקול עניין אחד לאחד לגבי קורס הקצינים" (עמ' 6 - 7 לפרוטוקול הדיון בבשא 2665/05).

22.     אשר על כן, יש לדחות את הטענה, כי הנימוק לפיו ענידת דרגת הקצונה שלא כדין היא הסיבה לאי יציאתו לקורס קצינים נמסר למערער בדיעבד ורק לאחר פתיחת ההליכים המשפטיים. אכן, יש טעם לפגם בכך, שבמכתב שנשלח למערער בנוגע למועמדותו לקורס קצינים נפסלה מועמדותו רק בשל קריטריון הגיל, ואולם סבורים אנו, כי אין בכך כדי לפסול את הלגיטימיות של עמדת המשיבים, לפיה אין לאפשר למערער להשתתף בקורס קצינים בשל סירובו להסיר את דרגותיו. עמדה זו בוטאה, כאמור, לא אחת על ידי המשיבים, אך המערער בחר ביודעין להתעלם ממנה. בחירת המשיבים להשתמש בגיל סף כמונע את השתתפות המערער בקורס הקצינים ניתן אולי להסבירה כדרישה טכנית בעיקרה (הגיל בד"כ אינו שנוי במחלוקת), ולכן הוא נוח כסיבה לדחייה על הסף, אך אין היא שוללת כשלעצמה את השימוש בנימוק האחר כחלק ממערכת השיקולים הסבירים שנשקלו עת נבחנה מועמדותו של המערער לקורס קצינים.
יש לזכור, שהמערער ביקש להשתתף בקורס קצינים, כאשר על כתפיו דרגות, שאותן הוא אמור לקבל בהתקיים כל התנאים החוקיים לאחר סיום קורס הקצינים ובעקבותיו. צעד זה של המערער לענידת הדרגות בטרם ההשתתפות בקורס, יש בו משום רתימת העגלה לפני הסוס, ואין לתמוה על המשיבים שהעמידו את הדרישה להסרת הדרגות כתנאי סף להשתתפותו בקורס קצינים.

23.     טענת המערער, לפיה נשללה מועמדותו אך ורק בשל סכסוך בין נציבות הכבאות לאיגוד רשויות איו"ש, נטענה בעלמא, מבלי שהובאה ולו ראשית ראייה להוכחתה, ולכן דינה להידחות.

טענת ההפלייה

24.     במהלך הדיון בבית הדין האזורי שב והעלה המערער שמות רבים של כבאים אשר קבלו, לטענתו, דרגות קצונה שלא כדין. ברם, על מנת לבסס טענת הפלייה על המערער להוכיח, כי מבין רשימת הכבאים שסופקה על ידו ניתן להצביע על כבאים אשר קיבלו דרגות קצונה שלא כדין, ובכל זאת ועל אף האמור אושרה השתתפותם בקורס קצינים. בהקשר זה מנה המערער שלושה שמות : מומי לובינר, מפקד תחנת מעלה אדומים, שקיבל את דרגות הקצונה באותו המעמד עם המערער, ינון יצחקי, מפקד תחנת קריית ארבע, ואבנר מוצפי, מפקד תחנת אריאל.

25.     כפי שעולה מסעיף 64 לתצהירו של נציב כבאות, הכבאים ששמותיהם הועלו על ידי המערער כתימוכין לטענת ההפלייה יצאו לקורס קצינים בשנים 1996 - 2000, היינו לפני מועד כניסתו לתפקיד של נציב כבאות, בעוד ששאלת יציאתו של המערער לקורס קצינים הועלתה לראשונה בשנת 2004, לאחר כניסתו של נציב כבאות לתפקידו ולאחר ששונתה, לטענת המשיבים, מדיניות הקבלה לקורס כך שכבאים שענדו דרגות קצונה שלא כדין וסירבו להסירן לא התקבלו מטעם זה לקורס.

26.      אף אנו סבורים, כפי שקבע גם בית הדין האזורי, כי המשיבים היו רשאים, אם לא חייבים, לשנות את מדיניותם בכל הנוגע להתייחסות לכבאים אשר קיבלו דרגות קצונה שלא כדין. גם אם קודם אושרה יציאתם של כבאים אשר קיבלו דרגות קצונה שלא כדין לקורס קצינים, אין מניעה לומר עד כאן ולא יותר ולשנות מצב זה. יפים לענייננו דבריו של הנשיא (בדימוס) אהרון ברק בבג"ץ חוקה לישראל (בג"צ 637/89 "חוקה לישראל" נ' שר האוצר פ"ד מו(1), 191, 204) ולפיהם:

"אכן מותר לה לרשות שלטונית - בין אם מדיניותה בעבר הייתה כדין ובין ובעיקר אם מדיניותה אינה כדין - לבוא ולומר - בלשונו של השופט ברנזון - 'עד כאן ולא יותר מלאה הסאה ואין להוסיף עליה'... ההחלטה 'עד כאן ולא יותר' מבטלת את האפליה (ההיבט ה'שלילי'). אין בכוחה להעניק לפלוני זכות שהדין אינו מכיר בה (ההיבט ה'חיובי') ".נ

27.     לא למותר לציין, כי בסיכומי התגובה של המשיבים שהוגשו בתגובה ל"תוספת הטענות של המערער", ישנה הכחשה והסבר מניח את הדעת לטענות המערער. בנסיבות אלה ולאור האמור לעיל, צדק בית הדין האזורי כאשר קבע, כי לא עלה בידי המערער להוכיח כי הופלה ביחס לכבאים אחרים.
28.     סוף דבר - מכל הטעמים דלעיל נדחה הערעור. אין באמור בפסק דין זה כדי למנוע מהמשיבים לשקול מחדש את השתתפות המערער בקורס קצינים עם שינוי הנסיבות. המערער ישלם למשיבים תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין שכר טרחת עורך דין בסכום של 6,000 ש"ח. לא ישולם הסכום תוך המועד האמור ישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד המצאת פסק הדין למערער ועד התשלום בפועל.



רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון