עבירת אי תשלום שכר מינימום

להלן החלטה בנושא עבירת אי תשלום שכר מינימום: החלטה בפני בקשת הנאשם לביטול כתב האישום מטעמי הגנה מן הצדק. העובדות הצריכות לעניין 1. 1. כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות לכאורה לפי סעיפים 2(א) ו-14 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז - 1987. 2. 2. מהעובדות המפורטות בכתב האישום עולה כי המבקש לא שילם, לכאורה, שכר מינימום לחמישה מעובדיו במשך מספר חודשים בסוף שנת 2003. טענות המבקש 3. 3. המבקש טוען כי מבין חמשת המתלוננים נגדו, שלוש מתלוננות הודיעו על ביטול התלונה שהגישו כנגדו. תובענה שהגישה מתלוננת רביעית כנגד הנאשם בבית דין זה, נדחתה במלואה. המבקש מציין כי המתלונן החמישי מחפש את רעתו בעקבות סכסוך אישי שהתגלע ביניהם וכי מתלונן זה הסית את יתר המתלוננים כנגדו. המבקש מוסיף כי מסיבות שאינן נהירות לו די הצורך להוט חוקר המשיבה להביא להעמדתו לדין. 4. 4. המבקש מציין כי לגופו של עניין אין ממש בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום וכי במשך השנים שילם למתלוננים שכר הגבוה משכר המינימום. באשר לחודשים הנטענים בכתב האישום מציין המבקש כי באותה העת לא נדרשו המתלוננים להגיע לעבודה במשרדו ולא עבדו בפועל במשרד ומכל מקום, לא הגיעו באופן סדיר. 5. 5. המבקש, עורך-דין במקצועו, מציין כי המשיבה לא בחנה את העובדות לאשורן ולא קיימה לו שימוע. המבקש מדגיש כי על אף שחלק מהתלונות כנגדו בוטלו עוד בשנת 2004, בחרה המשיבה להגיש כנגדו בשנת 2006 כתב אישום מושא בקשה זו, בלי לברר מה עלה בגורל התביעות האזרחיות שהוגשו כנגדו. טענות המשיבה 6. 6. המשיבה מציינת כי הטוען להגנה מן הצדק עליו הראיה להוכיח טענתו זו ומשלא הביא המבקש כל ראיה המבססת טענותיו, דינה להידחות. לגופו של עניין טוענת המשיבה כי המבקש לא זכה ליחס שונה מחשודים או נאשמים אחרים וכי הטיפול בתלונות כנגדו נעשה על פי הנהלים. המשיבה מדגישה כי אין בין ההליך הפלילי המתנהל כנגדו לבין הליכים אזרחיים כלשהם אשר התנהלו כנגדו, דבר וחצי דבר. הכרעה 7. הגנה מן הצדק הינה דוקטרינה משפטית לפיה פגמים מהותיים בהתנהלות הרשות האוכפת יכול ויביאו לביטול הליך פלילי כנגד נאשם שנפגע מהתנהלות זו. ההלכה היסודית בעניין דוקטרינה זו נקבעה בע"פ 2910/94 יפת נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2), 221 (להלן: פרשת יפת). בפרשה זו קבע בית המשפט העליון כי הגנה מן הצדק תתקבל רק במקרים חריגים וקיצוניים ביותר (שם, בעמ' 398): "...התנהגות שערורייתית, שיש בה משום רדיפה, דיכוי והתעמרות בנאשם... המדובר במקרים שבהם המצפון מזדעזע ותחושת הצדק האוניברסלית נפגעת, דבר שבית המשפט עומד פעור פה מולו ואין הדעת יכולה לסובלו" 8. המבחן שנקבע בפרשת יפת הוגמש מעט בע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' ד"ר איתמר בורוביץ ואח' תק-על 2005(1), 4756 (להלן: פרשת בורוביץ'). בפרשה זו קבע בית המשפט העליון כי מקום בו עצם קיומו של ההליך המשפטי מביא לפגיעה ממשית בתחושת הצדק וההגינות עשויה לחול הגנה מן הצדק. 9. יחד עם זאת, גם בפרשת בורוביץ' נקבע כי אך במקרים נדירים וחריגים תתקבל טענה להגנה מן הצדק (שם, בעמ' 4770): "ברם, לא כל מעשה נפסד שעשו הרשויות החוקרת או המאשימה, או רשות מעורבת אחרת, יצדיק את המסקנה שדין האישום להתבטל מטעמי הגנה מן הצדק; בין מפני שבאיזון בין האינטרסים הציבוריים המתנגשים גובר העניין שבקיום המשפט, ובין (וזה, כמדומה, המצב השכיח) מפני שבידי בית-המשפט מצויים כלים אחרים לטיפול בנפסדות מהלכיהן של הרשויות. ביטולו של הליך פלילי מטעמי הגנה מן הצדק מהווה אפוא מהלך קיצוני שבית-המשפט אינו נזקק לו אלא במקרים חריגים ביותר..." 10. בענייננו, טענותיו של המבקש אין בהן כדי להביא לביטול כתב האישום. 11. עצם קיומם של הליכים אזרחיים כנגד המבקש אין בהם כדי להשפיע על הליכים פליליים המתנהלים כנגדו. זאת, גם אם המתלוננות בהליך דכאן הינן התובעות באותם הליכים אזרחיים. 12. גם העובדה כי חלק מהמתלוננים בחרו לבטל את התלונות אשר הגישו כנגד המבקש אין בה כדי להועיל לו. גם אם אדם המגיש תלונה חוזר בו ומבקש לבטל את התלונה, אין בכך כדי להביא, בהכרח, לביטולם של הליכי החקירה. סעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "חסד"פ") קובע כי לגוף חוקר הסמכות לחקור אף בלא שהוגשה כל תלונה ודי בכך שנודע לו על קיומה של עבירה. 13. באשר לשימוע אשר המבקש טוען כי לא קוים בעניינו, הרי שלא חלה כל חובה על המשיבה לקיים שימוע למבקש. סעיף 60א לחסד"פ המאפשר לחשוד לפנות בכתב לתובע בבקשה לבטל כתב אישום, מתייחס לעבירות פשע בלבד. בענייננו, העבירות לכאורה המיוחסות למבקש אינן מוגדרות כפשע אלא כעוון. 14. המבקש מעלה מספר טענות עובדתיות הנוגעות לגוף האישומים כנגדו. כך לדוגמא, טוען המבקש כי במועדים הנקובים בכתב האישום לא עבדו המתלוננים וכן כי מעבר לכך שולמו למתלוננים (בזמנים שונים) סכומים הגבוהים משכר המינימום, אך טענות אלו אינן נוגעות לטענת הגנה מן הצדק וממילא, אין מקום לדון בהן לפני שהחל המשפט. 15. אם סבור המבקש כי אין בכתב האישום ממש, הרי שאלו טענות שיש להעלות בהליך המשפטי עצמו. עיון בכתב האישום מעלה כי לו תוכיח המשיבה את העובדות הלכאוריות המתוארות בו, הרי שיש בהן כדי לבסס את אשמתו של המבקש. משטרם התקיים ההליך כנגד המבקש לגופו הרי שטענותיו השונות לגופו של עניין דינן להידחות בשלב זה. 16. המבקש סבור כי התלונות כנגדו וכתב האישום הינם תולדה של סכסוך אישי בינו לבין אחד המתלוננים, אשר השפיע על חוקר המשיבה להתעמר בו. גם אם יש ממש בטענה זו, וזאת לא הוכח לכאורה בפניי, אין בכך כדי להביא לביטול כתב האישום שהוגש כנגד המבקש. 17. גם אם היה מוכיח המבקש ברמת ההוכחה הנדרשת כי נגרם לו עוול כלשהו על ידי מפקח המשיבה, שומה על בית הדין לערוך את האיזונים המתאימים. כפי שעולה מטענות המשיבה, המבקש זומן לחקירה והייתה לו הזדמנות להעלות את טענותיו. חומר הראיות נבחן על ידי בעל התפקיד המתאים במשיבה ומשנמצא כי יש מקום להגיש כנגדו כתב אישום, כך נעשה. 18. למעלה מכך, אל מול זכויותיו של המבקש כנאשם עומדות זכויות המתלוננים כנגדו והאינטרס הציבורי. אי תשלום שכר מינימום לעובדים הינה עבירה שיש לבית דין זה אינטרס מובהק לבררה לעומק. גם אם נעשה למבקש עוול כזה או אחר בהליכים שקדמו למשפט, אין בכך כדי להתגבר על האינטרסים כבדי המשקל המצדדים בבירור העניין. 19. בשולי הדברים אציין כי אין אני סבורה שמפקח המשיבה פעל בצורה יוצאת דופן ולא התרשמתי כי נפל פגם מהותי במעשיו. אינני סבורה כי נסיעה של מפקח עבודה מתל-אביב לנתניה בכדי לגבות עדות ממתלוננת יש בה כדי להעיד על פגם כלשהו בהתנהלות המפקח. גם העובדה כי המפקח ניסה לשכנע את המתלוננות שלא לבטל את תלונותיהן אין בה פסול. אזכיר רק כי לא מפקח מגיש כתב אישום. סיכומו של דבר 20. כפי שציין בית המשפט העליון בפרשת בורוביץ', רק במקרים נדירים תתקבל טענה להגנה מן הצדק. בענייננו, השתכנעתי כי אין זה המקום לקבל טענה זו. 21. ראשית, לא מצאתי כי נפל פגם בהתנהלות המשיבה שיש בו כדי להביא לבטלות כתב האישום. שנית, טענותיו של המבקש הנוגעות לגופו של האישום מן הראוי שיתבררו במהלך המשפט ואין זה המקום לדון בהן עוד טרם הקראת כתב האישום. 22. לבסוף, גם אם כל האמור בבקשה היה מוכח עובדתית, אין בכך כדי לעקר את כתב האישום מתוכן ולגבור על האינטרסים המחייבים את בירור האשמה.שכר מינימום