עבודה בשמירה למשך 9 חודשים

עובד הועסק כשומר על פי חוזה, כאשר בחוזה נקבע כי תקופת העסקתו תהיה בת 9 חודשים.
למרות האמור בחוזה, הוא הועסק תשעה חודשים ושלושה שבועות.

במכתב הפיטורים שנמסר לו נטען כי סיבת הפיטורים היא צמצומים.


להלן פסק דין בנושא עבודה בשמירה למשך 9 חודשים:

פסק דין

השופטת לאה גליקסמן

  1.      בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (השופטת יפה שטיין; עב 2324/04; 6189/04), אשר קיבל חלק מתביעותיו של המערער בקשר לעבודתו ובקשר לסיום עבודתו אצל המשיבה.
  2.      בתביעתו בבית הדין האזורי תבע המערער פיצויי פיטורים, פיצוי בגין עגמת נפש, הפרשי שכר, דמי ביגוד, פדיון חופשה, הפרשות למבטחים, נסיעות, דמי חג, תמורת הודעה מוקדמת, פיצויי הלנת שכר והחזר ניכוי שכר שלא כדין. בית הדין דחה את התביעות לפיצויי פיטורים, לביגוד ולהחזר ניכוי שכר, וקיבל חלקית את תביעותיו האחרות של המערער.
  3.      המערער הלין בערעורו על אלה:

א.     דחיית התביעה לפיצויי פיטורים.
ב.     חישוב תמורת ההודעה המוקדמת.
ג.     חישוב ההפרשות לקופת גמל.
ד.     שיעור פיצויי הלנת שכר בגין הפרשי השכר.
4.     גם למשיבה היו השגות על פסק דינו של בית הדין האזורי, אולם המשיבה לא הגישה את ערעורה במועד, ובקשתה להארכת מועד להגשת ערעור נדחתה (בש"א 637/06). לפיכך, לא נדון בטענות המשיבה כי נפסקו למערער סכומים שלא הגיעו לו.

זכאות המערער פיצויי פיטורים
5.     כעולה מפסק דינו של בית הדין האזורי, המערער הועסק על ידי המשיבה כשומר. המערער הועסק על פי חוזה, כאשר בחוזה נקבע כי תקופת העסקתו תהיה בת 9 חודשים. למרות האמור בחוזה, המערער הועסק תשעה חודשים ושלושה שבועות.
6.     במכתב הפיטורים שנמסר למערער נטען כי סיבת הפיטורים היא צמצומים. אולם, בית הדין האזורי קיבל את טענת המערער כי סיבת הפיטורים לא הייתה צמצומים, כנטען במכתב הפיטורים, אלא רצונה של המשיבה להימנע מלשלם למערער פיצויי פיטורים. למסקנה זו הגיע בית הדין האזורי הן לנוכח העובדה כי המשיבה פרסמה מודעת "דרושים" לתפקידו של המערער סמוך לאחר פיטוריו; והן לנוכח העובדה כי לאחר פיטורי המערער המשיבה העסיקה עובד אחר בתפקידו. עם זאת, סבר בית הדין כי במקרה הנדון אין תחולה לסעיף 3 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג - 1963 (להלן- חוק פיצויי פיטורים), לנוכח העובדה כי המערער הועסק פרק זמן קצר מ- 11 חודשים, ועל פי הפסיקה רק פיטורים בתום 11 חודש נחשבים כפיטורים "בסמוך לפני תום השנה". לפיכך, למרות חוסר תום הלב מצד המשיבה, המערער אינו זכאי לפיצויי פיטורים לפי החוק. יחד עם זאת, קבע בית הדין האזורי כי בשל התנהלות המשיבה, הנגועה בחוסר תום לב, המערער זכאי לפיצוי בגין עגמת נפש, בסך של 1,500 ₪.
7.     המערער טען כי פיטוריו נעשו על מנת להימנע מתשלום פיצויי פיטורים והוא זכאי לפיצויי פיטורים לפי סעיף 3 לחוק פיצויי פיטורים. המשיבה טענה כי פיטורים "בסמוך לפני תום השנה" משמעם פיטורים לאחר 11 חודשי עבודה ויותר. כמו כן טענה כי המערער הועסק על פי הסכם לתקופה קצובה בת תשעה חודשים, וכי פיטרה את המערער בתום לב, מנימוקים ענייניים.
8.     סעיף 3 לחוק פיצויי פיטורים תשכ"ג - 1963 קובע כי
פיטורים סמוך לפני סוף שנת עבודה ראשונה, יראו אותם - אם לא הוכח היפוכו של דבר - כאילו נעשו מתוך כוונה להימנע מחובת תשלום פיצויי פיטורים, ואין פיטורים כאלה פוגעים בזכות הפיצויים.
9.     לעניין משך הזמן שייחשב "סמוך לפני סוף שנת עבודה ראשונה" נפסק:
בסעיף 3 האמור לא הוגדר המונח "סמוך", ויש על כן לפרש מונח זה בהתאם לנסיבותיו של כל עניין (השווה למונח "סמוך" בסעיף 33א(ג) לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) תש"י - 1950; דב"ע נג/397 - 3 כפר ביאליק - עדינה לוין, פד"ע כה 423, 428).
.....
בעניין שלפנינו, אין אנו חייבים להכריע בשאלה האם פיטורים כעבור עשרה חודשי עבודה נחשבים "סמוך" לפני סוף שנת העבודה הראשונה, או לא. השאלה העיקרית היא מה היה רקע פיטוריה של המשיבה.
(ההדגשה הוספה).
דב"ע נא/241 - 3 קרא איוב - חיה אופיר, עבודה ארצי כרך כה(2) 269.
10.     כאמור, לטענת המשיבה הביטוי "סמוך לפני סוף שנת העבודה ראשונה" משמעו פיטורים לאחר 11 חודש ויותר. אין בידינו לקבל טענה זו. בהתאם לפסיקה, יש לפרש את המונח "סמוך" בהתאם לנסיבותיו של כל עניין. אנו סבורים, כי אין מקום לקבוע שסעיף 3 לחוק פיצויי פיטורים חל רק בתנאי שהעובד הועסק לפחות 11 חודשים, וייתכנו מקרים בהם עובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים, גם אם הועסק פרק זמן קצר יותר. אם מתברר כי המעביד מעסיק עובדים בשיטת "הדלת המסתובבת", דהיינו: מעסיק עובדים לפרק זמן קרוב לשנה; מסיים את העסקתם ללא סיבה הקשורה לתפקודם או לצרכי העבודה, אלא רק על מנת להימנע מתשלום זכויות המגיעות לעובדים לאחר שנת עבודה מלאה (פיצויי פיטורים, דמי הבראה); ומקבל עובדים חדשים במקומם, יש מקום לפסוק פיצויי פיטורים גם אם תקופת ההעסקה הייתה קצרה מ- 11 חודשים. במקרה בו בית הדין משוכנע כי סיום העסקתו של העובד נעשה רק על מנת להימנע מתשלום פיצויי פיטורים, והעובד הועסק פרק זמן של קרוב לשנה, יש תחולה לסעיף 3 לחוק פיצויי פיטורים גם אם העובד הועסק תקופה קצרה יותר מ- 11 חודשים.
11.     ומן הכלל אל הפרט:
א.     במקרה הנדון, לא זו בלבד שהמשיבה לא הוכיחה "היפוכו של דבר", אלא בית הדין האזורי קבע במפורש כי פיטורי המערער נעשו על מנת להימנע מתשלום פיצויי פיטורים, כאשר סיבת הפיטורים המוצהרת - צמצומים - אינה נכונה.
ב.     בנסיבות המקרה הנדון, משהמערער הועסק כמעט עשרה חודשים, ומשנקבע על ידי בית הדין האזורי כי הסיבה היחידה לפיטוריו הייתה הרצון להימנע מתשלום פיצויי פיטורים, וכי הסיבה המוצהרת לפיטורים - צמצומים - אינה אמת, המערער זכאי לפיצויי פיטורים.
12.     בהתייחס לטענות המשיבה לעניין זכאות המערער לפיצויי פיטורים נוסיף:
א.     אין לקבל את טענת המשיבה כי המערער היה בתקופת ניסיון. בהתאם להוראות צו ההרחבה בענף השמירה, תקופת הניסיון עומדת על שישה חודשים, אלא אם הוארכה בהסכמה. במקרה הנדון, המשיבה לא הציגה כל מסמך או ראייה אחרת מהם ניתן ללמוד על הסכמה להאריך את תקופת הניסיון. בכל מקרה, המשיבה גם לא הוכיחה כי פיטוריו של המערער נעשו משיקולים הקשורים בתפקודו של העובד, כך שלא ניתן לקבל את טענתה כי מדובר בפיטורים בשל אי עמידה בתקופת הניסיון.
ב.     אין לקבל את טענת המשיבה כי העובד הועסק לתקופה קצובה, לנוכח העובדה שהמשיבה המשיכה להעסיק את המערער גם לאחר תום התקופה הקצובה לכאורה להעסקתו על פי החוזה. זאת ועוד. ככל שהקביעה בהסכם ההעסקה כי העובד יועסק לתקופה קצובה אינה נובעת מצרכי העבודה אלא מרצון להימנע מלשלם פיצויי פיטורים בתום תקופת ההעסקה, לא יהיה גם בקביעה זו כדי לשלול את תחולת סעיף 3 לחוק פיצויי פיטורים.
13.     בית הדין האזורי חייב את המשיבה בתשלום פיצוי בגין עגמת נפש, לנוכח העובדה כי סבר שהמערער אינו זכאי לפיצויי פיטורים. משחייבנו את המשיבה בתשלום פיצויי פיטורים, אין מקום לחייבה בנוסף בתשלום פיצוי בגין עגמת נפש, שכן המערער אינו זכאי לכפל פיצוי בגין פיטוריו.
14.     כללו של דבר: המערער זכאי לפיצויי פיטורים בשיעור משכורת אחת. התובע הועסק על בסיס שכר מינימום, ולכן משכורתו לצורך תשלום פיצויי פיטורים עומדת על סך של 3,335 ₪. בנסיבות המקרה הנדון, היו חילוקי דעות של ממש בין הצדדים בנוגע לעצם הזכאות לפיצויי פיטורים, ולפיכך אנו מעמידים את פיצויי הלנת פיצויי פיטורים על הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד סיום קשר העבודה, 1.5.2004, ועד למועד התשלום בפועל.

חישוב תמורת ההודעה המוקדמת
15.     בית הדין קיבל את גרסת המערער כי פוטר על אתר, ללא שניתנה לו הודעה מוקדמת. בית הדין קבע כי העובד היה זכאי ל- 13.5 ימי הודעה מוקדמת (יום אחד עבור כל אחד מ- 6 חודשי העבודה הראשונים ויומיים וחצי עבור כל חודש לאחר מכן). בית הדין חייב את המשיבה לשלם למערער תמורת הודעה מוקדמת בסך של 1,296 ₪.
16.     המערער טען כי עבד במשרה מלאה, וכי שכרו ליום עבודה עמד על סך של 143.44 ₪ (8 X 17.93), ולכן הוא זכאי לתמורת הודעה מוקדמת בסך של
1,936 ₪.
17.     לנוכח העובדה כי המערער היה עובד בשכר ולא עובד במשכורת, חל עליו סעיף 4 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א - 2001 (להלן - חוק הודעה מוקדמת). לפיכך, העובד היה זכאי ל 9.75 ימי הודעה מוקדמת ולא
ל- 13.5 ימי הודעה מוקדמת. אמנם, אין בפנינו ערעור על מספר ימי ההודעה המוקדמת שנפסקו לעובד, אולם אין להתעלם מעניין זה ככל שהמערער מבקש כי נערוך חישוב מחדש של תמורת ההודעה המוקדמת. לפיכך, על בסיס שכר יומי של 143.44 ₪, העובד זכאי לתמורת הודעה מוקדמת בסך של
1,398.54 ₪, ולא 1,296 ₪, כפי שפסק בית הדין האזורי.

הפרשות למבטחים
18.     אין מחלוקת כי המשיבה לא ביטחה את המערער בקרן הפנסיה "מבטחים", כחובתה על פי צו ההרחבה בענף השמירה (סעיף יב). בית הדין חייב את המשיבה בתשלום פיצוי בגין אי הפרשת כספים למבטחים, אולם קבע כי המערער לא היה זכאי להפרשות למבטחים בעד ששת חודשי עבודתו הראשונים. המערער טען כי על פי הוראות צו ההרחבה, משתמה תקופת הניסיון, הוא זכאי לזכויות על פי צו ההרחבה החל מיום עבודתו הראשון. המשיבה טענה כי כל תקופת עבודתו של העובד היתה בגדר "תקופת ניסיון" ולכן המערער כלל אינו זכאי לפיצוי בגין אי הפרשות למבטחים.
19.     דין הערעור בעניין זה להתקבל. בסעיף ד לצו ההרחבה בענף השמירה נקבע כי
כל עובד חדש יתקבל לניסיון לתקופה של 6 חודשי עבודה במפעל, ובהסכמה הדדית תהיה התקופה ניתנת להארכה ב- 6 חודשים נוספים.
לאחר שעובד עבר את תקופת הניסיון, ייחשב כקבוע ויחולו עליו כל תנאי העבודה, זכויות וחובות, הקבועים בהסכם זה, החל מיום כניסתו לעבודה.
לפיכך, לאחר תום תקופת הניסיון, העובד זכאי לכל הזכויות על פי צו ההרחבה, החל מיום עבודתו הראשון.
20.     בהתאם לסעיף יב לצו ההרחבה בענף השמירה, המעסיק חייב לבטח את העובד בקרן פנסיה מבטחים, ולהפריש בגין פנסיה ותגמולים 5% מהשכר היומי המלא של העובד. כמו כן, חייב מעביד בענף השמירה להפריש למבטחים בגין פיצויי פיטורים ודמי מחלה. בהתאם לצו ההרחבה בדבר הגדלת תשלומים לפנסיה מקיפה, החל על כל העובדים בישראל המבוטחים בקרן פנסיה מקיפה ומעבידיהם, תשלומי המעבידים לקרן פנסיה מקיפה הוגדלו לשיעור של 12% (י"פ 3596 תשמ"ט (27.11.88). בהתאם לצו ההרחבה בדבר הגדלת פנסית יסוד, החל על כל העובדים בישראל המבוטחים בקרן פנסית יסוד ומעבידיהם (י"פ 3672 (תשמ"ט) (25.6.89) ע' 3411), תשלומי המעסיק לקרן הפנסיה הוגדלו לשיעור של 6%. לפיכך, מכוח צווי ההרחבה להגדלת תשלומי המעסיק לפנסיה מקיפה ולפנסיה יסוד תשלומי מעסיק בענף השמירה בגין תגמולים עומדים על 6% מהשכר, ולא על 5%, כפי שנקבע במקור בסעיף יב לצו ההרחבה בענף השמירה.
21.     בהתאם לסעיף יב לצו ההרחבה בענף השמירה ההפרשות לקרן הפנסיה הן על בסיס "השכר היומי המלא". על פי המוגדר בסעיף, "שכר יומי מלא" הוא השכר המשתלם לעובד בעד שמונה שעות עבודה ביום עבודה רגיל, ואין להביא בחשבון תוספות המשתלמות בעד עבודה בשבתות ובחגים ובשעות נוספות. כפי העולה מתלושי השכר של המערער, עבד המערער בהיקף של למעלה ממשרה מלאה בכל תקופת עבודתו, למעט חודש יולי 2003.
22.     לפיכך, המערער זכאי לפיצוי בגין הפרשות למבטחים כמפורט להלן:
א.     בעד חודש יולי 2003 - 42 ₪ (6% X 700 ₪).
ב.     בעד כל אחד מהחודשים אוגוסט 2003 עד אפריל 2004 - 200 ₪ (6% X 3335).
ג.     בסך הכל זכאי המערער לפיצוי בגין אי הפרשות לתגמולים בסך של
1,842 ₪. לשם פישוט החישוב, סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממחצית תקופת עבודתו, דהיינו מיום 1.12.2003 ועד למועד התשלום בפועל.

פיצויי הלנת שכר
23.     בית הדין האזורי חייב את המשיבה לשלם למערער פיצויי הלנת שכר בסך של 2,000 ₪, בעד הפרשי שכר ושעות נוספות בסך של 8,226 ₪. המערער טען כי מן הראוי היה להשית על המשיבה פיצויי הלנה מלאים, ולחלופין - פיצויי הלנה בשיעור גבוה יותר.
24.     פסיקת פיצויי הלנה נתונה לשיקול דעתו של בית הדין האזורי, על יסוד התרשמותו מהעדויות ומהראיות בפניו ומכלול נסיבות המקרה. לא מצאנו, כי התקיימו במקרה הנדון נסיבות המצדיקות חריגה מכלל זה והתערבות בשיקול דעתו של בית הדין האזורי.

סוף דבר
25.     הערעור מתקבל חלקית, כמפורט להלן:
א.     המערער זכאי לפיצויי פיטורים בסך של 3,335 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.5.2004 ועד למועד התשלום בפועל. ככל ששולם למערער הסכום שנפסק על ידי בית הדין האזורי כפיצוי בגין עגמת נפש, בסך של 1,500 ₪, יופחת מסכום פיצויי הפיטורים לו זכאי המערער סך של 1,500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד התשלום למערער ועד למועד תשלום פיצויי הפיטורים.
ב.     המערער זכאי לתמורת הודעה מוקדמת בסך של 1,398.54 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.5.2004 ועד למועד התשלום בפועל. ככל ששולם למערער הסכום שנפסק על ידי בית הדין האזורי, המערער זכאי להפרשי תמורת הודעה מוקדמת בסך של 102.54 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.5.2004 ועד למועד התשלום בפועל.
ג.     המערער זכאי לפיצוי בגין אי העברת התשלומים לקרן הפנסיה "מבטחים" בסך של 1,842 ₪. ככל ששולם למערער הסכום שנפסק על ידי בית הדין האזורי, המערער זכאי להפרש בסך של 1,322 ₪. הסכום המגיע למערער ישולם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.12.2003 ועד למועד התשלום בפועל.
26.      המשיבה תשלם למערער הוצאות משפט בסך של 2,000 ₪. ככל שסכום זה לא ישולם בתוך 30 יום מהמועד בו יומצא למשיבה פסק הדין, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. זכויות שומרים

  2. הגדרת שומר שכר

  3. שעות נוספות לשומר

  4. זכויות שומר במלון

  5. הפסקת עבודה של שומר

  6. תוספת שכר לעובדי שמירה

  7. האם חברת שמירה שומר שכר

  8. חוק השומרים, תשכ"ז-1967

  9. האם מוסך מוסך שומר שכר ?

  10. עבודה בשמירה למשך 9 חודשים

  11. חילופי מעבידים בענף השמירה

  12. אי תשלום זכויות עובדי שמירה

  13. הפרשות מעביד לפנסיה לעובדי שמירה

  14. ההבדל בין שומר שכר לבין שומר חינם

  15. תביעה נגד חברת שמירה בגלל גניבת ציוד

  16. אחריות חברת שמירה על גניבה מאתר בניה

  17. אי תשלום זכויות סוציאליות לעובדי שמירה

  18. זכויות עובדים בחברות שמירה במגזר החרדי

  19. תקנות הסדרת השמירה (בדיקה רפואית), תשכ''ג-1963

  20. חילופי מעבידים בענף השמירה - המשך עבודה באותם תנאים

  21. תקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים, התשמ''א-1981

  22. צו שירותי שמירה (סוגי שמירה הטעונים רשיון), תשל"ב-1972

  23. תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות), תשל''ב-1972

  24. תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (אתיקה מקצועית), תשל''ג-1972

  25. צו הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה) (סמכויות שומרים), התשס"ו-2006

  26. צו הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה) (סמכויות שומרים), התשס"ה-2005

  27. תקנות חוקרים פרטיים ושירותי-שמירה (אגרת רשיון) (מס' 2), תשל''ג-1973

  28. צו הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה) (סמכויות שומרים) (מס' 2), התשס"ה-2005

  29. תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי), תשל''ב-1972

  30. תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות), תשל''ב-1972

  31. תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית), תשל''ג-1972

  32. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון