מענק למדענים במכון ויצמן

להלן פסק דין בנושא מענק למדענים במכון ויצמן:

פסק דין

השופט יגאל פליטמן
פתח דבר
1.     לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (סגנית השופטת הראשית אורלי סלע ונציגת הציבור גב' אריאלה גילצר כתוארה דאז; עב 30216/96), בו נדחתה תביעת המערערים להכרה בזכאותם הקבוצתית ל"מענק הקריטריונים" ככל שיעמדו פרטנית בתנאי תשלומו.

הרקע העובדתי
2.     המשיב מספר 1, מכון ויצמן למדע (להלן - המכון) הינו מוסד להשכלה גבוהה אשר המדינה נוטלת חלק בתיקצובו דרך הועדה לתיכנון ותיקצוב של המועצה להשכלה גבוהה. מהיות המכון "גוף נתמך" כאמור, על פי סעיף 32 לחוק יסודות התקציב, כפוף הוא להוראת סעיף 29 לאותו החוק.

3.     המדענים חוקרי המכון, מובילי צוותי המחקר בתחומם, "נמנים על הסגל האקדמי הבכיר" של עובדי המכון "במסלול המדענים הרגיל" (להלן - מדעני המכון). ואולם, על מנת לסייע במחקר מדעני המכון הוקם במיוחד "מסלול העמיתים", (להלן - מסלול העמיתים) שיועד להעסקת מדענים בעלי תואר H.D.P. או D.M, או בעלי כישורים מתאימים לחסרי תארים אלה (להלן - עמיתי מחקר).
     המערערים שייכים כולם לקבוצת עמיתי המחקר במסלול העמיתים, קבוצה המונה כ-130 איש.
     נוהל העסקת עמיתי המחקר במסלול העמיתים במכון, נקבע כהסדר חד צדדי על ידי המכון בשנת 1989, ולאחר מכן בשנת 1994. על פי האמור באותם נהלים, מסלול עמיתים, כפי שכבר הודגש, נועד להעסיק מדענים "על מנת לסייע במחקרים הנערכים על ידי מדעני המכון". אותו סיוע מצא ביטויו בהשתתפות עמיתי המחקר בצוותי המחקר של מדעני המכון במסלול המינויים הרגיל, או בסיוע למדעני המכון באמצעות יחידות שירות.
מסלול העמיתים אם כן יועד לדרג הפחות בכיר של מדעני המכון, לאו דווקא בהכרח בעלי תואר שלישי, ולנושאי משרת עמית עוזר ועד למשרת עמית בכיר.
     תנאי שכרם של עמיתי המחקר על פי דירוגם במסלול העמיתים, נקבעו בנוהל העסקתם (להלן - נוהל העסקה), ונגזרו מתנאי שכרם ודירוגם של מדעני המכון במסלול המינויים הרגיל.

4.     ביום 31.5.94 נחתם הסכם קיבוצי בין המוסדות להשכלה גבוהה לבין ארגוני הסגל האקדמי הבכיר והזוטר במוסדות להשכלה גבוהה, בדבר שכר ותנאי עבודה לסגל האקדמי הבכיר והזוטר באותם מוסדות (להלן - ההסכם הקיבוצי). ההסכם הקיבוצי אושר על ידי הממונה על השכר במשרד האוצר (להלן - הממונה) , כנדרש על פי חוק יסודות התקציב.
במקביל למשא ומתן שנוהל לקראת חתימת ההסכם הקיבוצי, ניהלו הצדדים משא ומתן שנועד להסדיר תשלום מענק מיוחד לאנשי הסגל האקדמי הבכיר. הסכמת הצדדים בעניין זה נעשתה על דרך שליחת מכתבים שהפנה נשיא כל מוסד להשכלה גבוהה לראש הסגל האקדמי הבכיר באותו המוסד (להלן - מכתב הנשיא). מכתבי הנשיא מחודש מאי 1994 צורפו כנספחים להסכם הקיבוצי ואושרו על ידי הממונה.

5.     על פי מכתב הנשיא, קבלת המענק הותנה במספר תנאים מקדימים ומצטברים:
ראשית - הוא יועד לחברי סגל אקדמי בכיר במסלול המינויים הרגיל;
שנית - עליהם להיות מועסקים במשרה מלאה;
שלישית - עליהם להקדיש עיקר זמנם ומאמציהם להוראה, מחקר וניהול אקדמי במסגרת האוניברסיטה.

     לממלא אחר כל האמור, שלא חלק זמנו עם מקום עבודה אחר, קמה זכאות ל"מענק הקדשת זמן מלא למוסד".
לממלא אחר כל האמור, שעמד בקריטריונים נוספים שנקבעו על ידי סגל האוניברסיטה ואושרו על ידי הוועדה לתיכנון ותיקצוב ועל ידי הממונה - קמה זכאות ל"מענק קריטריונים".
     הזכאות ל"מענק קריטריונים" קמה בגין עבודה מעבר למתחייב מהתקנות האקדמיות באוניברסיטה. פעילות רגילה לא זיכתה באותו מענק. כך נקבע במפורש בפסיקת בית המשפט המחוזי - הנשיא וינוגרד (ת.א. תל אביב 528.85 מדינת ישראל נגד אוניברסיטת תל אביב ואח'), לאחר שהתחוור לממונה, שהמוסדות להשכלה גבוהה קבעו קריטריונים מקלים לתשלום המענק, שלא בהתאם לנוסחים המאושרים של מכתב הנשיא.

6.     המכון שילם למערערים את מענק "הקדשת זמן מלא למוסד". משנודע לממונה הדבר, הוא בחן חוקיות תשלומו והחליט בסופו של דבר לאשרו, נוכח טענת המכון, כי אותו מענק החליף תשלום אחר - "תוספת מחקר" שהיתה נהוגה בו מאז 1983. אשר ל"מענק הקריטריונים" - המכון סבר כי לא קמה זכאות לקבוצת עמיתי המחקר לתשלומו והממונה לא אישר אותו תשלום. על זכאות המשיבים לאותו מענק סב הערעור שבפנינו.

פסק האזורי והטיעון
7.     משלושה טעמים דחה בית הדין קמא בפסק דינו את תביעת המערערים:

א.     הם אינם מבצעים בפועל את מרבית המטלות הרגילות המוטלות על חברי הסגל האקדמי הבכיר מכוח התקנונים האקדמיים; כך שהם אינם יכולים לפעול מעבר למתחייב באותם תקנונים; ועל כן פעילותם אינה יכולה לזכות ב"מענק הקריטריונים" על פי הקריטריונים למתן אותו מענק.

ב.     המערערים אינם נמנים על חברי הסגל האקדמי הבכיר, אלא הינם אקדמאים שהתקבלו לעבוד במכון במסלול שונה ונפרד מהסגל האקדמי במסלול המינויים הרגיל.

ג.     מתן "מענק הקריטריונים" למערערים חייב באישור הממונה על פי סעיף 29 לחוק יסודות התקציב. אישור שכזה לא ניתן.

8.     טענות המערערים בעיקרן היו:

א.     לתחולה ישירה של ההסכם הקיבוצי, על נספחיו לרבות מכתב הנשיא, על המערערים. ברם, נמנע בעדם להוכיח טענתם זו, משנדחתה בקשתם, חרף הילכת אפרופים, להבאת ראיות לעניין אומד דעת הצדדים טרם חתימת ההסכם הקיבוצי.

ב.     לתחולה עקיפה ומותאמת של עקרונות תשלום מענק הקריטריונים גם עליהם, וזאת על פי סעיף ההצמדה של שכר והטבות, בנוהל העסקתם, לאלה של חברי הסגל האקדמי הבכיר.

ג.     לא נדרש אישור הממונה לתשלום מענק הקריטריונים לעמיתי המחקר, שכן מדובר בהטבה שניתנה לחברי הסגל האקדמי הבכיר ובעלי תפקידים דומים בכל האוניברסיטאות בארץ.

9.     תשובת היועץ המשפטי לנטען הייתה:

א.     מכתב הנשיא אינו מתייחס לעמיתי המחקר במסלול העמיתים ולכן אינו חל עליהם.

ב.     אם יקבע, כי מכוח הוראות נוהל העסקה זכאים המערערים ל"מענק קריטריונים", הרי שמדובר בהטבה הנוגדת את חוק יסודות התקציב בהעדר אישור הממונה לה.

10.     לוז טיעוני המכון בסיכומיו היה:

א.     אין להתערב בקביעתו העובדתית של בית הדין קמא, כי עמיתי המחקר הועסקו במסלול העסקה יחודי מכוח הנהלים שקבע המכון, וכי קיימים הבדלים מעמדיים בינם לבין חברי האקדמי הבכיר במסלול המינויים הרגיל. לאור זאת מכתב הנשיא לא חל עליהם.

ב.     בפרשנות ההוראות הנורמטיביות של הסכם קיבוצי, אין להיזקק לטענות בנוגע למשא ומתן שקדם לחתימת ההסכם; כך, שטענת המערערים לתחולת ישירה שלו עליהם, ראויה להידחות.

ג.     הפרשנות הדווקנית והמצמצמת של סעיף ההצמדה בנוהל העסקת עמיתי המחקר, מלמדת, כי "מענק הקריטריונים" אינו חלק מן המשכורת, אינו שכר וגם לא הטבת שכר.

11.     עמדת המוסדות להשכלה גבוהה
לפני הדיון בערעור נדרשה תגובת המוסדות להשכלה גבוהה בנוגע לסוגיה שבמחלוקת. בהודעתם לבית הדין נכתב, כי "הליך הערעור דנן... נוגע לנסיבות ספציפיות בקשר לקבוצת עובדים מוגדרת במכון ויצמן למדע המועסקים במסלול העסקה של עמיתים שתנאי העסקה בו, וכלל נסיבות המקרה הם יחודיים למכון ויצמן ... וכיוון שמדובר בנסיבות ספציפיות יחודיות ופנימיות של המכון, שאין לגזור מהם גזרה שווה לגבי המוסדות האחרים להשכלה גבוהה... אין הם מביעים עמדה בהליך דנן".

אשר לדעתנו
12.     בעיקרו של דבר ראוי פסק דינו של בית הדין קמא להתאשר מטעמיו, כך שדין הערעור עליו להידחות על פי תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ה-1991. חרף זאת, לא נצא ידי חובת הנמקת הדין מבלי לעמוד קצרות על הנקודות הבאות:

א.     מקור הזכאות למענק הקריטריונים הינו מכתב הנשיא. על פי אותו מסמך, קבלת אותו מענק הותנתה בהיות מדען המכון חבר סגל אקדמי בכיר במסלול המינויים הרגיל אשר עשה מעבר למתחייב מהתקנות האקדמיות החלות עליו, שכן פעילות רגילה על פיהן - אינה מזכה במענק.

ב.     על פי פשוטו של מקרא ותכליתו - מכתב הנשיא, מקור הזכאות למענק הקריטריונים, אינו חל על עמיתי המחקר במכון במסלול העמיתים; שכן, אין הם חברי סגל אקדמי בכיר, ואין הם מועסקים במסלול המינויים הרגיל. בנוסף לכך עמיתי המחקר במסלול העמיתים אינם חבים, ככאלה, באותן חבויות אקדמיות, על פי התקנות האקדמיות החלות על חברי הסגל האקדמי הבכיר; כך שאין המערערים יכולים לעשות מעבר לפעילות רגילה הנדרשת ממדען המכון על פי אותן תקנות, ולפיכך לא קמא להם זכאות למענק מכוח מכתב הנשיא בתחולה ישירה, כאילו היו מדעני המכון.

ג.     על מנת להתגבר על מכשול אי עמידת המערערים בתנאי "מענק הקריטריונים", כנוסחן במכתב הנשיא, נטען על ידם, כי אומד דעתם האמיתי של הצדדים להסכם הקיבוצי היה להחילו עליהם, אלא שבית הדין קמא מנע מהם להוכיח טענתם זו. לשם כך נסמכים המערערים על הילכת אפרופים, בדבר האפשרות להבאת ראיות קודם חתימת ההסכם;מהם ניתן ללמוד על אומד דעת הצדדים לעת חתימתו.
הילכת אפרופים לדעתנו, כבודה במקומה מונח, אלא שאין היא רלוונטית לענייננו, באשר פרט לעצם העלאת טענה לעניין זה, לא הביאו המערערים בפנינו, ולמרות שנשאלו על כך, ולו מסמך אחד שאותו הם מבקשים להגיש, ושעל פיו ניתן היה לבסס ממשית הטענה לתחולת ישירה של מכתב הנשיא גם על עמיתי המחקר במסלול העמיתים, שאינם חברי הסגל האקדמי הבכיר במסלול המינויים הרגיל. משכך הם הדברים, טענת המערערים למעשה הינה, שאילו היה בידם מסמך שנכתב, טרם חתימת מכתב הנשיא, או מסמך אחר שנשמט, המעיד על הכוונה להחיל מכתב הנשיא גם עליהם, בניגוד ללשונו הברורה, הם היו טוענים לזכותם להגישו מכוח הילכת אפרופים. דא עקא, שבהעדר מסמך שלא הושג ושלא התבקש גילויו או עיון בו, שאלת חלות הילכת אפרופים לענייננו נשארת בגדר שאלה תאורטית שאינה צריכה מענה (במאמר מוסגר יוסף, כי על פני הדברים תצהיר או טיוטת הסכם ראשונית המצביעה על אומד דעת, לעת הכנתה,אינה בהכרח ראייה לאומד דעת הצדדים לעת חתימת ההסכם).

לאור האמור יש לפסוק, כי למערערים, כחלק מקבוצת עמיתי המחקר במסלול העמיתים, לא קמה זכאות ישירה מכוח ההסכם הקיבוצי על נספחיו ומכח מכתב הנשיא בכלל זה, לתשלום "מענק הקריטריונים".

ד.     משלא הוכחה זכאות המערערים לתשלום מענק הקריטריונים ישירות מכח מכתב הנשיא, מתעוררת שאלת זכאותם לו מכח סעיף ההצמדה בנוהל העסקתם.
     באשר לכך ייאמר קודם כל, כי מכתב הנשיא לגבי "מענק הקריטריונים" מכוון לחברי הסגל הבכיר במסלול המינויים הרגיל ואין להחילו על עמיתי המחקר במסלול העמיתים. אשר על כן השאלה שבפנינו הינה - האם יש להחיל אותו מענק בהתאמה על פי סעיף ההצמדה שבנוהל העסקת עמיתי המחקר במסלול העמיתים? באשר לכך יודגש, כי נוהל העסקה הינו בגדר הסדר קיבוצי חד צדדי שנקבע על ידי המכון, על מנת להסדיר מעמדם של אותם מדענים המסייעים למדעני המכון חברי הסגל האקדמי הבכיר במסלול המינויים הרגיל, ואשר לא מועסקים במסלול זה. לאור זאת ברור, כי מעמדם של עמיתי המחקר הינו פחות בהשוואה למעמד מדעני המכון מובילי צוותי המחקר המדעי במסלול המינויים הרגיל, אשר עמיתי המחקר רק מסייעים להם.

     "מענק הקריטריונים", על פי תכליתו, נועד לתמרץ את מדעני המכון המובילים, העושים מעבר לחובתם האקדמית למכון מכוח מחויבותם לו כחברי הסגל האקדמי הבכיר, ולא ליתן תמריץ למסייעים, לאותם מדענים. משכך יש לראות את הדברים, אזי "מענק הקריטריונים" הוא יחודי ויעודי לקבוצה מסוימת נבחרת, אנשי הסגל האקדמי הבכיר, ואין הוא בגדר מענק סיוע כללי. לכן הרחבת תחולתו לקבוצות נוספות בעלות מעמד פחות, העושים מעבר לתפקיד היעודי שלהם מחייבת הוראה קונקרטית מפורשת. הוראה שכזו אינה בנמצא בנוהל העסקת העמיתים; ובנסיבות המקרה ברור כי אומד דעת המכון, בקובעו את נוהל העסקת עמיתי המחקר במסלול העמיתים לא היתה להחלת "מענק הקריטריונים" עליהם ויצירת זכאות מותאמת לו לאורו.
     לסיכום האמור, גם מכוח סעיף הצמדת השכר בנוהל העסקה, לא קמה למערערים הזכאות להחיל עליהם בהתאמה את "מענק הקריטריונים".

ה.     מעבר לדרוש נוסיף, כי דרוש היה אישור ספציפי ברור וחד משמעי של הממונה, אילו היינו מגיעים למסקנה שלקבוצת עמיתי המחקר במסלול העמיתים - קמה זכאות ל"מענק הקריטריונים".
]
     סוף דבר - דין הערעור להידחות ללא צו להוצאות.

טרם חתימה
13.     חרף דחיית הערעור מצאנו מקום להוסיף שתי הערות נדרשות בשולי פסק הדין.

א.     יוער, כי על פי נוהל העסקת עמיתי המחקר משנת 1989 ומשנת 1994, ניתן לחרוג מעיקריו לפי אישור בכתב של נשיא המכון או סגנו. לאור זאת, אין מניעה לבחינה אישית למתן מענק לעמית המחקר העושה מעבר לעבודתו הרגילה, וזאת על פי שיקול דעת הנשיא או סגנו ובאישור הגורמים המתאימים לכך, ואין מניעה ששיעור אותו מענק יותאם לשיעור "מענק הקריטריונים".

ב.     עדיף עקרונית שתנאי עבודתם ושכרם של עמיתי המחקר ייקבעו בהסכמה עימם ולא בהסדר של נוהל חד צדדי מוכתב על ידי המכון. נוכח האמור ולבקשת הצדדים, ניתנה להם אורכה להגיע להסכם שכזה, ודומה, כי אך כפסע היה ביניהם לבין חתימתו, אלא שבשל חילופי גברי במכון נמנע הדבר.
     משכך התגלגלו הדברים ראוי להבהיר, כי פסק דין שלנו אינו עוצר בעדם מלעשות זאת, כי אם להיפך, על בסיסו ונוכח הבהרת זכויות עמיתי המחקר שבדין, אפשר שייקל על הצדדים להגיע להסכם מפורט בדבר תנאי העסקת עמיתי המחקר במסלול העמיתים.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מענק פרישה מס הכנסה

  2. מענק פרישה לקצינים

  3. זכאות למענק הסתגלות

  4. הגדרת עולה זכאי למענק

  5. מענק עבור שנים עודפות

  6. מענק פרישה לרופא מומחה

  7. מענק מיוחד לעידוד הנגב

  8. מבטחים מענק שנים עודפות

  9. מענק שנים עודפות מבטחים

  10. תביעה לחייב לשלם מענק יובל

  11. מענק פרישה פנסיה תקציבית

  12. מענק למדענים במכון ויצמן

  13. מענק לימודים מביטוח לאומי

  14. מענק לזכאי לדמי אבטלה שעובד

  15. מענק יובל לעובדי מועצה מקומית

  16. מענק לחיילים ששירתו ביחידה קרבית

  17. מענק לבן זוג שהתחתן שירות קבע בצה"ל

  18. מענק פרישה לפי חוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות

  19. חוק תגמולים לנשים השוהות במקלט לנשים מוכות (מענק הסתגלות) (הוראה שעה), התשס"ב-2002

  20. תקנות תגמולים לנשים במקלט לנשים מוכות (מענק הסתגלות) (הוראה שעה) (סוגי מיטלטלין לרכישה ותשלום המענק), התשס''ג-2003

  21. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון