ימי מחלה לא מנוצלים של עובדי מדינה

הסדר של פיצוי עבור ימי מחלה בלתי מנוצלים אינו חלק ממשפט העבודה המגן המעוגן בחוק. במיוחד ראוי לציין כי הסדר זה אינו מעוגן בחוק דמי מחלה, העוסק בתשלום עבור ימי מחלה ואינו עוסק בפיצוי על ימי מחלה בלתי מנוצלים.

הסדר של פיצוי עבור ימי מחלה בלתי מנוצלים מעוגן בהוראות סעיף 33.27 לתקשי"ר.

להלן פסק דין בנושא ימי מחלה לא מנוצלים של עובדי מדינה:

פסק דין

השופט שמואל צור

1.     השאלה שעמדה לדיון בבית הדין האזורי היתה האם זכאי המערער לפיצוי בעד ימי חופשת מחלה שלא נוצלו. בית הדין האזורי השיב על שאלה זו בשלילה ומכאן הערעור בעניין זה בפנינו.

2.     המערער הועסק במדינה כמנהל אגף בכיר במינהל מקרקעי ישראל. המערער הועסק משנת 1985 ועד שנת 2001 על פי חוזה מיוחד המתחדש משנה לשנה. החוזה המיוחד על פיו הועסק המערער נערך לפי תקנה 1(3) לתקנות שרות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) תש"ך-1960 (פיסקה 16.414 א' לתקשי"ר). נקבע בחוזה המיוחד כי שרותו של המערער אינו נושא זכויות לגמלה לפי חוק שרות המדינה (גמלאות) (נוסח משולב) תש"ל-1970 (להלן - חוק הגמלאות) וזכויותיו לפיצויים או לגמלאות הובטחו בקרן פיצויים ואחר כך בביטוח מנהלים.

3.     עם סיום שרותו במדינה, דרש המערער לשלם לו פיצוי עבור ימי מחלה שלא נוצלו. דרישה זו נדחתה ובשל כך הגיש המערער תביעה לבית הדין האזורי בירושלים.

4.     בבית הדין האזורי טען המערער כי הוא זכאי לפיצוי עבור ימי מחלה שלא נוצלו מכח חוק דמי מחלה תשל"ו-1976, אך שינה את עמדתו וטען כי הזכות קמה לו מהוראות התקשי"ר (תקנון שירות המדינה). כמו כן טען המערער כי הוא זכאי לפדיון ימי מחלה מכח חוקי היסוד והוסיף וטען כי באי ההכרה בזכותו זו הוא מופלה לרעה בהשוואה לעובדי מדינה אחרים.

     המדינה טענה כי חוק דמי מחלה אינו חל על המדינה ועל כל פנים אין בו מקור להכרה מכח עצמו לפיצוי על ימי מחלה שלא נוצלו. לעצם העניין טענה המדינה כי ההסדר הקבוע בתקשי"ר לעניין זה חל אך ורק על עובדי מדינה קבועים המועסקים על פי כתב מינוי הזכאים לגמלה לפי חוק הגמלאות. לטענת המדינה, הואיל והמערער הועסק בחוזה מיוחד ותקופת שרותו אינה נושאות זכות לגמלאות לפי חוק הגמלאות, לא חלות עליו הוראות התקשי"ר בעניין פדיון ימי מחלה.

5.     בית הדין האזורי (השופט אייל אברהמי ונציגי ציבור מר פוסט ומר פיינברג; תיק עב' 2076/02) דחה את תביעת המערער. בית הדין האזורי קבע כי, לפי התקשי"ר, הזכאות לפדיון ימי מחלה קמה רק לעובד פורש הזכאי לגמלה לפי חוק הגמלאות. בית הדין האזורי התייחס במיוחד לטענת המערער כי חלה עליו הוראת פיסקה 33.270(ד) לתקשי"ר, לפיה גם תקופת שרות של עובדים המבוטחים בקרן ביטוח אחרת המקבלים תשלום מקופת המדינה בעד ימי מחלה נחשבת כתקופה המזכה בפיצוי עבור ימי מחלה בלתי מנוצלים.
     
בקשר לכך קבע בית הדין האזורי כי הוראת פיסקה 33.270(ד) כפופה להוראה הכללית שבתקשי"ר לפיה הזכאות לפדיון ימי מחלה נתונה רק לעובד הזכאי לגמלה לפי חוק הגמלאות. בית הדין האזורי הסביר, על יסוד המסמכים שהובאו בפניו, כי הוראת פיסקה 33.270(ד) מתייחסת לאותם עובדי מדינה שפרשו לגמלאות לפי חוק הגמלאות אך בחלק מתקופת עבודתם הם הועסקו כעובדים ארעים או על פי חוזה מיוחד ולגבי תקופות אלה בוטחו זכויותיהם בקרן ביטוח. לעומתם, המערער פרש בלא זכויות לגמלה לפי חוק הגמלאות ולכן הוראה זו אינה חלה עליו (סעיפים 8 - 9 לפסק הדין).

6.     בערעור חוזר המערער על טענותיו בבית הדין האזורי. לטענתו, אמנם פיסקה 33.270(א) לתקשי"ר מעניקה זכות לפיצוי עבור ימי מחלה בלתי מנוצלים אך ורק לעובדים הזכאים לפנסיה לפי חוק הגמלאות, אלא שזכותו מעוגנת בפיסקה 33.270(ד) המעניקה זכות זו גם למי שזכויותיו מבוטחות בקרן ביטוח חיצונית למדינה. לטענתו, הוראת פיסקה זו הוספקה מספר שנים לאחר פסקה 33.270(א) והיא נועדה להרחיב את תחולת ההסדר גם על עובדים במעמדו. לטענת המערער, נקבע בחוזה המיוחד שלו כי זכויותיו לימי מחלה יובטחו על ידי המדינה ולכן חלה עליו הוראת פיסקה 33.270(ד). המערער מסתמך, בין השאר, על פסיקת בית הדין הארצי בפרשת "צוררו" (דב"ע נה/268-3 אליעזר צוררו נגד המועצה המקומית פרדס חנה; לא פורסם) בו הוכרה זכאותו של עובד לפיצוי על ימי מחלה בלתי מנוצלים עם הגיעו לגיל פרישה, אף שלא היה זכאי לקיצבה אלא לפיצויים בלבד. המערער חוזר וטוען כי הוא מופלה לרעה ביחס לעובדי מדינה אחרים.

     המדינה תומכת בפסיקת בית הדין האזורי ומסבירה כי הוראת פיסקה 33.270(ד) לתקשי"ר חלה על אותם עובדים הפורשים לפנסיה לפי חוק הגמלאות אך חלק מתקופת שרותם היה במעמד ארעי או על פי חוזה מיוחד וזכויותיהם לתקופה זו בוטחו בקרן ביטוח חיצונית. המדינה שבה ומדגישה כי הזכות לפיצוי עבור ימי מחלה בלתי מנוצלים שמורה לעובדים ששרותם נושא זכות לגמלה לפי חוק הגמלאות בלבד, בשונה מן המערער שהועסק על פי חוזה מיוחד ותקופת שרותו לא נשאה זכות לגמלה לפי אותו חוק.

7.     לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים ולחומר שבפנינו, מוצאים אנו כי צדק בית הדין האזורי בפסיקתו וכי ראוי פסק דינו להתאשר, מטעמיו, לפי תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב-1991. נעמוד להלן על מספר נקודות הנוגעות לעניין.

8.     הסדר של פיצוי עבור ימי מחלה בלתי מנוצלים אינו חלק ממשפט העבודה המגן המעוגן בחוק. במיוחד ראוי לציין כי הסדר זה אינו מעוגן בחוק דמי מחלה, העוסק בתשלום עבור ימי מחלה ואינו עוסק בפיצוי על ימי מחלה בלתי מנוצלים.

9.     הסדר של פיצוי עבור ימי מחלה בלתי מנוצלים מעוגן בהוראות סעיף 33.27 לתקשי"ר. הוראות הזכאות היא פיסקה 33.271 הקובעת כך:

"פרש עובד מן השרות בנסיבות המפורטות להלן ישולם לו או לשאיריו פיצוי בעד ימי חופשת המחלה שלא נצולו העומדים לזכותו בתאריך פרישתו:

(א)     בפרישה לקצבה בהתאם לפסקה 85.221 או 85.411 בגיל שאינו פחות מ-55 שנה;

(ב)     בפרישה לקצבה בהתאם לפסקה 82.511 (ג), 85.311 כאשר העובד יקבל את קצבתו, במועד מאוחר יותר, ישולם הפיצוי בעד ימי חופשת מחלה שלא נוצלו מיד עם הפרישה;

(ג)     בפרישה לקצבה מחמת מצב בריאותי לקוי, בהתאם לפסקה 85.211 או 85.212 על פי קביעת ועדה רפואית מוסכמת;

(ד)     במקרה פטירה בנסיבות המזכות את השאירים בקצבת שאירים בהתאם לחוק הגמלאות;

(ה)     עובד שנסתיים שירותו לאחר ששירת עשר שנים לפחות ובחר להקפיא את זכויותיו לגמלאות בהתאם לאמור בפסקה 85.313 וביום הגשת הבקשה להקפאה היה בן 55 לפחות, יקבל פיצוי בעד ימי המחלה שלא נוצלו מיד עם אישור תקופת הקפאת הזכויות לגמלאות.

...".


הוראת זכאות זו מתייחסת, על פי האמור בה במפורש, אך ורק לעובדים שפרשו לקצבה לפי חוק הגמלאות, או במקרה של פטירה המזכה בגמלאות או במקרה של הקפאת זכויות. הוראות הפיסקאות האחרות (33.272 - 33.275) עוסקות בדרכי מימוש הזכות ואינן נוגעות לעניינו. הוראה נוספת הנוגעת לענייננו מצויה בפיסקה 33.270(א) הקובעת לאמור:

"33.270 א' פיצוי בעד חופשת מחלה שלא נוצלה

(א)     הוראות פסקאות 33.271 עד 33.275 חלות על עובדים אשר שירותם נושא זכות לגמלאות בהתאם לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970 (להלן - "חוק הגמלאות");

(ב)     תקופת שירות הנושאת זכות לחופשת מחלה כוללת רק תקופת שירות אשר הזכויות הסוציאליות בעדה ניתנו במישרין על ידי המשרד, ולא באמצעות קרנות ביטוח או גופים אחרים (ראה פרק משנה 02.3);

(ג)     תקופת שירות ארעית או בחוזה מיוחד, שבה בוטח העובד בקרן ביטוח כלשהי, אינה נחשבת בתקופת שירות הנושאת זכות לחופשת מחלה, אף אם העובד רכש אותה לצורכי גמלה;

(ד)     תקופת שירות של עובדים המבוטחים בקרן "תג"מ" או בקרן ביטוח אחרת, אשר במשך שירותם לא שולמו בעדם דמי ביטוח ימי מחלה לקרנות אלו, קיבלו תשלום מקופת המדינה בעד ימי מחלה, וקיים לגביהם רישום מדויק על ניצול ימי חופשת מחלה כמוגדר בפסקה 33.212 נחשבת לצורך האמור בסעיף זה;

(ה) - (ו)...".

     
הוראות אלה חוזרות על העקרון לפיו הזכאות לפיצוי עבור ימי מחלה בלתי מנוצלים מותנית ביציאה לגמלה לפי חוק הגמלאות, אך מרחיב בפיסקה קטנה (ד) את מעגל הזכאים גם לגבי תקופת שרות של עובדים המבוטחים בקרן "תג"מ" או בקרן ביטוח אחרת, בכפוף לתנאים שנקבעו. האם הוראה זו חלה על המערער?

10.     יש לזכור כי התקשי"ר אינו מקור משפטי לזכויות מכח עצמו בלבד. התקשי"ר אינו אלא אוסף של הוראות בעניין תנאי שירותם של עובדי מדינה אשר מקורן בהוראות חוק, בחקיקת משנה, בהסכמים קיבוציים או הסדרים קיבוציים למיניהם, בהוראת מינהל ועוד. התקשי"ר הוא מסמך רשמי המוצא על ידי נציבות שירות המדינה. מכלול הוראותיו - על אף הרבדים השונים של הנורמות המשפטיות העומדות בבסיסו - משקף את תנאי השירות והשכר של עובדי המדינה לתפקידיהם ולדירוגם ומהווה אגד של זכויות וחובות ביחסי העבודה החוזיים שבין עובדי המדינה למעסיקתם. כמסמך רשמי המוצא על ידי המינהל הממשלתי, חזקה על התקשי"ר שהוראותיו משקפות נאמנה את הסדרי המקור העומדים בבסיסו. עם זאת, במקרה של ספק או אי בהירות, ניתן לפנות אל הוראות המקור ולבחון אותן, לעמוד על טיבן וללמוד מהן על תוכנה המדויק של הוראת תקשי"ר. אין צורך לאמר כי המבקש לטעון למשמעות מסוימת של הוראת תקשי"ר על יסוד מסמך המקור - עליו עול ההוכחה.

11.     עיון במסמכים שהוצגו לנו מעלה שהאמור בפיסקאות 33.270 - 33.275, למעט הוראת פיסקה 22.270(ד) עליה נעמוד להלן, מבוסס על "סיכומי הועדה המשותפת בעניין פיצוי עבור חופשת מחלה שלא נוצלה" מיום 3.11.1980. סיכום זה נערך בין נציגי המדינה לנציגי ההסתדרות הכללית, הסתדרות עובדי המדינה והסתדרות הפקידים מכח הוראה בהסכם הקיבוצי המיוחד מיום 8.10.80 שבין אותם צדדים. הוראות סיכום זה, אף שלא כלשונן, משתקפות בהודעת נציבות שירות המדינה מס' מא/38 מיום 17.12.80. מן הסיכום ומן ההודעה עולה בבירור כי ההסדר של פיצוי עבור ימי מחלה בלתי מנוצלים ניתן במקור אך ורק לעובדים הפורשים לקיצבה בגיל שאינו נמוך מ-55 שנים או בפרישה לקיצבה מחמת מצב בריאות לקוי או במקרה של פטירה המזכה את השאירים בקצבת פרישה לפי החוק. הוראות אלה משתקפות בפיסקה 33.271(א) - (ד) לתקשי"ר. לימים הורחבה מסגרת זו והוספה קטגוריה נוספת של עובדים שהקפיאו את זכויותיהם לגמלה לפי החוק (פיסקה 33.271(ה)) וכן עובד שסיים שרותו בתנאים המזכים אותו בגמלה אך אושרו לו פיצויי פיטורים במקום גמלה (פיסקה 33.271 סיפא; השווה פסק הדין בפרשת "צוררו").

12.     בסוף שנת 1983 חלה הרחבה נוספת והיא זו הנוגעת לענייננו. במועד זה הוספה פיסקה 33.270(ד) לפיה -


"תקופת שרות של עובדים המבוטחים בקרן "תג"מ" או בקרן ביטוח אחרת, אשר במהלך שירותם לא שולמו בעדם דמי ביטוח ימי מחלה לקרנות אלו, קיבלו תשלום מקופת המדינה בעד ימי מחלה, וקיים לגביהם רישום מדויק של ניצול ימי חופשת מחלה כמוגדר בפיסקה 33.212 נחשבת לצורך האמור בסעיף זה".

(ראו ציטוט מלא בסעיף 9 לעיל).

מסתבר שהמקור להוראת פיסקה זו הוא הודעת נציבות שירות המדינה מס' מד/12 מיום 17.10.83 הקובעת לאמור:

1.     פסקה 33.270 בתקשי"ר קובעת באיזה מקרים זכאים עובדים הפורשים לגמלאות, לפיצוי בעד ימי חופשת מחלה שלא נוצלה.

2.     הוחלט עתה, כי עובדים הפורשים לגמלאות ומקבלים קצבה מקרן "תמ"ג" או מקרן ביטוח יהיו זכאים לקבל פיצוי בעד חופשת מחלה שלא נוצלה לפי הכללים המפורטים בפסקות 33.271 עד 33.275, אם נתקיימו בהם כל התנאים הבאים: במשך שירותם לא שולמו בעדם דמי ביטוח וימי מחלה לקרנות אלו, קיבלו תשלום בעד ימי מחלה מקופת המדינה וקיים לגביהם רישום מדוייק של ימי מחלה כדוגמת שאר עובדי המדינה."

3 - 5. לא נוגע לענייננו.

מטענות המדינה בפנינו עולה כי הרקע להוראה זו הוא הסכם קיבוצי מיוחד שנערך סמוך לפני פרסום ההודעה (מיום 24.6.83) לגבי ביטוח עובדי מדינה ארעיים או עובדים המועסקים בחוזה מיוחד בקרן "מבטחים" בפנסיה מקיפה במקום בפנסיית יסוד (נוסח ההסכם צורף לסיכומי המדינה בבית הדין האזורי והוא מונח גם בפנינו). מדובר בעובדים אשר הועסקו במעמד של עובדים ארעיים או בחוזה מיוחד ועברו לעבוד במדינה כעובדים קבועים עליהם חל חוק הגמלאות. לגבי עובדים אלה נקבע שיחול עליהם הסכם רציפות הזכויות בין מבטחים לבין המדינה (סעיף 8(א) לאותו הסכם). הוראות ההסכם משתקפות גם בהודעת נציבות שרות המדינה מד/13 מיום 17.10.83, אשר הוצאה בד בבד עם הודעת הנציבות מד/12.

עוד נקבע בהסכם כי "הסכם נוסף בדבר תיאום זכויות ימי מחלה ורציפותן, לרבות הזכאות למענק או ניצול ימי מחלה לעובד עובר יחתם בין הצדדים בתוך 6 חודשים" (סעיף 12 להסכם). נוסח ההסכם הנוסף לא הוצג לנו אך הדעת נותנת שהודעת נציבות שרות המדינה מד/12 משקפת אותו אל - נכון.

13.     כפי שאנו רואים, הסכם ביטוח עובדים ארעיים בפנסיה מקיפה מיום 24.6.83 הסמיך את הצדדים לקבוע הסכם נוסף ומיוחד בדבר הזכאות למענק או ניצול ימי מחלה ל"עובד עובר" (סעיף 12 לאותו הסכם). מונח זה ברור והוא מתייחס לעובד ארעי או עובד בחוזה מיוחד במדינה העובר למעמד של עובד קבוע עליו חל חוק הגמלאות (סעיף 8 להסכם). לגבי עובד זה מתייחסת הודעת נציבות שרות המדינה מד/12 שהיא הבסיס להוראת סעיף 33.270(ד) לתקשי"ר. יש מקום לשים אל לב לניסוח סעיף 2 להודעת נציבות שירות המדינה האמורה המדברת על "עובדים הפורשים לגמלאות ומקבלים קצבה מקרן "תג"מ"...", היינו - מדובר באותם עובדים אשר פורשים לגמלאות כעובדי מדינה לפי חוק הגמלאות וחלק מתקופת שרותם מבוטח במבטחים. אין מדובר בעובדים ארעיים או עובדים בחוזה מיוחד אשר לא התקבלו כעובדי מדינה קבועים ולא צברו זכויות לגמלה לפי חוק הגמלאות. מסקנה זו עולה בקנה אחד עם הכלל הבסיסי, העולה מהוראת פיסקה 33.270(א) לתקשי"ר, לפיה כל הסדר הפיצוי עבור ימי מחלה שלא נוצלו חל אך ורק על עובדי מדינה קבועים הזכאים לגמלה לפי חוק הגמלאות.

14.     זאת ועוד, לפי הודעת הנציבות מד/13 המשקפת את ההסכם הקיבוצי מיום 24.6.83, ההסכם חל על עובדים ארעיים ועל עובדים בחוזה מיוחד המועסקים לפי תקנה 1(2), (9) ו-(10) לתקנות שרות המדינה (חוזה מיוחד) תש"ך-1960 (סעיף 6 לאותה הודעה). תקנה 1(2) מתייחסת להעסקת עובדים ארעיים, תקנה 1(9) מתייחסת לאדם המיועד להיות מועסק במשרה תקנית ותקנה 1(10) מתייחסת לאדם המועסק במשרה חלקית פחות ממחצית המשרה. לפי זה, אין ההסדר חל על המערער שהועסק לפי תקנה 1(3), המאפשרת העסקת עובד לגביו נקבע שעבודתו חיונית ואין אפשרות להעסיקו בתנאי השרות הרגילים. גם בהיבט זה הוראת פיסקה 33.270(ד) אינה חלה על המערער.

15.     לסיכום דברינו מוצאים אנו כי צדק בית הדין האזורי במסקנתו כי הסדר הפיצוי עבור ימי מחלה בלתי מנוצלים אינו חל על המערער. אכן, מקובל עלינו כי פיסקה 33.270(ד) כפופה לעקרון הכללי שהסדר הפיצוי עבור ימי מחלה בלתי מנוצלים חל רק על עובדי מדינה קבועים אשר שרותם נושא זכויות לגמלה. הוראות פיסקה זו מתייחסות לקטגוריה מיוחדת של "עובדים עוברים" ממעמד ארעי או מהעסקה על פי חוזה מיוחד למעמד של עובד קבוע והמערער אינו נמנה עליהם.
     כעובד בכיר, המערער הועסק בחוזה מיוחד ובתנאי עבודה מיוחדים לפי תקנה 1(3) לתקנות חוזים מיוחדים. זכויותיו לגמלה הובטחו בקרן פיצויים חיצונית ולימים בביטוח מנהלים. אף שזכויותיו של המערער לחופשת מחלה בוטחו על ידי המדינה, בחינת העניין מעלה בבירור שההסדרים לפיצוי עבור ימי מחלה בלתי מנוצלים אינם חלים עליו ולא נועדו לחול על עובד במעמדו.

16.     המערער מפנה לפסק הדין בפרשת "צוררו", אלא שאין בכך כדי להועיל לו: ראשית - באותה פרשה מדובר בהסדר של פיצוי עבור ימי מחלה שלא נוצלו ברשויות מקומיות ולא במדינה, השונה בלשונו מזה הקיים בתקשי"ר. שנית - פסק דין "צוררו" עוסק בעובד ששרותו נשא זכויות לגמלה לפי חוק הגמלאות אך הוא טרם השלים 10 שנות צבירה בעת הגיעו לגיל הפרישה ולכן הוא זכאי לפיצויי פיטורים בלבד. בנסיבות אלה, כך נקבע בפסק הדין, יש להכיר לאותו עובד בזכות לפיצוי על ימי מחלה בלתי מנוצלים. עניינו של המערער שונה ולו בשל כך ששרותו במדינה על פי חוזה מיוחד אינו נושא זכויות לגמלה לפי חוק הגמלאות.

17.     יש לדחות את טענות המערער כי הוא מופלה לרעה ביחס לעובדי מדינה אחרים. כפי שראינו, קיים בתקשי"ר הסדר מיוחד לפיצוי עבור ימי מחלה שלא נוצלו החל על עובדי מדינה קבועים, כולל עובדי מדינה קבועים שהיו במעמד של "עובדים עוברים". הסדר זה מעוגן בהסכמים קיבוציים או בהסדרים קיבוציים. אין כל מניעה לקבוע הסדר שיחול על רוב עובדי המדינה אך לא על כולם. מדובר בהבחנה עניינית המבוססת על מעמד שונה של עובדים. המערער לא טען - לא כל שכן הוכיח - כי עובדים אחרים במעמדו קיבלו את ההטבה האמורה.

18.     סוף דבר - הערעור נדחה. המערער יישא בהוצאות המשיבה בערעור זה בסכום של 5,000 ש"ח.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. צבירת ימי מחלה

  2. קרן דמי מחלה מבטחים

  3. תשלום בעבור ימי מחלה

  4. תביעה לתשלום ימי מחלה

  5. חוק דמי מחלה התשל"ו 1976

  6. דמי מחלה מלאים מהיום הראשון

  7. גרירת ימי מחלה לעובדי הוראה

  8. שיפוי בעלויות בגין פדיון ימי מחלה

  9. ימי מחלה לא מנוצלים של עובדי מדינה

  10. חוק דמי מחלה היעדרות בשל מחלת הורה

  11. החזר דמי מחלה למעסיק - קרן דמי מחלה

  12. חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד)

  13. תביעה לתשלום פדיון ימי מחלה ומענק יובל

  14. חוק דמי מחלה היעדרות בשל מחלת בן זוג

  15. חישוב מענק פדיון ימי מחלה בשירות המדינה

  16. חוק דמי מחלה היעדרות עקב הריון ולידה של בת זוג

  17. תקנות דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ''ד-1993

  18. תקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), תשל''ז-1976

  19. תקנות דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ''ד-1994

  20. תקנות דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג), התשנ''ט-1999

  21. הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן משפחה יחיד), התשס"א-2001

  22. תקנות דמי מחלה (כללים בדבר היעדרות עובד עקב הריון ולידה של בת זוג), התשס''א-2000

  23. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון