להלן פסק דין בנושא התיישנות עבירות על חוק שעות עבודה ומנוחה:

פסק דין

בבקשה זו מתבקש בית הדין לבטל חלק מהאישומים בכתב האישום משאלו התיישנו זה מכבר.

העובדות הצריכות לעניין
1.     כנגד המבקשת הוגש כתב אישום המייחס לה לכאורה עבירות שונות לפי חוק שעות עבודה ומנוחה התשי"א - 1951.

2.     בקשה זו עניינה שלושה פרטי אישום המפורטים בסעיפים 1 - 3 לכתב האישום המתוקן מיום 09/08/07. העבירות המפורטות בסעיפים 1-2 בוצעו לכאורה ביום 24/04/04 והעבירות המפורטות בסעיף 3 בוצעו לכאורה ביום 30/09/04.

3.     הודעת הקנס בגין עבירות אלו נשלחה למבקשת ביום 14/04/05. בקשת המבקשת להישפט נשלחה למשיבה ביום 22/05/05 ורק ביום 26/09/06 הוגש כנגדה כתב אישום.
טענות הצדדים
4.     המבקשת טוענת כי משעסקינן בעבירה מסוג 'חטא' הרי שעל פי סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב - 1982 (להלן: חסד"פ), התיישנה העבירה.

5.     מנגד טוענת המשיבה כי בהסתמך על סעיף 22א(ב) לחוק העבירות המינהליות התשנ"ה - 1995 (להלן: חוק העבירות המינהליות), לא התיישנה העבירה ואין מקום לקבל את הבקשה.

הכרעה
6.     דין הבקשה להתקבל.

7.     עניין לנו בפרשנות סעיף 22א(ב) סיפא לחוק העבירות המינהליות. סעיף זה ניתן לפרשו בשתי דרכים האחת תומכת בטענות המבקשת והשנייה בטענות המשיבה.

8.     סעיף 22א לחוק העבירות המינהליות קובע כדלקמן:
"22א. סיווג עבירה והתיישנות
...
(ב) לענין התיישנות עבירה כאמור בסעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי או בכל חיקוק אחר הקובע מועד התיישנות עבירה, לפי הענין, יראו את מועד הטלת הקנס כמועד ההעמדה לדין, ואולם אין במועד הקבוע בסעיף 9 לחוק סדר הרין הפלילי או בחיקוק כאמור, לפי הענין, כדי למנוע הגשת כתב אישום נגד מי שביקש להישפט לפי חוק זה או להמיר כתב אישום בקנס מינהלי, אף אם עבר אותו מועד." (ההדגשה לא במקור).

9.     בענייננו, אין מחלוקת כי העבירות אשר ביצעה המבקשת הינן מסוג חטא. לעניין התיישנותן של עבירות מסוג חטא קובע סעיף 9 לחסד"פ כדלקמן:
9. התיישנות עבירות
(א) באין הוראה אחרת לענין זה בחוק אחר, אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה אם עברו מיום ביצועה -
...
(4) בחטא - שנה אחת.

10.     משילובם של שני הסעיפים למדה אני כי מועד ההעמדה לדין, אשר חייב להימצא בתחום השנה מיום ביצוע העבירה על פי סעיף 9 לחסד"פ הינו מועד המצאת הודעת הקנס. השאלה בענייננו הינה מהו המועד להגשת כתב אישום במקרים בהם בוחר אדם לבקש להישפט לאחר שקיבל הודעת קנס מינהלי, אם ישנו מועד שכזה.

11.     במקרים אלו, אליבא דמבקשת המצאת הודעת הקנס עוצרת את תקופת ההתיישנות, וזו מתחילה מחדש עד למועד הגשת כתב האישום. כלומר, מיום שהודיע הנקנס על רצונו להישפט מתחיל מחדש מרוץ ההתיישנות בהתאם לנקוב בסעיף 9 לחסד"פ.

12.     אליבא דמשיבה, מרגע שהודיע אדם על רצונו להישפט, הרי שעל פי לשון סעיף 22א לחוק העבירות המינהליות, סעיף 9 לחסד"פ איננו רלוונטי. לשיטתה, מרגע שהודיע אדם על רצונו להישפט לא תוכל עוד להתיישן העבירה משהסעיף נוקט בלשון "אף אם עבר אותו מועד".

13.     דרך פרשנות זו אין בידי לקבל.

14.     את סעיף 22א לחוק העבירות המינהליות יש לפרש בהתאם לתכלית חקיקתו ובהתאם לכללי היסוד של שיטת המשפט הישראלית. פרשנות זו צריך שתעלה בקנה אחד עם דברי חקיקה אחרים העוסקים בעבירות שאינן חמורות.

15.     חוק העבירות המינהליות מבקש להשיג מספר מטרות ובהן אכיפת עבירות שאינן חמורות בהליך מהיר ויעיל תוך הימנעות מהפללה. יפים לעניין זה דברי כב' השופט חשין (כתוארו אז) בבג"צ 5537/91 אליהו אפרתי נ' עו"ד כרמלה אוסטפלד ו-3 אח' פ"ד מו(3), 501 ,509:
"עניינו העיקרי הוא בהסבת הליכים פליליים להליכים מינהליים. הצורך ביצירתן של "עבירות מינהליות" - ובצידן "קנסות מינהליים" - תחת עבירות פליליות רגילות הנדונות בבתי משפט מן-המנין, משתית עצמו על כמה וכמה יסודות, ובהם: שיפור האכיפה של דבריי חוק הקובעים עבירות ההופכות מעבירות פליליות רגילות לעבירות מינהליות; הקלה על מערכת התביעה ומערכת בתי המשפט; ומתן אפשרות למי שעברו עבירה מינהלית לשאת בעונש מתאים בלא שיוכתמו בכתם של מי שעברו עבירה פלילית, אלא בנסיבות מיוחדות..."

16.     אלא שעל אף המטרות הניצבות בבסיס החוק לא ביטל חוק העבירות המינהליות את הוראות ההתיישנות הנקובות בסעיף 9 לחסד"פ. כלומר, במקרים בהם חולפת שנה מיום ביצוע העבירה עד ליום משלוח הודעת הקנס העבירה מתיישנת.

17.     בענייננו ניתן ללמוד גזירה שווה מהוראות החוק המצויות בפרק ז' לחסד"פ והנוגעות לעבירות ברירת משפט. סעיף 228 לחסד"פ המגדיר ברירת משפט מהי קובע כדלקמן:
"ברירת משפט
(א) עבירת קנס שהיא עבירת תעבורה כמשמעותה בפקודת התעבורה וכן עבירת קנס אחרת שקבע שר המשפטים בצו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הן עבירות של ברירת משפט ויחולו עליהן הוראות סעיף זה וסעיפים 229 ו-230.
(ב) היה לשוטר או למי שהוסמך כאמור בסעיף 222, יסוד להניח כי אדם פלוני עבר עבירה של ברירת משפט, רשאי הוא למסור לו הודעת תשלום קנס..."

18.     סעיף 229 לחסד"פ קובע כי עבירת ברירת משפט אשר לא שולם הקנס בגינה, תביא להטלת תוספת פיגורים ולא להעמדה לדין כבעבירות ברירת קנס.

19.     העבירות המינהליות בענייננו הינן עבירות מסוג ברירת משפט. אדם המקבל הודעת קנס מסוג ברירת משפט רשאי להודיע בתוך פרק זמן על רצונו להישפט. היה ולא הודיע, יהא עליו לשלם את הקנס ובכל מקרה לא יועמד לדין, אלא לכל היותר במידה ויאחר בתשלום הקנס יושטו עליו סנקציות כספיות.

20.     סעיף 230 לחסד"פ מתייחס לסדרי הדין הנוהגים במקרים בהם מבקש אדם אשר נקנס בעבירת ברירת משפט להישפט חלף תשלום הקנס:
"הזמנה למשפט
הודיע אדם לפי סעיף 229 (א) שברצונו להישפט על העבירה, תישלח לו הזמנה למשפט תוך שנה מיום שנתקבלה הודעתו; בית המשפט רשאי, מנימוקים שיירשמו, לקיים את המשפט גם אם ההודעה האמורה ניתנה באיחור. הורשע האדם בבית המשפט על העבירה ונגזר דינו לקנס, לא יפחת הקנס מהסכום הנקוב בהודעת תשלום הקנס, אלא אם כן ראה בית המשפט נסיבות מיוחדות המצדיקות הפחתתו."

21.     עינינו הרואות כי סעיף 230 הנ"ל קובע פרק זמן בן שנה להזמנת אדם אשר ביקש להישפט בעבירת ברירת משפט.

22.     בחוק העבירות המינהליות לא קיימת הוראה דומה להוראת סעיף 230 לחסד"פ. יחד עם זאת, חלה על בית הדין החובה להכריע האם הדין עם המבקשת או שמא עם המשיבה, כל זאת כאשר חוק העבירות המינהליות שותק בעניין זה.

23.     סבורני כי את החלל הפרשני הקיים בסעיף 22א לחוק העבירות המינהליות יש למלא באמצעות הוראותיו של החסד"פ. המהות בין העבירות אליהן מתייחסים הסעיפים הינה דומה ואיני סבורה כי יש מקום להבחין ביניהן. בשני המקרים עסקינן בעבירות שאינן חמורות, ככלל, עבירות מסוג חטא.

24.     נוסף על כך, סבורה אני כי פרשנות המשיבה איננה סבירה משהיא מבטלת למעשה את ההתיישנות הנקובה בסעיף 9 לחסד"פ לעבירות מסוג 'חטא'.

25.     הפרשנות הראויה למילים "אף אם עבר אותו המועד" מתייחסת למקרים בהם הוגשה בקשה להישפט אשר בעטייה חלפה תקופת ההתיישנות מיום ביצוע העבירה עד ליום הגשת כתב האישום. במקרים אלו בא סעיף 22א וקובע כי הגשת הבקשה להישפט עוצרת את מירוץ ההתיישנות. כך שבמקרים אלו, אף אם תחלוף שנה מיום ביצוע העבירה עד ליום הגשת כתב האישום, הרי שלא תתיישן העבירה. יחד עם זאת, לאחר הגשת הבקשה שב ומתחדש מירוץ ההתיישנות ואם יחלוף המועד הנקוב בסעיף 9 לחסד"פ מיום הגשת הבקשה ועד להגשת כתב האישום, הרי שתתיישן העבירה.

26.     כב' הנשיא אדלר קבע בעפ"א 1004/01 קשת היפרטוי נ' מדינת ישראל פד"ע לח 181 (להלן: פרשת היפרטוי) כי באשר לעבירות המינהליות לא יחול פרק ז' לחסד"פ. אלא שסבורני כי אין נסיבות ענייננו דומות לנסיבות פרשת היפרטוי. פרשת היפרטוי עניינה היה בקשה להארכת מועד להגשת בקשה להישפט בגין עבירה מינהלית אשר הוטל בגינה קנס. באותה העת, הייתה העבירה ב"מסלול המינהלי", ובכגון דא קבע כב' הנשיא כי אין בהגשת בקשה להישפט כדי להפוך את העבירה המינהלית לעבירת ברירת קנס.

27.     בענייננו, עסקינן בעבירה מינהלית, והמבקשת שנקנסה בגין אותה עבירה לכאורה ביקשה להישפט בגינה. בקשת המבקשת להישפט נתקבלה והוגש נגדה כתב אישום, על כן עבר עניינה למסלול הפלילי.

28.     אדם אשר הוגשה כנגדו הודעת קנס מינהלי, הוא מבקש להישפט ומוגש נגדו כתב אישום, הרי שעובר הוא למסלול הפלילי. יפים לעניין זה דברי כב' השופט אור (כתוארו אז) בבג"ץ 2126/99 מתי דה הס נ' עיריית תל אביב יפו ו-2 אח' פ"ד נד(1), 468 ,עמ' 476:
"ההבחנה בין הליך ברירת הקנס וההליך של הטלת קנס מינהלי ברורה: ההליך של קנס מינהלי הוא במסלול המינהלי, להבדיל מהליך ברירת הקנס אשר מצוי במסלול הפלילי. בהתאם לכך, אי תשלום קנס מינהלי במועד גורר אחריו תוספת הפרשי הצמדה וכן תוספת פיגור (סעיף 17 לחוק)...אך במקרה של אי תשלום קנס מינהלי, ככלל, לא עומד נגד העובר עבירה מינהלית מסלול פלילי, כשם שהוא עומד במקרה של ברירת הקנס. אי תשלום קנס מינהלי אינו מעלה את העבירה למסלול פלילי.

המסלול הפלילי קיים במקרה של עבירות מינהליות, רק במקרה שמי שמייחסים לו עבירה כזו בוחר במסלול הפלילי (סעיף 13 לחוק); או באותם מקרים שחלה הסיפא לסעיף 15 לחוק; אך לא בשל כך בלבד שלא שולם הקנס המינהלי."

29.     אין ספק כי משהגישה המבקשת את בקשתה להישפט עברה הבקשה למסלול הפלילי ובכגון דא סבורה אני כי תחול גם ההתיישנות הנקובה בחסד"פ.

30.     אין דין המסלול המינהלי כדין המסלול הפלילי, הסיכונים הקיימים על הנאשמים גבוהים לאין ערוך הן בבחינת אפשרות ההרשעה והן באשר לעונש המירבי שעשוי בית הדין להטיל על הנאשם, במידה ויורשע. כאשר ניצב אדם בפני הסיכון שבהרשעה בפלילים, ובהתאם לכך גם העונש שמוטל עליו חמור יותר, על הרשויות להקפיד על המועדים הנקובים בחוק.

31.     בענייננו נוכחנו לראות כי גם מועד משלוח הודעת הקנס למשיבה מלכתחילה נעשה על סיפה של תקופת ההתיישנות הנקובה בסעיף 9 לחסד"פ. נוסף על כך, כתב האישום הוגש לבית הדין שנה וארבעה חודשים לאחר שהוגשה הבקשה להישפט. כלומר, כשנתיים ומחצה לאחר שבוצעה העבירה רק הוגש כתב האישום כנגד המבקשת. הלכה למעשה לא התברר עניינה של המבקשת עד עצם היום הזה בעבירות אשר בביצוען היא נאשמת, למעלה משלוש שנים ומחצה לאחר מועד ביצוע העבירות לכאורה.

32.     ההליכים בעניינה של המבקשת התמהמהו בין היתר כתוצאה מהתנהלות המשיבה אשר כתב האישום אשר הגישה לקה בחסר ותוקן שלוש פעמים.

33.     על כן מקבלת אני את טענת ההתיישנות אשר העלתה המבקשת. משהתיישנו האישומים המופיעים בסעיפים 1-3 לכתב האישום דינם שיתבטלו.

34.     בהסכמת הצדדים, פסק דין זה ישלח אליהם בדואר.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק עבודה ומנוחה

  2. החתמת כרטיס נוכחות

  3. תביעה לתוספת משמרת

  4. שעות עבודה משרת אמון

  5. חובת רישום שעות עבודה

  6. חוק שעות עבודה ומנוחה

  7. מידה מיוחדת של אמון אישי

  8. הצעת חוק קיצור שעות עבודה

  9. הצעת חוק יום המנוחה השבועי

  10. עבודת נוער שעות עבודה ומנוחה

  11. דיווחים כוזבים על שעות עבודה

  12. הפחתת שעות עבודה לאישה בהריון

  13. שינוי שעות עבודה לאישה בהריון

  14. התקף לב בגלל שעות עבודה מופרזות

  15. התפטרות בגלל שינוי בשעות העבודה

  16. תקנות שעות עבודה ומנוחה, תשט''ו-1955

  17. תקנות שעות עבודה בלולנות, תשי''א-1951

  18. יציאה מהעבודה בלי להחתים כרטיס נוכחות

  19. תקנות שעות עבודה ברפתנות, תשי''א-1951

  20. חובת המעביד לרשום את שעות העבודה של העובד

  21. מתכונת העסקה של 7 ימים בשבוע, כ-16 שעות ביום

  22. הגדרת ''תפקיד הנהלה'' בחוק שעות עבודה ומנוחה

  23. שכרו של התובע היה שעתי והוא חתם על כרטיסי נוכחות

  24. שעות העבודה של עובד שבן זוגו משרת בשירות מילואים

  25. תקנות שעות עבודה ומנוחה (מנוחה שבועית בבתי חולים), תש''ך-1960

  26. תקנות שעות המנוחה השבועית (עבודה במשמרות) (מס' 2) תשי''ב-1952

  27. תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - שעות עבודה ומנוחה), התשנ''ח-1998

  28. צו לעידוד המגזר העסקי (קליטת עובדים) (הוראת שעה) (עבודות בניה), התשנ"ב-1991

  29. תקנות סדרי-דין (סעד מידי בימי-מנוחה ומחוץ לשעות העבודה הרגילות בבתי-המשפט), תשל''א-1971

  30. צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי בענין בטיחות בעבודה ובעניין שעות עבודה ומנוחה), התשנ"ט-1999

  31. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון