הורדת שכר מורה בגין התבטאויות

להלן פסק דין בנושא הורדת שכר מורה בגין התבטאויות:

פסק-דין      
1. לפני ערעור על הרשעת המערער בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בגין אמירת דברים בוטים ומשפילים ביחס למנהלת בית הספר בו עבד כמורה לחינוך גופני, בפני המנהלת עצמה ובפני אחרים. בגין הרשעתו הוטלו על המערער אמצעי משמעת של נזיפה והפקעת 3/4 משכורת קובעת, וערעורו נסוב גם עליהם.

2. המערער, יליד שנת 1945, הוא מורה ותיק, שהשלים כ-35 שנות עבודה כמורה לחינוך גופני בבית הספר "חוגים" בחיפה.

3. ביום 8.6.03 התבטא המערער באופן גס ובוטה כלפי מנהלת בית הספר דאז, גב' ניצה טל (להלן - המנהלת), בתחומי בית הספר, באומרו לה את הדברים הבאים:

"את מדברת עלי בכל מיני מקומות כאילו אני משתין על התלמידים, אבל אני יודע שאת מזדיינת עם השוטר".

באותו יום, חזר המערער על דברים דומים במזכירות בית הספר, וכך אמר:

"... החוקר במשטרה שאל אותי אם היא מזדיינת טוב, ושהיא מזדיינת על מנת שתוכל להתלונן נגדו במשטרה".

וכן:
"בחקירה החוקר שאל אותי, אם המנהלת מזדיינת טוב, והכוונה של החוקר היתה אם המנהלת רוצה להתלונן עליו בגלל הזיונים..." (סעיפים 3-4 לתובענה).

4. בעקבות התבטאויות אלה הגישה מנהלת בית הספר תלונה למשטרה נגד המערער. הוא זומן לבירור בפני המפקחת על בית הספר, שלאחריו הושעה למספר ימים מבית הספר "חוגים", ולאחר מכן הועבר ללמד בבתי ספר אחרים. התיק המשטרתי שנפתח בגין תלונת המנהלת נסגר בעילה של חוסר ענין לציבור, והועבר לנתיב המשמעתי.

בתובענה הואשם המערער בהתנהגות הפוגעת במשמעת בשירות המדינה, ואשר אינה הולמת את תפקידו כעובד מדינה וכעובד הוראה, עבירות בניגוד לסעיפים 17(1), (2) ו-(3) לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963 (להלן - חוק המשמעת). כן הואשם באי-קיום המוטל עליו על-פי סעיף 42.224 לתקשי"ר, ובכך התנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד מדינה וכעובד הוראה.

5. בבית הדין למשמעת כפר המערער במיוחס לו. טענתו המרכזית הייתה כי בשיחתו עם המנהלת ובדבריו במזכירות בית הספר, הוא אך חזר על דברים בוטים שאמר לו חוקר משטרה על המנהלת בעת שנוהלה חקירה נגדו. המדובר בחקירה שנפתחה בעקבות תלונה שהגישה נגדו המנהלת בגין חשד לתקיפת תלמידים. יצויין, כי אותה חקירה הביאה להגשת כתב אישום נגד המערער, אך הוא זוכה ממנו מחמת הספק. המערער העיד בבית הדין למשמעת כך:

"השוטר דיבר אלי בצורה בוטה כשהוא מנסה לקשור את האירוע למערכת יחסים אינטימית ביני ובין המנהלת. הוא שאל אותי אם אני עדיין מזיין את המנהלת ניצה טל. בנוסף, הוא גם איים שהוא ישבור לי את הידיים והרגליים..." (עמוד 34 לפרוטוקול, שורות 18-20).

דברים אלה, לטענת המערער, גרמו לו למצוקה גדולה ולתחושת חוסר אונים, בין היתר בשל כך שאותו חוקר היה הממונה מטעם המשטרה על פעילויות חריגות בבית הספר "חוגים", ושהה רבות בבית הספר במסגרת תפקידו. המערער הגיש תלונה למח"ש נגד החוקר, וזו נסגרה לבסוף. המערער אף מצא לנכון, לטענתו, להודיע לממונים עליו על האופן בו התנהלה החקירה, מיד לאחריה. במסגרת הדיווח לממונים, כאמור, השמיע המערער, כנטען, את אותם דברי גסות שהטיח בו החוקר, ואשר בגינם הועמד לדין משמעתי. כעבור כחצי שנה, ביום 8.6.03, סיפר המערער גם למנהלת את הדברים. הוא מוסיף, כי כאשר דיווח על הדברים, הן למנהלת והן לאחרים, היה זה בשיחות אישיות וללא עדים.

6. בית הדין למשמעת (עו"ד יוסף תלרז-יו"ר, גב' טובה הורוביץ, ומר איברהים וליד מחאג'נה) דחה את גרסת המערער מכל וכל. בית הדין מצא את עדי התביעה, ביניהם -המנהלת, מזכירת בית הספר וחוקר המשטרה, עדים מהימנים. בניגוד לכך, באשר לעדות המערער, קבע בית הדין כי "לא באה בפניו עדות אמת שניתן ליתן בה אמון" (עמ' 28 להכרעת הדין, סעיף 15). לאחר שניתח בהרחבה ובפירוט את העדויות שהובאו לפניו, קבע בית הדין כך:

"הדיווח במזכירות בית הספר ובפני המנהלת גב' ניצה טל על דברים שלכאורה אמרם החוקר היה תלוש מהמציאות, כולו היה פרי רוחו של הנאשם שבטנו הייתה מלאה על המנהלת שיזמה חקירה פלילית נגדו בחשד לתקיפת תלמידים. את אותה מציאות וירטואלית על דרכי חקירתו, העביר לעדי הגנה כאמור, ואולם אין באותו דיווח כאמור ממוצא פיו של הנאשם כדי להוסיף משקל לגרסתו, בה לא יכולנו ליתן כל אמון" (עמ' 28 להכרעת הדין).

בית הדין הוסיף וקבע, גם זאת על בסיס העדויות לפניו, כי עוד בטרם פרשה זו של התבטאויות, לא השתלב המערער באקלים המיוחד של בית הספר. השעייתו, ולאחר מכן העברתו לבתי ספר אחרים, מתבססות לא רק על האירוע נשוא הליך זה, אלא על רקע בעיה כללית של אי-השתלבות ואי-התאמה לאווירת בית הספר, שהיו ידועים קודם לכן.

7. על יסוד קביעות אלה, הרשיע בית הדין את המערער בביצוע עבירות בניגוד לסעיפים 17(1), 17(2) ו-17(3) לחוק המשמעת.

8. בגזר הדין מנה בית הדין את נסיבותיו האישיות של המערער: כבן 61 שנים, אדם משכיל ונורמטיבי, חסר עבר פלילי או משמעתי קודם. מעמדת משרד החינוך למד בית הדין כי בעשרות שנות עבודתו מילא המערער את תפקידו נאמנה. המערער איננו נשוי, והוא אב לילד שפרנסתו עליו. לאחר שאיזן בין השיקולים השונים, הטיל בית הדין על המערער נזיפה חמורה, והפקעת 3/4 משכורת קובעת, שתנוכה ב-10 תשלומים שווים ורצופים.

הערעור מופנה, כאמור, הן כלפי ההרשעה והן כלפי אמצעי המשמעת.

9. בטענותיו לפני, חוזר המערער על גרסתו כפי שהוצגה לבית הדין למשמעת. עיקר טענותיו מכוונות נגד קביעותיו העובדתיות של בית הדין. לגישת המערער, דבריהם של העדים בהם נתן בית הדין אמון, אינם אמינים, וחלקם אף שקריים. כמו כן, לטענתו, בית הדין לא ייחס חשיבות מספקת לעדויות אחרות, המחזקות את טענותיו שלו.

עוד מוסיף המערער, כי הוא דמות מוכרת ואהודה בקרב הורים ותלמידים. העדויות והראיות שהוצגו בפני בית הדין מוכיחות שנרקמה נגדו קנוניה על רקע אישי, או מתוך רצון להרחיקו מבית הספר, בו לימד שנים כה רבות. כן טוען המערער, כי נענש באופנים שונים, עוד בטרם נפתח ההליך; הוא הושעה מבית הספר "חוגים" ל-11 ימים; משרתו קוצצה ממשרה של 140% בה החזיק 35 שנים בבית הספר "חוגים", להיקף של 100% משרה בלבד. הפגיעה בשכרו מאז האירוע ועד היום מסתכמת, לטענת המערער, במאות אלפי שקלים; הוא הועבר ללמד בשלושה בתי ספר אחרים כממלא מקום, בלא אפשרות להיקלט באופן קבוע בבית ספר אחד. כל אלה, טוען המערער, פגעו פגיעה קשה בתדמיתו, במעמדו כמורה, וביכולתו להתפרנס בכבוד.

10. באת-כוח המדינה טוענת, כי יש לדחות את הערעור. אמצעי המשמעת, לטענתה, הם שקולים ומידתיים, וברכיב הפקעת המשכורת - הקל בית הדין עם המערער ביחס לעמדת משרד החינוך אשר ביקש כי תופקע משכורת שלמה. כן ציינה המדינה, כי המערער הועבר מבית הספר "חוגים" על-ידי מנהלת בית הספר, ולא במסגרת ההליך המשמעתי הנדון כאן.

11. בחנתי את טענות הצדדים ואת החומר שהונח לפני, והגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות, הן לענין ההרשעה והן לענין אמצעי המשמעת שנגזרו. טענות המערער לענין ההרשעה מופנות כולן כנגד קביעותיו העובדתיות של בית הדין, המתבססות על האמון שנתן בעדי התביעה מחד, ועל חוסר האמינות שאפיינה את גרסת המערער, מאידך. אכן, "הכלל הוא שבית משפט לערעורים אינו נוהג לדון מחדש בעובדות. כך במיוחד כאשר העובדות נקבעו... בעיקר על יסוד האמון שהערכאה הראשונה רחשה לעדים" (ער"מ 1351/95 פינקלשטיין נ' התובע בבית הדין המקומי למשמעת של עובדי עיריית ירושלים כיכר ספרא, פד"י מט(5) 573). המערער לא הצביע בטיעוניו על עילה ממשית לחריגה מעקרון זה, ולא הראה טעם טוב להתערבות בממצאי העובדה והמהימנות שקבע בית הדין למשמעת.

12. יש לדחות את הערעור גם על אמצעי המשמעת שנגזרו על המערער. על-פי קביעותיו של בית הדין למשמעת, התבטא המערער בגסות כלפי מנהלת בית הספר בו עבד, תוך שימוש בביטויים משפילים ומבזים כלפי מי שהיתה ממונה עליו במקום העבודה. את דבריו הנלוזים השמיע לא רק בפני המנהלת עצמה, אלא גם במזכירות בית הספר, בנוכחות אנשים אחרים. התבטאויות מבישות כגון אלה שהשמיע המערער הן בגדר התנהגות בלתי הולמת לעובד מדינה, הפוגעת פגיעה קשה בתדמיתו של השירות הציבורי, ובאמון שהציבור רוחש לו, ומהווה סטייה חמורה מרמת ההתנהגות המצופה מעובדיו. לדברים אלה נלווית חומרה מיוחדת בהקשר הדברים כאן, בו מדובר בהתבטאויות קשות של מורה כלפי מנהלת מוסד חינוכי, האמור לשקף בתפקידו לא רק הקניית ערכים חשובים לתלמידים אלא גם תרבות של התנהגות נאותה בין אדם לאדם ובין מורה למנהל הממונה עליו. ייחודו של מורה במוסד חינוך בכל תחום הוראה אינו מתמצה בהקניית ערכי למידה. עליו לשמש דוגמא אישית לטוהר מידות, לערכיות, ולהתנהגות תרבותית הנוהגים ביחסים בין בני אדם בחברה מתוקנת. כדברי בית המשפט (השופטת ביניש) בעש"ם 1682/02 עבד אל וואהב נ' מדינת ישראל, תק-על 2002(2), 1300:

"המורים הם המגלמים את דמות המחנך, בידיהם הופקדו שלומם וחינוכם של התלמידים, הם מורי הדרך בכל הנוגע לדרכי ההתנהגות של תלמידיהם, ועליהם לתרום לבניית דפוסים חברתיים ראויים ביחסים שבין אדם לחברו..." (פסקה 3 לפסק הדין).

השפעת דמותם של אנשי החינוך על התלמידים, וכך גם על עיצוב פניה של החברה, הינה השפעה מכרעת; נגזרת מכך רמת התנהגות גבוהה הנדרשת מהם הן במסגרת עבודתם, והן באורח חייהם דרך כלל (ראו: עש"ם 4503/00 אמין נ' מדינת ישראל, תק-על 2000(3), 1296; עש"ם 689/05 מדינת ישראל נ' מנצור, תק-על 2005(1), 2652).

פועל יוצא מכך הוא כי, סטיית אנשי חינוך מסטנדרט ההתנהגות המצופה מהם נתפסת בדרך כלל בחומרה (ראו: עש"ם 8622/05 נעאמנה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); עש"ם 8180/05 מדינת ישראל נ' ולידי, תק-על 2006(2), 1238, פסקה 6; עש"ם 978/03 בנדקובסקי נ' נציבות שירות המדינה, תק-על 2003(2), 608, פסקה 7). חומרה זו משליכה על אמצעי המשמעת הננקטים במקרה של פגיעה מהותית במשמעת על-ידי אנשי חינוך, מקום שהתנהגותם אינה מתיישבת עם מהות תפקידם ומעמדם.

13. בענייננו, העבירות המשמעתיות בהן הורשע המערער הן בעלות יסוד של חומרה מבחינת הפגיעה הכרוכה בהן במעמדו של החינוך הציבורי, בערכיו של המוסד החינוכי בו מדובר, ובשמה הטוב ובכבודה של הנפגעת ששימשה ממונה על המערער. בית הדין למשמעת הטיל על המערער אמצעי משמעת של נזיפה חמורה, והפקעת 3/4 משכורת קובעת ב-10 תשלומים שווים ורצופים. עונש זה אינו חמור כלל ועיקר בהתחשב בחומרת הפגיעה הכרוכה במעשיו. בית הדין איזן, תוך נטייה לקולא, בין חומרת מעשיו של המערער, לבין תרומתו רבת השנים לשירות המדינה ולשירות החינוך, והתחשב בנסיבותיו האישיות והכלכליות. בנסיבות הענין, בוודאי אין לומר כי אמצעי המשמעת סוטים לחומרה יתרה אלא, אם בכלל, נוטים הם לקולא. לאור כל אלה, אין מקום להתערב באמצעי המשמעת שהוטלו.

14. המערער קובל גם על כך כי בעקבות האירועים נשוא הליך זה נאלץ לעזוב את בית הספר בו היה מועסק הרבה שנים, וכי עקב כך היקף משרתו צומצם למשרה מלאה בלבד, והוא מועסק עתה במספר בתי ספר. טענות אלה אינן ממין טענות הערעור במסגרת ההליך המשמעתי, אף שייתכן שהן תוצאות לוואי שהתרחשו במישור המינהלי בעקבות האירועים נשוא דיון זה. ברור עם זאת, כי לאחר ההתרחשויות נשוא ההליך המשמעתי הנדון, לא היה ניתן להמשיך את העסקתו של המערער באותה מסגרת חינוכית בה כשל, ושינוי מסגרת התעסוקה כאמור, הביא עמו, כך נראה, לשינויים מסוימים בתנאי עבודתו. שינויים אלה אינם פועל יוצא ישיר מאמצעי המשמעת שהוטלו, ולא נוכל להתערב בכך.

15. הערעור נדחה על שני חלקיו.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שימוע למורה

  2. ועדה פריטטית

  3. תמריץ אישי למורה

  4. פיטורי מורה לריקוד

  5. הצעת חוק מעמד המורה

  6. ביטוח סיעודי למורים

  7. נפילה של מורה בכיתה

  8. פרישה מוקדמת למורים

  9. פרישה מאולצת של מורה

  10. פיטורי מורה למתמטיקה

  11. פיטורי מורה ללא שימוע

  12. זכויות מורים ברמאללה

  13. הקפאת פיטורים של מורה

  14. פיטורים של מורה לדרמה

  15. פנסיה של מורים בגיל 45

  16. חובת תואר אקדמאי למורה

  17. תוספת גמול הכנה לבגרות

  18. העברת מורה לבית ספר אחר

  19. תוספת יוקר ארגון המורים

  20. פנסיית נכות ממבטחים למורה

  21. ביטול מכתב פיטורים למורים

  22. התפטרות מורה במשרד החינוך

  23. משכורות מורים ממשרד החינוך

  24. השעיית מורה עקב חקירה במשטרה

  25. הצעת חוק גמלה למורים ולגננות

  26. צבירת ימי מחלה - מורה בתיכון

  27. הורדת שכר מורה בגין התבטאויות

  28. בסיס השכר לתוספת תשלום למורים

  29. ביטול העברת מורה לבית ספר אחר

  30. פיטורי מורה במהלך שנת הלימודים

  31. פיצוי מוגדל למורה שפוטר שלא כדין

  32. השעיית מורה שהוגש נגדו כתב אישום

  33. פיטורי מורה עקב קיצוצים בשעות ההוראה

  34. פיצויי פיטורים למורה במרכז החינוך העצמאי

  35. פיטורים של מורה עקב מצמום מספר התלמידים

  36. גמלה בשיעור 70% בגין פרישת מורה במשרד החינוך

  37. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון