דירוג שכר ברשות הנמלים

פירוט דירוגי השכר ברשות הנמלים מעוגן בהוראות ההסכם קיבוצי משנת 1966. הוראותיו של הסכם קיבוצי עומדות לעולם לפרשנות של ערכאות השיפוט, על פי הכללים המקובלים לפרשנות הסכמים בכלל והסכמים קיבוציים בפרט.

הסכם קיבוצי יפורש על פי לשונו, על פי תכליתו, על פי הזיקות שבין הוראותיו להוראות אחרות שבו או להוראות שבדין, ועל פי אומד דעת הצדדים הן בהיבט הסובייקטיבי והן בהיבט האובייקטיבי. הלכה פסוקה היא כי בבוא בית הדין לפרש הסכם קיבוצי בזיקה לאומד דעת הצדדים, יכול הוא לתת דעתו גם לדרך יישומו וביצועו של ההסכם במרוצת השנים ולתת לכך משקל

להלן פסק דין בנושא דירוג שכר ברשות הנמלים:

פסק דין


השופט שמואל צור

1.     השאלה שעמדה לדיון בבית הדין האזורי ובפנינו היא האם זכאי המערער לשכר ותנאי עבודה לפי דירוג "רבי חובלים", בשונה מדירוג "ימאים" שהיה לו כל שנות שרותו במשיבה. כמו כן עמדה לדיון השאלה אם זכאי המערער לתוספת ראש ענף ולתוספת ניהול.
     
בית הדין האזורי דחה את תביעותיו של המערער ומכאן ערעורו בפנינו.

הרקע העובדתי

2.     המערער החל עבודתו בנמל אילת בשנת 1969 כמכונאי. בתחילת דרכו שולם שכרו של המערער לפי דירוג "פועלים" והחל משנת 1974 ועד צאתו לגמלאות בחודש אוקטובר 2005, שולם שכרו לפי דירוג "ימאים".

3.     במרוצת שנות שירותו של המערער ברשות הנמלים, הוא מילא תפקידים מתפקידים שונים שאינם נוגעים לענייננו. ביום 10.3.93 הוסמך המערער על ידי משרד התחבורה כ"חובל גוררת" (סעיף 4 לפסק הדין של בית הדין האזורי) וביום 7.5.98 הוא נבחר במכרז פנימי בנמל אילת לתפקיד של "רב חובל גוררת" בדירוג ימאים (סעיף 5 לפסק הדין ונספח יג' לתצהיר המערער בבית הדין האזורי). אין חולק כי המערער לא הוסמך מעולם על ידי משרד התחבורה כ"רב חובל" או כ"רב חובל גוררת" לפי תקנות הספנות (ימאים) תשס"ג-2002 (להלן - תקנות הספנות).

4.     על יחסי העבודה שבין הצדדים חל הסכם קיבוצי מיוחד לעובדי רשות הנמלים משנת 1966 (להלן - ההסכם הקיבוצי). פרק יח' להסכם הקיבוצי עוסק בהגדרת דירוגי השכר ברשות וסעיף 123 שבו מונה את רשימת הדירוגים המוסכמת. רשימה זו כוללת 9 הגדרות של דירוגים ובהם "דירוג ימאים" (סעיף קטן (ה)) ו"דירוג נתבים, רבי חובלים ומכונאים ראשיים" (סעיף קטן (ט) שם; להלן - לענייננו - דירוג רבי חובלים).

     בנוסף, קיימים ברשות הסכמי שכר עם סקטורים שונים של עובדים ובהם גם הסכם קיבוצי מיום 28.7.02 (הסכם 2002) החל על עובדי הגוררות בנמל אילת בדירוג הימאים. הסכם זה חל על המערער הן מכוח תפקידו והן מכח פירוט שמו בנספח ה' שלו.

התביעה בבית הדין האזורי

5.     ערב פרישתו לגימלאות הגיש המערער תביעה לבית הדין האזורי ובה טען כי, מתוקף תפקידו כ"רב חובל גוררת", הוא זכאי לדירוג רבי חובלים. לטענתו, אף שלא הוסמך כ"רב חובל גוררת" על ידי משרד התחבורה, הרי במסגרת תפקידו הוא ביצע תפקידים המיוחדים לרב חובל מוסמך (למשל - יציאה מן המים הטריטוריאליים של המדינה), ולכן הוא זכאי לדירוג רבי חובלים.
     הוסיף המערער וטען כי גוררת היא בבחינת "כלי שייט" לפי חוק הספנות ובתפקידו כרב חובל גוררת הוא מילא תפקיד זהה לזה של רב חובל. עוד טען המערער כי הוא זכאי גם לתוספות שכר שלא שולמו לו והן - תוספת ראש ענף ותוספת ניהול.

6.     בית הדין האזורי שמע את עדותו של המערער וכן עדויות של הגורמים המוסמכים בנמל אילת וברשות הנמלים. בפסק דין מפורט ומנומק, דחה בית הדין האזורי את תביעת המערער.

     בית הדין האזורי ציין כי השאלה שבפניו נוגעת לפרשנות הוראות בהסכם קיבוצי, לאמור - פרשות ההוראות הנוגעות להגדרת הדירוגים ויישומן. בית הדין ציין כי במלאכת הפירוש של הסכם קיבוצי נודעת חשיבות רבה לדרך בה יושם ההסכם במרוצת השנים, דרך המעידה על אומד דעתם של הצדדים לגבי משמעות הוראותיו (סעיף 38 לפסק). בקשר לכך קבע בית הדין האזורי כי מן הראיות שבפניו עולה שהצדדים להסכם הקיבוצי פירשו אותו ונהגו על פיו באופן שדירוג רבי חובלים הוחל אך ורק על מי שהוסמכו כ"רב חובל" על ידי משרד התחבורה, ובמשך ארבעה עשורים מאז נחתם ההסכם לא נכללו בדירוג זה עובדים שהיו בתפקיד של "רב חובל גוררת" (סעיף 49 לפסק הדין). בית הדין קבע כי אין מקום לפרש את הוראת סעיף 123 ט' להסכם הקיבוצי באופן מילולי - דווקני ויש לבחון את הוראותיו בשלמותן, תוך מתן משקל לתכליתו, להקשר התעשייתי ולדרך יישומו.

7.     בית הדין האזורי ציין כי, במרוצת השנים, איש לא הלין על דרך פרשנותו ויישומו של ההסכם הקיבוצי וכי המערער לא הוכיח כי רב חובל של גוררת קיבל דירוג של רבי חובלים (סעיפים 53 - 54 לפסק). עוד קבע בית הדין האזורי כי, בכל נמלי הרשות, רבי חובלים של גוררות מדורגים בדירוג ימאים (סעיף 60) ואף במכרז הפנימי בו נבחר המערער לתפקיד "רב חובל גוררת" נקבע כי תפקיד זה הוא בדירוג ימאים (סעיף 62). בקשר לכך, ציין בית הדין האזורי כי ההסכם הקיבוצי קובע במפורש כי עובדים המתקבלים לעבודה כרבי חובלים, נתבים ומכונאים ראשיים חייבים להיות בעלי הסמכה והמערער לא הוכיח כי הוסמך לתפקיד "רב חובל" ואף לא שימש בתפקיד של "רב חובל מוסמך" (סעיף 62). בית הדין האזורי ציין כי משך שנים, קיבל המערער שכר לפי דירוג ימאים בלא כל מחאה ותביעתו לשינוי דירוגו נוגדת את הוראת ההסכם הקיבוצי.

8.     בית הדין דחה גם את תביעתו של המערער לתוספת ניהול ותוספת ראש ענף. בית הדין קבע כי המערער לא הוכיח את זכאותו לתוספות אלה וכן לא הוכיח כי הופלה לרעה בהשוואה לעובדים אחרים במשיבה.

הערעור

9.     בערעור בפנינו שב המערער ופורש את טענותיו כפי שהובאו בפני בית הדין האזורי. לטענתו, יש לפרש את ההסכם הקיבוצי כלשונו ובהעדר הוראה מפורשת בו אין מקום להבחין בין "רב חובל גוררת" ל"רב חובל" של כלי שיט אחר. לטענתו, הוא ביצע בפועל פעולות הדורשות הסמכה כרב חובל, דוגמת יציאה מחוץ למים הטרטוריאלים של מדינת ישראל. לטענתו, יש להחיל על עניינו את עקרונות פסק הדין של בין דין זה בפרשת יניב (דב"ע
נד/9-3 ישראל יניב - רשות הנמלים, מיום 27.10.94) בו נקבע כי אין להבחין בין "מכונאי ראשי של גוררת" ל"מכונאי ראשי" בכלי שיט אחר ולפיכך גם מכונאי ראשי של גוררת זכאי לשכר לפי דירוג "נתבים, רבי חובלים, ומכונאים ראשיים" ולא לפי דירוג "ימאים". לטענת המערער בית הדין האזורי התעלם מהעובדה שעובדים אחרים במשיבה קיבלו זכויות על פי דירוג רבי חובלים למרות ששמם נכלל בהסכמים קיבוציים המשייכים אותם לדירוג אחר. לעניין התביעה לתוספת ניהול ותוספת ראש ענף טוען המערער כי פסיקת בית הדין האזורי סותרת את עצמה שהרי בית הדין קבע כי הוכח שמקביליו של המערער קיבלו תוספת ניהול בעוד שנקבע כי המערער לא הופלה לרעה.

10.     המשיבה תומכת בפסיקת בית הדין האזורי. לטענתה, קביעותיו של בית הדין האזורי הן עובדתיות ובהן ערכאת הערעור לא תתערב. המשיבה טוענת כי ההלכה הפסוקה לפיה הסכם קיבוצי יפורש פרשנות תכליתית ולאור הפרשנות שנתנו הצדדים להסכם והתנהגותם במשך השנים, מחייבת דחיית הערעור. אשר לפסק הדין בפרשת יניב טוענת המשיבה כי פסק הדין ניתן בשל תקלה דיונית כשהבסיס העובדתי היו טענות שהועלו לראשונה בשלב הערעור מבלי שניתנה הזדמנות למשיבה להתמודד עימן ולהביא עדים וראיות לסתור. לטענתה, פסק דין יניב בוטל בבית המשפט העליון במסגרת הסכם של פשרה ולכן אין מקום להסתמך עליו.
     לעניין התוספות אותן תבע המערער טוענת המשיבה כי אין לערוך השוואה בין המערער למקביליו בנמלים אחרים שכן, כדבריה, "מה שעושה עובד גוררת בנמל חיפה ביום אחד - עושה "מקבילו" בנמל אילת בחודש ימים ובית הדין קבע כי אכן קיים שוני מהותי בין הנמלים" (ההדגשות במקור); המשיבה טוענת כי תביעתו של המערער לתוספת ניהול נטענה בעלמא וכי תביעתו ל"תוספת ראש ענף" הועלתה לראשונה בסיכומי טענותיו.

דיון והכרעה

11.     לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים, מוצאים אנו כי דין הערעור להידחות וכי ראוי פסק דינו של בית הדין האזורי להתאשר מטעמיו, לפי תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב-1991. מעבר לצורך נוסיף על האמור בפסק דינו של בית הדין האזורי כמה דברים משלנו.

12.     פירוט דירוגי השכר ברשות הנמלים מעוגן בהוראות ההסכם קיבוצי משנת 1966. הוראותיו של הסכם קיבוצי עומדות לעולם לפרשנות של ערכאות השיפוט, על פי הכללים המקובלים לפרשנות הסכמים בכלל והסכמים קיבוציים בפרט.

13.     הסכם קיבוצי יפורש על פי לשונו, על פי תכליתו, על פי הזיקות שבין הוראותיו להוראות אחרות שבו או להוראות שבדין, ועל פי אומד דעת הצדדים הן בהיבט הסובייקטיבי והן בהיבט האובייקטיבי. הלכה פסוקה היא כי בבוא בית הדין לפרש הסכם קיבוצי בזיקה לאומד דעת הצדדים, יכול הוא לתת דעתו גם לדרך יישומו וביצועו של ההסכם במרוצת השנים ולתת לכך משקל. בקשר לכך ציינתי באחד מפסקי הדין כי -

"אין מקום לפרש הסכם קיבוצי בניגוד לדרך בה יושם, הלכה למעשה, משך למעלה משני עשורים וזאת בפרט, כאשר ארגון העובדים החתום על ההסכם מבכר שלא להגיש בקשה ברוח זו, וכשניתן לפרש את ההסכם גם בדרך בה יושם הלכה למעשה".

(ע"ע 1249/02 עיריית ירושלים - שלמה כהן; לא פורסם, ניתן ביום 2.1.05).


לא יכול להיות ספק שהדרך בה מיושם הסכם קיבוצי במרוצת השנים בפועל, יכולה לשקף את אומד דעתם של הצדדים לגבי תוכנו האמיתי ולגבי פרשנותו הנכונה והראויה.

14.     בענייננו בית הדין האזורי קבע כממצא שבעובדה, לאחר ששמע את העדים ובחן את הראיות, כי הצדדים להסכם הקיבוצי פירשו אותו לאורך השנים כך שדירוג "רבי חובלים" מוחל אך ורק על מי שקיבל הסמכה של "רב חובל" על פי תקנות הספנות. קביעה זו למעשה אינה שנויה במחלוקת ועל כל פנים אין לנו, כערכאת ערעור, כל יסוד להתערב בה. לפי זה, יש לפרש את הוראותיו של ההסכם הקיבוצי כך שהגדרת דירוג רבי חובלים תחול על "רב חובל" שהוסמך לכך כדין.
15.     תמיכה לפרשנות זו ניתן למצוא בהוראת סעיף 78 להסכם 1966 העוסקת בסדרי קבלת עובדים, לאמור:

"קבלת עובדים

(א)     קבלת עובדים לשירות הרשות ותקופת ניסיונם תואמים לאלה של עובדי המדינה בשינויים שתקבע הרשות....

(ב)     לגבי רבי חובלים, נתבים ומכונאים ראשיים תינתן הזכות להתקבל לעבודה ברשות רק לבעלי הסמכה מתאימה, חברי איגוד הימאים חטיבת כוח ומכונאים ראשיים".


     פירוש נכון של סעיף 123 להסכם הקיבוצי המפרט את הדירוגים הנוהגים ברשות אינו יכול להתעלם מהוראה אחרת באותו הסכם גופו הקובעת כי תנאי למינויו של רב חובל הוא קבלת "הסמכה מתאימה". אף שמונח זה לא הוגדר במפורש הדעת נותנת - ופרשנות ראויה מחייבת - שהכוונה היא להסכמה סטטוטורית הניתנת על ידי הגורמים המוסמכים במשרד התחבורה מכח חוק הימאות ותקנות הימאות.

16.     בהערת אגב נציין כי גם אם נתעלם מהוראת סעיף 78 להסכם הקיבוצי וגם אם לא היו בפנינו ראיות לדרך יישומו של ההסכם משך עשרות בשנים מאז נחתם, יש הצדקה לפרש את הוראות סעיף 123 להסכם באופן שדירוג רבי חובלים יחול על רבי חובלים מוסמכים ולא על מי שמועסק בתפקיד המוגדר כ"רב חובל" בלא שיש לו הסמכה מסודרת כחוק.

17.     המערער מבסס את טיעונו לגבי זכאות לדירוג רבי חובלים על כתב המינוי שניתן לו לתפקיד "רב חובל גוררת" (נספח יג' לתצהירו). טענה זו דינה להידחות. ראשית - המינוי שניתן למערער לתפקיד "רב חובל גוררת" נעשה בעקבות מכרז פנימי לתפקיד זה ברשות הנמלים (נספח ה' לתצהיר המערער). לא יכול להיות ספק שהגדרת תפקיד במכרז אינה יכולה להוות תחליף להסמכה מסודרת כחוק וזכיה במכרז שכזה אינה יכולה ליצור הסמכה סטטוטורית יש מאין. משעה שנקבע כי פרשנותו הנכונה של ההסכם הקיבוצי היא שדירוג רבי חובלים יחול רק על בעלי הסמכה כרב חובל, מינוי לתפקיד הנושא שם של "רב חובל" אין בו - כשלעצמו - כדי ליצור זכאות לדירוג זה. שנית - בתנאי המכרז לתפקיד "רב חובל גוררת" נקבע במפורש שדרגת התפקיד היא בדירוג "ימאים", כך שהמערער היה מודע לדירוג המיועד לו ואין לו כל פתחון פה לזכאות לדירוג רבי חובלים. ושלישית - בית הדין האזורי ציין כי תקני כח האדם ברשות קובעים במפורש כי רבי חובלים של גוררות מדורגים בדירוג ימאים (סעיף 60 ו-62 לפסק הדין), כך שהמערער לא יכול לטעון שהיו לו ציפיות לגיטימיות לקבל דירוג רבי חובלים.

18.     המערער מבסס את טענותיו גם על פסק הדין בפרשת "יניב" (סעיף 9 לעיל) בו נקבע כי מכונאי ראשי בגוררת זכאי לדירוג רבי חובלים. טיעון זה אין בו כדי להועיל. פסק הדין בפרשת "יניב" בוטל בהסכמת הצדדים במסגרת עתירה לבג"צ שהגישה רשות הנמלים על אותה פסיקה (בג"צ 6550/94; מוצג מע/2). משעה שבוטל פסק הדין, אין הוא יכול לשמש אסמכתא או תקדים מחייב.
בקשר לכך ציין בית הדין האזורי כי בפרשת "יניב" סבר בית הדין הארצי כי יש לפרש את ההסכם הקיבוצי מתוך ד' אמותיו בלא להיזקק לראיות חיצוניות ואילו לדעתו, יש לבחון את ההסכם בשלמותו, תוך מתן משקל לתכליתו, ההקשר התעשייתי ודרך יישומו במרוצת השנים (סעיפים 47 - 48 לפסק הדין). כפי שעולה מדברינו לעיל, מקובלת עלינו גישת בית הדין האזורי ואף אנו סבורים שלא ניתן לפרש את ההסכם הקיבוצי בעניינו של המערער תוך הזדקקות ללשונו בלבד.

19.     בית הדין האזורי דחה את תביעותיו הכספיות של המערער ובצדק: אשר לתוספת ראש ענף קבע בית הדין האזורי כי דרישה זו לא מצאה ביטויה בכתב התביעה ואין לגביה כל התייחסות בתצהירו של המערער (סעיפים 70-71 לפסק הדין). באין תשתית של עובדה לתביעת המערער לתוספת ראש ענף - צדק בית הדין בדחותו תביעה זו.

     אשר לתוספת ניהול - בית הדין האזורי קבע שתוספת זו ניתנה לשני עובדים במסגרת אישית ובנסיבות מיוחדות שאינן מצדיקות הענקתה למערער (סעיף 72 לפסק הדין) וכן ראו ע"ע 718/06 נסים חיון - רשות הנמלים ואח'; לא פורסם, ניתן ביום 2.12.07 - בסעיף 22 לפסק הדין). עוד ציין בית הדין האזורי כי אמנם בנמלי חיפה ואשדוד מקבלים רבי חובלים תוספת ניהול, אלא שהוכח שבכל נמל קיים מערך הסכמים משלו, המעוגן בתנאים ובהסדרים הנוהגים בכל נמל, ולכן אין מדובר במציאות היכולה לבסס טענת הפליה. עוד ציין בית הדין האזורי כי טענתו של המערער כי עובד אחר בתפקיד רב חובל גוררת (מר שטרוצר) קיבל תוספת ניהול - לא הוכחה (סעיף 74 לפסק הדין). נימוקים אלה של בית הדין האזורי מקובלים עלינו ואין צורך להוסיף עליהם.

20.     סוף דבר - הערעור נדחה. המערער יישא בהוצאות המשיבה בערעור זה בסכום של 5,000 ש"ח.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שכר עידוד

  2. תשלום שכר ביתר

  3. שינוי מבנה שכר

  4. הגבלת שכר בכירים

  5. תביעה להפרשי שכר

  6. פיצול שכר פיקטיבי

  7. טיפול בנכדים בשכר

  8. חוק איסור שכר כולל

  9. תביעה ליתרת שכר עבודה

  10. הקטנת פערי שכר במשק

  11. שכר בדירוג עיתונאים

  12. הגבלת שכר עובדי ציבור

  13. תביעה לחישוב השכר הקובע

  14. דירוג שכר ברשות הנמלים

  15. שכר דירקטור בחברה פרטית

  16. שכר עבודה לאחר צו פירוק

  17. טבלת שכר בדירוג המשפטנים

  18. חישוב שכר לפי טבלאות שכר

  19. דוגמא לתביעה על הפרשי שכר

  20. הצעת חוק שכר הבכירים במשק

  21. ביטול ניכויים מותרים בשכר

  22. הכרה בתואר לצורך דירוג שכר

  23. חישוב שכר היסוד לפני תאונה

  24. ביטול החלטת הממונה על השכר

  25. האם טיפים נחשבים לשכר עבודה

  26. הפסדי שכר - הכנסה לא מדווחת

  27. ירידה בשכר בגין שינוי סיווג

  28. האם דירקטור זכאי לקבל שכר ?

  29. חוק שכר שווה לעובדת ולעובד

  30. גובה השכר לצורך חישוב זכויות

  31. הגבלת פערי השכר במגזר הציבורי

  32. הפרשי שכר כנגזרת של מינוי כרבש"ץ

  33. הגבלת שכר לעובדי חברות ממשלתיות

  34. תביעה לתשלום שכר בגין עבודות חשמל

  35. התובע טען כי הוא זכאי להפרשי שכר עבודה

  36. תביעה לתשלום שכר עבור עבודות מעקב וליווי

  37. נטען כי שכר העובד פוצל לרכיבים פיקטיביים

  38. סכום גלובלי בהשבחת שכר על אובדן השתכרות

  39. הפרשי שכר וזכויות סוציאליות מאי קידום בדרגה

  40. מחלוקת בין הצדדים בדבר תקופת העבודה וגובה השכר

  41. טענת התובע שקופח בשכרו ובתנאי עבודתו במהלך השנים

  42. צו מס הכנסה (קביעת סוגי שכר כהכנסה), תשכ"ז-1967

  43. תקנות מס הכנסה (ניכוי משכר סופרים), תשכ''ד-1964

  44. צו מס הכנסה (קביעת שכר-סופרים כהכנסה), תשכ"ד-1963

  45. חברה בקשיים כלכליים ממשיכה להעסיק עובד בלי שמשולם לו שכר

  46. תקנות מס הכנסה (ניכוי מסוגי שכר מסויימים), תשכ''ז-1967

  47. כללי החברות הממשלתיות (מינוי יועצים משפטיים ושכרם), התשנ"ב-1992

  48. תקנות מס הכנסה (ניכויים מיוחדים למשתמש בציוד בשכר מכר), התשמ''ט-1989

  49. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון