בסיס השכר לתוספת תשלום למורים

להלן פסק דין בנושא בסיס השכר לתוספת תשלום למורים:

פסק דין



הנשיא סטיב אדלר

במסגרת הסכם קיבוצי שנחתם ביום 24.1.2008 בין ארגון המורים, המדינה, מרכז השלטון המקומי בישראל ושלוש הערים הגדולות, הוסכם על תשלום תוספת שכר בשיעור 5% לעובדי ההוראה.
המחלוקת בעניין בסיס השכר על פיו יחושב תשלום הפעימה הראשונה של התוספת, היא העומדת להכרעה בהליך זה.

ואלה העובדות הצריכות לעניין -

2.     בעקבות שביתה ארוכת ימים של המורים חברי ארגון המורים בראשית שנת הלימודים הקודמת (תשס"ח) הגיעו המדינה וארגון המורים לשורת הסכמות שעוגנו בדרכים שונות . במסגרת זו, חתמו הצדדים ביום 24.1.2008 על שני הסכמים קיבוציים כדלקמן:

[א] ההסכם הקיבוצי האחד, עוסק בתשלום שחיקת שכר עובדי ההוראה אל מול שכר המהנדסים לשנים 2002-2007 (להלן: הסכם השחיקה).
[ב] ההסכם הקיבוצי השני, עיגן שורת הסכמות בין הצדדים שהרלוונטית בהם לענייננו היא תשלום תוספת שכר לעובדי ההוראה בשיעור 5% (להלן: הסכם תוספת השכר).

בהסכם השחיקה, הוסכם על תשלום שחיקת שכר עובדי ההוראה לשנים 2002-2007 בשיעור 4%, שיכנס לטבלת השכר המשולב החל ממשכורת ינואר 2008. זאת, לאחר שתשלום שחיקת שכר המורים לשנים 1999-2001 נקבע בפסק בוררות מחודש מאי 2007. הצדדים להסכם השחיקה קבעו באופן מפורש כי "העדכון האמור בסעיף קטן (א) [תשלום ה - 4% - ס.א.] יבוצע על בסיס השכר נכון לחודש דצמבר 2007".
     בהסכם תוספת השכר, הוסכם על תוספת שכר בשיעור 5% לעובדי ההוראה, שתשולם בשלוש פעימות:
הפעימה הראשונה - בשיעור 1.5% החל ממשכורת ינואר 2008 (להלן: הפעימה הראשונה),
הפעימה השנייה - השלמת התוספת ל - 3% החל ממשכורת דצמבר 2008.
הפעימה השלישית - השלמת התוספת ל - 5% החל ממשכורת דצמבר 2009.
הוסכם, כי התוספת תרשם בשורה נפרדת בתלוש השכר ולא תובא בחשבון לעניין השלמת השכר לשכר מינימום, אולם היא תהווה שכר לכל דבר ועניין, לרבות לעניין פיצויי פיטורים, גמלאות, הפרשות סוציאליות וחישוב תוספות אחוזיות.
סעיף 4(ח) להסכם תוספת השכר של ארגון המורים וסעיף 4(ט) להסכם תוספת השכר של הסתדרות המורים שנחתם זמן קצר לאחר מכן, קובעים כך:

"חישוב תוספת השכר ועדכון התוספות השקליות יבוצעו על בסיס רכיבי השכר בערכם נכון לחודש דצמבר 2007". [ההדגשה הוספה ס.א.]

הצדדים להסכם תוספת השכר הסכימו, כי "השיעורים והמועדים" שנקבעו בהסכם יתוקנו במידה והסכם המסגרת במגזר הציבורי או הסכם תוספת השכר של הסתדרות המורים יעניקו לעובדיהם תנאים טובים יותר .

3. הסכם תוספת השכר של ארגון המורים, נחתם על יסוד ובהתאמה לעקרונות הסכם המסגרת במגזר הציבורי (להלן: הסכם המסגרת), שנחתם בין הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן: ההסתדרות או ההסתדרות הכללית) לבין המדינה. הסכם המסגרת אמנם לא הגיע לכלל חתימה במועד חתימת הסכם תוספת השכר של ארגון המורים, אולם עיקריו סוכמו בין המדינה וההסתדרות הכללית עוד בחודש יולי 2007. בסופו של דבר נחתם הסכם המסגרת במגזר הציבורי ביום 17.4.2008.
להשלמת התמונה נציין, כי ביום 21.2.2008 חתמו הסתדרות המורים בישראל והמדינה על הסכם קיבוצי המעגן אף הוא תשלום תוספת שכר בשיעור 5%, בשלוש פעימות, לעובדי ההוראה. לאמור, שני ארגוני העובדים המייצגים את מרבית אוכלוסיית המורים בישראל חתמו על הסכמים קיבוצים המעניקים תוספת שכר בשיעור 5% לעובדי ההוראה. זאת, על יסוד ובהתאמה להסכמות שהושגו על ידי ההסתדרות הכללית לכלל המגזר הציבורי.
     



ההליך לפנינו -


4.     ארגון המורים הגיש לבית דין זה ביום 8.12.2008 בקשת צד בסכסוך קיבוצי בה טען, כי חישוב תשלום הפעימה הראשונה על יסוד משכורת דצמבר 2007, כפי שנעשה על ידי המדינה, מהווה הפרה של ההסכם הקיבוצי. הארגון ביקש מבית דין זה להוציא מלפניו צו המורה למדינה לשלם לעובדי ההוראה את הפעימה הראשונה על בסיס שכר חודש ינואר 2008. לחילופין ביקש ארגון המורים מבית הדין לקבוע, כי יש לחשב את תשלום הפעימה על יסוד ממוצע 12 המשכורות - אפריל 2007 עד מרץ 2008 - כפי שנעשה לגבי כלל עובדי המגזר הציבורי, כקבוע בהסכם המסגרת.
      בראשית הדרך, ביקש ארגון המורים מבית הדין לקבוע כי עובדי ההוראה זכאים גם לתשלום מענק חד-פעמי שהשתלם לעובדי המגזר הציבורי. מאוחר יותר הודיע הארגון, כי הוא חוזר בו מעתירתו בעניין תשלום המענק, לאחר שהוברר, כי עובדי המגזר הציבורי קיבלו מענק שנתי השווה לסך התוספות החודשיות בנות 1.5% שמקבלים עובדי ההוראה, ובמקומן .
      המדינה הגישה תשובתה לבקשתו של הארגון וטיעוני הצדדים נשמעו לפני מותב בית הדין.
      במאמר מוסגר נזכיר, כי יישום ההסכמות בין המדינה לבין ארגון המורים בעקבות השביתה בראשית שנת הלימודים תשס"ח, עמד ביסודן של שורת בקשות צד בסכסוך קיבוצי שהתבררו לפנינו. בין היתר, נדונה והוכרעה בקשתו של ארגון המורים לאכוף על המדינה את התחייבותה לצמצום מספר התלמידים בכתות (ס"ק 13/08). הליכים נוספים שהונחו לפתחנו באו לפתרונם בהסכמה (ס"ק 15/08, ס"ק 16/08).

טענות הצדדים בערעור -

5.     אליבא דארגון המורים, הפעימה הראשונה צריכה להשתלם על יסוד משכורת ינואר 2008, כשהיא כוללת את תשלום שחיקת שכר המורים לשנים 2002-2007. לחלופין ולכל הפחות, טען הארגון, תשלום הפעימה הראשונה צריך להיעשות על יסוד ממוצע השכר בחודשים אפריל 2007 עד מרץ 2008 כקבוע בהסכם המסגרת. זאת, נוכח הסכמת הצדדים לתקן את "השיעורים והמועדים" שנקבעו בהסכם תוספת השכר בהתאם להסכם המסגרת או להסכם של הסתדרות המורים. לטענת ארגון המורים, הסכמת הצדדים לקביעת שכר דצמבר 2007 כשכר בסיס נעשתה רק בהתייחס לעדכון התוספות השקליות ולא בהתייחס לתשלום תוספת השכר. תמיכה לטענתו זו מוצא הארגון בעובדה, שקביעת שכר דצמבר 2007 כשכר בסיס נכתבה בהסכם בהמשך להגדרת "תוספות שכר שקליות", בעוד בהסכם של הסתדרות המורים נכתבו דברים אלה כשורה עצמאית ונפרדת.
לטענת המשיבה, ההסכם הקיבוצי קובע באופן מפורש וברור בסעיף 4(ח) שתשלום תוספת השכר בפעימה הראשונה ובשתי הפעימות הנוספות יעשה על יסוד רכיבי שכר דצמבר 2007. העובדה שהסכם תוספת השכר והסכם השחיקה נחתמו באותו יום מעידה, לטענת המדינה, על כך שהצדדים לא התכוונו לחשב את תשלום הפעימה הראשונה על גבי תשלום השחיקה. בכל הנוגע לעתירתו החלופית של הארגון טוענת המדינה, כי הזיקה בין הסכם ארגון המורים להסכם המסגרת וההסכם הקיבוצי של הסתדרות המורים נקבעה רק בהתייחס לשיעורי התשלומים ולמועדיהם ולא בהתייחס להוראות אחרות בהסכם.

הכרעה

6.     ואלה הוראות סעיף 4 בהסכם תוספת השכר הדרושות להכרעה:

     "4. תוספת שכר במגזר הציבורי בגין התקופה שבין 1.7.05 - 31.12.09
     (א) מוסכם כי עובדי ההוראה יהיו זכאים לתוספת שכר, אשר תחושב על בסיס השכר המשולב ותוספת 2001, בשיעורים ובמועדים כדלהלן (להלן-תוספת השכר):
     (1) החל במשכורת חודש ינואר 2008 - תוספת שכר בשיעור של 1.5% (אחד וחצי אחוז);
     (2) החל במשכורת חודש דצמבר 2008 - השלמת תוספת השכר לשיעור של 3% (שלושה אחוזים);
     (3) החל במשכורת חודש דצמבר 2009 - השלמת תוספת השכר לשיעור של 5% (חמישה אחוזים).
     (ב) תוספת השכר תירשם כתוספת נפרדת, בשורה נפרדת בתלוש השכר של עובדי ההוראה.
     (ג) תוספת השכר תהווה שכר לכל דבר ועניין...
     ;.....
     (ח)...חישוב תוספת השכר ועדכון התוספות השקליות יבוצעו על בסיס רכיבי השכר בערכם נכון לחודש דצמבר 2007...". [ההדגשה הוספה - ס.א.]

7.     ארגון המורים מבקש מבית הדין לקבוע, כי מועדי התשלום הקבועים בסעיף 4(א) להסכם תוספת השכר, הם גם בסיס השכר על יסודו יחושב תשלום כל פעימה. טענה זו יש לדחות מאחר ואין לה אחיזה בלשון ההסכם או בנסיבות חתימתו.
פרשנות הוראות בהסכם קיבוצי, בדומה לפרשנות הוראות חוזה, תעשה תחילה מתוך לשונו של ההסכם .
בסיפא לסעיף 4(ח) להסכם, הסכימו הצדדים להסכם תוספת השכר, כי "חישוב תוספת השכר ועדכון התוספות השקליות יבוצעו על בסיס רכיבי השכר בערכם נכון לחודש דצמבר 2007".
סעיף 4(א) להסכם קובע את המועד ממנו יחל תשלומה של כל פעימה, בעוד סעיף 4(ח) בו, קובע את בסיס חישוב תשלום התוספת בכללותה.
ארגון המורים ביקש להיבנות מכך, שהסכמת הצדדים בעניין שכר דצמבר 2007 כשכר בסיס, נכתבה בהסכם סמוך לאחר הגדרת "תוספות שכר שקליות". עובדה זו מצביעה לטעמו על כך, שקביעת שכר דצמבר 2007 כשכר בסיס, נעשתה רק בהתייחס לעדכון התוספות השקליות. טענה זו אין בדינו לקבל.
הסכם תוספת השכר מבחין באופן ברור בין תוספת השכר האחוזית לבין עדכון התוספות השקליות ומייחד לכל אחד מעניינים אלה הגדרה נפרדת. "תוספת השכר", כאמור בסעיף 4(א) להסכם, היא התוספת האחוזית על שלוש פעימותיה. התוספות השקליות מוגדרות בנפרד בסעיף 4(ח) להסכם. לשון הסיפא לסעיף 4(ח) היא ברורה ואינה משתמעת לשתי פנים, ולפיה הן תוספת השכר והן עדכון התוספות השקליות, יחושבו - שתיהן - על יסוד שכר דצמבר 2007.

8.     הנסיבות האופפות את חתימת ההסכם וההקשר המשקי במסגרתו נחתם, מעידים אף הם על אומד דעתם של הצדדים לחשב את תשלום הפעימה הראשונה על בסיס שכר דצמבר 2007, כפי שנבאר.
הסכם תוספת השכר של ארגון המורים הוא חלק ממערך הסכמים קיבוציים, שהעניקו לעובדי המגזר הציבורי תוספת שכר בשיעור 5% לתקופה שסיומה בדצמבר 2009. ההסכם של ארגון המורים, בדומה לזה של הסתדרות המורים, נחתם על יסוד הסכמות המסגרת של המדינה והסתדרות העובדים הכללית החדשה, ובהתאמה להסכמות אלה. המדינה וההסתדרות הסכימו על תשלום תוספת שכר אחת בת 5%, שתשלומה נפרס לשלוש פעימות לצורך התאמת מסגרת תקציבית לתשלום התוספת. אולם, מדובר בתוספת אחת המחושבת על בסיס אחד. ואכן, בשלושת ההסכמים - של ההסתדרות הכללית, של ארגון המורים ושל הסתדרות המורים - נקטו הצדדים בלשון "השלמת תוספת השכר" לשיעור של 3% או 5%, כשהתייחסו לתשלום הפעימה השנייה והשלישית. בהסכם המסגרת של ההסתדרות נכתב באופן מפורש כי חישוב תשלום שלוש הפעימות יעשה על בסיס שכר אחד (ממוצע 12 משכורות אפריל 2007-מרץ 2008). בדומה, בהסכמים הקיבוציים של ארגון המורים ושל הסתדרות המורים נקבע כי "תוספת השכר" (בכללה) תשולם על בסיס משכורת דצמבר 2007. מדובר איפוא בתוספת שכר אחת, שתשלומה נפרס משיקולי מימון, והצדדים הסכימו לחשבה על בסיס אחד שהיה ידוע בעת חתימת ההסכם.
     
נוסיף, כי לשיטת ארגון המורים, מועד תשלום הפעימה הראשונה שנקבע בהסכם, הוא גם בסיס תשלומה. ארגון המורים לא הבהיר די הצורך האם בהתאם לפרשנות שהוא מציע, יש לחשב את הפעימה השנייה על יסוד שכר חודש דצמבר 2008 - בו נועד תשלומה, ואת הפעימה השלישית על יסוד שכר חודש דצמבר 2009 - בו נועד תשלומה. זאת, חרף התמורות שיכול ויחולו בשכר עובדי ההוראה בתקופה זו, שהצדדים להסכם הקיבוצי לא יכלו לצפותן או להתאים להן מסגרת תקציבית.

9.     ארגון המורים טען, כי העובדה שמועד תשלום הפעימה הראשונה נקבע לחודש ינואר ולא לחודש דצמבר, כפי שנעשה לגבי שתי הפעימות הנוספות, מעידה על כוונת הצדדים לבסס את חישוב הפעימה הראשונה על משכורת ינואר 2008. טענה זו יש לדחות נוכח הוראת סעיף 4(ח) להסכם הקובעת באופן מפורש כי שכר חודש דצמבר 2007 יעמוד בבסיס חישוב תוספת השכר. למעלה מן הדרוש נוסיף, כי מועד תשלום הפעימה הראשונה נקבע לחודש ינואר 2008, כפי הנראה מאחר וההסכם נחתם ביום 24.1.2008, כך שלא ניתן היה לקבוע את תשלום הפעימה במועד מוקדם יותר.
      נוסיף, כי הסכם השחיקה והסכם תוספת השכר נחתמו באותו יום, עובדה המצביעה אף היא על כוונת הצדדים לשלם את התוספות (שחיקה ושכר) אופקית ולא אנכית. יש ליתן את הדעת בהקשר זה לטענת המדינה לפיה תוספת השכר על פי מהותה נועדה להיכלל בטבלת השכר, והדבר לא נעשה משיקולים הנוגעים להשלמת שכר המינימום. ככל שהתוספת היתה נכנסת לטבלת השכר יחד עם תשלום השחיקה, הן היו ממילא ניתנות זו לצד זו ולא זו על גבי זו.

10.     לא נעלמה מענינו העובדה, כי תשלום שחיקת שכר עובדי ההוראה לשנים 2002-2007 הוא תשלום "צופה פני עבר", הנכלל על פי מהותו בשכר דצמבר 2007. עם זאת, בית דין זה פסק לא אחת כי הצדדים להסכם קיבוצי רשאים לבוא לידי הסכמות כלכליות שונות, שהן פרי המשא ומתן ביניהם, ובית הדין לא יתערב בהסכמותיהם, אלא אם הן נגועות באי חוקיות או שגלומה בהן פגיעה בזכויות יסוד. מקום בו לשון ההסכם הקיבוצי ברורה, והנסיבות האופפות את חתימתו תומכות באמור בו, ייתן בית הדין תוקף להוראות ההסכם.

11.     כללם של דברים: לשון הסכם תוספת השכר ואומד דעת הצדדים לו כפי שהוא עולה מן הנסיבות, הביאונו לכלל מסקנה כי הצדדים הסכימו לחשב את תשלום הפעימה הראשונה על בסיס שכר דצמבר 2007, כפי שנעשה הדבר בפועל.
     
עתירתו החלופית של ארגון המורים

12.     בעתירתו החלופית, ביקש ארגון המורים מבית הדין להוציא מלפניו צו המורה למדינה לחשב את תשלום הפעימה הראשונה על יסוד ממוצע 12 המשכורות, מאפריל 2007 עד מרץ 2008, בהתאם להסכמות הצדדים בהסכם המסגרת.
      סעיף 4(י) להסכם תוספת השכר של ארגון המורים קובע לעניין זה כך:

     "במקרה בו בהסכם תוספת השכר במגזר הציבורי שייחתם על ידי הסתדרות העובדים הכללית החדשה, ו/או בהסכם בעניין תוספת שכר שנחתם ו/או שייחתם על ידי הסתדרות המורים (למעט תוספת שכר בגין רפורמה) יהיו השיעורים גבוהים ו/או המועדים קרובים מהמפורט לעיל, יתוקנו השיעורים והמועדים הקבועים בסעיפים קטנים (א) ו -(ז) בהתאמה"

      לטענת הארגון, חישוב הפעימה הראשונה על יסוד שכר דצמבר ולא על יסוד ממוצע המשכורות כאמור, מפחית למעשה משיעורה האחוזי של התוספת. המדינה טענה מנגד, כי הסכם ארגון המורים לא "הוצמד" להסכם המסגרת בכל הנוגע לבסיס חישוב תוספת השכר.
סבורים אנו, כי אין מנוס מדחיית בקשתו של ארגון המורים גם בעניין זה. במאמרי "הסכמים קיבוציים: מסגרת, תחולה ותיאום " עמדתי על כך, שהצמדת תנאי עבודה של מגזר עובדים למגזר עובדים אחר, היא בבחינת היוצא מן הכלל, היא מחייבות הוראה מפורשת וברורה בהסכם הקיבוצי, וככל שקיימת הוראת הצמדה, היא תפורש על דרך הצמצום.
לדידי, "הצמדת" תוספת השכר בהסכם של ארגון המורים להסכם המסגרת ולהסכם הסתדרות המורים, נעשתה רק בהתייחס לשיעורה של תוספת השכר ולמועדי תשלומה.
לא מצאנו בהוראות ההסכם אחיזה לבקשת הארגון, להחיל את בסיס השכר הקבוע בהסכם המסגרת על עובדי ההוראה. בהקשר זה יש ליתן את הדעת לטענת המדינה בדיון לפנינו, כי בסיס השכר בהסכם המסגרת נקבע כממוצע של 12 משכורות נוכח מגוון אוכלוסיות העובדים שההסכם חל עליה והתנודתיות בשכרם. פרמטרים אלה, לטענת המדינה, אינם רלוונטיים לעובדי ההוראה.
הנה כי כן, לא מצאנו בהוראות הסכם תוספת השכר יסוד לבקשתו של הארגון להחיל על עובדי ההוראה את בסיס השכר הקבוע בסעיף 5.1 להסכם המסגרת. לפיכך, ונוכח ההוראה המפורשת בהסכם תוספת השכר של ארגון המורים באשר לחישוב תוספת השכר על בסיס שכר דצמבר 2007, נדחית בקשתו של הארגון.

13.     תיקון פרוטוקול: לבקשת באת כח המדינה יתוקן פרוטוקול הדיון שנועד לפנינו בהליך זה ביום 5.3.2009, כך שבכל מקום בו נכתב "עו"ד מיוסר" יבוא "עו"ד לייסר".

סוף דבר


14.     נדחית בקשתו של ארגון המורים למתן הצהרה לפיה יש לשלם את הפעימה הראשונה על בסיס שכר ינואר 2008. נדחית גם עתירתו החלופית של הארגון, להורות למדינה לחשב את הפעימה הראשונה על פי המפתח הקבוע בסעיף 5.1 להסכם המסגרת.
מדובר בסכסוך קיבוצי ועל כן אין צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שימוע למורה

  2. ועדה פריטטית

  3. תמריץ אישי למורה

  4. פיטורי מורה לריקוד

  5. הצעת חוק מעמד המורה

  6. ביטוח סיעודי למורים

  7. נפילה של מורה בכיתה

  8. פרישה מוקדמת למורים

  9. פרישה מאולצת של מורה

  10. פיטורי מורה למתמטיקה

  11. פיטורי מורה ללא שימוע

  12. זכויות מורים ברמאללה

  13. הקפאת פיטורים של מורה

  14. פיטורים של מורה לדרמה

  15. פנסיה של מורים בגיל 45

  16. חובת תואר אקדמאי למורה

  17. תוספת גמול הכנה לבגרות

  18. העברת מורה לבית ספר אחר

  19. תוספת יוקר ארגון המורים

  20. פנסיית נכות ממבטחים למורה

  21. ביטול מכתב פיטורים למורים

  22. התפטרות מורה במשרד החינוך

  23. משכורות מורים ממשרד החינוך

  24. השעיית מורה עקב חקירה במשטרה

  25. הצעת חוק גמלה למורים ולגננות

  26. צבירת ימי מחלה - מורה בתיכון

  27. הורדת שכר מורה בגין התבטאויות

  28. בסיס השכר לתוספת תשלום למורים

  29. ביטול העברת מורה לבית ספר אחר

  30. פיטורי מורה במהלך שנת הלימודים

  31. פיצוי מוגדל למורה שפוטר שלא כדין

  32. השעיית מורה שהוגש נגדו כתב אישום

  33. פיטורי מורה עקב קיצוצים בשעות ההוראה

  34. פיצויי פיטורים למורה במרכז החינוך העצמאי

  35. פיטורים של מורה עקב מצמום מספר התלמידים

  36. גמלה בשיעור 70% בגין פרישת מורה במשרד החינוך

  37. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון