תאונה ללא ביטוח חובה ללא רישיון בתוקף

הנאשם נהג ברכב נשוא האישום, ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח ורישיון רכב בתוקף, סטה מנתיב נסיעתו והתנגש בגדר וכתוצאה מכך נגרם נזק לרכב הנ"ל.

להלן גזר דין בנושא נהיגה שגרמה לתאונה ללא רישיון בתוקף ללא ביטוח חובה:

גזר דין

הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן, בכתב אישום בתיק המצורף שמספרו ת 8566/06 של בית המשפט לתעבורה-עכו, ובכתב האישום בתיק המצורף ומספרו ת"ד 1215/07 של בית המשפט לתעבורה בצפת, ואלה הן: נהיגה ללא רישיון נהיגה, עבירה לפי סעיף 10(א) + 38(1) לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א 1961, (בשלוש הזדמנויות שונות) נהיגה ללא ביטוח, עבירה לפי סעיף 2(א)(ב) לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) תש"ל-1970, נהיגה ברשלנות, עבירה לפי סעיף 62(2) + 38(2) לפקודת התעבורה הנ"ל, גרימת נזק, עבירה לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה תשכ"א, 1961 + סעיף 68 לפקודת התעבורה הנ"ל, סטייה מנתיב נסיעה, עבירה לפי תקנה 40(א) לתקנות התעבורה הנ"ל + סעיף 68 לפקודת התעבורה הנ"ל, חוסר ביטוח, עבירה לפי סעיף 2(א)(ב) לפקודת התעבורה הנ"ל, ופקיעת רישיון רכב פחות מששה חודשים, עבירה לפי סעיף 2 לפקודת התעבורה הנ"ל.

לפי המיוחס בכתב האישום המתוקן הרי שביום 22.11.05 נהג הנאשם ברכב המתואר באישום, וזאת מבלי שיהיה מורשה נהיגה וללא ביטוח.

לפי העובדות בכתב האישום בתיק ת 8566/06, הרי שביום 30/06/06 נהג הנאשם ברכב ללא רישיון נהיגה תקף. לפי העובדות המתוארות בתיק ת"ד 1215/07 הנ"ל, הרי שביום 20.7.07 עת נהג הנאשם ברכב נשוא האישום, ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח ורישיון רכב בתוקף, סטה מנתיב נסיעתו והתנגש בגדר וכתוצאה מכך נגרם נזק לרכב הנ"ל.

הודאתו של הנאשם בעובדות ובעבירות הנ"ל ניתנה במסגרת הסדר לפיו ביקשו הצדדים לקבל תסקיר שירות מבחן, אשר הוגש וסומן תס/1.

ב"כ המאשימה ביקשה להשית על הנאשם מאסר בפועל, מאסר מותנה מרתיע, פסילת רישיון נהיגה ופסילה מותנית, קנס כספי והשבתת כלי הרכב המתוארים בכתבי האישום. היא ציינה כי המדובר בעבירות חמורות, כאשר הנאשם שב ונהג ברכב ללא רישיון פעם אחר פעם, והכל כשלחובתו הרשעה קודמת.

הסניגור, לעומת זאת, ציין את הודאת הנאשם במיוחס לו, את לקיחת האחריות על מעשיו, והיותו חייל מצטיין, ועתר לאמץ את המלצות שירות המבחן. באשר לבקשת המשימה להשבתת כלי הרכב, ציין הסניגור כי כלי הרכב לא היו רשומים על שם הנאשם. הנאשם טען כי שני רכבים הושבתו לפירוק, ואחד על שם סבתו ומשמש את המשפחה.

שירות המבחן מתאר את הנסיבות המשפחתיות בהן גדל הנאשם, שהינו בן 20, רווק, עלה ארצה בשנת 1995, וכיום משרת בצה"ל, בשירות קרבי, לאחר סיום 12 שנות לימוד. שירות המבחן מציין עוד כי הנאשם שולב בעברו ביחידה להדרכת הילד, על רקע התנהגותו המתוארת בתסקיר. הנאשם, אשר התגייס לצה"ל לפני כשנה, תיאר בפני השירות כי חל שינוי משמעותי מאז הגיוס, התבגר, חש רוגע ואיזון והוכר כחייל מצטיין. הנאשם הביע בפני השירות חרטה ולקח אחריות על מעשיו. שירות המבחן מתרשם כי הנאשם עבר שינוי משמעותי מאז ביצוע העבירה וכיום מחובר לצרכיו הטיפוליים ומקבל טיפול תרופתי מתאים. שירות המבחן ממליץ להסתפק במאסר על תנאי והתחייבות כספית.

העבירות בהן הורשע הנאשם חמורות ביותר, בשל הסיכון הממשי שהן הביאו על הציבור. הנאשם נהג בכלי רכב, פעם אחר פעם, בשלוש הזדמנויות שונות, מבלי שיהיה מורשה לנהיגה, עד שביום 20.7.07, עת נהג ברכב בפעם השלישית, גרם לתאונת דרכים שאירעה עקב רשלנותו, אז נהג ברכב ללא רישיון נהיגה, ללא ביטוח, וללא רישיון רכב בתוקף.

הנאשם נטל את ההגה לידיו ביודעו כי אינו מורשה ואינו כשיר לנהיגה. מי שאוחז בהגה ונוהג ברכב ללא רישיון נהיגה, מלמד על עצמו כמי שחייו ושלומו של הזולת לא נחשבים בעיניו, ומפגין זלזול בוטה בחוק. נהיגה ללא רישיון נהיגה עלולה להביא לתוצאות קשות עד לאובדן חיים, ומכאן חומרתה הרבה, ובשל כך קם הצורך להילחם בעבירות אלו במלוא חומרת הדין, ע"י הטלת עונשים שיש בהם כדי להרתיע מלשוב ולבצען. לנהוג בנאשם במידת הרחמים עלול לשדר מסר סלחני, שלא ירתיע את הנאשם לשוב ולבצע עבירות כאלו בשני, ובכך להביא על הציבור סיכונים כבדים.

אכן, נסיבותיו האישיות של הנאשם מטות את הכף להקל בעונשו, אולם, לנוכח חומרת העבירות שביצע, מצאתי לבכר את האינטרס הציבורי בדבר הרתעת הנאשם ואחרים. הנאשם כשל פעם אחר פעם, בביצוע אותה עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה, ועבירות נוספות, ואך בנס לא גרם לפגיעות בגוף או בנפש, עקב מעשיו אלו.

ואם לא די בחומרה שבעבירות, הרי שמצאתי כי לחובתו של הנאשם הרשעה קודמת בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה, שבוצעה ביום 1.5.03. לא היה בהרשעה שם וגם לא בעונשים שהוטלו, כדי להביא את הנאשם לחדול מביצוע עבירות חמורות אלו בהמשך. הציבור זכאי להגנה מפני אלו הנוהגים בכבישים, בלי שיהיו מורשי נהיגה, ומסכנים בכך את שלומם הם ושלום הזולת.

שירות המבחן ממליץ על ענישה מותנית. איני מאמץ מסקנות אלו, שהינן בבחינת המלצה בלבד. ענישה מותנית תחטיא את מטרת הענישה שעניינה הרתעת הנאשם והרבים. גם המרת המאסר בפועל בעבודות שירות תחטיא מטרה זו, ותהווה ענישה מקלה במידה לא מוצדקת, נוכח חומרת העבירות והישנותן, וההרשעה הקודמת כאמור, שלימדה כי הנאשם לא הפנים את הלקח.

לכל האמור, ולאחר שלקחתי בחשבון את הודאתו של הנאשם, את החרטה שהביע בפני שירות המבחן, ואת שאר נסיבותיו האישיות, אני דן אותו לעונשים להלן:


*     מאסר בפועל לתקופה של 3 חודשים.

*     מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים למשך 2 שנים מיום שחרורו מהמאסר, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זו על אחת העבירות בהן הורשע בתיקים אלו ויורשע עליה.

*     אני פוסל בפועל את הנאשם מלקבל אוו להחזיק רישיון נהיגה, וזאת למשך 24 חודשים מיום שחרורו מהמאסר. הובהרה לנאשם חובתו לפי הדין להפקיד בתיק בית המשפט הצהרה לעניין מרוץ תקופת הפסילה בפועל.

*     פסילה על תנאי לקבל או להחזיק רישיון נהיגה, למשך 12 חודשים לתקופה של 2 שנים מיום שחרורו מהמאסר, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זו על אחת העבירות בהן הורשע כאן ויורשע עליה.

*     באשר לבקשה להשבתת הרכב, נדחית, מכיוון ולא הוכח בפניי כי לנאשם זכות בהם, או שהוא נהג בהם בנסיבות המטילות אחריות על בעליהן, דבר שהיה מצדיק עונש המשליך על זכיותיהם של הבעלים.

*     זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.



רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון