שחרור מייצוג בהליך פלילי

מה הדין בעניין שחרור מייצוג בהליך פלילי ?

הסמכות לשחרר סניגור מייצוג נתונה בידי בית המשפט, והוא בלבד, ואין הסניגור יכול ליטול לעצמו סמכות זו לפי ראות עיניו.

משלא אושרה בקשתו של הסנגור להתפטר מהתיק אל לו לעשות דין לעצמו ולא להופיע בנימוק שלא התקבלה החלטה בבקשה. עצם העובדה שלא נתקבלה החלטה איננה הרשאה לסנגור שלא להופיע.

בית המשפט ציין כי משקיבל עורך דין יפוי כח מלקוחו ליצגו במשפט פלילי כבר אין הוא חפשי ללא סייג להשתחרר מן היצוג, שאין עורך דין כשאר השליחים, ומוטלות עליו חובות נוספות ומיוחדות הן כלפי בית המשפט והן כלפי הלקוח. אכן מי שנטל על עצמו יצוגו של נאשם אחריות נטל על עצמו ליצוג מרשהו עד לגמר משפטו, ואין הוא יכול להיפטר מעולה אלא ברשות בית המשפט ולאחר שנתקיימו נסיבות המצדיקות את הדבר אין עורך הדין חדל לייצג את לקוחו כל עוד לא עבר הנושא את 'המסננת' של בית המשפט על יסוד בקשה להפסקת היצוג שהוגשה לו.

סמכות הפיקוח ניתנה לבית המשפט על מנת לוודא כי רק במקום שיש הצדקה עניינית להפסקת הייצוג והנאשם לא יקופח בהגנתו בשל כך, ישוחרר הסניגור ממשימתו.

להלן פסק דין בנושא שחרור מייצוג בהליך פלילי:

פסק דין

  1.      זהו ערעור על הכרעת דינו של בית המשפט לתעבורה בירושלים (כב' השופט א. טננבוים) בתיק ת"ד 2962/04 מיום 30.1.05. המערער הורשע, לאחר ניהול הוכחות בעבירה של חוסר זהירות, אי שמירת רווח וגרימת תאונה.
  2.      כתב האישום מייחס למערער כי ביום 15.5.04, בסמוך לשעה 01:00 נהג המערער ברחוב הגננת מכיוון גילה לכיוון מזרח בעקבות מכונית מסוג פולקסווגן נהוגה בידי המתלונן. כאשר הגיע המערער ליד בית מספר 218 פגע מתוך חוסר זהירות עם חזית רכבו בחלקה האחורי של מכונית המתלונן. חוסר זהירותו של המערער התבטא בכך שהוא לא שמר על רווח מספיק המאפשר לו לעצור את רכבו בכל עת ובכך שלא היה ער לכך שרכב המתלונן עוצר לפניו, ובכך גרם לתאונת דרכים בה נחבלו בגופם המתלונן ונוסע ברכבו, ונוסע ברכבו של המערער, וכלי הרכב המעורבים ניזוקו.
  3.      ביום הקבוע להוכחות, לא התייצב המערער למשפטו, ובמקומו התייצב אביו. האב ביקש דחיית המשפט בנימוק שהמערער נמצא בשירות צבאי. לדברי האב, המערער ביקש להשתחרר, אך בא כוחו - עורך דין שוסהיים, אמר לו שאין צורך, והנה גם עורך הדין לא התייצב למשפט ושלח מכתב שלא יכול להופיע, ואיננו יודע מדוע עורך הדין לא התייצב. מסתבר, כי ביום 24.1.05 שלח עו"ד שוסהיים הודעה על התפטרותו מהייצוג לאחר שנודע לו כי בית המשפט דחה את בקשתו לדחות את הדיון הקבוע ליום 30.1.05.

בית משפט קמא דחה את בקשת האב והורה על קיום הוכחות בהעדר המערער ובא כוחו. בא כוח המאשימה העיד את עדיו, והם "נחקרו" על יד האב והוא אף "סיכם" את המשפט.
בהכרעת הדין, האמין בית המשפט לגרסת המתלונן ועדיו, שהם חבריו, והרשיע את המערער בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, תוך שהוא מזהיר את עצמו.
בהכרעת הדין ציין בית משפט קמא, שהוא שקל אם לדחות את הדיון ולהטיל על המערער ועל עורך דינו הוצאת בגין אי הופעה, אך בסופו של דבר העדיף להמשיך בהליך.
4.     בא כוחו של המערער, עו"ד שוסהיים, פירט בערעורו את השתלשלות העניינים, מעת אירוע התאונה ועד ליום מתן הכרעת הדין. לטענתו, תחילה החליטה המשטרה שלא להגיש כתב אישום נגד מי מהמעורבים, אך לאור לחץ שהפעיל אביו של המתלונן, העדיפה המשטרה להגיש כתב אישום רק נגד המערער. בישיבה הראשונה (20.11.04), טען המערער את גרסתו, עת היה לא מיוצג. התיק נקבע להוכחות ליום 30.11.04 (צריך להיות 30.1.05). בתחילת חודש ינואר פנה אביו של המערער וביקש ממנו לייצג את בנו במשפט, והוא השיב לו כי במועד הקבוע להוכחות איננו יכול להופיע בבית המשפט ושלח באמצעות האב בקשה לדחייה. הוא נימק את בקשתו בשלושה נימוקים: צורך בצילום חומר החקירה, נמצא "במהלך של העברת משרד", "ולאחר מכן תקופה של מילואים". בית משפט קמא דחה את הבקשה בנימוק ש"מדובר בתיק להוכחות והוא יתקיים במועדו". לאור זאת, ביום 24.1.05 הגיש הסנגור הודעה על התפטרותו מהייצוג, בנימוק "שלא אוכל לייצגו [את המערער] במועד הדיון". התוצאה מכל האמור לעיל היא, שהמערער נותר ללא ייצוג הולם. בא כוח המערער הוסיף, שלא התקבלה כל החלטה מבית המשפט בקשר לשחרורו מייצוג, מלבד הודעה מטעם מזכירות בית המשפט אשר נשלחה למזכירה האלקטרונית שלו לפיה השופט לא שיחרר אותו מייצוג.
לדידו של הסנגור, ההליך לווה בחוסר צדק, וכי שורת הצדק מחייבת את ניהול ההליך מבראשית. הוא מנמק זאת בכמה נימוקים, שהעיקרי שבהם הוא שהעובדות אינן כפי שהעידו חבריו הטובים של המתלונן, אלא יש שוני מהותי, אשר אם יוכח יש בו כדי לזכות את המערער מאשמה, או למצער, האחריות לתאונה תחולק בין הצדדים. לדידו, יש סיכוי להוכיח שהמתלונן הוא אשר סטה מהנתיב בו נסע באופן פתאומי על מנת לעצור בימין הדרך. המתלונן וחבריו, הודו במפורש מיד לאחר התרחשות התאונה שהמתלונן הוא האחראי לתאונה, והדברים השתנו עם הגיעו של אביו של המתלונן לזירה, אז המתלונן וחבריו הכחישו את אחריות המתלונן.
5.     בא כוח המשיבה מתנגד לערעור. לדידו, שורת הצדק לא נפגעה. היה למערער ולבא-כוחו מספיק זמן על מנת להתארגן עד לדיון, והנה הבקשה לדחיית המועד הוגשה 6 ימים לפני מועד ההוכחות. בית משפט קמא לא הרשה למערער שלא להתייצב לדיון, ההיפך הוא הנכון. בית משפט קמא לא שיחרר את עו"ד שוסהיים והיה עליו להופיע.
6.     תחילה נעמיד דברים על דיוקם. משלא אושרה בקשתו של הסנגור להתפטר מהתיק אל לו לעשות דין לעצמו ולא להופיע בנימוק שלא התקבלה החלטה בבקשה. עצם העובדה שלא נתקבלה החלטה איננה הרשאה לסנגור שלא להופיע. סעיף 17(א) רישא לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 קובע:
"סניגור שהנאשם העמיד לעצמו לא יפסיק לייצגו כל עוד נמשך המשפט או הערעור שלשמם הועמד, אלא ברשות בית המשפט;..."
בפסיקה נקבע לא אחת, כי חשיבות רבה נודעת להגשת בקשה מתאימה לבית המשפט, אשר בידו ליתן את הרשות לכך:
"משקיבל עורך דין יפוי כח מלקוחו ליצגו במשפט פלילי כבר אין הוא חפשי ללא סייג להשתחרר מן היצוג, שאין עורך דין כשאר השליחים, ומוטלות עליו חובות נוספות ומיוחדות הן כלפי בית המשפט והן כלפי הלקוח. אכן מי שנטל על עצמו יצוגו של נאשם אחריות נטל על עצמו ליצוג מרשהו עד לגמר משפטו, ואין הוא יכול להיפטר מעולה אלא ברשות בית המשפט ולאחר שנתקיימו נסיבות המצדיקות את הדבר... אין עורך הדין חדל לייצג את לקוחו... כל עוד לא עבר הנושא את 'המסננת' של בית המשפט על יסוד בקשה להפסקת היצוג שהוגשה לו [בג"צ 4974/92 רובין נ' השופט סגלסון, פ"ד מו(5) 772, 780 (1992); ההדגשות כאן ולהלן אינן במקור].
תכלית ההוראה הנה, אפוא, להתנות את הפסקת הייצוג על ידי סניגור ברשותו של בית המשפט, ולא בכדי:
"סמכות הפיקוח ניתנה לבית המשפט על מנת לוודא כי רק במקום שיש הצדקה עניינית ל'הפסקת' הייצוג והנאשם לא יקופח בהגנתו בשל כך, ישוחרר הסניגור ממשימתו" [ע"פ 4690/94 דן אבי-יצחק נ' השופט יעקב צמח, פ"ד מח(5) 70, 85 (1994)].
ברי, אם כן, כי הסמכות לשחרר מייצוג נתונה בידי בית המשפט, והוא בלבד, ואין הסניגור יכול ליטול לעצמו סמכות זו לפי ראות עיניו. מה גם, שאין זה סביר כלל כי עורך-הדין יסיק מן העובדה שלא נתקבלה כל החלטה בבקשתו שזו התקבלה. (וראה, על הדרך ההיקש, את שנאמר בע"א (ירושלים) 1278/96 סופיוב נ' כהן, תק-מח 97(2) 3061).
לאור כל אלו, הרי שעו"ד שוסהיים היה אמור להופיע לדיון ואי הופעתו נזקפת לחובתו. גם למערער לא היתה כל סיבה ראויה שלא להופיע לדיון. דברי האב שכביכול הסנגור הודיע שאין צורך בהופעת המערער, גם אם היתה נכונה, אין בה כדי להצדיק את העדרו מהדיון.
ואולם, לאור טענותיו של המערער, כפי שפורטו לעיל, נראה לי כי טוב היה עושה בית משפט קמא אם היה דוחה את הדיון למועד בו יופיעו המערער ובא כוחו, תוך חיוב שניהם בהוצאות סמליות לקופת המדינה ואף בהוצאות עדי התביעה אשר טרחו והופיעו לדיון. לדעתי, שורת הצדק מחייבת את הדחייה, בכפוף להוצאות.
לאור האמור, ועל מנת שיהיה למערער יומו בבית המשפט ויוכיח את טענותיו כדבעי, אני מקבל את הערעור. פסק דינו של בית משפט קמא מבוטל בזאת. התיק מוחזר לבית משפט קמא על מנת שהדיון יתחיל מבראשית.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ייצוג בלתי הולם

  2. טענת כשל בייצוג

  3. ייצוג הולם לנשים

  4. פגם בייצוג הנאשם

  5. בקשה לשחרור מייצוג

  6. ייצוג על ידי ידיד קרוב

  7. ייצוג הולם לעולים חדשים

  8. זכות הייצוג בועדת חקירה

  9. שחרור מייצוג בהליך פלילי

  10. ערעור בשל העדר ייצוג משפטי

  11. זכות ייצוג בפני ועדת משמעת

  12. ניהול תביעת ביטוח ללא ייצוג משפטי

  13. זכות הייצוג בהליך ביקורת פנימית בעבודה

  14. תקנות הביטוח הלאומי (ייצוג בפני המוסד) תש''ל-1970

  15. חוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס"ה-2005

  16. תקנות בתי משפט (ייצוג מטעם היועץ המשפטי), תשי''ג - 1953

  17. צו סמכויות שעת חירום (מעצרים) (זכות הייצוג), תשל"ט-1979

  18. תקנות הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס (אגרות), התשס''ו-2005

  19. תקנות הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועץ מס (בחינות), התשס''ט-2009

  20. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון