ערעור תעבורה ללא עורך דין

להלן פסק דין בנושא ערעור תעבורה ללא עורך דין: פסק דין 1. לפני שני ערעורים שהדיון בהם אוחד. בשני הערעורים עותר המערער להקל בעונשים שהוטלו עליו ע"י בית המשפט קמא (כבוד השופט ש' יציב שדן בעניין נשוא ע"פ 368/05, וכבוד השופט א' סלאמה שדן בעניין נשוא ע"פ 369/05). 2. הודעות הערעור שהוגשו ע"י המערער היו הודעות לקוניות שנערכו בכתב יד ונימוקי הערעורים לא פורטו בהן. המערער פירט את טענותיו בעל פה. 3. בשני פסקי הדין של בתי המשפט קמא נדון המערער על עבירה של נהיגת רכב כשרשיון הנהיגה שלו פקע למעלה משישה חודשים מיום פקיעת תוקפו, בניגוד לסעיף 10(א) לתקנות התעבורה. 4. במסגרת התיק נשוא ע.פ. 368/05 גזר כבוד השופט יציב על המערער את העונשים שלהלן: א. בית המשפט קמא פסל את המערער מלקבל ומלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של שישה חודשים בפועל. ב. בית המשפט קמא הפעיל את עונשי הפסילה המותנים שלהלן: עונש הפסילה המותנה לתקופה של שלושה חודשים שנגזר על המערער בבית המשפט לתעבורה בתל-אביב ביום 2.12.01 בתיק 38940/01. עונש הפסילה המותנה לתקופה של שלושה חודשים שנגזר על המערער בבית המשפט לתעבורה ברמלה ביום 10.7.02 בתיק 10322/01. עונש הפסילה המותנה לתקופה של שישה חודשים שנגזר על המערער בבית המשפט לתעבורה בחדרה ביום 3.9.02 בתיק 7556/02. עונש הפסילה המותנה לתקופה של שלושה חודשים שנגזר על המערער בבית המשפט לתעבורה בחדרה ביום 11.5.03 בתיק 8369/02. כל עונשי הפסילה המותנים הופעלו בחופף לעונש הפסילה לריצוי בפועל האמור לעיל. ג. בית המשפט קמא פסל את המערער מלקבל ומלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 11 חודשים על תנאי למשך שלוש שנים. ד. בית המשפט קמא גזר על המערער תשלום קנס בסך של 2,000 ₪ שישולמו ב- 10 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים. 5. במסגרת התיק נשוא ע.פ. 369/05 גזר כבוד השופט סלאמה על המערער את העונשים שלהלן: א. בית המשפט קמא גזר על המערער מאסר לתקופה של שלושה חודשים על תנאי למשך שלוש שנים. ב. בית המשפט קמא פסל את המערער לתקופה של חמישה חודשים בפועל. בית המשפט ציין כי "פסילה זו מצטברת לכל פסילה אחרת אשר תלויה ועומדת נגד הנאשם (...)". ג. בית המשפט קמא דן את המערער לתשלום קנס בסך של 500 ₪. 6. המערער טען כי הוא נוהג למן שנת 1957 וכי "מעולם לא היה לי שום דו"ח בנסיעה, קרי לא פס לבן, לא תמרור עצור, שום דבר (...)". המערער טען כי במשרד הרישוי נאמר לו כי רשיון הנהיגה שלו מעוכב בשל כך שלא שילם דו"חות. לטענתו, הדו"חות "נטו", במשך 5 שנים, הסתכמו בסך של 780 ₪, ואולם בשל כך שהקנסות הוכפלו הוא נדרש לשלם סך של 15,800 ₪. לטענת המערער בעקבות יוזמתו של שר המשפטים דאז, מר מאיר שטרית, ניתנה אפשרות לסלק את הקנסות תמורת כרבע מסכום כפל הקנסות, היינו, סך של 4,300 ₪. לטענת המערער, הוא אכן שילם את הסך של 4,300 ₪ "וקיבלתי פתק על כך". הוא הלך, עם הפתק בידו, למשרד הרישוי ואז נאמר לו כי הוא כבר נוהג מזה כשנתיים כשרשיון הנהיגה שלו פקע ועל כן "אני צריך ללכת לעשות טסט כדי לקבל את הרשיון בחזרה". המערער טען כי בעצם החלטת המדינה להפחית משיעור הקנסות המוכפלים, יש משום הודאה "בטעות הבסיסית שלה". המערער טען כי העונשים שנגזרו עליו, בשני התיקים, הם חמורים מדי וביקש לקבל את הערעורים. 7. בא כוחה המלומד של המשיבה, עו"ד ערן בר-אור, ביקש לדחות את שני הערעורים. ב"כ המשיבה טען כי על פי החוק רשאית רשות הרישוי שלא לחדש את רשיון הנהיגה בשל קנסות על עבירות תעבורה. ב"כ המשיבה הציג בפני בית המשפט את גליון הרשעותיו הקודמות של המערער, המכיל 61 הרשעות קודמות, בגין עבירות מסוגים שונים. ב"כ המשיבה טען כי "לפי ההרשעות מדובר באדם רצדוויסט בתחום של נהיגה ללא רשיון נהיגה בתוקף (...)". לטענתו, כבוד השופט יציב עשה חסד עם המערער כאשר הפעיל את כל העונשים המותנים הנ"ל באופן חופף. ב"כ המשיבה הוסיף וטען כי "לטעמי אין כל סיבה שהעונש שהוטל על ידי כבוד השופט סלאמה יהיה בחופף לעונש שנתן כבוד השופט יציב". בהתייחסו לטענת המערער על "טעותה" של המדינה, טען עו"ד בר-אור כי המדינה "באה לקראת אזרחיה ומוכנה להפחית מגובה הריביות שמצטברות לקנסות ועתה נטען כי כאן המדינה מודה בטעותה? הרי הקנסות עצמם היו יכולים להיות משולמים ללא הצטברות של ריביות אם היו משולמים בזמן. אז לא היה צורך בכלל שלא לחדש לו את רשיון הנהיגה". ב"כ המשיבה טען כי לדעתו עדיין פתוחה בפני המערער הדרך לפנות למשרד הרישוי ולהסדיר את ענייניו מולו. ב"כ המשיבה ביקש לדחות את שני הערעורים. 8. דיון א. חוששני כי המערער מקל ראש בדיני התעבורה ובעונשים שהוטלו עליו. מסתבר כי המערער אינו "מתרגש" מעונשי פסילה על תנאי שהוטלו עליו, והוא ממשיך ועובר עבירות פעם אחר פעם. ב. כשלעצמי אני סבור שבית המשפט קמא הקל עם המערער באופן משמעותי כאשר החליט על הפעלת כל עונשי הפסילה המותנים הנ"ל באופן חופף לעונש הפסילה בפועל שהטיל עליו. לפיכך, איני רואה כל סיבה להתערב במידת העונש שהוטל על המערער על ידי כבוד השופט יציב. ג. גם העונשים שהוטלו על ידי כבוד השופט סלאמה אינם מצדיקים את התערבותה של ערכאת הערעור. מי שעובר פעם אחר פעם אותן עבירות ועונשי פסילה על תנאי אינם מרתיעים אותו, אין מנוס מלהשתמש באמצעי ענישה חמור יותר, היינו, מאסר על תנאי, כדי להשיג את תוצאת ההרתעה. ד. אשר על כן, אינני רואה כל הצדקה להתערב בשני גזרי הדין הנ"ל והתוצאה היא שדין הערעורים להידחות. 9. אחרית דבר אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, אני דוחה את שני הערעורים. עורך דיןמשפט תעבורהערעורערעור תעבורה