עיכוב ביצוע עונש שלילה

המבקש עותר לעיכוב ביצוע עונש הפסילה של הרשיון עד להכרעה בערעור שהגיש. בית המשפט ציין כי אין מקום לעיכוב ביצוע כמבוקש. עיקרו של עונש פסילת רשיון נהיגה נעוץ באפקטיביות המיידית שלו, שנועדה להגן על הציבור - בין הנוסעים ברכב ובין הולכי רגל, מקום שאדם נמצא אחראי לעבירת תנועה רצינית. היענות לעיכוב ביצוע בעניין זה פירושה מתן היתר לאדם שהורשע בהתנהגות הסוטה מכללי תעבורה בסיסיים לחזור לנהוג בכביש, תוך סיכון הציבור. כבר נפסק לא אחת כי בסוג זה של עבירות, באיזון בין האינטרס הציבורי לעניינו של הנאשם מכריע השיקול הראשון, ויש לכך השלכה ישירה על השיקולים בבקשת עיכוב ביצוע עונש פסילת רשיון. מעבר לכך, בנסיבות עניין זה, סיכויי הערעור הנסב על העונש בלבד, קלושים. העבירה שהמבקש הורשע בה היא רצינית, למבקש עבר מכביד בענייני תעבורה, ותקופת הפסילה היא מינימלית. על רקע זה, הסיכוי להקלה בעונש נמוך ביותר. יוער, עם זאת, כי רצוי לקבוע את מועד הדיון בערעור מוקדם ככל הניתן. הבקשה לעיכוב ביצוע פסילת רשיון הנהיגה נדחית. להלן החלטה בנושא עיכוב ביצוע עונש שלילה: החלטה 1. המבקש הורשע בבית משפט לתעבורה בירושלים (כב' השופט אביטל חן) בת 6120/07, ביום 19.2.07, על פי הודאתו בעבירה של נהיגה תחת משקאות משכרים. כתב האישום מייחס לו נהיגה כאשר ריכוז האלכוהול היה 465 מיקרוגרם בליטר אויר נשוף. בעקבות הודאת הנאשם, ולאחר שהוא הורשע, נגזר עליו עונש של פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 11 חודשים ו- 29 ימים, ופסילה על תנאי ל- 12 חודש לתקופה של שנה. 2. על גזר הדין ערערו שני הצדדים. המדינה (ע"פ 40202/07) מבקשת כי העונש יוחמר, ותקופת הפסילה תועמד על תקופה שלא תפחת משנתיים ימים, וזאת על פי פרשנות הסעיף הקובע כי יש להורות על פסילה לתקופה שתפחת מתקופת המינימום (שהיא שנתיים) רק בנסיבות מיוחדות שיפורטו בפסק הדין, ולדעת המדינה אין נסיבות כאלה. מאידך גיסא, טוענת המדינה כי מדובר בריכוז אלכוהול העולה כדי 1.9 מעל המותר, וזו רמת שכרות גבוהה. 3. הנאשם הגיש ערעור הן על הכרעת הדין והן על העונש (ע"פ 40230/07). לעניין הכרעת הדין מעלה ב"כ העורר, עו"ד ערן בן עמי, טענות משפטיות ביחס להגדרת "משקה משכר", וכן ביחס למכשיר הינשוף שבו בוצעה בדיקת הנשיפה לקביעת ריכוז האלכוהול בדמו של הנאשם, כגון: העדר אישור של שר התחבורה למכשיר ההנשפה; סתירה בין הפקודה לבין התקנות לעניין המכשיר האמור, ועוד. לטענת הסנגור, אין לקבל את הודאת המערער שנעשתה בקלות ראש מחשש מאימת הדין וממעשיו. כמו כן, נטען בכתב הערעור כי המערער זקוק לרישיון הנהיגה בשל צרכיו האישיים וצרכי אביו שהינו נכה 100%. 4. סגן הנשיא, כב' השופט עוני חבש, הורה על איחוד שני הערעורים וקבע כי הם יישמעו בפני כב' השופט קמא, כפוף להסכמתו, במועד שיימסר לצדדים (ראה החלטה מיום כ"ג ניסן תשס"ז (11.4.07)). 5. הבקשה שבפניי (ב"ש 9397/07), שהובאה אליי כשופט תורן היא בקשת הנאשם לעיכוב ביצוע העונש של הפסילה. לטענת הסנגור, עו"ד ערן בן עמי, הנאשם כבר נשא בפסילה מנהלית של 30 יום ובפועל אינו נוהג לאחר שהפקיד את רישיונו ביום 19.2.07 ובסך הכול כשלושה חודשים. לטענת המבקש, סיכוייו לזכות בערעור גבוהים. כן טען כי הוא זקוק לרישיונו כדי לעזור בניהול הבית, בשל היותו של אביו נכה 100%, וכן כדי לפרנס את עצמו. בעניין זה טען הסנגור כי המבקש היה לוחם מצטיין ביחידה קרבית בצה"ל, השתחרר לא מזמן משירות חובה, ולדבריו אינו יכול לעבוד בעבודות ביטחוניות ללא רישיון נהיגה. 6. ב"כ המדינה, עו"ד זוהר גיאת, סגן בכיר לפרקליט המחוז, טוען כי אין מקום לעכב את ביצוע עונש הפסילה. ככל שמדובר בבדיקת הינשוף, מפנה הוא להחלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט ד"ר עודד מודריק) בב"ש 90435/07 בוסתנאי אבי נ' מדינת ישראל, שבה דחה עררים על החלטת בית משפט השלום לתעבורה, שסירב לבטל פסילה מנהלית של החזקת רישיון נהיגה, של עוררים שעברו בדיקת ינשוף כדי לוודא שרמת האלכוהול בדמם אינה עולה על המותר. השופט דן בטענות כנגד התקפות המשפטית של בדיקת הינשוף, וקובע כי המשטרה נהגה כדין וכי נהליה עולים בכנה אחד עם התקנות ולכן דחה את הערר. אשר לעיכוב הביצוע, טענת המדינה היא כי אין לעכב עונש של פסילת רישיון נהיגה, על פי פסיקת בית המשפט העליון. 7. האירוע נשוא כתב האישום היה ביום 30.12.06, כאשר המבקש יצא לבלות עם חבריו בקיבוץ צורעה. גם הסנגור מודה כי מרשו שתה בירה. בבדיקת הינשוף נקבע כי הוא נהג בשכרות כיוון שהמכשיר הורה על תוצאה של 465 מ"ל אלכוהול בליטר אויר נשוף, כאשר על פי תקנות התעבורה שיכור הוא מי שבבדיקת הינשוף נמצאו אצלו 240 מ"ל אלכוהול ומעלה. 8. כאמור לעיל, המבקש הודה בעובדות, ועל פי הודאתו הורשע. 9. בנסיבות אלה, סיכויי הערעור, ככל שמדובר בהיבטים העובדתיים שהביאו להרשעה, אינם גבוהים, ולא אומר יותר. 10. ככל שמדובר בהיבטים המשפטיים של מכשיר הינשוף, אין בכוונתי לעסוק בעניין זה בב"ש. די בכך שבית משפט מחוזי בתל אביב קבע כי הבדיקה תקינה, כדי לקבוע שהסיכוי בערעור אינו גבוה. על כל פנים, מאחר והתיק לגופו יישמע בפני כב' השופט קמא, הבקיא מאין כמוהו בנושאים תעבורתיים, לא ראיתי צורך לומר יותר. 11. עיכוב ביצוע של פסילת רישיון נהיגה, שונה מעיכוב ביצוע של מאסר. מאחר ואין חולק כי המבקש שתה בירה ולאחר מכן נהג, נהיגתו סיכנה אותו, את היושבים עמו ברכב, ואת האחרים הנעים בכביש. כמעט כל יום שישי בבוקר אנו שומעים על תאונות הדרכים שאירעו בלילה שבין יום חמישי לבין יום שישי בבוקר, כאשר ההסבר שניתן לאותן תאונות - שחלק גדול מהן קטלניות - הוא שהנהג יצא ממועדון הלילה או מהבאר, לאחר ששתה בירה או משקה חריף אחר, ונהג במצבו זה. גם האירוע שבפנינו היה ביום 30.12.06, הוא יום שישי 04:20. 12. חובתו של בית המשפט היא לא רק להעניש את מפרי החוק אלא גם ליצור מצב בו לא ניתן יהיה לבצע את העבירה פעם נוספת. שלילת רישיון הנהיגה היא האמצעי הראשוני, והייתי אומר ההכרחי, שהוא תגובה מיידית למי שנתפס כאשר בדמו אלכוהול בשיעור המתקרב לפי 2 מהשיעור שנקבע בתקנות להגדרת השיכור. 13. בפני בית המשפט העליון עלתה שאלה דומה, בה ביקש אדם שהורשע בעבירת אי ציות לתמרור המורה על מתן זכות קדימה, ובעקבות זאת התרחשה תאונה בה נפגע נהג קטנוע, כי בית המשפט יעכב את ביצוע עונש פסילת רישיונו לשלושה חודשים, עד לסיום הדיון בערעור. וכך אומר בית המשפט העליון (ע"פ 4853/06 רן לוינסון נ' מדינת ישראל תק-על 2006(2), 4327; הציטוט להלן הינו כמעט כל ההחלטה): "המבקש עותר לעיכוב ביצוע עונש הפסילה של הרשיון עד להכרעה בערעור שהגיש. אין מקום לעיכוב ביצוע כמבוקש. עיקרו של עונש פסילת רשיון נהיגה נעוץ באפקטיביות המיידית שלו, שנועדה להגן על הציבור - בין הנוסעים ברכב ובין הולכי רגל, מקום שאדם נמצא אחראי לעבירת תנועה רצינית. היענות לעיכוב ביצוע בעניין זה פירושה מתן היתר לאדם שהורשע בהתנהגות הסוטה מכללי תעבורה בסיסיים לחזור לנהוג בכביש, תוך סיכון הציבור. כבר נפסק לא אחת כי בסוג זה של עבירות, באיזון בין האינטרס הציבורי לעניינו של הנאשם מכריע השיקול הראשון, ויש לכך השלכה ישירה על השיקולים בבקשת עיכוב ביצוע עונש פסילת רשיון. מעבר לכך, בנסיבות עניין זה, סיכויי הערעור הנסב על העונש בלבד, קלושים. העבירה שהמבקש הורשע בה היא רצינית, למבקש עבר מכביד בענייני תעבורה, ותקופת הפסילה היא מינימלית. על רקע זה, הסיכוי להקלה בעונש נמוך ביותר. יוער, עם זאת, כי רצוי לקבוע את מועד הדיון בערעור מוקדם ככל הניתן. הבקשה לעיכוב ביצוע פסילת רשיון הנהיגה נדחית". 14. על פי תקדים זה, יש לנהוג כך גם במקרה שלפנינו. 15. לאור זאת, הבקשה נדחית. 16. חזקה על כב' השופט קמא, כי ייקבע את מועד הדיון בערעורים המשותפים, מוקדם ככל שניתן. משפט תעבורהעיכוב ביצועשלילת רישיון נהיגה