עונש על נהיגה פרועה

לאחר שניתנה לו הוראה לעצור על ידי שוטרי ניידת, לא שעה הנאשם להוראה, ונמלט מפני השוטרים בנסיעה פרועה ומהירה למרחק של שני ק"מ ויותר, באיזור מיושב, וזאת על אף שהניידת הפעילה מערכת כריזה, וניסתה לפרקים להיצמד לרכב הנמלט. להלן גזר דין בנושא עונש על נהיגה פרועה: גזר דין הנאשם, יליד 1964, הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, הפרעה לשוטר במילוי תפקיד, נהיגת רכב ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח, ונהיגת רכב בזמן פסילת רישיון נהיגה. הנאשם זוכה מעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. על פי הקביעות בהכרעת הדין, נהג הנאשם ברכבו בלקיה, ביום 4.9.2006, יום פתיחת שנת הלימודים, סמוך לשעה 08:00 בבוקר, ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח. לאחר שניתנה לו הוראה לעצור על ידי שוטרי ניידת, לא שעה הנאשם להוראה, ונמלט מפני השוטרים בנסיעה פרועה ומהירה למרחק של שני ק"מ ויותר, באיזור מיושב, וזאת על אף שהניידת הפעילה מערכת כריזה, וניסתה לפרקים להיצמד לרכב הנמלט. הנאשם לא שינה דרך נהיגתו גם משהתקרב במהירות מסוכנת לאיזור בית ספר, בשעה זו של פתיחת הלימודים, ותוך כדי שהוא מודע להימצאות ילדי בית הספר על הכביש והמדרכה שלידו, ובאופן שאילץ את הילדים לעזוב את הכביש במהירות לבל ייפגעו. הנאשם עצר את רכבו בפאתי היישוב, לאחר שהניידת הצליחה לחסום דרכו, ובעקבות תקר שאירע לאחד מגלגלי הרכב. לנאשם 59 הרשעות תעבורה, עיקרן בשל נסיעה ללא רישיון נהיגה בר תוקף, ללא רישוי רכב כנדרש, וללא ביטוח רכב. בנוסף הורשע בנהיגת רכב ללא תקין, ובעבירות תעבורה אחרות. תסקיר שירות המבחן מעלה כי הנאשם הינו אב לעשרה ילדים. אחד מהילדים לוקה בבריאותו ומצוי בבירור רפואי, אולם בעיותיו טרם אובחנו. הנאשם עצמו טען כי הוא סובל מהתקפי חרדה, ומקבל טיפול תרופתי. בעת מעצרו, במסגרת תיק זה, הופנה להערכה פסיכיאטרית, ולא נשללה כוונה אובדנית. הנאשם שוחרר למעצר בית מלא, והוא מודע לחומרת מעשיו, ולמחיר אותו נושאת המשפחה, בשל התנאים המגבילים שהושתו עליו. ההתרשמות הינה כי הנאשם ילדותי, בעל יכולת קוגניטיבית דלה, ומתקשה להתמודד עם מטלות חייו השונות. במצבי לחץ עשוי לפעול בהיעדר שיקול דעת מעמיק, והגבולות להתנהגותו עלולים להטשטש. עם זאת, נוכח השלכת מעצרו והתנאים המגבילים, החשש שמביע הנאשם אם תוטל עליו תקופת כליאה נוספת, ודאגתו לגורלם של בני משפחתו, סבור שירות המבחן כי הטלת עונש מאסר כיום עלולה להוביל לנסיגה משמעותית בתפקודו ובמצבו הנפשי של הנאשם, והמלצת שירות המבחן הינה להטיל מאסר שירוצה בעבירות שירות. שירות המבחן מתרשם בנוסף כי אין מקום להליך טיפולי, והנאשם אינו מביע עניין בהליך מעין זה. ב"כ המאשימה שמה דגש בטיעוניה על הצורך בהטלת ענישה מרתיעה ומחמירה בגין תופעות של נהיגה מסוכנת - במקרה זה סיכונם של ילדי בית ספר - המשולבת בהפרה בוטה של הוראות אנשי משטרה, במהלך ניסיונות לחמוק מפני השוטרים בעקבות ביצוען של עבירות תעבורה נלוות. בנסיבות אלה מבקשת התביעה להטיל על הנאשם מאסר ממושך, פסילת רישיון נהיגה לתקופה משמעותית, וקנס. ב"כ הנאשם מציין כי הנאשם זוכה מעבירה של סיכון חיי אדם, והודה מתחילה בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה ובזמן פסילה, שיסודן בפקיעת תוקפו של רשיון הנהיגה, והוא מביע חרטה על מעשיו. צויין כי המעשים אינם מצויים ברף חומרה עליון, והנסיעה מתחילתה כוונה למטרה נקודתית, והנאשם לא התכוון לעשות שימוש נרחב ברכב. עוד צויין כי עבירות התעבורה האחרונות נעברו בשנת 2004, ומרבית העבירות נעברו בשל חסרון כיס של הנאשם שהביא לאי פרעון קנסות שהוטלו עליו עקב נהיגתו. נוכח הנאמר בתסקיר שירות המבחן, תקופת המעצר הארוכה בה היה נתון הנאשם - למעלה מעשרה חודשים - ותנאי מעצר בית מלא מאז השחרור, סבור הסניגור כי הנאשם הפיק לקחיו, ויש משמעות הרתעתית ראשונה במעלה עבורו להליכים שננקטו עד היום. בנסיבות אלה מבקשת ההגנה להימנע מהטלת מאסר ממשי, ולחלופין להורות על הטלת מאסר בדרך של עבודות שירות. הכרעה שורש מעשיו של הנאשם נעוץ בזלזול רב שנים שמגלה הנאשם בהוראות חוקיות הניתנות בקשר לנהיגתו. הנאשם נהג כאמור ללא רישיון נהיגה, ביטוח ובזמן פסילה, עניין שהפך לו לטבע שני נוכח עשרות עבירות התעבורה בהן הורשע, המעידות על הימנעות שיטתית וממושכת מלעמוד בדרישות בסיסיות הנועדות בסופו של דבר לשמור על שלומו ורכושו של הציבור. הנאשם נהג פעם אחר פעם בעבר ללא ביטוח, רישיון תקף, או ברכב לא מורשה לנהיגה, והעונשים שהוטלו עליו בעבר - רובם בהיעדרו - לא הרשימוהו יתר על המידה. הנאשם נהג כמנהגו גם הפעם הזו, תוך מודעות מלאה לאיסורי נהיגתו, ומכאן ואילך היה נכון לעשות הכל - גם לסכן ילדים קטנים בפתחו של בית ספר - ובלבד שלא ייתפס בכף. הנאשם התעלם מהוראות השוטרים, התעלם ממרדף הנערך אחריו בטבורו של ישוב, ואיתרע מזלו, ומאמץ עקשני של השוטרים הדולקים אחריו הביא למעצרו, לא לפני שאירעה תקלה לרכבו. אין מקום איפוא לקבל טיעוני ההגנה בדבר הקלות שיש לייחס למעשיו ולעברו של הנאשם. מדובר באירוע חמור, כמוהו כעשרות מקרים אחרים היוצרים תופעה עגומה של נהיגה פרועה בכבישי הדרום תוך סיכון עוברי דרך, ובעניינו של הנאשם יש מקום להטיל ענישה מרתיעה שיהיה בה כדי להביא לשינוי דרכיו המזיקות. שירות המבחן מתרשם כי הנאשם הפיק לקחי התנהגותו; הבקשה לכליאתו של הנאשם שמשמעה החזרתו של הנאשם לכלא, לאחר ששוחרר ממעצר לאחר תקופה ארוכה, מהווה פן ענישתי מכביד כשלעצמו; יש גם ליתן משקל של ממש לנסיבותיו האישיות של הנאשם, בעל משפחה עניפה, שאורחותיה השתבשו במשך תקופה ארוכה עקב הליכי הדיון והמעצר, וכן לבעיות הנפשיות המסויימות שהוצגו. גם מעצר הבית הממושך עד כה, הינו שיקול שיש להתחשב בו. כל אלה יימנו בשיקולי הענישה, ואולם מעל לכל יש ליתן ביטוי נאות למגמת ההרתעה בסוג עבירות זה, ולנוכח עברו של הנאשם. סופו של דבר, על הנאשם מוטלים 42 חודשי מאסר, מהם 24 חודשים לריצוי בפועל, שמהם תנוכה תקופת מעצרו של הנאשם מיום 4.9.2006- 22.7.2007. היתרה תהא מותנית לשלוש שנים, מתום המאסר, שהנאשם לא יעבור אחת העבירות בהן הורשע, או עבירה של נהיגה פזיזה או רשלנית הקשורה בנהיגת רכב, לפי סעיף 338 לחוק העונשין תשל"ז- 1977. הנאשם ייפסל מקבל או החזיק רישיון נהיגה למשך 4 שנים מתום מאסרו. זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לביהמ"ש העליון. משפט תעבורהנהיגה פרועה