עונש על דריסה

מה העונש על דרישה למוות ?

בית המשפט גזר על הנאשם 24 חודשי מאסר, מתוכם 12 חודשי מאסר בפועל והיתרה מאסר על תנאי והתנאי הוא כי בתקופה של 3 שנים לא יעבור הנאשם עבירה לפי סעיף 304 לחור העונשין, תשל"ז- 1977 ויורשע עליה.

כמו כן נפסל רשיון הנהיגה של הנאשם לתקופה של 8 שנים.

להלן גזר דין בנושא עונש על דריסה:

גזר דין

1.     הנאשם הורשע בעבירות של גרם מוות ברשלנות, נהיגה בזמן פסילה או בניגוד לתנאים, אי ציות לרמזור ונהיגה במהירות בלתי סבירה.

2.     על פי עובדות כתב האישום , ביום 27.12.04 בשעה 0745 לערך, נהג הנאשם במשאית דאף בכביש מס' 4 מכיוון צפון לדרום. בהתקרבו לצומת מרומזר עקף הנאשם רכב שנסע לפניו. הנאשם התקרב לצומת במהירות של 82 קמ"ש (בעוד המהירות המותרת במקום הינה 70 קמ"ש). באותה עת חצתה את הצומת המנוחה, ברמזור ירוק. הנאשם לא ציית לאור האדום שהיה ברמזור בכיוון הנסיעה בו נסע, ובהיותו קרוב לצומת הבחין באיחור במנוחה, בלם בלימת חירום, אך פגע במנוחה עם חזית רכבו וגרם למותה. במועד הרלבנטי רשיון הנהיגה של הנאשם לא היה בתוקף.

3.     בכתב האישום יוחסה לנאשם עבירת ההריגה. לאחר שמיעת הראיות קבעתי כי לא ניתן לייחס לנאשם את היסוד הנפשי הדרוש לצורך ההרשעה בעבירת ההריגה (לאור העובדה שלא היה מודע לצבע הרמזור מאחר והתמקד במנוחה) והרשעתי אותו בעבירת גרם מוות ברשלנות.

4.     ב"כ המאשימה הפנה בטיעוניו לתוצאות הטרגיות שנגרמו עקב מעשהו של הנאשם , לעברו ולצורך בהחמרה בעבירות ממין אלה בהן הורשע הנאשם.

5.     הסניגור הפנה לנסיבות חייו של הנאשם - אדם נורמטיבי שפרנסתו היתה בנהיגה ואשר כל עולמו חרב עליו בעקבות התאונה. לאור זיכויו מעבירת ההריגה ביקש הסניגור שלא להחמיר בעונשו של הנאשם ולגזור דינו במאסר שניתן להמירו בעבודות שירות.

6.     הנאשם עצמו הביע חרטה על המקרה הטרגי וגם הוא ביקש להמנע ממאסר בפועל.

7.     הכלל הוא כי יש להשית על המורשעים בעבירות גרימת מוות ברשלנות בתאונות דרכים עונש מאסר לריצוי בפועל , אלא אם כן עסקינן בנסיבות חריגות (רע"פ 4732/02 סורפין נ. מדינת ישראל). על הרציו שבענישה מחמירה עמד כבוד השופט חשין בע"פ 4092/05 אנואר שנאוי נ. מדינת ישראל (לא פורסם):

" דומה כי על נושא תאונות הדרכים בארץ אין צורך להרחיב דיבור, וכפי שאמרנו לא אחת המרחם על מי שאינו ראוי כי ירחמו עליו סופו שיתאכזר למי שראוי כי ירחמו עליו. המלחמה בתאונות הדרכים ובעבירות תעבורה מלחמה קשה, היא ונטל הוא המוטל על בית-המשפט להרים את תרומתו להצלת חיי אדם ולהגנה על המשתמשים בכבישי הארץ. אין חולקים על כך שהמערער עבר עם ריכבו בצומת באור אדום, ומי שעושה כמעשה המערער חייב לשאת בתוצאות הנגרמות ממעשהו. בעניינו של המערער שילמה אישה צעירה בחייה וייסורי המצפון שתקפו את המערער בשל המעשה שעשה אין די בהם. קלות הדעת והפזיזות שהמערער נהג בהן בנוהגו ברכב בצומת שאסור היה לו להיכנס אליו, מחייבת אותו ואותנו בהסקת המסקנות הנדרשות".

     
ובע"פ 6064/05 לירון שרעבי . מדינת ישראל (לא פורסם) עמדה על כך כבוד השופטת ע. ארבל:

"הקטל בדרכים הינו מכת מדינה ואוכל בנו בכל מקום ובכל זמן. מטרה ראשונה במעלה בחשיבותה היא שמירה על חיי אדם ושלמות גופם. מכאן נגזר הצורך בשמירה על החוק ועל כללי נהיגה זהירה בכביש. המלחמה בתאונות הדרכים מחייבת אמצעים רבים ומגוונים. קשת האמצעים היא רחבה, מחינוך והסברה במטרה להגביר את המודעות באשר לצורך לשמור על תרבות נהיגה בטוחה ועד ענישה. מדיניות הענישה צריכה אף היא לתרום למאבק בתאונות הדרכים וצריכה להבטיח הענשת העבריין הספציפי והרתעת הרבים. העובדה שהעבירה בוצעה על ידי אדם נורמטיבי, כפי שקורה בדרך כלל, עם כל ההבנה לקשיים בהם הוא נתון, אינה מקטינה את הצורך במדיניות ענישה נחושה ומרתיעה נגד נהגים אשר בנהיגתם יוצרים סיכון לחיי אדם. כחלק מהליך האכיפה השוויוני ובמסגרת אינטרס ההרתעה חשוב שבית המשפט בגזר דינו יעביר גם מסר מרתיע, חד משמעי וברור "לנהגי ליל שישי" אשר בסופי שבוע יוצאים לבילוי וחוזרים בשעת לילה מאוחרת או בשעת בוקר מוקדמת, לעיתים לאחר צריכת משקאות משכרים, לא פעם תוך עייפות רבה באופן המסכן אותם, את חבריהם לרכב, את ציבור הנהגים והנוסעים בכלי רכב ואת עוברי האורח.
נהיגתו של המערער המיטה אסון כבד שאין ספק שגם הוא כואב אותו. אלא, שכאבו זה אינו מהווה תחליף לענישה. ענישה הולמת היא התשובה של בית המשפט למחיר הדמים שגובה הנהיגה הפרועה ".

8.     אין ספק כי הנאשם אדם נורמטיבי וגם נסיבות חייו לא היו קלות. יחד עם זאת, איני סבורה כי יש בנסיבות אלה (אשר אינן ייחודיות ואינן מבחינות את עניינו של הנאשם מעניינם של מרבית הנאשמים המורשעים בעבירות רשלנות הכרוכות בתאונות דרכים קטלניות) כדי לסטות מהמדיניות העונשית המחמירה, לאור מטרותיה, כאמור לעיל (וראה דעתה של כבוד השופטת א. פרוקצ'יה (דעת מיעוט) ברע"פ 548/05 מאירה לוין נ. מדינת ישראל (לא פורסם)). למותר לציין כי לחומרה בעניינו של הנאשם אין להקל ראש גם בעבירות האחרות בהן הורשע הנאשם.
9.     אשר על כן אני גוזרת על הנאשם 24 חודשי מאסר, מתוכם 12 חודשי מאסר בפועל והיתרה מאסר על תנאי והתנאי הוא כי בתקופה של 3 שנים לא יעבור הנאשם עבירה לפי סעיף 304 לחור העונשין, תשל"ז- 1977 ויורשע עליה. כן אני פוסלת את רשיון הנהיגה של הנאשם לתקופה של 8 שנים, בניכוי תקופת הפסילה המינהלית בעקבות העבירות נשוא האישום.

והודעה זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 ימים מהיום.



רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון