הסניגור טוען כי חייל פשוט איננו יכול למחות כנגד מפקדו ולמעשה הוא נעדר יכולת של ממש שלא להיענות לדרישה של מפקדו, גם אם הוא איננו שלם עימה. במקרה הנוכחי, היוזמה כולה, הן לכך שהורשה לנהוג ברכב והן למסירת הידיעות הכוזבות במשטרה, היתה של מפקד הצוות. להלן פסק דין בנושא עבירות תנועה ביוזמת המפקד בצבא: פסק דין בתקופה הרלוונטית לכתב אישום זה היה המערער לוחם מג"ב במסגרת שירות החובה. תפקידו המדויק של המערער במועד האירוע היה כנהג, המערער נהג בג'יפ ממוגן, האירוע נושא כתב האישום התרחש במסגרת פעילות מבצעית, אשר במהלכה, כאמור, נהג המערער באוותו ג'יפ. יחד עם המערער היו בג'יפ שניים נוספים, הסמל שהיה המפקד וכן חייל נוסף בשם מוני. בכתב האישום שהוגש נגד המערער כלל שני אישומים. האישום הראשון, המערער הרשה למוני לנהוג בג'יפ למרות שלזה האחרון לא היה רשיון נהיגה. על כך יוחסו לו עבירות שונות על פקודת התעבורה באישום הנוסף (אישום מספר 3 בכתב האישום) הואשם המערער בשלוש עבירות, מסירת ידיעה כוזבת, שיבוש הליכי משפט וכן הפרת אמונים. כל העבירות גם יחד התייחסו להשתלשלות האירועים הבאה: לאחר שהמערער אפשר למוני לנהוג ברכב, התרחשה תאונה בעוד זה האחרון נוהג בו. התאונה נחקרה והשלושה מסרו את גרסתם במשטרה. בהודעתו הראשונה במשטרה מסר המערער כי הוא נהג ברכב ולא מוני. עוד נמסר כי התאונה נגרמה עקב נהיגה פזיזה של נהג רכב אלמוני שנסע מולם. יום למחרת פנה המערער למשטרה ומסר את גרסת האמת, קרי, כי מוני נהג ברכב ולא היה נהג ממול שגרם לתאונה. בימ"ש קמא, כב' השופטת נ' בכור מבימ"ש השלום בכפר סבא, הרשיע את המערער לאחר שמיעת ראיות בעבירות שיוחסו לו על פי פקודת התעבורה וכן בעבירה של שיבוש מהלכי משפט והפרת אמונים. מהעבירה של מסירת ידיעה כוזבת זוכה המערער. על המערער הוטלו עונשים שונים, לרבות פסילה. הערעור שבפנינו הופנה מלכתחילה כנגד קביעותיו העובדתיות של בימ"ש קמא. במהלך הדיון בפנינו ומיד עם תחילתו חזר בו המערער מהערעור על הקביעות העובדתיות וצמצם אותו לעניין סיום ההליך ללא הרשעה ו"לחלופי חלופין" (כהגדרתו של ב"כ המערער) לעניין רכיבי הענישה. באשר להרשעה, הפנה ב"כ המערער למסכת היחסים האופיינית והמחייבת בין מפקד לפקודו במהלך שירות צבאי של חייל. הסניגור טוען כי חייל פשוט איננו יכול למחות כנגד מפקדו ולמעשה הוא נעדר יכולת של ממש שלא להיענות לדרישה של מפקדו, גם אם הוא איננו שלם עימה. במקרה הנוכחי, היוזמה כולה, הן לכך שמוני הורשה לנהוג ברכב והן למסירת הידיעות הכוזבות במשטרה, היתה של מפקד הצוות עמאל. המערער מלכתחילה לא רצה לאפשר למוני לנהוג ברכב והתווכח על נושא זה ולא רצה גם למסור את ההודעה הכוזבת במשטרה, אלא שהמפקד דרש זאת ממנו והסולם ההיררכי, כאמור, של מפקד ופקוד, הביאו לכך שהמערער בסופו של יום עשה מה שנתבקש ממנו ונהג כפי שנהג. סולם הערכים של המערער משתקף במה שעשה יום לאחר מכן, קרי העובדה שפנה למשטרה וסיפר את גרסת האמת מיוזמתו המלאה. בשל גורמים אלה, כאמור, העתירה היא לביטול ההרשעה. לעניין הנזק שייגרם למערער הפנה הסניגור לכך כי חלום חייו של המערער היה להשתלב בשירות קבע במג"ב ובשלב מאוחר יותר של חייו להשתלב במשטרה הכחולה. אפשרויות אלה ייסגרו בפניו כתוצאה מההרשעה בתיק זה. התובעת מפנה אותנו לכל הדברים שנאמרו גם על ידי בימ"ש קמא, קרי, משמעותן של העבירות, הן העבירה של הנהיגה והן מסירת הגרסה הכוזבת. גם אם ביקש המפקד מה שביקש, טוענת התביעה כי מדובר ביחסים חבריים, המערער יכול היה לעמוד על שלו ולא להיעתר לבקשה באשר לשני הראשים של העבירות שמדובר בהן. שקלנו והתלבטנו באשר לתוצאה הראויה בתיק זה. אין צורך לחזור על מושכלות יסוד ככל שהדבר אמור באי הרשעה. הכלל הוא כי משהוכח בבימ"ש כי פלוני ביצע עבירה, יש להרשיעו ורק במקרים חריגים ייעתר בימ"ש לבקשה לסיום ההליך ללא הרשעה. בין היתר, אחד הקריטריונים החשובים לעניין זה, הוא הפרופורציה בין הנזק שייגרם למערער לבין אינטרס הציבור כי ההליך יסתיים בהרשעה ויוטל הכתם על מי שביצע את העבירה. חרף האמור לעיל, ולאחר ששקלנו כאמור את מכלול הנתונים, החלטתנו במקרה זה היא לאמץ את המלצת שירות המבחן ולבטל את ההרשעה במקרה זה. אלה נימוקינו: איננו מקלים ראש בעבירות שמדובר בהן, לא בעבירות התעבורה, על אחת כמה וכמה לא בעבירות שעניינן שיבוש הליכי המשפט המתבטא, כאמור, במסירת הגרסה הכוזבת. אין צורך לומר כי כל מערכת משפט בנויה על כך שיימסרו לה נתוני אמת, שאחרת כיצד ניתן לעשות דין צדק עם מעורבים או אשמים בביצוע העבירה. באשר לעבירות התעבורה, העובדה שניתן הגה לידיו של מי שאיננו כשיר לנהיגה, שהרי אין בידו רשיון, צופנת בחובה סיכון פיזי וגם בכך כאמור, איננו מקלים ראש. יחד עם זאת, אנו שמים את הדגש על שניים: א. על מערכת היחסים שבין מפקד לפקודו. ב. על הנורמה שהפגין המערער כאשר מיוזמתו ולמחרת היום פנה למשטרה וסיפר מה התרחש באמת במהלך האירוע. לצד הצורך להעניש את האשמים, אנו רואים חשיבות של ממש בעידודם של אנשים המעורבים בביצוע עבירה, לגלות חרטה ולתת לכך ביטוי ממשי כפי שעשה המערער בתיק זה. המחוקק אמר את דברו בנושא זה כאשר הכיר בחרטה והקנה הגנה של פטור עקב חרטה, ראה לעניין זה סעיף 28 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. במקרה הנוכחי העבירה אכן הושלמה, אולם את רוח הדברים של סעיף 28 נראה לנו ליישם במקרה הנוכחי באשר לסיום ההליך ללא הרשעה. הדגש הוא על כך, כאמור, שהמערער, שהיה בחור צעיר בזמן מעשה, פנה מיוזמתו למשטרה, מלכתחילה גילה את דעתו גם בדברים שאמר למפקדו ולמעשה ככל הנראה נגרר לביצוע המעשים מכח הלחץ שהופעל עליו בזמן מעשה. מקובל עלינו כי חייל בשירות חובה רואה במפקדו סמכות עליונה וקשה מאוד לסרב לסמכות זו, גם אם מדובר במערכת יחסים חברית ולא בכפייה של ממש. שמענו מפי התביעה כי מאז ועד היום לא נפתחו תיקים חדשים נגד המערער, משמע, הנורמטיביות באה לידי ביטוי גם במהלך חייו לאחר המעשה. מקובל עלינו כי שאיפתו של המערער להשתלב במג"ב או במשטרה הכחולה, אין די בה להביא לכך שתבוטל ההרשעה, אין מדובר בנזק קונקרטי וניתן להשתלב באחד משני השירותים הללו גם אם קיימת הרשעה פלילית. לא זו בלבד היתה הסיטואציה שבפנינו, קרוב לודאי שלא היינו נעתרים לבקשה לבטל את ההרשעה, אולם, כאמור, אנו רואים חשיבות מיוחדת במתן ביטוי הולם לחרטה שהפגין המערער. אשר על כן אנו מקבלים את הערעור ומבטלים את ההרשעה. המזכירות תפנה לשירות המבחן שיגבש עבור המערער שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות. התסקיר המצוי בפנינו מצא כבר שירות כזה בעיריית אריאל, לא ברור לנו אם שירות זה עדיין רלוונטי, על כן יבדוק שירות המבחן את הנושא ויודיע לביהמ"ש מהי התוכנית של שירות לתועלת הציבור שגובשה עבור המערער ולאחר מכן ידווח עם סיום השירות. איננו רואים להתערב בנושא הפסילה. קיומה של עבירת התעבורה והנזק שנגרם לצד הנזק הפוטנציאלי שיכול היה להיגרם, מצביע על כך שצדק בימ"ש קמא כשראה להטיל פסילה. משבוטלה ההרשעה, ממילא הקנס שהשית בימ"ש קמא על המערער - מבוטל. ההתחייבות תישאר בעינה.צבאמשפט תעבורהעבירת תנועהשירות צבאי